הנהגת ארה"ב מובילה את אזרחיה לאט אבל בצורה בטוחה אל מחוץ לשוק העבודה.חדשות לבקרים אנחנו שומעים את אובמה וצוותו יושבים ומסבירים לנו על המאמצים הבילתי נלאים שלהם לפתור את בעית האבטלה. לצופה הפשוט מהצד זה נראה כי אין משהו שלא נעשה כדי להחזיר את האבטלה בארה"ב לממדים נורמלים.האמנם? במאמר זה אפרט את כל "המאמצים" שנעשים ונגלה מדוע אין סיכוי שיצליחו .מה הפתרון הכואב שלא ימומש? ולאן כל זה מוביל אותנו?
1. הממשל בשיתוף הפדרל ריזרב הזרימו לשוק קרוב ל3 טריליון דולר מאז פרוץ המשבר על מנת ליצור ביקושים מחודשים.
המרויחים הגדולים מהזרמות הכסף הזה הם אנשי הוול סטריט אבל מה בנוגע למיין סטריט ושוק העבודה? כיצד זה משפיע עליהם?
הזרמת סכומי כסף אדירים מפחיתים מערך הדולר מה שגורם לעליית מחירי הסחורות. עליית מחירי הסחורות גורמות לתושבים להיות עניים יותר ,שכן כוח הקניה של הכסף שברשותם פוחת. כשיש לך פחות כסף בגלל שאתה מובטל וכסף ששוה פחות כתוצאה מהאינפלציה ,אתה גם צורך פחות ולכן בסופו של התהליך הביקושים רק הולכים יורדים. ארה"ב היא מדינה שמבוססת על צריכה. המדיניות הכושלת הזו טובה לטווח הקצר אך ככל שהזמן עובר מאבדת מהאפקטיביות שלה ובסופו של דבר גורמת לנזק גדול יותר.
מה הסיבה שהממשל נוקט למרות הכל במדיניות כזו? הסיבה לכך שאינפלציה לוקח לה זמן עד שהיא מרימה את הראש, שוק העבודה כתוצאה מהעבודות היזומות של הממשל נהנה מפריחה שתסתיים ברגע שהעבודות היזומות יסתיימו,כלומר כל העסק הזה טוב לטווח הקצר אבל הרסני לטווח ארוך אבל זה מה שהממשל צריך, את הטווח הקצר בשביל לשרוד את הבחירות הקרובות.
2. הממשל חילץ בנקים וסקטורים שלמים ש"גדולים מידי בשביל ליפול"( Too big to fail), כמו תעשיית הרכב או הבנקים ובכך מנע עשרות אלפי פיטורים.
זה מה שהתקשורת רוצה שתדעו. מה שאתם לא יודעים שחילוץ תעשיות כושלות ,משמעותו שהכסף הזה הולך על חשבון עידוד תעשיות מצליחות ובכך ארה"ב מטפחת בעצם כלכלה כושלת. כספי החילוץ מעבירה מסר למנהלי החברות הגדולות - אתם יכולים לקחת סיכונים ככל שתרצו ,אם תצליחו -תרויחו בגדול ואם תכשלו - תחולצו על ידי המדינה. מי שישלם את המחיר הם כמובן האזרחים בדמות של תשלומי מיסים גבוהים יותר ואינפלציה ,שמורידה מכוח הקניה שלהם. כמו שראינו בסעיף הקודם ירידה בכוח הקניה משמעותה ירידה בצריכה ,שמשמעותה אבטלה גדולה יותר.
בשורה התחתונה,למעלה ממאה אלף עובדים ,חלקם מחברות מצליחות,הקריבו או יקריבו את משרתם למען הצלת עשרות אלפי עובדים ממפעלים כושלים.
3. העלאת מיסים והגברת הרגולציה.
