אבי גדעון, אחד מגולשי האתר, פנה ביוזמה פרטית לקבל תגובה מבנק ישראל לגבי חלק מהטענות שהועלו כאן במאמר האם באמת יש לישראל רזרבות מט"ח. והנה התגובה שקיבל אבי,כפי שהעביר אותה לכלכלה האמיתית:
מר גדעון שלום, תודה על מכתבך.
אשתדל להתייחס לשאלותיך ולנקודות שאתה מעלה.
ראשית, ברצוני להפנות את תשומת לבך לעובדה שמאז אוגוסט בנק ישראל לא רכש מט"ח. כאשר בנק ישראל רוכש מט"ח, הוא משלם בשקלים. על מנת למנוע גידול של כמות הכסף במשק מעבר לצרכי המדיניות המוניטרית, בנק ישראל סופג מחדש את השקלים (פעולה המכונה "עיקור מוניטרי") על ידי הנפקת מק"מ או קבלת פקדונות מוניטריים מהבנקים המסחריים. תשואת המק"מ והריבית על הפקדונות נעה בדרך כלל סביב ריבית בנק ישראל, אשר נקבעת מדי חודש, והן מתפרסמות בדף "המדיניות המוניטרית" באתר בנק ישראל.
אכן, כתוצאה מפעילות זו בנק ישראל מחזיק נכסים במט"ח והתחייבויות בשקלים, והוא חשוף לאפשרות של ייסוף השקל. בדו"חות הכספיים של בנק ישראל לשנת 2010 שנמצאים באתר האינטרנט מפורט ההפסד שנגרם לבנק כתוצאה מחשבונות השיערוך, שהוא בעיקר הפסד (בשקלים)כתוצאה מההשפעה של ייסוף השקל על הערך השקלי של יתרות המט"ח.
ראה תרשים והסבר מצורפים מתוך הדוח הכספי. אולם, כפי שמפורט בדו"ח, בנק ישראל פועל על מנת להשיג את המטרות שנקבעו לו בחוק - יציבות מחירים כיעד ראשון, וכן תמיכה בצמיחה וביציבות הפיננסית, ולאלו יש יתרונות כלל משקיים שאינם באים לדי ביטוי בדוחות הכספיים.
דרך אגב, מאז סוף שנת 2010 נחלש השקל בכחמישה אחוזים מול שער החליפין האפקטיבי. לתשומת לבך, בחודש ינואר השנה נקט בנק ישראל במספר צעדים שהגבילו מקטעים מסויימים של המסחר במט"ח אשר הבנק סבר שעשויים להשפיע לרעה על היציבות הפיננסית. למידע נוסף ראה כאן:
http://boi.org.il/press/heb/110120/110120n.htm
http://boi.org.il/press/heb/110119/110119m.htm
בברכה יואב סופר | דוברות והסברה כלכלית |בנק ישראל Yoav Soffer | Assistant Spokesperson | Bank of Israel
כמה הערות על תגובת בנק ישראל:
1. דבר ראשון מגיעה מילה טובה ליואב ממחלקת הדוברות של בנק ישראל על התגובה המהירה,הרצינית והעניינית. ללא שמץ של ציניות אפשר להגיד שהרבה חברות ,גם פרטיות, יכולות לקחת כאן דוגמא מבנק ישראל לאיך שירות לאזרח צריך להיות.
2. לגופו של עניין:
בנק ישראל מאשרר את דברי המאמר ,שהוא אכן לוקח עבור כל רכישת דולרים חוב מקביל בשקלים.
כלומר לפי חשבון פשוט ולפי פרסומים במדיה, לבנק ישראל צריך להיות היום חוב של בערך 290 מיליארד ש"ח ,שנועד לממן את רכישת הדולרים. הריבית שמשולמת על החוב לפי דברי הבנק היא סביב הריבית שקובע בנק ישראל, כלומר ככל שהבנק מעלה את הריבית במשק כך גדלה הריבית שעליו לשלם על החוב. מכאן הבנק מוגבל ביכולת שלו להעלות את הריבית ולכן הכלי העיקרי שלו בשמירה על יציבות מחירים ומניעת בועות מוגבל גם הוא. חישבו רק מה המשמעות של עלייה של רבע אחוז בריבית על חוב עתק כפי שמחזיק הבנק.
3. בנק ישראל טוען עוד שאמנם הוא הפסיד כתוצאה ממדיניות זו בשנת הכספים הקודמת אך ניתן להסיק גם מדבריו שזה נועד בסופו של דבר לצורך שמירה על יציבות המחירים כיעד ראשון, וכן תמיכה בצמיחה וביציבות הפיננסית.
לגבי יציבות מחירים - בואו נסתכל על העובדות: כשהבנק החל ברכישות הדולרים שלו ב2008 ,זוג צעיר היתה לו אפשרות לקנות דירה במחיר סביר עם משכנתא נורמלית והגיונית. כעבור 3 שנים של רכישות דולרים, היום זוג צעיר צריך לשעבד את חייו והונו על מנת שיוכל לקנות את אותה דירה. האם לזה ניתן לקרא 'יציבות מחירים'?
צמיחה - אכן המשק צמח אך באותה מידה גם החוב שהאזרחים,הבנק המרכזי והטיקונים לקחו על עצמם צמח.מה שנקרא יש צמיחה אבל היא על חשבון היציבות של כולנו בעתיד- האם לצמיחה הזו פיללנו?
יציבות פיננסית -שר האוצר לשעבר משה ניסים טוען "אם ייפול טייקון בישראל - הוא עלול להפיל גם את הבנקים" .הנגיד פישר טען שמספיק שחצי אחוז מלוקחי המשכנתאות לא יוכלו להחזיר את החוב וכבר הבנקים יתחילו להפסיד כסף. לא הייתי ממהר להגדיר מערכת פיננסית במצב הזה כיציבה.
אגב, לבנק ישראל יש את האפשרות על פי החוק להגביל את ההלוואות לטיקונים ואנשים פרטיים ובכך להפחית את הסיכון ליציבות המערכת הפיננסית. אם כך מדוע הוא נמנע מלהשתמש בכלי הזה אלא רק לאחרונה ,כשסך היקף האשראי במערכת הבנקאית נאמד כבר ב-750 מיליארד שקל?
4. עוד בתגובה נאמר שהחל מהשנה בנק ישראל התחיל בהגבלות על המסחר במט"ח. השאלה מדוע לא עשה זאת הרבה לפני שצבר הררי חובות?
תודה לאבי על היוזמה ושיתוף הפעולה.
החומר הכלול במאמרים בבלוג זה הם על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. סקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
מר גדעון שלום, תודה על מכתבך.
אשתדל להתייחס לשאלותיך ולנקודות שאתה מעלה.
ראשית, ברצוני להפנות את תשומת לבך לעובדה שמאז אוגוסט בנק ישראל לא רכש מט"ח. כאשר בנק ישראל רוכש מט"ח, הוא משלם בשקלים. על מנת למנוע גידול של כמות הכסף במשק מעבר לצרכי המדיניות המוניטרית, בנק ישראל סופג מחדש את השקלים (פעולה המכונה "עיקור מוניטרי") על ידי הנפקת מק"מ או קבלת פקדונות מוניטריים מהבנקים המסחריים. תשואת המק"מ והריבית על הפקדונות נעה בדרך כלל סביב ריבית בנק ישראל, אשר נקבעת מדי חודש, והן מתפרסמות בדף "המדיניות המוניטרית" באתר בנק ישראל.
אכן, כתוצאה מפעילות זו בנק ישראל מחזיק נכסים במט"ח והתחייבויות בשקלים, והוא חשוף לאפשרות של ייסוף השקל. בדו"חות הכספיים של בנק ישראל לשנת 2010 שנמצאים באתר האינטרנט מפורט ההפסד שנגרם לבנק כתוצאה מחשבונות השיערוך, שהוא בעיקר הפסד (בשקלים)כתוצאה מההשפעה של ייסוף השקל על הערך השקלי של יתרות המט"ח.
ראה תרשים והסבר מצורפים מתוך הדוח הכספי. אולם, כפי שמפורט בדו"ח, בנק ישראל פועל על מנת להשיג את המטרות שנקבעו לו בחוק - יציבות מחירים כיעד ראשון, וכן תמיכה בצמיחה וביציבות הפיננסית, ולאלו יש יתרונות כלל משקיים שאינם באים לדי ביטוי בדוחות הכספיים.
דרך אגב, מאז סוף שנת 2010 נחלש השקל בכחמישה אחוזים מול שער החליפין האפקטיבי. לתשומת לבך, בחודש ינואר השנה נקט בנק ישראל במספר צעדים שהגבילו מקטעים מסויימים של המסחר במט"ח אשר הבנק סבר שעשויים להשפיע לרעה על היציבות הפיננסית. למידע נוסף ראה כאן:
http://boi.org.il/press/heb/110120/110120n.htm
http://boi.org.il/press/heb/110119/110119m.htm
כמה הערות על תגובת בנק ישראל:
1. דבר ראשון מגיעה מילה טובה ליואב ממחלקת הדוברות של בנק ישראל על התגובה המהירה,הרצינית והעניינית. ללא שמץ של ציניות אפשר להגיד שהרבה חברות ,גם פרטיות, יכולות לקחת כאן דוגמא מבנק ישראל לאיך שירות לאזרח צריך להיות.
2. לגופו של עניין:
בנק ישראל מאשרר את דברי המאמר ,שהוא אכן לוקח עבור כל רכישת דולרים חוב מקביל בשקלים.
כלומר לפי חשבון פשוט ולפי פרסומים במדיה, לבנק ישראל צריך להיות היום חוב של בערך 290 מיליארד ש"ח ,שנועד לממן את רכישת הדולרים. הריבית שמשולמת על החוב לפי דברי הבנק היא סביב הריבית שקובע בנק ישראל, כלומר ככל שהבנק מעלה את הריבית במשק כך גדלה הריבית שעליו לשלם על החוב. מכאן הבנק מוגבל ביכולת שלו להעלות את הריבית ולכן הכלי העיקרי שלו בשמירה על יציבות מחירים ומניעת בועות מוגבל גם הוא. חישבו רק מה המשמעות של עלייה של רבע אחוז בריבית על חוב עתק כפי שמחזיק הבנק.
3. בנק ישראל טוען עוד שאמנם הוא הפסיד כתוצאה ממדיניות זו בשנת הכספים הקודמת אך ניתן להסיק גם מדבריו שזה נועד בסופו של דבר לצורך שמירה על יציבות המחירים כיעד ראשון, וכן תמיכה בצמיחה וביציבות הפיננסית.
לגבי יציבות מחירים - בואו נסתכל על העובדות: כשהבנק החל ברכישות הדולרים שלו ב2008 ,זוג צעיר היתה לו אפשרות לקנות דירה במחיר סביר עם משכנתא נורמלית והגיונית. כעבור 3 שנים של רכישות דולרים, היום זוג צעיר צריך לשעבד את חייו והונו על מנת שיוכל לקנות את אותה דירה. האם לזה ניתן לקרא 'יציבות מחירים'?
צמיחה - אכן המשק צמח אך באותה מידה גם החוב שהאזרחים,הבנק המרכזי והטיקונים לקחו על עצמם צמח.מה שנקרא יש צמיחה אבל היא על חשבון היציבות של כולנו בעתיד- האם לצמיחה הזו פיללנו?
יציבות פיננסית -שר האוצר לשעבר משה ניסים טוען "אם ייפול טייקון בישראל - הוא עלול להפיל גם את הבנקים" .הנגיד פישר טען שמספיק שחצי אחוז מלוקחי המשכנתאות לא יוכלו להחזיר את החוב וכבר הבנקים יתחילו להפסיד כסף. לא הייתי ממהר להגדיר מערכת פיננסית במצב הזה כיציבה.
אגב, לבנק ישראל יש את האפשרות על פי החוק להגביל את ההלוואות לטיקונים ואנשים פרטיים ובכך להפחית את הסיכון ליציבות המערכת הפיננסית. אם כך מדוע הוא נמנע מלהשתמש בכלי הזה אלא רק לאחרונה ,כשסך היקף האשראי במערכת הבנקאית נאמד כבר ב-750 מיליארד שקל?
4. עוד בתגובה נאמר שהחל מהשנה בנק ישראל התחיל בהגבלות על המסחר במט"ח. השאלה מדוע לא עשה זאת הרבה לפני שצבר הררי חובות?
תודה לאבי על היוזמה ושיתוף הפעולה.
החומר הכלול במאמרים בבלוג זה הם על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. סקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
המערכת הפיננסית המבוססת על חוב אינה יציבה בבסיס שלה. המאמצים של בנק ישראל, של משרד האוצר, ושל הבנקים המסחריים (אם הם עושים כאלה), לעולם לא יובילו ליציבות. במערכת כסף מבוסס חוב בסופו של דבר נוצר קונפליקט בין יציבות המערכת לשמירה על רמת אינפלציה נמוכה, והמערכת מתפרקת, ראו:
השבמחקhttp://concealed-money.blogspot.com/2011/02/blog-post_20.html
ע'
יש לעמת חברי כנסת ושרים עם המידע שמופיע פה באתר, כולל קישורים לאתרים אחרים נוסח יו-טיוב שם הוסרט הספר קורס בהתרסקות.
השבמחקאני כתבתי מכתב אל ח"כ אבישי ברוורמן אולם לא קיבלתי עדיין מענה.
במידה ומישהו מהקוראים ירים את הכפפה העתיד של כולנו יראה הרבה יותר טוב.