בחודש אפריל 2012 החל תהליך של חיסול חשבונות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהסתים במהלך בעל משמעויות דרמטיות לכלכלה הישראלית בערב ראש השנה הנוכחי . אין ספק שאם פקידים בממשלת סין או צפון קוריאה היו נחשפים לאירועים האלה -הם היו מקנאים בנו.
זה החל בחודש אפריל 2012, אז כינס הסטטיסטיקן הראשי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרופ' שלמה יצחקי, מסיבת עיתונאים בה הודיע כי הוא מתקן עיוות חמור במדידת אחוז המובטלים בארץ. העדכון בשיטת המדידה גרם לאחוז המובטלים הרישמי שמפורסם לגדול מעלה בכ20% לעומת השיטה הקודמת. הצמרת הכלכלית במדינה והנגיד סטנלי פישר לעומת זאת זעמו וביקשו הסברים. או במילים פשוטות הם ביקשו לדעת איך יתכן שבמדינה דמוקרטית לשכה שכפופה לממשלה חושפת את נתוני האמת?
באותו חודש העלנו כאן דברים שאמר אותו פרופ יצחקי ,שבהן הוא הודה באומץ כי מדד המחירים לצרכן (האינפלציה), כפי שמציגה הלמ"ס הוא מוטה, כך שמאז שנות ה-90 הוא לא משקף את עליות המחירים האמיתית שהאזרחים מרגישים. אם אתם קורסים תחת מחירי הדלק, המזון והדיור שעולים בעשרות אחוזים ולא מבינים כיצד האינפלציה עלתה רק בקושי בכמה אחוזים ,אז הראיון הבא עם פרופ יצחקי ואיל עופר יעשה לכם סדר (מתוך תוכנית הבוקר של קרן נויבך):
http://www.youtube.com/watch?v=RDaA-R0GHaI
זה החל בחודש אפריל 2012, אז כינס הסטטיסטיקן הראשי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרופ' שלמה יצחקי, מסיבת עיתונאים בה הודיע כי הוא מתקן עיוות חמור במדידת אחוז המובטלים בארץ. העדכון בשיטת המדידה גרם לאחוז המובטלים הרישמי שמפורסם לגדול מעלה בכ20% לעומת השיטה הקודמת. הצמרת הכלכלית במדינה והנגיד סטנלי פישר לעומת זאת זעמו וביקשו הסברים. או במילים פשוטות הם ביקשו לדעת איך יתכן שבמדינה דמוקרטית לשכה שכפופה לממשלה חושפת את נתוני האמת?
באותו חודש העלנו כאן דברים שאמר אותו פרופ יצחקי ,שבהן הוא הודה באומץ כי מדד המחירים לצרכן (האינפלציה), כפי שמציגה הלמ"ס הוא מוטה, כך שמאז שנות ה-90 הוא לא משקף את עליות המחירים האמיתית שהאזרחים מרגישים. אם אתם קורסים תחת מחירי הדלק, המזון והדיור שעולים בעשרות אחוזים ולא מבינים כיצד האינפלציה עלתה רק בקושי בכמה אחוזים ,אז הראיון הבא עם פרופ יצחקי ואיל עופר יעשה לכם סדר (מתוך תוכנית הבוקר של קרן נויבך):
http://www.youtube.com/watch?v=RDaA-R0GHaI
"דמי הניהול הפך למס שעובר מעניים לעשירים. אני הערכתי את המס הזה. זה סדר גודל של 25% מהפרשות לפנסיה שזה כמו לתת שלוש שנים של שכר ממוצע במשק לעשירים: הם לוקחים 2%, בטווח הארוך התשואה לא עולה על 4%, לכן מי שמנהל את הפנסיה לוקח את 50% ממנה ולא נושא בסיכון. אני לא יודע מי עשה את הסידורים הללו אבל כך הצמחנו קבוצות של עשירים של חלקם הם יוצאי האוצר. תבדקו מי מנהלי קרנות הפנסיה – יוצאי האוצר. אני כל הזמן אומר את זה: ההפרטה הטובה ביותר היא זו שכתוצאה ממנה הפקיד בונה לעצמו את מקום העבודה העתידי שלו"חמישה ימים אחר כך הגיע פרופ' יצחקי לעבודתו,כפי שעשה בכל יום במשך 11 השנים שעבד בלמ"ס ,שנמצאת תחת אחריות משרד ראש הממשלה. הוא פתח את תיבת האי-מייל שלו ושם חיכתה לו הודעה כי עד חצות עליו לעזוב את משרדי הלמ"ס ולא לשוב אליהם יותר. זה היה ללא ספק מטקסי הפרידה המרגשים ביותר שנעשו למנהל בכיר בכל תולדותיו של משרד ראש הממשלה.
עוד בטרם נשלח המייל ליצחקי נבחר כבר מחליפו. פרופ' דני פפרמן נבחר ע"י ועדת איתור בראשות פרופסור יוג'ין קנדל כראש הלמ"ס הבא. אתם ודאי לא תאמינו אבל קנדל הוא מקורבו ואיש אמונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. איזה עולם קטן. בנימין נתניהו אגב לקח קשה את הדרך שבה הועזב יצחקי ואף התקשר אליו להגיד לו:
"לא מקובלת עליי הדרך הזאת ואני מתנצל שכך זה נעשה. זה לא ראוי. אדם צריך לשמוע על סיום תפקידו בדרך אחרת. אברר כיצד זה קרה. אני מבקש להודות לך על השנים שבהן שרתת את המדינה".
מזל שנתניהו לא ברר כיצד זה קרה כי אז היה נכנס ללופ אינסופי: במסקנות דוח הבירור הוא היה ודאי מוצא שהוא זה שנתן את ההוראה לשלוח מייל ליצחקי ושעקב ביקורת ציבורית שהתעוררה הוא נאלץ לפרסם הודעה שיברר כיצד זה קרה ,שבעקבותיה ברר וגילה שהוא זה שנתן את ההוראה לשלוח מייל ליצחקי ושעקב ביקורת...
כמו במשטרים הכי אפלים - פפרמן כבר הבין מה הוא אמור לעשות בתפקידו החדש. התקופה כאמור תקופה כלכלית קשה -הגרעון זינק , המיסים אמורים לעלות - הבוס ביבי במצוקה ושום שיפור לא נראה באופק . אפילו לפיד כשר אוצר כבר הגזים עם כמות הפאדיחות שהוא עשה.
אלא שאז עלה להם רעיון יצירתי: כמו שעשו בעבר בחישובי האינפלציה והאבטלה, גם כאן החליטה הממשלה שאם הנתונים לא טובים הם ישנו אותם. החייל פפרמן התישב "לסדר את העניינים". הפעם המטרה היא לסדר למדינה נתוני צמיחה לפי דרישת הבוס או במילים אחרות לחשב בצורה שונה את התמ"ג (מדד הצמיחה). ופה זו כבר לא בדיחה למרות שזה ישמע כך: פפרמן ישב בשבועות האחרונים והחליט להוסיף את ההכנסות של הבנקים מריביות שהם גובים ממשקי בית וחברות לתמ"ג והופ.. הצמיחה קפצה בכמעט 1.5% מבלי שהממשלה עשתה כלום. פפרמן ראה כי טוב והוסיף את ההשקעה במחקר ופיתוח תחת הסעיף של מוצרי קניין רוחני והוקוס פוקוס הצמיחה זינקה בין רגע בעוד 2% נוספים. נהדר! פפרמן ביצע שינויים נוספים כדי להגיע ל"יעד הממשלתי" ומהתוצאות הבוסים בהחלט יכולים לחייך. וגם פפרמן ,שהרויח מקום עבודה בטוח לשנים הקרובות. הגירעון הממשלתי ירד ב0.3% ועומד כעת בדיוק ביעד שהציב השר לפיד. הצמיחה "זינקה" ב6.9%. יחס חוב- תוצר ירד ב6%! ל67%. אם הכל ילך כשורה לפיד כעת יוכל לעמוד בהבטחתו להוריד מיסים בעקבות השינוי. ואם לא ילך כשורה אז כנראה ישנו את דרך חישוב גביית המיסים כך שיראה כאילו גבו מאיתנו פחות.
אחרי שלפיד הטיל גזירות בתקציב האחרון הוא ענה למבקריו שהוא לא יכול לתקן עיוות של עשרות שנים בכלכלה בכמה חודשים והוא צדק: הוא תיקן את העיוות בתוך כמה רגעים. היום לפיכך כדי להיות שר אוצר טוב וכדי להוריד מיסים לא צריך לדעת כלכלה או אפילו לעשות תעודת בגרות, מספיק שיהיה איתכם מישהו שיודע לשנות נתונים באקסל. ועדיף שיהיה פרופסור -ככה זה יראה גם אמין.
אני חושב שהמתקפה חריפה מידי. אני מזכיר שהלמ"ס גם עדכן את אופן חישוב מספר המובטלים בישראל והעלה אותו בכמעט אחוז לפני זמן לא רב. היה גם שינוי חיובי (שאני לא יודע אם אוזכר כאן באתר) לגבי המשקולת של סעיף הדיור בתוך האינפלציה שגרמה לעלייה לא רצויה.
השבמחקלכן רק שקהל הקוראים יבין שהנטייה היא לא רק לטובת הממשלה.
קל למתוח ביקורת על הלמס - הוא לעולם לא יוכל לייצג את שינוי המחירים בפועל גם הוא ירצה נורא. הרי ברור לכל שסל תצרוכת של עשירונים שונים אינם נראים אותו הדבר והמשקולות של סעיפי ההוצאה משתנות מחודש לחודש. אם למישהו יש מודל אקונומטרי מוצלח יותר שיפרסם פה אני אשמח לקרוא.
בכל אופן הדבר שצריך להסתכל עליו בכל הקשור לנתונים כלכליים היא המגמה. נכון להיום מדינת ישראל סוגרת בצורה עקבית את החוב שלה, האבטלה קצרת הטווח יורדת וחלה עלייה מתונה מידי במספר המועסקים הכלליים במשק.
כן הבנו שהיה שינוי בנתונים, גם הבנו שמי שאמר שם את האמת פוטר באימייל.
מחקאתה יודע לירן? אם היית מחכה עוד קצת לפני שהתחלת לתמרן כל מאמר, אולי זה היה מצליח לך..
אבל מוקדם מידי, פספסת.
אתה שקוף ומניעיך מובנים.
קצר מספיק?
בבקשה להתנהג בכבוד גם למבקרים פה.
מחקלא כל מי שמתנגד למה שכתוב פה יש לו מניעים.
ללירן,
אתה צודק שאי אפשר לקבוע את האינפלציה בדיוק של 100% ,אבל מפה ועד הטענה של מי שעומד בראש הארגון שמודד את האינפלציה שאומר קבל עם ועדה שאין קשר בין מה שנמדד לבין מה שהאזרחים מרגישים ואף אחד לא עושה כלום חוץ מלפטר אותו.. המרחק גדול.
קיבלתי.
מחקערן יש משהו שאני לא מבין: איך מעוותים את אחוז המובטלים? בעיוות האינפלציה יש כל מיני שיטות כמו רגרסיה הדונית ועוד, אבל איך אפשר לעוות אבטלה? אם אדם עובד אז הוא עובד ואם לא אז לא...מה הקאץ'?
השבמחקאגב, אולי אתה יכול להגיד לי מה האחוז האמיתי של המובטלים בארץ? אפילו בערך...
בתודה, אפרים
אפרים אף אחד לא מעוות את נתוני האבטלה. היה לאחרונה שינוי נוכח הצטרפות ישראל לOECD שבו יישרו (בפעם הראשונה?) קו עם שיטת המדידה הנהוגה אצלם. השוני בין השיטות היה נעוץ במדידת חיילי הקבע והסדיר.
מחקאני מניח שאתה מכוון כשאתה אומר לנתון האמיתי לכמה אנשים יושבים בבית ולא עובדים. אחוז האבטלה נוגע לחצי השנה האחרונה בלבד (תקנו אותי אם אני טועה) ולכן הוא איננו משקף את כמות המובטלים כולם. בעיני אפשר לחסוך את כל כאב הראש הזה ופשוט להסתכל על כמות המועסקים במשק ובכך לוותר על כאב הראש.
לירן,
מחקאתה מכיר את הטענה המפורסמת שאומרת שיש שלושה סוגים של שקרים: שקרים רגילים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה.
אם נסתכל על נתוני האבטלה- השאלה היא למה למשל לא פשוט מפרסמים כנתון הרישמי של האבטלה את אחוז המובטלים מתוך סך כל כוח העבודה בארץ? מדוע צריך להוריד את החרדים? מדוע צריך להוציא או להכניס מהמשוואה חיילי קבע? ברגע שאתה מתעסק עם השאלות האלה אתה מעוות את הנתונים לפה ולשם וברגע שיש לך שליטה על הלמ"ס ורצון להבחר לעוד קדנציה אז מטבע הדברים אתה תרצה לעוות את הנתונים כדי שיציגו תמונה כמה שיותר ורודה.
בעינך מה שהוא כאב ראש של חישוב מסובך ,יכול להיות כדור אקמול בשביל המנהיגים שבעזרת אותו חישוב מסתירים את התמונה המלאה.
ערן
לירן מכיוון שהנך עובד במשרדי הולמס והטענות הללו לא מהוות קשר למציאות עבורך שהרי אז זוהי הוצאת דיבה ובתור אדם אשר החליט לייצג את הלשכה אנא הגש כתב תביעה כנגד האתר על הצגת נתונים כוזבים...
השבמחקבמידה ואתה חושב שאותה כתבה מהווה התקפה חריפה מידי יוצא מכך שההנחה מראש אומרת שההתקפה צודקת - קשה מידי אך צודקת.
ומכיוון שהיא צודקת אך קשה מידי , כדאי מאוד להתייחס לכל התהליכים הללו ברצינות ולא בתור נציג שירות של חברה כלשהי אשר בא לספק לקוח לא מרוצה.
אין שום הצדקה להטעות נתונים ולהתייחס אל הטעייה אחת מתוך רבות בתור קשה מידי אך צודקת שהרי הטעיית נתון אחד אשר משפיעה על אוכלסיה שלמה יכולה לחרוץ גורלות.
כאשר אדם מבקש מאדם אחר לבצע עבורו משימה כלשהי הוא יכול לקבל את התוצאה הרצויה עבורו אבל הוא לא נחשף לתוצאה שאותו תהליך מייצר, מכיוון שהוא לא נחשף לאותה תוצאה מציאות זו לא קיימת עבורו ומבחינתו הוא יכול להעלות טענות עד מחר אבל הוא לעולם לא יבין את התוצאה עד שזה לא יחווה אותה על בשרו שלו.
אם הטעייה של נתונים באה לשרת גופים מסוימים או באה לשרת תפיחה על השכם בעוד התוצאות שהיא תייצר יהיו הרסניות לחבר'ה עצמה שהרי זה גובל בפשע שעליו צריך לשבת בכלא לא פחות.
אדם אשר עד לביצוע פשע ולא דיווח על דבר העבירה שהרי גם הוא שותף במידה מסוימת לביצוע העבירה וגם עליו יבוא עונש, מפה עולה שכל אחד ואחד מאיתנו אשר מודע לכל אחד מאותן הטעיות , מודע לתחבולה שמתרחשת, מודע למניפולציות, מודע לשינויי הנתונים ומודע לכך שאותם נתונים הם כמו טריגר אשר מעבר למסמך מייצר השפעה על המציאות עצמה, יודע שכל מניפולציה שכזאת יכולה להביא כל אדם לשקוע בבוץ כלכלי עמוק ואדם תמים אשר שקוע בבוץ ואפילו לא יכול לתאר את גובה והתחכום של כל אותן מניפולציות יביא עצמו לביצוע מעשים שיתכן ולא היה מעוניין לבצע ואנחנו כשותפים לעבירה נדע שהיא מתבצעת ובנתיים נספר רק לקרובים...
מתקפה חריפה מידי זה להתעורר בכל בוקר, לעבוד במקום העבודה שבו אתה עובד ולהבין שאם השכלה או בלי השכלה אתה לא יכול לגמור את החודש ובעוד אתה מתעורר למציאות הזאת כל יום וכל הזמן, אתה גם בכל יום נחשף למדיות אשר מספרות לך כל יום וכל הזמן שאתה במצב מעולה ואל תעוות את המצב הכלכלי שלך אתה עדיין יכול לבזבז כסף על כל מה שאתה לא צריך...
חוץ מזה כאשר אתה תסתובב בסביבה של אותו מעמד אז מכיוון שהמציאות שלך מורכבת ממה שאתה נחשף אליה ואתה נחשף למציאות שכל הזמן מספרים לך שהמצב הכלכלי שלך הוא לא באמת כמו שאתה מרגיש אותו אז כל אדם מסביבך גם כן מסתיר את מצבו שלו ממך מכיוון שהוא שמע שאצל כולם הכל בסדר וגם אצלו צריך להיות ככה אז זאת בושה לדבר על מה שמתרחש באמת...
הכתבה הזאת היא בהחלט במקום ועלייה להמשיך לייצר את המציאות האמיתית שהרי בשמה היא נקראת הכלכלה האמיתית , נתוני כלכלה המשמשים כמוזניים למציאות ומאפשרים לך הבחנה בין העיוותים ומאפשרים לך לבצע את המחקר שלך ע"מ להבין את המצב שמתרחש באמת.
מבחינה מסויימת כולנו מתנהגים כמו בני 14 שהתאהבו בפעם הראשונה במישהי שהיא לא ברמה שלנו אנחנו כל כך עיוורים שאנחנו עושים את כל הטעויות ולא רואים איך אותה נערה(ממשלה) משחקת בנו ואנחנו פשוט מסרבים להבין שהגיעה הזמן להיפטר ממנה ושהיא פשוט לא שווה אותנו, כל הזמן עושה לנו עיינים ומושכת אותנו פנימה כאשר מצד שני מרחיקה אותנו אחורה וכל הזמן אנחנו אומרים לעצמינו שאין מישהי יותר טובה ממנה ובכל פעם מתאכזבים מחדש...
