שוד הפנסיות הגדול

גם אם תטמנו את ראשכם עמוק עמוק בחול מתישהוא בעשר,עשרים שלושים שנים הקרובות תצטרכו להוציא אותו משם ולגלות שנשארתם כמעט בלי פנסיה . סביר להניח שהפעם לא תמחאו כפיים למראה הקסם בו הכנסתם כסף אמיתי שהרווחתם והוא פשוט נעלם מבלי שאף אחד שדד את כספכם או לפחות על פי החוק זה לא נחשב כשוד. כולם מתמקדים בעמלות אבל מתעלמים מעוד שני גורמים שישאירו אתכם להזדקן כמעט  חסרי כל.מהם הגורמים? מה מניע אותם והאם יש לזה פתרון?

ישנם שלושה שודדים סמויים לכספי הפנסיה שלכם. הם לא באים אחד על חשבון השני אלא אחד בנוסף לשני. שלושתם נובעים כתוצאה משיטה כלכלית שמשמשת להם קרקע נוחה לצמוח ולגדול למימדים מבהילים. כשזה יצוף , פוטנציאל השבר במדינה יעלה לדרגה חדשה וזאת לא סיסמא זאת עובדה שנצטרך לעמוד בפניה כבר במהלך השנים הקרובות.

1. העמלות
אם אתם מרויחים היום 10,000 ש"ח ושמתם את כספכם בביטוח מנהלים סביר להניח שכשתוציאו את ראשכם מהחול בעוד 37 שנים, תגלו שהפרשתם למעלה מחצי מיליון שקל מכספכם עבור עמלות. אם אתם מרויחים 20,000 ש"ח אז כנראה מימנתם למנהלי הביטוח שלכם את הדירה להשקעה אחרי ששילמתם עמלות שעמדו על כמיליון ש"ח בתום התקופה. בביטוח מנהלים אתם למעשה מפרישים שליש מכספכם לעמלות. גם אילו הייתם שמים את כספכם בקופת גמל או קרן פנסיה אחוז ההפרשות לצורך עמלות היה נע בין 12% ל22% ,זה אומר שגם במקרה כזה הייתם משלמים מאות רבות של אלפי שקלים.
איך זה קורה? כיום בשוק שולטות חמש חברות ענק העוסקות בתחום החיסכון הפנסיוני בבעלות נוחי דנקנר, מנחם גורביץ', יצחק תשובה ,משפחת המבורגר וחברת הביטוח העולמית ג'נרלי. החברות האלה מעצם היותן השולטות בשוק מציבות בפנינו שוק שכמעט אין בו תחרות, נשמע מוכר מתחומים אחרים? השאלה כאן לפיכך היא איך המדינה בכל זאת מעודדת את התחרות? התשובה המרה היא שהיא פשוט כמעט לא מעודדת.


2. ההשקעות ב"סיכון נמוך"
רוב כספי הפנסיות שלנו מושקעים באפיקי השקעה כאלו ואחרים. בשנת 2008 השוק הוציא לנו כרטיס צהוב, כספי הפנסיות שלנו נחתכו בעשרות אחוזים. אילולא הממשלות בעולם בראשות ארה"ב היו שופכות לשוק כמויות בילתי נתפסות של כסף, היינו היום נשארים עם ביטוח פנסיוני מופסד בעשרות רבות של אחוזים. פתרון הבעיה של 2008 היא בדיוק זרעי הבעיה הצפויה לבוא עלינו בקרוב.
המסר שחלק מהגופים המוסדיים מעבירים לנו, שאם עברנו את 2008 אז כבר הכל קטן עלינו הוא פשוט לא אמת, למעשה מה שהממשלות עשו הם לקיחת החובות הפרטיים של חברות פרטיות והמרתם בחוב ממשלתי ובצורה כזו ערערו את יציבותן הפיננסית שהיתה שברירית גם כך. במשבר הבא כבר לא יהיה מי שיחלץ את הממשלות ומכאן שלא יהיה מי שיחלץ את החברות הפרטיות, אגחים ממשלתיים שנחשבים "בטוחים" ובאותה מידה של חברות שנחשבות יציבות יספגו הפסדים קשים או ימחקו. את הניצנים הראשונים למשבר הבא אנחנו כבר רואים במספר מדינות באירופה ובחוב הבילתי נשלט בארה"ב.
בישראל אמנם לא חולצו גופים פרטיים אבל נתון מדאיג שנחשף, הוא שחלק ממנהלי הכספים,אותם מנהלים שמקבלים מאיתנו עמלות של מאות אלפי שקלים לא באמת דואגים לנווט את כספינו למקומות הפחות מסוכנים, דוגמא נהדרת היא מקרה אפריקה ישראל.
לפיכך ,אם במשבר 2008 קיבלנו כרטיס צהוב כאשר ארה"ב התעטשה, במשבר הבא נקבל כבר כרטיס אדום כשהצינון יהפוך לחיידק טורף. מתי יתרחש המשבר הבא? יתכן ששבוע הבא ,שנה הבאה או בעוד כמה שנים. מה שבטוח אנחנו מתקדמים אליו בצעדי ענק מבלי יכולת לעשות פרסה.

