הדור הבא 24/7 -גרסת הריאליטי

מאמר זה איננו מדבר על תוכנית ריאליטי, אלא על ריאליטי של ממש בו יצטרך הדור הבא לעבוד  24/7 כדי להחזיר את החובות שאנו צוברים כפרט והמדינה ככלל.בריאליטי הזה לא תהיה אפשרות לפרוש מרצון ולא יהיו שחרורים על ידי אס אמ אסים. הריאליטי הזה היא לא תוכנית שתעלם כשהרייטניג יגמר ולא תהיה אפשרות ערעור על תוכנה הבוטה  גם אם תפנו למועצה לרשות השניה. נשמע הזוי? קראו את המאמר ואולי גם אתם תתחברו חזרה לריאליטי בו אנו חיים.

"אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" אין מתאים יותר ממשפט זה לתאר את הקורה בעולם במיוחד כשמדובר בכסף. כסף זה לב החיים היום בעולם,היום ללא כסף כמעט בילתי אפשרי להתקיים. כדי להבין מדוע ככל שחולף הזמן אנחנו עובדים יותר אבל משיגים פחות צריך קודם להבין כיצד בכלל נוצר כסף היום בעולם.

כסף בשיטת הכלכלית הנוכחית מיוצר על ידי חוב משמע, היום על כל שקל שאתם מפקידים בבנק ,הבנקים יכולים להלוות פי כמה שקלים ,תלוי במידת ההגבלה שיש על אותם בנקים.כדי להבהיר את הנקודה אתן דוגמא:

לקוח א' הולך להפקיד 10000 ש"ח בבנק. הבנק רשאי להלוות אחוז מסוים מכספו של לקוח א',בישראל מדובר על בערך 90% ולכן בישראל יעמיד הבנק 9000 ש"ח במקרה זה לצורך הלוואה עתידית. איש ב' שמגיע לבנק לווה מאותו בנק את אותם 9000 ש"ח ששיכים בעצם לאיש א' ומפקיד בבנק אחר. כך נוצרו  19000 ש"ח מ10000 ש"ח שהיו במקור. אם התהליך ימשך וההפקדות וההלוואות ימשיכו לרוץ בין הבנקים , מאותם 10000 ש"ח יכולים להיווצר באורח פלא 90000 ש"ח.

בגלל שהכסף מיוצר יש מאין במרבית המיקרים אין לבנק באמת את הכסף שהוא מלווה. הכל וירטואלי, מסתמך על ההנחה שההלוואה הזו תוחזר בעתיד כאילו היתה זו עובדה והכי תמוה שמהלך זה קיבל את ההכשר של הממשלה, לא רק אצלינו אלא בכל בעולם.

מה קורה לפיכך כאשר גופים עסקיים או פרטיים פושטים רגל ואין באפשרותם להחזיר את הלוואות? אם זה קורה במאסות גדולות כפי שקרה לדוגמא במשבר האחרון , נוצר מצב שנקרא דיפלציה. מאסות אגב זה יכול להיות גם כש0.5% מהלווים לא מחזיר את המשכנתאות , כפי שאמר הנגיד פישר רק לפני כמה חודשים.

מהי בעצם דיפלציה?

כתוצאה מאי החזרת ההלוואות, כמות הכסף בשוק יורדת ,לעומת זאת במידה שכמות המוצרים בשוק לא יורדת באותו קצב שיורד היצע הכסף , נוצר מצב של ירידות מחירים או במילים אחרות מתרחש תהליך דיפלציוני.
מאחר שהלוואה בבנק אחד משמשת כהפקדה בבנקים אחרים (ולהיפך),ומאחר שאותם הפקדות הכרחיות לצורך מתן הלוואות נוספות ולתשלום הריביות על הפקדונות המופקדים בבנקים, נוצר מצב שאם ההלוואות לא יוחזרו בקנה מידה נרחב , לא יהיה לבנקים את הכסף לצורך מתן הלוואות נוספות או לחילופין לא יצליחו לעמוד בתשלומי הריביות על הפקדונות ובכך יגיעו למצב של פשיטת רגל. בפשיטת רגל של בנקים מאבדים גופים עסקיים ופרטיים כאחד את ההון שלהם השמור באותו הבנק ,רבים גם מהם יפשטו את הרגל ויפסיקו לשלם את ההלוואות שלקחו מבנקים אחרים או שיצרכו פחות מה שיחריף את המיתון. שני הגורמים הללו בנוסף לקשרים ההדוקים בין הבנקים עלולים להוביל לתגובת שרשרת שתגרום לעוד בנקים בנוסף לבנקים הבעיתיים להפסיק את האשראי או לפשוט את הרגל ולגרור עוד לקוחות למצב קשה. בכך יתגלגל כדור שלג ענק שאין דרך לעצור אותו עד לקריסתה הטוטאלית של הכלכלה.