על פניו מיסים נועדו לצורך צמצום הגרעון האמריקאי ורגולציות למניעת "מחדלים" ,כפי שחווינו במערכת הכלכלית ערב המשבר של 2008. בפועל שתי פעולות אילו רק מגדילות את עלות העבודה של העובד האמריקאי ומקטינות עוד את כושר התחרות של החברות האמריקאיות מול כוח העבודה הזול של ארצות המזרח אסיתיות. גופים גדולים מצאו וימצאו כי הרבה יותר ריווחי להם לעבור לארצות בהם עלות העבודה נמוכה יותר ולכן חלק גדול מהם יעבירו את פעילותם אל מעבר לים ועוד כמות עצומה של עובדים תפוטר. זאת אחת הסיבות שמאחורי הנתונים "המעודדים" שהיו עד לפני חודש בשוק העבודה אפשר למצא ,שמקור המספרים האלה הם בעיקר בתחום שירות הלקוחות , תחום המסעדנות ובעבודה היזומה של הממשלה ופחות ופחות בתחומי הפיתוח והיצור,שהוא המפתח להתאוששות.
בנוסף, מי שמשלם את המחיר על הגברת המיסוי והרגולציה זה העובד ששכרו מקוצץ ושוב חוזרים לירידה בכושר הצריכה ששוב מוביל לעלייה באבטלה.
הממשל האמריקאי עושה הכל בשביל לשרוד ולהשרות אוירת יציבות ולכן נוקט בפעולות ,שיכולות להרים באופן מלאכותי את הכלכלה לטווח קצר אך קוטלות כל ניצן של התאוששות עתידית.
ישנן כמה שיטות להוציא את האמריקאים מהבעיה בה הם נמצאים היום:
1. לשנות את השיטה הכלכלית הקימת - הפתרון האידיאלי אבל לא ריאלי לתקופה כרגע.
2. לקצץ דרמטית בהוצאות הממשלתיות ,לצמצם את המיסים למינימום ולתת לתעשיות הכושלות ליפול. המשמעות של זה הוא משבר מאד גדול בתקופה הקרובה אבל זאת ההזדמנות מעולה "לנקות" את הכלכלה מכל הזבל שהצטבר, והאמינו לי זה כבר מזמן עבר את ה80 מטרים של החיריה . ברור שזה לא יעשה כי סביר להניח שהממשל האמריקאי ינוקה ביחד עם הניקיון הכללי ולכן ינסו לדחות עוד ועוד את הסוף המר וככל שידחו אותו יותר הסוף יהיה יותר קשה- עד אז יזייפו את אחוז האבטלה האמיתי שעומד על 16.2%, האבטלה רק תגדל ,הגרעון רק יתפח וסוף האימפריה יתקרב ,לצערי כולנו נזכה לראות את הנפילה הגדולה כבר בשנים הקרובות.
החומר הכלול במאמרים בבלוג זה ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
1. הממשל בשיתוף הפדרל ריזרב הזרימו לשוק קרוב ל3 טריליון דולר מאז פרוץ המשבר על מנת ליצור ביקושים מחודשים.
המרויחים הגדולים מהזרמות הכסף הזה הם אנשי הוול סטריט אבל מה בנוגע למיין סטריט ושוק העבודה? כיצד זה משפיע עליהם?
הזרמת סכומי כסף אדירים מפחיתים מערך הדולר מה שגורם לעליית מחירי הסחורות. עליית מחירי הסחורות גורמות לתושבים להיות עניים יותר ,שכן כוח הקניה של הכסף שברשותם פוחת. כשיש לך פחות כסף בגלל שאתה מובטל וכסף ששוה פחות כתוצאה מהאינפלציה ,אתה גם צורך פחות ולכן בסופו של התהליך הביקושים רק הולכים יורדים. ארה"ב היא מדינה שמבוססת על צריכה. המדיניות הכושלת הזו טובה לטווח הקצר אך ככל שהזמן עובר מאבדת מהאפקטיביות שלה ובסופו של דבר גורמת לנזק גדול יותר.
מה הסיבה שהממשל נוקט למרות הכל במדיניות כזו? הסיבה לכך שאינפלציה לוקח לה זמן עד שהיא מרימה את הראש, שוק העבודה כתוצאה מהעבודות היזומות של הממשל נהנה מפריחה שתסתיים ברגע שהעבודות היזומות יסתיימו,כלומר כל העסק הזה טוב לטווח הקצר אבל הרסני לטווח ארוך אבל זה מה שהממשל צריך, את הטווח הקצר בשביל לשרוד את הבחירות הקרובות.
2. הממשל חילץ בנקים וסקטורים שלמים ש"גדולים מידי בשביל ליפול"( Too big to fail), כמו תעשיית הרכב או הבנקים ובכך מנע עשרות אלפי פיטורים.
זה מה שהתקשורת רוצה שתדעו. מה שאתם לא יודעים שחילוץ תעשיות כושלות ,משמעותו שהכסף הזה הולך על חשבון עידוד תעשיות מצליחות ובכך ארה"ב מטפחת בעצם כלכלה כושלת. כספי החילוץ מעבירה מסר למנהלי החברות הגדולות - אתם יכולים לקחת סיכונים ככל שתרצו ,אם תצליחו -תרויחו בגדול ואם תכשלו - תחולצו על ידי המדינה. מי שישלם את המחיר הם כמובן האזרחים בדמות של תשלומי מיסים גבוהים יותר ואינפלציה ,שמורידה מכוח הקניה שלהם. כמו שראינו בסעיף הקודם ירידה בכוח הקניה משמעותה ירידה בצריכה ,שמשמעותה אבטלה גדולה יותר.
בשורה התחתונה,למעלה ממאה אלף עובדים ,חלקם מחברות מצליחות,הקריבו או יקריבו את משרתם למען הצלת עשרות אלפי עובדים ממפעלים כושלים.
3. העלאת מיסים והגברת הרגולציה.
על פניו מיסים נועדו לצורך צמצום הגרעון האמריקאי ורגולציות למניעת "מחדלים" ,כפי שחווינו במערכת הכלכלית ערב המשבר של 2008. בפועל שתי פעולות אילו רק מגדילות את עלות העבודה של העובד האמריקאי ומקטינות עוד את כושר התחרות של החברות האמריקאיות מול כוח העבודה הזול של ארצות המזרח אסיתיות. גופים גדולים מצאו וימצאו כי הרבה יותר ריווחי להם לעבור לארצות בהם עלות העבודה נמוכה יותר ולכן חלק גדול מהם יעבירו את פעילותם אל מעבר לים ועוד כמות עצומה של עובדים תפוטר. זאת אחת הסיבות שמאחורי הנתונים "המעודדים" שהיו עד לפני חודש בשוק העבודה אפשר למצא ,שמקור המספרים האלה הם בעיקר בתחום שירות הלקוחות , תחום המסעדנות ובעבודה היזומה של הממשלה ופחות ופחות בתחומי הפיתוח והיצור,שהוא המפתח להתאוששות.
בנוסף, מי שמשלם את המחיר על הגברת המיסוי והרגולציה זה העובד ששכרו מקוצץ ושוב חוזרים לירידה בכושר הצריכה ששוב מוביל לעלייה באבטלה.
הממשל האמריקאי עושה הכל בשביל לשרוד ולהשרות אוירת יציבות ולכן נוקט בפעולות ,שיכולות להרים באופן מלאכותי את הכלכלה לטווח קצר אך קוטלות כל ניצן של התאוששות עתידית.
ישנן כמה שיטות להוציא את האמריקאים מהבעיה בה הם נמצאים היום:
1. לשנות את השיטה הכלכלית הקימת - הפתרון האידיאלי אבל לא ריאלי לתקופה כרגע.
2. לקצץ דרמטית בהוצאות הממשלתיות ,לצמצם את המיסים למינימום ולתת לתעשיות הכושלות ליפול. המשמעות של זה הוא משבר מאד גדול בתקופה הקרובה אבל זאת ההזדמנות מעולה "לנקות" את הכלכלה מכל הזבל שהצטבר, והאמינו לי זה כבר מזמן עבר את ה80 מטרים של החיריה . ברור שזה לא יעשה כי סביר להניח שהממשל האמריקאי ינוקה ביחד עם הניקיון הכללי ולכן ינסו לדחות עוד ועוד את הסוף המר וככל שידחו אותו יותר הסוף יהיה יותר קשה- עד אז יזייפו את אחוז האבטלה האמיתי שעומד על 16.2%, האבטלה רק תגדל ,הגרעון רק יתפח וסוף האימפריה יתקרב ,לצערי כולנו נזכה לראות את הנפילה הגדולה כבר בשנים הקרובות.
החומר הכלול במאמרים בבלוג זה ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה