מאת: בעז הירש
בכלי התקשורת דיווחו בימים האחרונים כי הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנת 2015 בגובה של 328 מליארד ₪. מספר גדול. התקציב הזה מתחלק בין מספר המשרדים הממשלתיים כשהגדול מבינהם הוא משרד הבטחון. בפועל משרד הבטחון הוא לא זה שמגלגל הכי הרבה כסף מסך כל התקציב. ישנו "משרד" נוסף- אמנם ללא שר ,ללא לשכה מכובדת וכזה שלא זוכה לתשומת לב התקשורת למרות שאינו סודי. מנהלת אותו יחידה קטנה במשרד האוצר ,שנקראת "היחידה לניהול החוב הממשלתי" או בקיצור 'יחידת החובות'. כמות הכספים ,שמנהלת היחידה הצנועה הזו, גדולה בהרבה מתקציבי משרד הבטחון והחינוך גם יחד. ליחידת החובות יש תפקיד עיקרי שהוא להיות אחראית על לקיחת וניהול כל ההלוואות הממשלתיות . בין השאר על מנת שהמדינה תוכל לעמוד בכל ההתחייבויות שלקחה על עצמה.
את החוב המנוהל ניתן לחלק לשני חלקים:
תשלומי הריבית
כאמור, המדינה לוקחת הלוואות בסכומים גבוהים מאד, שעליהם כמובן נדרש לשלם ריבית. בטבלה המצורפת אנו רואים את התפתחות תשלומי הריבית בעשור האחרון (במיליארדי ₪). כפי שניתן לראות ב-5 שנים האחרונות גדלו תשלומי הריבית בכחמישה מליארד ₪. ב-2015 המדינה כבר תפריש סכום אדיר כ-40 מיליארד ₪ מהמיסים שהיא גובה לצורך כיסוי הריבית על ההלוואות.
הנתונים מתוך "התקציב הפתוח" ומפרסומי היחידה לניהול החוב הממשלתי. הנתונים הם נתוני תשלומים בפועל
תשלומי הקרן
זהו החלק הארי שמתעסקת איתו יחידת החובות. לכאורה הוא פחות חשוב, משום שהוא "בסך הכל" עסוק בגלגול החובות הקודמים ולקיחת הלוואות נוספות עבור הוצאותיה העודפות של הממשלה. אך כשבודקים את התפתחות החובות בו בעשור האחרון מתגלים מימדים די מבהילים. בשנת 2013 בלבד לקחה המדינה הלוואות בגובה של 119 מליארד ₪ (כ100 מיליארד ₪ רק לצורך גלגול החוב הקודם -הקרן).
כלי התקשורת מקדישים זמן רב, ובצדק, לדיונים אודות תקציב משרד הבטחון. זהו המשרד עם התקציב השני הכי גדול, לאחר יחידת החובות. אולם, מעניין לראות כי לפני עשר שנים תקציב משרדי הבטחון וכמות הכסף שהתגלגלה ביחידת החובות היו דומים. ראו בגרף הבא מה קרה מאז:
כמות הכספים שמנהלת יחידת החובות מגיעה כבר לכשליש מכל תקציב המדינה, אך משום מה אין על כך שום דיון בתקשורת כאילו היתה זו גזירה משמיים.
מהיכן נובע הסכום העצום של החובות הממשלתיים?
מושגים מכובסים כמו "גובה הגרעון" (ביחס לתמ"ג) מסתירים את העובדה כי הגרעון הממשלתי גדל בשנת 2013 בלבד בכ-30 מליארד ₪ והוא עומד עתה על למעלה מ-700 מליארד ₪. כן, כן – גובה החוב הממשלתי עומד היום על כ- 706 מליארד ₪!! כפול מתקציב המדינה ולמעלה מפי 10 מתקציב הבטחון. מדי שנה מגדילה הממשלה את הגרעון שלה בעשרות מליארדי ₪ ולשם כך היא לוקחת הלוואות עתק. הבעיה עם הלוואות שצריך להחזירן. ראו בטבלה הבאה את התפתחות החוב הממשלתי בעשור האחרון: משנת 2001 ועד היום גדל החוב ב-250 מליארד ₪. גידול כזה מחייב את הממשלה להגדיל כל הזמן את החזרי החובות ולהאריך אותם. יחידת החובות מנסה כל הזמן להאריך את משך ההלוואות, כדי "להקל" עלינו עכשיו, מה שיגרום לשעבוד בנינו ונכדינו לחובות אינסופיים בעתיד.
הגידול העצום של החובות בתקציב המדינה הוא תוצאה ישירה של שיטת יצור הכסף הקיימת כיום, שלפיה המדינה מנועה מלייצר את כספה אלא חייבת ללוות אותו מהשוק הפרטי ולשלם עליו ריבית. כפי שאנחנו רואים, משרד האוצר (באמצעות היחידה לניהול החוב הממשלתי) לוקח מדי שנה חובות אדירים, על מנת לעמוד בחובות שנלקחו בשנים עברו וכדי לממן גרעונות.
אז מה אפשר לעשות?
בכלי התקשורת איננו שומעים על פתרונות כלשהם, אלא, מסבירים לנו עד כמה מצבנו קשה. הפתרון שאנו מציעים הוא רפורמה מוניטרית (בדרך יצירת הכסף), הנדרשת כדי לשפר את מצבם הכלכלי של תושבי ישראל. הרפורמה מורכבת משני יסודות עיקריים:
ייצור כסף המדינה ע"י הריבון ללא חוב ואיסור יצירת הכסף הלאומי של המדינה ע"י גופים פרטיים כפי שהבנקים המסחריים עושים היום.
המשמעות של הרפורמה היא להשאיר את כמות הכסף במשק כפי שהיא, אך במקום שהבנקים המסחריים ייצרו כסף חדש ויזריקו אותו למשק תמורת ריבית, תייצר המדינה את הכסף שלה (ע"פ רוב ללא חוב). צעד ראשון בכיוון של יישום הרפורמה הוא החזר כספי הריבית (40 מליארד ₪ בשנה) ובכך למעשה קטיעת הגלגל האינסופי של חובות שצריכים לקחת רק כדי לשלם איתן את הקרן והריבית של החובות הקודמים. חישבו רק שבמצב כזה מתפנה לממשלת ישראל סכום של קרוב ל40 מיליארד ש"ח שבמקום שילך לתשלומי ריבית והגדלת הגרעון הולכים לרווחה, לחינוך, לבריאות. בנוסף אין שום סיבה שמדינה ריבונית תהיה בגרעון כל כך גדול אם היא יכולה לייצר את כספה בעצמה.
למה להרוס תוכניות? למה התיקון צריך תמיד להיות מקומי ונקודתי? מהי המטרה? לא מתווכח איתך לא על הריבית ולא על ייצור הכסף ובטח שלא בנושאים חברתיים. קראתי ולמדתי בבלוג שלך ומנסה להבין מי נגד מי. ממשלת מדינת ישראל נגד אזרחי מדינת ישראל? בתי המשפט[+פרקליטות+משטרה] נגד אזרחי מדינת ישראל? הבנקים[והפרזנטור] נגד אזרחי מדינת ישראל? חברות התרופות נגד אזרחי מדינת ישראל? חברי הכנסת נגד אזרחי מדינת ישראל? צהל נגד אזרחי מדינת ישראל? התקשורת נגד אזרחי מדינת ישראל? ואולי המשחק גדול יותר ויוצא את גבולותיה המומצאים של מדינת ישראל? נניח איזו קרן בינלאומית למטבעות או הבנק הבינלאומי העולמי? רב הנסתר על הגלוי. כדאי לקרוא לילד בשמו. מי ממנהיגנו בעל לב זהב? מי בעל לב רע? מי מרגל? מי בוגד? מסכנים החיילים הגיבורים שמתו בקרב הלא נכון. ואולי הר הבית קשור? מועדים לשמחה
השבמחקהמשחק בהחלט גדול יותר:
מחקהבנק להסדרי סליקה בינלאומיים:
The Bank for International Settlements (BIS) is an international organization of central banks which "fosters international monetary and financial cooperation and serves as a bank for central banks".[2]
https://en.wikipedia.org/wiki/Bank_for_International_Settlements
http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/030630a.aspx
"In addition, other secret societies are briefly discussed in Tragedy and Hope, including a consortium of the leaders of the central banks of several countries, who formed the Bank for International Settlements.[23]:323–324"
http://en.wikipedia.org/wiki/Carroll_Quigley#Quigley.27s_claims_about_the_Milner_Group
הבנק העולמי:
Whistle-blower Karen Hudes, Senior Counsel for the World Bank legal department
עדות שלה (קליפ 10 דקות) - שופכת הכל החוצה
https://www.youtube.com/watch?v=M4VGoXV5vYg
קרן המטבע הבינלאומית - International Monetary Fund הוא ארגון בינלאומי המסונף לאו"ם היושב בוושינגטון. הארגון נוסד ב-27 בדצמבר 1945 במטרה לפקח על תקן הזהב והצמדת ערך הדולר לזהב. לאחר ביטול תקן הזהב בשנת 1971 עבר הארגון לעסוק במתן הלוואות ארוכות טווח למדינות מהעולם השלישי, בדומה לתפקיד הבנק העולמי.
https://he.wikipedia.org/wiki/קרן_המטבע_הבינלאומית
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקהגולם קם על יוצרו: האנושות המציאה כלי לניהול הכלכלה: בנק, היום האנושות טובעת בחובות לכלי הזה.
מחקאשמח אם תסבירו מה זה ל׳ייצר׳ כסף
השבמחקמה זה ?
ובעיקר מה המשמעויות של ל׳ייצר׳ כסף?
תודה
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/p/blog-page_29.html
מחקhttp://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/04/blog-post_4540.html
מחקיש המון חומר בנושא שריכזתי את רובו בקטגוריה של "בי"ס לכלכלה אמיתית" כאן:
מחקhttp://kalkala-amitit.blogspot.co.il/p/blog-page_29.html
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקליצר כסף או במינוח יותר מדויק להפיק את המטבע הלאומי, משמעו כיום שהבנקים נותנים הלוואות מכסף שיצרו יש מאיין והלוואות אלה נכנסות למחזור ככסף. לדוגמה: אם קבלת משכנתא של 100 אלף, הכסף הזה עובר לקבלן וממנו לפועלים ומהם לסופרים וכן הלאה. כיוון שהמשכנתא לא נוצרה מכסף שהיה לבנק, כי אם מכסף "שהפיק" יש מאיין המאה אלף הם כסף חדש שנכנס למחזור. כך נוצר כסף בימינו. לעומת זאת, התנועה לשינוי מוניטארי בישראל ובעולם כולו - תנועה גלובאלית - מציעה שרק הממשלה תפיק את הכסף הלאומי וכיצד יעשה הדבר? יותר פשוט משתעיז לחשוב: פשוט ביחידת המחשב של וועדה להפקת הכסף בבנק ישראל - דבר שנעשה כיום אך באופן מצומצם - ירשמו בשורה המתאימה 40,000,000,000 והנה, נוצרו יש מאין 40 מיליארד ש"ח, שאותם הממשלה לא צריכה ללוות ולא נדרשת לשלם ריבית. וכך בסופו של דבר כולם מרוויחים. אומנם הדברים מעט יותר מסובכים בפועל, עליהם אני כותב ספר ובאתר זה נפתח בית ספר לכלכלה אמתית שעוסק בכך, אך בעיקרון כך הם פני הדברים. אם זה נשמע הזוי, משום שמבלי דעת כל הציבור נתון לשטיפת מוח הנמשכת מעל למאה שנה בכל העולם, על ידי יצרני הכסף הפרטיים, שעושקים את כולנו.
מחקהחוב של 700 מיליארד פלוס ה40 מיליארד שנתי הם לא כתוצאה ממכירת אגח
מחקאני מסכים עם הרעיון של יצירת כסף ללא חוב
אבל בפועל המדינה מוכרת אגחים לבעלי הון (קרנות פנסיה) והכסף האדיר הזה - 40 מיליארד מגיע בעקיפין לציבור בתור תשואה על האגח
אורי
ברמה העקרונית - למה הריבון צריך לקחת הלוואות בשביל לקיים את המדינה. אם הכסף נדרש - יש לייצרו ללא חוב. כמובן שיש צורך במערכת איזונים ובלמים כלכליים מתאימה על מנת שלא לגלוש לייצור כסף עודף.
מחקברמה הפרקטית - מי שמרוויח זה מי שיש לו (פנסיה, כסף לקנות אג"ח וכו'). ומה אם אלה שאין להם. השיטה הנוכחית מנציחה ומגדילה את אי השוויון.
אני מסכים איתך בועז בהכל
מחקאבל חשוב לי לציין שה-40 מיליארד האלו לא הולכים לחבורה של בנקאים רשעים אבל בסופו של פסוק למשקיעים בשוק ההון - גם כאלו שלא יודעים שהם משקיעים זה בעיקר קרנות הפנסיה והביטוחים.
הבעיה עוד יותר בעייתית כיוון שכרגע פנסיה או ביטוח כלשהו זה אפיק החיסכון היחיד לרוב האנשים ואמנם אני לא חושב שזה תפקיד המדינה לשלם לחוסכים פרטיים מכסף ציבורי, נשארת הבעיה של מה יעסו הפנסיות עם כל הכסף שלהם, לשיטתך לא יהיה להם אפיק השקעה
אורי
ה-40 מליארדים שמשמשים להחזר הריבית על ההלוואות שהמדינה לקחה נלקחים מכלל החברה וניתנים חזרה רק לחלק ממנה. זה תהליך לא נכון מבחינה חברתית.
מחקאתה צודק שיש בעיה בחסכון הפנסיוני. כשהרפורמה המוניטרית תופעל במלואה האינפלציה הצפויה תהיה קטנה מאד עד בלתי קיימת ולכן הפנסיות (כמעט) ולא תישחקנה.
בנוסף, צריך לאפשר לחוסכים בפנסיה את הבחירה במספר אפיקי פנסיה וככל שגדל הסיכון, כך גדלה אפשרות התשואה. היום לא שואלים אף אחד מה לעשות עם כספי הפנסיה. מעבר לזה, צריכה להיות ערבות מדינה ברמה כלשהי להבטחת כספי הפנסיה.
בכל מקרה, הקלות שבה מנהלי קרנות הפנסיה מסרסרים בכספים שהפקדנו אצלם היא שערורייתית ובהחלט צריך לצפות אף להביא זאת במקרים מסויימים וקיצוניים (שלצערנו קורים ) למבחן משפטי.
נניח הממשלה תחליט לייצר את הכסף שלה בעצמה ללא חוב כפי שאתה מציע.
השבמחקמה מגביל את כמות הכסף שמיוצר כל שנה?
אתה אומר שהוא יוגבל לצמיחה הכלכלית - אבל זאת סטטיסטיקה שאפשר לעוות.
קשה מאוד לפוליטקאי לקצץ בתקציב ותמיד יש סיבות (נגיד מלחמה או רצון לקנות בוחרים) להגדיל את הסכום שמיוצר ב"עוד קצת".
בסופו של דבר יאבד הציבור את האמון במטבע.
לאחר היפר-אינפלציה וקריסת המטבע המדינה תהיה חיבת הלוואה חיצונית ממדינות זרות לשיקום הכלכלה.
התנאי להלוואה יהיה איסור על יצור עצמי של כסף. יחד עם זאת ירשו למדינה להקים בנק לאומי שנותן כסף למדינה כהלוואה ושמנוהל (לכאורה) ע"י שיקולים לא פוליטיים. מכיון שבדרך זו הסיכוי להגיע שוב להיפר אינפלציה נמוך יותר.
כך חזרנו לנקודת ההתחלה.
מיתוס ההיפר אינפלציה ידוע ומוכר. תפקידו העיקרי להרתיע ולהפחיד.
מחקהבעיה היא שמי שמפחיד בהיפר אינפלציה לא באמת ירד לעומק ההצעה. נכון שבועז לא פירט את המנגנון למניעת היפר אינפלציה ואינפלציה בכלל כנראה בגלל הצורך לשמור על מסגרת מאמר סביר באורכו, אבל ההצעה לשינוי מוניטרי מדברת על רשות מוניטארית. ציבורית ושקופה שתתפקד כרשות רביעית . היא שתקבע את כמות הכסף העודפת שיש לייצר במגבלות אינפלציה אפסית. הכסף יימסר לממשלה לפיזור במשק וישנה הצעה נוספת שחלקו יינתן ישירות לאזרחים כדיבידנד אזרחי מעל ראשה של הממשלה. כמובן שמתחייבת מדידת אינפלציה אמיתית שלא כמו שמתנהל היום. לעניין זה חפש את הראיון עם ראש הלמ״ס הקודם. לסיכום שינוי מוניטארי במטרה להגיע לאינפלציה אפסית.
הרעיון של רשות נוספת ובלתי תלויה שתחליט הוא טוב ויפה
מחקהבעיה היא שכמו כל דבר, אפשר תמיד לשחד ולשכנע
העברת הכסף באופן מיידי לאזרחים היא דרך הרבה יותר טובה למנוע שחיתות
גם בדיבידנד שניתן לאזרחים אפשר להגדיל את המיסים עוד ועוד עם הזמן.
מחקבסופו של דבר אם לא שולטים על הממשלה אז הכל מתפורר.
נתון מפתיע. באמת הפרמטר המעניין לגבי הגרעון הוא אחוז תשלום החובות מתקציב המדינה ולא מהתלג. הבעיה היא חוסר האחריות של ראש הממשלה ושרי האוצר בעשור האחרון שניפחו את החוב ויצרו בעיה קשה ליורשיהם. לפיד שהבטיח להקטין את החוב, מגדיל אותו על מנת לספק מראית עין של הטבות למעמד הביניים, כמו מע״מ אפס.
השבמחקכפי שאפשר לראות בגרף גידול החובות, אין "מונופול" על גידול החוב לאף מפלגה. מ-2001 ועד היום היו בשלטון מפלגות הליכוד, קדימה ואפילו העבודה. בתקופת כולם החוב גדל וגדל. ייתכן וקיים חוסר האחריות של ראשי הממשלות ושרי האוצר לאורך השנים, אך הסיבה האמיתית לגידול החובות היא השיטה לייצור הכסף, שמכריחה את כולנו (ממשלה, מגזר עסקי ומגזר פרטי) לשלם סכומים גדולים על שיטת ייצור הכסף (כחוב=הלוואות=אשראי)
מחקחוב זה כמו כל המתמכרות - לאוכל,סיגריות,אינטרנט וכד'
מחקאז הסיבה האמיתית היא פסיכולוגית בשילוב זמינות וקלות הכניסה לחוב(השיטה הכלכלית).
למען האמת גם אם הכסף מיוצר מחוב המדינה צריכה להיות ללא חובות.
השבמחקשום דבר לא מונע מהמדינה להתייעל ולהעביר את כל החובות למדינות אחרות,עסקים ואנשים פרטיים.
החובות של המדינה לא מייצרים הכנסה לכן הם נטל ולא נכס.
בשוויץ היתה התקוממות שהחוב גבוה והעם הצליח להגביל את החוב של הממשלה ועכשיו מצבם מהטובים בעולם אם לא הטוב ביותר.
ערן כל הכבוד - אחלה כתבה!!
השבמחקואחלה פתרון.
הקרדיט לבעז הירש.
מחקהוא כותב המאמר
דני
השבמחקכתבה מצויינת, אבל גם היא לא מתארת את כל האמת מאחורי התמונה של מה שנקרה "חוב המדינה" אבל היא חוספת עיקרון שלפיו המנגנון עובד.
ציטות:"הגידול העצום של החובות בתקציב המדינה הוא תוצאה ישירה של שיטת יצור הכסף הקיימת כיום, שלפיה המדינה מנועה מלייצר את כספה אלא חייבת ללוות אותו מהשוק הפרטי ולשלם עליו ריבית".
המשפט הזה אומר הרבה למי שמבין (או חושב שהוא מבין) מה האמת שמסתתרת מאחוריו ושאותה לא מעיזים לאגיד בכתבה. מה זה "השוק הפרטי" הזה? מי הגורמים שעומדים מאחורי המושג הזה? מי אלה האנשים שבסופו של דבר מרוויחים ושמים בכיסם את הכספים העדירים האלה שאותם מדינת ישראל והרבה מדינות אחרות בעולם משלמות בתור ריבית עבור חובותיהם?! התשובה היא שמדובר באותה קבוצת אנשים שעומדים מאחורי השיטה הכלכלית העולמית, בעלי הפדרל רזרב האמריקאי, האליטה העולמית הסודית שבשפת טואריות הקונספירציה השונות.
היום זה כבר לא סוד שמאחורי כל השיטה הכלכלית העולמית עומדת הפדרל רזרב האמריקאית שהינה גוף פרטי שלו זכות הבלעדית לייצור הכסף האמריקאי - הדולר. מאחר ודולר (עדיין) הוא המטבע הכי חזק בעולם ולמעשה כל שאר המטבעות קשורים אליו והוא למעשה מבטע את ערכם, הוא למעשה שולט גם על כמות הכסף של מדינות אחרות ודרך כל על הכלכלות שלהם. איך? דרך מערכת של בנקים פרטיים המופקדים היום כמעט בכל המדינות בעולם למעט מדינות בודדות שבכל שנה מספרם פוחת. הבנקים המרכזיים המופקדים במדינות בעולם הם למעשה הסניפים של הפדרל רזרב האמריקאי שמטרתם העיקרית לשמור על האינטרסים של אה"ב ושל בעלי הפדרל רזרב ולמעשה לוות מנגנון להעברת חלק ניכר מהכסף של מדינות העולם ישירות אל כיסם של בעלי הפדרל רזרב. למעשה תשלומי הריבית שמשלמות כל המדינות בעולם כמעט ללא יוצר מן הכלל זהו המס המיוחד שמשלמות המדינות לבעלי הכסף בעולם! פשוט כך ולא אחרת!
הכתבה הזאת מביאה אותנו קרוב מאוד - למעשה הכי קרוב שאפשר להצצה אל המנגנון הסודי הזה ומוכיחה את קיום התופעה.
תגובה טובה וחשובה. למקרה שניתן לחשוב שמדובר במערכת מעוותת מתוך טעות או צרכים ישנים שהתקבעו והיום גורמים לנזק לא נחוץ - אז לא. מדובר במערכת מתוכננת היטב שמטרתה שליטה סמויה בעולם מעבר לראשי המנהיגים הגלויים (שיהיו מלכים, נשיאים, ראשי ממשלה נבחרים או אנשי דת). מעבר לזיהוי הישיר עם הפדרל ריזרב, אני ממליץ (בפעם המיליון, תקליט שבור שכמוני) לקרוא את "הפרוטוקולים של זקני ציון" שמתארים את המערכת הזו בדיוק רק. הספר בגרסתו הידועה פורסם בשנות השישים של המאה ה-19 ולטענת מבקריו העתיק את התוכן מספרים צרפתים ישנים יותר. כלומר מדובר בחיבור מראשית המאה ה-19 שכבר יודע להסביר איך מנפיקים כסף חוב ומשתמשים בו כדי לכבול את אומות העולם ואיך מקימים רשת של בנקים מרכזיים בכל הארצות ועוד כמה הפתעות שלא באמת יפתיעו את מי שקורא את "הכלכלה האמיתית" בעיון.
מחקמוצטפא
מחק"הפרוטוקולים של זקני ציון" הוא אירוע מאד בעייתי - יש לו הרבה גרסאות והוא כל כך מוטה והזוי עד שקשה להתייחס אליו ברצינות. בנקודה אחת אתה צודק - יש ב"פרוטוקולים" התייחסות לדברים שאנו עוסקים בהם (בפרוטוקול מספר 20 בגירסא האנגלית שאני מכיר) כמו סטנדרט הזהב, ייצור הכסף, ריבית, הלוואות וכו'. אני ממליץ לך על מקור יותר מהימן ופחות בעייתי: ההסטוריון אלכסנדר דל מאר (del mar) שהיה הסטטיסטיקאי האמריקאי הראשי בשנות ה-60 של המאה ה-19 ואח"כ כתב יותר מ-10 ספרים על כלכלה ברוח דומה לדברים שמדברים עליהם בבלוג זה. חפש בגוגל, יש ספרים שלו שניתן לקרוא ברשת. מאד מעניין.
אה, ברור שהספר מוזר, במיוחד בקטעים הטפשיים שלו על מלך היהודים וכל מני. אני רק מזכיר אותו בתור דוגמה לכך שהבעיות שאנחנו "מגלים" היום במערכת הפיננסית הן לא באמת בעיות ושזה לא משהו חדש. למעשה, הן כל כך ישנות שזייפני ספרים רוסים וצרפתים לפני 200 שנה ידעו לתאר אותן ולהסביר את מי הן משרתות. תודה על ההפניות, אני אחפש את האיש. ואני שמח שקראת את הפרוטוקולים! אני ממליץ עליו לכולם ואף אחד לא זורם איתי. הם בטח חלק מהקנוניה (יהודים כולם)
מחקאגב, אני רואה שהדל-מר הזה הוא, כצפוי משמו, יהודי ספרדי. וגם זקני ציון הם יהודים ספרדים...
מחקמוצטפא,
מחקלא יודע מה האג׳נדב שלך לגבי יהודים, אבל לגבי העובדה שיש קנוניה - אין ספק.
האתר אכן מתאר תופעות שהמדיה הקונבנציונלית והאנשים מהרחוב לא מכירים ולא בקלות יכולים לקבל אותן (שהכסף מיוצר ע״י הבנקים), אבל אין ספק שיש כאן יד מכוונת חזקה ושיטתית.
לראייה - הסיפור המטורף של קניית
דולרים ע״י בנק ישראל קורה כנראה בכל העולם...
מחקמישהו יכול להסביר או לתאר את התופעות השליליות שעלולות לצוץ במקרה שהממשלה תאמץ את הרעיון לייצר כסף ללא ריבית בעצמה או לטעון ולנמק שאין לזה שום אפקט שלילי?
השבמחקנראה לי שהאפקט הכי שלילי הוא שיבואו מטוסים אמריקאים ויפציצו אותנו ויכבשו את ישראל כמו שהם עשו ללוב ולעיראק.
מחקאין תופעות שליליות.
מחקשעושים את הדבר הנכון,ז"א מתגברים על פחד דימיוני אז יש רק תועלת והרגשה טובה.
אם רק היינו יכולים לשכנע מספיק אנשים אז הקנוניה הזאת היתה מסתיימת כמו שהסתיימה קנונית הפלואוריד.
לגבי זה שארה"ב תתקוף זה טכנית לא יקרה כי יש מלא יהודים בממשל של ארה"ב.
אותם היהודים הם אלו שמנהלים את השיטה.
מחקלאנונימי 12:43
מחקהרעיון הוא שכמות הכסף הכוללת תישמר, אך במקום שכסף חדש יווצר על ידי הבנקים המסחריים כאשראי=חוב=הלוואות, הוא יווצר ע"י הממשלה. במשך כל ההסטוריה, עד לפני כ-300 שנה, כך זה עבד. הריבון (קיסר, מלך, ממשלה וכו') ייצרו את כסף המדינה. זה השתנה מסיבות שאפשר להגדירן חיבור של הון-שלטון.
לגבי תופעות שליליות - כמובן שמי שנהנה מהשיטה הנוכחית תהיינה עבורו השפעות שליליות. עבור כלל החברה תהיה בכך ברכה גדולה.
אני מסכים עם אנונימי 1 כי צריך לחצות כאן פחד דמיוני (שהוא פרי של תעמולה בת מאות שנים ולכן קשה להסירו בקלות). הכח האמיתי מצוי בידי הציבור. כאשר מספיק אשים יבינו את המטריקס ויהיו מוכנים ל פ ע ו ל באופן אקטיבי לתיקונו, יהיה כאן טוב יותר.
הדוגמא ההיסטורית היא לא מדוייקת.
מחקכסף יוצר ע"י כל מיני גורמים, חלקם פרטיים לגמרי, כל גורם עם היתרונות והחסרונות שלו (למשל: כולנו שמענו שבנקאות התחילה עם צורפים ששמרו בכספת זהב של אנשים תמורת "שטר חוב" סחיר). עם הזמן היו כל מיני התפתחויות שאפשרו למושלים שליטה טובה יותר, ואפשרו להם לאכוף שימוש בלעדי במטבע שלהם (מה שהוביל למטבע פיאט וכו')
למעשה, אנשים זקוקים למטבע ממשלתי בראש ובראשונה בכדי לשלם מס. זה מה שנותן את התוקף לכל מטבע ריבוני מאז ועד היום. ליתר דיוק, היכולת של שליט להפעיל אלימות נגד אנשים היא מקור הסמכות של כל סוג שלטון ממונרכיה ועד דמוקרטיה.
המניע די ברור: פעם היו מגיעים הבריונים של המלך ודורשים ממך מטבעות מלך או רוצחים אותך אם אין לך מטבעות מלך. היום זה קצת יותר הייטק אבל אותו עיקרון - תן את כסף שהרווחת ביושר או שנפעיל נגדך אלימות.
ד"א אם בהסטוריה עסקינן. יש אינספור דוגמאות לכסף ריבוני שהריבון בעצמו גרם לאינפלציה ולעיתים להיפר אינפלציה מטורפת במו ידיו (למשל: האימפריה הרומית). לא בטוח שזה יקרה הפעם, אבל "ועדה מפקחת" היא לא טיעון משכנע ללמה עכשיו זה יהיה שונה
עד המאה ה-13 אין תיעוד כלל על גורמים פרטיים שייצרו כסף. מי שעשה זאת ונתפס גורלו היה רע ומר (בדרך כלל מוות). השליטים הבינו את עוצמת משמעותו של ייצור הכסף ולא היו סלחניים כלל בעניין זה.
מחקלאחר מכן, בהחלט היו תופעות של חלפנים וצורפים שנתנו שטרי חוב כפולים ומשולשים, אך אין כל עדות הסטורית כי זה היה בנפח משמעותי שהשפיע על כלכלה של חברות שלמות. שורש הרע החל בשנת 1666, אז חוקק בברטניה חוק המאפשר לאנשים פרטיים להביא את הזהב שלהם ולהטביע שם מטבעות שיהוו את כסף המדינה. מאז החל באופן משמעותי תהליך ייצור כסף המדינה ע"י גורמים פרטיים. תחילה באחוזים בודדים וכיום כ-95% מכסף המדינה מיוצר ע"י גורמים פרטיים.
לגבי מקומו של השלטון, דיברנו על כך מספיק. בוא נסכים שאיננו מסכימים.
אגב, האם אתה חושב שהשלטון רק לוקח באלימות מאזרחיו, או שהוא גם נותן לאזרחיו (כוונתי לדברים חיוביים)?
להביט רק בתוצאה הסופית בו נזקק מקבל כסף היא פשוט עצימת עיניים.
מחקממשלה לא מיצרת כלום. כדי שממשלה תוכל לתת לאזרח אחד היא צריכה ליטול את כספו של אזרח אחר. כלומר, המדינה אומנם נותנת כספים - אבל אלו כספי שוד.
מעבר לזה, כל מנגנוני הקצבאות והתיקצובים יוצרים עיוותים נוראים. המדינה לא רק לוקחת את כספך אלא פוגעת באוכלוסיות שלמות ע"י שילומים וקצבאות והופכת אותם לתלויים במדינה באופן תמידי (יש הרבה מחקרים שמראים איך קצבאות מעודדות עוני, אבל מספיק להביט בחרדים)
בקיצור, אלימות היא לא פתרון לבעיות חברתיות מורכבות. ויותר מכך, אלימות תמיד משיגה את התוצאה ההפוכה מהתוצאה הרשמית. לכן, כל פתרון שמבוסס על אלימות הוא באופן ודאי לא יעבוד בטווח הארוך (והרבה פעמים גם לא בטווח הקצר)
שחרורון
מחקשנאתך לשלטון (כל שלטון) לא מאפשרת לך לראות דברים באופן בהיר.
הממשלה היא זרוע מבצעת של השלטון ולצידה פועלים גופים כמו רשות מחוקקת, שופטת, גורמי בטחון וחברות עסקיות בבעלות המדינה ועוד.
תפקיד המדינה הוא להסדיר, לנהל את החיים בה. (אני מסכים איתך כי יש המון פגמים בתפקוד הגופים הציבוריים, אך מכאן ועד המסקנה כי אין בהם צורך והם מזיקים, הדרך ארוכה ושגויה).
אין כאן עניין של נזקק שמקבל כסף. כל תושבי המדינה "נזקקים" לשרותים כאלה ואחרים - שרותי בריאות, תחבורה, חינוך, בטחון ואין סוף דברים בכל תחומי החיים. המחשבה כי כל אלו יסופקו באופן פרטי על ידי התארגנות אזרחית כלשהי נתונה לרצונם הטוב של האזרחים. ואם לא ירצו - מי שייפגע הם החלשים. החזקים יסתדרו (בדרך כלל על חשבון החלשים).
מהי אותה אלימות שאתה מדבר עליה? האם השתתפות של אזרח בפעילות החברתית (מיסים) היא אלימות? דרך אגב, חלק גדול מן המשכורות המשולמות היום מקורן מכספי המדינה (האזרחים). למה זה כ"כ גרוע בעיניך?
יש כמובן עוולות וטיפשויות רבות שנעשות במגזר הציבורי (כמו גם בפרטי). צריך לתקן אותן אך לא להגיע למקום קיצוני שבו הכל פרטי ואין כל סולידריות מובנית בסדר החברתי.
דרך אגב, עידן הנאורות (עליו דיברת בעבר) מובנה בתוכו קיומה של מדינה. הוא איננו פועל בחלל שלטוני ריק שהכל בו פועל בחסות הפרט. כרונולוגית, הוא בא לאחר עידן האבסולוטיזם בו שליט יחיד היה הקובע היחיד בכל תחומי השלטון. פשוט תגובת נגד.
בדיוק להיפך.
מחקאני שונא אנשים שמפעילים נגדי אלימות - לא משנה מה התירוץ לאלימות.
מיסוי הוא לקיחת כספים בכפייה - כלומר מיסוי הוא שוד. וזה לא משנה למה משמשים הכספים.
הממשלה, הכנסת, בתי המשפט, הצבא, המשטרה, הבנקים, ועדי העובדים, חברות בבעלות המדינה - כולם אחד הם - הם השלטון. המשותף לכולם הוא שגם אם אני לא מעוניין בשירותיהם הם עדיין מתקיימים מכספי (באופן ישיר או עקיף).
מה שמפתיע הוא הטענה כאילו המדינה היא היחידה המסוגלת לספק את השירותים הנ"ל, בעוד מספיק להסתכל פחות ממאה שנה אחורה ולראות שזה לא המצב.
למשל: אם אתה מכיר אדם מבוגר שחי לפני קום המדינה שאל אותו איך היו שירותי הבריאות בארץ או בחול. קופות חולים היו גוף ולנטרי וכל חבר בהם שילם סכום סמלי יחסית וקיבל שירותי בריאות מצויינים לאותה תקופה
למשל 2: חינוך. חינוך פרטי ברמה טובה, זמין וזול היה זמין בהרבה מקומות בעולם. השתלטות המושלים על החינוך גרם לכך שכולם מקבלים חינוך גרוע או שאתה צריך לשלם הון בשביל חינוך טוב
למשל 3: עזרה לחלשים. זה כבר ממש עיוורון. הגופים שעוזרים בצורה בטובה והיעילה ביותר לנזקקים הם גופים ולנטריים פרטיים. והם קיימים גם היום.
זאת לא "מחשבה" שהשירותים יסופקו ע"י אנשים פרטיים. השירותים האלו מסופקים היום, בפועל, ע"י אנשים פרטיים או סופקו בעבר באופן מוצלח ע"י גופים פרטיים.
עידן הנאורות לא מערב מושלים ולא מדינה ריבונית. הוא מערב מנהיגים. כלומר, אם קבוצת אנשים קוראת לעצמה "ממשלה" או "Apple" ורוצה לספק שירותים, היא צריך ליצר ערך אמיתי בתקווה לקבל כסף מאנשים במקום לשדוד אותם
שחרורון
מחקהעיוורון הוא שלך.
- "חינוך פרטי ברמה טובה זמין וזול" - הראה לי אחד כזה ואצרף את ילדי לשם בשמחה.
- עזרה לחלשים - מי אתה חושב מממן "גופים וולונטרים פרטיים" שאתה כה מצדד בקיומם?
התשובה היא: המדינה ובעלי הון שרוצים למרק את מצפונם.
בוא נעשה תרגיל מחשבתי - דמיין לך נסיעה מהבית לעבודה:
מי בנה את מערכת התחבורה שאנו נוסעים בה (כבישים, רכבות וכו')
הגענו לעבודה - מי מספק את החשמל שבו אנו משתמשים?
מי מאפשר את מערכת ההשכלה שמאפשרת הכשרתם של מהנדסים, רופאים ושאר בעלי מקצוע.
שלא תהיה אי הבנה - אני רואה הרבה מאד נקודות כשל בשרות שהמדינה נותנת לאזרחיה. יש הרבה לאן להשתפר.
אתה באמת חושב שגופים וולונטרים פרטיים ייכנסו בנעליה של המדינה ואז הכל יסתדר? זכור - קיומם של אותם גופים וולונטרים מתאפשר בזכות מימון המדינה ובעלי הון (בין באמצעות כספם הפרטי ובין באמצעות חברות שבשליטתם שנקנו בכספי האזרחים, אנחנו).
אגב, מי שמימן את שרותי הבריאות לפני קום המדינה היו כספי משלם המיסים הארצישראלי (לצד תרומות של נשות הדסה ובעלי הון אחרים). במאה ה-19 אכן מוסדות הבריאות בארץ הסתמכו על מוסדות פילנתרופיים אולם רמת השרותים היתה נמוכה ורק עם הגעת המנדט הבריטי לארץ וארגון ממשלתי של שרותי הבריאות, השתפרה רמתם. ממליץ לך לקרוא ספר זה (בעיקר את הפרק על הבריאות בתקופת המנדט , עמ' 297-324) http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=17149763&nTocEntryID=17422098#330.7800.5.fitwidth
לא קיים היום חינוך פרטי טוב וזול כי המדינה השתלטה עליו.
מחקהנה דוגמא: סבא שלי סיפר לי הבי"ס היסודי שלו, שהיה במחיר שווה לכל נפש ובאיכות טובה והתבסס על שיטה בה תלמידים בוגרים מלמדים את הצעירים.
לא כל גוף ולנטרי ממומן ע"י המדינה ובנוסף גופים ולנטרים היו קיימים לפני מימון מהמדינה ועבדו די טוב. לא צריך מדינה בשביל לקיים עמותות זוהי עובדה.
מערכת כבישים, חשמל ושאר תשתיות מסופקים ע"י חברות פרטיות. זאת לא המצאה. זה מתקיים דה-פאקטו היום. אתה יכול להתבונן על אפריקה זה הוכחה טובה. אם אתה רוצה משהו מהעולם המערבי: אני מביט מחלון דירתי ורואה רכב של NSTAR (חברה פרטית המספקת חשמל). שביקרתי ביוטה נסעתי בכביש הפרטי Adams Avenue Parkway.
בקיצור, אתה מבלבל. גופים פרטיים קיימים למרות המדינה ולא בזכותה. יש גופים כאילו פרטיים המתקיימים בזכות המדינה - אותם גופים הם לא פרטיים אלא המדינה עצמה (למשל: חברת החשמל בישראל).
בקיצור, כמו שהראתי לך, תן לי שירות המסופק ע"י המדינה ואני אראה לך לא רק כיצד ניתן לספק אותו באופן פרטי אלא דוגמא עכשיות או הסטורית בו הוא היה פרטי
שחרורון
מחקהגופים הוולונטריים עליהם אתה מדבר בהחלט ממומנים (בישראל, לא מכיר את המציאות במקומות אחרים בנושא זה) בחלקם על ידי המדינה. לדעתי, זה גרוע משום שהמדינה צריכה לממן זאת ישירות ולא מדרך גופי ביניים.
בנוסף, שאר המימון בדרך כלל בא מגורמים בעלי הון ובעלי אינטרסים. לדוגמא, בתי הכלא בארצות הברית מנוהלים בחלקם על ידי גופים פרטיים. והתוצאה - כמות האסירים גדלה והיחס שהם מקבלים הורע.
גם מערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב הפרטית נותנת מענה לחלק קטן מאד של האוכלוסיה. היא אמנם נחשבת טובה יותר, אך רק מיעוט קטן זוכה להינות ממנה. ללא המערכת של המדינה אמריקאים רבים לא היו יכולים לקבל השכלה גבוהה.
אם היית מציע כי במקום המדינה, ההמונים יממנו את הפעילות - הייתי מצליח להבין את ההגיון שבדרך המחשבה, אם כי לחלוטין לא להסכים.
הרעיון שלך הוא שבעלי הון (שעשו את הונם פעמים רבות על גבי האזרחים) יממנו את הפעילות שהמדינה מממנת היום. אתה חושב שהם יעשו זאת בשביל העיניים היפות שלנו?? לא!! הם יעשו זאת בשביל רווח אישי, במחיר יקר יותר והם יפסיקו ברגע שלא ישתלם להם (או גרוע יותר - יפנו אל האזרחים להם כדי לממן את הפסדיהם). עסקה גרועה.
שחרורון מה עושים עם תשתיות?
מחקאני מסכים שחינוך אפשר לעשות בקלות ע"י פרטיים.
לבועז,הסיבה שחינוך פרטי הוא יקר הוא בגלל שאנשים הם עניים בגלל השיטה הכלכלית וכמובן
בגלל עריצות המדינה שלא מאפשרת פלורליזם בחינוך.
מה עושים שהשטח מוגבל?
הרי יש רק מקום לכביש אחד,עמוד חשמל אחד וכן הלאה.
תשתיות זה פתיר לפי אותה שיטה - רק הפרטים טיפה שונים.
מחקבוא ניקח חשמל לדוגמא. נתחיל בלהתבונן על התהליך. הממשלה פרסה תשתית חשמל והפכה את האנשים תלויים בתשתית הזאת. במקביל היא דיכאה כל יוזמה שעשויה להחליף את התשתית. מעבר לבירוקרטיה והחסמים הממשלתים, אם יזם רוצה לפתח פתרון חלופי הוא מתחרה מול חשמל במחיר מסובסד (עלויות התשתית, ההשלכות של הזיהום, חוסר היעילות של חברת החשמל ועוד - הכל משולם מכספי המיסים).
תאר לך מה היה קורה אילו הממשלה לא הייתה מתערבת. היו מגיעים יזמים ומציאים פתרונות, והפתרון בעל הערך הגבוה ביותר היה זוכה (זה לא חזון אוטופי, זה קורה ב 100% מהתחומים בו יש צורך ואין ממשלה). מה שכן, אף אחד לא יודע מה היה קורה אם...(חשמל סולארי, אולי אטומי - מי יודע אילו טכנולוגיות נזנחו בגלל ההתערבות הממשלתית).
יש רמזים לכך ברחבי העולם. אפשר להתבונן במקומות בהם אין תשתית כזאת ולראות שיש הרבה חברות פרטיות שמתחרות על הספקת חשמל, מים וביוב. אולי בצורה שונה ממה שאתה רגיל, אבל זה עדיין אותו שירות. בנוסף, אני מדבר על המקומות המסכנים ביותר בעולם (אפריקה והודו). תאר לך אותו חופש יזמות במקום בו לאנשים יש הרבה יותר כסף.
בקצרה. אם באפריקה מוצאים פתרון לביוב, חשמל ומים אין שום סיבה להאמין שבמקום אחר לא היו מוצאים פתרון
[אני מוכן להראות את אותו תהליך עבור כבישים]
שחרורון לצערי לא הבנתי בכלל למה אתה מתכוון.
מחקבמקומות צפופים יש בעיה.
השיטה הכלכלית הליברלית שהגיעה לשיאה בארה"ב אחרי הוצאת הבריטים משליטה התבססה על זה שכמעט אין הגבלת שטח.
מה עם תשתית הכבלים,מה עם תשתיות המים והביוב,בתי זיקוק ועוד.
חוץ מזה עד שתהיה תחרות נגיד שתחום החשמל שאתה אומר שזה אפשרי באופן תיאורטי - מישהו צריך להיות אחראי על המונופול בתחום ואז כאן בדיוק צריך את הממשלה.
כרגע הפיקוח נוטה לכיוון השחיתות אבל עם מספיק רצון ואמונה של האזרחים, שזה יכול להיות אחרת, זה יכול ליטות לכיוון של שקיפות.
הנקודה היא שלא יהיה מונפול. מונופול הוא מצב לא יציב והוא נשמר רק כי הממשלה משמרת אותו (תראה לי מונופול ואני אראה לך מעורבות ממשלתית). הסבר: יש לך מצב של מונופול על הספקת חשמל. מונופול זה עסק רווחי, וכמו כל עסק רווחי הוא ימשוך תחרות
מחקאני מסכים שבמקומות צפופים יש בעיות (ויתרונות) שונים ממקום לא צפוף. אבל זה לא אומר שאנשים לא ימצאו פתרונות. דוגמא: חברה שפותרת את בעיית הביוב בסלאמס הצפופים באפריקה http://saner.gy. לא פתרון שאתה ואני רגילים אליו - אבל בהחלט פתרון של חברה פרטית שמתאים למקום ולרמת ההכנסה של התושבים.
הנקודה היא שאף אחד לא אמר שהפתרון הטוב ביותר לתשתית זה להעביר כבלים וצינורות ע"י ישות מרכזית. זה אומנם הפתרון הקיים, אבל לא בהכרח הטוב ביותר. מה שזה עושה, זה מדכא התפתחות של פתרונות יותר ברי-קיימא (בהם חלק מהעלות לא מוחצנת על כלל משלמי המיסים)
אנשים פותרים בעיות לבד כל הזמן. זה שאני לא יכול לחזות מה יהיה בדיוק הפתרון ביוב בגוש דן בהעדר ממשלה, לא מעיד על כך שהממשלה היא הפתרון היחיד. זה רק אומר שאין לי כדור בדולח
שחרורון
מחקלודוויג פון מיזס טען כי "ההוכחה לתקפותה של תיאוריה היא ההגיון הפנימי שלה".
אתה, כחסיד הרעיונות של האסכולה שהוא היה מראשיה, מצדד כנראה באמירה זו.
זה אולי נכון למתמטיקה. זה לא נכון למקום בו חיים בני אדם שצריכים פתרונות ולא תיאוריות.
הדברים שאתה טוען הם תיאורטיים לחלוטין. אתה מניח שאם דברים תיאורטיים מסוימים עושים שכל, אז אולי מה שאתה אומר הוא הגיוני, ואולי לא. הרי "אין לי כדור בדולח".
כלכלה היא לא משהו מופשט ותיאורטי, אלא חיים של אנשים ושל חברות שלמות. צריך להציע פתרונות ישימים, בעלי היתכנות ולא רעיונות תיאורטיים שאין בינם ובין המציאות דבר.
השאלה היא גם בתחום האחריות - במקרה שדובר בו, מי אחראי למציאת פתרון לביוב בגוש דן? האזרחים? ואם הם לא ימצאו, או לא ירצו או יוכלו לחפש? מה אז? לא יהיה פתרון? זה הפתרון שלך? או שהאזרחים ימצאו לעצמם פתרונות או שלא יהיו פתרונות?
ונניח שהם ימצאו פתרון. מי יממן אותו? גם הם בעצמם?
זה היה בעייתי מאד בחברות קטנות של כמה מאות אנשים (בקיבוצים, למשל) איך אתה מצפה שזה יצליח באוכלוסיות של מאות אלפים ומליונים?
לא פלא שכמה מן העשירים הדקדנטיים ביותר בארה"ב תומכים בדעות אלה. הם מעדיפים להחליש את המדינה ככל האפשר. הם יודעים למה - הם המרוויחים הגדולים מכך.
או שלא קראת את מה שכתבתי או שלא הייתי ברור מספיק - אבל הבאתי מספיק דוגמאות *אמיתיות*, מהעולם האמית שמחזקות את הטענות שלי. לכן, לא ברור לי איך אתה טוען שהיא תאורתית לחלוטין. אחרי שהבאתי דוגמאות, טענתי שאף אחד לא יודע מה היה קורה אילו, זה לא טיעון נגד, זה פשוט האמת (לאף אחד אין כדור בדולח)
מחקד"א כמה דוגמאות אמיתיות (דוח שחובר ע"י חבורת אקדמאים הוא עדיין לא הוכחה מעשית) אתה הבאת לקיום התאוריה בה אתה תומך (זאת הקוראת לשינוי מוניטרי)?
מי אחראי למציאת פתרון לביוב? מי אחראי שאנשים ילעסו את האוכל ולא יחנקו? מי אחראי שאנשים יצחצחו שיניים? מי אחראי שאנשים ינשמו? בדיוק כמו שאתה רוצה לחיות במקום נקי, אתה תדאג לחיות במקום עם פתרון לביוב. לכן, מי שימכור לך בית יתקין מערכת ביוב, חשמל, מים, וכביש - אחרת לא יהיה לו לקוחות. נראה לך תיאורתי? [שים לב - הנה מהלך לוגי] נסה למכור דירה בלי הכנה למכונת כביסה, ותראה מה יקרה (שלא נדבר על ביוב)
ד"א אני קובע שהקמת תשתיות ללא ממשלה אפשרי בקבוצות של מליוני אנשים בגלל [הנה יצאנו מהתאוריה] שיש מקרים בעולם בהם זה נעשה. למשל: תשתיות סלולר.
בנוגע לעשירים. הנה אתגר. בחר מישהו מקבוצת ה"עשירים דקדנטיים" ואני אראה לך שהוא עשה את הונו בזכות הממשלה (כלומר ללא הממשלה הוא היה צריך למצוא דרך אחרת לעשות כסף)
באשר לעשירים הדקדנטיים - אתה בדיוק מאשר את מה שאני טוען. הם עושים את הונם בזכות המדינה. הם רוצים אותה קיימת אך חלשה ככל האפשר. הם כל כך רוצים אותה כזו שהם אף תורמים כסף למכוני מחקר מדעים לכאורה (מכון קאטו כדוגמא) שייצרו מחקרים שמצדדים בהחלשת כוחו של השלטון.
מחקלשחרורון:
מחקנראה לי שאתה מתעלם מהמציאות כשאתה חושב שבלי ממשלה יהיה מצבנו טוב יותר. תראה מה קורה בסוריה ובעירק כאשר המשטר המרכזי מתמוטט. המדינה נופלת לידי כל מיני אנשים או תנועות מטורפות, 400 אלף אנשים כבר נטבחו וכמה מליונים נהפכו לפליטים שלא יודעים מאיפה ישיגו פת לחם מחר. גם לגבי סומליה אתה היחידי שטוען שהכל שם יופי, בכל העיתונים מדווחים שהמצב שם איום ואין סיבה להאמין דוקא לך ולא להם. חוץ מזה אם הסומלים נהפכו לשודדי-ים אז כנראה שמצבם הכלכלי הורע מאוד בגלל התמוטטות הממשלה.
galgal581
בועז,
מחקקבוצת העשירים מנצלת את כח המדינה לטובתה במהלך הקרוי "הפרטה" ושהרבה אנשים טועים לחשוב שהוא שיש לו קשר לקפיטליזם. אותם אנשים משתמשים בכוח המדינה בכדי להפריט רווחים ולהלאים הפסדים (למשל: תספורות).
אם לא הייתה מדינה, לא היה להם את מי לנצל כדי לשדוד את האזרחים. כלומר, הם היו צריכים לשדוד בעצמם (פיזית) או ליצר ערך (נגיד להפוך המבורגרים במקדונלדס).
אני אתן לך דוגמא שאתה אוהב להשתמש בה: בנקים. אני מאמין שאנחנו מסכימים שבנקים הם עסק מעולה לבעלים שלהם ועסק רע לכל השאר. אם זה עסק כזה טוב למה אין תחרות? למה משנות ה80 לא נפתח בנק בישראל (הבנק השיתופי החדש עוד לא נפתח בנתיים זה רק דיבורים).
לא נפתח בנק כי המדינה משמרת את המצב הקיים בכח הזרוע. אם אני אפתח בנק ואתחיל להדפיס כסף יגיעו אלי בריונים הביתה, יקראו לי זייפן, יחטפו אותי וינעלו אותי בחדר. הנה לך בעלי הבנקים משתמשים בכח המדינה כדי לשמר ולהגדיל את עושרם.
אם לא הייתה מדינה, מה היה קורה? היה תחרות בשוק הבנקאות. היו נפתחים הרבה בנקים, חלקים טובים חלקם רעים. וכמו בכל שוק תחרותי, היינו מסיימים עם שירות מעולה ועם עשירים שהרויחו את חלקם ביושר
לאנונימי,
מחקצריך להדגיש מספר דברים. אני חושב שאם נקום בבוקר והממשלה תעלם זה יהיה נורא. אני *נגד* אלימות. אלימות היא לא פתרון. בטח שלא לבעיות חברתיות מורכבות. יתרה מכך, אלימות תמיד משיגה את תוצאות ההפוכות ממה שציפית (בנוסף לכל מיני דברים בלתי צפויים) בטווח הארוך.
מה שתואר בפסקה הקודמת הוא בדיוק מה שקרה בעירק וסוריה (ד"א לממשל האמריקאי היה יותר מיד ורגל בזה).
לגבי סומליה. אני לא טוען שהכל טוב שם. די חרא שם ואני לא מאחל לאף אחד לחיות שם. מה שאני טוען הוא שאם תשווה נתונים אמיתיים (של האו"ם ד"א) לפני נפילת הממשלה ואחריה - תגלה שכמעט בכל מדד מצבה של סומלייה טוב יותר.
ויכוחון מעניין ומיותר. שלטון הוא שלטון וזה לא משנה אם קוראים לו "הממשלה" או "העשירים" כי זה אותו דבר. כשם שבנקים פרטיים התחזקו מספיק כדי להשיג בסופו של דבר מונופול על ייצור כסף חברות אחרות התחזקו מספיק כדי להנציח את עצמן כחלק מהממשל - למשל חברת החשמל בישראל היא במקור חברה פרטית וכך גם כל המוסדות של התנועה הציונית שהפכו להיות מוסדות ממשלה. ויש עוד דוגמאות. החלוקה הילדותית לפוליטיקאים מושחתים לעומת אנשי עסקים שרוצים רק רווח הוגן היא מעשיה ילדותית מספרי איין ראנד שלרוע המזל לא קיימת במציאות. וראו את ההיסטוריה של סטנדרד אויל כדוגמה.
מחקאסור שלאף אחד תיהיה יכולת ליצור עוד כסף.
השבמחקיצירת כסף חדש מדללת את כוח הקניה של הציבור ויוצרת מס בלתי נראה.
רק זהב וביטקוין צריכים להיות כסף
לגבי זהב וביטקוין, אנו תומכים בחופש מוניטארי, כלומר שכל אחד יוכל לייצר או לסחור במטבע שהוא בוחר, אם ביטקוין, לייטקוין, קווארק או זהב, אבל את המטבע הלאומי צריכה רק המדינה - לא הממשלה והפוליטיקאים! - להפיק.
השבמחקמה אתה אומר. וואלה. הנה תשובה של בועז הירש לשאלה ששאלתי כאן בכתבה קודמת:
מחקשאלה: למה לא להכניס למצע שלכם את עיקרון המטבעות המתחרים? למה לא לתת חופש מוחלט בשימוש ובהנפקת איזה מטבעות שרוצים? (אין לי כמובן בעייה שהמטבע של הריבון ינוהל על פי הכללים שאתם תקבעו, אבל מעמדו החוקי יהיה שווה לכל מטבע אחר שיונפק). אקווה לתשובה עניינית.
תשובת בועז הירש:
מערכות המטבעות המשלימים פורחות כאשר משתרר משבר כלכלי. המערכות הללו אינן גורמות נזק פיננסי והן אף מסייעות לקהילה שהן פועלות בה ויוצרות שגשוג מקומי, אולם הן מצומצמות בהיקפן ואינן נמשכות לאורך זמן רב (הן מתקיימות בטווח של חודשים עד שנים ספורות. נכון יגם וויר שמתקיים בשוויץ 80 שנה). הסיבה העיקרית לכך היא שה"כסף" שהן יוצרות אינו משמש כהילך חוקי שניתן לשלם בו מיסי מדינה, או אפילו מיסים מוניציפליים. בנוסף, מטבעות משלימים, שכאמור מאפשרים לעתים שגשוג מקומי וזמני בקהילות שבהן הם משמשים, אינם מסייעים באופן מהותי לטיפול בעיוותי המערכת המוניטרית הקיימת. גם אם תתקיימנה כמה עשרות מערכות של מטבעות משלימים בארץ, אשר יאפשרו סיוע לכמה שכונות או קהילות מצומצמות לטווח קצר, עדיין הדבר לא יקרב אותנו לעבר רפורמה מוניטרית כוללת. לכן, בראיה כוללת, מערכות מטבעות משלימים עלולות להסיח את הדעת (מבלי משים וודאי שלא מתוך כוונה רעה) מן הרפורמה הרחבה הנדרשת כדי שמערכת ייצור הכסף הכללית תנוהל כראוי.
הוא אפילו לא מתייחס למטבעות אלטרנטיביים כאל כסף אמיתי. הם "יסיחו את הדעת": מהתיקונים האמיתיים שצריך לעשות.
בולשביק בשקל.
כדאי שתסתנכרנו אחד עם השני, שלא תטענו דברים לא תואמים. הרי ככלות הכל שניכם שייכים לאותו צד.
אנונימי
מחקראשית, אני מוקיר ומעריך את דוד איש שלום כידען גדול בתחום המוניטרי.
שנית, דעותינו (של דוד ושלי) אינן רחוקות כלל. שנינו חושבים כי מטבעות אלה עשויים להביא תועלת ויש בהם ברכה מסויימת. מטבעות משלימים (הם משלימים את מטבע המדינה ואינם חליפיים לו) הם כסף במובן זה שאפשר באמצעותם לבצע מסחר בין אנשים. והרי זהו טבעו של כסף.
המטבעות המשלימים אינם ולא צריכים להיות חליפיים לכסף המדינה, אשר צריך להיווצר ע"י המדינה.
אגב, מה הקשר לבולשביזם? אשר שנא את הסדר המדיני ותמך במעמדיות ובדיקטטורה של הפרולטריון. אף אחד מהם לא היה מאמץ את הרעיונות שלי
הגיג: נגיד - נבחרתי להיות ראש (לא "ראשת", "ראש"!) ממשלה. ואני שואלת את עצמי על מה אני הכי אפחד? על הראש שלי. לא ממטוסים אמריקניים שיפציצו את ישראל, אלא מאותו מאפיונר, שמגיע ל"שמחות" של פוליטיקאים והם מגיעים לשמחות שלו. ככה, על כוסית משקה, ירמוז לו נציג הפד את מי הוא מעוניין לחסל ב"תאונה". המאפיונר ישלח את איש ימינו הישר אל ה"ראש" שלי - וחסל ראש ממשלה שמחסל את תזרים המיליארדים. למה להרוג את התרנגולות המטומטמות (אזרחים) שמטילות ביצי זהב כשאפשר בכדור אחד (9 מ"מ) לחסל את כאב הראש של ראש הממשלה הזה - אני - שלה מבינה עניין?
השבמחקMoney has been cheap for quite some time now, and the trend is clearly starting to turn - Israel should've been under ~3% unemp., at least three times the current inflation rate, and the economy showing solid double digit growth.
השבמחקProblem is, policy is dictated by economists instead of business/finance people
Simply put, we've seen ~2 decades of historic opportunity to take on debt cheaply and repay when rates jump up as they surely will.
My message to the boneheads who run the Israeli economy:
FLOAT'EM BONDS!
- Eran
שלום לכולם
השבמחקערן אתה באמת מאמין שניתן ליישם שינוי מוניטרי קיצוני מבלי שיעמדו בדרך מתנגדים מבית ומחוץ?
לדעתי זה עדיין מוקדם לנסות שינוי קיצוני שכזה מכיוון שכל העולם ואשתו יקומו עלינו לדעתי צריך
לקדם את הרעיון לאט לאט ובשלבים והנה דוגמה:
1. הממשלה תחליט שכסף המיועד להשקעה בתשתיות לאומיות ימומן אך ורק מכסף ללא חוב בתקציב
"צבוע".
2. הפרמטר לגובה התקציב הזה יהיה בו נאמר כגובה הריבית על חוב המדינה 40 מיליארד בערך.
3. בעקבות השינוי הזה קודם כל יתפנה סכום לא מבוטל מתקציב המדינה שנוכל לתעל אותו לצרכים
אחרים כולל צמצום החוב הלאומי.
4. התקציב ללא החוב יגרום לפיתוח תשתיות אשר בעבר נדחו בשל קדימות כזו או אחרת הועברו
למכרזי BTO למיניהם וכו' והכי חשוב תשתיות חשובת מאוד להתפתחות הכלכלה.
5. אני מניח שהיקף העבודות יגדל ולכן תהיה פרנסה לעוד קבלני ביצוע אשר יעסיקו יותר עובדים אשר
ברובם יהיו ממעמד הביניים.
6. מיותר לציין אבל בעקבות הסעיף הקודם הכנסות ממיסים תגדלנה.
7. לגבי החשש של כולם באיך לשלוט בייצור כסף מבלי להיכנס להיפר אינפלציה אזי לדעתי השקעה
בדבר ממשי כדוגמת תשתית היא הפתרון בסופו של דבר לתשתית יש ערך תמיד היא תעלם כמניה
בבורסה וכו'.
ACE
כמו סיפורי אלף לילה ולילה. לקרוא ולא להאמין
השבמחקאנונימי 16:52
השבמחקיצירת כסף חדש ע"י המדינה ללא חוב בהתאם לפרמטרים כמו קצב גידול האוכלוסיה או קצב גידול התמ"ג הריאלי איננה מהווה מס בלתי נראה. היא מאפשרת חיים כלכליים בריאים וברי קיימא.
זהב וביטקוין אינם יכולים לשמש כסף המדינה. האחד, הוא מחצב טבע מוגבל בכמותו ואין בינו לבין החיים הכלכליים כל קשר ישיר. השני, הוא מכשיר וירטואלי נתון למניפולציות שמיוצר.....ע"י מי?
כסף המדינה הוא מכשיר חברתי בעל חשיבות עצומה שצריך לתת מענה ל כ ל האוכלוסיה ולהיות נגיש לכולם. כשאתה כותב - "רק זהב או ביטקוין צריכים להיות כסף", מאיפה אתה מצפה שסבתא שלי, בת 94, תשיג ביטקוין או זהב על מנת לקנות את התרופות שלה?
רגע, אז איך מונעים אינפלציה? מצמידים את קצב יצור הכסף לקצב גידול האוכלוסיה או לתמ"ג הראלי (הרי הם לא בהכרח גדלים באותו קצב)
מחקכשיש שוויון בין הסחורות והשרותים במשק לבין כמות הכסף - נמנעת אינפלציה.
מחקגידול האוכלוסיה או התמ"ג הראלי הן רק דוגמאות. מה שצריך לעשות הוא לעקוב כל הזמן אחר כמות הסחורות והשרותים לכמות הכסף ולאזן ביניהם.
