בערב ראש השנה פורסם פה המאמר 8 מיתוסים על הצמיחה הכלכלית. כמה אירוני ,שממש באותם הרגעים מבלי שידענו,עודכנה הנוסחה לחישוב הצמיחה בתמ"ג ('תוצר מקומי גולמי' שמהווה את המדד לצמיחה הכלכלית) בישראל . שינוי זה נותן לנו הזדמנות נדירה לקבל דוגמית נוספת עד כמה מדידת הצמיחה היום לא רק שלא משקפת את הרווחה הכלכלית של האזרח, אלא אפילו לוקחת בחשבון פרמטרים שפוגעים בו.
העונה על השאלות נכונה יקבל את הגלולה האדומה או סתם טלויזיה עם תוכן חינוכי במתנה:
ז
אחד הפרמטרים שהוספו לחישוב התמ"ג בשינוי האחרון היה סך כל ההכנסות של הבנקים מריביות שהם גובים ממשקי בית וחברות. סעיף זה לבדו תרם לקפיצה אדירה בשעור הצמיחה ביותר מ 1%. 1% לשם הפורפורציות ,מהווה שיעור צמיחה גבוה יותר מסך כל ההצמיחה שחוו מדינות כמו גרמניה, בריטניה, איטליה וצרפת בכל שנת 2012. וזה רק החלק שהתווסף לשיעור הצמיחה.
עכשיו נסו לענות על השאלות הבאות.ובבקשה השתדלו לא לענות על תקן כאלה שכלואים במטריקס הכלכלי אלא בתור בני אדם שאלהים ברך אותם בהגיון בריא:
האם הכנסות הבנקים מריביות תורמות במשהו גם לרווחה הכלכלית שלכם כבודדים, כמשפחה ,כעסק (שאינו בנק) או כקהילה? במה תורמת לכם לפיכך הצמיחה ,כפי שהיא נמדדת היום, אם בשביל לגרום לה לעלות אתם צריכים לקחת יותר הלוואות עם ריביות יותר גבוהות וכפועל יוצא מכך להשתעבד יותר ויותר לבנק?
מה ההגיון ,שלהכנסות של גוף שעוסק בסך הכל בניהול ספרי חשבונות, יהיה משקל כה גדול בחישוב שעור הצמיחה?
מדוע גוף ,שלא מייצר דבר חוץ ממספרים במחשב שמומרים מיד לחוב, נכלל בכלל בחישוב הצמיחה- מה בדיוק הגוף הזה מצמיח ומה התוצר שהוא מייצר חוץ מהררי חובות?
מי אלה הבודדים שבאמת צומחים מתוך הררי החוב האלה הנישאים על כתפי הלווים?
האם הכנסות הבנקים מריביות תורמות במשהו גם לרווחה הכלכלית שלכם כבודדים, כמשפחה ,כעסק (שאינו בנק) או כקהילה? במה תורמת לכם לפיכך הצמיחה ,כפי שהיא נמדדת היום, אם בשביל לגרום לה לעלות אתם צריכים לקחת יותר הלוואות עם ריביות יותר גבוהות וכפועל יוצא מכך להשתעבד יותר ויותר לבנק?
מה ההגיון ,שלהכנסות של גוף שעוסק בסך הכל בניהול ספרי חשבונות, יהיה משקל כה גדול בחישוב שעור הצמיחה?
מדוע גוף ,שלא מייצר דבר חוץ ממספרים במחשב שמומרים מיד לחוב, נכלל בכלל בחישוב הצמיחה- מה בדיוק הגוף הזה מצמיח ומה התוצר שהוא מייצר חוץ מהררי חובות?
מי אלה הבודדים שבאמת צומחים מתוך הררי החוב האלה הנישאים על כתפי הלווים?
העונה על השאלות נכונה יקבל את הגלולה האדומה או סתם טלויזיה עם תוכן חינוכי במתנה:
ז
לא מחפש ציונים, רק עונה מנקודת מבטי.
השבמחק1.כעסק הריביות של הבנקים מורידות אותי ביגון שאולה, במבט לאחור אני זוכר את אותו יום שפקיד הבנק אמר לי שאפשר להגדיל את המסגרת לגודל המחזור.
הסכמתי ובעקבות כך לקחתי סיכונים ובזבזתי מעבר למה שיש לי...
(אבל זו הייתה החלטה וטעות שלי, האם אפשר להאשים מישהו פרט לעצמי? ובכל מקרה היום אני שואף להקטין את חובותיי כמה שיותר.)
2.אני לא מרגיש את הצמיחה, להיפך כדי לשרוד אני נאלץ להוריד מחירים ולפיכך לעבוד יותר קשה ויותר שעות.
נאלצתי להוריד שעות לעובדים שלי, לא פיטרתי אותם אבל הם מרוויחים בממוצע אלף שקל פחות כל אחד בחודש.
הם עדיין לא מובטלים אבל אני חייב לציין שיש לי תכנית מגירה לגרוע מכל (מבחינתי) זה אומר להוריד עובדים בכלל.
שוב כרגע אני מנסה לתת לבנק כמה שפחות אחיזה בי עם הלוואות, עם בפתיחת קרנות פנסיה וקרנות גמל, אין היגיון מבחינתי לקבל רבית אפסית על פיקדונות ולשלם ריביות נשך על הלוואות וחריגות...(ואלוהים יודע כמה זה קשה, מזל שיש לי תמיכה מסויימת)
3.אני לא מבין את ההיגיון בשימוש ברווחי הבנקים כמדד לצמיחה, אלא אם כן זה משרת את הממשלה והמשק כנגד הורדת דירוג האשראי. (ואם כן זה נראה לי מצג שווא)
4. אולי מדד יציבות הבנקים נראה ככלכלה בריאה בעייני אלו המודדים את רמת הסיכון בהלוואות למשק הישראלי ומאפשרים למדינה ללוות בריביות קטנות יותר.
5. הבנקים מצמיחים רבית, הרבית מצמיחה רווחים, הרווחים מאפשרים למי שמקבל אותם אפשרות להשקיע אותם במוסדות פיננסיים אחרים כך שהכסף הזה מצמיח כסף ליחידי סגולה וכנראה שהם האנשים החשובים, כי הם יניעו את הכלכלה קדימה(?).
6. לא יודע, רוצה לומר בעלי הבנקים, אבל מישום מה נראה לי שהם יותר גבוהים בהיררכיה מאשר נאמר שרי אריסון או איזה בעל בנק אחר.
ויכול להיות שאני סתם קונספירטור מיואש..
לילה טוב.
כרגע ראיתי את פרק 10 בעונה 2 של בוסטון ליגל, שנה וחצי לפני המשבר וכשכולם התעצבנו על הבנקים שודר פרק שחלקו עסק באיך הם תרים אחרי לווים בעייתיים משכנעים אותם לקחת עוד ועוד הלוואות ומשעבדים אותם לכל החיים.
השבמחקועכשיו למשהו שקשור למאמר- הבעיה היא לא בחישוב של התמ"ג אלא בתמ"ג עצמו ומה שהוא אמור לייצג. חלק מהתמ"ג כולל טיפול רפואי (כך שככל שיותר אנשים חולים הוא עולה), תשלומי ביטוח וכו' וכו'- זה רק טבעי שהוא יכלול גם את הרווחים מריבית. שתי חלופות הן מדד האושר, שמודד את איכות חיי התושבים ומדד, שאני לא יודע אם קיים, אך שמודד את כוח הקנייה של המשק (כולו, לא המטבע המקומי או משהו) אך ללא תלות בכמות שהמשק באמת צורך.
צמיחה היא ייצור יותר מוצרים פיזיים בהשוואה לשנה הקודמת.
השבמחקלייצור כסף מחוב (ריביות) אין קשר לצמיחה.
ייצור כסף מחוב גורם להגדלת החוב הלאומי הכולל. פרושו הגדלת החוסר באמצעי חליפין, שיוצר האטה בייצור.
בוודאי שאם מישהו נותן לך הלוואה וגוזר ריבית מההלוואה, אין זה אומר שייצרת משהו. כמות הכסף במחזור גדלה אבל היא איננה זהה לגידול בייצור.
גרוע מכך. כמות החוב שנכנסה למחזור גדולה יותר מכמות הכסף שנכנסה למחזור.
בסיכום כולל אמיתי לא רק שכמות הכסף מריביות איננה נובעת מצמיחה אלא היא
גורם שמונע צמיחה.
במילים אחרות - גידול בכמות הכסף מריביות היא בהכרח הקטנת הייצור, כלומר הצמיחה. הקטנת הצמיחה איננה מיידית.
היא תחל מהרגע שיווצר מצב של חוסר יכולת להחזיר חובות עקב החוב המצטבר.
...
שלא מבין שכסף מריביות לטווח זמן ארוך עומד ביחס הפוך לצמיחה הוא או מעמיד פנים או טיפש מדופלם!
-
השבמחקסתם אני תוהה... אם ההכנסות מריבית של הבנקים מחושבת כצמיחה, האם העלאת הריבית במשק תעלה את הצמיחה כתוצאה מגידול בהכנסות הבנקים מהריבית ?
אם זה כך, הרי שבנק ישראל עשוי לשנות את המדיניות ולהעלות את הריבית כדי להגדיל את צמיחת המשק...
יש עוד דבר שלא ברור: למה מחשבים את החוב כאחוזים מהתל"ג? לדעתי צריכים לחשב אותו כאחוזים מהכנסות המדינה. הכנסות המדינה נמוכות בהרבה מהתל"ג הם רק 400 מיליארד ש"ח (לעומת 900 - 1000 מיליארד ש"ח בתל"ג) ולכן החוב יוצא בערך 160% מהכנסות המדינה. היחס בין החוב להכנסות המדינה נותן קנה מידה לגבי יכולתה של המדינה לעמוד בתשלומי הריבית כמו שהיחס בין משכורתו של אדם למשכנתא שלו נותן קנה מידה לגבי יכולתו לעמוד בתשלומי המשכנתא.
השבמחקgalgal21
ברור שאתה צודק גלגל.
מחקאני לגמרי מסכימה עם גלגל. הרי עם התל"ג אפשר כל הזמן לשחק עם החישובים. מה שמשפיע בסופו של דבר על השורה התחתונה ועל הגרעון הוא כמה הכנסות היו וצפויות לממשלה השנה, לעומת כמה הוצאות היו וצפויות לממשלה השנה?
מחקאני חושב שבסרט עליסה בארץ הפלאות יש פחות משחקים של שינוי המשמעות מאשר במשרד האוצר.
השבמחקבאוצר חיים בסרט של עצמם ואין להם יכולת להגיע למציאות ולכן הם סוחפים איתם כאלה שהמציאות לא ממש עוזרת להם.
ודוגמה טובה לנסיון לברוח מהמציאות היא קניית דירה בלי כסף זמין ובלי יכולת כלכלית להחזיר את החוב - תסבירו לי את זה בבקשה!!??!
ואם הרבה אנשים מצליחים לקנות דירה בלי כסף וזו המציאות כיום - אז מה הבעיה בדיוק.
זה אפילו שולל את חוק שימור האנרגיה - למראית עיין כמובן - אבל פאק שימור אנרגיה כשיש לך בית!
הכי טוב זה - יש מאין - כל נרקומן מעדיף 3 שעות סטלה על המציאות המרה שלו, הבעיה זה הנפילות אחרי 3 שעות שהסם מתפוגג.
גם כאן בכלכלה הבעיה תהיה הנפילות - אבל אף אחד לא מסתכל קדימה כשהוא באמצע סטלה.
הבעיה של האתר הזה היא עודף היגיון והסתכלות קדימה, בנאדם קח הלוואה קטנה ועוד אחת ואז תוכל להרגיש עשיר לזמן קצר - מה אתה אומר?
תחשוב שכולם יהיו מעושרים.
יש אפילו תוכניות טלביזיה שמכוונות את ההמון לפח הזה.
לא מנסה להיות קונספירטור אבל המציאות עולה על כל דמיון.
באהבה
אמיר
לטעמי להכניס את ריביות הבנקים לתמ"ג כדי להציג צמיחה זה כמו להגיד שהילד גדל כי הכנסנו לספירה גם תאים סרטניים.
השבמחקהכסף שהולך לתשלומי ריבית יכל ללכת לייצור או צריכה ולכן אם כבר יש לקזז אותו מהתמג.
עוד - נגיד שיש מיתון פיטורים וכו'. משקי הבית שייכנסו לאוברדרפט ישלמו עכשיו ריביות נשך. מה לזה ולצמיחה?
מאחר ונראה שאתם בעיקר מדברים עם עצמכם אני אעלה נקודה לצורך הדיון.
השבמחקנניח ואנחנו בעולם בו הבנקים ברזרבה מלאה והמדינה מייצרת את הכסף של עצמה.
בעולם זה אני צברתי הון רב (מכישרון ולא משחיתות). עד פה תודו שזה אחלה עולם :)
יום אחד בא אלי פלוני ומבקש שאני אלווה לו כסף כי יש לו רעיון שבסיכוי טוב (לא 100%) יכול להניב רוויחים רבים.
האם מותר לי להלוות לו את כספי? אם כן אז נמשיך..
האם מותר לי לקחת פרמיית סיכון? נאמר X% בשנה? אם כן אז נמשיך..
פלוני מספר לי שכל מי שניגש אליו מבקש 10% בשנה על ההלואה אבל אני שבדקתי את הרעיון מוצא שהרעיון מגלם הרבה פחות סיכון ממה שכולם מעריכים. אני מוכן להלוות לו ב 5% בשנה מכיוון שבשיכלול הסיכון אני מרויח 1% בשנה.
עכשיו נשאלת השאלה, בעולם שבו מחקר ופיתוח נחשב תוצרת (שזה דיון בפני עצמו) האם המחקר שאני ערכתי, מחקר שהתבסס על מיומנות והערכת שווי וכדאיות, לא נחשב תוצרת? ואם כן, האם ה 1% בשנה שאני מרויח (בתוחלת, כמובן) לא מייצג נאמנה את מידת התוצרת הזו?
אני מקווה שאני לא עונה מתוך המטריקס ואם אתם חושבים שכן נא להתעלם מהכתוב לעיל.
הצופה
בוא אני אנסה לענות לך, את דעתי הלא מלומדת.
מחקראשית בוא נתחיל בויקיפדיה, וספציפית "בעיות עקרוניות":
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99
"""בעיה עמוקה ויסודית הרבה יותר קשורה לעובדה שהתמ"ג, מדד התוצר המקומי הגולמי, אינו מודד למעשה תוצר אלא את ההוצאה המצרפית. למעשה, שני המדדים זהים, בהבדל שבהוצאה המצרפית מוצאים מכלל חשבון מוצרים שיוצרו אך לא נצרכו (לדוגמה, סחורה במחסנים).
ההתייחסות להוצאה המצרפית הצרכנית כמשתנה הרלוונטי היחידי מעוגנת בתפישות הקיינסיאניות והנאו-קיינסיאניות, הרואות בהוצאה הצרכנית המצרפית חזות הכל. היא מוציאה מכלל חשבון לחלוטין את כל מוצרי הביניים (או "מוצרי הון"), שהם המוצרים המשמשים לייצור מוצרים סופיים. במלים אחרות, התמ"ג אינו כולל את התוצר המופק במדינה בתקופה מסוימת אלא רק את התוצר הנצרך על ידי צרכנים פרטיים וממשלה.
הרעיון שביסוד חישוב זה הוא תאוריית "הזרימה המחזורית של פעילות מקרו-כלכלית" (CFMA) ומודל "המכפיל" הקיינסיאני הגורסים שערך כל הפעולות הכלכליות מתנקז ומבוטא בערך המוצר הסופי, וספירת התוצרים שבדרך תהווה "ספירה כפולה". כך, לדוגמה, כאשר אדם קונה כיכר לחם, סכום הרכישה אמור לבטא את כל העמל, הרכישות, והמכירות שבוצעו בדרך לזריעת החיטה, קצירתה, דישתה, הובלתה, טחינתה לקמח, הפיכתו לבצק אצל האופה, הובלתו ומכירתו לבעל החנות.
הבעיה הגלויה לעין כאן היא שההשקעות ומוצרי ההון (מוצרי הביניים) אינם מבוטאים במחיר הלחם—קמח, סוכר, חיטה או שמרים הם מוצרים נפרדים—ולכן התמ"ג אינו מודד למעשה את מה שהוא מתיימר למדוד. מדידה אמיתית של התוצר הייתה חייבת לכלול תמונת מצב של כלל התוצר המיוצר, לא רק של זה החשוב לצורך התאוריה הקיינסיאנית."""
בעיקרון, המחקר שביצעת יכול להחשב בתמ"ג, אבל אי אפשר להוכיח שהוא קרה, וכמו כן, איך תכמת את שוויו? ואם ישבתי בבית והלחנתי שיר? זה אותו טיעון למעשה.
ספציפית לגבי הריבית, שים לב לביקורת למעלה, הריבית היא תוצר ביניים של המוצר הסופי (של האדם שהלווית לו כסף לייצור מוצר) - בדיוק כמו קמח, מים, איכסון וכו'. לכן להכניס את חישובי הריבית לתמ"ג למעשה מהווה ספירה כפולה, מאחר ובכלכלה מבוססת חוב כמעט כל הכסף נושא ריבית וכמעט כל הכסף ששימש לפעילות הנמדדת מבוסס חוב.
באופן כללי יותר, בעוד שאין שיטה מושלמת, יותר קל ולגיטימי היום להגיד שהסתכלות על נתון מצרפי בעל אופי צריכתי הוא מאוד בעייתי, והוא לא האיבר האופטימלי למשש בשביל הפיל שנקרא צריכה.
אהבתי את הרעיון של להסתכל על הכנסות המדינה - זה משקף גם את הפעילות הכוללת (במיוחד הכנסות ממע"מ), וגם מודד את הכלכלה הלבנה ביחס לשחורה. אם הורדת את המע"מ באחוז ובכל זאת גבית יותר - כנראה שהכלכלה בכללותה צמחה.
הצופה, אם היה לך ספק, מותר לך להלוות, גם במערכת של 100% רזרבה. רק אסור לך להמציא כסף מכלום ולהלוות אותו לאנשים (האיסור קיים היום, רק צריך להרחיב אותו גם לבנקים פרטיים).
מחקהשאלה מעניינת בנוגע למחקר ופיתוח ואין לי תשובה. אך מה דעתך על פקיד בבנק שנותן משכנתא, האם החתימה שלו על המשכנתא תרמה משהו לתוצר? האם רווחי הריבית של הבנק ב-20 השנים הבאות באמת נחשבים תוצרת?
כשמשהו באוברדרפט והריבית לבנק עולה, זה אומר שהתוצרת עלתה? לא יודע...
הגבת ב 4 נקודות:
מחק1. איך אתה יודע שהמחקר הפיק תוצרת. זו שאלה טובה מאד וכמו שטענתי זה מצריך דיון בפני עצמו, אבל זה לא הטענה של הפוסט.
2. בחישוב הריבית יש ספירה כפולה. אני כמובן מסכים אבל אם אני סופר את תוצרי הביניים, כמו קמח, מים, איכסון למה לא גם את הריבית? כלומר, ברור שיש ספירה כפולה אבל זו השיטה, לא? לסכום את המוצרים ומוצרי הביניים. ושים לב שבכונה הדוגמא היתה מעולם שהוא לא מבוסס על כלכלת חוב ככה שזה לא ממש קשור.
3. המדד אינו אופטימלי למדוד צריכה. מסכים, אבל זה מדד וכמו כל מדד בעיקר מסתמכים על מגמות בו. לא בטוח שהייתי עושה עבודה טובה יותר.
4. להסתכל על הכנסות ולא תמג. לפי הבנתי, מסתכלים על התמג כי הוא מהווה מדד לפוטנציאל ההכנסות המדינה. אז השאלה המתבקשת היא למה לא ללכת ישר למקור, שהוא ההכנסות באותה שנה? בדיוק מאותה הסיבה שינויי מיסוי גורמים לשינויים דרסטיים בגודל ההכנסה.
הצופה
אנונימי 17:05,
מחקאין לי ספק ולכן הדוגמא ניתנה בעולם שהוא במובהק לא מבוסס על כלכלת חוב. ניסיתי להראות שהשאלה האם ריבית צריכה להיחשב לתוצר למעשה לא באמת קשורה לכלכלת חוב.
תפקיד הבנקים או כל חברת השקעות הוא לקחת כסף ממקור א' ולהלוות אותו למקור ב'. ההצגה כאילו זה נעשה על ידי הפקידים היא לטעמי פשטנית מדי. לא כל אחד יכול להשקיע בהצלחה - זה תפקיד שדורש ידע ומיומנות.
כשלמישהו נגמר הכסף בבנק והוא נכנס לאוברדרפט הוא למעשה לוקח הלוואה בסיכון גבוהה (ריבית גבוהה) מהבנק. אם הבנק הרויח עליך הוא הפסיד על הרבה אחרים והרווח בתוחלת מהווה את התפוקה של ההשקעה באפיק האוברדרפט. השאלה האם זה נחשב תוצרת לא שונה מכל אפיק השקעה אחר.
צופה
אני האנונימי מ17:05
מחקבקשר לתוצרת, האמת אני לא מבין את זה - לי אישית זה נראה מוזר שאוברדרפט הוא חלק מהתוצרת...
בקשר לבנקים, הבנקים כיום, בשונה מחברת השקעות, מייצרים כסף חדש כשהם נותנים הלוואות. כמות הכסף החדש שהם יוצרים אמורה להיות מוגבלת ע"י יחס הרזרבה. אך באנגליה למשל הרזרבה הנחוצה היא 0% מה שאומר שהם לא מוגבלים בכלל. גם באמריקה ראינו ב-2008 שלמעשה לא היה פיקוח ראוי על כמות הכסף שבנקים יצרו ולא נשמר יחס הרזרבה.
גם בישראל לפקדונות מעל שנה אין "חובת נזילות" (אין יחס רזרבה), כפי שאומרים בבנק ישראל:
"שיעור חובת הנזילות תלוי בסוג הפיקדון: 6% על פיקדונות עו"ש, 3% פיקדון לטווח של שבוע עד שנה, ולפיקדונות מעל שנה אין חובת נזילות. "
http://www.boi.org.il/he/Markets/ReserveRequirement/Pages/Default.aspx
בעולם אידיאלי, תפקיד הבנקים יהיה לקחת כסף ממקור א' (או ללוות מהמדינה) ולהלוות למקור ב' כפי שאמרת וכפי שרוב האנשים מאמינים שקורה כיום. בעולמנו, זה לא המצב ובנקים פרטיים יוצרים כסף חדש כשהם מלוים לאנשים. המשכנתא שניתנת לא נלקחת מחסכון של איזו סבתא עשירה, היא מורכבת מכסף חדש שנוצר במקום.
אם לצטט את ראש הבנק המרכזי של אנגליה:
“When banks extend loans to their customers, they create money by crediting their customers’ accounts.”
Sir Mervyn King, Governor of the Bank of England 2003-2013
או כדברי ראש הבנק המרכזי של קנדה:
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_13.html
או פרופסור ריצ'רד ורנר שהמציא את המונח "הקלה כמותית" QE:
http://www.youtube.com/watch?v=r7qOuY9ZJ8w
וכו'...
לגבי יחס רזרבה ויצירת כסף: ברגע שיחס הרזרבה הוא לא 100% הבנקים יכולים לייצר כסף (ערן כבר הסביר את המנגנון בעבר). ביחס רזרבה של 100% לבנקים אסור להלוות כספים *שהופקדו* אצלם. לבנקים מותר להלוות כספים *מההון העצמי* שלו. כמובן פקדונות לא נחשבים לחלק מההון העצמי. לכן ביחס רזרבה של 100% הבנקים מפסיקים לייצר כסף אולם עדיין מסוגלים להמשיך להלוות.
מחקאגב קחו בחשבון שבמקרה של רזרבה 100% הריבית על הלוואות כנראה תהיה גבוהה יותר מאחר ולבנקים יהיה פחות כסף זמין להלוואות. זה לא בהכרח דבר שלילי - בתור התחלה כוחם של המוסדות הפיננסיים ירד מאוד, ושל הכלכלה הריאלית יעלה בהתאם, ויש סיכוי טוב שזה לבד כבר שווה את העליה בריביות.
יריב
זה מזכיר לי את הציונים בביה"ס. במיוחד כשניתנים לילדים ביסודי ובעיקר לילדים בכיתות א'-ב'. איך בכלל אפשר לתת ציון לילד בכיתה א' ולפי זה להעריך את סיכויי ההצלחה שלו במקצוע כזה או אחר? לדעת משהו על הכשרונות והיכולות שלו? הרי מה זה באמת משקף אם לא דבר.. וכך אנו מקטלגים, מתייגים ומדכאים אלפי ילדים מדי יום...
מחקואותו הדבר, בערך, עם התמ"ג הארור הזה. מה מודדים פה בכלל? כמות של כסף\חוב? כמה בנאדם מאושר וכמה הוא מצליח? וההזיה הגדולה ביותר הנמדדת - "צמיחה"??? של מה בדיוק? הרי כל-כך הרבה פרמטרים מבקשים להיכנס למשוואה כדי שנדבר על המונח "צמיחה" במספרים, המונח "צמיחה" כפי שאנחנו רוצים להכיר אותו. ובינתיים הדבר היחיד שצומח פה הוא בניינים ועוד בניינים, ועוד קניונים ומרכזי קניות כאלה ואחרים... ואלה על חשבון צמחייה אמיתית. את כל זה אנחנו כבר מכירים ויודעים.
כל העסק הזה מרגיש כמו בדיחה אחת גדולה ולא מצחיקה.
זה לא ילך אם נמשיך לחשוב במספרים. זה חשוב וטוב לדעת, אך הידע כשלעצמו אין בו תועלת אם לא נעשה בו שימוש. ובכלל כשהידע הופך מנותק מהמציאות או נשאר רק בראש ואינו מתורגם למעשים, הוא הופך במקרה הטוב ללא רלוונטי ובמקרה הרע בו מתפתחת חד-צדדיות ונשכח המוסר, אף עלול להזיק.
אור.
בלוף אחרי בלוף - האמת נחשפת...
השבמחקצריך רק להוציא את זה אל מעבר לבלוגים, שחלק גדול יותר מהציבור ייחשף לדברים האלה. פשוט מרתיח, כמה מקבלי החלטות משחקים בנתונים איך שבא להם, מספרים לכל העולם ואשתו שהמצב מעולה, ועל הנייר אנחנו מדינה מהעשירות בעולם, עם אחוזי אבטלה מהנמוכים בעולם כשרובם המוחלט של האזרחים לא גומר את החודש.
אם בעבר לפחות היו מגזרים כמו הייטק שמחזיקים לפחות חלק קטן מהציבור עם האף מעל המים - עכשיו גם החלק הזה טובע.
אין לי מושג ירוק בנושא, אבל ארה"ב ביצעה בחודשים האחרונים שינויים בחישוב הצמיחה וכנראה (וזה תחושתי בלבד) ששאר העולם חייב ליישר קו עמה כדי שהיא לא תקבל יתרון לא הוגן על פני כל השאר.
השבמחקהשינוי שהתרחש בארץ מתרחש ברגעים אילו בשאר במדינות ה OECD - ואני מקווה שנוסחת חישובי הצמיחה מבוקרת ע"י ה OECD.
כך שבסיכומו של דבר הבלוף של הצמיחה ואינפלציה הוא אוניברסלי ומוכתב ע"י ארה"ב ( שוב זוהי תחושתי בלבד...)
הסבר נוסף על המצב העכשווי והעתידי במשק:
השבמחקhttp://econoblog.co.il/?p=13874
הי ערן,
השבמחקהנה ידיעה שלדעתי חשוב לקדם:
http://www.themarker.com/mobile/1.2116520
רז.
כמו שנאמר ע"י אנונימי אחר, התמ"ג לא סובייקטיבי ולא שואף להגדיר האם תוצר תרם משהו לאנושות או לא. הרעיון הוא, שאם אדם הלך ושילם עבור מוצר\שירות מסויים, אז לאותו מוצר.שירות יש ערך עבורו והסכום ששולם נספר בתמ"ג. הכנסות הבנקים מריבית מגיעים מלווים שמשלמים עבור שירות מסויים (במקרה הזה עבור הזכות לקבל הלוואה). באופן טכני, אין סיבה שהתשלום עבור שירות זה (הזכות להשאיל הון שלא שלך), כמו שירותים אחרים,לא ייספר כחלק מהתמ"ג.
השבמחקאני רוצה לציין, שאני מאמין בשינוי מוניטרי, ולא תומך במונופול ייצור הכסף שיש לבנקים, אולם אין קשר בין תפקיד הבנק לבין ספירת הכנסותיו כחלק מהתמ"ג
רפי
נא להוסיף פוסט על החלטה ביזיונית שךל אישואר להעלות דמי ניהול לקופות השתלמות שנפתחו החל מ08 וכל זאת החל ב2016
השבמחקhttp://m.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612020,00.html
נא להוסיף פוסט על החלטה ביזיונית שךל אישואר להעלות דמי ניהול לקופות השתלמות שנפתחו החל מ08 וכל זאת החל ב2016
השבמחקhttp://m.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612020,00.html
מחקשלום
לא מבין את הקטע של ה"נא להוסיף"
כל הבלוג הזה זה אנשים שמתנדבים לעשות את מה שהתקשורת אמורה לעשות.
ואף אחד לא מקבל פה משכורות.
כמה הצעות:
שלום,בבקשה,תודה.
תודה:)
אני אורח די חדש בכלכלה האמתית ונפעם לנוכח אתר שחושף באומץ ובנחישות את שיטת כסף מבוסס חוב והנזק האדיר שהיא גורמת לפרט ולכלל. כסף מבוסס חוב הוא האחראי לבועות הגאות וההתרסקות בשוק ההון וגם הנדל"ן (פחות לגבי הנדל"ן בארץ שסובל מחולי אחר של מחסור כרוני בצד ההיצע ולכן הסיכוי לקריסת הנד"ן בהבדל מעליות מורדות אך עם מגמת עליה של חמישה עשורים ברציפות). אולם בעיית הבעיות של כסף מבוסס חוב שהוא פוגע בצמיחה הריאלית של המשק, בכוח הקניה של הצרכנים ומרכז באופן מובנה את העושר הלאומי למיעוט ההולך וקטן כאשר רוב עשירוני האוכלוסיה מורע מצבם מכל הבחינות וזאת דווקא בעידן שבו הטכנולוגיה, יכולה לאפשר במדינה כמו ישראל חברת שפע לכל, אך זאת בתנאי שיתקנו את שיטת ייצור הכסף הקיימת היום בישראל ובכל העולם. דוד איש
השבמחק