לאן נעלמה היד הנעלמה בשוק הנפט העולמי?

מאת: משה שלום.

היד הנעלמה. היא זו שאמורה לאזן את הדברים בסופו של דבר. כך חושבים התיאורטיקנים הקפיטליסטים בבואם לעסוק בסוגיות השונות של הכלכלה וההון. הבעיה היא שהיד הזו אינה תמיד מתפקדת בסביבה חופשית כמו שראינו למשל בשוק הנפט. 

במשך תקופה ארוכה שוק הנפט העולמי הבהב לנו מצב של ביקוש והיצע מאוזן סביב ה-100 דולר לחבית. שנים. אגב, מדובר במחיר אנרגטי אשר העלה שאלות אצל מי שעבר על גורמי הביקוש המסורתיים עבור הסחורה הספציפית הזו.

והנה, במכה אחת, בקיץ של השנה הקודמת ראינו קריסה של ממש לאזורי ה-40! האם מדובר בהתאמה הגיונית של מאזן הביקוש וההיצע? ברור שלא. אותה יד נעלמה מאזנת נלקחה אז בשבי המניפולציה. מקורותיה וסיבותיה של זו עדיין לוטים בערפל העוטף תהליכים כאלה, כאשר להיסטוריונים יש בהחלט עתיד מלא חוויות גילוי סביב הסוגיה.

עכשיו, אנו חווים תקופה של שקט יחסי. 
שקט שבו ניראה לי שהיד ההיא, אשר הושבתה זמנית, חוזרת ולוקחת את תפקידה המסורתי. ומה המנגנון של האיזון הנוכחי? על פי כל מקורות המידע שלנו לגבי הצמיחה הגלובלית הישועה לא תגיע מצד הביקוש. זה נמצא עדיין ברמות הנמוכות יחסית כאשר המלאיים עדיין גדלים בקצב היסטורי של התמדה. לא נותר אלא לחפש בהיצע את הגורם המכריע. 

בהקשר לכך ניתן לפנטז על מה שאופ"ק ייעשה, מה רוסיה זוממת או כמה נפט יימכר בשוק השחור על ידי גופי האסלאם המיליטנטי כמו בוקו-הרם (ניגריה) או דע"ש (עירק-סוריה). אני מעדיף להסתכל על נתונים שניתן לכמת בצורה הרבה יותר מוחשית.  הנה תמונה של כמות האסדות שנסגרו לאחרונה עקב הקריסה במחיר:

אין כאן תמונה שלמה אלא ניסיון לתת מבט על התופעה על פי דוגמא רגעית. למעשה, נסגרו מאז השיא כ-30% מן האסדות וצפויות להיסגר עוד כ-15%. דרך אגב, השיא עמד על כ-1860 בסה"כ.
חוסר הכדאיות בהפקת המוצר האנרגטי הוא המנוע לצמצום ובסופו של דבר לאיזון החדש שיתקבל בעתיד. יש עכשיו סיכוי שהיד תתחיל לתפקד.
נקודה חשובה לתזכורת לגבי מצב ספציפי זה סביב מה שקרה בזירה הזו:
הכלכלה המקומית, סביב הייצור המיוחד הזה, הייתה אחד הגורמים המכריעים למספרים הטובים יחסית של המקרו האמריקאי. התעסוקה והעצמאות האנרגטית היו תוצאות הלוואי של המהות הזו ואלו מכורסמים עכשיו לנגד עינינו.

כמו כן, חייבים לזכור שהמניפולציות יכולות עדיין להוות מכשול לגורם המאזן הזה. על ידי משחקי מחיר מצד שחקני הנפט המסורתיים או על ידי אילוצים גיאו-פוליטיים. אבל, מי שרוצה לסחור-להשקיע בקומפלקס המוצג לפנינו חייב להיות מודע שכמות האסדות הפעילות הוא גורם לא פחות קובע ומהותי מאשר כל גורם אחר ובהחלט ראוי למעקב.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל