מאת: הכלכלה האמיתית
בעקבות העלייה בפופולריות של בלוג "הכלכלה האמיתית" ושינוי השיח הציבורי שהגיע בעקבות כך בקרב הציבור, הפוליטיקאים ותקשורת המיינסטרים, גורמים שונים מהאקדמיה (בעיקר כלכלנים) החלו להעלות ביקורות ענייניות וגם לא ענייניות נגד הבלוג ברחבי הרשת. אורי כץ, דוקטורנט ומרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ,אסף צימרינג, ד"ר לכלכלה ובתר-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן ועומר מואב ,פרופ לכלכלה באוניברסיטה העברית ופרשן כלכלי במיינסטרים מדיה ,שתפו פעולה בכתיבת מאמר בן כ-20 עמודים שנועד "להפיל באופן סופי ומוחלט את המיזם של ערן הילדסהיים" (ציטוט של אורי כץ מתוך דף הפיסבוק שלו). המאמר הוא המפורט ביותר המרכז את רוב הטענות הענייניות וגם ההשמצות נגד הכלכלה האמיתית ברשת. את המאמר לא נוכל לעלות לפה מחשש לפגיעה בזכויות היוצרים של עיתון הארץ אך תוכלו לקרא אותו בקישור כאן. הנה לפיכך תגובת הכלכלה האמיתית למאמרם של השלושה:
2. התייחסות ל- כיצד נוצר כסף? (או על תפקיד הבנקים)
----------------------------------------------------------
הכותב למעשה לוקח כאקסיומה שתפקיד הבנקים הוא תיווך בין מפקיד ללווה - האקסיומה הזו שגויה והרת אסון. היא שגויה כי תיאור הבנק כמתווך חוטא למציאות. בפשטות ניתן לתאר מתווך כמי שמפגיש בין קונה למוכר, ומסייע לעסקה בה עובר דבר ערך מיד ליד. בבנק לא עובר כסף ממפקיד ללווה, בבנק נוצר כסף חדש ברגע שהוא מלווה כסף. הראיה לכך היא שמחשבונו של המפקיד לא חסר דבר, ובחשבונו של הלווה נוצר כסף חדש. עובדה זו אושרה אתמול באופן רשמי בסרטון שהופץ על ידי הבנק המרכזי של אנגליה. התיאור של הבנק כמתווך נשלל לחלוטין גם ע"י פרופ' מייקל קומהוף מקרן המטבע הבינלאומית.
לגבי חשיבות הבנקים לכלכלה – זה אכן נכון שהבנקים מייצרים את הכסף היום ובכך ממלאים תפקיד חשוב, אולם אין "הכלכלה האמיתית" טוענת כנגד עצם יצור הכסף ,אלא הטענה היא כנגד מתן הזכות לייצור כסף לבנקים המסחריים בבעלות פרטית באופן אקסקלוסיבי. יצור הכסף יכול להתבצע בידי גופים אחרים אשר אינם מונעים מאינטרסים פרטיים אלא מאינטרסים קהילתיים, עירוניים, ומדינתיים. הרי זה אבסורד שלממשלה אסור ליצר כסף בעוד שלגופים פרטיים למטרת רווח מותר לייצר אותו, ולהעניק אותו למי שבעליהם חפצים ביקרם, ותוך כדי כך ליהנות מריביות בסכומים אסטרונומיים.
ייתכן והבנקאות המודרנית תרמה למהפכה התעשייתית ולהתקדמות טכנולוגית בענפים מסוימים. אולם כותבי "הכלכלה האמיתית" מעלים את שאלת רווחת הפרט. האם נראה שהתרבות מכוונת הרווח והצמיחה שמעודדת במידה רבה ע"י מערכת הבנקאות שלנו תורמת לרווחת הפרט? האם היא תורמת לסביבה נקיה יותר? האם אנחנו שומרים על משאבי כדור הארץ לדורות הבאים?
נראה שמירוץ הצמיחה-צריכה, חלק כמעט בלתי נפרד מהמערכת כלכלית מבוססת חוב, מוביל אותנו למבוי סתום של עבודה שהיא עבדות, משמידה את המשאבים המתכלים של כדור הארץ ומשאירה חורבות וחובות עתק לדורות הבאים. השאלה היא האם מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית שהומצאה לפני מאות שנים עבור תקופה שבה הדרך היחידה לנוע ממקום למקום היתה עגלון וסוסים, מתאימה לסביבת החיים של המאה ה-21 בה בקרוב יהיו טיסות אזרחיות סדירות לחלל? או שאולי כדאי לעשות חושבים ולשקול מערכות כסף אחרות.
האם האנושות פורחת בזכות המערכת הכלכלית או למרות המערכת הכלכלית? לפי פרופ' ברנארד לייטאר, קרן המטבע הבינלאומית שומרת תיעוד של 145 קריסות בנקים, 204 התמוטטויות מטבע ו-72 משברי חוב מדינתיים. כל זה תוך 40 השנים שבין 1970 ל-2010. כותב המאמר טוען שאין קשר בין התמוטטויות היפר-אינפלציוניות למטבע הרזרבה החלקית, אולם הוא מתעלם מיציבותם של מערכות מטבע אחרות כגון ה- Tally stick באנגליה של ימי הביניים שהחזיקה מעמד ברציפות מעל 700 שנים. יש לי ספק רב אם הכותב יוכל למצוא מטבע שמבוסס על רזרבה חלקית שהחזיק מעמד יותר מ-60 שנים מבלי לאבד מעל 90% מערכו. העובדה שמדינות שרדו משברי מטבע קשים אינה מעידה שמשברים אלה היטיבו עם האזרחים וסייעו להתפתחות, קרוב לוודאי שההיפך הוא הנכון.
באשר לטענה על אי הבנת המערכת בידי הכלכלנים. הטענה העיקרית היא שהמערכת ברזרבה חלקית נלקחת כאקסיומה, כמובנת מאליה וכגזירה משמיים. המאמר הנידון מוכיח זאת שוב ושוב. האקדמיה חוטאת לתפקיד לשמה הוקמה בכך שאין היא מעלה לדיון מערכות אלטרנטיביות. באין אלטרנטיבה אין דיון והרעות החולות שמלוות אותנו מזה שנים רבות ימשיכו ללוות אותנו. הרעיון של "הכלכלה האמיתית" הוא לפרוץ את גבולות הדיון. ברור שזה יעורר התנגדות בחוגים מסוימים, אולם עולה הרושם שהתנגדות זו מבוססת על שמרנות גרידא, ולא על דיון פתוח (כאמור אין כלל אלטרנטיבה לדון בה..).
3. התייחסות למה עושים בנקים מרכזיים?
-------------------------------------------------
האמירה שהבנקים מייצרים כסף והיא שקולה לאמירה שהאזרחים מייצרים כסף מפספסת את הנקודה המרכזית. הנקודה המרכזית היא שהאזרחים והממשלה מחוייבים היום לייצר כסף דרך הבנקים. זוהי כפייה של זכויות יתר לקומץ בעלי בנקים שמעולם לא נבחרו.
4. התייחסות ל- האם השיטה מחייבת גידול מתמיד בחובות?
----------------------------------------------------------------------
המאמר טוען שהגידול בחובות מוגבל על ידי גורמים שונים. אבל אין להתבלבל בין הגבלת קצב הגידול לבין הגבלה בכמות האבסולוטית של החובות. הטענה של "הכלכלה האמיתית" היא שדה פקטו כמות החובות גדלה לאורך זמן בכל מערכת ברזרבה חלקית.הגרף של חוב לתל"ג שהביא המחבר מתעלם מהגדילה המטאורית בערך הנומינלי של החוב בעזרת החלוקה לתל"ג.
לגבי ההערה של קומהוף, עורך "הכלכלה האמיתית" וגם חברי התנועה לשינוי מוניטרי הודו שתאורטית אין הכרח שהריבית תוביל לעליית החוב עוד בטרם כתיבת המאמר. למרות זאת אין טענה זו ,שמתיחסת לריבית בלבד, משנה את התמונה הכללית. בניגוד למה שנכתב במאמר, קומהוף תומך בטענת "הכלכלה האמיתית" שדה פאקטו החובות בכל העולם גדלים באופן עקבי תחת השיטה הנוכחית. הוא משער שזה נובע כתוצאה מהצורך להגדיל באופן עקבי את אספקת הכסף במשק ואומר שרוב החובות האלה יעלמו עם שינוי השיטה. גם על פי מחקרו של הלורד אדאיר טרנר, מהמומחים המוניטריים הגדולים בעולם , גדילת החוב הכרחית היום על מנת ליצר צמיחה ,דבר שהוא הכרחי בכלכלה מבוססת צמיחה.
5. התייחסות לתוכנית שיקגו
--------------------------------
זה משמח שתוכנית שיקגו זוכה להתייחסות במאמר. אנחנו סבורים בתוקף שאכן יש להקדיש את הזמן הראוי לבחינת התוכנית וישימותה בישראל. טענת המאמר כאילו לתוכנית שיקאגו אין כמעט תמיכה של כלכלנים נובעת ככל הנראה מחוסר הכרת ההיסטוריה של התוכנית והדיונים שנערכו בעקבותיה. סקירה מלאה של ההיסטוריה הכוללת את שמותיהם של מספר עצום של כלכלנים מהשורה הראשונה שתמכו בתוכנית או בורסיות שונות שלה, ניתן למצא במאמר כאן של ההיסטוריון בעז הירש.
בעקבות העלייה בפופולריות של בלוג "הכלכלה האמיתית" ושינוי השיח הציבורי שהגיע בעקבות כך בקרב הציבור, הפוליטיקאים ותקשורת המיינסטרים, גורמים שונים מהאקדמיה (בעיקר כלכלנים) החלו להעלות ביקורות ענייניות וגם לא ענייניות נגד הבלוג ברחבי הרשת. אורי כץ, דוקטורנט ומרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ,אסף צימרינג, ד"ר לכלכלה ובתר-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן ועומר מואב ,פרופ לכלכלה באוניברסיטה העברית ופרשן כלכלי במיינסטרים מדיה ,שתפו פעולה בכתיבת מאמר בן כ-20 עמודים שנועד "להפיל באופן סופי ומוחלט את המיזם של ערן הילדסהיים" (ציטוט של אורי כץ מתוך דף הפיסבוק שלו). המאמר הוא המפורט ביותר המרכז את רוב הטענות הענייניות וגם ההשמצות נגד הכלכלה האמיתית ברשת. את המאמר לא נוכל לעלות לפה מחשש לפגיעה בזכויות היוצרים של עיתון הארץ אך תוכלו לקרא אותו בקישור כאן. הנה לפיכך תגובת הכלכלה האמיתית למאמרם של השלושה:
.1התייחסות להקדמה
-----------------------
* הנתונים המוצגים בתקציר המאמר כתובים כעובדות אך למעשה חלקם חוטאים למציאות ,סובלים מחצאי אמיתות , לא מבוססים או נובעים מפרשנות לא נכונה תוך התעלמות מוחלטת מנושאים מרכזיים בתוך השיטה. ההסבר המפורט יוצג בסעיפים הבאים.
* תנועות "שינוי מוניטרי" ו"הכלכלה האמיתית" אינן מנוהלות ע"י אותם אנשים, למעשה "הכלכלה האמיתית" הוא בלוג פרטי שמנוהל על ערן הילדסהיים, לעומת "שינוי מוניטרי" שמנוהלת ע"י קבוצה גדולה של אנשים נוספים. יצוין שבחלק גדול מהנושאים הכלכליים מובילי "שינוי מוניטרי" רואים את הדברים עין בעין עם העורך של "הכלכלה האמיתית".
* מקורות המידע של התנועה מגוונים ורבים, הרבה מעבר למה שהוזכר במאמר וכוללים גם אנשי אקדמיה מהאוניברסיטאות ומהארגונים המכובדים ביותר. מעבר לכך, העניין הרלבנטי הן הטענות והעובדות ורצוי להתייחס לגופו של עניין, במקום להסיט את הדיון לזהות הטוענים.
* באשר לטענות על הליבה האידיאולוגית - המאמר מביא טענות ומענות שאינן מבוססות על דבר. לדוגמא הטענה על שנאה לבנקים לא מבוססת, הכותבים בבלוג מעולם לא כתבו דבר שכזה, ואם כותב המאמר הגיע למסקנה זו הרי היא לחלוטין פרי דימיונו.
* התפיסה שרק בעלי תארים בכלכלה רשאים להבין את נושאי הרזרבה והבנקאות אינה רק שגויה אלא גם הרת אסון כפי שנוכחנו לגלות במשברים כלכליים שונים הפוקדים את העולם ואת ישראל. לאזרחים יש את מלוא הזכות ללמוד את הנושא על בוריו, לבקר את המדיניות , ולהציע הצעות.
* הביקורת של "הכלכלה האמיתית" על המערכת הכלכלית אינה רק על "הנפח" שתופסת המערכת הפיננסית, עניין שלכשעצמו הפך לחסר פרופרוציה במימדים מבהילים, אלא על עצם עקרונות הבנקאות ברזרבה חלקית שמהווה את אבן היסוד למערכת הכלכלית. מערכת זו מקיימת ומרחיבה את אי השיוויון באוכלוסיה, ואף מעודדת חברה מנוכרת וקרה המכוונת להישרדות פיננסית בסביבה של חובות הולכים וגדלים בעוד משאבי כדור הארץ הולכים ומתכלים. נציין שרק ב-40 שנה האחרונות הושמדו 80% משטחי הדיג בעולם ו30% מסוגי החי והצומח.
* הרעיונות המקודמים בבלוג אולי מנוגדים לדעתם של אנשי אקדמיה מכובדים שהוזכרו (פרופ' עומר מואב ופרופ' יוסי זעירא), מנגד יש לזכור שמי שעומד מאחורי קידום הרעיונות הם מי שנחשבים ל"ענקי הכלכלנים" בדורנו ובדור הקודם כגון ארבעה זוכי פרס נובל לכלכלה (פרידמן,אלה טובין ומילר), פרופ' ברנארד לייטאר, מייסד מטבע היורו, פרופ' מיכאל קומהוף, מבכירי החוקרים המוניטריים בקרן המטבע הבינלאומית ובעולם, פרופ' ריצ'ארד א. וורנר, לורד אדאיר טרנר , יו"ר רשות השירותים הפיננסיים בבריטניה הקודם, אירווינג פישר, הנרי סימון, לורנס קוטליקוף, מארי רות'בארד ועוד.
-----------------------
* הנתונים המוצגים בתקציר המאמר כתובים כעובדות אך למעשה חלקם חוטאים למציאות ,סובלים מחצאי אמיתות , לא מבוססים או נובעים מפרשנות לא נכונה תוך התעלמות מוחלטת מנושאים מרכזיים בתוך השיטה. ההסבר המפורט יוצג בסעיפים הבאים.
* תנועות "שינוי מוניטרי" ו"הכלכלה האמיתית" אינן מנוהלות ע"י אותם אנשים, למעשה "הכלכלה האמיתית" הוא בלוג פרטי שמנוהל על ערן הילדסהיים, לעומת "שינוי מוניטרי" שמנוהלת ע"י קבוצה גדולה של אנשים נוספים. יצוין שבחלק גדול מהנושאים הכלכליים מובילי "שינוי מוניטרי" רואים את הדברים עין בעין עם העורך של "הכלכלה האמיתית".
* מקורות המידע של התנועה מגוונים ורבים, הרבה מעבר למה שהוזכר במאמר וכוללים גם אנשי אקדמיה מהאוניברסיטאות ומהארגונים המכובדים ביותר. מעבר לכך, העניין הרלבנטי הן הטענות והעובדות ורצוי להתייחס לגופו של עניין, במקום להסיט את הדיון לזהות הטוענים.
* באשר לטענות על הליבה האידיאולוגית - המאמר מביא טענות ומענות שאינן מבוססות על דבר. לדוגמא הטענה על שנאה לבנקים לא מבוססת, הכותבים בבלוג מעולם לא כתבו דבר שכזה, ואם כותב המאמר הגיע למסקנה זו הרי היא לחלוטין פרי דימיונו.
* התפיסה שרק בעלי תארים בכלכלה רשאים להבין את נושאי הרזרבה והבנקאות אינה רק שגויה אלא גם הרת אסון כפי שנוכחנו לגלות במשברים כלכליים שונים הפוקדים את העולם ואת ישראל. לאזרחים יש את מלוא הזכות ללמוד את הנושא על בוריו, לבקר את המדיניות , ולהציע הצעות.
* הביקורת של "הכלכלה האמיתית" על המערכת הכלכלית אינה רק על "הנפח" שתופסת המערכת הפיננסית, עניין שלכשעצמו הפך לחסר פרופרוציה במימדים מבהילים, אלא על עצם עקרונות הבנקאות ברזרבה חלקית שמהווה את אבן היסוד למערכת הכלכלית. מערכת זו מקיימת ומרחיבה את אי השיוויון באוכלוסיה, ואף מעודדת חברה מנוכרת וקרה המכוונת להישרדות פיננסית בסביבה של חובות הולכים וגדלים בעוד משאבי כדור הארץ הולכים ומתכלים. נציין שרק ב-40 שנה האחרונות הושמדו 80% משטחי הדיג בעולם ו30% מסוגי החי והצומח.
* הרעיונות המקודמים בבלוג אולי מנוגדים לדעתם של אנשי אקדמיה מכובדים שהוזכרו (פרופ' עומר מואב ופרופ' יוסי זעירא), מנגד יש לזכור שמי שעומד מאחורי קידום הרעיונות הם מי שנחשבים ל"ענקי הכלכלנים" בדורנו ובדור הקודם כגון ארבעה זוכי פרס נובל לכלכלה (פרידמן,אלה טובין ומילר), פרופ' ברנארד לייטאר, מייסד מטבע היורו, פרופ' מיכאל קומהוף, מבכירי החוקרים המוניטריים בקרן המטבע הבינלאומית ובעולם, פרופ' ריצ'ארד א. וורנר, לורד אדאיר טרנר , יו"ר רשות השירותים הפיננסיים בבריטניה הקודם, אירווינג פישר, הנרי סימון, לורנס קוטליקוף, מארי רות'בארד ועוד.
2. התייחסות ל- כיצד נוצר כסף? (או על תפקיד הבנקים)
----------------------------------------------------------
הכותב למעשה לוקח כאקסיומה שתפקיד הבנקים הוא תיווך בין מפקיד ללווה - האקסיומה הזו שגויה והרת אסון. היא שגויה כי תיאור הבנק כמתווך חוטא למציאות. בפשטות ניתן לתאר מתווך כמי שמפגיש בין קונה למוכר, ומסייע לעסקה בה עובר דבר ערך מיד ליד. בבנק לא עובר כסף ממפקיד ללווה, בבנק נוצר כסף חדש ברגע שהוא מלווה כסף. הראיה לכך היא שמחשבונו של המפקיד לא חסר דבר, ובחשבונו של הלווה נוצר כסף חדש. עובדה זו אושרה אתמול באופן רשמי בסרטון שהופץ על ידי הבנק המרכזי של אנגליה. התיאור של הבנק כמתווך נשלל לחלוטין גם ע"י פרופ' מייקל קומהוף מקרן המטבע הבינלאומית.
לגבי חשיבות הבנקים לכלכלה – זה אכן נכון שהבנקים מייצרים את הכסף היום ובכך ממלאים תפקיד חשוב, אולם אין "הכלכלה האמיתית" טוענת כנגד עצם יצור הכסף ,אלא הטענה היא כנגד מתן הזכות לייצור כסף לבנקים המסחריים בבעלות פרטית באופן אקסקלוסיבי. יצור הכסף יכול להתבצע בידי גופים אחרים אשר אינם מונעים מאינטרסים פרטיים אלא מאינטרסים קהילתיים, עירוניים, ומדינתיים. הרי זה אבסורד שלממשלה אסור ליצר כסף בעוד שלגופים פרטיים למטרת רווח מותר לייצר אותו, ולהעניק אותו למי שבעליהם חפצים ביקרם, ותוך כדי כך ליהנות מריביות בסכומים אסטרונומיים.
ייתכן והבנקאות המודרנית תרמה למהפכה התעשייתית ולהתקדמות טכנולוגית בענפים מסוימים. אולם כותבי "הכלכלה האמיתית" מעלים את שאלת רווחת הפרט. האם נראה שהתרבות מכוונת הרווח והצמיחה שמעודדת במידה רבה ע"י מערכת הבנקאות שלנו תורמת לרווחת הפרט? האם היא תורמת לסביבה נקיה יותר? האם אנחנו שומרים על משאבי כדור הארץ לדורות הבאים?
נראה שמירוץ הצמיחה-צריכה, חלק כמעט בלתי נפרד מהמערכת כלכלית מבוססת חוב, מוביל אותנו למבוי סתום של עבודה שהיא עבדות, משמידה את המשאבים המתכלים של כדור הארץ ומשאירה חורבות וחובות עתק לדורות הבאים. השאלה היא האם מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית שהומצאה לפני מאות שנים עבור תקופה שבה הדרך היחידה לנוע ממקום למקום היתה עגלון וסוסים, מתאימה לסביבת החיים של המאה ה-21 בה בקרוב יהיו טיסות אזרחיות סדירות לחלל? או שאולי כדאי לעשות חושבים ולשקול מערכות כסף אחרות.
האם האנושות פורחת בזכות המערכת הכלכלית או למרות המערכת הכלכלית? לפי פרופ' ברנארד לייטאר, קרן המטבע הבינלאומית שומרת תיעוד של 145 קריסות בנקים, 204 התמוטטויות מטבע ו-72 משברי חוב מדינתיים. כל זה תוך 40 השנים שבין 1970 ל-2010. כותב המאמר טוען שאין קשר בין התמוטטויות היפר-אינפלציוניות למטבע הרזרבה החלקית, אולם הוא מתעלם מיציבותם של מערכות מטבע אחרות כגון ה- Tally stick באנגליה של ימי הביניים שהחזיקה מעמד ברציפות מעל 700 שנים. יש לי ספק רב אם הכותב יוכל למצוא מטבע שמבוסס על רזרבה חלקית שהחזיק מעמד יותר מ-60 שנים מבלי לאבד מעל 90% מערכו. העובדה שמדינות שרדו משברי מטבע קשים אינה מעידה שמשברים אלה היטיבו עם האזרחים וסייעו להתפתחות, קרוב לוודאי שההיפך הוא הנכון.
באשר לטענה על אי הבנת המערכת בידי הכלכלנים. הטענה העיקרית היא שהמערכת ברזרבה חלקית נלקחת כאקסיומה, כמובנת מאליה וכגזירה משמיים. המאמר הנידון מוכיח זאת שוב ושוב. האקדמיה חוטאת לתפקיד לשמה הוקמה בכך שאין היא מעלה לדיון מערכות אלטרנטיביות. באין אלטרנטיבה אין דיון והרעות החולות שמלוות אותנו מזה שנים רבות ימשיכו ללוות אותנו. הרעיון של "הכלכלה האמיתית" הוא לפרוץ את גבולות הדיון. ברור שזה יעורר התנגדות בחוגים מסוימים, אולם עולה הרושם שהתנגדות זו מבוססת על שמרנות גרידא, ולא על דיון פתוח (כאמור אין כלל אלטרנטיבה לדון בה..).
3. התייחסות למה עושים בנקים מרכזיים?
-------------------------------------------------
האמירה שהבנקים מייצרים כסף והיא שקולה לאמירה שהאזרחים מייצרים כסף מפספסת את הנקודה המרכזית. הנקודה המרכזית היא שהאזרחים והממשלה מחוייבים היום לייצר כסף דרך הבנקים. זוהי כפייה של זכויות יתר לקומץ בעלי בנקים שמעולם לא נבחרו.
4. התייחסות ל- האם השיטה מחייבת גידול מתמיד בחובות?
----------------------------------------------------------------------
המאמר טוען שהגידול בחובות מוגבל על ידי גורמים שונים. אבל אין להתבלבל בין הגבלת קצב הגידול לבין הגבלה בכמות האבסולוטית של החובות. הטענה של "הכלכלה האמיתית" היא שדה פקטו כמות החובות גדלה לאורך זמן בכל מערכת ברזרבה חלקית.הגרף של חוב לתל"ג שהביא המחבר מתעלם מהגדילה המטאורית בערך הנומינלי של החוב בעזרת החלוקה לתל"ג.
לגבי ההערה של קומהוף, עורך "הכלכלה האמיתית" וגם חברי התנועה לשינוי מוניטרי הודו שתאורטית אין הכרח שהריבית תוביל לעליית החוב עוד בטרם כתיבת המאמר. למרות זאת אין טענה זו ,שמתיחסת לריבית בלבד, משנה את התמונה הכללית. בניגוד למה שנכתב במאמר, קומהוף תומך בטענת "הכלכלה האמיתית" שדה פאקטו החובות בכל העולם גדלים באופן עקבי תחת השיטה הנוכחית. הוא משער שזה נובע כתוצאה מהצורך להגדיל באופן עקבי את אספקת הכסף במשק ואומר שרוב החובות האלה יעלמו עם שינוי השיטה. גם על פי מחקרו של הלורד אדאיר טרנר, מהמומחים המוניטריים הגדולים בעולם , גדילת החוב הכרחית היום על מנת ליצר צמיחה ,דבר שהוא הכרחי בכלכלה מבוססת צמיחה.
5. התייחסות לתוכנית שיקגו
--------------------------------
זה משמח שתוכנית שיקגו זוכה להתייחסות במאמר. אנחנו סבורים בתוקף שאכן יש להקדיש את הזמן הראוי לבחינת התוכנית וישימותה בישראל. טענת המאמר כאילו לתוכנית שיקאגו אין כמעט תמיכה של כלכלנים נובעת ככל הנראה מחוסר הכרת ההיסטוריה של התוכנית והדיונים שנערכו בעקבותיה. סקירה מלאה של ההיסטוריה הכוללת את שמותיהם של מספר עצום של כלכלנים מהשורה הראשונה שתמכו בתוכנית או בורסיות שונות שלה, ניתן למצא במאמר כאן של ההיסטוריון בעז הירש.
כמו כן מוצע לדון במערכות מטבע אחרות, אין שום הכרח לקחת את מערכת המטבע ברזרבה חלקית כתורה מסיני. בהיסטוריה האנושית היו נהוגות מערכות מטבע שונות ברמות קהילתיות ומדינתיות. אציין שבנוסף לתוכנית שיקגו "הכלכלה האמיתית" מציעה קידום אינטנסיבי של מטבעות מקומיים כמשכך למשברי מטבע, כלי לקידום שיתוף פעולה וקטליזטור לפעילות כלכלית וחברתית כפי שקורה במקומות רבים בעולם.
6. התייחסות למומלצות השינוי המוניטרי בישראל
---------------------------------------------------------
יש לזכור שכותב "הכלכלה האמיתית" אינו מציע כבר מחר בבוקר לשנות את המערכת המוניטרית בישראל בהתאם לתוכנית שיקגו. הרעיון המרכזי בבלוג הוא קודם כל להבהיר את חוסר התוחלת וחוסר היציבות שבמערכת הנוכחית, את ההשלכות החברתיות והסביבתיות של המערכת הכלכלית הנוכחית ואת האלטרנטיבות הקיימות. אחת האלטרנטיבות היא תוכנית שיקגו שקומהוף בעצמו לא מכחיש, בראיון שנערך עימו בכלכליסט, שניתן ליישמה בישראל תוך הסתייגות שעדיף להתחיל בכלכלה גדולה. טענה שברורה לכל בר דעת. יצוין שלעת עתה כדאי ללמוד את תוכנית שיקגו במטרה לייצר בסיס מחקרי ויצירת אלטרנטיבה עתידית רצינית למערכת הרזרבה החלקית, שקריסתה היא לא שאלה של האם תתרחש אלא של מתי, או לחלופין למקרה של מעבר של מדינות אחרות למערכת מטבע אלטרנטיבית.
אלטרנטיבה נוספת שאפשר וכדאי ואפשר לקדמה כבר מחר בבוקר היא מטבעות משלימים שמשמשים למסחר פנים ומעודדים כלכלה ששמה את הפרט במרכז במקום סיסמאות כגון צמיחה ותל"ג.
7. התייחסות לרפורמה המוניטרית בקנדה
------------------------
במאמר נכתב כי הסיפור על השינוי המוניטרי שהתרחש בקנדה עד1975 הוא סיפור לא מבוסס ובנוי כולו על עדות של אקטיביסט קנדי. נראה שכותב המאמר לא עשה כאן מחקר מספיק מעמיק. בתאריך 13 באוגוסט 2013 פורסם ב"הכלכלה האמיתית" פרוטוקול הדיונים משנת 1939 של הוועדה הממשלתית בבנקאות ומסחר בקנדה שדנה בשינוי . הפרוטוקול מכיל כ-850 עמודים (!) של דיונים שחושפים את השינוי שנעשה בקנדה. [קישור]
8. התייחסות לביטקוין, מטבעות מקומיים ושאר ירקות
---------------------------------------
"הכלכלה האמיתית" מקדמת מתחילתה מטבעות אלטרנטיביים כפתרון משלים למטבע המרכזי. אין סתירה בין השניים. גם ברנארד לייטאר, שהקים את אחת ממערכות הכסף הלאומיות הגדולות של תקופתנו (היורו) וחוקר שנים רבות את השיטה המוניטרית, הוא תומך נלהב בקיום מטבעות משלימים, מדינתיים ואף גלובליים.
הטענה במאמר ,שמטבעות מקומיים לא החזיקו מעמד באף מקום בעולם ,מתעלמת מהעובדה שבשוויץ יש מערכת מוצלחת כזו שקיימת כבר כמעט 90 שנה בשם WIR והיום חברים בה כ- 60,000 בתי עסק.
על הניסוי של וורגל יוכלו מחברי המאמר להתרשם ולקבל מידע רב מהרצאה מרתקת בנושא של הוליס דורת'י.
הסיבה העיקרית לכך שהרבה מהמטבעות המקומיים לא נחלו הצלחה רבה לא היתה חוסר אמון אלא סיבה רגולטורית - לא ניתן היה לשלם בהם מיסים. כך קוצצים את הכנפיים של כלי חשוב שיכול לשנות לטובה את החברה מקצה לקצה.
9. התייחסות לחיסוני הפוליו ושמרנות האקדמיה
-------------------------------------------------------
עורך "הכלכלה האמיתית" בוחר להעלות מדי פעם נושאים שלדעתו דורשים חשיפה, וזאת מתוך הנחה שעל האזרחים לבחון את ההצעות שמוצעות להם בעין ביקורתית והיגיון בריא ולא ללכת "על עיוור" אחרי כל הצעה מטעם גורם "מוסמך".
באשר למערכת הכלכלית - היכולת לבחון מערכת קיימת מבלי להציג אלטרנטיבה מוגבלת ביותר, כל ממצא יכול להחשב כנכון ומתאים. הטענה המרכזית של "הכלכלה האמיתית" כנגד האקדמיה היא הגבלת השיח למערכת הקיימת משום שהיא שם מאז שנולדנו. כך לא מתנהל דיון אקדמי אמיתי, כך מעלים גרה ובוחנים שוב ושוב את אותם ממצאים מזויות שונות מבלי להטיל ספק אם הממצאים בכלל מתאימים למציאות חיינו.
יתרה מכך- עצם התוקפנות כלפי "הכלכלה האמיתית" ותומכיו היא בגדר ניסיון נואש להמשיך ולהחזיק את הגושפנקא למערכת כלכלית כלשהי, אפילו אם מדובר במערכת חולה מעוותת שקורסת שוב ושוב תוך הסבת נזק וסבל רב.
מעבר להררי המלל שנשפכים משני הצדדים, "הכלכלה האמיתית" מעלה מספר טענות:
1. יצירת הכסף נמסרה לקומץ בעלי בנקים. אלה מעבירים את הכסף הטרי שמיוצר על ידם למקורבים (טייקונים) בתנאים מקלים, ולאזרחים הפשוטים בתנאים קשוחים.
2. מערכת הרזרבה החלקית לא יציבה וגורמת לקריסות כלכליות חוזרות ונשנות בכל מקום בו היא מופעלת.
3. הבנקאות הקיימת גרמה ליצירת תעשיית פיננסים אדירה שאינה מייצרת ערך לאזרחים אלא יוצרת ומנצלת משאבים אדירים לצורך קיומה.
4. יצירת הכסף נשללה מהממשלה, מגופים מוניציפליים ומהאזרחים ע"י חוקי הממשלה עצמה ובכך מאלצת את האזרחים להשתמש במערכת הרזרבה החלקית.
5. תופעות כגון מירוץ הצריכה-צמיחה, זיהום כדור הארץ וכילוי משאבי כדור הארץ מעודדות במידה רבה ע"י מערכת כסף שאינה מתאימה למאה ה-21.
6. גם תופעות חברתיות כגון ניכור ועוני והצורך לעבוד קשה יותר ויותר מדור לדור, בזמן שהחוב גדל בקצב מהיר עוד יותר, נגרמות במידה רבה בגלל מחסור בכסף שהוא תוצאה ישירה של מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית.
המטרה הראשונה של "הכלכלה האמיתית" היתה להביא למודעות את הרעות החולות של המערכת הכלכלית הקיימת. המאמר של אורי כץ וד"ר אסף צימירנג משלים נדבך נוסף של הבאת הדברים לדיון פתוח גם במסגרת האקדמיה ועל כך יבורכו השניים.
6. התייחסות למומלצות השינוי המוניטרי בישראל
---------------------------------------------------------
יש לזכור שכותב "הכלכלה האמיתית" אינו מציע כבר מחר בבוקר לשנות את המערכת המוניטרית בישראל בהתאם לתוכנית שיקגו. הרעיון המרכזי בבלוג הוא קודם כל להבהיר את חוסר התוחלת וחוסר היציבות שבמערכת הנוכחית, את ההשלכות החברתיות והסביבתיות של המערכת הכלכלית הנוכחית ואת האלטרנטיבות הקיימות. אחת האלטרנטיבות היא תוכנית שיקגו שקומהוף בעצמו לא מכחיש, בראיון שנערך עימו בכלכליסט, שניתן ליישמה בישראל תוך הסתייגות שעדיף להתחיל בכלכלה גדולה. טענה שברורה לכל בר דעת. יצוין שלעת עתה כדאי ללמוד את תוכנית שיקגו במטרה לייצר בסיס מחקרי ויצירת אלטרנטיבה עתידית רצינית למערכת הרזרבה החלקית, שקריסתה היא לא שאלה של האם תתרחש אלא של מתי, או לחלופין למקרה של מעבר של מדינות אחרות למערכת מטבע אלטרנטיבית.
אלטרנטיבה נוספת שאפשר וכדאי ואפשר לקדמה כבר מחר בבוקר היא מטבעות משלימים שמשמשים למסחר פנים ומעודדים כלכלה ששמה את הפרט במרכז במקום סיסמאות כגון צמיחה ותל"ג.
7. התייחסות לרפורמה המוניטרית בקנדה
------------------------
במאמר נכתב כי הסיפור על השינוי המוניטרי שהתרחש בקנדה עד1975 הוא סיפור לא מבוסס ובנוי כולו על עדות של אקטיביסט קנדי. נראה שכותב המאמר לא עשה כאן מחקר מספיק מעמיק. בתאריך 13 באוגוסט 2013 פורסם ב"הכלכלה האמיתית" פרוטוקול הדיונים משנת 1939 של הוועדה הממשלתית בבנקאות ומסחר בקנדה שדנה בשינוי . הפרוטוקול מכיל כ-850 עמודים (!) של דיונים שחושפים את השינוי שנעשה בקנדה. [קישור]
8. התייחסות לביטקוין, מטבעות מקומיים ושאר ירקות
---------------------------------------
"הכלכלה האמיתית" מקדמת מתחילתה מטבעות אלטרנטיביים כפתרון משלים למטבע המרכזי. אין סתירה בין השניים. גם ברנארד לייטאר, שהקים את אחת ממערכות הכסף הלאומיות הגדולות של תקופתנו (היורו) וחוקר שנים רבות את השיטה המוניטרית, הוא תומך נלהב בקיום מטבעות משלימים, מדינתיים ואף גלובליים.
הטענה במאמר ,שמטבעות מקומיים לא החזיקו מעמד באף מקום בעולם ,מתעלמת מהעובדה שבשוויץ יש מערכת מוצלחת כזו שקיימת כבר כמעט 90 שנה בשם WIR והיום חברים בה כ- 60,000 בתי עסק.
על הניסוי של וורגל יוכלו מחברי המאמר להתרשם ולקבל מידע רב מהרצאה מרתקת בנושא של הוליס דורת'י.
הסיבה העיקרית לכך שהרבה מהמטבעות המקומיים לא נחלו הצלחה רבה לא היתה חוסר אמון אלא סיבה רגולטורית - לא ניתן היה לשלם בהם מיסים. כך קוצצים את הכנפיים של כלי חשוב שיכול לשנות לטובה את החברה מקצה לקצה.
9. התייחסות לחיסוני הפוליו ושמרנות האקדמיה
-------------------------------------------------------
עורך "הכלכלה האמיתית" בוחר להעלות מדי פעם נושאים שלדעתו דורשים חשיפה, וזאת מתוך הנחה שעל האזרחים לבחון את ההצעות שמוצעות להם בעין ביקורתית והיגיון בריא ולא ללכת "על עיוור" אחרי כל הצעה מטעם גורם "מוסמך".
באשר למערכת הכלכלית - היכולת לבחון מערכת קיימת מבלי להציג אלטרנטיבה מוגבלת ביותר, כל ממצא יכול להחשב כנכון ומתאים. הטענה המרכזית של "הכלכלה האמיתית" כנגד האקדמיה היא הגבלת השיח למערכת הקיימת משום שהיא שם מאז שנולדנו. כך לא מתנהל דיון אקדמי אמיתי, כך מעלים גרה ובוחנים שוב ושוב את אותם ממצאים מזויות שונות מבלי להטיל ספק אם הממצאים בכלל מתאימים למציאות חיינו.
יתרה מכך- עצם התוקפנות כלפי "הכלכלה האמיתית" ותומכיו היא בגדר ניסיון נואש להמשיך ולהחזיק את הגושפנקא למערכת כלכלית כלשהי, אפילו אם מדובר במערכת חולה מעוותת שקורסת שוב ושוב תוך הסבת נזק וסבל רב.
מעבר להררי המלל שנשפכים משני הצדדים, "הכלכלה האמיתית" מעלה מספר טענות:
1. יצירת הכסף נמסרה לקומץ בעלי בנקים. אלה מעבירים את הכסף הטרי שמיוצר על ידם למקורבים (טייקונים) בתנאים מקלים, ולאזרחים הפשוטים בתנאים קשוחים.
2. מערכת הרזרבה החלקית לא יציבה וגורמת לקריסות כלכליות חוזרות ונשנות בכל מקום בו היא מופעלת.
3. הבנקאות הקיימת גרמה ליצירת תעשיית פיננסים אדירה שאינה מייצרת ערך לאזרחים אלא יוצרת ומנצלת משאבים אדירים לצורך קיומה.
4. יצירת הכסף נשללה מהממשלה, מגופים מוניציפליים ומהאזרחים ע"י חוקי הממשלה עצמה ובכך מאלצת את האזרחים להשתמש במערכת הרזרבה החלקית.
5. תופעות כגון מירוץ הצריכה-צמיחה, זיהום כדור הארץ וכילוי משאבי כדור הארץ מעודדות במידה רבה ע"י מערכת כסף שאינה מתאימה למאה ה-21.
6. גם תופעות חברתיות כגון ניכור ועוני והצורך לעבוד קשה יותר ויותר מדור לדור, בזמן שהחוב גדל בקצב מהיר עוד יותר, נגרמות במידה רבה בגלל מחסור בכסף שהוא תוצאה ישירה של מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית.
המטרה הראשונה של "הכלכלה האמיתית" היתה להביא למודעות את הרעות החולות של המערכת הכלכלית הקיימת. המאמר של אורי כץ וד"ר אסף צימירנג משלים נדבך נוסף של הבאת הדברים לדיון פתוח גם במסגרת האקדמיה ועל כך יבורכו השניים.
"מדע" הכלכלה אינו מדע כלל, אלא כר פורה לגידול רקב.
השבמחקפרופסורים ודוקטורנטים בגרוש שעסוקים רק באינטרס שלהם משתמשים במעמד אקדמי כדי לפרסם זוהמה.
כל אדם צריך להיות בעל כושר להבחין באמת, גם אם אין לו את כל הנתונים.
הפרופסור והששת שלו ימציאו את עצמם מחדש כשהשקפת ספר הלימוד שלהם תתגלה בכל עליבותה,
לא לדאוג לטפילים - הם ייפלו על הרגליים.
אני ממש לא מסכים,
מחקהכל יש לילמוד, וכל דבר שלומדים בצורה מדעית הוא מדע. ככל שירבו ללמוד בנושא מסויים הרי זה משובח. וכן, לדעתי האנשים שלחקרו ולמדו שנים רבות על כלכלה ומצאו וגילו תגליות חדשות וחשובות, מגיע להם התארים הנילווים. זה נאמר, עדיין כמובן שאני לא חושב שיש צורך להקשיב אך ורק להם. יש צורך להקשיב לכולם (בעיקר אלה שצוברים פופלאריות) ולענות עניינית על טענותהם בלי להתייחס לחוסר התארים שלהם.
צר לי, אך עד כמה שאני רוצה להסכים עם מה שאתה אומר, אני לא מצליח.
מחקכל מה שאני כן מצליח לחשוב עליו זה על הג'וב בפסגות או בבנק ישראל שמחכה בהמשך הדרך לבלונים האלה
עם האוויר החם שבתוכם.
הם לא יקשיבו לאמת, ו"מדע" הכלכלה תמיד ייספק להם אוצר מילים מנופח להתנסח בדרך שנוחה להם.
זה לא מתמטיקה, לא בכיוון בכלל.
אנשים מסהסוג הזה הם פסאודו-מדענים.
זה "אפילו לא טעות" כפי שאמר פעם פאולי. סתם רפש.
דבר אחד בטוח. כלכלה אינה מדע. במדע ישנם 3 חוקים שמסבירים 97% מתופעות. בעוד שבכלכלה יש 97 חוקים שמסבירים 3% מתופעות. למרבה הצער הכלכלנים בטוחים שהם עוסקים במדע. וחלק מן האנשים חושבים כך גם כן. זה שמקבלים פרס נובל כלכלה לא הופך את זה למדע (ראו פרס נובל לספרות)
מחקהתארים בכל מקצוע לא כל כך חשובים. מה שחשוב זה התוצאות. למשל: אני לא אלך לניתוח אצל רופא ש-90% ממנותחיו מתים בזמן הניתוח, גם אם יש לו 2000 תארים אוניברסיטאיים. לכן כדאי שהמומחים ובעלי התארים יפסיקו לנופף בתוארם אלא יסבירו למה הכלכלה היום היא על הפנים למרות שהטכנולוגיה הולכת ומשתפרת.
מחקgalgal21
גם סרטן ומחלות לב קיימים מספר שנים
השבמחק(יכול להיות שאפילו יותר שנים מהבנקים)
והנה האנושות רק חיה יותר ויותר.
מסקנה - סרטן ומחלות לב זה דברים בריאים ומאריכי חיים.
מ.ש.ל
איפה ה-Ph.D שלי כבר? נו ???
יפה עשיתה כשהראתה את הכשל הלוגי של אחת הטענות המרכזיות של אורי קץ וחבריו!
מחק+1
+1
מחקהאמת היא שעל המסקנה העקומה שלך לומדים בכלכלה לא מעט, והיא דוגמא קלאסית לחוסר יכולת להבחין בין קורלציה לסיבה ותוצאה. לטעון שהאנושות חיה יותר בגלל סרטן זה כמו לטעון שדיאטות זה דבר משמין אחרי שמגלים שאנשים שמנים עושים יותר דיאטות מאנשים רזים.
מחקבמקרה של המחלות כמו במקרה של הדיאטות יש קורלציה, אבל זו כמובן תוחלת החיים הארוכה שמביאה איתה כתופעת לוויא יותר מחלות שלא היו קיימות בעבר ולא להיפך (כי כשמתים בגיל 40 יש פחות סיכוי סטטיסטי וזמן להתפתחות של תאים סרטניים)
במקרה של האנושות, הטענה של אורי קץ היא שמלכתחילה לא נצפית קורלציה בין השימוש בשיטה המוניטרית לגידול או קיטון בחוב - ככה שהכשל הלוגי הוא בכלל אצלך. אם היתה קורלציה והיינו רואים גידול בחוב או קיטון בחוב, היה מקום לדון האם אחד גורם לשני או להיפך, או שאולי יש משתנה אחר נסתר שמשפיע על שני הפרמטרים.
שורה תחתונה: לפני שאתה מתחיל PHD כדאי שתתחיל קודם בקורס על מבוא ללוגיקה, חומר טריוויטלי של שנה א' באקדמיה
אתה מתכוון לאותה אקדמיה שמצויה בחובות עתק ושחבריה נהנים מפנסיות שמנמנות להפליא? זה גם משהו שלומדים במבוא? גם את המדע יש לקחת עם קורטוב של מלח, הוא לא דת חדשה וספקנות היא מילת המפתח.
מחקלאנונימי 19:53
מחקאתה נראה כמו כלכלן מהאקדמיה.
שורה תחתונה - אתה טועה, כמובן.
אורי קץ טוען שיש קורלציה בין הבנקים לבין הקידמה האנושית.
הוא משוויץ בבנקים שהלכו יד ביד עם הקידמה זה מאות בשנים.
לכן ההשוואה למחלות ותוחלת חיים היא נכונה לגמרי.
תלמד לקרוא.
נראה לי שאתם הכלכלנים צריכים לעבוד על גלאי הציניות שלכם? "מקווה, שיפיל באופן סופי ומוחלט את המיזם של ערן הילדסהיים" נשמע כמו משהו שנכתב בבדיחות הדעת, ואתה מתייחס לזה הכרזה על מאבק לחיים ולמוות.
השבמחקבכל מקרה, טוב שיש משהו מעניין לשם שינוי לקרוא לקראת סופ"ש
וואו כבוד! הצלחת להפחיד אותם ערן. זה רק מוכיח שיש דברים בגו.
השבמחק(גילוי נאות, לא הצלחתי לקרוא הכל)
האמת, שהרבה כלכלנים לא מתעסקים בצד המוניטרי. כאשר מעלים ספק בשיטה זו מתוך חוסר ידע עולה התנגדות מאד חזקה. הכתיבה של הדוקטורנט מעידה על ההתנגדות הזאת שיותר מזכירה "הוצאת דיבה" מאשר ביקורת.
השבמחקערן, ישר כוח.
השבמחקההתיחסות של הגורמים האלה בניסיון לבטל את המחקר והפתרונות זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות. הכלבים נובחים כי אתם מתחילים להכאיב להם והם חשים בסכנה. הבנקים לא יוותרו על המונופול לכן צפו להתנגדות ממומנת היטב מאותם גופים שמייצרים כסף על חשבוננו.
האם הכסף הדולר עד ימי נקסון לא היה מגובה בזהב ולכן לא היה ניתן להדפיס דולרים כדי לחסות את חובות הבנקים?
השבמחקהאם סין לא מתכננת לגבות את המטבע שלה בזהב:
http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=J&0r9VQ=MHFG ?
האם יתכן שהממסד הכלכלי, שמיוצג ע"י קואליציה של 198.5 ח"כים, שתומכים בכסף מבוסס חוב מודאג?
לא צריך כלכלן, צריך הסטוריון :
השבמחקhttps://en.wikipedia.org/wiki/Carroll_Quigley
"The powers of financial capitalism had another far-reaching aim, nothing less than to create a world system of financial control in private hands able to dominate the political system of each country and the economy of the world as a whole. This system was to be controlled in a feudalist fashion by the central banks of the world acting in concert by secret agreements arrived at in frequent private meetings and conferences."
-- Quote from Caroll Quigley's Tragedy and Hope, Chapter 20
http://www.wanttoknow.info/articles/quigley_carroll.tragedy_hope_banking_money_history
הסרט התיעודי 'הקונספירציה הקפיטליסטית' מבוסס על המידע הפנימי ועדותו של קוויגלי (מתורגם לעברית)
http://www.youtube.com/watch?v=9BrXS4xnDzM
נכון,מדובר בקנוניה ולכן להעיר אנשים שרוצים להתעורר יעזור ולא להתעמת אם אנשים שיש
מחקלהם מה להרויח משימור השיטה.
היי לכם,
השבמחקאני לא מבין משהו, האם בקנדה עבדה השיטה המוצעת של הדפסת כסף ללא חוב בין 1940 ל 1974 או לא ? אם כן, אז חבל על 20 עמודים שכתבו הפרופסורים הנכבדים וחבל על התגובות. זה פשוט עובד. אבל אם לא...אז אולי הבלוג הזה מאכיל אותנו לוקשים ?
גיא
אהלן גיא!
מחקיש בתגובתו של ערן תגובה לעניין זה - קישור לכתבה ישנה שהוא העלה פעם עם סיכום הדיונים שהיו בפרלמנט הקנדי + העתקים להורדה (850 עמודים בערך) דיונים מ1939 כמדומני.
כנראה שזה עובד, והכלכלנים הנפלאים והחכמים מאכילים אותנו לוקשים..
אם חולקים עליך סימן שאתה בכיוון הנכון
השבמחקעלו והצליחו להעיר את עם ישראל מההזיה
חזק ואמץ ערן. כפי שאתה יודע אין דבר כזה פרסום שלילי...
השבמחקאולי תפרסם בכמה עלתה כמות הכניסות לאתר מאז פרסום הכתבה..
כלכלה היא נושא שמשלב כלים פסיכולוגים וכלים של מתמטיקה. הצרה היא שהכלכלנים מתעסקים יותר מדי עם המתמטיקה ומזניחים את הצד של הפסיכולוגיה. ולדוגמא ניתן להביא את הרעיון שאם נקל על העשירים, אזי חלק מההתעשרות שלהם יזלוג מטה למעמדות הנמוכים. אם אותם גאונים היו מבנים יותר בפסיכולוגיה של האדם שמגובת גם בתהליכים היסטוריים הם היו מבינים שהכסף ישאר בידי העשירים ושהם יעשו הכל כדי לא להתחלק איתו. אבל מה לעשות שנוח להמציא שיטות שטובות לך ולקרוא לזה עובדות מדעיות. העשירים לא יוותרו מרצונם על הכסף והכוח שהם מעניקים. והם יעזרו בעורכי דין שהם חברים של פוליטיקאים ושופטים, ימנו את היועץ המשפטי לממשלה שיזכה אותם, יקחו בלשים פרטיים ועוד...
השבמחקאבל מה לעשות שאי אפשר ללמד את החמור לעבוד מבלי לאכול והחמור בסוף ימות. או להבדיל הציבור בשלב מסויים יתמלא בזעם שיתפרץ באלימות כמו שקרה במהפכה הצרפתית או באוקטובר ברוסיה ב1917
העשירים שהם החזקים, לא מבינים שהניצחון שלהם הוא ההפסד שלהם כי הם במו ידיהם הורגים את השיטה שמטיבה איתם וכשהם ילמדו זאת יהיה מאוחר מדי. לכל אותם עשירים שחושבים שאת הכסף הם יורישו לילדיהם זו בבחינת טעות, כי הציבור לא יאפשר זאת. בשביל להגן על נכסים צריך משטרה מתפקדת, בתי משפט וכו. זאת אומרת חברה יציבה ומסודרת והם בהתנהגות שלהם הורסים את הקרקע עליהם הם יושבים
תאוריות קונספירציה נשמעות הרבה יותר מצחיק כשהן מסתכמות בפרקודסים כמו "העשירים לא יוותרו מרצונם על הכסף והכוח שהם מעניקים. והם יעזרו בעורכי דין שהם חברים של פוליטיקאים ושופטים, ימנו את היועץ המשפטי לממשלה שיזכה אותם, יקחו בלשים פרטיים ועוד..."
מחקעורכי דין ולוביסטים ובלשים פרטיים לוקחים מהעשירים האלו הרבה כסף פר שעה. אז הנה כבר כסף שמחלחל מהעשירים למקומות אחרים...
מה שאתה אולי מנסה להגיד הוא שהעשירים, כמו גם העניים וכמו כל אדם רציונלי, יעדיפו למקסם את התועלת שלהם. אבל זה אלף בית של כלכלה וכל הכלכלנים מבינים את זה: בגלל תמיד זה מדברים על "זליגה" של כסף ולא על "מבול" של כסף. הנקודה היא שגם זליגה עדיפה על המצב השיוויוני של בצורת.
איך יכול להיות שהתיעוד היחיד של המערכת המוניטרית בקנדה היא של אקטיביסט יחיד ? זה היה כאן לפני 40 שנה, האנשים עדיין חיים, מוזר...זה לב העניין. אם זה עבד אז אפוא התיעוד ? ערן, נראה לי זה לוקש מה שאתה מוכר לנו !
השבמחקפשוט מאוד,המנצחים משנים את ההיסטוריה,ומעלימים דברים שלא נוחים להם.
מחקמצורף ספר על בנקאות בקנדה המתייחס הרבה גם לרפורמה בשנות ה-30 וה-40:
מחקhttp://books.google.co.il/books?id=N5WVhlXmNSoC&lpg=PP1&pg=PA0#v=onepage&q&f=false
ערן יישר כוח!
השבמחקהבלוג שלך הוא אחד הבלוגים הכי הגיוניים, שקולים וכנים בארץ ובעולם.
אתה מעז לומר "המלך הוא עירום" ועוד לגבות את זה בעדויות והוכחות שכל אדם בעל אי קיו ממוצע ומעלה, שרוצה להסתכל ולראות (דגש על "רוצה") יכול להסכים איתן.
תארים ושמות לא הופכים מישהו לצודק. עובדות בשטח הופכות מישהו לצודק.
והעובדות בשטח בהחלט מראות שהבלוג הזה צריך להגיע לעוד אנשים, ושהתאוריות המטעות בכלכלה צריכות להיעלם מהעולם.
לייק!
מחקמבט ביקורתי הוא מבורך, אבל חשוב שהוא יגיע מצד מי שמכיר את הידע הנצבר הקיים באופן לפחות סביר. אני באמת לא חושב שצריך מינימום דוקטורט כדי לדבר על נושא, אבל רק מלקרוא את הטוקבקים ניתן לראות שרוב האנשים ששים להעביר ביקורת על המצב הקיים נחשפו אך ורק לידע מהאתר שלך.
השבמחקהמידע שאתה מעביר הוא מחכים אבל לחלוטין אינו התמונה המלאה! אם אניח שאתה עשית את העבודה של לקרוא ולהבין לעומק את הצד שאותו אתה תוקף, ופשוט בוחר להציג רק את הצד שלך אתה עדיין עושה שירות דוב לכלל האוכלוסיה בכך שרוב האנשים מקבלים מידע מאוד מוטה אידיאולוגית לצד אחד. כמו אנשים שצופים רק בפוקס ניוז או כאלו שקוראים רק "ישראל היום".
מעבר לזאת מעניין לקרוא את שני צדדי הוויכוח.
קודם כל, כל מי שטוען שקיימת עמדה כלכלית-חברתית שאין לה אידיאולוגיה הוא במקרה הטוב שקרן, ובמקרה הגרוע יותר -צבוע. גם בעיתונים לא קיימת עמדה אובייקטיבית אבסולוטית, והטיעונים כנגד בלוג, של אדם פרטי, להביא נקודת מבט אובייקטיבית - היא עצלנות וחוצפה.
מחקרוצה להביא עמדות אחרות? - לך תפתח לך בלוג. מבטיחה לך שאעקוב אחריו...
כל אדם אחראי על עצמו, ומדהים שאתה בוחר לבקר אדם פרטי ובעל בלוג, ולא מבקר את החוגים לכלכלה ולמנהל עסקים (שבאמת יש להם מנדט ללמד), על החומר המוטה אידיאולוגית שלהם, וחוסר ה"אוביקטיביות".
עידן,
מחקלא רק שאני לא רוצה שתאמין לכל מה שכתוב פה ,אלא אני מעודד אותך לא להאמין ולחקור את אמיתות תוכן הדברים. מצאת טעות -תעיר את עיננו.
אני לא מבין מדוע מדברים על רזרבה חלקית כשהמפולת הכלכלית נגרמת מכלים פיננסים שמאפשרים רזרבה חלקית לא בהלוואות אלה בספקולציות בסדר גודל כגבוה. זו היתה הסיבה למפולת
השבמחקהכלים הפיננסיים שמאפשרים הימורים נבנים על גב המטבע מבוסס רזרבה חלקית. מערכות מטבע אחרות יכולות לדכא הימורים פיננסיים , למשל מטבע בעל ריבית שלילית.
מחקהכלכלה האמיתית דוגלת בדבר אחד ויחיד וזה לא לקבל כל דבר כתורה מסיני, יש לחקור כל דבר ולהגיע למסקנות, אם תהליך זה יקרה אז הבורות הציבורית שלנו תפחת וזה מה שמדיר שינה מחלק מהאנשים (http://www.themarker.com/news/1.2051459 - הכותרת היא: "קנדל: האיום הגדול על הכלכלה והדמוקרטיה הוא הדיון הציבורי בנושאים כלכליים") ופה טמון הכלב, מי שמטיל ספק לדוגמא לגבי השיטה המוניטרית בקנדה מוזמן לחקור את ואם הוא יגלה דברים אשר סותרים את הנאמר כאן אני סמוך ובטוח שערן ישמח לדעת אותם.
השבמחקזה שאתם לא משכילים בתחום מסויים לא מונע מבעדכם לחקור את העניין לאקדמיה אין בלעדיות על המידע היום זורם ברשת וכל מה שצריך זה רק סקרנות ואיכפתיות וחיבור לרשת.
ישר כח ערן, אם הצלחתה לגרום לפירסומים כאלה
היי ערן,
השבמחקעדיין לא מובן לי עיקרון הבנקאות הרזרבית(גם בתגובות לכתבה בהארץ העלו את הסוגייה הזאת).
נניח ולבנק מסחרי יש כיום 100 שקל בפקדונות (נניח והוא שם אותם שם) ובהנחה שיחס הרזרבה היא 1:10 האם:
*הבנק יכול להלוות 1000 שקלים ללקוח שרוצה הלוואה(כפול 10 מכל הפקדונות שלו).
או
*הבנק יכול להלוות כ90 שקלים ללקוח וע"ד גילגול הלוואות נוצרים ה1000 השקלים כמו בסעיף הראשון(בקורס בהתרסקות נניח השיטה הזאת היא המתאורת כשיטה שממנה נוצר כסף מכלום).
בכל מקרה אני מבין שגם זה וגם זה מייצר כסף חדש מכלום אבל ממש חשוב לי לדעת מה השיטה בפועל.
הבנק היום יכול ליצר כמה כסף שהוא רוצה ולהלוות אותו. המגבלה היחידה של הבנק אם להלוות או לא היא הסיכון שיש לו מצד הלווה.
מחקhttps://www.youtube.com/watch?v=nfkgV7OMubM
אכן הבנק יכול על ידי גילגול הלוואות ליצור את ה1000 שקלים, כמו בסעיף הראשון בקורס להתרסקות. תכף אגיב על המאמר ההתקפה.
מחקבנק יכול להלוות 90% מהפיקדון
מחקההלוואה שניתנה חוזרת לאחר זמן כפיקדון לבנק והתהליך חוזר על עצמו שוב ושוב בדוגמא זו ביחס של 1 ל 10
אני לא מטיל ספק, אני מאוד מאוד מאוד ( בלי ציניות) רוצה לראות הוכחות לכך שהשיטה פעלה בקנדה בין 1940 ל 1975, כי אז אדע שמה שמוצע פה עובד.
השבמחקאנונימי
מחקיש לי אליך סוד: אם תתאמץ ותקרא טוב טוב את המאמר תגובה במלואו -תגלה שם פרוטוקול של הממשלה בקנדה שמכיל 850 עמודים שמתארים את מה שאתה מחפש.
העובדה שהסתמכתי על אקטיביסט קנדי היא פרי דמיונם של כותבי המאמר בארץ.
תודה, אבל ה 850 עמודים הם מדיונים שהיו, ולא מצויין שם שהם משנים את השיטה. כמו כן אין ולו ספר לימוד אחד או מחקר אחד שמדבר על השיטה בקנדה בין 1940 ל 1975. אני חושב שיש ממש במה שאתם מציעים לגבי שינוי השיטה, הבעיה היא עם "הוכחות" לכאורה שאתם מביאים
מחקועוד איך מצינים את שינוי השיטה. תעיין בו.. תתחיל היום -יקח לך כמה חודשים לסיים הכל.
מחקלגבי "הוכחות" - קודם כל יש כמה עובדות -החוב כמעט לא עלה והמיסים נשארו יציבים למרות שעברו מלחמת עולם. אלו כבר שתי הוכחות להבדל בין קנדה לשאר העולם. לגבי רווחתו של האזרח אפשר לקרא על הצמיחה האדירה שהיתה שם בכל ספר כלכלה שמתאר את התקופה. לגבי רווחתו של האזרח זה כבר דבר סוביקטיבי .
אתה מסתלבט עליי ? זה שהיה טוב בקנדה זה לא אומר שזה בגלל ששינו שם את השיטה
מחקלא אכפת לי אם היה טוב בקנדה או לא, מה שמעניין אותי הוא האם היה בקנדה מנגנון ליצירת כסף ללא חוב. דרך אגב אתה יכול גם להגיד שאין לך מושג, זה לא יפחית מכבודך, עדיין הרעיון שלכם שווה בדיקה מקיפה
גיא
מסתלבטים עליך.
מחקההסתמכות על קנדה זו נקודה מאוד חלשה בטיעון של כלכלה אמיתית. קודם כל כי לא נראה כאילו יש הבדל משמעותי בין קנדה לבין שאר העולם באותה התקופה, ושנית - באמת עדויות לשינוי כזה היו צריכות להיות יותר נהירות מ"לך תעיין במסמך ממשלתי בין 850 עמודים"
מחקאיזה עדויות יספקו אותך?
מחקהאם 850 עמודים זה מעט מדי או יותר מדי לדעתך?
האם אתה מצפה לסרטון, קומיקס או ספרקלטת?
נתנו לך רפרנס, התייחס אליו. אם אתה מתעצל לעשות את זה, עזוב אותנו בשקט
זק
מחקבהתחלה טענת או טענתם שאין לי רפרנס וכל העניין של קנדה בנוי על עדות קצרה ולא משמעותית של אקטיביסט קנדי שסיכם היטב את ההתרחשויות בקנדה. אז הבאתי לכם גם את פרוטוקול הדיונים וגם ספר על הבנקאות בקנדה שמתאר לפרטי פרטים את מה שקרה שם אז עכשיו אתה או אתם מתלוננים שהרפרנס ארוך מידי.
ערן שלום
מחקקודם כל, אני לא טענתי שום דבר. אני בסה"כ קורא של בלוגים כלכליים - כלכלה אמיתית, דעת מיעוט ובלוגים כלכליים אחרים, שמנסה להבין איך המערכת עובדת. כשאני לא מבין, אני שואל שאלות. אני לא חלק מקנוניה שרק רוצה להשמיץ אותך ואת הבלוג שלך. גם כשאורי רדלר פרסם ביקורת על הבלוג שלך באתי ושאלתי שאלות. לא יותר לא פחות.
אורי כץ ואסף צימרינג כתבו מאמר ארוך ומנומק בנוגע לרעיונות שאתה מציג בבלוג הכלכלה האמיתית. חלק מהמאמר באמת מנוסח רע ומשמיץ. אבל ברובו הגדול הוא רציני ומציג ביקורת עניינית ומבוססת היטב. הם טוענים שכלכלה ברזרבה חלקית קיימת כבר מאות שנים, שהיא לא מביאה לתופעות כמו היפר אינפלציה ומשברים כלכליים (אלו נגרמים ע"י גורמים אחרים), שאין אף כלכלן רציני החי כיום שתומך במעבר לכלכלת רזרבה מלאה, שהטענה ששינוי השיטה המוניטרית הביא לשגשוג יוצא דופן היא אגדה, ואולי הכי חשוב - שלישראל, כמדינה קטנה, אסור להסתכן בצעדים דרסטיים או בפתרונות קסם, אלא קודם לראות כיצד צעדים כאלו מיושמים במדינות יותר יציבות והאם הם נוחלים הצלחה. אני חייב לציין שהמאמר שלהם די משכנע ואני מנסה לראות כאן באתר מה יש לך לומר בנידון, לא להכשיל או להתלונן
זאק
מחקלכל הטענות שכתבת פה יש תגובה מנומקת במאמר אתה לא חייב לקרא אותו (הרי אם היית קורא היית מוצא שלכל הפחות חלקן מוטעות או מטעות) ואתה לא חייב להסכים עם הכל או אפילו עם חלק - הכל בסדר כל אחד יש לו דעות משלו וזה מקובל לגמרי.
ועכשיו לעניין הרפורמה שהיתה או לא הייתה בקנדה בשנת 1939.
מחקקראתי בעיון את הלינק לכתבה שלך באוגוסט 2013. מתוארות שם שאלות ותשובות שנלקחו מיותר מ 10 מקומות נפרדים מתוך 850 עמודים בין גארי מקגיר שהיה תומך ידוע ברפורמה מוניטרית לבין גראהם טאוורס, נגיד הבנק המרכזי. למשל בקטע הבא מתוך המאמר באוגוסט:
מקגיר: וכאשר יש שפע של אנשים ומשאבים, לא יהיה קושי, באמצעות המערכת הבנקאית הקיימת, להשיג את אמצעי החליפין הנחוץ על מנת לרתום את האנשים והמשאבים הנחוצים לעבודה להגנה על המולדת?
טאוורס: זה נכון.
מקגיר: האם תודה שכל דבר שהוא אפשרי מבחינה פיזית ורצוי, יכול להיעשות אפשרי מבחינה כלכלית?
טאוורס: כמובן
שתי השאלות לא מופיעות אחת אחרי השניה אלא יש ביניהם יותר 100 דפים של דיונים בפרוטוקל. כך גם לגבי יתר השאלות שמקגיר שואל את טאוורס. הן כולן בסבבי דיונים נפרדים ובהקשרים שונים. טאוורס, אם אני מבין נכון, פשוט עונה ומסביר איך עובדת השיטה המוניטרית. זה הכל.
אתה טוען ש"השיטה בקנדה אכן שונתה בעקבות הדיונים". בזכות השיטה המוניטרית החדשה שלדבריך גארי מקגיר היה זה שאחראי לה, תושבי קנדה זכו לשגשוג ורווחה שהיו יוצאי דופן עד כדי כך שהן נשמעות דמיוניות לנו. וכל זאת בדרך כל כך פשוטה מתבקשת והגיונית.
אז יצאתי וחיפשתי קצת. לא מצאתי בשום מקום שום אזכור לכך שבשנת 1939 או 1940 שונתה השיטה המוניטרית בקנדה. לא מצאתי בשום מקום אזכור לכך שגארי מקגיר, הוביל איזושהי רפורמה משמעותית בתחום.
אז אני לא מבקש שתוכיח את העובדה שקנדה חוותה שגשוג יוצא דופן בניחס לשאר המדינות בעולם באותה התקופה. אני גם לא מבקש שתדגים איך השגשוג הזה קשור לשינוי ההשיטה המוניטרית. אני רק מבקש שתראה. איך שונתה השיטה. לא ציטוטים של שאלות ותשובות - אלא החלטות ושינויים בפועל. זה הכל. תודה.
חפש טוב -חלק גדול מהדיונים נדון סביב הרפורמות. אני יודע שזו עבודה סזיפית שדורשת זמן רב אבל אם ברצונך לחקור ולהגיע לחקר האמת -זה הזמן! אל תצפה מאחרים שיעשו עבורך את העבודה.
מחקעוד ספר מעניין הוא זה שתוכל להרחיב את הידע שלך בנושא הוא ספר על בנקאות בקנדה המתייחס הרבה גם לרפורמה בשנות ה-30 וה-40:
http://books.google.co.il/books?id=N5WVhlXmNSoC&lpg=PP1&pg=PA0#v=onepage&q&f=false
אם אתה מעוניין יש לי עוד חומרים בנושא אבל שני אלה לבד הם עבודת חקירה ונבירה של כמה שבועות לפחות.
בהצלחה
ערן - צר לי, אבל מי שטוען טענה צריך לספק מקורות המגבים אותה, לא לבוא ולענות למתעניינים "חפש טוב". אתה טוען שהשיטה המוניטרית בקנדה שונתה בשנת 1939? תדגים בדיוק איפה, אל תשלח את מי ששואל לנבור בהררי ארכיונים.
מחקאישית נראה לי שהדיון כאן די מיצה את עצמו. כל אחד מוזמן להסיק איזה מסקנות שירצה - אני אישית יודע עם אילו תובנות אני יצאתי.
זאק - השינוי הוא לא 4 משפטים. מלווה פה עניינים של שינוי ההרשאה של הבנק המרכזי ליצר כסף ,היחסים עם הממשלה ,מה יהיה תפקיד הבנקים, יש פה גם את עניין תקן הזהב שעשו בו רפורמה מסוימת מבחינת תמחור וקבלת הרווחים של הממשלה עליו וכו. אתה רוצה לשמוע על השינוי בתקציר ? קיבלת אותו אבל אז אמרת מדובר בסיכום קצר ללא מקורות. צר לי כנראה שלא אוכל לרצות אותך. אתה רוצה ללמוד זאת לעומק? תלמד. אתה רוצה שהאקדמיה תחקור את העניין ? דרוש זאת מהם במקום לקבל תשובה שחיפשנו בויקיפדיה לא מצאנו ולכן הסיפור לא אמין.
מחקאבל אני בהחלט מסכים איתך שהדיון מוצא
בהצלחה
כל הכבוד ערן , ישר כוח .. דרך הדיונים שלך אנחנו למדים יותר ויותר איך לפתוח לאנשים מסביב את העיניים .
מחקעבודה מעולה ! שמור על קור רוח ואל תיקח ללב , אוהבים אותך ואת מה שאתה מקדם
בהקדמה נעוצה הסיבה : "הבלוג "הכלכלה האמיתית", המנוהל על ידי ערן הילדסהיים, הוא ככל הנראה הבלוג הכלכלי הפופולארי ביותר במדינת ישראל" - הוא פשוט מקנא ורוצה חשיפה זה כל העניין... כתב המחפש צומי...
השבמחקכן, הוא די יצא פוץ קנאי ומתנשא...
מחקגם דוקטורנט וגם כותב ב"הארץ" - ברור שמעצבן אותו שמישהו מגיע מחוץ למסלול שלו וזוכה לתהילה
הויכוח ערן – אורי דומה מאוד לויכוח היפוטטי בין שני שחקני טקסס הולדם גרועים. האחד מאמין שהידע המקיף והמנומק שלו באשר למודלים מתמטיים של הסתברות יהפוך אותו לשחקן על והאחר מאמין שהאינטואיציה שלו, 'בקריאת אנשים' ותעוזה יקנו לו את הנצחון. שניהם עתידים לחזור הביתה ללא גרוש הואיל ולא ניתן באמצעות אף אחת משתי הגישות להבטיח הצלחה. אם כבר בהסתברות גבוהה אפשר לחזות כשלון. שחקן מקצועי אמיתי ויש כאלה, עובד באופן שנראה רופס מבחינת איכות המודל המשמש אותו הואיל והוא אקלקטי. מודל כזה מניח מראש שאסור להסתמך על חסר בידע סטטיסטי של יריבך ו/או יכולתו לקרוא 'אנשים' ושעיקרה של המומחיות האמיתית היא ניתוח המתרחש מסיבוב לסיבוב כדי לקרוא הטיות פעולה של היריבים – עניין מורכב למדי בקצב בו מתנהל המשחק. וכל זאת במערכת שהיא פשוטה בהרבה אפילו ממערכות כלכליות בשווקים קטנים ובלתי מפותחים.
