מאת: ערן הילדסהיים.
בעית המינוס של רוב הישראלים שוב חוזרת לכותרות בכתבות שפורסמו בשבוע האחרון בYNET ובתכנית המערכת של מיקי חימוביץ. שוב עולה שאלת השאלות: מי אשם במצב האזרחים? האם זו השיטה המשעבדת או האזרח הבזבזן "חסר האחריות". ואולי התשובה טמונה בכלל בשאלה אחרת: מה יקרה לכלכלה שלנו אם כולנו נחליט החל ממחר בבוקר לנהל משק בית ללא חובות? רמז: מדובר בחלום הבלהות של ראשי המשק.
כמה מילים על השיטה: היום כבר ברור לכל כלכלן מוניטרי כי תחת השיטה הנוכחית הצמיחה הכלכלית מבוססת על הצורך בהגדלת החובות במשק. ברור גם לכל בר דעת כי הגדלת החובות לא תוכל להתרחש בכלכלה בה רוב משקי הבית מתנהלים בצורה נכונה. התנהלות נכונה, מבחינת רוב הציבור, משמעה החזרת החובות ובמקביל הגדלת החסכונות וההשקעות. מאחר שכל הכסף בכלכלה המודרנית נוצר מחוב הרי שאם כולנו נמחק את החובות לא ישאר כסף בכלכלה, אך כנראה עוד הרבה לפני כן נדרדר לשפל כלכלי גדול. צפו בהסבר הקצר של פוזיטיב מאני הבריטי בנושא זה:
בנקים מרכזיים בעולם, וביניהם גם בנק ישראל, בהחלט מודעים לתרחיש האפוקליפטי הזה. בכל פעם שהחסכונות מתחילים להרים את הראש וכמות האשראי שאנחנו לוקחים מראה סימני האטה, ממהרים בוועדה המוניטרית בבנק להוריד את הריבית. המשנה לנגידה, נדין טרכטנברג, אף העלתה לאחרונה את האפשרות שהבנק אפילו יחיל ריבית שלילית בישראל. מהלך כזה לא יותיר ברירה לאחרון החוסכים אלא רק להוציא את חסכונותיו ולהשקיע אותם בבועה פיננסית כלשהי, או ששיעור הריבית הנמוך יעודד אחרים לקחת הלוואות במחיר אפסי.
ועדיין, למרות הכל, שיטה כלכלית עקומה ככל שתהיה איננה תירוץ כדי להסיר מעצמנו את האחריות האישית ולו רק בשביל שנוכל לשרוד בתוכה. אל תהססו לעשות הכל, ככל שאפשר תחת השיטה, כדי לשמור על הפלוס במאזן משק הבית שלכם, או נסו להחזיר כמה שיותר חובות בתוך פרק הזמן הקצר ביותר (גם אם זה אומר לחיות בצמצום). רק קחו בחשבון שההצלחה שלכם הוא הכשלון של האחר ,כלומר הפלוס שלכם בבנק הוא בזכות המינוס של השכן. אם כולם יתנהגו כמוכם וינסו לצאת מהחוב, אתם תהיו בצרות. אנחנו נהיה בצרות. כולנו נהיה בצרה אחת גדולה כאשר הסולידריות תהפוך במקרה כזה לרעיון בסכנת הכחדה.
אז אחריות אישית זה חשוב, אבל לצידה יש גם אחריות קולקטיבית. כזו שלכל הפחות דורשת מאיתנו לקרוא למנהיגים לבחון את שינוי השיטה הכלכלית בישראל לשיטה שמשרתת את אינטרס האזרחים, במקום שהאזרחים ישרתו אותה, ועדיף לעשות זאת עכשיו רגע לפני שהיא תפיל את הקרבן הבא.
דוגמא לשיטה כלכלית אלטרנטיבית שנידונה לאחרונה בפרלמנט הבריטי:
הפרד ומשול: "הפרד ומשול הוא מונח בפוליטיקה ובסוציולוגיה שמקורו בלטינית "divide et impera". משמעותו צירוף של פסיכולוגיה מדינית, אַסְטְרָטֶגְיָה צבאית ואסטרטגיה כלכלית שלפיהן ניתן להשיג ולשמור על עוצמתו של השולט על ידי פיצול העוצמה המצויה בידי האחרים לנתחים קטנים. כל נתח שייווצר כתוצאה מהפיצול יהיה בעל עוצמה נמוכה מאשר הגוף שהיה קיים בעבר. השימוש במונח מקובל גם לכינוי השיטה, שלפיה מונעים מגופים קטנים להתאחד ולהשיג עוצמה רבה יותר, מאשר בהיותם במצבם העכשווי. כך נמנעים ממצב שבו יש לפרק גופים גדולים, תהליך שהוא קשה לביצוע." ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C
השבמחקהדיון מתנהל כאילו שהטוב שולט בעולם ורק מקוצר ידיעתנו נקלענו למצב ביש זה, ולא כך הוא. מה יקרה למדינה שתמרוד בבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית? תוך כמה זמו ארהב/האום יכריזו עליה מלחמה?
את מי משרתים המנהיגים? את הציבור? ניסיתם פעם לקבל שרות ציבורי נניח ממשטרת ישראל\ביטוח לאומי\ משרד הבריאות? האם ארגונים קיימים כדי לשמר ולהגדיל את עצמם? מי המציא את הימין-שמאל? מי תרם למהפכה הפמיניסטית? מי זה גו אלון?מה קרה ברצח רבין?מי דואג, שצמחי מרפא יהיו אסורים? מי דואג שהרעל יישאר חוקי? למה מדינה שמייצרת מטוסים וטנקים לא יכולה לייצר מכונית קטנה לאזרחים?
אבל אם נבחר נכון בביביבוזיציפייאירבנט הכל יהיה סבבה ונלקק דבש.
יפה, מתומצת ולעניין,אהבתי.
מחקSince when is 41.3% a majority?
השבמחקFloating Bonds, is but one example where liquidity could be added to the economy via the Government (purchased by BOI or foreigners) without the public and or creating bubbles.
While it's nice to dream about monetary change, such move would no doubt spell the end of Israel, quickly and without a single bullet.
- Eran.
יהודי,דבר עיברית!
מחקקצת עצוב מה שבאמת קורה כאן.
השבמחקמסכנים האנשים שנתקעו.
זה פשוט מקומם וההרגשה של אי יכולת לשנות יכולה לשגע כל אדם נורמטיבי.
בנתיים תקום לה ממשלת אחדות לאומית כדי להתמודד עם התסכול של העם - ואני מתכוון לתסכול שיבוא בעקבות המשבר הכלכלי, הם יודעים שזה בלתי נמנע.
ביבי לא פירק סתם את הממשלה - לא פוטש ולא נעליים!
הכלכלה בקנטים.
אני מעריך שאין לבנקים אינטרס לשנות את השיטה ולכן הם ילחמו עד השקל האחרון - כדי למנוע שינוי.
אולי המכה הכלכלית תביא את האנשים להילחם על החופש שלהם - מעבדות לחירות.
אם בנקים יוצרים כסף מאוויר למה שהם יסבלו מהתמוטטות הנדל"ן?
השבמחקהם יוצרים כסף כאשראי. הם לא יכולים ליצר כסף כדי לכסות על ההפסדים שלהם. כמו כל גוף עסקי יש לבנק מאזן שבצד הנכסים של המאזן יש הלוואות ובצד ההתחיבויות יש לו פקדונות. אם כמות גדולה של הלוואות לא יוחזרו לבנק בגלל פשיטת רגל וכמות ההתחיבויות שלו תעלה על כמות הנכסים שהוא מחזיק,הבנק עלול להגיע למצב שהוא לא יוכל לעמוד בהתחיבויות שלו ואז הוא יפשוט רגל.
מחקהתאוצה הטכנולוגית, יכולה כבר כיום לאפשר עידן של שפע כלכלי לכל. שני כשלים עומדים כמחסום בפני כך, א. שיטת כסף החובות ב. השחיתות המערכתית, שחיתות הון שלטון והמונפוליזם הפרטקציונרי. מבחינה טכנית, לתקן את השיטה המוניטארית הקיימת ולעבור למערכת כסף ריבוני בר-קיימא, היא עניין קל ערך, מה שקשה הוא לקבל החלטה פוליטית בניגוד לכל המומחים, החוכמה המקובלת, בתי הספר לכלכלה, והתיקשורת המימסדית. הפוליטיקאי שיקבל החלטה שכזאת ייכנס להיסטוריה כגדול המתקנים מאז סולון לפני כ2700 שנה. אני תקווה שדווקא ישראל הקטנה שהוכיחה את נחשוניותה בכל כך הרבה תחומים, תהיה הראשונה לאמץ את התיקון המוניטארי הנדרש ותהפוך בכך מחושך לעצמה, כפי שהיא כיום, לאור לעצמה ולגויים, לאנושות כולה.
השבמחקחברים,
השבמחקאני כותב את הדברים הבאים כדי לעודד דיון פתוח ואינטלגנטי בביקורת על האלטרנטיבה שמציעה התנועה לשינוי מוניטארי. חשוב שהאלטרנטיבה תדע לענות על ביקורות מהסוג הזה.
נתחיל בסקירה קצרה ומאוד תמציתית על השיטה המוניטארית הנוכחית. כיום המערכת המוניטארית במדינה (ובעולם) מורכבת כמעט כולה מאשראי (מעל 95% מאמצעי התשלום הוא אשראי בנקאי). אשראי הוא הבטחה לתשלום סכום כסף מוסכם במועד עתידי כלשהו. המוסדות שיוצרים את האשראי הם הבנקים המסחריים. בנקים אלו הם ארגונים למטרות רווח והם מייצרים אשראי ע"י הקלדת מספר במחשב הבנק.
הבעיות בשיטה הן (בקצרה): לבנקים ניתן כוח עצום שגורם להשחתה ולעריצות (כמו כל כוח). זרמי התשלומים העתידים תלויים ביצירת אשראי נוסף מה שיוצר גלגול חובות אקספוננציאלי. האשראי שהבנקים מייצרים יש מאין יוצר בועות שמתפוצצות ויוצרות משברים כלכליים.
ההצעה האלטרנטיבית (שוב, בקצרה) המדינה תייצר את הכסף ותשלול את היכולת ליצור אשראי ללא גיבוי של כסף אמיתי שכאמור מונפק רק בידי המדינה.
ועכשיו מגיעה השאלה שלי. האם השיטה האלטרנטיבית באמת עדיפה על פני השיטה הנוכחית?
כדי לענות על השאלה נבדוק שוב כיצד נוצר האשראי. כמו בטנגו גם באשראי, צריך שתי ישויות. בנק לא מייצר אשראי לעצמו. אשראי נוצר כשאדם מחליט להיכנס לסניף הבנק השכונתי ולחתום על מסמכי ההלוואה. כלומר הצד המשמעותי ביצירת האשרי הוא לא הבנק אלא אותו בחור\ה שהאמין שבעבור סכום כסף כלשהו שהוא יקבל בהווה, הוא יוכל ליצור זרמי מזומנים עתידיים. האשראי קודם-כל נוצר בראש הלווה והבנק רק ערך את האדמינסטרציה.
כדי להבטיח שהאשראי שנוצר יופנה למטרות חיוביות קיימת ריבית. הריבית היא המנגנון שאמור להבטיח שהאשראי שנוצר ישמש ליצירת ערך מוסף לחברה. שהרי בעבור הערך המוסף הזה הלווה נכנס מלכתחילה אל סניף הבנק לבקש הלוואה.
אחת הסכנות בתהליך הזה שאין שום מנגנון שמפקח על כמות האשראי במשק ועלולות להיווצר בועות מסוגים שונים. האם זה בהכרח רע? לדעתי לא. אמנם הרבה אנשים מפסידים את התחתונים שלהם כשבועות מתפוצצות. אך בועות גם גורמות לתופעות מבורכות. בועות מייצרות תשתיות שנשארות איתנו גם אחרי שהבועה מתפוצצת. בועת הדוט.קום השאירה אחריה עולם אינטרנטי מרושת. טכנולוגיות רבות התפתחו הודות לבועה זו. ספק אם הבלוג הזה היה יכול להתקיים ללא ההשקעות העצומות בחברות טכנולוגייה בתחילת שנת 2000. את אותו הדבר ניתן לומר על כל בועה. האם קליפורניה הייתה מגיעה למצבה הנוכחי ללא בועת הזהב? וגם לבועת הדיור הנוכחית תשאיר אחרי הפיצוץ הרבה יחידות דיור במחירי סוף עונה. כך שמי שרוצה לקנות דירה בזול ויש לו סבלנות, צריך לחכות שהבועה תתפוצץ. ומאחר והפיצוץ יהיה מהלך קיצוני, מחירי הדיור יהיו נמוכים במיוחד.
האם נחוץ לנו מנגנון פיקוח שיקבע את כמות הכסף במדינה? לדעתי לא. העידן המודרני מאופיין בפרצי חדשנות. טכנולוגיה חדשה שהתגלתה עשויה להיות כזו שמשנה את העולם. לאחר התגלית נפתחים כיווני התפתחות חדשים שלא היו נגישים קודם ונוצר גל השקעות שלעיתים מסתיים בבועה מפוצצת. לזה יש להוסיף את חוסר היכולת לחזות מה תהיה הטכנולוגיה המדהימה הבאה ומי יהיה זה שיגלה אותה. במצב כזה לדעתי לא צריכה ואסור שתהיה רשות ממשלתית שתקבע את כמות הכסף במשק. רשות כזו תהרוס את גלי הקדמה שמקדמים את האנושות. בהינתן כמות כסף קבועה, לא יתכן גל השקעות (בועה) שיצור את הקדמה. כשהעולם חווה גל קידמה, צריך לאפשר את הגדלת האשראי בצורה מיידית. ואת זה יכולים לבצע רק גופים פרטיים.
האם ישראל הייתה יכולה להפוך למעצמת הי-טק בשיטת כסף שמונפק ע"י המדינה? לדעתי לא. המנגנון הממשלתי לא היה מסוגל ליצור את כמות הכסף הנדרש כדי ליצור את העידן החדש. וכמובן שהמנגנון הממשלתי לא היה מסוגל לקחת על עצמו את הסיכון הנלווה.
נניח שזה עתה התגלתה טכנולוגיה גנטית חדשה שבאמצעותה ניתן לרפא מחלות. חשבו באיזה עולם הייתם רוצים לחיות? בעולם בו כמות הכסף נשלטת בידי גוף מוניטארי ממשלתי או בעולם בו בנקים מייצרים אשראי לכל דיחפין?
(המשך בתגבה הבאה)
(המשך)
השבמחקלהגדלת כמות האשראי יש תופעה שלילית מאוד מפורסמת. נוצרת אינפליציה וערך הכסף יורד. לכאורה מדובר בגניבה. שווי החסכונות של כולם יורד ונדרש לעבוד יותר קשה כדי לשמור על רמת חיים נתונה. אך האם מצב בהכרח פחות צודק מהאלטרנטיבה המוצעת לפיה המדינה תיצור את הכסף? לדעתי לא (כרגיל). במשק בו כמות הכסף קבועה, יהיה הרבה יותר קשה לקנות דירה, לקבל הלוואת לימודים, או לפתח את הגוגל הבאה. במערכת כסף קבועה לא יהיה מספיק כסף עבור החלומות של כולם ונצטרך מנגנון שיחליט למי תהיה דירה ולמי לא. מי יוכל לקבל הלוואה לצורך לימודים ומי לא. מי יוכל לפתוח את העסק שלו ומי לא. בדיוק כמו מערכת הקבלה לאוניברסטאות. מי שהתקבל הרוויח ומי שלא, נדפק. כשגודל השמיכה קבוע, הלוואת משכנתא לאחד פירושה שהאחר בהכרח יוותר על חלום הדירה משלו. הלוואה לצורך פתיחת עסק חדש לראובן תהיה במקום הלוואה לצורך פתיחת עסק חדש לשמעון. ומה אם דווקא העסק ששמעון לא פתח הוא הגוגל הבאה?
שיטת כסף קבועה גם תגביר משמעותית את פערי המעמדות. בעולם בו כמות הכסף קבועה, מי שמביא כסף מהבית הוא מלך. היתרון למשפחות העשירים יהיה משמעותי יותר. להון יהיה קל יותר להצטבר אצל מעט אנשים.
אז האם השיטה המוניטארית הנוכחית טובה וצריך לשמור עליה כמות שהיא? לדעתי לא. השיטה הנוכחית מכריחה את כולם להשתתף במסיבה. כולל אלו שלא רוצים לקחת בה חלק. כשבנק נופל אזרחים צריכים לשלם על חילוצו. כשהבורסה יורדת, האזרח סופג את הירידות בחסכונות הפנסיה שלו גם אם אינו רוצה להיות מושקע בה. אך כדי לפתור את הבעיות האלו נדרשים פתרונות טכניים מוכרים. לא צריך להחליף את השיטה. כל שנדרש הוא לוודא שמי שמספק את האשראי יוכל לעמוד בסיכון שהאשראי לא יוחזר. אפשר לדרוש מהבנק הון עצמי גבוה יותר (הרבה יותר). אפשר לדרוש שפקדונות האזרחים יהיו מגובים בכסף אמיתי (כפי שהתנועה האחות מאנגליה, פוזיטיב מאני, דורשת). אפשר לתת לציבור לנהל את חסכונותיו הפנסיונים בעצמו כך שמי שלא ירצה להשקיע בבועה לא יהיה חייב לעשות זאת. ניתן לתקן את השיטה הנוכחית כך שמי שלא רוצה לקחת חלק בבועות לא יקח בהם חלק ולא יצטרך לממן הפסדים וקריסות של אלו שכן בחרו לקחת חלק.
כשנדע לנהל את הסיכון כך שהוא יפול רק על אלו שבחרו להסתכן, היד הנעלמה תדע לעבוד. בנקים יוכלו לתת אשראי אך יהיה ברור לכולם שבמקרה של הפסדים, בעלי הבנק מאבדים את התחתונים שלהם ראשונים ואחריהם בעלי החוב. החסכונות של הציבור מגובים ב 100% ולכן לא תהיה להם כל סכנה. הרעיון הוא שמי שסיפק את האשראי לוקח על עצמו את הסיכון לאי פירעון. במצב כזה נצטרך פחות רגולציה ובנקים חדשים יוכלו להיפתח כל עוד הם מסוגלים להכיל את הסיכון של אי פרעון. מחזה של בנק קורס יהיה כמו מועדון תל-אביבי שנסגר. קצת צער על הבעלים שהשקיעו ומיד עוברים למועדון הבא.
לא הבנתי למה זה שמשק בית נמצא בחובות אומר בהכרח התנהלות כלכלית לא תקינה?
השבמחקברור שמי שמוציא יותר משהוא מכניס וכל מה שהוא מממן עם זה זה צריכה (טלוויזיה יותר גדולה, אוכל הרבה בחוץ, קניית בגדים ממותגים ויקרים וכו') לא מתנהל כלכלית נכון.
אבל, ניתן לצבור גם חובות כמקור מימון לצמיחה וזה דווקא אקט חיובי, כמה דוגמאות לזה הן:
- משכנתא - אם נלקחת בצורה חכמה יכולה לאפשר לאדם להגיע לדירה בבעלות, בלי לשנות באופן מהותי את מבנה ההוצאות החודשיות שלו.
- הלוואה למימון מיזם עסקי - בין אם בהקמת עסק חדש או כמנוף צמיחה לעסק חדש.
שני דוגמאות אלו הן דוגמא לחוב שיכול להווצר כחלק מהתנהלות כלכלית נכונה.
אריק גם אני חשבתי פעם שחייבים מפקידים בשביל להלוות אבל לא חייבים.
מחקבנק ישראל יכול להלוות כסף לבנקים,כסף שאותו הוא מלווה מהציבור.
בקיצור כל עוד יש אג"ח מדינה לצורותיו יהיה כסף לבנקים להלוות.
אמרת שלא חייבים כמות כסף קבועה וזה לדעתי טעות גדולה שנובעת משגיאה פסיכולוגית של "עכשיו אין כמות כסף קבועה ואפילו אקספוננטנית וסה"כ בסדר אז אפשר להמשיך."
אני מניח ששכחת את 2008,כמו הרבה אנשים מדחיק את האירועים השליליים בלי להבין אותם עד הסוף.
אין קסמים בחיים כמות כסף קבועב זה הבסיס.
שאין כמות כסף קבועה זה כמו לגור על אוניה אני מתנדנד על גלים גדולים שיש שינויים גדולים.
כסף לכלכלה הוא כמו יסודות לבנין - צריך להיות יציב וקבוע.
קידמה טכנולוגית - אתה נשבה בקיסמה.
אני ממש רואה איך הטכנולוגיה המתקדמת פתרה את מחלת הסרטן.
אתה רואה הביטקוין התחיל ונכשל למרות הקידמה העצומה.
אתה מניח שהאשראי גורם לשינויים גדולים והתפתחויות טכנולוגיות.
מה דעתך שכסף חופשי יכול לעשות פי כמה וכמה.
תן דעתך לנס של וורגל.
אנונימי,
השבמחקנתחיל בכמה הגדרות טכניות. בנק ישראל לא לווה כסף מהציבור, הוא מדפיס את הכסף. קבלת כסף מהציבור שמבצע בנק ישראל (באמצעות הנפקת מק"מ) היא אך ורק על מנת ווסת את כמות הכסף בשוק. אילו בנק ישראל היה 'צריך' מיליארד שקלים הוא פשוט היה מדפיס אותם.
אג"ח זה הלוואה שהמדינה לווה. אין לזה קשר לבנק ישראל.
ועכשיו לנקודה החשובה באמת. אכן בנק מסחרי אינו צריך את פקדונות הציבור. הבעיה היא שחלק גדול מהכסף של הציבור נמצא בבנקים המסחריים. וכשבנק קורס, הפקדונות, תאורתית, קורסים יחד איתו. מערכת התשלומים במדינה בנויה כך שחלק גדול מכספי האזרחים נמצא בבנקים המסחריים. לכמעט כל אזרח במדינה יש חשבון בנק שאליו מוזרמים הכספים שלהם הוא זכאי. חשבון הבנק זה למעשה התחייבות של הבנק כלפי בעל החשבון. אין שום כסף פיזי שנמצא במקום פיזי שנקרא חשבון בנק. חשבון הבנק זה בסה"כ רשומה במחשב הבנק שמייצגת התחייבות של הבנק.
ומה קורה כשהבנק הופך לחדל פרעון. כלומר מצב בו הבנק לא יכול למלא את התחייבויותיו? במקרה כזה ההתחייבויות בטלות והבנק נעלם. כלומר גם אם בנק אינו צריך את כספי האזרחים, כספי האזרחים נמצאים בבנק. הבנק מצידו יכול להמר בהם. אם הוא מרוויח, המנהלים, העובדים והבעלים מקבלים בונוסים שמנים. ובעלי הפקדונות לא מקבלים כלום. אם ההימור לא מצליח, האזרחים מפסידים את פקדונותיהם.
ומכאן נובעת ההצעה שכספי הלקוחות, אלו שלא בחרו להסתכן ולקבל תשואה עבור זה, יהיו בגיבוי מלא. כלומר אם יש לי סכום מסויים בעו"ש של חשבון הבנק שלי, הסכום הזה ישאר שלי גם אם הבנק יקרוס. וזה, שוב, למרות שהבנק לא היה צריך את הכסף הזה.
לגבי המשברים. אני זוכר מצויין את 2008 ואני זוכר גם את 2000. אבל לא הבנתי למה אני אמור להיות מאויים ממשברים כלכליים? ומי קבע שיציבות זה הדבר הכי טוב לעולם? אתה טוען שאני שבוי בידי הקדמה הטכנולוגית ואני טוען שאתה שבוי בידי השמרנות השואפת לקבעון. מי צודק?
אני לא חושב שצריך לפחד ממשברים כלכליים כל עוד ניתנת לאזרחים הזכות לשמור על חסכונותיהם. משברים כלכליים הם תופעה המאפיינת את ההיסטוריה האנושית המודרנית. זה המחיר שצריך לשלם תמורת תקופות שגשוג וצמיחה. המשברים בדרך כלל מגיעים אחרי גלי צמיחה גדולים. וכפי שכתבתי התוצאה הסופית טובה לאנושות. פירות הצמיחה נשארים גם אחרי שהצמיחה מסתיימת ומתחיל המשבר. טכנולוגיית האינטרנט נשארה גם לאחר פיצוץ בועת האינטרנט.
הדבר החשוב הוא שצריך לאפשר לאנשים שבוחרים לא להיות חלק מהחגיגה גם לא לשלם את החשבונות כשהחגיגה מסתיימת. ובשביל זה לא צריך להחליף את השיטה המוניטארית, מספיק לעשות כמה תיקונים טכניים לא כל כך מסובכים. ובתור בונוס, בשיטה בה הסיכונים נופלים אך ורק על אלו שבחו לקחת אותם, נקבל משברים כלכליים הרבה יותר מתונים.
ולסיום, טענתך כי הטכנולוגיה אינה פתרה את הסרטן שנויה במחלוקת. כיום ישנם סוגי סרטן רבים שניתן להבריא מהם בזכות הטכנולוגיה. המחקר נמשך וכמעט ברור לכולם שיד האדם תגבר על המחלה הזו לבסוף. להזכירך, בזכות הטכנולוגיה, האנושות גברה על מגפות רבות שכיום נעלמו מהעולם ובעבר הרגו מיליוני בני אדם. האם שמעת על האבאבועות השחורות, שחפת, דבר. רוב הסיכויים שאתה לא מכיר את המושגים האלו, אך פעם המילים האלו הרגו מיליוני בני אדם. וגם כדאי לך לחשוב קצת על ההשפעה של האנטיביוטיקה על האנושות.
ביטקויין. הטכנולוגיה הזו הומצאה לפני 8 שנים. כרגע ביטקוין נסחר תמורת 292 דולר. האם זה כישלון? האם זו הצלחה? לדעתי לא ניתן לקבוע. וגם אם כן היינו מסכימים, עדיין לא ניתן להביא את ביטקויין כטענה הסותרת את מה שכתבתי.
מודה לך על תגובתך.
-אריק-
אני שמח שיש כאן סוף סוף אדם רציני מ"הצד השני" ז"א שמאמין שהשיטה של כסף כחוב היא סה"כ טובה ורק צריך להכניס פה ושם שיפורים.
מחקאני לא בטוח לחלוטין שאתה צודק שבנק ישראל לא חיב ללוות כסף מהציבור.
אבל נניח שאתה צודק ואני טועה וכן 5 אחוז מהכסף בארץ(שקלים חדשים) הם בלי חוב.
עדיין מדובר ב 5% לערך,לא משמעותי בשביל הויכוח העקרוני על השיטה.
מצד אחד אתה מפחד שהבנק/ים יקרוס/יקרסו ויקחו איתם את כספי הפיקדונות מצד שני בכלל לא מפחיד אותך משבר 2008 ושהוא יכול לחזור במתכונת כזאת או אחרת.
שים לב שהפחד כאן הוא סוביקטיבי לגמרי.
אני ניסיתי להפחיד אותך עם משבר 2008 אתה עם "הכסף של הפקדונות יאבד".
בסדר.
אפשר לעבור הלאה מעבר לפחדים לבעיות העקרוניות.
בכוונה הכנסתי את הסוס הטרויאני "הסרטן" בשביל שתיפול בפח ואכן נפלת.
זאת תהיה המחשה לחוסר ההבנה שלך במצב הכלכלי לגבי ה"פיתרון הטכנולוגי" שמסמא את עינייך:
סרטן זה מחלה שנובעת מחוסר תזונתי(ויטמין b17)
נכון שהיא מוחרפת ע"י גורמים חיצוניים כמו עשן רעיל מסיגריות מפעלים,מכוניות ועוד רעלים אחרים ממקורות שונים אבל המקור,הבסיס הוא חוסר תזונתי.
ראה הסרט "עולם בלי סרטן". https://www.youtube.com/watch?v=QeYMduufa-E
אז כמו שהבנת את הפיתרון בצורה שגויה דרך הטכנולוגיה לגבי מחלת הסרטן כך אתה טועה לגבי השיטה הכלכלית.
אמרת שאחרי בועת האינטרנט,האינטרנט והדברים הטובים בו נשארו.
נכון לגמרי,אבל מה עם החצי הריק של הכוס?
אנשים שטובעים בהלוואות ועובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה בשביל לשלם חובות?
אני מבין שאתה בחוכמתך לא נימצא במצב הזה של החובות(וגם אני לא) אבל מה עם חמלה לשאר האנשים ה"פחות חכמים" מאיתנו בנושא הכספי?
האם גורלם להימחץ תחת עול החובות?
אתה מבין אתה מחזיק את "פטיש הטכנולוגיה" ורוצה לפתור כל בעיה עם הפטיש הזה.
אתה מאוהב בפטיש ומאמין בו אמונה שלמה.
מה לעשות שהפטיש מוגבל לדברים מסוימים.
דברים מסוימים כמה חזק שלא תדפוק לא תפתור את הבעיה.
והסרטן הוא ראיה מדהימה לזה.
אני ושאר חברי (מפרויקט אמת אחרת למשל) לעולם לא נחלה בסרטן כי אנחנו מבינים את הקנוניה הזאת,ואתה עם עיניים נוצצות תקרא עוד מאמר ועוד פיתרון טכנולוגי על הסרטן ותאמין כמו הדתיים שהנה הנה "המשיח מעבר לפינה".
כך גם לגבי הביטקוין והשיטה הכלכלית.
שמע שטועים צריך להודות בזה אחרת לא מתקדמים הלאה.
הביטקוין לא פתר את הבעיות הכלכליות של העולם,לכל היותר מדובר בחיסכון בעמלות ונוחות בקניה - שזה בעצם בדיוק מה שמצופה מטכנולוגיה.
טכנולוגיה זה לא קסם זה פשוט טכניקה עדיפה.
אבל מה עם הגרעין של הבעיה,הבסיס,המקור?
אני לא בטוח שאני מ"הצד השני". אני בטוח לא מ"הצד הראשון". כתבתי על כך לא מעט. אני חושב שכשממשלה, או נציגים של הממשלה או חבורת "אליתה מטעם עצמה" יקבעו את כמות הכסף זה יהיה אסון. הפסדנו יהיה גדול יותר משכרנו. אך יש גם צד שלישי וגם צד רביעי ועוד כמה צדדים. אני כתבתי בתגובותי הקודמות כמה הצעות אלטרנטיביות. למשל כסף שיחולק לאזרחים. היו גם הצעות מעניינות בעניין ריבוי מטבעות. הדבר החשוב הוא לא מאיזה "צד" אני אלא איך ניתן להגיב על ביקורת לגיטימית וכיצד ניתן להבטיח ששינוי השיטה יביא למציאות טובה יותר.
מחקלא כל כך הבנתי איך נפלתי בפח שטמנת לי אבל לא משנה. כתבת על וויטמין b17 ובכן, מי גילה לך שקיים דבר כזה שנקרא וויטמין b17? מי גילה לך את הקשר שלו לסרטן? מי גילה לך מאיפה להשיג b17? מי איפשר את שפע המזון שמאפשר לך לצרוך b17 ברמה מספקת? אתה בטוח שלמדע ולטכנולוגיה אין שום קשר לעניין? הפנת אותי גם לאתר אינטרנט שבו יש סרטון שמסביר את הנושא ומסביר על מחקרים שנעשו בתחום. עדיין אין פה קשר לטכנולוגיה?
הטכנולוגיה לא הייתה הדבר המהותי בטענתי. הבאתי אותה רק כדוגמא. העיקרון נכון גם לגלי צמיחה אחרים שהתבססו על גורמים אחרים. קח לדוגמא את בועת הנדל"ן (שגם עליה כתבתי בטענתי) אין פה שום מדע וטכנולוגיה. במקומות שהבועה התפוצצה, הייתה תקופת שגשוג. השקעה גדולה בתחום. אנשים הפכו למיליונרים. נבנו הרבה בתים חדשים. ואז הגיעה הנפילה ומי שהשתתף בחגיגה הפסיד. אך הבתים שנבנו נשארו. ולאחר הפיצוץ היה ניתן לקנות דירה במחירים מגוחכים.
אפשר גם לחשוב על בועות "רוחניות". למשל יום אחד תתגלה שיטה ניו-אייג'ית חדשה. מרצים בתחום יהפכו לסלבריטאים (ולמיליונרים) יקומו מכללות שילמדו את הנושא. יפרסמו ספרים וסרטים. תהיה השקעה גדולה בתחום של קרנות הון-סיכון. ולבסוף יגלו שהערך הכלכלי לא מצדיק את הההשקעות הרבות והכל יקרוס. וגם לאחר הקריסה, חלק מהתובנות, אלו שבאמת מספקות ערך רוחני לחיים, ישארו איתנו. וגם פה אין שום עניין של טכנולוגיה יש עניין של מחזורי עסקים. והעקרון הוא שהקדמה מתרחשת בגלים.
עדיין לא הבנתי למה אני צריך לחשוש מבועות ולמה למנוע אותם? אני מעוניין להגן על האנשים שבחרו לא להשתתף בחגיגות. מי שרוצה להסתכן שיבושם לו. רק שידע שאף אחד לא יבוא לחלץ אותו במקרה שהסיכון יתממש. כל עוד הסיכון נופל רק על מי שבחר לקחת אותו, לא ברור לי למה צריך לפחד מבועות. אין פה עניין של פחד יש עניין של מניעה. אני מעוניין למנוע מאזרחים תמימים לאבד את כספם ואתה מעוניין למנוע מבועות לקרות. כלומר אתה בעד להקים ארגון שיפקח על מצב העניינים בשוק וידאג ששום תחום לא "יתחמם" מעבר למידה שאותו גוף עצמו המציא.
אתה בטוח שאפשר לפקח על השוק? האם יש למישהו יכולת לדעת איפה "מותר" להשקיע כספים ואיפה "אסור" להשקיע אותם. האם יש מישהו שצריך לקבוע איזו הלוואה לאשר ואיזו לדחות? האם אתה יכול להיות בטוח "שהמישהו" הזה באמת ישרת את הציבור ולא רק את עצמו ואת חבריו למועדון.
לא כל כך הבנתי מדוע אתה כל כך מתנגד לטכנולוגיה. אז אתה וחבריך התגברתם על הסרטן. יופי לכם. יש עוד שלל מחלות אחרות שמסתובבות שם. לא לכל המחלות מצאו וויטמין קסם שמרפא אותן. ההתרברות שלך התאפשרה רק בזכות הטכנולוגיה. ונראה לי שאני יכול לנחש מה תעשה ולמי תפנה אם יהיה לך חס וחלילה זיהום בגוף.
הטכנולוגיה, איפשרה ליצור שפע של מזון, יכולת מרשימה בהארכת תוחלת החיים של האנושות ואפשורת ליצירת שיתופי פעולה בקני מידה שמועלם לא נראו אפשריים. תתפלא אבל במשך רוב שנות האנושות על פני האדמה, רעב וחולי היו הבעיות המטרידות ביותר על פני כדור הארץ. וכיום אתה כבר לא סופר את הדברים האלו. מבחינתך הטכנולוגיה לא פתרה שום דבר.
וצריך לזכור שלא מדובר כאן בפתרון כל הבעיות הדחופות של האנושות. אלא בניסוח שיטה מוניטארית טובה יותר, הוגנת ושתביא את מרב הערך (הכלכלי והערכי) למדינה.
אריק,
מחקהחובות לא מאפשרים לכסף לזרום במהירות במערכת.
מי שלא משלם חובות נקלע לצרות לכן חייב להקצות כל חודש סכום לתשלום החובות.
מה שמשאיר לו פחות לדברים אחרים.
יש מיעוט של אנשים שהשכיל לנצל את השיטה לטובתם ולצבור נכסים.
בעקבות האינפלציה במחירי הנכסים,התשואה עליהם ירדה מאוד מה שלא מאפשר לשאר האנשים לצאת מהחובות ע"י קנית נכסים.
השיטה אומרת בגדול שעל כל שקל שיש לי למישהו אחר יש מינוס שקל.
ובמילים אחרות שלי טוב למישהו אחר רע.
ראה הנס של וורגל.
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_21.html
חובות לא מאפשרים לכסף לזרום במהירות? מי קבע את העובדה הזו? ומה הקשר בין חובות ומהירות הכסף? אם כבר אז דווקא חובות מגדילים את מהירות הכסף.למשל אני יכול לקחת עכשיו הלוואה מהבנק ומהכסף שאקבל אני יכול לקנות מה שבא לי. כלומר הגדלתי את מהירות הכסף.
מחקהאם חובות זה דבר רע בהכרח? ממש לא. אם אתה חושב על מיזם שיכול ליצור ערך עתידי (למשל פיתוח תרופה חדשה לסרטן על בסיס b17 ). כדאי לך לגשת אל הבנק. לחתום על הלוואה. לממש את הרעיון המהפכני שלך באמצעות הכסף שתקבל. ולהפוך למיליונר. עסקה לא רעה לדעתי.
לחלופין נניח שאתה רוצה ללמוד מקצוע מסויים שבעתיד ייצור לך הכנסה גבוהה וכרגע אין לך מספיק כסף פנוי. אתה יכול לגשת לסניף הבנק הקרוב. לבקש הלוואת לימודים. ללמוד את המקצוע שבחרת. ולהתחיל להרוויח כסף. שוב, עסקה לא רעה.
ומה קורה אם בא לך לקנות בית משלך ואין לך את כל הכסף הדרוש. שוב, בנק, הלוואה וקנייה. עסקה לא רעה. למעשה כמעט כל הנכסים שכתבת עליהם בתגובתך הקודמת התחילו כהלוואה.
אז נכון שאתה צריך להחזיר חובות ויהיה לך פחות לדברים אחרים, אבל זה לא מה שהופך את העסקה לרעה.
השיטה ממש לא אומרת שלכל שקל שיש לך יש מישהו שחסר לו שקל. הפוך גוטה, הפוך. במצב בו הבנק מייצר אשראי מכלום, כולם יכולים ללכת אל הבנק ולקבל אשראי. שנינו יכולים לגשת לבנק ולקבל הלוואה. הכסף שנקבל לא יהיה על חשבון כסף של מישהו אחרמאחר והאשראי שקיבלנו נוצר מכלום. במקרה כזה לשנינו יכול להיות טוב. הנזק היחידי יהיה אינפלציה. ועל זה כתבתי בתגובתי המקורית.
לעומת זאת, בשיטת כסף קבועה. אוטמוטית יווצר מחסור בכסף. לא יהיה מספיק כסף להגשים את החלומות של כולם. ובשיטה כזו אם יאשרו לי הלוואה זה יהיה בהכרח על חשבון מישהו אחר שלו לא יאשרו הלוואה. משום שכמות הכסף במערכת קבועה. במצב כזה אם שנינו רוצים לקבל הלוואת לימודים, נצטרך למעשה להתחרות על משאב מוגבל. יתכן מצב שלי יאשרו הלוואה ולך לא יאשרו מאחר ואין מספיק כסף במערכת. והופ, נוצר פער חברתי לא הוגן. אני אלמד ואתקדם ואתה תהיה נידון לחיי עוני. הפערים יתגברו בדור של ילידינו ויהיה מאוד קשה בעתיד לצמצם את הפער הזה. וכל זה בגלל שהפכנו הכסף למשאב מוגבל.
וכאן זה לב העניין שעליו כתבתי בביקורת המקורית. שיטת כסף קבוע הופכת את הכסף למשאב מוגבל. ועל משאבים מוגבלים חלים כללים רעים כמו תופעת המחסור ושיטת ה"רק המתאימים שורדים".
הטענה שלי היא שברגע שנהפוך את הכסף למשאב מוגבל, לא כולם יוכלו להגשים את חלומותיהם, חלק יצטרכו לוותר. אמנם נקבל פחות בועות מפוצצות ופחות אינפלציה, אך המחיר יהיה גבוה הרבה יותר. פחות אפשרויות להגשים חלומות. פחות קדמה, יותר פערי מעמדות וגוף ריכוזי שיהפוך למושחת תוך פרק קצר למדי.
אי אפשר לעשות פטנט על חומר טבעי,לכן אין טעם להשקיע כסף בתרופה הזאת.
מחקהלוואה בטווח הקצר נותנת תחושת עושר,אחרי כמה חודשים האדם מתחיל להרגיש את הלחץ.
הלחץ הזה מגביל את החופש של האדם ופוגע באיכות חייו.
הסיבה שהמשכנתא הצליחה להרבה אנשים זה כי מחיר הנכסים עלה.
זה הפרדוקס.
בגלל השיטה הכלכלית כדאי מהר לצבור נכסים ולכן מי שמיהר וקנה הצליח כי הבין את השיטה.
אבל רק בשיטה הזאת זה מצליח,רק כאשר מחיר הנכסים עולה.
מתישהוא גם בשיטה הזאת זה יפסיק לעלות - כאשר התשואה של השכ"ד לא תכסה את ההוצאות מסביב(תיקונים,שיפוצים ועוד).
אפילו אם תהיה ריבית שלילית(כמו שיש בכמה מדינות כבר בהפקדה בבנק) לא יהיה משתלם לקנות דירה ואנשים יקנו מתכות יקרות בשביל לשמור על ערך הכסף מירידה.
במצב נורמלי מחיר הקרקעות אמור לעלות רק כאשר יש מחסור בקרקעות, בישראל יש מחסור אבל לא כזה קריטי בשביל כזאת עלייה.
קודם כל יש להבחין בין 2 דברים - כמות כסף קבועה או משתנה וכסף מחוב או לא מחוב.
אתה נתפס לכמות כסף קבועה מול משתנה אבל זה הרבה פחות חשוב.
למען האמת זה אפילו שולי !
אם אתה רוצה אני אדיין איתך על זה אח"כ כי לדעתי כאן התנועה הזאת מאנגליה (positive money)טועה שהציגה את זה כמקום ראשון ובעצם זה מקום נמוך.
הכי חשוב כסף כחוב כל השאר פחות חשוב.
כרגע הכסף מוגבל כי הוא כחוב,אתה רואה בעצמך שבשיטת ההלוואות אנשים נהיים עניים.
מתישהוא נגמר להם המזל הם לא מצליחים להחזיר את ההלוואות והם מתרוששים.
ראה אפילו טיקונים שקרסו במהירות.
מי נשאר מהטיקונים?(אנשי עסקים בינוניים אבל זה גם לא עזר להם מי ששרד אלא רק הזהירים יותר).
אפשר להסתדר בחיים בכלל בלי הלוואות.
אתה יודע מה היה פעם והכל היה בסדר?
כמעט בלי הלוואות ובכל זאת הגענו לימים האלה ולא היה כאלה בעיות עם כסף.
בהלוואה אתה מכניס את הבנק שותף איתך.
כאשר אתה לוקח כסף(לא מלווה) ממישהו אחר אז אתה שותף שלו וזה גם אפשרי.
יותר כאב ראש בטווח הקצר אבל בטווח הארוך הלחץ הכלכלי הרבה יותר קטן.
מי אמר שחייבים הרבה כסף בשביל ללמוד?
אני יכול ללמד במעט מאוד כסף.
ברגע שלא יהיה כסף לאנשים אתה תראה שכל האוניברסיטאות היקרות יקרסו ויעשו קורסים קצרים ללימוד רפואה.
הכל קנוניה גבר תבין את זה.
כמו שאתה לא קונה יגואר כי אין לך כסף ואתה לא תיקח הלוואה לזה כי לא תוכל להחזיר ככה
זה לא הגיוני לקנות דירה בלי כסף(למעט הספקולציה הרווחת שהמחיר יעלה).
בעצם מי שלוקח משכנתא זה ספקולנט.
בדומה לשאר הספקולנטים היותר מוצלחים/הפחות מוצלחים.
לקחת הלוואה זה הימור.
הרעיון של התרופה לסרטן מ b17 הייה רק דוגמא. העיקרון הוא שאתה יכול לחשוב על איזה רעיון שבא לך שאתה מאמין שיביא ערך עתידי כלשהו ולקחת הלוואה כדי לממש אותו. כמובן הטיעון "שאי אפשר לרשום על זה פטנט" אינו גורר את המסקנה כי "לא כדאי לייצר את זה". הרבה מוצרים שאתה צורך אינם רשומים כפטנט ועדיין מישהו ייצר אותם. חברת טבע עשתה מיליונים מתרופות שתקופת הפטנט עליהן הסתיימה.
מחקהלוואות כדאי לקחת בשני מקרים. כשרוצים להשיג נכס מסויים בהווה במקום להשיגו בעתיד. למשל אני אקח משכנתא כדי לקנות בית עכשיו ולא בגיל שבעים. והמקרה השני הוא כשרוצים לפתח רעיון הדורש השקעה בהווה כדי להביא לערך עתידי.
אף אחד לא מכריח אף אחד אחר לקחת הלוואה. מי שהנושא מלחיץ אותו, שלא יקח. הלוואה זה לא אידיאל. היא רק אמצעי להגשמת חלומות.
אני לא יודע אם שמת לב, אבל העולם העסקי בנוי בצורה כזו שלא כולם מצליחים. בדרך כלל הטובים (אלו שחוכמת ההמונים חושבת שהם טובים) מצליחים והרעים נכשלים. אלו הם כללי המשחק ורוב האנשים הפועלים בשוק מבינים זאת. כשאתה רוצה להשקיע בחלום, קיים סיכוי שהחלום יכשל.
ואכן כפי שתיארת היו אנשים וטייקונים שנכשלו. הם נכשלו כי הם לא הביאו ערך אמיתי. היו גם אחרים שהצליחו. בשנה האחרונוה היו מספר מרשים של אקזיטים. כולם ייצרו ערך (אחרת לא היו קונים אותם). וכל אקזיט כזה התחיל כהלוואה (או כהשקעה). הרי היו צריכים לשלם לעובדים כדי לממש את החלומות.
כלומר חלק מצליחים וחלק נכשלים. האם יש לך רעיון לשנות את זה כך שכולם יצליחו?
אך גם במקרה של כישלון, לא נופלים השמים. אפשר להתאושש מזה. אמנם יהיו כאלו שיפסידו כסף. וזה בסדר. הם לקחו סיכון. הם ידעו שהם לקחו סיכון והם ידעו שיתכן שהם יפסידו את כספם. כמו שמהמר ברולטה לוקח סיכון ויודע שיתכן שהוא יפסיד את כספו. הדבר היפה הוא שלחלק מהאנשים המצליחים ביותר יש רשימת כישלונות מפוארת בעברם.
אז אכן לקחת הלוואה זה הימור, כפי שכתבת. זה הימור של הלווה והימור של המלווה. אבל האם יש משהו לא בסדר בזה? אולי יש מצבים שכדאי לקחת הימורים? גם קולומבוס לקח הימור. וניל ארמסטרונג לקח הימור. וביל גייטס לקח הימור. וסטף וורטהיימר לקח הימור. וגיל שוויד לקח הימור. אתה יכול לנסות לדמיין את העולם אם אף אחד לא היה מעיז לקחת הימורים? ברור שבנוסף לאנשים שציינתי, היו כאלו שלקחו הימורים שלא הסתיימו טוב. לא כל הספינות הגיעו ליעדן. אך במאזן הכולל אלו שהצליחו שינו את העולם וחלקם גם הפכו למיליונרים. כלומר ברגע שאתה מאפשר את לקיחת הסיכונים (באמצעות הלוואות) אתה יוצר מהפכות שלבסוף כל האנושות נהנית מהם.