אותה נערה שאנחנו כל כך מאוהבים בה מייצרת לנו חרדות, פחדים ומסיחה את דעתינו ממה שמתרחש באמת , או שאנחנו נשתפר ונמצא את הדרך לתקשר איתה בשפה שלה, או שנבין שאין לנו מה לחפש איתה והגיעה הזמן להיפטר מאותה תלות ולשחק אחרת... אבל דבר אחד בטוח שאם נמשיך להיות מאוהבים בה זה יכול להימשך תקופה ארוכה שבסופו של דבר תשבור אותנו...
ואולי צריך לשבור אותנו, בכל זאת אם אהבה זה רגש אונברסלי ואכזבה זה רגש אונברסלי, אז אולי בצורה אונברסלית צריך לקרוס כלכלית בתור חברה ורק אז מתוך אותו כאב וזיכרון לכל החיים להתחיל לייצר שינוי...
בכל זאת, אהבה שנייה לעולם כבר לא תהיה דומה לאהבה הראשונה.
למרות שהטקסט ארוך ומפורט לא הצלחתי למצוא בו שום הערה שאני יכול להתייחס אליה, זאת הייתה בעיקר שירה על לא כלום. לעניניינו -
מחקערן רשם "...אלא שאז עלה להם רעיון יצירתי: כמו שעשו בעבר בחישובי האינפלציה והאבטלה, גם כאן החליטה הממשלה שאם הנתונים לא טובים הם ישנו אותם." -
טענה כאמור שאיננה מתיישבת עם העובדות ששני השינוים הקודמים "החריפו" את האבטלה והאינפלציה - כלומר שירתו את האופוזיציה דווקא. מכאן שהמתקפה חריפה מידי ואיננה משקפת את המצב בפועל בצורה מלאה.
אני חוזר ואומר, שיטות המדידה אינן לטעמי העיקר ולא התוצרים שהן מוציאות אלא המגמה שהן מסמנות שהיא לרוב הכלי האמין היחיד שאיתו אפשר לעבוד. העיסוקים על אמינות המדדים הכלכליים היא תופעה עולמית ולא נתחמת רק בגבולות ישראל, אם יש למישהו דרך טובה יותר מה טוב.
אני שוב קורא למגיבים כאן לענות לגופו של עניין ולהמנע מהתקפות אישיות.
מחקלירן,
מי שגרם לאחוז האבטלה לגדול מצא עצמו כעבור חצי שנה בבית מובטל.
חישוב האינפלציה מאז 1999 רק גרם למדד המחירים לרדת בשליש עד שני שליש ביחס לאינפלציה הקודמת. פרופ יצחקי התיחס לכך שיש לשנות את דרך החישוב אבל זה לא היה בסמכותו.
לגבי השאלה האם יש דרך טובה יותר למדוד אינפלציה ,אבטלה וצמיחה התשובה לכך היא שבוודאי שיש גם היא לא 100% מדויקת (וכמה מהחישובים החדשים למשל לגבי חישוב הצמיחה הבאתי בקישור בתוך מאמר בשבוע שעבר.) השאלה היא אחרת:
האם יש לגוף ששולט במדדים אינטרס להציג תמונה יותר שקופה ואמיתית?
היי ערן,
מחקהגורם שהוביל לשינוי חישוב האבטלה היה ההצטרפות ל-OECD ככל הידוע לי. ייתכן שקיבלנו את התשובה המועדפת במקרה זה על אופן קביעת המדדים - אולי עדיף שתקום ועדה מקצועית ב-OECD שתחסוך את עניין ניגוד העיניינים לגמרי.
חובה לקרוא!
השבמחקחובה לקרוא את המאמר ולשמור.
-
יש כאן אחד "לירן" שהאמת לא נראית לו. אוהב לכתוב משפטים מניפולטיביים, לדוגמה:
"עדכן את אופן חישוב מספר המובטלים בישראל והעלה אותו בכמעט אחוז"
העלאת אחוז המובטלים (קטן מ 5% ע"פ הפרסומים השקריים) באחוז אחד היא חסרת ערך לעומת הנתון האמיתי שגדול מ 20% .
"הרי ברור לכל שסל תצרוכת של עשירונים שונים אינם נראים אותו הדבר"
אז מה? אין קשר.
המדד הוא עובדה של עליות מחירים של מוצרים שכל הציבור צורך.
קל מאוד לבדוק עליות מחירים:
הולכים לסופר ומבקשים את רשומות המחשב של מחירי המוצרים, לאחר שנה חוזרים על אותה פעולה ומשווים.
כנ"ל עם חנויות הנעלה, הלבשה, ריהוט, אלקטרוניקה, רכב...מחירי דיור, שרותי עו"ד, מחירי טיפולים רפואיים, מחירי החשמל, הדלק, הגז, המים, התקשורת..
"נכון להיום מדינת ישראל סוגרת בצורה עקבית את החוב שלה" -
כוונתו שתשכחו את המאמר שקראתם הרגע, שמסביר שהקטנת החוב היא מדומה לחלוטין ומבוססת על הטעייה והונאה.
הצמיחה עלתה בגלל שחובות חושבו כצמיחה! הגרעון ירד בגלל שחושב על סמך הצמיחה המדומה! יחס החוב תוצר ירד מאותן סיבות חישוביות שקריות שאין להן כל אחיזה במציאות.
ומה עושה מר לירן? נותן יד לשקר, תומך בו מכל לב, מהללו!
"ופשוט להסתכל על כמות המועסקים במשק"
מי שמשתכר 300 ש"ח בחודש כבר איננו נחשב מובטל. לכן מספר המועסקים מטעה מאוד בחישוב מספר המובטלים.
כל מי ששכרו פחות מ 2/3 משכר המינימום צריך להחשב מובטל; כולל חרדים, סטודנטים, נכים בכל הדרגות, חולים, מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, עקרות בית.. להוציא זקנים ובני פחות מ 18.
האחוז האמיתי של המובטלים גדול מ 25%!
מר לירן היקר: היכן שמבקשים לחשוף אמת המוסתרת מהציבור ע"י תקשורת מגוייסת, שרוב החומר המוזכר באתר כאן היה מצונזר על ידה באופן מיידי, אין מקום למעמידי פנים, מאחזי עינים, המבססים את דבריהם המוליכי שולל על עיוורונם של הקוראים וטיפשותם.
כבד את קוראיך!
שקריך וסילופיך מוארים כאן באתר באור חזק במיוחד, אל תשלה עצמך שלא כך.
תודה על הרישמיות מימיי לא קראו לי מר לירן.
מחקאני אתייחס לנקודות שהעלת -
1. העלאת אחוז האבטלה היא דוגמא שסותרת טענה שהשמיע ערן. בנוגע לשיטת החישוב גם לכך התייחסתי כשאמרתי שהנתון החשוב הוא אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. בקשר למרוויחים שכר נמוך - כמו כל דבר בכלכלה, לנסות להיכנס לרזולוציות קטנות יהיה דבר נכון אבל זה כמו בור ללא תחתית. תמיד תוכל להתייחס לשכר החציוני אם תרצה עדות לגודל ההכנסה של תושב. (בהנחה שאתה באמת מניח שכל ההכנסה אכן מדווחת מה שלא - ואולי בכלל יש להסתכל על ההוצאה הממוצעת ולא על ההכנסה כפי שכתבת?).
2. לא קל בכלל לבדוק את שינויי המחירים בניגוד למה שכתבת. הבדיקה שהצעת אינה מתייחסת לשיפורים טכנולוגיים. לשלם 100 שח על אינטרנט 1 מגה לא שווה לתשלום דומה על אינטרנט של 100 מגה לדוגמא (בהנחה שכל אחת היא הסטנדרט של אותה התקופה). בכל יתר המוצרים יש לקבוע משקולת מתאימה (האם משקולת של סטודנט על הוצאות לימוד שווה לזוג עם 4 ילדים?) דבר מסובך בפני עצמו ועוד ועוד.
תצרוכת הסלים של עשירונים שונים היא קריטית להבנת מצבם של תושבי ישראל ותעזור בקביעת מדיניות של אי שיוויון. לטעמי ההצעה שלי תפרק את האינפלציה כך שניתן יהיה לקבל תמונה ברורה יותר אבל שוב זה בור ללא תחתית.
3. מדינת ישראל אכן סוגרת את החוב שלה, יחס תשלום החובות מתקציב המדינה יורד בעקביות וזאת עובדה. הדוגמא מראה כי מדינה יכולה לצמצם את כמות הריבית המשולמת שהיא יוצרת אם היא רוצה. חובות סוגרים על ידי צמצום פיסקלי ולא על ידי הדפסת כסף כפי שכבר התייחסתי אליו - השיטה אותה ערן מציג רוצה לצמצם את כמות הכסף למשך תקופה ארוכה (לפחות עד שיחס הרזרבה בבנקים יהיה 100%) וזה יצור כמובן משבר כלכלי מתמשך.
4. תן לאנשים לשפוט את מה שאני כותב. עד עכשיו נהנתי מאוד מהתגובות של ערן ומהקישורים שהוא מצרף. אני לא מתייחס לגופו של אדם ואני מקווה שתעשה כמוני. בניגוד למה שאתה חושב שאני מייצג אני מגיע מאסכולה שמרנית ומילטון פרידמן הוא הכלכלן הנערץ עליי לכן אני לא בטוח שהתוכנית רחוקה מהמשנה שלי אבל לעלות ספקות זה דבר בריא.
הי לירון,
מחקאולי כדאי לך לקרוא עוד כמה מהמקורות לשיטה עצמה, בנוסף להסברים שבבלוג. השיטה מונעת את היכולת של הבנקים הפרטיים להרחיב ולצמצם באופן חד את כמות הכסף ולהביא למשברים. הרעיון הוא לשמור על כמות יציבה של כסף ולא לאפשר לגופים פרטיים להגדיל בקיצוניות את כמות הכסף (באמצעות משכנתאות מנופחות בימינו למשל), ואז להקטין בקיצוניות את כמות האשראי כפי שהם עושים כבר הרבה שנים.
זה מעניין, פרידמן היה תומך גדול של תכנית שיקגו ו-100% רזרבה.
ראה: http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf
כתבים של פרידמן שמציגים את תמיכתו בתכנית שיקגו:
http://nb.vse.cz/~BARTONP/mae911/friedman.pdf
Friedman, M. (1960), A Program for Monetary Stability, New York: Fordham University Press.
Friedman, M. (1967), “The Monetary Theory and Policy of Henry Simons”, The Journal of Law and Economics, 10.
(יש עוד...)
לפעמים זה יכול להשמע כאילו יש שפוסלים את השיטה על הסף בתור "השיטה שלהם" או "השיטה שבבלוג". יהיה נחמד לשמוע אותך מתייחס עניינית לארגומנטים של פרידמן בעד תכנית 100% רזרבה.
הי לירן
מחק1. הטענה היא ששיטת החישוב מותאמת בעיקר לצרכי הממשלה שהלמ"ס הוא גוף שכפוף לה.אמנם אחוז האבטלה עודכן למעלה בשנה שעברה אך בשל כך קיבל פרופ יצחקי ,ראש הלמ"ס דאז, ביקורת חריפה מהממשלה והנגיד ולאחר כמה חודשים גם פוטר.נקודה למחשבה:
מדוע הנגידה והממשלה לא יוצאים כעת נגד השינוי הדרמטי עוד יותר שנעשה בחישוב הצמיחה?
2. אכן חישוב האינפלציה הוא דבר מסובך ולא יכול לעולם להיות מדויק ב100% . אך מן הראוי שכאשר מודיע ראש הלמ"ס בצורה חד משמעית שהאנפלציה לא משקפת את סל המוצרים של האזרח - יש לשנותה. במקום זה הוא פוטר.
אפשר להתחיל עם בחינה של שתי שאלות בסיסיות : מדוע רכיב הדיור לא נכלל בחישוב? מדוע לא מבטלים את הרגרסיה ההדונית או משנים אותה?