 3. אינפלציה
במצב בו קצב גדילת היצע הכסף בשוק עולה על קצב גדילת כמות המוצרים נוצר מצב בו הכסף מאבד מערכו.כלומר לאורך זמן, עם אותה כמות של כסף אפשר לקנות פחות. למעשה השיטה המוניטרית המושתת על חוב בו בנקים יכולים ליצור כסף על ידי הלוואות מחייבת את הגדלת קצב ייצור הכסף בעולם על מנת שיהיה מספיק כסף כדי לשלם את הלוואות העבר עם הריבית.הבעיה שגם את ההלוואות הנוכחיות יהיה צריך להחזיר בריבית דריבית, וכך היצע הכסף בעולם גדל בצורה אקספוננציאלית.
הגרף הבא אומר למעשה הכל- כל עוד היצע הכסף היה מוגבל בארה"ב בכמות הזהב עד שנות ה (מה שנקרא gold standard)70, כמות הכסף היתה פחות או יותר יציבה. מאז שנות ה70 עם ניתוק הקשר בין היצע הכסף להיצע הזהב אנחנו רואים שחלה החרפה הולכת וגדלה בהגדלת היצע הכסף , גדילה זו הגיעה לשיא במשבר האחרון ומשם ארה"ב וגם העולם בעקבותיה למעשה איבדו את מקצת הבלמים שעדיין עוד היו להם על היצע הכסף בשוק.

הפסקת ייצור הכסף עכשיו תוביל לקריסת כל המערכת המוניטרית ,המשך הגדלת היצע הכסף תגרום לקריסה היסטורית בממדיה אבל למה לא להגדיל אם זה נותן לאזרחים הרגשת עושר מזויפת לטווח הקצר ומאפשר לממשלות למשוך עוד קצת זמן. אולי המשבר הגדול ידחה למשמרת הבאה אחריהם.
איך זה קשור לכספי הפנסיה שלנו? הגדלת היצע הכסף כמו שראינו מבטיחה לנו לכל הפחות אינפלציה מאד גבוהה בשנים הקרובות. האינפלציה כמו שראינו שוחקת את הכסף שלנו. מאחר שכמות הכסף שיוצרה במהלך השנים האחרונות חסרת תקדים מבחינה היסטורית , אנחנו עומדים כפועל יוצא בפני תקופה אינפלציונית גדולה בממדים היסטוריים.התוצאה ברורה - גם ערך הכסף שלנו בקרנות הפנסיה יישחק וזה לא דימיוני אם יישחק אפילו בעשרות אחוזים.כל מי שמנסה למכור לכם תרחיש אחר לטווח של הכמה שנים הקרובות טועה ומטעה ואם הוא צודק אז כנראה נצטרך לשכתב מחדש את כל חוקי הכלכלה. ואגב, כשאומרים לכם שאין מה לדאוג כי חלק מהפנסיה שלכם נמצאת באפיקים צמודי מדד אז תדעו שהכוונה שהיא צמודה בעצם לגחמות הלמ"ס שרחוק מלקלוע לנתוני האינפלציה האמיתיים.

אז מה הפתרון?
כדי להבין מה הפתרון צריך להבין את הבעיה והבעיה היא בשיטה הכלכלית העכשוית והיא שיטה המושתת על חוב.
אז כמו שראינו מכספי הפנסיה שהפרשנו סביר להניח כי יקוזזו לנו כמה עשרות אחוזים כתוצאה מהפסדים מלפחות משבר אחד גדול ואולי יותר,  ממה שישאר נצטרך לשלם עמלות הנעות בין 12% ל30% מערך סך החסכון הנותר ואחרי כל זה ערך הכסף שישאר לנו יהיה נמוך דרמטית מאותה נקודת זמן בה הפרשנו את הכסף.
כיום המדינה לא יכולה לייצר כסף, זה רק הבנק שיכול לעשות את זה. הדרך היחידה שלה לגייס כסף היא על ידי צבירת  חוב צמוד ריבית ,שאנחנו האזרחים משלמים עליו במיסים. אין שום סיבה שזה יהיה המצב, ברגע שנחליף את השיטה המוניטרית הזו לשיטה שפויה יותר ובר קיימא שאיננה מבוססת על חוב ונאפשר למדינה להדפיס כספים ללא חוב נמנע היווצרות טיקונים מה שיגדיל את כמות המתמודדים בשוק ,יגביר את התחרות ויוריד מהעמלות שאנו משלמים, כספי הפנסיה לא יוכלו להיות מושקעים באפקי השקעה המבוססים על חוב ,דבר שימנע את הפסד הקרנות במקרה של קריסת השוק ולבסוף גם ערך הכסף יהיה יציב, מה שיבטיח שהמשקיע יקבל את אותו ערך הכסף שהיה לו בנקודת הזמן בה הפריש את כספיו.
המעבר לשיטה כלכלית השונה מהיום מצריכה שינוי תפיסתי והתנהגותי ולכן עד שהיא תקרה אם בכלל, שווה לכל אחד לעשות את חישוביו האם כדאי לו להשקיע בביטוח פנסיוני שסביר להניח שיפסיד הרבה מערכו כשיגיע ליום בו יצטרך אותו.




אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי;  המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני ו/או מחייב, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא.האתר אינו אחראי במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן