יום שני, 30 בספטמבר 2013

האם מימון ההמונים הוא האיום הגדול של הבנקים ובתי ההשקעות בעתיד?

מימון ההמונים מאיים לשנות את פני שוק ההלוואות .לבנקים ולבתי ההשקעות יש סיבה לחשוש שהפלטפורמה הזו שמעדיפה השקעות ביצירתיות, מקוריות וחדשנות ללא מתווכים ,ריביות או תחנונים בפני פקיד הבנק ,תהווה איום אמיתי על רווחיהם אי שם בעתיד. ועד אשר ההמון יייתר את הגופים שמנהלים את ההון ,אם יש לכם רעיון או חלום שתרצו להגשים ולפתח ואף גוף לא מוכן לממן לכם אותו, יש סיכוי שפה יתחיל המזל שלכם. 




והנה ראיון השנה עם חבר הפרלמנט הבריטי בארי שירמן על הפוטנציאל הגדול שהוא רואה בפלטפורמת "מימון ההמונים":

32 תגובות:

  1. למה אף אחד לא מתייחס לעובדה שמימון המונים הוא הדבר הכי הפוך מדמוקרטיה שיכול להיות?
    בדמוקרטיה כל הקולות שווים
    במימון למי שיש יותר כסף יש יותר קול
    כרגע זה כלי נחמד להילחם באליטות, אבל זאת חרב פיפיות

    השבמחק
  2. בכלל לא נכון
    ככה אנשים יכולים להחליט להיכן להפנות את האנרגיות שלהם היום זה פקידי בנק שפועלים לפי הנחיות

    השבמחק
  3. הזוי:

    זה לא מה שיוצר כלכלה להמונים.

    מה שיוצר כלכלה הם חומרים, אנרגיה, ידע חומרי (איך להפוך חומר ואנרגיה למוצר שימושי חיוני), וכוח עבודה.

    ישנם 30% מובטלים במדינה (מגדיר מובטל כמי ששכרו פחות מחצי מהחציון).
    הם לא הולכים לפתוח עסקים פרטיים. הם צריכים מפעלים לייצור בתים, ריהוט, מוצרי חשמל, בשכר שהוא שני שליש מהממוצע לפחות, או שחלק מהתוצרת יסופק לשימושם הפרטי.
    הם צריכים לימודים והכשרה . חלקם לא יעבוד גם אם יום עבודה יוגדר כ 4 שעות או שיעבודו לסרוגין.
    חלק מהתוצרת יסופק חינם ללא עובדים. זמן פנוי ינוצל ללמידה, ספורט, אומנות.
    המימון צריך להגיע מהמדינה או מהלאמת רווחי הבנקים מריביות או מהורדת שכר חברי הכנסת למינימום .

    השבמחק
  4. אנחנו עוד לא שם אבל אנחנו כמעט. הדרך להגמל מחוב היא בסופו של דבר להחליף את שיטת גיוס הכסף ליזמות *ובכלל* מחוב לאקוויטי (קרי, יחס הלימות הון של 100% מימון עצמי. שימו לב, אני מדבר על הלימות הון כרגע ולא על יחס רזרבה).

    השינוי הגדול יהיה כשנממן מיקרו-יזמויות בשוטף, לא תמורת טי-שרט עם הלוגו של החברה או הזכות להופיע כדמות במשחק המחשב שהיא מפתחת או הקומיקס, אלא תמורת שיתוף ברווחים ובהחלטות - אקוויטי אמיתי.
    04:40, אתה כזה סוציאל-קשקשן שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לענות לך... (הורדת שכר חברי הכנסת למינימום תיתן אולי 10 מיליון שקל בלחץ. זה פינטס.)

    השבמחק
    תשובות
    1. מה ההבדל בין הלימות הון ליחס הרזרבה?

      מחק
    2. יחס רזרבה - כמה כסף צריך לשמור בכספת על כל פקדון
      יחס הלימות הון - כמה מההון שלך צריך להיות מחוב וכמה ממניות
      http://www.the7eye.org.il/11053

      מחק
    3. לעורב :

      אתה לא תופס שהורדת שכר הכנסת למינימום נכתב כדי להדגיש את אחריותם למצבם הכלכלי של כל תושבי המדינה.

      אתה קשקשן :
      א: בגלל שהורדת שכר חברי כנסת מ 35000 ל 5000 תחסוך 43.2 מיליון שקל ולא 10 כפי שכתבת .

      ב: כיוון שאתה מתעלם מסיכוני ומהפסדי היזמויות, ועל כך שרוב היזמויות האלה הן משחקי שעשועים בנידמה לי, ויצירת דברים שלרוב הציבור אין צורך וענין בהם.
      גם אינך מביא בחשבון שלרוב הציבור אין כספים להשקעה כלשהי, והציבור שמצבו הכלכלי טוב יצרוך מוצרים איכותיים ויקרים שנוצרו משנות השקעה בלימודים, התמחות, ידע וניסיון .
      ג: כיוון שאינך מראה דוגמה אישית ומשקיע ביזמות כלשהי.

      מחק
    4. א. כתבת שהמימון צריך להגיע משם, לא כתבת כלום ערכית. ערכית אני אפילו מסכים איתך, והסכום שכתבתי היה סדר גודל ממילא ולכן הוא עגול. גם ארבעים מיליון לא מממנים את הסטלבט שלך. אגב הם משתכרים 45000 לחודש אם אני לא טועה.

      ב. ביזמות תמיד יש סיכון, ולכן מדוע אתה מלווה למישהו את הכסף אם אתה לא חושב שלא תראה אותו בחזרה? אם יש סיכון אז למה לא מגיע לך חלק מהסיכוי במקום רווח ידוע מראק אבל מחיקת ההלוואה במקרה של הפסד?

      ג. מנין לך מה אני עושה בחיים האמיתיים? אבל ניחא, לכתוב בבלוג שאמור להציל נפשות זה לא סוג של יוזמה חברתית? להזכירך אני לא עובד בתשלום.

      מחק
    5. ועוד תוספת - מי שמך להחליט שרוב היזמים עוסקים בשעשועיח ונדמה לי שרוב הציבור לא מעוניין בהם?
      למעשה רוב הציבור לא מעוניין בכלום. רוב הציבור גם לא חולה באיידס, אבל עדיין מחפשים לזה תרופה. ( ואיידס זה עוד נפוץ לעומת חלק מהמחלות שמחפשים להם תרופה. תקרא לדוגמה על מחלת הגושה.)

      את מי מעניין הרוב? מעניין אותי לסיים ברווח.

      מחק
    6. למה שר צריך 45000 בחודש? וזה אחרי שקיבל רכב, טלפון, מאבטחים ועוד אלף הוצאות אחרות על חשבון משלם המיסים...

      מחק
  5. מעניין שרוב קטעי הוידאו שמביא ערן, לקוחים מערוץ 10. מה זה אומר על ערוץ 2?

    השבמחק
  6. בדרך לבנק החברתי הראשון
    http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3613109,00.html

    השבמחק
    תשובות
    1. נקודת ציון חשובה אבל חשוב לזכור שיש עוד כמה מכשולים עד לאישור
      הכל תלוי עכשיו בנגיד החדש ובשר האוצר עד כמה הם יהיו חסינים ללחצי הבנקים או לחשש שבנק כזה יפגע ביציבות הבנקים הקיימים.

      מחק
    2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    3. לא הייתי מתלהב מדי.

      והייתי בודק את הבנק החברתי הראשון, או כפי שהוא קרוי היום "אופק", במספר דרכים לפני שהייתי משקיע 3000 ש"ח.

      למשל מה מקורו של המיזם, האם בעבר היה פרויקט אחר שנקרא: בנק העם. מי היו היזמים של הפרויקט ההוא, והאם יש קשר בין העבודה שנעשתה בו לפרויקט אופק. הייתי בודק את עברם ואת הרקע של היזמים של אופק, וספציפית חופר ברקע של מי שעומד כיום בראשו, דורון שורר. הייתי גם בודק האם דורון שורר היה אי פעם מועמד להוביל את פרויקט בנק העם, ואם לא היה מקובל על היזמים, למה.

      הייתי בודק השוואתית את עקרונות היסוד שנכתבו ע"י בנק העם, ואשמח לספק אותם (נאמר יחס שכר של 1:5 לעות 1:10 באופק) ותוהה את מי משרת השינוי הזה.

      מחק
  7. יש קישור בדמרקר "לכלכלה האמיתית" !
    מדהים - ערן אתה ב main stream ..

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על תשומת הלב ושאפו לThemarker

      מחק
    2. מתחת לכל כתבה יש "כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך" ושם מאמרים מהכלכלה האמיתית מופיעים מידי פעם.

      מחק
    3. אה... זה ההמלצות של outbrain, זה לא באמת דה מרקר, אבל יפה בכל זאת
      לאיזה כתבה זה קישר?

      מחק
  8. אפשר להשתמש במימון המונים כדי לחשוף את הנושא המוניטרי ליותר אנשים, לארגן אירועים, להדפיס חומרים...

    השבמחק
  9. בנוגע לבנק החברתי - למי הוא מתאים?
    עלות 3000 ש"ח - עלות הצטרפות לא מבוטלת - איך היא חוזרת?
    הוא לא משלם דיבידנד ומחייב בדמי ניהול חשבון.

    היום בבנק שלי אני לא משלם דמי ניהול כלל - דרוש הסבר

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי הקואופרטיבים, הרעיון הוא שה3000 ש"ח הם יותר באזור התרומה החברתית וקניית מניה בארגון - השקעת סטרטאפ. בהיותך חבר בקואופרטיב, אתה אמור, ברגע שהוא נושא רווחים, להנות מהם במישרין, אבל ללא חלוקת דיבידנד, לדוגמה ע"י הוזלה בעלויות. ראה לדוגמה את הקרן פנסיה ש"שלנו" רוצים להקים, שככל שיהיו בה יותר חברים וילך לה יותר טוב (ועוד חזון למועד כמובן) אז דמי הניהול ירדו. אז אתה לא מקבל אף פעם תמורה ישירה, אבל עקיפה כן.
      חוץ מזה יכול להיות שאחרי חבלי הלידה הראשוניים הם יתפנו להגיש תשקיף כמו שצריך, ורק ויתרו להם על חבלי הלידה.

      מחק
  10. First, if we understand how the idea of "Stock Market" came about, we see that this is similar, updated to current tech./time.
    Even in its current form, the idea, in today's fast paced times, is not new (several years old probably).
    Second, not only is this not a threat to banks, they may very well support it - takes the government off their backs regarding issuing high risk/small return loans to individuals as percentage of their loan portfolio.
    While there's always an element of luck, analyzing a business investment requires know how that most don't have, and secrecy.
    There are going to be some home runs and those will be pushed to the front to suck more suckers into gambling their money away..
    Greed is only second to fear.
    Next "gem'?

    השבמחק
  11. נשמע לי מגוחך הפרשנות הזו לדמוקרטיה : כל הקולות שווים אבל יש כאלה שצריכים
    לשלם יותר מיסים.אין דבר כזה שוויון בזכויות אבל לא בחובות.
    הדמוקרטיה היחידה בהיסטוריה היתה באתונה.שם,אמנם כל נבחרי הציבור היו אצילים
    אבל הם עשו בדיוק מה שהאזרחים החליטו בהצבעה.
    דמוקרטיה ומיסוי פרוגרסיבי זה לא כלכך הולך ביחד.
    מיסוי פרוגרסיבי מבוסס על התזות של מרקס ולנין : כל אחד מקבל לפי צרכיו ונותן
    לפי יכולתו.

    השבמחק
  12. בעולם בו העשירים משלמים פחות מס מהעניים , מסתבר שהצרכים שלהם עצומים ויכולתם להחזיר לקהילה שואפת לאפס
    גם זו לא דמוקרטיה! זה שלטון ההון!

    השבמחק
  13. שימו לב שהcrowdfunding זה סוג של קניה לא השקעה.

    אתה נותן כסף ומקבל מוצר בעתיד.
    פשוט עוד שיטה לקנות - במובן מסוים עוד סממן של חברת השפע.
    "דמוקרטיה של הצרכנות".