זו הסיבה שהמדינות כל כך חוששות ממצב דיפלציוני, ולכן במצב זה הן תמיד מתערבות באופן מידי בדמות של הזרמת כספים לצורך חילוץ בנקים ועסקים גדולים העומדים בסכנת קריסה.המטרה העיקרית הוא חידוש האשראי ומכאן להציל את הכלכלה מקריסה. מדינות שלא יוכלו להזרים כסף דינן לפשוט את הרגל.

אם כך מגיעה השאלה מאין המדינות מגייסות את הכספים שהן מזרימות כדי למנוע דיפלציה?

התשובה היא פשוטה ומדהימה כאחת- בדרך היחידה שהיום ניתן ליצור כסף וזה - יצירת חוב (להלוות). את המחיר משלם האזרח שעליו נופל הנטל לכיסוי הכספים שהממשלה לווה,הלוואות אילו כאמור נועדו בעצם לכסות את ההלוואות הבנקאיות שבכלל מבוססות על כסף ששייך לנו ושעבורו עמלנו.

ישנם כמה דרכים שבאמצעותם מגלגלת הממשלה את החובות על האזרח:

דרך אחת היא הפרטת נכסים ממשלתיים. ברגע שמדינה מוכרת נכסיה היא מעבירה גופים ממשלתיים לבעלות בעלי הון פרטיים. בעלי ההון שמן הסתם הריווחיות זה הדבר היחידי שמעניין אותם, בד"כ פותחים במסע התיעלות שכולל או פיטורי עובדים או הורדה בתנאי השכר או שניהם ביחד. אם תהיה הזדמנות עיסקית הם גם יעלו את מחירי המוצר או השירות שהם מעניקים. ראו מקרה הקוטג'.

אופציה שניה ופופולרית מאד בקרב הממשלה זו העלאה בכמות המיסים. הכסף נטו שנשאר לנו במצב כזה נמוך יותר.  מזכיר משהו מהתקופה הנוכחית?

אופציה שלישית היא קיצוץ בהוצאות הממשלתיות ,שבד"כ פוגעות באיכות החיים או באוכלוסיות החלשות אשר אינם בעלי לובי פוליטי חזק ואשר נזקקות להגנת המדינה.

אם חשבתם שהצרות מסתכמות אך ורק בזה ,אז הבשורה הרעה היא שגם אילו היינו חיים בעולם דימיוני בו אין כלל מיסים או פיטורין והורדות שכר , עדיין בשיטה הנוכחית היינו נהיים עניים יותר משנה לשנה.מדוע?
על מנת לשמור על כלכלה מתפקדת ראינו שכמות פשיטות הרגל צריכה להיות נמוכה. על מנת לוודא את זה, יותר ויותר הלוואות אמורות להנתן וזה על מנת לענות על הביקוש העכשווי לכספים לצורך תשלום ההלוואות וריביות העבר (למה הלוואות חדשות בשביל לכסות את ההלוואות הישנות? כי בשיטה הנוכחית חוב =כסף ,כלומר הדרך ליצר עוד כסף זה ליצר עוד הלוואות). הבעיה שהריביות על הלוואות הנוכחיות לבד מגדילות את סכום החובות שיצטרכו לקחת בעתיד באופן עיקבי ואספוננציאלי ,מדובר בריבית דריבית . אנחנו למעשה בתהליך של סחרור הולך ומחריף שסופו קריסה של כל המערכת הכלכלית.
לפיכך, מאחר שהיצע הכסף בשוק גדל באופן אקספוננציאלי ובצורה בילתי מוגבלת (שכן החוב הוא בילתי מוגבל) אך המשאבים על כדור הארץ כן מוגבלים, נוצר מצב שהיצע הכסף בעולם גדל בכמויות גדולות בהרבה מקצב גדילת כמות המוצרים. המשמעות של זה שבכל שנה הכסף שלנו מאבד מערכו ,כלומר עם אותו סכום של כסף שהיה לנו בשנה שעברה ,היום אנחנו יכולים לקנות פחות מוצרים,נשמע מוכר למישהו?

איך כל זה מוביל אותנו ובמיוחד את ילדינו לעבוד יותר ויותר קשה ולהשיג פחות ופחות?

ככל שחולף הזמן  אנחנו חוסכים פחות כי- כמו שראינו,יש לנו פחות כסף כתוצאה מהמיסים ההולכים וגדלים ,הסכום נטו שנשאר לנו שווה פחות כתוצאה מהגדילה העיקבית בכמות הכסף ובנוסף העולם מעודד אותנו לצרוך הרבה יותר רק לשם צריכה. היום ילד שלא עבד שעה בימיו לא יכול להסתדר בלי הסמארטפון הכי מתקדם ואנחנו בלי פלזמה 50" עם הכנה לHD  כבר לא רואים ברור טלויזיה.

תרבות הצריכה מצד אחד והשיטה הכלכלית המבוססת על חוב  מצד שני , מאלצת אותנו להתמודד עם מצב של הלוואות הולכות וגדלות על מנת למלא את צרכינו הבילתי נגמרים מול ההכנסות ההולכות וקטנות.

אני די משועשע ועצוב כאחד כאשר אני שומע הורים המדברים על כך שהם חייבים לרכוש דירה "כדי שיהיה מה להשאיר לבן אחרי שנעזוב את העולם" ויום למחרת רצים לקחת משכנתא ,שמראש ברור, שלא יוכלו להחזיר. הם לא יודעים ,שבמקום להוריש לבנם דירה הם יורישו חובות,אותם חובות שלא יצליחו לשלם בחייהם .לידיעת הלא יודעים ,גם חובות עוברים בירושה. אנחנו מנסים לחקות את הורינו שחסכו ועמלו כדי שיוכלו להשאיר לנו "משהו" אבל שוכחים פרט חשוב- רוב הורינו הגיעו למה שהגיעו בחייהם בעיקר מחסכונות ורובנו מגיעים או נגיע לשם מהלוואות ,יחי ההבדל הקטן.

כל אילו שמסתמכים על הפנסיה חיים באשליות גדולות יותר. סליחה, התכוונתי למי שמסתמך על מה שישאר לו מהפנסיה אחרי שתישחק בעשרות אחוזים עם שחיקת ערך הכסף , אחרי שתאבד מערכה בגלל שהושקעה באגח"ים שאף אחד לא באמת התעמק מה טיבם ואחרי שירדו ממנה אחוזים ניכרים על העמלות הרבות שכולם גוזרים על חשבוננו בדרכנו להזדקן בכבוד. אולי בעצם כבוד זאת לא המילה המתאימה פה.

עד שהשיטה הכלכלית תשונה לשיטה שאיננה מושתת על חוב ובנקים ישתמשו רק בכסף שבאמת קיים אצלם ולא ייצרו אותו יש מאין, אנחנו ובעיקר הדור הבא נצטרך לשאת בנטל חובות שהולכים וגדלים. נטל  שיתבטא בכך שנצטרך לעבוד יותר ויותר רק כדי להשיג את מה שהיה לנו רק זמן קצר קודם כשעבדנו פחות. חלק גדול מהדור הבא כבר לא יוכל להנות מהגב הכלכלי שחלק מהורינו העניקו לנו ובמקרה הרע אפילו יצטרך לשאת בחובות שיורשו לו בניגוד לדעתו.

רבותי וגבירותי,  ברוכים הבאים לדור הבא 24/7 גרסת הריאליטי.

החומר הכלול במאמרים בבלוג זה ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.