האם באמת יש לישראל רזרבות מט"ח?

כולנו רגילים לשמוע השכם וערב על רזבות המט"ח המנופחות של בנק ישראל. כשאנחנו שומעים את המלה רזרבה ישר קופצת לנו לראש קונוטציה חיובית כמלאי גדול בסחורות, עודפים, פלוס גדול בתקציב, עזר לשעת חירום.
הגיע הזמן לומר את האמת: לבנק ישראל אין רזרבות מט"ח,יש לו כמות גדולה של מטבע חוץ אך לא ניתן לקרא לזה רזרבה אלא יותר נכון מדובר בכספי הלוואות שלקח על עצמו הבנק.
איך כל העסק הזה באמת עובד (ע"פ גרסת בנק ישראל)? מה המשמעות החמורה של המהלך ואיך זה משפיע וישפיע לנו על הכיס? וגם מה האלטרנטיבות שבנק ישראל בחר להתעלם מהם?

בנק ישראל הגדיל בצורה אינטנסיבית משנת 2008 את רזרבות המט"ח שלו לסכום אסטרונומי של 79 מיליארד דולר היום. השאלה המתבקשת פה היא כיצד מימן ומממן בנק ישראל רכישת כמות גדולה כזו של דולרים?
באתר בנק ישראל ניתנה התשובה: המימון נעשה על ידי הלוואות לטווח קצר אותן לוקח בנק ישראל. אם זה אכן נכון,  זה אומר שכנגד כל ה79 מיליארד דולרים שמחזיק בנק ישראל ישנו חוב בסך 290 מיליארד ש"ח.

מה המשמעות של זה?
ה"רזרבות" מט"ח שבידי בנק ישראל לא באמת שייכים לו. הם שייכים באופן עקיף לגופים בשוק שהלווו לו את השקלים לצורך רכישת הדולרים. כלומר בניגוד לדעה הרווחת בקרב כולנו , בנק ישראל לא יכול להשתמש בחופשיות בכסף זה בשעת משבר כלכלי שינבע כתוצאה ממשבר פנימי או מלחמה, או יותר נכון הוא כן יוכל להשתמש בו ,רק שאחרי כן הוא יצטרך לגייס את הסכום שבזבז שוב, וזאת כדי שיוכל להחזיר את החוב האדיר שעומד מנגד. הדבר שקול להלוואה של מיליון ש"ח שתקבלו מהבנק לצורך רכישת דירה אבל לאחר שתרכשו את הדירה תאלצו למכור אותה על מנת שתוכלו לממן ניתוח חירום.לאחר הניתוח ,גם אם יצליח ,מצבכם הכספי לא יחשב כטוב בלשון המעטה - אתם תהיו גם עם חוב של מיליון ש"ח וגם בלי דירה שכל סכומה הוצא על הניתוח. סביר להניח שאם לא יקרה לכם נס תוכרזו גם כפושטי רגל.
גם בנק ישראל עלול להמצא בסכנה דומה.

איך זה משפיע לנו על הכיס?
1. ריבית נמוכה
הנגיד פישר בעצם במהלך זה ממלכד עצמו. ביד אחת הוא מוגבל בהעלאת הריבית, שכן אם יעלה את הריבית גם תעלה הריבית על החוב שלקח ,מה שיעמיד בסיכון את יכולת החזר החוב שלו. ביד השניה השארת ריבית ברמה נמוכה (גם כפי שהיא היום היא נחשבת ריבית נמוכה היסטורית) גורמת לאינפלציה ולהתפתחות בועות כמו בועת הנדל"ן.
2. אינפלציה
השארת הריבית ברמה נמוכה כמו שראינו מעודדת עליות מחירים. כל מי שרוצה לקנות דירה היום ואין לו אבא מיליונר חש בזה ועוד יחוש עוד יותר בעתיד כשנטל תשלום המשכנתא שלו יגדל.
3. הפסדי בנק ישראל
בנק ישראל צריך עתה לנהל את רזרבות המט"ח כך שהתשואה עליהן תעלה על החוב שנטל על עצמו וזאת על מנת להמנע מהפסדים.
הוא נתון לכמה סכנות: הראשונה שערך הדולר ימשיך לצנוח ואז הוא עלול להתקע עם הררי דולרים שלא יהיו שווים דבר. אם זה אכן יקרה תעמוד ישראל מול חוב של מאות מיליארדי ש"ח ללא כיסוי ,דבר שעלול להכניס אותנו למעגל הדרדרות חמור עד כדי פשיטת רגל של המדינה או של השקל .
השניה, שהתשואות על ההשקעה של ה79 מיליארדי הדולרים האלו יהיו נמוכות ,שלא לדבר על שליליות.לא פלא שהבנק רץ להשקיע חלק מכספים אלו בבורסה כדי להגדיל את התשואות. אולם חשוב לזכור, הבורסה יכולה לפעול בשני הכיוונים.
בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל אמור להעביר רווחיו למדינה. אך אם יפסיד בסופו של דבר ההפסד יכול לבוא על חשבון משלמי המיסים. בשנת 2010  הפסיד הבנק סכום עתק של 17.9 מיליארד ש"ח בעיקר בגלל שהשקל התחזק. המשמעות של זה שעד שבנק ישראל לא יחזיר את ההפסד הזה הוא לא יעביר את רווחיו למדינה וזה יכול לקחת גם המון שנים.

מהן האלטרנטיבות במסגרת השיטה המוניטרית הקיימת, שבנק ישראל מעדיף להתעלם מהן?
א. להטיל מגבלות על סחר במט"ח כפי שעשתה דרום קוריאה.
ב. לא להתערב - שקל חזק הוא טוב לענפי המסחר והשירותים והתחזקות ענפים אלה יכולה לאזן את הפגיעה שתגרם לענף התעשיתי שאחראי על היצוא.
ג. תוכנית חמשת השלבים של פרופ' ירון זליכה לעידוד היצוא (ללא צורך ברכישת דולרים) כפי שניתן לקרא אותה בקישור כאן.





החומר הכלול במאמרים בבלוג זה הם על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. סקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.