השבמחקהבעיה העומדת בפנינו באשר לבנקים אינה נעוצה ברזרבה חלקית וברגולציה הללו משקפים כבר עשרות שנים מצב נתון שבו כוחם של הבנקים המסחריים גדול בהרבה מכוחו של כל המשק ובכלל זה בנק ישראל (או הפדרל ריזרב ) שאת ראשו ממנים אנשים התלויים בחסדי הבנקים המסחריים בכל המדינות בהן יש כלכלה מפותחת. כוח זה כמו כל כוח גדול מנוצל לרעה באופן מתמיד ושיטתי – כולל רתימת פרופסורים לכלכלה שהופכים לקרימינלים בשירות הבנקים (ראו מעורבות של בכירי הכלכלה האקדמית בארה"ב במשבר הסאב פריים). כדי להבין מה צריך לעשות יש להבין קודם כל איך זה קרה. כאן ובנקודה ספציפית זאת יש חשיבות גדולה יותר לתורת המשחקים מאשר לידע מוניטרי.
כהמחשה ניקח את משפחת רוטשילד שהתחילה כספקית מימון / ציוד לנסיכים השודדים. בדוגמא זו יש רגולטור ברור מאוד שמפקח על המימון שמקבל הנסיך כי האדון רוטשילד מבין שניסיון ל 'חלוב' את הנסיך באמצעות ריבית מופרזת / תנאי החזר לא סבירים וכדומה עלולה להסתיים בפרידה מראשו. מאידך הנסיך אינו יכול שלא לעמוד בהתחיבותו הכספית לא משום שרוטשילד יכול לעשות לו משהו, אלא בגלל שיבוא הסיבוב הבא.
אם תוריד לרוטשילד את הראש ויריבך נסיך הממלכה השכנה שכבר מזמן רוצה לסגור איתך חשבון עמד בהתחיבותו ליהודי שלו, רוב הסיכויים שבסיבוב המלחמתי הבא שלך היריב יהיה מצויד טוב יותר ובעל משאבים רבים יותר ואתה הנסיך הוא זה שייפרד מראשו. במצב עניינים זה נוצר שיווי משקל שבו לרוטשילד אין אפשרות אלא להסתפק ברווח צנוע גם אם הוא אינו מאמין בסיכויי הנצחון שלך (במקרה כזה עליו לנסות ולעזור לך יותר כי אין לו בעצם אופציית סירוב). איך קרה איפא שרגולציה כה מוצלחת נעלמה. מילות המפתח הן הסיבוב הבא – כמו בפוקר. הדינמיקה של הסיבוב הבא משמעה שהכוחות 'החזקים' המחזיקים לכאורה בשלטון לעולם עומדים בפני הסיבוב הבא – בחירות/ הפיכה וכדו'. במצב עניינים זה הגורם היציב היחיד הוא המממן. בעידן המודרני מדובר בבנקים מסחריים שהתלות בהם אונסת כל שלטון לייצר תקנות המעצימות את כוחם ומגבירה את התלות בהם וחוזר חלילה. למעשה השימוש העצום שעושים הבנקים בלוביסטים היא דרכם המנומסת לומר 'תקשיבו להנחיות שלנו אחרת יהיה לכם רע'. לנסיך המודרני קריא ממשל אין אופציות. לצורך המחשה נניח סצנריו של
מחטף שבו בבוקר אחד יולאמו בבת אחת כל הבנקים בישראל ורכושם יעבור לידי המדינה, בעליהם ובכיריהם יושלכו לכלא (נעים לפנטז). מהלך כזה יוביל לתגובת נגד של השוק הגלובלי וסייעניו הממשלים בתחומי שוק זה. בפועל החרמת הנכסים תייצר הכנסות מדינה בערך מסויים. אך לאחר הקפאת נכסים של המדינה בחו"ל וסנקציות סחר ומימון שיוטלו על ממשל המחטף כל מה שנשאר לשוק הגלובלי לעשות הוא שני דברים: 1. לחמש כראוי 'נסיך שכן' 2. להמתין להידרדרות הכלכלית של ישראל.
גם אם הנסיך השכן יהיה מלך ירדן היו סמוכים ובטוחים שמספר שנים לא גדול לאחר המחטף תעמוד מול ישראל מעצמה אזורית שכלכלתה זינקה באופן מטורף בסיוע השוק הגלובלי ושצבאה הוא בעל יכולות טכנולוגיות ואסטרטגיות כאלה שהצבא הישראלי שהתרפט משך אותן שנים ואין לו אפילו יכולת כלכלית לתחזק את הקיים, אינו יריב רציני.
עד להתכלות משאבי טבע חיוניים וקריסת הציוויליזציה נראה ששלטון הבנקים מובטח. ועד אז אורי יוכל לשחק במחקר אקדמי של מודלים כלכליים וערן לפנטז על תיקון מוניטרי קטן שיהפוך את הקערה על פיה. מה שנדרש כאן אם יש לנו סיכוי, הוא מישהו שיידע איך לנתק את הקשר הגורדי.
מעולה. אמרת הכל
מחקמה מעולה?
מחקסתם תגובה קנטרנית, ארוכה ומיותרת.
ומה קשור בכלל טקסס הולדם לכל הסיפור.
אחד העם, יופי של להטטוטנות מילולית, רק חבל שבינה לבין המציאות המוניטארית אין ולא כלום.
מחקמשתי תגובותיך המחכימות עד כה ברור שקורס בהבנת הנקרא יועיל לך מאוד ונקווה שיחסוך לנו תגובות קצרות אך אויליות.
מחקדוד היקר התכוונת מן הסתם ללהטטנות ובכן טעית לא רק בכתיב. כל כולו של הדיון הוא מה מקומה של המערכת המוניטרית בכלכלה. ובכן ככתוב אני מהמצדדים בהשקפה שרבים שותפים לה שכללי המערכת המוניטרית הם בעיקרו של דבר פועל יוצא של רצונות הכוח הדומיננטי במשק וככאלה הם משקפים ולא מפעילים - לא הזנב מכשכש בכלב. מסיבה זו תחלואי המשק לא ייפתרו ע"י שינוי בכללים מוניטריים שעלולים לפגוע בכוחות העומדים מאחרי יצירתם מפני שהצעות כאלה תגדענה בעודן באיבן. צריך לטפל בכלב לא בזנב.
מחקכל הכבוד לאחד העם. תגובה חכמה מאוד. למישהו הזה קוראים משיח והוא בוא יבוא. ערן, חזק ואמץ. איפה ה'עורב'? אתה חסר. א.ב.בישראל
מחקושוב כל הכבוד לאחד העם. מה שהזירות המבוזרות הקריפטוגרפיות החדשות עושות זה בדיוק לנתק את הקשר הזה, ובקצב הולך וגובר. מטבעות דיגיטליים (ביטקוין בראשם), פלטפורמות מימון/הנפקה, שותפות וחלוקת רווחים (פלטפורמות קריפטו 2.0) , שיטות להפצת מידע חופשי לא מצונזר (ותודה לקים), זירות חוזים מבוזרות (פרוייקט אתריום), אימות אותנטיות, בעלות מידע ועוד שימושים חדשים. כח משחית אנשים (או מצליח לכפות אותה על אחרים), ולכן מהפיכת הביזור הזו מהפכנית כמו האינטרנט. הכח לא יכול לפעול ללחוץ ולכפות את כוחו על מערכות מבוזרות. זה הגלגול הדיגיטלי/וירטואלי של 'כוחנו במספרנו' ..
מחק@אבקסיס:
מחקהתגובה של אחד העם מעולה כי הוא מצביע על הנקודה העיקרית: הנושא הוא לא כסף אלא שליטה. כלכלת חוב היא רק המנגנון. מי שמרוויח ממנה יש לה עוד אמצעים לשמור על כוחו
תודה אנונימי 13. אני מקווה שלא נצטרך למשיח כי עד שהוא יגיע לא יישאר בשבילו אפילו חמור אחד. באשר למטבעות דיגיטליים התשובה פשוטה. אם וכאשר שהללו יהפכו לאיום על האלפיון העליון קל מאוד לסלקו באמצעות תקנות פשוטות. דוגמא היסטורית מתאימה היא ביטולו של 'חוק היובש' בארה"ב. במשך 13 השנים בהן היה חוק זה תקף (מ 1920) צברו גנגסטרים סכומי עתק. בזכותו. לו היה מתמיד עוד כ 15 ש' יש יסוד טוב להניח שיורשיו המקצועיים של אל קפונה היו מנהלים את ארה"ב ודוחקים את הבנקים לפינה (פער העלות למחיר הקמעוני היה טוב יותר מכל עסק אחר בעולם). מאחרי הקלעים ולאחר שהמערכת הפיננסית הבינה את האיום בוטל החוק בקלות למרות התמיכה הרחבה בו בדעת הקהל המתחסדת. אם יחוקק חוק דומה בישראל כנגד מכירת סיגריות יש סיכוי טוב שנהיה עדים למהלך דומה אך לא נראה לי שאנו נהנה מהפירות.
מחקחוק היובש עדיין בתוקף. קנאבוס. מי מרוויח? העולם התחתון שנאמן תמיד לשלטון המרכזי, וכמובן, תעשיות הנפט, העץ, הבניין, התרופות, עורכי הדין, המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, השבס, החינוך[שמצליח לגדל עגלים לתפארת] ועוד. א.ב. בישראל
מחקעסקים הקרויים לגיטימיים ואפילו הגדולים ביותר שביניהם כמו אקסון מובייל או מייקרוסופט הם עסקים שקל לטפל בהם. ראשית בעליהם תומכים בחקיקה הקיימת. בקנה מידה ישראלי ניתן לצטט את איש האלפיון העליון גיל שוויד כמדומני שבתגובה להצעה לרגולציה מחמירה של שכר המנכלים בחברות פרטיות - אמר - לנו זה יהיה רק טוב כי הוצאותינו תקטנה. אפילו לא עלה בדעתו שמישהו ירצה לטפל ברווחיו הוא באותו אופן . ויש לו סיבה טובה. כל האלפיון ומשרתיו במאיון מתנהלים בסבב של כסאות מוזיקליים בדירקטוריונים ומוקדי השליטה של השוק כולו ובכלל זה בגופים הציבוריים שאמורים לפקח עליהם. הרעיון פשוט אך גאוני. כאשר אתה בפוזיציה של השריף/ רגולטור / מפקח שכרך היחסי הוא קטן בהשוואה למה שמחכה לך ברגע שתפסיק להיות מפקח על הבנקים ותהפוך למנכל של בנק - תשאל את גליה מאור. העסקים הלא חוקיים בסדר החברתי הקיים מעלים בדיוק את המנובא על סמך חוק היובש. הואיל ולקנביס יש לגיטימציה רחבה בעולם המערבי (בארה"ב ניתן היה לרכוש מריחואנה בכל דראג סטור משך עשרות שנים) היה לה פוטנציאל לייצר אפקט מהפכני אלא שמביני העניין כבר דואגים ללגיטימציה של הסחורה בכל העולם המערבי והניצנים שאתה רואה היום יהפכו לתעשיה לגיטימית תוך זמן קצר. מאידך הרואין זנות והימורים הם אגוזים קשים יותר לפיצוח שכן גם הצרכנים ברובם אינם נותנים לגיטימציה לסחורה. אין זה מפתיע שהרוב המכריע של נרקומנים ומכורי ההימורים שוללים לגיטימציה לתעשיות אלה וזה נשמע בערך כך 'נפלתי בסמים / הימורים אסור שצעירים ייפלו'. על זנות אין מה לדבר מעטים הקליינטים שבכלל מודים בכך. הנה כי כן יש שוק לא רע למוצרים אלה אך הכספים המגולגלים בענפים אלה אינם איום ממשי על השפיץ של הפרמידה ולפיכך הסיכוי ללגליזציה שואף ל 0.
מחקחמור מאוד. מתקן ל'חוקי היובש'. קנאביס כמשל. א.ב.ב.
מחקיישר כוח!
השבמחקהבלוג הכי טוב ברשת!
מה שמחרפן אותי במאמר הזה הוא המנטרה שחוזרת כל הזמן כאילו תכנית שיקגו נועדה בראש ובראשונה לטפל בבעיות האבטלה ומאחר שבישראל אין אבטלה התכנית איננה מתאימה לישראל.
השבמחקרמת האבטלה שנמדדת בישראל היא בלוף, ירון זליכה כבר עמד על כך. אבל ההוכחה הברורה לכך היא שהמשק הישראלי, בחלקים גדולים שלו (מבחינת אוכלוסיה, לא הון) נמצא במיתון עמוק, בחודשים האחרונים מתחיל תהליך של דפלציה, השכר הממוצע איננו עולה בשנים האחרונות, כל זה לא מסתדר כלל עם ה "אבטלה הנמוכה".
ערן ,
השבמחקתמשיך להפיץ את הידע החשוב והכרחי לכולנו כחברה,
המתנגדים למינהם אלו המפיקים רווח ומייצרים חיים של עבדות מודרנית לרב הומחץ
לא יהיו מאושרים מהתפוררות איפריית העושק שנבנתה כאן.
ככל שרמת החשיפה לאמת תגבר ואנשים יתחילו להתעורר ולהבין שרובנו כבולים בתוך מערכת ששולטת
על חיינו ככה יעלו עוד ועוד קולות של אותו מיעוט אשר נהנה מהמצב הקיים.
יישר כוח ותודה על כל המידע שאתה מעביר
Eran, why wouldn't you quote specific paragraphs or phrases from the protocol that prove your statement instead of sending us to read all of it? I am sure that most of the protocol is irrelevant to the main idea that you're trying to prove. We are flooded with a lot of irrelevant information anyway, so sending us to read 850 pages is a bit unrealistic.
השבמחקHi Anonymous,
מחקGood idea. I suggest that you go through the document translate it and add a summary.
Please make it short and coherent.
I am sure your work would be much appreciated.
Hey Anonymous,
מחקA short summary of relevant quotations is found here (translated to Hebrew):
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_13.html
הייתי רוצה להבין משהו:
השבמחק1. הבנתי שהבנק המרכזי מדפיס כסף (מדפיס הכוונה מדפיס פיזית על נייר או מתקתק רשומה במחשב) ומלווה אותו לממשלה (כאשר היא זקוקה לכסף) תמורת ריבית. אבל לא הבנתי מה קורה כאשר אזרח רוצה ללוות כסף מבנק פרטי? האם הבנק הפרטי פונה לבנק המרכזי ומבקש ממנו הלוואה בריבית מסוימת ומלווה כסף זה לאזרח, או הבנק המרכזי מלווה את הכסף לאזרח ממקורותיו הפרטיים.
2. האם בזמן "ריצה אל הבנק" הבנק המרכזי מתחיל להדפיס כסף ולספק אותו לבנקים הפרטיים?
(השאלות הבאות אני שואל מתוך הנחה שיחס הרזרבה הוא 1:10)
3. נניח שלבנק יש כסף מזומן שלו בסכום של 100 מליון ש"ח, האם הוא יכול להלוות 1 מיליארד ש"ח עקב סכום זה?
4. נניח שלבנק יש בנוסף 100 מליון ש"ח פיקדונות האם הוא יכול להלוות 1 מיליארד ש"ח עקב סכום זה?
5. (לגבי סעיפים 3 ו-4) האם בנוסף לכך סכום הכסף יכול שהוא מלווה יכול לגדול ל-9 מיליארד ש"ח עקב גלגול של הכסף (הוא מלווה 1 מיליארד, מישהו אחר מפקיד אצלו את אותם 1 מיליארד, אז הוא מלווה 900 מיליון ומישהו אחר מפקיד אותם אצלו, אז הוא מלווה 810 מיליון וכן הלאה).
האם זה נכון? האם זה נכון רק לגבי סעיף 3?
galgal21
לא רק אתה לא מבין,הרבה לא מבינים.
מחקהמערכת הכלכלית מבוססת על כך שלא תבין כך היא תוכל לגנוב אותך ולשמור את השליטה.
תשובות כפי הבנתי. נא תקנו אותי אם אני טועה.
מחק1. הבנתי שהבנק המרכזי מדפיס כסף (מדפיס הכוונה מדפיס פיזית על נייר או מתקתק רשומה במחשב) ומלווה אותו לממשלה (כאשר היא זקוקה לכסף) תמורת ריבית. אבל לא הבנתי מה קורה כאשר אזרח רוצה ללוות כסף מבנק פרטי? האם הבנק הפרטי פונה לבנק המרכזי ומבקש ממנו הלוואה בריבית מסוימת ומלווה כסף זה לאזרח, או הבנק המרכזי מלווה את הכסף לאזרח ממקורותיו הפרטיים.
תשובה- לגבי הפתיח לשאלה, בדרך כלל הבנק המרכזי לא סתם מדפיס כסף ומלווה לממשלה, אלא משיג כסף באמצעות מכירת אגרות חוב ממשלתיות לאזרחים ולחברות ולבנקים (ובעוד דרכים שונות), ואת הכסף הוא מעביר לממשלה.
כשאזרח רוצה ללוות כסף מבנק פרטי אז הבנק הפרטי מלווה לו עד פי 10 מכספי המפקידים שאצלו (יחס הרזרבה), או מהלוואות שהבנק נוטל מהבנק המרכזי.
הבנק המרכזי לא מלווה כסף לאזרחים.
2. האם בזמן "ריצה אל הבנק" הבנק המרכזי מתחיל להדפיס כסף ולספק אותו לבנקים הפרטיים?
תשובה - בזמן ריצה אל הבנק, הבנק המרכזי מוכר לציבור אגרות חוב ממשלתיות ואת הכסף הזה הוא מלווה לבנקים הפרטיים. הוא יכול גם להלוות לבנקים הפרטיים כסף שהצטבר אצלו בדרכים שונות לפני הריצה אל הבנק.
(השאלות הבאות אני שואל מתוך הנחה שיחס הרזרבה הוא 1:10)
3. נניח שלבנק יש כסף מזומן שלו בסכום של 100 מליון ש"ח, האם הוא יכול להלוות 1 מיליארד ש"ח עקב סכום זה?
תשובה - התשובה אינה חדה ואני לא בטוח בפרטיה.
על הבנק מוטלת חובת "הלימות הון" שזה היחס בין סך נכסי הסיכון של הבנק ובין ההון של הבנק שצריך להיות 8%.
ולכן כנראה שבשלב ראשון על הבנק לשמור הון בגובה מסויים לצורך היחס הזה של הלימות ההון, ורק מהשארית הוא יוכל להלוות חלק באופן ישיר, ויותר באופן עקיף (יוסבר בתשובה לשאלה 5 שלך).
הגדרת הלימות ההון מורכבת, ואיני בטוח בפרטי יישומה. לכן כתבתי כאן לא במספרים מדוייקים.
4. נניח שלבנק יש בנוסף 100 מיליון ש"ח פיקדונות האם הוא יכול להלוות 1 מיליארד ש"ח עקב סכום זה?
תשובה - כן ולא...
הבנק יכול להלוות 90 מיליון באופן ישיר, וכמיליארד באופן עקיף (גם זה יוסבר בתשובה לשאלה 5).
5. (לגבי סעיפים 3 ו-4) האם בנוסף לכך סכום הכסף יכול שהוא מלווה יכול לגדול ל-9 מיליארד ש"ח עקב גלגול של הכסף (הוא מלווה 1 מיליארד, מישהו אחר מפקיד אצלו את אותם 1 מיליארד, אז הוא מלווה 900 מיליון ומישהו אחר מפקיד אותם אצלו, אז הוא מלווה 810 מיליון וכן הלאה).
האם זה נכון? האם זה נכון רק לגבי סעיף 3?
תשובה - אם בבסיס יש לבנק 100 מיליון ש"ח, אז באופן ישיר הוא יכול להלוות 90 מיליון, ובאופן עקיף ע"י גלגול של הכסף (הבנק מלווה 90%, מישהו מפקיד אצלו את אותו הכסף שהלווה, והוא מלווה שוב 90%, וכך הלאה) הוא יכול להלוות כמיליארד. אבל לא יותר מזה.
את התחשיב איך מגיעים ממאה מיליון לכיוון מיליארד, אפשר לבצע באקסל בדרך הבאה:
בתא A1 לרשום 0
בתא A2 לרשום 1
לגרור את שני התאים הנ"ל עד לתא A1001
ואז בתא B1 לרשום 100,000,000
ובתא B2 להוסיף את הפונקציה הבאה:
=INDIRECT("B"&A2)*0.9
שתיתן את הערך 90,000,000
לגרור את תא B2 עד לתא B1001
ואז באיזה תא ריק להוסיף את הפונקציה הבאה:
=SUM(B2:B1001)
אגב, אחרי 10 הלווואות סך ההלוואות כבר עובר את החצי מיליארד (=SUM(B2:B11)). ומשם קצב גידול סך ההלוואות יורד בחדות, כאשר רק אחרי 100 הלוואות סך ההלוואות מגיע קרוב ל-900 מיליון (=SUM(B2:B101)), ומשם אד ל-1000 הלוואות זה לא מגיע למיליארד (=SUM(B2:B1001))...
מתקן את דברי בתשובה לשאלה 1-
מחקכתבתי: הבנק הפרטי מלווה לו עד פי 10 מכספי המפקידים שאצלו.
צריך להיות: הבנק הפרטי מלווה לו עד 90% מכספי המפקידים שאצלו.
(עד פי 10 זה באופן עקיף כמוסבר בהמשך)
שאלה למי שיודע או לפחות מאמין שהוא יודע:
השבמחקנניח שאין רזרבה חלקית והכסף נוצר ללא חוב.
אני מפקיד שקל בבנק,הבנק מלווה את השקל(שלי ולא שלו).
אח"כ מי שלווה את השקל קונה משהו איתו.
מי שקנו ממנו בשקל מפקיד את השקל בבנק ואז מלוים את השקל הזה למישהו אחר.
וכך הלאה השקל מולווה אין סוף פעמים.
הבנק רק מתווך,בלי הון עצמי ורק גוזר עמלה.
למה שלא יצמח הר חובות גם בשיטה הזאת?
לפי שיטת הרזרבה המלאה שהתנועה לשינוי מוניטרי תומכת בו, כסף שהופקד בחשבון עו"ש, יהווה מעין כספת שבה לבנק אסור יהיה להלוות כלום. לעומת זאת כסף שהופקד בחשבון השקעות בדיוק, כמו אגרת חוב, מופקד לתקופת פרעון מוגדרת ועד אז, הבנק אינו צריך להחזיר לך דבר, כך שכסף שהבנק מלווה הוא רק כסף מוחשי, שלא ניתן להכפיל אתו כסף. לשם המחשה דמה לעצמך שכל הכסף הקיים הוא שטרות מוחשיים. חלקו מופקד בכספת ואסור לגעת בו, חלקו ניתן ללווה א שצריך להחזירו עוד שנה, בינתיים הכסף הפיזי עבר מא' לקבלן ב', קבלן ב' הפקיד אותו פיזית בבנק, אבל כמות הכסף לא גדלה משום שא' עכשיו אינו בעלים של כסף, הוא בעלים של חוב, ואילו הכסף הפיזי נמצא עכשיו בידי ב'. שיטת החשבונאות של הרזרבה המלאה לא מאפשרת היווצרות כסף נוסף, כפי שניסיתי להמחיש, יתר על כן גם קומהוף וכלכלנים מוניטאריים אחרים מדברים על רגולוציות ופיקוח הדוקים ועל חשבונאות נאותה שימנעו היווצרות כסף נוסף על ידי גילגולו של הכסף. מה שכן, כוח הקניה יכול לגדול עם אותה כמות כסף, במידה ותאוצת הכסף - velocity - גדלה.
מחקתשובה משוערת:
מחקקודם כל אם הכסף נוצר רק ע"י חוב אז אתה כופה על גופים מסוימים לקחת הלוואות כי אם אף אחד לא לוקח הלוואות אז אין כסף (וכל הכלכלה מתמוטטת). בטוח שאתה כופה על הממשלה לקחת לקחת הלוואות מהבנק המרכזי שלה ולשלם עליה ריבית (שכמובן תתגלגל לכיס שלנו בצורת מיסים או קיצוצים ברווחה).
במקרה של יצירת כסף ללא חוב אין כפיה של הלוואות כי יש מספיק כסף ללא חוב. יחד עם זאת יתכן (אבל לא חייב להיות) שיהיו הלוואות במשק. במקרה ותפקיד כסף בבנק הבנק ילווה אותו אם יהיה מישהו שרוצה לקחת הלוואה (ואז תקבל ריבית) או לא ילווה אותו אם הוא לא מצא מישהו שירצה הלוואה (ואז לא תקבל ריבית ואולי גם תשלם דמי שמירה).
galgal21
מה שאני מזקק מהתשובות של שניכם זה שיכול להיווצר הר הלוואות,תיאורטית,אבל שהכסף בלי חוב
מחקאז אין מחסור בכסף,מעשית, ולכן יש פחות מניע שזה יקרה.
דויד:
אני מבין שלא יהיה יותר כסף אבל עדיין יכולות להיות יותר הלוואות.
לא חשוב אם הכסף מוחשי או לא!
הרי בעידן של היום הכל אלקטרוני.
מה שאני חושב שאני מקבל זה שכיון שאין יותר כסף במערכת(ז"א כמות הכסף במערכת לא עולה) אז גם אין תמריץ לקחת יותר
הלוואות - וזאת בלי הגבלה מלאכותית על כמות ההלוואות !!!
ז"א רק ע"י שוק חופשי בלבד ככל שיש יותר הלוואות ככה יותר קשה להחזיר אותם וזה באופן טבעי מקטין את הרצון לקחת הלוואה.
קודם כל הם מתעלמים, לאחר מכן הם בזים, לאחר מכן הם תוקפים, ולבסוף הכלכלה האמתית נלקחת כמובן מאליו והבריות יתקשו להעלות על דעתם משהו אחר. הם יתקשו להאמין שעוד במאה העשרים ואחת עבדו לפי שיטת הרזרבה החלקית, שהומצאה על ידי הבנקאים ועושקת, מאז ועד היום את חלק הארי של כוח הקניה של כלל האוכלוסייה לידי מיעוט זניח שבצמרת. רוץ ערן רוץ.
השבמחקבדיוק כך גם בנושא בועת הנדל"ן...
מחקהי ערן, אני לא מרבה להגיב, אבל אני קורא וותיק שלך,
השבמחקהתגובה של חבורת הליצנים הללו, רק מראה עד כמה הם מפחדים, כן כן בדיוק כמו בנאום של ביבי
העלתה פה לסדר היום הציבורי את כול הבעיות של המערכת הכללית העולמית, ושל ישראל בפרט, וכול הכבוד על העבודה וההתמדה,
אין לך מה להתרגש מהכזרת מלחמה הזאת, אין להם מה לעשות חוץ מלצרוח שאנחנו מטורפים, ובסופו של דבר האמת תצא לאור
המשך כך
אולי משפט מפתח אחד שמקפל בתוכו את כל מסכת הכזבים של אורי כץ ואני מצטט המשפט: "העסק היה ברור וידוע כבר במאה ה-17, ושום כלכלה לא התמוטטה – ההפך, האנושות פרחה וצמחה מאז באופן חסר תקדים" סוף ציטוט ובכן, שום כלכלה לא התמוטטה, האם שמעת מר דוקטרנט אורי כץ על השפל הכלכלי הגדול בארה"ב ובעולם בשנות ה30, האם שמעת על עוד 150 משברים כלכליים שנוצרו במאה השנים האחרונות בכל רחבי העולם, האם שמעת על המשבר הכלכלי של קריסת בועת הסאב פריים ב2008? האם אינך מבין שכל הבועות האלה שמתפוצצות - ואגב, לאו דווקא גורמות להיפר אינפלציה לפעמים דווקא להפך לדיפלציה - הן פועל יוצא של שיטת יצור הכסף יש מאיין על ידי הבנקים.
השבמחקזהו, אורי ואסף (אם אני מבין נכון) טוענים שהיפר-אינפלציות, משברים כלכליים ובועות שמתנפצות הן אכן תופעות קיימות - רק שהן אינן קשורות לבנקאות ברזרבה חלקית אלא לפגמים אחרים בכלכלה. קרא את תגובה מספר 11 של היד הנעלמה:
מחק"המשבר של 2008 מתאר תופעה של rentseeking, לא של בנקאות ברזרבה חלקית. זכור מה קרה בעולם כשנתנו לליהמן ליפול, ולליהמן בכלל לא היו הרבה פיקדונות"
מזל שיש את הסופ"ש בשביל להתעמק קצת במאמרים ובתגובות, מי יודע אולי אפילו אצליח להבין משהו בסוף בקריאה העשירית
"But the data clearly suggest that excessive credit growth poses the key stability risk. It is one policy makers should not ignore."
מחקhttp://www.ecb.europa.eu/events/conferences/shared/pdf/net_mar/Session1_Paper2_Jorda_Schularick_Taylor.pdf?97a3e017b561b80ef3c542608a279a11
עוד פירכה של אורי כץ לגבי מי שבאמת מעוניין להיכנס לעובי הקורה, ואני מצטט: "יחס בין היקף העלייה בכמות הכסף לבין גידול בבסיס הכסף נקרא "מכפיל הכסף", וכאשר כמות המזומנים שהציבור רוצה להחזיק היא קבועה הוא שווה לאחד חלקי יחס הרזרבה. בדוגמה שלנו הוא שווה לעשר. כלומר, אם הבנק המרכזי בוחר להגדיל את בסיס הכסף בסכום מסוים (במקרה שלנו 100) אז כמות הכסף במשק תגדל פי 10. וממאמרי התנועה לשינוי מוניטארי ניתן לקבל את הרושם שאין לו השפעה בכלל…ובכן הטענה הנכונה היא שלבנק המרכזי אין שליטה, לא אין השפעה, על כמות הכסף במשק, והיא נתונה, כפי שגם הכותב טוען בחלק אחר של המאמר ברצונם של הבנקאים להלוות, בביטחום לתת הלוואות, כלומר במשתנים אחרים של המשק, ועל כל המכלול הזה אין לבנק ישראל השפעה מכרעת וחמור יותר, עצם השיטה עצמה מדרדרת את מצב המשק ועושקת את כוח הקניה של הציבור הרחב, אל עבר ראש הפירמידה. זהו קפיטליזם חזירי במובן החזירי של המילה, שאליו מתגייס עתה כותב המאמר, כמוהו כמו כלכלנים רבים שמצפים לקטוף את פירות הנאמנות שלהם לשיטה הקיימת. מן הראוי להדגיש, התנועה אינה רואה בבנקים אויב, היא רואה בשיטה המוניטארית הקיימת שעל פי גם פועלים הבנקים את המכשלה החמורה ביותר של הכלכלה המודרנית בכל העולם.
השבמחקקודם כל, הוא התבלבל שם במספרים. אבל אני לא מבין למה לדבריך לבנק ישראל אין השפעה מכרעת על כמות הכסף במשק? הרי בשתי האלמנטים החשובים - בסיס הכסף ומכפיל הכסף - הבנק המרכזי שולט. הוא יכול לשנות אותם לפי הצרכים, וגם להשתמש בכלים נוספים, למשל "להעניש" בנק שחורג מיחס הרזרבה באמצעות העלאת ריבית על הלוואות וכדומה.
מחקלא ראיתי עד עכשיו שום סיבה להניח שהבנקים המסחריים משפיעים יותר מהבנק המרכזי על כמות הכסף במשק.
ערן היקר,
השבמחקאני קורא באתר מידי פעם כבר כשלוש שנים ומעריץ אותך על כל פועלך.
אני מקווה מאד שביקורות מרושעות כמו זו שמוזכרת בפוסט לא מרפות את ידיך.
מה שאתם עושים באתר ובתנועה לשינוי מוניטרי הוא התקווה היחידה לכלכלה במדינה !
לצערי אני מאמין שההתקפות כלפיך, כלפי הבלוג וכלפי התנועה כנראה רק ילכו ויתחזקו ככל שהפופולריות של הבלוג תגדל.
הרי אם נאמין לביל סטיל (ששלושת נשיאי ארה"ב שהתנקשו בחייהם - ההתנקשות נעשתה "במקרה" לאחר ניסיונות שלהם לייצר כסף נטול חוב), סביר להניח שככל שנתקרב למטרה (להוציא את מונופול יצור הכסף מידי הבנקים), כך הנהנים ממנו (בעלי הבנקים ועושי דבריהם) יפעלו בכל אמצעי העומד לרשותם (הכפשות בעיתונות המיינסטרים, הפלת/סגירת האתר, תביעות, איומים וכו') כדי לעצור אותך ואת האתר.
מצטער שאני אומר את זה אבל לדעתי אתה צריך להיות מוכן גם לתסריט מהסוג הזה ולתכנן בהתאם.
בכל מקרה שוב כל הכבוד ובהצלחה !
והנה דבר אחד שבו אני דווקא כן מסכים עם כותב המאמר ואולי כדאי לעשות חושבים ביחס לטיעון זה ואני מצטט:"נתוני האינפלציה עולים ויורדים ומשתנים בין מדינות ללא איזו מגמת היפר-אינפלציה המחכה לכולנו מעבר לפינה. זה פשוט לא קורה." ואכן לפי כל הנתונים שבידי ומתוך הבנתי את החומר וחקירתו, לא עולה שאנו צפויים דווקא להיפר אינפלציה. בשפל הכלכלי הגדול בהיסטוריה בשנות השלושים לא הייתה היפר אינפלציה אלא דווקא הצטמצמות בהיצע הכסף ודיפלציה קשה, שהביאה לקריסת מחירי הנדל"ן והבורסה. כך שהטענה שהכל מוליך להיפר אינפלציה באמת אין לה על מה להתבסס. בדרך כלל קריסת בועה שנוצרת כתוצאה מהשיטה מובילה לצימצום היצע הכסף במשק ולדיפלציה. אז לכולם חסר אשראי והמשק עוצר בחריקת בלמים. זוהי הסכנה העיקרית של בועות השיטה הקיימת. בעניין יחיד זה צודק בעל המאמר.בהנחה שרוב קוראי הכלכלה האמתית אין להם זמן לקרוא עד הסוף מאמר טרחני וארוך שכזה ואני מגיש את תגובותיי כאן לשירות קוראי האתר.
השבמחקמר איש שלום מטעה באופן שיטתי את הקוראים לא בגלל טענותיו כנגד השיטה המוניטרית הנוהגת אלא במכירה ושיווק של טענה מופרכת ששינוי מוניטרי לטובת הכלל הוא בר השגה במערכת הקיימת. איזו סיבה בעולם יש לנהנים מהשיטה הקיימת לוותר עליה? כל כולה נבנתה נדבך אחר נדבך כדי לבצר את שלטונם. ובכן האתגר לפתחך מר איש שלום במקום לטחון לנו מידע לעוס על עקרונות השיטה הקיימת הסבר לנו כיצד בדיוק ישונו הכללים ועל ידי מי.
השבמחקמר אחד העם, אם למשל יאיר לפיד היה מבחין בין ימינו לשמאלו והיה מתוקף סמכותו כשר האוצר מגיש הצעת חוק "מעבר לרזרבה מלאה". בקיצור, הכללים ישונו על ידי הפוליטיקאים השולטים באמצעות חוק. הדבר הוא בידינו, כלומר בידי הריבון, אם הריבון יתעורר יום אחד ויחליטו שהוא רוצה לשנות את השיטה, הוא יכול לעשות זאת בחוק פשוט, או אף רצוי חוק יסוד. התנועה לשינוי מוניטארי אף טרחה לעבוד על טיוטת הצעת חוק, לפי העקרונות שהובעו בבריטניה וארה"ב על ידי מתקנים מוניטאריים שם.
מחקעל זה נאמר וואוו!!! אתה הבנת את זה ברוך. הבעיה היא שלפיד הוא אידיוט. בעצם לשיטתו של מר איש שלום מזה כמאה שנה אידיוטים מתמנים לשרי אוצר בכל הממשלים של הכלכלה המערבית. ולו רק הסתברותית הבעיה היא כנראה בהסבר הטפשי ולא בטיפשותם של שרי האוצר.
מחקנותרו בידי שתי אפשרויות או שמר איש שלום הוא נציג השיטה הזורה חול בעינינו או שמר איש שלום לא יודע כלום על עולמנו בהיותו חייזר. מר לפיד הוא אחד הנציגים המובהקים של נהני השיטה שהגיע לאן שהגיע רק בזכותם ותוך פיקוח הדוק של יעקב פרי. אך אל לנו לחשוב ששר אוצר אחר במערכת הקיימת יפעל אחרת. צריך לדאוג לחובות המפלגה, להמשך מימון הקמפיינים והעיקר להנות מלקט שכחה ופאה שמרפדים את הדרך בבחינת 'הגיע הזמן לעשות לביתי'.
אבל צריך להתחיל איפה שהוא.
מחקנניח שגם שאדם הוא גם שמן גם חולה גם עני וגם מכוער.
אחד אומר אם יהיה יותר יפה זה יצור דומינו חיובי שישפר את מצבו.
שני אומר אם יהיה יותר בריא זו נקודת ההתחלה ההגיונית ביותר.
צריך להתחיל איפה שהוא,אחד העם איפה אתה מציע להתחיל?
יש אומרים שהשחיתות היא הבעיה שצריך להתחיל בה.
יש אומרים השיטה המוניטרית.
יש אומרים בורות העם.
יש אומרים הבזבזנות האינסופית של הממשלה.
יש אומרים המצב הביטחוני המעורער.
יש אומרים חוסר הכפיפות המעשית של הנבחרים לבוחרים.
כמו שנהוג לומר במקומותינו תודה על שאלתך. אם אכן השערתי שהבלוג הזה ללא ספק שותף לה, כי בהימשך המדיניות הכלכלית הנוכחית מצב רוב האומה יורע בהתמדה אז הגיוני בעיני לפעול להכשרת הלבבות לקראת שביתה כללית ומרד מסים. זהו לעניות דעתי המפתח לשינוי שיתחיל לדחוק האוליגרכים ומשרתיהם הבזויים לפינה. ניסתי להכניס כאן הנימוקים להצעה זו אך מפאת היקף הכתוב איני יכול להכניס זאת לתגובה. כל הנימוקים מופיעים במאמר קצר שכתבתי ונקרא קפיטליזם חזירי - הוירוס הקטלני. כתיבת השם בגוגל תביא אותך למאמר. אם לא יידע אותי ואכתוב לך המאמר כשתי תגובות.
מחקלפני שקראתי את המאמר שלך,אתה מדבר על הסנקציות מצד הציבור ואני שואל אותך
מחקמה אתה מבקש ספציפית מהממשלה?
ז"א כל החוכמה זה לבקש משהו מעשי,אפשרי,מידתי ושלטובת כולם(או לפחות רוב רובם של האזרחים).
אתה צריך גם כלי חד משמעי בשביל לבדוק אם מה שביקשת התקיים.
טוב אורן,קראתי את המאמר שלך ותגיד אתה עושה ממני צחוק?
מחקזה חלקיק קטן מהבעיה שבישראל.
הרי אם תסתכל על הנמלים וחברת החשמל מול כל הדברים שהופרטו - אין
שוני משמעותי בינהם.
כאן אחד+כמה כמה אנשי מקצוע זוללים את רוב הרווח ובשיטה שהיום הכסף מתחלק יותר בשיויון אבל עדיין מי שלמעלה לוקח הרבה והשירותים לאזרח - לא משהו(ראית איזה קרקס
עשו עם היציאה ללויה של אחד העובדים השביתו את הנמל על זה) .
נכון שעדיף הלאמה על הפרטה אבל זה דבר כ"כ שולי שבאמת חבל על כל טיפת אנרגיה
שמבוזבזת בנושא.
אני משער שאתה מתייחס למשנתו של נועם חומסקי בצורה מסוימת:
http://www.youtube.com/watch?v=RDZwHUlIiLI
אבל זה לא חוכמה לפסול צריך לתת אלטרנטיבה,לדעתי הבעיה היא השחיתות או ליתר דיוק
הרצון לכוח.
המבנים הכלכליים שנותרו בעולם,נוצרו בשביל לרכז כוח ושליטה וזה בדיוק מה שהם עושים.
אך כיון שהיום בניגוד לפעם אנשים לא מסכימים שישלטו עליהם ויגידו להם מה לעשות ורוצים
לשלוט על עצמם אז נוצרת שחיתות.
ז"א בשביל להשיג עמדת כוח שהיא לטובת בודדים ולא לטובת הכלל נדרשת הונאה.
לעניות דעתי הדרישה לשנות את השיטה הכלכלית היא פגיעה בשורש אותה טכניקה במקום
פגיעה בענפים(הפרטה).
מה שחסר זה הבנה של האנשים שכל האנשים ששרדו בשילטון עד היום(אם מהצד השמאלי - קסטרו,שבדיה להבדיל ועוד) ואם מהצד הימני תומכים בריכוז הכוח אצלם ולכן הם מעוורים עיני צדיקים.
אנונימי 14 איני מבין דבר מהפוסט שלך. אם השליטה בתהליכים הכלכליים היא ידי מיעוט קטן למה אתה מתכוון שזה עניין שולי?
מחקבאשר למה שקרוי הוועדים 'החזקים' הפרשנות הנכונה היא שהללו חזקים מספיק כדי שהבריון השכונתי יימנע ככל האפשר מלהתעמת איתם חזיתית. הוא מחכה סיטואצייות שבהן יוכל לנצח ע"י תקיפת נקודות התורפה של ועדים אלה למשל באמצעות הפרטה שתפורר את כוחם. הללו מצידם מבינים את מגבלות כוחם ומנסים לשמר זכויות 'היתר' הקטנות שלהם כמחוז אקטרא טריטוריאלי. גם ברור לי שהם האחרונים שיצטרפו לשביתה כללית אלא אם נגיע למצב שאוטוטו והם נדחפים כמו רובנו לפינת העשוקים - מה שלא דמיוני לשער. בכל מקרה משקלם המספרי של כל המאוגדים בועדים חזקים ובכלל זה המועסקים במערכת הבטחון קטן מאוד בהשוואה לשיעור העשוקים גם כיום ויהיה כמעט זניח אם תמשך המגמה הכלכלית הנוכחית.
בשולי הדברים אוסיף ולאור מה שכתבת יש לי ספק אם קראת את המאמר הנכון או את המאמר השלם שבמקומות שונים צוטט רק בחלקו.
מחקמה זאת אומרת אם קראתי?
מחקזה לא 850 עמודים,החיפוש הראשון בגוגל אצלי מראה אורן לם - חכמת העם.
אני מזכיר לך שלפני ההפרטה האיגודים המקצועים ז"א המונופולים עשו שביתות ו"שמח".
ז"א זה לא רק כתגובת נגד,לניסיון לשבור אותם - הם מנסים בבועה הקטנה שלהם לצבור כוח
וכמה שיותר.
בכלל כל הקנוספט של חוסר תחרותיות הוא בעייתי - חייב להיות פקוח הדוק על המונופולים האלה ע"י העם.
בתשתיות אין ברירה חייב להיות מונופול - הרי לא הגיוני 2 חברות רכבות על אותה מסילה(לדעתי לפחות) אז צריך פיקוח.
גם הטיפשות של המדינה אם ה"כמה חברות לאוטובוס" אבל בלי תחרות אמיתית - זאת אומרת אי אפשר לפתוח קווים מתחרים ע"י הציבור ונותנים סובסידיה לקוים מפסידים "כי זה חיוני" -
זאת טיפשות ממדרגה ראשונה,או ליתר דיוק נוכלות הרי בגלל שהם "לוקחים פגיעה" בקוים מפסידים שהממשלה מחייבת אותם אז נותנים להם קוים מרויחים וכך אי אפשר תחרות כי
למתחרה החדש אין קו להפסיד עליו.
בכלל הקונספט שלך של מרד מיסים ושביתה כללית הוא שגוי מיסודו.
אתה בכלל לא מבין את המציאות הנוכחית.
הכלים שלך מתאימים לעבר.
שביתה זה דבר מפלה:
אם אני ברמן - את מי זה מטריד שאני לא פותח?
או יותר גרוע אם אני סוחר בבורסה את מי זה מטריד שאני לא עובד?
שביתה טובה רק למי שמחזיק את היד על השיבר/שלטר - כל השאר יכולים לחפש את החברים שלהם. אפילו הרופאים צריכים לשבות חודש חודשיים בשביל לקבל איזו שהיא התיחסות.
זה נשק ישן וארכאי שלא מתאים לזמנים החדשים,ולו רק בגלל שהוא לא שיויוני.
צריך לבטל את זכות השביתה לאלתר(ובתמורה כל אחד יכול לפרוש עם פיצויים).
לגבי מרד מיסים - גם לא יעיל אנחנו כבר לא חיים בשכונה שאפשר לעשות "פוס" - הפסקה,
שוברים את הכלים ולא משחקים - המשק הוא מערכת משומנת ויעילה. אי אפשר להפסיק
לשחק(בדומה לקונספט השביתות שלך) כל פעם שמשהו לא הראה לנו.
יש חשבונות לשלם ואנשים רבים יפסידו כסף והרבה - לא רק הממשלה.
האינטגרציה של כל האנשים במערכת אחת מונעת מאיתנו התהנגות זאת של אינדיבידואלים.
הכלי טכנית גם לא טוב כי הוא לא מאפשר תיקון תקלות תוך כדי תנועה - מה שחיוני לעבודה במאה ה 21. קצב החיים כבר לא מאפשר להפסיק כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעינייך.
חוץ מזה המערכת כבר קשה וקשוחה מידי מכדי לאפשר כזה "בית זונות" שאתה רוצה לעשות כאן. מצטער "ברוך הבא" לסדר העולמי החדש.
מה שאתה מציע בעצם זה להרוס את המדינה דרך האזרחים ולא דרך הצבא כמקובל.
עכשיו עקרונית לדעתי זה זכותך לקדם את זה אבל שתבין שזה הכיוון.
אם זה יצליח זה יגרום להפיכה ו"באלגן אטומי" ולא לשינוי השיטה מהפרטה להלאמה.
אתה מבין זה קיצוני מידי בכדי להיחשב ככלי לגיטימי של האזרחים לשינוי דברים בשלטון.
זה כן לגיטמי וכדאי אם אתה מנסה לחסל הכול,בשביל לפתוח דף חדש.
וכמנהגי אני לא פוסל בלי לתת אלטרנטיבה.
מצד אחד האדם מהרחוב(או אחד מהעם...) יטה לעשות את המינימום האפשרי בשביל להשיג מה שהוא רוצה.
מה יותר פשוט מפשוט לבקש....
נכון?
אתה לא מבקש לפרק קרטלים,לפקח ודברים מסובכים.
סה"כ שהכסף יונפק בלי ריבית ושהבנקים ילוו רק את הכסף שלהם.
זה בקשה חכמה:היא פשוטה,אפשר לעקוב בקלות אחרי הביצוע שלה.
אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה,וזה יתן לך תמורה נאה תמורת השינוי הזה.
יש לך כאן מנוף ענק.
שינוי קטן בשיטה הכלכלית והשפעה ענקית על חיי הכלכלה של ישראל.
אז נכון,בשביל להשיג את זה צריך לשכנע את רוב העם - כמו שעשו עם הפלואוריד שכנעו מספיק אנשים שמעורבים פוליטית שכדאי לבטל את ההפלרה ובאוגוסט יבטלו אותה(אלא אם ה"רעים" יצליחו לשים מקל בגלגלים),אבל התמורה היא עצומה ואין כלא ואין בית משפט ואין צעקות ואין מכות. כי הכל חוקי.
אתה פשוט מבקש ומתמיד בבקשה עד שאתה מקבל אותה.
אחד העם..אני ממליץ לך להרגע עם סיסמאות מרד או אי תשלום מיסים.
מחקמהפכות הינן מפחידות אין לדעת איפה מהפכות יסתיימו.
אני ממליץ לך בחום רב לסקר את מהפכות ולהבין לאן זה יוביל במקום צעדים מדודים בשינוי מוניטרי..
אני ממליץ לך להתעמק בהיסטוריה כלכלית בעיקר בהיסטוריה העתיקה של מזרח התיכון.
תבין אנו חיים במזרח התיכון מהפכות במדינות מסביב לאו הובילו לשום דבר..
תרגע עם קריאות למהפכה ומרד מיסים
צרור הבלים לא קוהרנטי ואוילי שאינו ראוי לתגובה. תמשיך לבקש ולהתחנן שיזרקו לך עצם.
מחקלעומת בעל המאמר אורי כץ, ד"ר אסף צימרינג המגיב על תוכנית שיקגו מפליג לגבהים אקספוננציאליים של טיעונים שבינם לבין האמת אין כל קשר הנה דוגמה ואני מצטט: "כל היתרונות של "צמצום חובות של הממשלה" ו"צמצום חובות משקי הבית" נובעים פשוט מזה שיום אחד הממשלה מודיעה לבנקים שישכחו ממה שהממשלה חייבת להם, ועל הדרך, גם ממה שמשקי בית רבים חייבים להם. זה פשוט מאד ממשלה שמחליטה לא לשלם את חובותיה, וגם לפטור את אזרחיה מלשלם את חובותיהם." סוף ציטוט, וזהו הסיכום של מי שמתיימר להיות כלכלן לתכנית שיקגו, סיכום שניתן לומר עליו במילה אחת, שקר גס ודמגוגיה זולה. תכנית שיקגו לא מציעה למחוק אפילו שקל אחד או דולר אחד של חוב למישהו, פשוט לא. דבריו אלה של צימרינג מצוצים מהאצבע, חסרי שחר. בקיצור מי שמנסה להציג את זולתו כהזוי יוצא גם הזוי וגם שקרן.
השבמחקאחד העם,
השבמחקבחרת לך שם מחייב. אחד העם היה אבי "הציונות הרוחנית" והאמין בהכשרת הלבבות לפני העליה לארץ ישראל.
באופן דומה, גם כאן נדרשת הכשרת לבבות לפני השינוי המיוחל.
לשאלותייך החשובות - בסופו של דבר השינוי צריך להיות חקיקתי והוא צריך להיעשות בכנסת. אולם, הדרך עוד ארוכה לשם. ראשית, צריך לעורר את הדיון הציבורי בשאלות הללו, ולהציע פתרונות. יש כמה רעיונות, אך באופן עקרוני הכיוון הוא שילוב בין התכנית של פוזיטיב מאני https://www.positivemoney.org/modernising-money/
ותכנית שיקגו
אם התכוונת אלי קטונתי מלהיות אחד העם ההוא, אך בעניין הכשרת הלבבות השאלה היא למה?. באשר להצעתך ראה תשובתי למר איש שלום. אין שום סיכוי שבמערכת הקיימת חקיקה נבונה ושאינה מיישרת קו עם האינטרסים של אלפיון הבנקים תעבור.לאן שהוא חוץ מלפח. נדרשים צעדים דרסטיים יותר ולכך יש להכשיר הלבבות.
מחקמאכזב, במקום ביקורת עניינית, קיבלנו רצף השמצות, חצאי אמיתות, והסתרה ככל הנראה מכוונת של האמת, התגובה של אורי כץ היתה יותר עיתונות צהובה מאשר דיון ענייני.
השבמחקערן, כולי תקווה שזה לא ילאה אותך מהעבודה המדהימה שאתה עושה.
אני מצטרף לדברים אלה.
מחקגם אני רוצה לחזק אותך ערן, וחברי התנועה לשינוי מוניטרי, להמשיך לתת את שלכם, אל מול
אלה שאולי אכפת להם, ונדמה(!) שמגיבים בשפה מנומקת ונבונה.
זוהי הביקורת המסוכנת ביותר, זו הנראית בעלת תוקף למרות שאינה.
תגובה פלצנית של פוץ שמתלהב מהתארים שלו. עובדה קטנה לכל המבולבלים...
השבמחקחלק גדול מאוד מנטל המיסים הכבד שמוטל עלינו כאזרחים מופנה לכיסוי הריבית מההלוואות שהמדינה לוקחת מהבנקים. אם המדינה מייצרת את הכסף ולא הבנקים הנטל הזה עף מהחלון. כרגע מי שמרוויח מהעיוות הזה הם בעלי הבנקים שהם גופים פרטיים - אבסורד וטירוף - כי זה קורה על חשבוננו האזרחים.
מרבית החוב הוא לאזרחי ישראל , דרך האגחים , וכל הפקמים למיניהם שנקנים על ידי אזרחי המדינה והמוסדיים (קרנות נאמנות , פנסיות וכו). אז מה הקשקוש הזה שישראל חייבת רק לבנקים צריך לדייק בעובדות .
מחק90% מהחוב בערך הוא לאזרחים, ישירות או בעקיפין. שמוט את החוב והלכה לך הפנסיה (לא שתהיה לך פנסיה מי יודע מה בכל מקרה, אז אולי זה לא כזה רעיון גרוע).
מחקבמצב הכלכלי כיום מי שחוסך זה בעיקר זה המאיון והאלפיון העליונים, וקצת (הרבה פחות) העשירון העליון.
מחקלכל השאר או שיש חסכונות קטנטנים, או שיש חובות.
ולכן רוב מכריע של הציבור ניזוק מהשיטה הקיימת, ולכן לטובת הציבור יש לשנותה.
חלק מהשיטה היא לשלם את כל החובות הקיימים בכסף ללא חוב - מעשי אפשרי ופשוט.
מחקבקיצור לא הלכה הפנסיה.
ההפך אם יעשו את זה בטוח לא הלכה הפנסיה אחרת אתה מסתכן!
תגובה שרשמתי אצלי בפייסבוק לפני כמה דקות- ואשמח לשמוע תשובות מצד המצדדים בשיטה המוניטרית
השבמחקש כמה נקודות בשיטה הנוכחית שנראות לי מוזרות:
א. למה בהגדרה יציבות המחירים חייבת להיות בשיעור העולה על 0%? אני מבין למה לא בשיעור שלילי, אבל למה בשיעור חיובי? למה היצע הכסף חייב לגדול?
ב. לוקחים בסיס כסף מסויים, ממנפים אותו (יחס רזרבה) ולוקחים ריבית על היחס הממונף. מאיפה אמורים לשלם את הריבית על המינוף? להבנתי מהנפקה של חוב חדש (קרן) מה שמגדיל את היקף החוב הנומינלי.
ג. איך יתכן שעם כל התפתחות הטכנולוגיה היקף שעות העבודה של מרבית האנושות גדל? לראייתי מתקשר לסעיף ב'- הצורך להחזיר חובות הולכים וגדלים.
ד. למה המערכת לא התמוטטה עדיין (כפי שהמתנגדים לשיטת הרזרבה החלקית טוענים)? כי התפתחות טכנולוגית וצמיחה אמיתית הגדילו את התל"ג. כי נשים נכנסו לשוק העבודה, וכי אנשים עובדים יותר שעות ובמשך יותר שנים.
ה. אגב, לא מבין מה הבעיה שבנק ילווה כסף ע"ב ההון שלו ולא ע"ב הרזרבה החלקית- בריבית גבוהה יותר כמובן, אבל בלי שחיקה של המטבע שנובע מהאינםלציה. לראיה- החלק הארי הנומינלי בהחזרי משכנתא (הלוואה לטווח רחוק) הוא תשלומי הצמדה.
עמיחי, אני אתייחס לסעיף ב' בהודעה שלך. כתבת:
מחק"ב. לוקחים בסיס כסף מסויים, ממנפים אותו (יחס רזרבה) ולוקחים ריבית על היחס הממונף. מאיפה אמורים לשלם את הריבית על המינוף? [...]".
התשובה היא שהמקור לתשלום הריבית הוא תשלום הריבית הקודם. כלומר, ברגע שהבנק מקבל את תשלום הריבית הראשון הוא משתמש בו הן כדי לשלם הוצאות (משכורות לעובדים, הוצאות מחשוב ושכ"ד ועוד), הן לצורך חלוקת רווחים לבעלי המניות (דיבידנדים), והן לצורך רכישת מניות ונכסים שאינם נושאי ריבית, או שילוב. בכל אחד מהמקרים הללו, הכסף שהבנק משלם לגורמים השונים מתגלגל בחזרה לאדם שחייב כסף לבנק, שמשלם אותו חזרה לבנק בתור תשלום הריבית השני, וכן הלאה.
במלים אחרות: אותו שטר של 200 ש"ח יכול לשלם ריבית בסכום של אפילו מיליון ש"ח אם הוא מתגלגל מספר פעמים.
שים לב שהריבית שהבנק מקבל זה לא הרווח של הבנק אלא ההכנסות. לבנק יש גם הוצאות. ולאחר מכן, הבנק מחלק חלק מהרווחים. וגם את מה שנשאר מהרווחים הבנק לא חייב לתת שוב כהלוואה, הוא יכול לקנות מניות או נכסים אחרים (שאינם נושאי ריבית).
ההנחה שהסכום שהבנק גובה כריבית בהכרח ניתן מחדש כהלוואה היא טעות ענקית.
מקווה שעזרתי לגבי סעיף ב'.
עזבו,הוא נתן לנו נוק אאוט,אני מאוכזב,הלכתי אחרי נביאי שקר...לא נורא,בזבזתי רק כמה שבועות מחיי,אני מציע לכם לרדת מהרעיונות פה.יש דרכים לתקן את העולם אבל לא מפה
השבמחקגיא
נוק אאוט לפנים. המערכת כן טובה!! היא כן עובדת!!! טוב לנו!!!! הבו לנו עוד סומא!!!!!
מחקלמה שנקשיב לך?
מחקכבר הוכחת ששיקול דעתך אינו מהמשובחים בכך שטעית.
אבל אתה מצפה שנמשיך לעשות כדבריך כי הפעם אתה לא טועה?
ואולי בכלל התפיסה שלך ש"הלכת אחרי נביאי שקר" גם היא בלבול ביצים?
האמת אל תקשיבו,אני מושפע בקלות. האסימון נפל לי כשערן גמגם בתשובה שלו על מה היה בקנדה. בשאר הדברים אי אפשר להבין,זה מסובך מידי,אבל פה זה הסטוריה פשוטה, וערן נפל פה ובגדול. וזה התחבר לי לכל הפוסטים שלו על אנשים שמרפאים סרטן ומוצאים את עצמם בבית כלא, הבנתי שיש לו אישיות חובבת קונספירציות. אגב, זה לא אומר שהוא לא צודק ושהמערכת חולה, אז אני מאחל לכולנו הצלחה
מחקגיא
אני לא חושב שמה שהיה בקנדה זה הסטוריה פשוטה.
מחקכי אם הכל היה כ"כ מוצלח שם, אז למה הם שינו את השיטה?
כנראה שהיו דברים בגו, ולא רק "בנקאים רעים" שניצחו את החבר'ה הטובים.
שום דבר אף פעם לא כל כך פשוט (לא "הסטוריה פשוטה").
לדעתי ערן שטחי לפעמים, ולא מודה אף פעם בטעויות מהותיות.
אבל יש לו שכל ישר, הוא חד, והוא סוקר טוב את הנושאים המעניינים.
לדעתי זה כיף לקרוא אותו, ואתה תמיד יכול להרחיב אופקים בעצמך.
למשל תקרא על הכלכלה האוסטרית (שנציגה המוכר בארה"ב הוא רון פול),
שמעלה פתרון שלדעתי מראים עד כמה התנועה לשינוי מוניטרי היא למעשה חסרת מושג
(אבל לא ערן, שבפועל חולק על דרכם באופן מהותי ותומך במטבעות מתחרים).
יום טוב.
אמיר
גיא = אורי כץ או עומר מואב.
מחקלייק
מחקחחח...איזה מחמאה...בתור מי שבקושי סיים תואר במדעי המחשב. מהמכללה האקדמית תל אביב יפו אני מוחמא !!! תודה !!!
מחקגיא
בהחלט, כיאה לחג פורים, התחפשתם. אבל לא כל כך מוצלח. במקום להשתמש בשמות בדויים פשוט תגיבו לעניין או אל תגיבו. זה די מגוכך שפרופסור והסטג'ר שלו מגיבים כאחרון הטוקבקסטים (ודרך אגב זה לא מחמאה).
מחקגיא שיהיה לך דרך צלחה
השבמחקלא קורא כל פוסט פה, אז לא יודע אם הזכרתם תופעה שנקראת confirmation bias http://en.wikipedia.org/wiki/Confirmation_bias. פיליפ תטלוק וריצ'רד הוייר הראו שמומחים במקצועם הם הפגיעים ביותר לתופעה הזו. יש לי הרגשה שהיא מסבירה לפחות חלק מההתנגדות לבלוג הזה. אגב, היא לא מסבירה את התנגדותי למאמר של אורי כץ, כי דבר ראשון אני לא עוסק בכלכלה הרבה, לא כחובב ובטח לא כמקצוען, ודבר שני, מקריאת שני הצדדים, אני מעדיף לנסות קודם לצמצם את תפקידה והיקפה של המערכת הפיננסית ולראות אם זה עוזר לפני שמסתכנים בקריסה לכיוון ליברטריאניזם קיצוני או קומוניזם (נראה לי שיש סיכון גבוה שזה מה שיקרה אם שיטת הרזרבה החלקית תשונה לטובת משהו אחר בלי המון המון המון פיקוח של אנשים מאוד מאוד חזקים שטובת המדינה והעולם נמצאת אצלם מעל כל אינטרס אישי ברמה לא נורמאלית בכלל. כמובן שהחשש הזה לא מצדיק פסילה מוחלטת של כל שיטה שאינה רזרבה חלקית, והתעלמות מוחלטת מכך שכרגע אנחנו מכלים את משאבי כדור הארץ בקצב אקספוננציאלי ולא נשאר לנו הרבה מה לכלות, ושייתכן ששיטת הרזרבה החלקית אשמה בזה איכשהו.
השבמחקיש לי בעיה עם עניין הקנדים. טענת טענה חזקה, שניסו שיטה אחרת במאה העשרים למשך 35 שנה וזה עבד מצוין, יותר טוב מהשיטה הקיימת. הועלו כאן טענות שלמרות הדיונים המעניינים שציטטת לא שונתה השיטה המוניטרית. אתה לא מנסה אפילו להתמודד עם הטענה הזו ושולח את כולם לקרוא בעצמם. למה? אני מבין שנעזרת במישהו שתרגם לך חלקים משם (עומר שהודית לו). האם יש סיכוי לגייס חברים ולמצוא הוכחה כלשהי שהשיטה אכן שונתה? חוקים, תקנות, צווים, משהו. הרעיון של לשלוח את כל מי ששואל שיקרא בעצמו גרוע כמעט כמו הקריאה של האקדמאים התומכים בשיטת הרזרבה החלקית לפסול מהדיון כל מי שלא קרא את המאמרים של X Y Z. זה פחות גרוע כי אתה טוען שהתשובה נמצאת במסמך של 850 עמ' ולא במדפים שלמים בספריה - מה שדורש "רק" כמה חודשים ולא שנים, אבל זה עדיין גרוע, כי מי שטוען טענה צריך להוכיח אותה או לרדת ממנה, ופה מדובר על טענה היסטורית, לא כלכלית, ככה שאתה לא יכול להסתתר כמו אותם אקדמאים מאחורי הטענה שמדובר במדע מסובך. אגב, גם אם השיטה הקנדית לא שונתה, זה לא משנה את הטענות המרכזיות כאן על הבעיות בשיטה הקיימת, ככה שאני ממש לא מסכים עם מי שטוען שאם מה שאמרת על קנדה שגוי אז "כל המיזם שלך נופל באופן סופי ומוחלט".
השבמחקציטוט מהמאמר
מחק"בקיצור - ניסו את זה, נוצרה אינפלציה (ניתן לראות את עליית האינפלציה גם בתרשים באתר "הכלכלה
האמיתית"), ואז הפסיקו לפני שתגיע ההיפר-אינפלציה שהגיעה במקרים דומים בארצות אחרות."
זהו גרף של החוב של ממשלת קנדה, שים לב שהגרף מכיל גם את הריבית בקטן
http://fathersforlife.org/families/famtax.htm
זהו גרף של האינפלציה בקנדה
http://www.inflation.eu/inflation-rates/canada/historic-inflation/cpi-inflation-canada.aspx
בישראל היתה היפר-אינפלציה לא אנפלציה, למה המערכת המוניטרית לפי הגיונו של אורי לא אשמה בישראל, אבל כן אשמה באינפלציה בקנדה טרום 74 (למרות שהאינפלציה המשיכה גם אח״כ).
לפני מעבר לפרוטוקול של ערן, צריך ללמוד לקרוא את התוכן, ולהבדיל בין קשר סיבתי, לבין הסתמכות על נתונים להוכיח טענה, שקל מאוד להראות את רפיון הקשר.
בנוסף בהקשר של חוב מבנק מרכזי בריבית אפסית מול חוב רגיל, אני אצטט את אחד מאבות העולם המודרני היום, טומס אדיסון, אין ציטוט זה הוכחה למשהו, או שימוש כהוכחה, אלא דעתו של ממציא ואיש עסקים מצליח.
If our nation can issue a dollar bond, it can issue a dollar bill. The element that makes the bond good, makes the bill good also. The difference between the bond and the bill is that the bond lets the money brokers collect twice the amount of the bond and an additional 20 percent, whereas the currency pays nobody but those who contribute directly to Muscle Shoals in some useful way...
“It is absurd to say that our country can issue $30 million in bonds and not $30 million in currency. Both are promises to pay, but one fattens the usurers and the other helps the people. If the currency issued by the Government was no good, then the bonds would be no good either. It is a terrible situation when the Government, to increase the national wealth, must go into debt and submit to ruinous interest charges at the hands of men who control the fictitious value of gold.”
הדבר המרשים ביותר זה שהכתבה הזאת הביאה ליותר טוקבקים מאשר ישנם על הכתבה הפוליטית שהיתה השבוע מה שמראה שיש עדיין דברים יותר מענינים מימין שמאל
השבמחקיש דבר אחד שצורם מאוד בכתבה של אסף וחבריו והוא המחשבה שתואר (ד"ר, פרופ', ח"כ, נגיד בנק) הוא טיעון. יש שימוש די כבד ב: אני ד"ר\פרופ'\חתן פרס נובל לכן אני צודק
השבמחקזה שלאדם יש תואר ד"ר מעיד על דבר אחד: הוא ניווט בהצלחה בעולם האקדמאי. זה שאדם ח"כ מעיד שהוא ניווט בהצלחה בפוליטיקה. זהו. זה שיש לך תואר אמור להעיד על זה שאתה מצליחח להציג טיעון לוגי מבוססים ולא רק לנפנף בתואר שלך ושל אחרים.
כדי להיות הוגן ישנם מספר טיעונים טובים וחזקים אבל הם קבורים בין ערימה של בירבורים, הפניות וניפנופים בתארים.
היה טוב אם אותם פרופ' וד"ר היו נמנעים ממחוות אקדמאיות וליטופי אגו והיו מציגים את הטענות שלהם באופן ברור, פשוט ו... קצר.
אני מצטרף לבקשות להבהרה בנוגע למה שקרה בקנדה: האם התקיים רק דיון ? האם שונתה השיטה המוניטרית הלכה למעשה? פרוטוקול של דיונים, ואני מודה שלא פתחתי את הלינק אליו, מרמז דווקא על כך שהתקיים דיון ואולי רציני ונוקב בנושא, ואולי יש בסופו החלטה, ואז מה הבעיה להפנות לעמ' המסוים שבו התקיימה הצבעה והתקבלה החלטה? אבל מעבר לכך, מה שחסר אני חושב הוא לראות תקנה, החלטה, חוק, הוראה - הוכחה פוזיטיבית לכך שהשיטה המוניטרית בקנדה אכן שונתה באותם השנים. ואם קשה למצוא הוכחה כזאת, אז התייחסות של כלכלנים או כותבים אמינים אחרים, מאותה התקופה, לא מהיום, שמתייחסים לשינוי ומתארים אותו. מאחר ואורי כץ מטיל ספק באופן ישיר בנושא זה, חשוב לספק מענה ברור. זה לא שעל המקרה הקנדי קם ונופל הכל, אבל יש לי ציפייה למידע אמין ומבוסס, ועד כמה שאני מבין, בנושא של קנדה זה עדיין לא הובהר. זה מטיל צל על שאר הטיעונים והמידע, שעושה רושם שהוא בהחלט מבוסס ונחקר באופן יסודי ורציני.
השבמחקאני מצרף ספר על בנקאות בקנדה המתייחס הרבה גם לרפורמה בשנות ה-30 וה-40:
מחקhttp://books.google.co.il/books?id=N5WVhlXmNSoC&lpg=PP1&pg=PA0#v=onepage&q&f=false
הכתבה הזו מלפני כשנה אולי תבהיר כמה דברים שאורי כץ העלה בתקופה מאוחרת יותר. אני מציע להקדיש קצת זמן ולהעמיק בה היא מוצלחת ולא מציגה צדדים רק מתארת מצב
השבמחקhttp://orikatz.wordpress.com/2013/06/23/skepticism1/
האם אתה בכנות חושב שהמידע באתר זה פופוליסטי או לא מבוסס? האם הביטול שבו מתייחס אורי כץ לקומהוף, מחברי תוכנית שיקגו, או האסכולה האוסטרית, זה נחשב לרמת דיון גבוהה? תקרא את הפיסקה על תוכנית שיקגו, שם תבין פופליזם מהו, ומה זה תחתית המדרגה.
מחקכקורא אדוק של שני הבלוגים (וזה של אורי לפני זה של ערן), חיכיתי באמת לדיון רציני ביניהם, אורי ייצג את כלכלת השוק החופשי, וערן ייצג את הבסיס לכלכלה חופשית, שזה מדיניות מוניטארית, ומטבעות מתחרים, לא חושב שקיבלנו דיון, ולא בגלל הבלוג הזה.
שמים
מחקתגיד אתה אמיתי?
יש בך מין אטימות בתגובות שלך,
אתה תמשיך לחזור על עצמך ללא קשר לכלום
לא משנה מה יענו לך, הכל חולף לידך,
אבל אתה ממשיך להגיב עוד ועוד,
בשביל מה בעצם?
תגובותיך לא משתנות, לא ענייניות
וחוזרות על עצמן כמו תקליט (דיסק) מקולקל.
למה לך בעצם כל זה?
למה לי את זה? נכון, זה בזבוז זמן. עדיף להקשיב, חסר ערך לנסות לשכנע אנשים, בשום תחום בחיים. האתר הזה הוא דוגמא נהדרת לעד כמה אנשים שיודעים לקרוא ולכתוב נוטים להיות שטחיים. כל כך הרבה רדידות יש בתגובות פה.
מחקאני רואה משהו משותף באידיאולוגיה של ערן ואורי כץ, שניהם אומרים: תלמדו את הנושא ככל יכולתיכם, אבל הקהל שלהם שונה, הקהל של אורי כץ נוטה להעמיק, הקהל של ערן סתם רוצה להיות שייך לחבורה שמעבירה ביקורת נגד הממסד כי אנרכיה זה כף. מעט מאד אנשים פה רוצים לשפר את עצמם ויש להניח שאלו לא כותבים כלל.
האם התגובות שלי באמת לא עניניות או שאתה סתם זורק משפטים קלושים באויר? אני לא רואה את התגובה שלך מתיחסת בשום צורה לדברי, לא לנושא, לא ענינית, אני חושב שאתה האטום. כמו די הרבה אנשים פה.
לא זכור לי שערן אמר שלא צריך להתיחס ברצינות לאנשים בעלי השכלה, לא זכור לי שהוא אמר שברגע שבן אדם משיג תואר הוא כבר לא יודע על מה הוא מדבר, ונהיה נוכל (פרט לעורכי דין שזו חובה אצלם) ההגיון מחייב שיש מומחים בכל תחום שהם מבריקים ובעלי כישורים, בדיוק כמו שחקן כדור סל, או מתמטיקאי או כלכלן.
אני יודע שמאז מלחמת העולם השניה ההתפתחות הכלכלית והמדעית של העולם היתה מדהימה ללא תקדים ולמערכת הפיננסית היה חלק גדול בזה. אין לי ספק שלולי הינו לוקחים סכונים פיננסים לא הינו מגיעים לפה.
אני חושב שהביקורת צריכה להיות לא נגד מי מיצר את הכסף אלא נגד סכונים מוגזמים שלוקחים חברות פיננסיות שמבצעות פעולות במינוף.
הטענה שהבנקים אשמים כי הם מיצרים את הכסף זהה לטענה שהדתיים אשמים כי הם לא הולכים לצבא.
האינטרנט במקום להרחיב את הידע יצר גישה שיטחית להרבה נושאים ויצר אפשרות להרבה אנשים להסתתר בתוך קבוצות של שכמותם שמסכימים אתם בכל שטות ולכן מונע מהם מלשמוע דעות שונות ולהתפתח
שמים (ממגיב 9:15):
מחקלמה הבנקים לא אשמים כאשר השיטה מעניקה רק להם אפשרות לייצר כסף,
כאשר אין תחרות אמיתית בין בנקים ויש רק בנקים ספורים שיוצרים כאן מונופול,
וכאשר מהכסף שרק להם מותר לייצר הם מקבלים רווחים,
כאשר הם מתנגדים למטבעות שיורידו את תלות האזרח בהם,
כאשר אתה למעשה ח י י ב חשבון בנק בשביל לחיות?
זה לא מעורר בך חשדנות בריאה כלפיהם?
אתה מערכתי בנשמתך. לא תצליח לצאת מזה לדעתי.
אם היית נולד למערכת שפועלת אחרת, היית סוגד גם לה.
ואתה טועה בהערכת הקהל של הדוקטור ומלכך פנכתו.
תתעורר, או שתמשיך ככה עד הסוף - ובסוף תמות בן אדם!...
שמים, התגובה שלך לאנונימי מ 10.51 היא מהתגובות הכי חכמות ואינטיליגנטיות שקראתי מימי כתגובה למשהו ברשת.
מחקערן הביא לשולחן נושא מרתק ומספק לא פעם אינפורמציה ואמירות מרתקות אעפ"י נטייתו לא להתמודד עם אי דיוקיים טו שגיאות חריפות הין דבריו. יחד עם זאת האווירה המיסיונרית בבלוג בעיקר ממגיביו היא שטחית ומעייפת.
הבעיה בחבורה שמסתובבת כאן ודברים דומים גם אמרתי על המחאה החברתית בזמנו, שהשיטה/אידאולוגיה/צדק חברתי מעניין אותם כקצה השערה - הם בעיקר מעוניינים בדבר אחד ולא משנה איך, שיותר כסף יגיע לכיסם במקום לאלה שהוא מגיע עכשיו. לא מעבר.
שמיים, לא חסר בוגרי תואר שני בכלכלה שלא יודעים את זה, מה שקרה בארה״ב אחרי היותר מדי חובות, לא היה נכון רק בדיעבד, אלא גם לפני, רון פול ופיטר שיף הזהירו והזהירו וכלכלנים מלומדים ובכירים צחקו עליהם בטלוויזיה, תראה ביוטיוב.
מחקהילת הקודש סביב תארים אקדמאים היא מיותרת במיוחד בתחום כמו הכלכלה. הספרים נמצאים המחקרים נמצאים ופתוחים לכולם לראות.
אנונימי 15:47 כתב: "הם בעיקר מעוניינים בדבר אחד ולא משנה איך, שיותר כסף יגיע לכיסם במקום לאלה שהוא מגיע עכשיו. לא מעבר."
מחקכאשר עכשיו הכסף מגיע בעיקר למאיון העליון, וכל השאר סובלים ממחוסר ברמות משתננות,
אז לרצות שהכסף יגיע לא רק לאחוזון העליון, אלא גם ל-99%, זו מטרה ראוייה לכל שבח, ואין להמעיט בחשיבותה.
גם יוזף גבלס היה דוקטור. זה לא הופך אותו לצודק...
השבמחקאורי כץ לא מבטל את קומהוף הוא רק אומר שהוא לא טוען שיש צורך בגידול בכמות הכסף כדי להחזיר חובות
השבמחק"השיטה המוניטארית הקיימת איננה מחייבת גידול בחובות, מפני שהבנקים מוגבלים ביכולתם להעניק הלוואות על ידי הביקוש להלוואות, על ידי הצמיחה המאפשרת לאנשים להחזיר את ההלוואות ועל ידי יחס הלימות הון ויחס הרזרבה הקבועים בחוק." זה מה שאורי כץ כתב וזה לא נכון מתמטית
מחקקרא שם את תגובה 9
הוא שאמרתי,קומהוף לא טוען שיש להגדיל את כמות הכסף. מה שחסר פה זה ביסוס לטענה הזאת.הבלוג הזה מתבסס על קומהוף אבל הוא מכחיש
מחקצודק!
מחקלא הבנתי אותך נכון.
גם אני לא מבין כיצד הטענה הזאת הנכונה, כלומר איך ניתן להחזיר כסף שנוצר מהלוואה כולל החזר של הריבית
כבר יש תגובה לכך במאמר. מה שהציגו אורי כץ ושות במאמר היה מלא בחצאי אמיתות בלשון המעטה.
מחקהנה החלק מהתגובה:
לגבי ההערה של קומהוף, עורך "הכלכלה האמיתית" וגם חברי התנועה לשינוי מוניטרי הודו שתאורטית אין הכרח שהריבית תוביל לעליית החוב עוד בטרם כתיבת המאמר. למרות זאת אין טענה זו ,שמתיחסת לריבית בלבד, משנה את התמונה הכללית. בניגוד למה שנכתב במאמר, קומהוף תומך בטענת "הכלכלה האמיתית" שדה פאקטו החובות בכל העולם גדלים באופן עקבי תחת השיטה הנוכחית. הוא משער שזה נובע כתוצאה מהצורך להגדיל באופן עקבי את אספקת הכסף במשק ואומר שרוב החובות האלה יעלמו עם שינוי השיטה. גם על פי מחקרו של הלורד אדאיר טרנר, מהמומחים המוניטריים הגדולים בעולם , גדילת החוב הכרחית היום על מנת ליצר צמיחה ,דבר שהוא הכרחי בכלכלה מבוססת צמיחה
ישר כוח ערן.
השבמחקככל שיהיו יותר כתבות כאלה כמו ב"הארץ" , יותר ויותר אנשים יכירו את הבלוג הנהדר הזה.
כמי שעוקב אחר התגובות בבלוג זה ובבלוג של ערן אני מופתע כיצד כה רבים הנחזים בעיני כאנשים נבונים עוסקים בהבלותות במקום בדבר האמיתי. מצדדי ערן ברובם גורסים בעצם ששינוי הכללים המוניטריים יבריא הכלכלה ויפעל לטובת 'הכלל'. ההנחה הסמויה שעומדת מאחרי רוב התגובות היא שכולנו רוצים 'בטובת האומה' אך הנתיב שנבחר שגוי יעני – התקנות המוניטריות הנוכחיות הן טעות בניווט. מצדדי אורי בהקשר זה גורסים שהתקנות המוניטריות טובות או למצער כמו הדמוקרטיה, החלופה הגרועה פחות. חסידי ערן מבטיחים לנו את גן העדן לאחר שינוי מוניטרי לפי שיטתם. חסידי אורי מבטיחים לנו את את גהינום החורבן לאחר שינוי מוניטרי כזה. אז מי צודק? כצפוי אף אחד.
השבמחקהכללים / תקנות מכוחם נגזרת השיטה המוניטרית הם תוצר של החלטות אנושיות וקל מאוד לראות בתקנות אלה את טביעות האצבע של מגזר קטן ובעל עניין בטובתו הפרטית. כוחו של מגזר זה אינו מתחיל בתקנות – התקנות הן פועל יוצא של כוחו או אם תרצו הליך רגולטורי פורמלי שנועד להמשיך ולקיים את חוסנו והזרמת הכסף לכיסו. לפיכך חסידיו של ערן מחלקים את עור הדוב עוד לפני שיצאו ליער. חסידיו של אורי מאידך נפתים להאמין שקיימת איזו תבונה שמקורה כמובן חוקי מדע הכלכלה שהם בסופו של דבר עיצבו את התקנות בבחינת הטוב ביותר או הכי פחות גרוע שניתן בערך כמו תכנון מנוף. חוקי הכבידה מחייבים השקעת אנרגיה כדי להרים חפץ מן הקרקע ובאנלוגיה – תקנות מוניטריות קיימות הן המנוף החסכוני ביותר האפשרי בהינתן שחוקי כבידה גוזרים גבול לחיסכון באנרגיה.
בניגוד לרבים בבלוגים אלה (בעיקר של ערן) אני אכן סבור כי לדסציפלינות החוסות תחת השם כלכלה יש מתודות מדעיות ואפילו תובנות חיזוי מסוימות אך צנועות ביותר הואיל וגם המצדדים הנלהבים ביותר של דיסציפלינות אלה אמורים להבין כי הן בחיתוליהן. אין שום מודל כלכלי המסוגל לחזות תהליכים כלכליים בעולם האמיתי באופן שהשונות המוסברת על ידי נגזרותיו תהיה בעלת משקל מכריע בקבלת החלטות כלכליות ראציונליות. יש די והותר דוגמאות לכושר החיזוי המועט של מודלים כאלה ובמיוחד באשר לאירועים קריטיים.
מכל האמור ברור לחלוטין כי יסודו של הפתרון לשינוי המדיניות המוניטרית לטובת ציבור רחב יותר כרוכה בראש וראשונה בניטרולם של המעצבים הקיימים ושלוחיהם. אין להם שום סיבה לשנות התקנות לטובת אחרים. עם יד על הלב כמה מכם מאמינים שטובת הציבור תמשיך לעניין אותם אם באורח פלא שרי הריסון לא תעמוד בפני אישיותכם הכובשת ותמנה אותכם למנכ"ל לאומי?
הקטע זה - כמה אפשר לשחד?
מחקכמה אפשר למנות לתפקידים טובים ורווחיים?
את הרוב אי אפשר לשחד - לפחות לא עם כסף גדול מקסימום סגר גודל של מקרר בהנחה.
לא צריך לחזות הכל - מספיק לדעת בבירור איזה מ 2 אלטרנטיבות טוב יותר המצב הקיים או המצב המוצע.
אכן נקודת התורפה של הדומיננטיים שיש מרחב קטן של נהנים ולא לחינם קוראים להם האלפיון והמאיון. מצד שני העובדה שאנו הרוב המכריע אינה מבטיחה לנו ייצוג הולם הואיל ומנגנון השליטה שאפשר לייצר בעזרת כסף בדרך כלל יינצח את הכבשים. הבסתם תלויה בהתארגנותנו עניין לא פשוט ושמצליח לעתים נדירות. לטעמי שביתה כללית ומרד מסים הם האסטרטגיה הטובה ביותר. במשק בגודלו של המשק הישראלי הכולל בערך שני מיליון מועסקים די בכמה מאות אלפים שיכריזו על שביתה בלתי מוגבלת בזמן כדי להביא את הדומיננטיים לשולחן הדיונים עם עמדות פתיחה אחרות לגמרי מכפי שהורגלנו.
מחקאי אפשר כבר,מאוחר מידי בשביל זה.
מחקבשביל לשבות גם צריך כסף לכלכל את עצמנו בינתיים.
לרוב האנשים אין כסף בשביל לשרוד חודש(בתנאים שהם רגילים) בלי לעבוד.
חוץ מזה שביתה זה כלי - מה המטרה?
אם אתה לא יודע מה אתה רוצה בדיוק לא תקבל את זה.
ובכן לא מאוחר בכלל. 1. אספקה של מוצרי מזון בסיסיים ומוצרים חיוניים אחרים במחירי עלות בככרות בהן ישבו השובתים נוסתה בהצלחה אפילו באוקראינה שלא לדבר על המחאה החברתית בישראל שלא נכשלה מפני שלאנשים לא היה מה לאכול. 2. הדיונים באתר בו אנו מגיבים עוסקים בדיוק בשאלה של מהי המטרה. הטיעון שלי הוא שבמקביל יש להכשיר הלבבות לקראת השביתה הגדולה הואיל וההצעות הטובות ביותר לתיקון הכלכלה תזרקנה לפח ע"י השלטון אם לא יעמוד כוח ממשי מאחרי הצעות אלה. מספיק חודש אחד ללא פינוי אשפה, ללא תחזוקת מבני השלטון ע"י רבבות השקופים שעושים העבודה ועוד כהנה מועסקים ועצמאיים קטנים כדי להביא את נציגינו לשולחן משא ומתן בתנאים אחרים לגמרי.
מחקכדאי מאוד לקרוא קצת את התגובות לפוסט של אורי בבלוג שלו, ובעיקר את זו שמבקשת ממנו הסבר קצר ופשוט על איך ניתן, בעולם בו מקור כל הכסף הוא הלוואה, להחזיר את הריבית על ההלוואה? מהתשובה של אורי שמסרב בתוקף לענות על השאלה ושולח את השואל לעשות תארים בכללה, ניתן להבין מצויין עם מי יש לנו עסק...
השבמחקצודק
מחקנגיד (ולא בציניות) ואנחנו מסקימים איתך והכן צריך לשנות את השיטה, מה אנחנו כשכירים (ולא פוליטיקאים או בעלי הון) יכולים לעשות חוץ מלהוציא פחות כסף ולקחת פחות הלואות?
השבמחקלשאול שאלות, לדבר על הנושא עם אנשים שאתה מכיר ולהעלות את הנושא לדיון.
מחקאם אתה מסכים מה שאתה צריך לעשות זה קודם כל לא להפקיד כסף בבנק להשקעות - פקמים וכו'.
מחקאת הכסף להשקעות לשים בדברים מעשיים ולא פיננסיים - נדלן,זהב,כסף.
לא לקנות במשכנתא ולא לעשות פעלולים פיננסיים - זה מחזק את השיטה.
לא להצביע ל"רעים" - כל מי שלא מבטיח במצע שלו לעשות כסף ללא חוב.
אם אין לך למי להצביע אז להינות באותו יום בלי להצביע.
לא להטיף לאחרים זה הכי מבאס את התחת.
אם שואלים תענה.
ראשית תודה על ההפניה לספר על ההיסטוריה של הבנקאות בקנדה. אני לא חושב, מתוך מה שאפשר לקרוא אונליין, שהוא מתייחס באופן ישיר לנושא המדובר של שיטת ההלוואות שהייתה נהוגה בקנדה בין 1939 ל-1975. ברור עם זאת שבשנות השלושים הוקם בנק מרכזי, בהתחלה בבעלות פרטית ומאוחר יותר הבנק הולאם. הבנק הגביל את יכולתם של הבנקים בבעלות פרטית להנפיק שטרות והנפיק דולר קנדי מאוחד של הבנק של קנדה וכמו כן הלאים מהבנקים הפרטיים זהב, ששימש כרזרבה לפעילותם בהמשך. המקורות לא מציינים דווקא את ההלוואות הישירות לממשלת קנדה ברבית אפס או קרובה לכך.
השבמחקנסיתי לברר את העניין עוד קצת, ודווקא בויקיפידה, אחד מן המקורות שאורי כץ טען שלא מתייחס לאופן מימון הממשלה בקנדה בתקופה , מצאתי את התיאור הבא:
Historically, the Bank of Canada functioned as the financier of Canadian public deficits in the Federal, Provincial, and Municipal budgets providing loans to fund government spending at interest rates as low as 1%. This practice allowed for public debts to be repaid more quickly, but at the cost of higher inflation. The growth of the federal government through the 1960s led to rapidly increasing federal deficits. As these were covered by the Bank of Canada, inflation rose steadily from 2% in 1961 to a high of 12.5% in 1974. That year, with inflation at a 20-year high, the Government of Canada abandoned this method of financing in favor of borrowing from private banks at market rates on the reasoning that paying interest on its debt was less harmful to Canadians than high inflation - a policy now followed by most advanced economies. An alternative approach that was not chosen in Canada was to address the high rate of inflation by decreasing but not eliminating the deficit financed by the Bank of Canada.
http://en.wikipedia.org/wiki/Bank_of_Canada
תחת תת הפרק Roles and responsibilities
מתוך התיאור הזה אפשר ללמוד ש:
1. התיאור של אורי כץ, כאילו הסיפור על אופן מימון פעילות הממשלה ישירות מהבנק המרכזי של קנדה ברבית מאד נמוכה הוא סיפור מצוץ מן האצבע של אקטיביסטים קנדיים, הוא תיאור שגוי ולוקה בחסר. אכן מומנה פעילות ציבורית של ממשלת קנדה על ידי הלוואות ישירות של הבנק המרכזי ברבית נמוכה בתקופה המדוברת, ולאחר מכן שונתה שיטת המימון וממשלת קנדה החלה ללוות את כספיה ברבית גבוהה יותר מן הבנקים המסחריים בבעלות פרטית.
2. לשיטה היו יתרונות וחסרונות. היתרונות ברורים - החזר מהיר יותר של ההלוואות והימנעות משקיעה ממשלתית בחובות, בתקופה של השקעות ענק בתשתיות ופיתוח המדינה, החלשת והגבלת הסקטור הפיננסי וחיזוק הסקטור הריאלי. מאידך, על פי הערך בויקיפדיה לפחות, היא הגבירה את קצב האינפלציה.
בכל מקרה, קשה להסיק מסקנות ישירות ממה שקרה שם , בנוגע לתכנית שיקגו, ובכך אני מסכים עם אורי כץ. הבנקים המסחריים המשיכו לפעול בתקופה המדוברת במתכונת של רזרבה חלקית, בניגוד למוצע בתכנית שיקגו.
היתרון הכי חשוב של השיטה בזמנו בקנדה הוא, לא מספסרים בזמנם וזיעתם של האזרחים לתשלומי ריבית.
מחקאני חושב שטוב יעשה ערן אם יסביר על זה שיש שני רבדים למאבק המוניטרי.
1. החוב הלאומי ותשלומי הריבית שלו, האבסורד בתשלום ריבית על כסף שנוצר מכלום ממיסי הציבור לכיסים פרטיים, אם לא סומכים על הממשלה בלהדפיס כסף, איך סומכים עליה ללוות כסף, והממשלות ברוב המדינות רוב הזמן בגרעון, מה יותר סביר כל הפוליטקאים גרועים או שזה קשור לשיטה?
2. תעשיית ההלוואות לפרטיים ולאזרחים, ובנקאות ברזרבה חלקית (מעשית, הרזרבה אפסית), אני לא חושב שיש למישהו מנדט למנוע מהבנק לעשות את זה, הבעיה לדעתי בגיבוי על הכסף שהוא מקבל מהממשלה, מה שדי פאקטו הופך את המאזן בחשבון הבנק לשקול לכסף, וההסתרה של הנושא, 90% מהאנשים לפחות לא יודעים על זה, מה התשלום שמשלם המיסים מקבל מהבנק על זה שוא ערב לו?
חשוב לציין חליל שבקנדה היה יחס רזרבה. הדבר היחידי שהיה שונה הוא שהממשלה שם נהנתה מזרימה של כסף ללא חוב שיוצר על ידי הבנק המרכזי שלה.
מחקורק כהשלמה , אני רחוק מאד מלהיות כלכלן, אבל נדמה לי, אם הבנתי נכונה את התיאור, שהאינפלציה בקנדה נגרמה באותה התקופה בגלל הגרעונות של ממשלות ומוסדות ציבוריים, אותן הבנק של קנדה כיסה, ולא בגלל עצם השיטה של מתן הלוואות ישירות לסקטור הציבורי.
השבמחקתודה ערן על ההזדמנות שנתת לאורי כץ לכתוב את משנתו לכלל הציבור וזאת בעיתונות ה"נחשבת".
השבמחקככול שהעמקתי לקרוא את המאמר/תחקיר/הגיג של אורי כץ הבנתי שהמעגלים מסביב לחץ הנעוץ בגוף הכלכלה בעצם מסמנים את מטרתו של אורי כץ, שהיא לנגח את ערן שמחדיר דרך כלכלית לגיטימית שונה ואפשרית לציבור וזאת בתקשורת ובאינטרנט.
תודה ערן שדיון זה חושף את הפחד של אנשי הקהילה המוסדית האינלקטואלית מהנחת האופציות הכלכליות הנכונות על סדר היום הציבורי.
אבי ג
אני חייב שמישהו יענה לי, כי כתבתי את אותו טוקבק כבר 3 פעמים בבלוג של אורי כץ ואין עונה:
השבמחקאז המייל של מייקל קומהוף, שכביכול שומט את הקרקע מתחת לרגליו של ערן, הוא כותב בו שאם מדינה קטנה ותלויה בסחר חוץ כמו ישראל תנסה לבצע שינוי בשיטה המוניטרית - במקרה הזה המערכת הבינלאומית תכסח אותה.
אני לא חושב שיש על זה ויכוח בכלל. אבל איך זה קשור בכלל לשאלה התיאורטית של האם בנקאות ברזרבה חלקית הופכת את כולנו לנשלטים על ידי הבנקים? אם כבר זה רק מוכיח כמה הם חזקים.
ובכלל, מה זה משנה אם יש כללים מסודרים לרזרבה חלקית או שכל בנק עושה מה שמתחשק לו? הבסיס לכסף זה אגרות חוב ממשלתיות ולא שום נכס אמיתי. מה זה משנה בכלל כמה רזרבה יש מזה?
תאר לך שאותו אחד שקורא לעצמו "אחד העם" היה עונה לך במשפט ארוך ומבולבל שלא היית מבין ממנו כלום.
מחקהשאלה שלך גם כן מסובכת וקובעת מסקנות. שכלכלה המבוססת על הלוואות הופכת אותנו לתלויים בבנקים. אתה לא יכול לכתוב שאלה בצורה קצרה ופשוטה ואז אולי יענו לך? אני לא מבין כלום מכל הויכוח שמתחולל פה כי צריך להיות כלכלן להבין, אבל נראה לי שאם יש הרבה מאד הלואות כולם תלויים בבנקים. הרי הטענה כיום הוא שאם הבנקים יפלו יהיה רע ומר לכולם.
המשפט הבנק מיצר כסף זה קצת משפט דרמטי, גם תנובה מיצרת חלב וחברת החשמל חשמל וים המלח מלח זה לא אומר שהם יכולים להניף שרביט קסמים ולבזבז את הכסף בלי חשבון, זו עבודה כמו שאתה מיצר כסף בעבודה. זה שרות כמו המכולת או תחנת דלק עם שכר בצידו.
גם אני לא מבין מה זה חשוב אם יש כללי רזרבה חלקיים או כל בנק עושה מה שמתחשק לו כי הבסיס לכס זה האגרות חוב של הממשלה. נראה לי הבנקים יוצרים כמה בעיות, לפני 30 שנה לא היו בכלל עמלות והיום יש בארץ עמלה על כל דבר. יש מדינות בעולם שזה לא כך, לי יש חשבון בהונג קונג וכרטיס אשראי ומעולם לא שילמתי אגורה על שום פעולה בבנק וגם לא על כרטיס האשראי ואני קטן מאד, בסדר גודל של אלפי ש"ח בודדים בחודש ובכל זאת הבנק מרוויח ממני כנראה. אני לא מכיר א אחד שמשלפ עמלות בבנק ובארץ זו מסחטת כספים. אני חושב שהבעיה בבנקים נובעת מכלים פיננסים שעוקפים את הרזרבה החלקית. אם בנק מוכר אופציות האם הוא לא מיצר כסף ללא רזרבה? יש טענה שיש כ 100 טריליון דולר או אולי 100 בליון של אופציות על זהב בשוק בלי גיבוי, זו לא יצירת כסף? ומה עם מכירת ביטוחים פיננסים זו לא יצירת כסף? אני גם חושב שערן מתנגד לרעיון של אג"ח ממשלתים, שכל ממשלה תוציא מה שיש לה ממיסים. אני מעולם לא לקחתי הלוואה מימי ולא הגעתי רחוק, ובפעם היחידה שלקחתי הלואה על בית מחירי הבתים ירדו ב 50 אחוז והפסדתי את הקרן והבנק לקח לי את הבית והחסכונות כך שאני יכול לומר שערן צודק. מצד שני אני רואה שכל אלו שהצליחו לקחו הלוואות בלי סוף והשתמשו בכספים של אחרים כך שאולי בלי סיכון אין רווח.
על כל 10 חברות שלוקחות הלוואות ליצר משהו 9 נופלות, אבל אולי אין אפשרות אחרת.
היה נחמד אם ערן היה מסביר בצורה מנוקדת לאידיוטים מה המישנה שלו.
מוצטפא לא מגיבים לך כי אתה מייתר את הויכוח הלמדני באשר לכמה מלאכים יכולים להניח את ישבנם על חודה של מחט – נושא חשוב שהעסיק את המועצה האקומנית במאה ה 11. כותבי הבלוג של אורי כץ בעצם מנסים לשכנע אותנו שכל מערכת הפיקוח על ההתנהלות הפיננסית של חברה הוא פועל יוצא של כוחות שמעמדם שקול לאיתני טבע וחוקי הטבע. כלומר המערכת הפיננסית הנוכחית היא תוצר הכרחי שמדי פעם יש להכניס בו תיקונים קטנים או שיפורים כפי שנעשה במנועי מכוניות ובלי לכפור בעובדה הבסיסית והנכונה שכל מנוע האמור להפיק עבודה צורך אנרגיה. הבעיה שהשוואת מעמדה המדעי של כלכלה לפיזיקה היא הונאה פשוטה. את שיעור התעקמותה של קרן אור בנוכחות שדה כבידה אפשר לחזות בדיוק של מספר רב של מקומות לאחר ה 0. מה יקרה עוד שבוע באשר למדד כלכלי כלשהוא ניתן לכל היותר לחזות בקושי למשתנה איכותני (המדד יירד או יעלה). הויכוח המתנהל כאן מתעלם וכנראה לא במקרה מהעובדה הפשוטה שכל המערכת הפיננסית נשלטת ע"י רגולציה מעשה ידי בחירה אנושית שבה המשקל המכריע הוא של המגזר הקטן ביותר באוכלוסיה (לא לחינם הם קרויים מאיון ואלפיון).
השבמחקלמעשה הנגזר מתגובותיך וגם מתגובתי ששינוי הרגולציה של המערכת הפיננסית הוא עניין פוליטי ומי שרוצה כלכלה המיטיבה עם מגזרים רחבים יותר של החברה חייב להשקיע את מרצו בניטרול ההשפעה של המגזר הדומיננטי ולא בניסיון פתטי של הצעות לטובת הכלל שתוגשנה לאלה שזה הדבר האחרון שמעניין אותם כפי שולה ממרבית ההצעות בלוג של ערן.
היה לי קשה לעבור על כל התגובות ואני מודה שבהתחלה לא הבנתי כלל את הראציונאל של לענות לצמד השרלטנים האלה .... אבל
השבמחקאני לגמרי מבין את הצמד המדובר - מגיעה קבוצת אנשים, נבונים, חושבים, תוהים אבל .. ללא תואר רישמי בכלכלה (ובטח ללא תאר ד"ר בכלכלה) ושומטת את הקרקע מתחת לרגליהם של "המומחים". אם ערן יכול להפנות אותי למקורות מידע מספקים ואם אני יכול לדון כאן ממש עם חברים אחרים בסוגיות האמורות ... אני לא ממש חייב לפקוד את ספסלי האוניסרסיטה. New World vs. Old World
הפחד שניכר בדבריהם של האליטה השינה הוא כל כך מענג !
אנונימי מ 9:56. אם אתה לא מסוגל לטרוח בעצמך לפנות למקורות מידע מספיקים, דבר שכל סטודנט באוניברסיטי לומד לעשות, איך אתה חושב שתבין מה הולך פה? ולמה שערן יטרח לענות לך אם אתה קורא לו שרלטן? ואם אתה לא מבין כלום בכלכלה כי אין לך השכלה ולא למדת את הנושא מדוע אתה מחליט שאנשים חסרי תארים שומטים את הרגלים למומחים?
מחקאתה בעצם מודה במה שאורי כץ טוען שיש קבוצה של הרסנים שפשוט נהנת מזה שעילית נכשלת בלי לבנות כלום. סתם סיבה למסיבה כמו ביתר ירושליים בסכנין
עורב,
מחקניכר שהשפעת האלכוהול מארוע הפורים של אתמול טרם פגה - ולהדיוט(ות):
מאמין מאוד בפועלו על ערן הילדסהיים ובתנועה לשינוי
מזלזל מאוד בהשתלחות של "סוכני ידע" רק משום שרכשו לעצמם תואר אקדמאי
גילוי נאות - מכיר את ערן ויודע שהוא אכן בעל תואר אקדמאי (אבל לא כלכלי) אבל ראבעק - הבלוגר הזה, יודע כל כך הרבה יותר מהרבה מומחים כלכליים ו/או בעלי תואר מתקדם.
תואר אקדמאי הוא לחלוטין לא חזות הכול.
ובלי שום קשר - אתרים עצמאיים חדשותיים או כלכליים או whatever שיש להם בסיס ידע איתן, אמיתי, רחב ולא מוטה, גופים שלא פוחדים להתעמת או לשאול את השאלות חשובות, גם אם לא קיבלו הכרה (מאקדמיה או בעלי הון .....) הם האלה שיישלטו בשיח הציבורי
11:11 זו הבעיה, שליצנים כמוך בוחרים ליצנים כמוהם להיות חברי כנסת, לכן יש לנו שר אוצר ללא השכלה כלכלית, ללא השכלה בכלל.
מחקממש לא,
מחקהשנה דווקא הלכתי על מעודדת (אומרת היוש לצד הנשי שלי .... you know)
ובכל מקרה,
1. שר אוצר נושא באחריות מיניסטראילית במשרדו - יש לו פקידים שיודעים טוב טוב את החומר.
2. גם אם היית/הייתי/היינו בוחרים בפרופסור לכלכלה, דבר לא היה עוזר. זו השיטה, דארלינג, לא שר האוצר.
3. לגבי השכלה ... תרשה לי לצקצק בלשון ... השכלה היא אמנם דבר חשוב ביותר, ברם, הוויכוח הוא לגבי החשיבות היתרה, אפעס, שמקבלת השכלה אקדמאית בתחומים רבים. אין לי ביקרות על לימודי רפואה למשל או כימיה אבל הרבה לגבי המון תחומים אחרים. אם היית סטודנט (ויש לי תחושה עמומה שכן) תוכל וודאי להסכים איתי שלימודים באוניברסיטה (ואף לקראת לימודים מתקדמים רחמנא ליצלן!) אינם ערובה לחדות, חכמה או יכולת קוגניטיבית יוצאת דופן
בנקים ויצרני הרהיטים,
השבמחקחלק א:
הפוסט המדובר נפתח בדימיון בין הבנקים אשר מעונינים להגדיל את חובות הציבור אליהם, לבין יצרני הרהיטים המנסים למכור כמה שיותר לציבור בכדי להגדיל את רוחיהם. בשני המיקרים הציבור הוא בעל השליטה ואינו מחויב ליצור את הביקוש, לפחות כך נרמז מהכתוב להבנתי, וזכות העסק לעשות מה שביכולתו בשביל להגדיל את מחזור המכירות.
הבה נעתיק את עקרונות המערכת המוניטארית לתחום הרהיטים ונראה מה נקבל. זו באמת אנלוגיה נהדרת בשביל להבין את המערכת ואת נקודת הפתיחה ממנה מבצעים הבנקים את עסקיהם.
נפתח בחוקי היסוד של מדינתינו לגבי תחום הרהיטים:
למעט מספר גופים גדולים (נניח שישה…) שלהם הזכות לייצר רהיטים, אסור לאף אזרח לייצר או לבנות רהיטים. העונש על יצור רהיטים עצמאי מגיע בקלות למספר שנות מאסר.
האזרחים אינם יכולים באמת לקנות רהיטים, אלא רק לשכור אותם לתקופת שימוש בהתאם לחוזה עם היצרן. בסוף התקופה האזרח חייב להחזיר את הרהיט ליצרן, בתוספת רהיט נוסף (רהיט הריבית), לעיתים קטן יותר ולעיתים ממש זהה בגודלו וערכו, תלוי בתקופת השכירות ותנאי החוזה. במידה ואין ביכולת האזרח להחזיר ליצרן את הרהיט ששכר בתוספת הרהיט הנוסף, עומד החוק לצד היצרן ומאפשר לו לעקל כמעט כל נכס אחר שבידי האזרח.
מיותר להזכיר שהרהיט הנוסף (רהיט הריבית) יכול להיות מיוצר ומושכר לאזרחים רק על ידי אותם יצרנים מורשים באותם תנאים.
לאזרחים מותר לסחור ביניהם ברהיטים המושכרים, כלומר לקבל תגמול על עבודתם ברהיטים או להחליף מוצרים אחרים ברהיטים. אף אזרח אינו מחויב לשכור ישירות מהיצרן. זכותו להשתמש ולצבור רהיטים שאזרחים אחרים שכרו (ומחויבים להחזיר ליצרן).
מפליא מאוד שנוצר פה מצב בו לאורך זמן תמיד יצטרכו כלל האזרחים להחזיר ליצרנים יותר רהיטים ממה ששכרו מהם במקור, והדרך היחידה לעשות זאת היא לשכור מהיצרנים רהיטים נוספים, שוב באותם תנאים. כמו כן אין שום חוק שמחייב את היצרנים לייצר כמות מינימום של רהיטים לאזרחים, בהתאם לכמות הרהיטים שהאזרחים חייבים ליצרנים (הרהיטים שהושכרו במקור בתוספת רהיטי הריבית).
היצרנים רשאים להגביל את כמות היצור כראות עיניהם כך שלא יהיו מספיק רהיטים בידי האזרהים בשביל להחזיר את חוב הרהיטים שלהם. אם נראה ליצרנים שמוטב להם להגביל את ההיצע לאזרחים ולקחת מהם נכסים אחרים במקום חוב הרהיטים, אדרבא.
הבנקים ויצרני הרהיטים,
השבמחקחלק ב':
מספר נקודות נוספות על עולם הרהיטים:
בדרך כלל הרהיטים אינם מתפזרים באופן שווה בין האזרחים. לחלקם אין אפילו שרפרף ולחלקם מחסנים עמוסים ברהיטים שיכלו לרהט ערים שלמות.
המדינה הקימה את "רהיטי ישראל" למען אזרחיה. הגוף שמייצר כמות רהיטים בסיסית להשכרה ליצרנים ולמשק. ישנה הגבלה על היצרנים! הם צרכים לפחות רהיט אחד במחסן בשביל לייצר עשרה רהיטים להשכרה (בדומה למערכות ה Furniture Reserve מעבר לים).
למרות מערכת הפיקוח, המציאות מראה בבירור שאין הגבלה מעשית על היצרנים. אם היתה אז איך זה שהם יצרו כל כך הרבה שהיום צריך האזרח כמעט פי שניים רהיטים בשביל להחליפם בקורת גג לעומת העבר הקרוב? לפני מספר שנים הינו מחליפים 10 שולחנות בדירה והיום אנו זקוקים כמעט ל20! מי הציף את המשק בשולחנות שהם שווים כל כך מעט היום? מי הפך את השולחן שעבדנו כל כך קשה בישבילו לפני עשר שנים לחסר ערך היום? אם לא היו מיצרים כל כך הרבה שולחנות זה לא היה קורה! על מי מוטלת האחריות? על זה שמוכן לשכור או על מי שמייצר?
רהיטים הם אמצעי המסחר היחידי המותר במשק, למעט החלפה ישירה שאין בה רווח-בארטר.
לכל רהיט יש ערך והאזרח אינו חייב להחזיר ליצרן בדיוק את הרהיט ששכר. הוא רשאי להחזיר כל רהיט שווה ערך ששאב מהמשק.
היצרנים מעניקים שרותי אחסנה לאזרחים שיפקידו אצלהם את מלאי הרהיטים שברשותם. אלה לא באמת שרותי אחסנה בגלל שהיצרן רשאי לעשות ברהיטים כרצונו ולגלגל אותם הלאה. היצרן שומר בערך רהיט אחד מתוך עשרה שמופקדים ל"ביטחון". לפי החוק היצרן "חייב" לאזרח את הרהיט שהופקד למשמרת. הרהיט לא באמת שם. אם היצרן בבעיות והאזרח לא הספיק לדרוש את הרהיטים שהפקיד בחזרה, "הלכו הרהיטים".
ולסיום כמה מילים על תהליך היצור:
ליצרן מכונה משוכללת ליצור רהיטים אשר אינה צורכת שום חומר גלם בשביל התהליך. היצור אינו לוקח זמן ומתבצע במקום בלחיצת כפתור. המכונה מופעלת כל פעם שאזרח בא לשכור רהיטים. למכונה רק שתי דרישות:
א. שבמחסן היצרן יהיה מלאי רהיטים בהפקדה. מעט מאוד, אחוזים בודדים מסך הרהיטים שהמכונה מייצרת כרגע עבור שהאזרח שמעונין לשכור.
ב. שהאזרח יחתום על התחיבות להחזיר את הרהיטים לאחר התקופה, או תוך כדי בתשלומים, בתוספת רהיטי הריבית. במידה ולא יחזיר ככתוב, היצרן יעקל רכוש אחר שבידי האזרח.
כאשר מחזיר האזרח את הרהיטים ששכר ליצרן, המכונה משמידה את הרהיטים. הרהיטים היחידים שנשארים הם רהיטי הריבית אותם שאב האזרח משוכרי רהיטים אחרים במשק, אלה נשארים אצל היצרן כרווח על כך שהפעיל את מכונת הקסם.
כן. כאשר מחזירים חוב רהיטים ליצרן, הרהיטים מושמדים. זה לא נורא כפי שנשמע, והתהליך אינו מזהם או משאיר פסולת. אל דאגה, המכונה מיצרת רהיטים חדשים ברגע שיש מי שמוכן לחתום על חוזה.
שלום,
השבמחקאציג את תגובתי מהמאמר של אורי גם כאן למי שמעוניין להבין. התגובה נוגעת בטענה שצריך תמיד לייצר עוד כסף בשביל לכסות את כל ההלוואות במשק. אם בזמן אפס יש במשק 100 שקל שנושאים ריבית של 10% אזי בסוף השנה חייבים להוסיף לפחות עוד 10 שקלים להיצע הכסף כדי לכסות את הריבית מההלוואות הקודמות. וכך זה אמור לגדול באופן אקספוננציאלי עד היפר אינפלציה בעקרון. כך גם אני הבנתי את זה לפני כן.
אבל זה לא נכון. וחבל שאורי כץ לא פירט והסביר את הנושא במאמר שלו כי הטענה הזו עומדת בבסיסה של הרבה מהביקורת שהכלכלה האמיתית מציגה.
ראו את הדוגמא הבאה שמציגה מערכת מוניטארית מופשטת ביותר:
נגיד ובעולם ישנו רק בנק אחד וכמו כן רק בן אדם אחד. אותו אדם עובד אצל הבנק וגם מקבל הלוואות בתנאים משופרים של 10% בשנה. האדם לקח הלוואה של 120 שקלים. מה קורה הלאה?
.
הריבית החודשית בתנאים אלה היא שקל אחד.
הקרן היא 12 שקל.
.
בכל תשלום לבנק – הקרן נעלמת מן השוק והריבית ממשיכה להתגלגל.
.
זמן אפס לפני ההלוואה: במשק יש 0 שקלים (נגיד ולבנק אין רזרבה בכלל)
זמן אפס אחרי ההלוואה: במשק יש 120 שקלים.
——————————————————————————————————
חודש ראשון: האדם מחזיר לבנק 11 שקל. 10 שקל קרן ושקל ריבית. השקל הוא ההכנסה של הבנק.
באותו החודש הבנק משלם לבן אדם הזה את משכורתו. שקל אחד. כמה כסף נשאר לאדם? 110 שקל (120-11+1). כמה כסף הוא נשאר חייב לבנק? 110 שקל. כמה כסף יש במשק? 110 שקל.
——————————————————————————————————
חודש שני: האדם מחזיר לבנק 11 שקל. 10 שקל קרן ושקל ריבית. באותו החודש הבנק משלם לבן אדם שקל אחד משכורת. כמה כסף נשאר לאדם? 100 שקל (110-11+1). כמה כסף הוא חייב לבנק? 100 שקל. כמה כסף יש במשק? 100 שקל.
——————————————————————————————————
חודש שלישי: האדם מחזיר לבנק 11 שקל. האדם מקבל שקל משכורת.
כסף שיש לאדם: 90 שקל (100-11+1)
שארית החוב: 90 שקל
כסף במשק: 90 שקל
——————————————————————————————————
חודש רביעי: האדם מחזיר לבנק 11 שקל. האדם מקבל שקל משכורת.
כסף שיש לאדם: 80 שקל (90-11+1)
שארית החוב: 80 שקל
כסף במשק: 80 שקל
——————————————————————————————————
חודש חמישי: האדם מחזיר לבנק 11 שקל. האדם מקבל שקל משכורת.
כסף שיש לאדם: 70 שקל (80-11+1)
שארית החוב: 70 שקל
כסף במשק: 70 שקל
——————————————————————————————————
.
כפי שניתן לראות הגעתי לחודש החמישי בלי שום בעיה ואפשר להמשיך הלאה. אם נמשיך את הדוגמא הזאת עד הסוף נגיע למצב שבו במשק יש 0 שקלים ללא לקיחת הלוואה נוספת. זה בעצם סותר את הטענה שתמיד צריך לייצר עוד כסף במשק בשביל לכסות את כל ההלוואות במשק. זה מה שלא הצלחתי להבין קודם כי ניסיתי לראות את העניין באופן פשטני מדיי. התעלמתי מהעבודה שהריבית חוזרת בחזרה למשק ולא נושאת ריבית יותר. ברגע שאותו שקל של ריבית מהדוגמא חוזר למשק ללא ריבית אז אין שום בעיה בעצם.
יש עוד משהו: הבנק משלם משכורות לעובדיו. המשכורת איננה הלוואה. אז מאיפה הוא משלם אותה אם כל כסף שהוא מוציא החוצה חייב ליצור חוב? ובנוסף למה בעלי הבנק ועובדיו הבכירים לא יוציאו את הריבית למשק בתור משכורת לעובדים או דיודנדים? הרי הם מקבלים נתח גדול מאותו כסף?
מחקgalgal21
איליה -
מחקאתה כמובן צודק בתיאור של איך אפשר - תיאורטית - לגלגל את החזרי הריבית חזרה למשק וכך לבטל/ למנוע תופעות של היפר-אינפלציה, שבמקרה אחר היו הכרחיות מתמטית.
אתה כמובן טועה בזה שאתה טוען שהתנועה לשינוי מוניטרי (בהרחבה, גם ערן בדעה זו) חושבת אחרת.
הבעייה היחידה ב'ציור' שציירת היא שבפועל זה לא קורה. להון אצל הבנקים יש נטיה מוזרה ובלתי מוסברת להישאב אל עבר אי-אלו חברים ומקורבים ומדי פעם להיעלם בתספורות. למען האמת - באף מדינה בעולם זה לא ממש שונה. גם קומהוף מודה ש'תיאורתית' בלבד הציור שלך הגיוני, ובפועל הוא לא מה שקורה.
מעבר לזה - גם אם זה היה קורה - הרי בעצם המשמעות של העניין הזה הוא שכולנו צריכים, ע"מ לא 'לפוצץ' את המערכת, לעבוד אצל הבנקים ולשרתם כמיטב יכולתנו, תמורת הזכות הנפלאה שהם בטובם מסכימים לנו להחזיק בניירות מסוימים, שאמנם אנחנו אלה שהרשינו להם לייצר, אבל מי סופר קטנות..
לדעתי, הסיבה שהמערכת הכלכלית לא מתפוצצת בתדירות יותר גדולה (כפי שהיה צריך לקרות לפי הגרפים של ריביות והיפר-אינפלציות וכאלה) היא שפשוט עיני כל העולם מופנות לנצח במירוץ אל 'יעד הצמיחה' (ריבית מינוס אינפלציה) וממילא מכפילים את יכולת הייצור פי 1000, מכפילים את שעות העבודה (במקום מפרנס יחיד, עכשיו צריך 2) וגם זה לא מספיק - אז המשכורות עומדות (שתצטרך לעבוד יותר) וכו'. וממילא הרבה יותר כסף נדרש ל'תפעול השוטף' של המערכת מה שמאזן מעט את ה'משיכה כלפי מעלה' של האינפלציה. מאז היווסד בנק ישראל ועד עכשיו (60 שנה) השקל רשם פיחות של כ99%.
אריאל,
מחקכלל לא הזכרתי בתגובתי את התנועה לשינוי מוניטרי בכלל. לא קראתי כתבות של התנועה ולא יודע מה הטענות. אני כן קורא לעיתים קרובות בבלוג הזה של ערן והבלוג חוזר על הטענה שישנה בעיה בעובדה שכסף מיוצר כחוב ונושא ריבית כי תמיד נצטרך לייצר עוד חוב כדי לכסות את הריבית הקודמת. הוכחתי כאן שהטענה הזאת פשוט לא נכונה.
אם אתה רוצה לטעון שהכסף אינו מתגלגל חזרה לציבור באופן שוויני אז בסדר גמור אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי שפתרונותיו אחרים לגמרי מהפתרונות שמוצגים פה. יש הבדל משמעותי בין זה לבין מה שנטען כאן בנוגע להיצע הכסף. "כסף מיוצר מחוב, הריבית אינה מיוצרת. לכן תמיד נצטרך לייצר עוד חוב כדי לכסות את הריבית." זו טענה שחוזרת כאן על עצמה שוב ושוב ואפשר לומר שכל הבלוג דיי מבוסס על הטענה הזו. הטענה היא לא נכונה. אם כותב הבלוג לא באמת חושב ככה אז אולי כדאי להבהיר את זה אחת ולתמיד כי כפי שזה נראה רבים מהעוקבים (אם לא כולם) מבינים את מה שהוא כותב בדיוק ככה.
אני אישית פשוט לא מצליח לראות איך לתת למדינה להדפיס כסף ישנה פה משהו. ועוד עם אינדקס שחיתות כמו של ישראל?
איליה
מחקזה מצחיק שאתה אומר שאתה קורא באופן עקבי את הבלוג בו בזמן שאתה מבקש מכותב הבלוג להבהיר משהו שכתוב במאמר הזה שאתה מגיב אליו. יש במאמר התיחסות לטענה שאתה מעלה לגבי האי צורך להגדיל את החוב על ידי הריבית ועד כמה זה רלבנטי לשינוי מוניטרי. יתכן שפספסת
איליה, אתה מפספס את המהות. הבלוג לא מבוסס על הטענה כי הריבית מתמרצת את גידול החובות. הוא רק מציע את זה כאפשרות להסבר המצב בו כמות החובות הולכת וגדלה בכל העולם. אם יש לך הסבר אחר, נשמח לשמוע.
מחקהנקודה המהותית בבלוג היא שכל הכסף שמסתובב בשוק מקורו מחוב ולכן מלתחילה יוצר מצב שבו יהיה מחסור בכסף באופן תמידי. תנסה להתמודד עם העובדה הזו במקום להתעסק עם פלפולים חשבונאים תיאורטים שגם אם נכונים, אין להם כמעט משמעות בעולם האמיתי.
לא שמת לב,
מחקאבל אתה יוצא מנקודת הנחה שהוצאות הבנק (המשכורת שהוא משלם) זהות להכנסותיו (הריבית שהוא מקבל).
בנק כזה הוא כמובן בנק כושל, שלא יחזיק מעמד חודש אחד.
כל הבנקים בישראל (ובעולם) מציגים מאזן חיובי, לכן סך כל הריביות עולה על סך כל הכסף מה שמכניס אותנו לבעיה הידועה.
http://www.theguardian.com/commentisfree/2014/mar/18/truth-money-iou-bank-of-england-austerity
השבמחק