הבעיה היא במצב בו הסיכון עובר לאלו שלא לקחו אותו (משלמי המיסים, בעלי חשבונות העו"ש בבנקים). ועל אלו אני מעוניין להגן.
כמות כסף קבועה לעומת משתנה היא לב העניין. האתר הזה והתנועה לשינוי מוניטארי יוצאת כנגד כמות הכסף המשתנה וקוראת ליישם שיטת כסף בכמות קבועה. ובביקורת שלי כתבתי על ההשלכות השליליות האפשריות כתוצאה מקביעת כמות הכסף והפיכתו למשאב מוגבל.
העניין של הלימודים היה רק דוגמא. העקרון הוא בהשקעה בהווה כדי לקבל ערך עתידי. במקרה של לימודים אתה משקיע בידע שישמש אותך בעתיד כדי ליצור ערך.
אתה יכול ללמוד במעט כסף אבל עדיין אתה צריך את מעט הכסף הזה. לזה צריך להוסיף את עלות המחיה שהיא לא מעט על פני כמה שנים. אתה אמנם יכול לעבוד בעבודות לא מקצועיות כדי לחסוך כסף עד שיהיה לך מספיק כדי לשלם את עלות הלימודים והמחייה. אך אם צפי הכנסתך העתידית גבוה מהריבית, הרי שכדאי לך לקחת הלוואת לימודים. למעשה זאת השקעה ככל השקעה אחרת ויש משוואות כלכליות שמאפשרות לכמת את מידת הכדאיות שלה.
וקצת דיוקים לגבי לימודי רפואה. עלותה של שנת לימוד נקבעת ע"י המדינה. לא פועלים פה חוקי הביקוש וההיצע. במקרה שלאנשים לא יהיה כסף, רק עשירים יוכלו להרשות לעצמם ללמוד רפואה. תיווצר קאסטה אחת שעבורה מקצועות מסויימים יהיו נגישים וקאסטה שניה שעבורה מקצועות אלו יהיו חסומים. החברה תהפוך לחברת אדונים ומשרתים. ובמוקדם או במאוחר נגיע לפיאודליזם.
יש הבדל בין הלוואות קטנות שמזרזות תהליכים ובשביל זה לא צריך להתחיל עם משקיעים ובאלגן לבין הלוואות גדולות.
מחקיש הרבה יזמים שהתחילו בהלוואות קטנות והצליחו בגדול.
יש הרבה יותר יזמים שהתחילו בהלוואות בינוניות וגדולות אבסולוטית או ביחס לגודלם,נכשלו בגדול וקרסו.
הלוואה זה דבר מפתה,זה כמו לקבל משהו בלי לעשות כלום.
זה מפתה מאוד את כולם ובמיוחד אנשים שאוהבים לקחת סיכונים ואנשים שאוהבים להמר.
למעשה ההלוואה מעודדת חוסר זהירות והתנהגות לא אחראית ומופקרת מהבחינה הכלכלית.
טבע מצליחה בגלל שיש לה יכולות יצור ושיווק גבוהות מאוד.
יעילות מאוד גבוהה בפן הניהולי.
טבע תמיד השתמשה במעט הלוואות וביננו היתה יכולה להסתדר גם בלי.
אפילו בטבע ראית איזה משבר היה להם שנגמר הבלעדיות בקופקסון,רק מוכיח איזה יתרון
עצום זה הפטנט.
בעולם העיסקי תמיד יש כאלה שנכשלים ויש כאלה שמצליחים באמת אין קשר להלוואות ולא אמרתי שיש.
תמיד בעלי ההון מוכרים אג"ח כך בעצם מי שקונה את האג"ח הוא טיפש גמור.
הרי מה זה אג"ח?
או שאתה מרויח מעט או שאתה מפסיד הרבה.
זה בדיוק הפוך מקפיטליזם.
בשביל ליצבור הון צריך או להפסיד מעט או להרויח הרבה בכל לקיחת סיכון.
למשל "הסיכון" של ביל גייטס היה בפרישה מהאוניברסיטה ופתיחת עסק קטן(אולי בגראז' הביתי אני לא זוכר).
ממש סיכון,אבא שלו היה מיליונר...
אם כמות הכסף תגדל בצורה אקס' כמו היום אז תהיה אינלפלציה ואו מחירי הנכסים יעלו או מוצרי הצריכה יעלו או שניהם.
אני מקווה שאתה מבין שאינפלציה זה רע.
"עלותה של שנת רפואה נקבעת ע"י המדינה",
אוקי סבבה אז למה נגד זה אתה לא יוצא ויש לך רק קיבעון נגד כמות כסף קבועה?
למה שלא יהיו מבחנים לרפואה וכל אחד יכול ללמוד איפה שהוא רוצה(בגראז' למשל ;-)
ושוב לא אמרת מילה על הנס של וורגל וההצלחה הפנטסטית שלו.
התנועה לשינוי מוניטרי יוצאים נגד מה שאמרת וכסף כחוב,אני מבקש לדייק זה לא פרט שולי זה מאוד משמעותי.
אם היה לא כסף כחוב והמדינה היתה מדפיסה כמה שהיא רוצה אז היה אינפלציה והם לא רוצים את זה לכן הם הוסיפו את הכמות הקבועה.
מה עושים אם הממשלות לא לוקחות יותר חוב (מנפיקות אגרות חוב) איך יורכבו הפנסיות שלנו רק מניות?
השבמחקגיל
עקרונית בכלל לא חייבים מניות ונדלן.
מחקאפשר רק מתכות יקרות.
כל הקונספט שחוסך צריך להיות גם משקיע הוא שייך לניסיון לדחוף בכוח את הציבור להשקעות.
למה להכריח אנשים להשקיע?
מי שרוצה ישקיע,מי שלא לא.
עקרונית אתה מדבר שטיות
מחקגיל
הרחב,פרט ונמק.
מחקאני לא חושב שזה מדוייק , בגלל שאם כולנו נחזיר את החובות לבנקים יהיה יותר אשראי לתת לאילו שלא מחזירים (בעלי "התספורות" שמקריחים את כולם) מה שהבחלט היה מביא למשבר כלכלי חמור , המסקנה : צריך להגביל את כמות האשראי במשק הציבורי כמו שכל משק פרטי יודע שצריך להימנע מחובות מיותרים כמו"כ צריך לבחון היטב כל הלוואה גדולה או בינונית כדי למנוע מחיקת חובות שרק מגדילה את האינפלציה ושוחקת את שכר הפועל השכיר
השבמחק