3. למרות שאתה חוזר שוב ושוב על אותה טענה היא עדיין לא עושה אותה נכונה:
אני מבקש שתבדוק היטב היכן כתבתי שצריך לצמצם את את כמות הכסף למשך תקופה ארוכה. התוכניות המוצעות פה הן אגב לא שלי - הן נתמכות על ידי גדולי הכלכלנים כולל את הכלכלן שאתה מעריץ - מילטון פרידמן .הן לא מדברות כלל על צמצום כמות הכסף אלא על החלפת כסף שנוצר מחוב בכסף שנוצר על ידי המדינה.
לגבי ההחוב הלאומי- לא רק שהוא לא נסגר, הוא אפילו גדל בכל שנה ושנה. הירידה ביחס חוב תוצר מקורה בהעברת מרבית החובות אל כתפי משקי הבית שנאלצים לקחת משכנתאות עתק. זה אינו תהליך בר קיימא והוא בבחינת לנפח שרירים על ידי לקיחת סטרואידים. התקף הלב בגיל מוקדם מובטח. בינתיים נותנים לך להרגיש טוב ולצערי אתה קונה את זה.
4. לסיום שוב אצטרף להערתך: יש לשפוט את את דעתו של אדם ולא את האדם.
ערן
חחחחחחחחחח
השבמחקמה שהחברים בלמ״ס ובאוצר שוכחים הוא שהוצאות הממשלה הן הוצאות נומיניאליות וכנ״ל ההכנסות ממיסים.
ספרד פשטה רגל עם יחס חוב תוצר כזה בדיוק לאחר השיפוץ המפואר.
הם יכולים גם להכניס לתמ״ג את עבודת עקרות הבית ואת העבודה בגינה בשבת , רק שביום בו הם יראו את המאזן הממשלתי הם יבינו שיש גבול להסחת הדעת שהרי לפי האמירה הידועה של כלכלת החוב חשבונות צריך לשלם בזמן.
אני שמח לקרוא את התגובות של לירן ואשמח להמשיך לקרוא אותן.
השבמחקשאלה ללירן
אנחנו כבר הרבה זמן מרגישים שמדד המחירים לא מייצג את עליית המחירים, האם אתה שותף להרגשה ומה לדעתך הגורם לכך?
רונן
היי רונן,
מחקנושא קצת מורכב - גם אני מרגיש חוסר התאמה מסוים כמו מרבית האנשים.
יש שני מאפיינים שלטעמי גורמים לכך: האחת היא שאנשים אינם מפנימים את השיפור הטכנולוגי כשהם רוכשים את מוצרים (לפחות בטווח הארוך).
אני אזרוק מצב מוכר - שדרוג חבילת האינטרנט: פעם רכשנו חבילה של 1 מגה ב-100 שקלים היום החבילה עולה אותו דבר עבור 5 מגה. בטווח הקצר יש לי לפחות תחושה שהמחירים ירדו ב-80% כי הייתי יכול להישאר עם חבילה של 1 מגה ולשלם פחות. בטווח הארוך 5 מגה הופכים לסטנדרט ומרבית האנשים מרגישים שההוצאה על האינטרנט נשארה אותו הדבר. הדוגמא מסבירה יפה את הפער בין התחושה לבין המספרים בפועל.
הסיבה השנייה שאני מוצא היא שהזינוק במחירי הדירות (יד ראשונה ושנייה) אינו מתורגם במדד אלא רק מחירי השכירות (והמשכנתא?). יש סיבות שונות שאפשר לקבל אותן או לא זה כבר דורש דיון לא פשוט לאי הכללתו. התחושה היא שהדיון היה יותר טוב על כוס בירה קצת קשה להיכנס לעובי הקורה ככה.
מרגיש שותף לתחושה לסעיף הראשון?
"מרגיש שותף לתחושה לסעיף הראשון?" לא!
מחקעוד הסחת-דעת שקרית מבית המדרש "לירן".
כשאין לך ברירה אלא לצרוך רק את המוצר החדש (כי הישן חדל להתקיים), באותו מחיר או במחיר גבוה יותר, זאת עליה במדד ולא ירידה שלו.
מחירי הדירות הן בהישג יד של העשירים בלבד.
לא משנה אם יעלו או ירדו. הציבור ברובו איננו יכול לרכשן בלא לקיחת חובות שלא יעמוד בהן.
שאיננו בהישג יד של הפרט, F-15 למשל, איננו מובא בחשבון חישוב המדד.
כל כך נוח ומתאים לשיטה:
לעוות, להסיח דעת, להשלות, להוציא דברים מהקשרם ולהמשיך בביזה החשאית הממוסדת.
רק כאשר חברי הלמ"ס יקבלו שכר ממוצע ולא יוכלו לרכוש דירות לעצמם,
נראה שינוי באופן חישוב המדד שיראה את המצוקה האמיתית שהציבור נתון בה.
בוקר טוב ערן
השבמחקראית מה עומר מואב אמר על הועדה המוניטרית? ;)
בוקר טוב,
מחקצריך לברך על כך שעוד ועוד פרופ מתחילים לאט לאט להכיר בעובדה שהועדה המוניטרית היא בסך הכל מצגת שווא של איש אחד במסווה של גוף דמוקרטי שהעם מיוצג בו
ערן
מה עומר מואב אמר?
מחקבהתחלה הוא אמר ש"את הריבית קובע הנגיד עם ועדה מוניטרית בבנק ישראל, הכוללת אנשים שלא דבק בהם רבב" אחרי שביקר את זליכה על כך שהוא האשים סטנלי פישר בהעדפה ליצואנים.
מחקערן לעומת זאת אמר שהועדה המוניטרית היא הצגה של איש אחד ששולט בה (הנגיד) ועכשיו מואב יישר קו עם טענתו של ערן ואמר:
"נכון שבבנק ישראל יש ועדה מוניטארית, אבל לנגיד אוטומטית יש רוב ברגע שנציגי הבנק בוועדה משתפים אתו פעולה"
עכשיו אולי מואב יפנים את שאר המסרים פה בבלוג ויגלה שהכלכלה לא בדיוק משרתתת אותו
ועדיין אף מילה בתגובות על שוד הפנסיה ושערוריית דמי הניהול שמעבירה את כספי החסכונות שלנו לכיסי פקידי האוצר לשעבר מבלי שייצרו מינימום תשואה או ערך
השבמחקלא הבנתי
השבמחקהשקעה במחקר ופיתוח לא אמור מראש להיות חלק מהתמ"ג
מה לא הכניסו את זה עד היום?
ההשקעה במחקר ופיתוח תחת הסעיף של מוצרי קניין רוחני :)
מחקכשרוצים אפשר לדחוף הכל לאיזה סעיפים שרוצים, להוריד צמיחה להעלות צמיחה כאילו שהכלכלה קוראת את הנתונים
ועדיין ערן לא מסביר למה מחקר ופיתוח לא שייכים לסיווג הזה
מחקוכנ"ל לגבי הריבית של הבנקים.
אם המחקר והפיתוח או הריבית צריכים להיות חלק זו לא הנקודה. הנקודה היא שמשנים את המדד ויוצרים מצג שווא ע"י הכנסה של רכיבים חדשים, ומתייחסים אל המדד כאילו לא השתנה.
מחקערן, כל הכבוד! ממש מעניין!!!
השבמחקאז אם זה נכון שהוסיפו את הריביות של הבנקים כמנוע צמיחה של התמ"ג, כמו כל המדידות הכלכליות העקומות, הוסיפו חטא על פשע, שמראה צמיחה ככל שדופקים אותנו יותר.
אז כפי שאמר מקס קייזר - שני בנקים לוקחים מפית, רושמים עליה מיליון דולר, ומחליפים ביניהם הלוך ושוב וגובים ריבית אחת מהשנייה - ובסוף השנה גם יראו אחלה רווחים, וגם יתרמו לצמיחת הכלכלה.
ללירן,
השבמחקבכתבה הזו יש טיעון מרכזי אחד: הגוף האמון על פרסום נתוני צמיחה ואבטלה, אשר השפעתם על הציבור והמנהיגים עצומה, נתון למרותה של הממשלה (המנהיגים - החתול שומר על השמנת...), שמסלפת נתונים בכדי להציג *מציאות אחרת* מזו הקיימת (והעגומה).
כל הטיעונים שלך אינם קשורים לכתבה הזו.
א.ב.
למה ריביות הבנקים לא היו כללולות קודם לכם בתמ''ג?
השבמחקהאם יש תחליף לקרנות הפנסיה לשכירים? משהו כמו חסכון עצמאי?
השבמחקערן מה אפשר לעשות לגבי דמי הניהול הגבוהים בביטוח מנהלים??
השבמחקאחרי המאמר הזה תאמין לי ערן ,עכשיו הייתי רוצה גם לדעת איך משרד הבריאות מחשב את תוחלת החיים בישראל
השבמחקהרי לדבריו אנחנו בין 3 המובילים בעולם באורך חיים.
אחד הפוסטים החזקים.
השבמחקללירן ולכולם,
השבמחקהסיפור של אינטרנט איטי וזול הוא לא מדויק.
בזק למשל ביטלה את מהירות ה-10 מגה-ביט לאחרונה והעבירה את כולם ל-15 מגה-ביט באותו המחיר. אבל! המחיר הרגיל של 15 מגה-ביט הללו הוא יותר מ-10 מגה-ביט.
כרגע אני עוד בתקופת מבצע אבל אחר-כך אשלם יותר.
הסיפור הזה של "רגרסיה הדונית" הוא רמאות, נקודה.
כל מטרתה הוא להציג אינפלציה נמוכה מהאמיתית שאותה מקזזים מהצמיחה.
פחות אינפלציה > יותר צמיחה = כולם מרוצים ו"הכל בסדר".
נתקלתי בכך לראשונה ב"קורס בהתרסקות" ביוטיוב והייתי מזועזע.
שיטה אמריקאית שאומצה בהתלהבות בבריטניה, ישראל ומדינות אחרות.
לוקחים מיקרוגל שעלה בשנה שעברה 100 שקל והיום עולה 100 שקל אבל בגלל שהוסיפו כמה פונקציות משקללים אותו כ-90 שקל. באמת? האם עוד כמה פונקציות משנות בדבר כלשהו את הפונקציה העיקרית שלו? זה נכון לגבי הרבה דברים.
הכרתי מישהי שעובדת בלמ"ס ואחראית על סוקרים שלפי חוק דורשים שיתוף פעולה ורישום הוצאות במשך כ-3 שבועות ע"י כ-10,000 משפחות בישראל מדי שנה.
היא אמרה לי שחוסר שיתוף פעולה הוא עבירה פלילית אבל הם משתדלים לא להגיע לכך.
היא אישה רצינית והרושם שקיבלתי שמלאכת איסוף הנתונים נעשית ברצינות ודקדקנות.
הבעיה היא הסטטיסטיקאים שמעוותים את הנתונים ללא רחם.
צר לי, מכשיר שעולה 100 שקל היום ו-100 שקל בעוד שנה צריך להיות משוקלל כ-100 שקל, נקודה! זה אולי לא נכון לכל דבר אבל מדויק לרוב מוצרי החשמל, אוכל ודברים רבים אחרים.
הנה עוד נקודה למחשבה: ביום ראשון שמעתי ברשת ב' שנומינלית הכנסות רשתות מזון, כלי בית וכדומה עלו ב-4% בתקופה לפני ראש השנה ב-2013 לעומת 2012.
אבל מספר הפריטים שנרכשו ירד ב-0.6%. היות ואוכלוסיית מדינת ישראל גדלה בכל שנה המינימום להסיק מכך הוא שמחירי המזון וכלי הבית עלו ב-4% תוך שנה, אפילו 4.6%, זה המון!
היי
מחקתודה על ההתייחסות הראויה קודם כל.
אני לא מסכים שהרגרסיה היא קשקוש, בסופו של יום אתה חייב להשוות את המוצרים שנמדדו בשנה הקודמת כדי לקבל אומדן ראוי לשינוי. ברור לנו שהבעייתיות לא מגיעה מסל הפירות והירקות והיא בעיקר משפיעה על יתר הסל. אני מבין ממה שכתבת שאתה מציע לבטל את זה בכלל, ובכל זאת מה קורה במצבים שבהם קיבלת מוצר ששוכלל טכנולוגית ויש לו חיי מדף ארוכים יותר? טלוויזיה חכמה יותר לא חוסכת לך מוצרים אחרים? אתה באמת יכול להשוות אינטרנט איטי ומהיר? אם מחר יחייבו אותך לעבור לאינטרנט 100 מגה באותו המחיר נתעלם מכך בחישוב? אפשר לתת דוגמאות לכאן ולכאן זה נכון.
אני לא בטוח שהפתרון הוא להתעלם לחלוטין מכך, אפשר אולי לגבש פתרון ביניים. אני חושב שיש נטייה לחשוב שיש פתרון קסום אחד והוא אבסולוטית יותר מוצלח מהאחר, בדרך כלל כשאתה מקבל יתרונות ממקום אחד אתה מחסיר ממקומות אחרים. זאת בסוף שאלה של מידה.
לירן,
מחקמקררים היום מתקלקלים מהר מאוד. מקררים GE מלפני 40 שנה עדיין עובדים יופי.
מכשירי סלולר נוקיה ישנים החזיקו שנים ולא היו זקוקים כמעט לטיפול, סמארטפונים דורשים המון כסף לתחזק ומתקלקלים מהר.
הרבה תיקונים במכונית היו זולים ופשוטים בעבר. עכשו כשהכל ממוחשב התיקונים יקרים, גם אם הבעיה לא גדולה.
אותו דבר מדיחי כלים ומכונות כביסה.
אני בעד קדמה אבל נראה לי שהשדרוגים בהרבה תחומים רק מעלים את ההוצאות, לא חוסכים...
מה זה רגרסיה הדונית?
מחקאם נניח קניתי השנה מחשב במחיר מסוים ובשנה הבאה מחשב משוכלל יותר באותו מחיר, מנסים להעריך את כמות השכלולים שהוכנסה למחשב ולהוסיף אותם לתמ"ג?
galgal21
אני חושב שנניח מחשב חדש עולה פי 2 בשנה הבאה מאשר השנה, אז לא מחשיבים את זה במדד כאילו מחירי המחשבים עלו פי 2 אלא פחות, כי קיבלת מחשב משוכלל יותר...
מחקאנונימי9 בספטמבר 2013 22:57
מחקיש לזה אפילו שם !
קוראים לזה השבתה מתוכננת או באנגלית planned obsolescence.
המוצרים מתקלקים וככה אנחנו קונים אותם שוב ושוב ושוב.
אינטרנט זה לא חומר שמייצרים אין לו מחיר עלות. מרגע שהתשתית מונחת הכל זורם. זה בניגוד למוצרי קיום בסיסיים כמו מזון, מים, דיור, חשמל, דלק וכו'. לכן ההשוואה לירידת מחירים באינטרנט לא קבילה.
השבמחקללירן אך תכעס אבל אני נאלץ להתיחס גם אליך ולא רק לדבריך.
השבמחקיתכן שלמדת כלכלה ועכשיו אתה מרגיש קצת טמבל כי רוב מה שלמדת לא שווה כלום.
לא נורא רוב האנשים עדיין חושבים שאתה מבין בכלכלה ואתה יכול למצוא עבודה בהתאם.
ז"א לא הפסדת את הכסף ששמת על לימודי הכלכלה.
לגבי זה שדברים שווים יותר אז צריכים לעלות יותר: רק אם יש שוק חופשי!!!
אם מהירות המינימום באינטרנט עלתה,היא עלתה בגלל שהממשלה החליטה(משרד התקשורת אישר לספקי התשתיות) לעלות את מהירות המינימום.
ז"א מכריחים אותי לקנות משהו משופר שמן הסתם עולה יותר כסף.
אתה מבין את המחלה כאן?
אפשר להסתפק במהירות של 1 מגה לגלוש באינטרנט - אם יש מחיר זול.
היום המינימום זה בין 12 ל 15 מגה.
אתה מבין מה הולך כאן דוחפים לך כאן דברים שאתה לא צריך.
גם בהמון דברים אחרים זה ככה.
למשל בהרבה שווארמות כבר לא כותבים את המחיר של חצי מנה.
רוצים שתקנה מנה שלמה ותשלם יותר - וזה לא משנה שאכלת הרבה בשר שלא היית צריך/רצית.
בקיצור יש מחסור בכסף ואנשים עושים הכול(כולל אנשים בממשלה) בשביל שיוציאו יותר כסף.
תתעורר ותפסיק להתחכם לירן.
אני לא אתווכח אם מה שאמרת כי אתה צודק לא טענתי שהבחירה לרכוש מוצרים לא משופרים קיימת. מנגד אמרתי שלא נכון להתעלם מהשיפור הטכנולוגי לחלוטין - זאת ההתחכמות שאתה מדבר עליה? לטעמי היא רלוונטית וחשובה לשקלול. אתה יכול לא להסכים אני לא כועס :)
מחקאבל למה לא להניח ששיפור טכנולוגי הוא טבעי?
מחקבאופן טבעי אנשים משתפרים בעצמם(נגיד פחות כועסים ;-) ומשפרים את המוצרים שלהם.
למה אתה חושב שחיב להיות קשר למחיר?
לדעתי זה פשוט תירוץ להעלות מחירים ובצירוף לתירוצים אחרים.
אתה יכול להגיד יש עלויות מחקר ופיתוח - נכון אבל תמיד יש עלויות כאלה זה חלק מכל המוצרים
ובמיוחד מוצרים טכנולוגים.
אני מניח שאתה לא אומר אף פעם מוצר צריך לעלות יותר כי השיווק שלו יקר יותר - אתה אומר בטח:
עכשיו השיווק יקר,שאנשים יכירו את המוצר השיווק ירד בצורה משמעותית ואיתו המחיר.
אבל בוא נעזוב מוצרים,אדם שעובד באותה עבודה משתפר.
אבל יש גורמים מקזזים הוא גם נהיה מבוגר יותר אז מחיר העבודה אמור להישאר קבוע בהינתן
היצע וביקוש יציב למקצוע שלו.
גם במוצרים יש גורמים מקזזים - נגיד התרגלנו למוצר והוא פחות קוסם לנו או יש מוצר תחליפי -
איפה ההורדה הזאת במחיר נכנסת?