    השבמחק
  14. האמת היא שכעת הבנקים בארה"ב נכנסים לתחום הזה ורוכשים "איגרות" שמונפקות על ידי Prosper וה-Lending Club ולאט לאט הופכים להיות המממנים הגדולים ביותר גם בתחום הזה. זה לגבי הלוואות המונים. לגבי מימון המונים, אתרים כמו קיקסטארטר לא יחליפו את הבנקים בעיקר מכיוון שהבנקים מעולם לא היו שם. לתת אשראי לאנשים שברובם עם רקע כלכלי לא מוכח או למטרות הקמת מיזם חדש זו בדרך כלל פעילות שבנק לא מעוניין בה בכלל. מה גם שחלק ניכר מכל הפרויקטים של קיקסטארטר הם בכלל פרויקטי אומנות, שלבנקים אי שום עניין בהם.

    אגב, אני ממליץ להפסיק עם הפורמט של "שאלה פרובוקטיבית בכותרת"->"כתבה מעייפת"->אכזבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. יד נעלמה,
      אנא לדייק:
      "לתת אשראי לאנשים שברובם עם רקע כלכלי לא מוכח או למטרות הקמת מיזם חדש זו בדרך כלל פעילות שבנק לא מעוניין בה בכלל"
      הרי זה מה שהבנק עושה כל הזמן. הרקע הכלכלי הוא פחות חשוב. יותר חשוב הוא הרקע משפחתי חברי עסקי. ראה מי הלווים הגדולים במשק. רובם מנהלים כושלים שמקושרים לבנק בצורה כזו או אחרת.

      "מה גם שחלק ניכר מכל הפרויקטים של קיקסטארטר הם בכלל פרויקטי אומנות, שלבנקים אי שום עניין בהם."
      זאת אחת הבעיות שבנק מקבל לידיו את הבלעדיות על יצירת כסף והלוואות - שמיזמים שחשובים לא פחות מרכישת סופרסל ובניית פרמידות לא מעניינות אותו ולכן סו סיבה מצוינת להקטין מכוחו.

      ערן

      מחק
    2. ערן, השמצות הצידה בבקשה. אני בספק אם היית עד לתהליך מתן אשראי בבנק כלשהו אי פעם בחייך. אם אנשים לא מחזירים את ההלוואה אין זה אומר שהבנק לא התעניין ברקע הכלכלי שלהם, זה אומר שהבנק לקח סיכון (כמו בכל מתן אשראי) וטעה. בנקים טועים כל הזמן, עם אחוזי דיפולט של 0.5-3% בממוצע עבור בנקים מערביים. באתרי הלוואות של פרוספר ולנדינג קלאב אנחנו מדברים על אזור ה-8%.

      בנוגע לפיסקה השנייה, האם כלקוח בנק היית מעוניין שהבנק ישקיע את כספיך במיזם אומנות של סטודנטית מבצלאל או בהלוואה לרכישת עסק מניב כלשהו? אגב, גם אם אתה אדם שמעדיף לקדם את האומנות בעזרת אשראי, אדרבא, הקם קרן השקעות באומנות - אשקול בחיוב להצטרף.

      מחק
    3. דיברתי על עובדות. לא השמצות.
      ברור שהבנק מתעניין ברקע שלך לפני שאתה תקבל הלוואה במיוחד אם אתה לא מקורב לו. האם לא קראת מעולם איך דנקנר ולב לבייב קיבלו הלוואות ענק מבנקים? איך מפלגות מקבלות הלוואות מבנקים? האם בכל המקרים הם בדקו מה יכולת החזר הלווה? ביקשו ערבויות? מי הצביע בעד אישור ההלוואות האלה? אם לא, זה הזמן. יש הרבה חומר פה בבלוג על זה.

      לגבי הפסקה השניה - אם מדובר במיזם בעל סיכויי הצלחה - בוודאי. זה עדיף על פני ניפוח בועת נדלן שמסוכנת לא פחות לטעמי.
      לגבי הקמת קרן השקעות -יש אחת כבר כזו שמתוארת במאמר.

      ערן

      מחק