זו משימתה העיקרית של הרשות המוניטרית שתקום כשתיושם הרפורמה המוניטרית המוצעת
אני מבין איך מודדים את כמות הכסף - זה פשוט כמה שקלים יש סה"כ
מחקאבל, אני לא מבין כמה דברים
1. איך מגדירים "סחורות ושירותים"?
2. איך מודדים את כמות הסחורות והשרותים?
3. איך משווים "סחורות ושירותים" לכמות הכסף
יש ללמ"ס הגדרות ומדידות לכל דבר. תסתכל בשנתון הסטטיסטי. נדמה לי פרק 14
מחקהאמת שהסתכלתי ולא הצלחתי להבין - אבל זה רק אני.
מחקיש לי הרגשה שההגדרה היא כ"כ לא ברורה ואמורפית, שכמו כל דבר דומה אחר (למשל: חישוב אינפלציה), הוא פתוח לפוליטקה ושחיתות. למעשה, החבורה השולטת יכולה לעשות מה שבא לה ולשחק עם המספרים כדי שיראו טוב
עקרונית זה נכון כל דבר שהוא מעורפל נתון לפוליטקה ושחיתות.
מחקעדיף שיהיה קצת אינפלציה/דפלציה עם כמות כסף קבועה או פשוט להצמיד למספר התושבים בארץ.
השינוי בכמות הכסף אם זה יהיה צמוד למס' האנשים בארץ יהיה כ"כ קטן יחסית להיום שאפשר להגיד שבפועל מדובר בכמות כסף קבועה.
איזה יחידה מטפלת בחסכונות של המדינה ? מדובר על מיליארדים בכל שנה.
השבמחקלאנונימי 20:48 אכן הרעיון שלך להפיק כסף חדש לתשתיות בלבד כספת'ח למהלך, נשמע הגיוני וסביר. אני גם מקבל את דעתך שכסף חדש שיושקע בתשתיות לא רק שלא יגרום לאינפלציה, הוא גם לא יגרום לחשש מאינפלציה והוא בוודאי יצור רוח גבית לגידול בפריון הייצור ובתמ"ג. אני חושב ששני רעיונות טובים מאוד ליצירת כסף חדש והם 1. אהב"ה שבעז הירש ואחרים - גם אני - וערן מעלים כפתרון והנה הנושא שאתה מעלה, למען התשתיות. יכול להיות שעלית פה על רעיון ששווה פרס נובל, אבל כיוון שנשארת אנונימי, מישהו אחר יקבל את הפרס.
השבמחקדוד שלום(וזה לא הגיג לשון)
מחקאני חותם בד"כ כ ACE בתחתית תגובותיי
אורי ירון יודע מי אני וירטואלית
לגבי פרס נובל אני חושב שאין לי בעיה לוותר עליו העיקר שהרעיון יישום אגב גם הרעיון של אהב"ה הוא רעיון מבורך וישנה גם הצעה של יוספוס באתר בועת נדל"ן חמורה לגבי דיור שגם הוא רעיון טוב אני מניח שאפשר לגבש נייר עמדה משותף לכל הרעיונות ולהתחיל לפמפם אותו לציבור
ACE
זה נבלה וזה טרפה.
השבמחקאסור לפתור שיטה גרועה אחת ע"י שיטה גרועה אחרת.
נראה שבשלב זה אפשר להסכים על כך שאי-אפשר לסמוך על המדינה.
וכל יום מתפרסם כאן פוסט שמוכיח את זה.
האם באמת יש פה מישהו שמאמין שלו רק ניתן למדינה את היכולת להדפיס כסף נקבל מקום יותר טוב לחיות בו?
בולשיט! כולנו יודעים לאן הכסף ילך. הסרחון של הממשלה הוא לא פחות מהסרחון של הבנקים.
המדינה היא קבוצה של פוליטיקאים שעיקר עניינם בחיים הוא לקדם את שני האידיאלים הבאים:
1. להיבחר לקדנציה נוספת.
2. לסלול את הדרך לכסף הגדול המחכה להם ביום פרישתם.
זוהי המדינה. וככה אנחנו נראים. לתת לאוליגרכיה להדפיס את הכסף זה כמו לתת למסומם את המפתח לארון הנרקוטיקה.
ולמי שעדיין לו השתכנע הנה תרגיל מחשבתי: נסו לרשום חמשה אנשי ציבור שאתם סומכים עליהם שידעו איך לנהל כסף ציבורי. מי שמצליח לעשות זאת, שישרשר את השמות שעליהם הוא חשב.
כמובן שזה לא הופך את שלטון הבנקים לדבר שצריך להשלים איתו.
הטענה היא שייצור הכסף ע"י המדינה לא ישנה במאומה את הסרחון פה.
תוספת תקציב לרוב המערכות השלטוניות זה כמו לזרוק כסף למזבלה.
הרי לכולם ברור שגם עם נוסיף לתקציב הביטחון 100 מילארד שקלים נוספים, עדיין יהיה חוסרים בציוד מבצעי לחיילים בשטח במלחמה הבאה. כל התוספת הדימיונית הזו לתקציב הביטחון תהפוך מייד לתשלומי פנסיות, הטבות, משלחות חימוש ופיתוח טילים שיכולים להגיע למאדים.
והמצב דומה כמעט בכל המשרדים הממשלתיים.
וכפי שדואגים להזכיר לנו כמעט כל יום, הרמה המוסרית במדינה לא מאפשרת לנו ליצור מנגנונים עם כוח מופרז. חיזוק המערכת השלטונית הוא חיזוק השחיתות.
עוד לא הבנתם שאנחנו לא שוויץ, לא קנדה, לא נורבגיה ולא ניו-זילנד?
אי אפשר לסמוך על שלטון הפוליטיקאים הישראלי. וכפי שראינו בפוסט הקודם, ההבטחות הן אותן הבטחות והים אותו ים. וברור גם מה ערכה של אותה "פוליטיקה חדשה" שכל פעם מבטיחים לנו.
לכן, המאמצים צריכים להיות בכיוונים אחרים וחדשניים. נדרש להמשיך לחשוב על שיטה שלא תרכז כוח רב כל כך בידי קבוצה מצומצמת כל כך של אנשים. בין אם הם בנקאים ובין אם הם פוליטיקאים.
שיטה מוניטרית חדשה צריכה לקיים את העקרונות הבאים:
1. כללי יצירת המטבע צריכים להיות קבועים וברורים. כמות הכסף צריכה להיקבע ע"י גודל פיזיקלי כלשהו שמשקף את המציאות (או נוסחה המורכבת מכמה גדלים כאלו). למשל גודל האוכלוסיה, שיעור הפריון, שיעור תחלופת הכסף וכדומה.
צריך לקבוע שיעור מינימאלי נמוך ככל שניתן לגובה החוב שמדינה יכולה לקחת על עצמה. צריך לזכור שחוב זה דבר רע. וחוב ארוך טווח זה צעד פוגע בעתיד הדורות הבאים.
בשום אופן לא לתת ליחיד או לקבוצה לקבוע המדיניות המוניטרית על פי שיקול דעתו (או שיקול דעתם של חבריו...) גם אם הוא הפרופסור הכי מהולל לכלכלה.
הכללים צריכים להישמר בכל מצב. ונכתוב זאת שוב. הכללים צריכים להישמר גם כשיש מיתון וגם לאחר פעולה צבאית, לא משנים את הכללים אלא רק ע"י רוב מיוחד בכנסת (ועדיף משאל עם).
2. לבטל ולאסור בחוק את שיטת הרזרבה החלקית. רזרבה חלקית היא זיוף כסף לכל דבר ועניין.
3. שליטה על כמות הכסף (הרחבה או צמצום) תועבר ישירות לאזרחי המדינה הבוגרים.
הרחבה של בסיס הכסף תהיה ע"י הזרמה של כסף לחשבונות של אזרחי המדינה.
כל מטבע חדש שנוסף לשוק הכסף הוא נכס של כולם ולכן צריך להתחלק בין כולם.
ומאחר שהמדינת ישראל מייצגת את המיעוט היא אינה זכאית לקבל את הכסף שנוצר.
4. צריך להשתמש ביתרונות הטכנולוגים שהקדמה מאפשרת.
הטכנולוגיה תאפשר לאזרחים לנהל את כספם שלא דרך הבנק.
ניתן יהיה לדעת מהו שיעור האינפליצה מבלי להסתמך על המדד. ניתן יהיה לדעת את שיעור תחלופת הכסף.
ניתן יהיה ליצור ולהגיש דו"חות לרשויות המס בצורה קלה ויעילה.
-אריק-
אריק,
מחקנגעת בנקודה נכונה.
הבעיה שתיארת היא "בעיית הסוכן" או בעברית "מי ישמור על השומרים".
כלומר, נקודת הכשל העיקרית ב"רפורמה" היא הוועדה ה"בלתי-תלוייה" שתחליט כמה כסף יודפס. מי מבטיח שלא יהיו שיקולים זרים בועדה (ועדה מורכבת מאנשים שממונים ומפוטרים ע"י אנשים אחרים), מי מבטיח שהממשלה תמלא אחר הוראות הוועדה.
בקצרה, לא שמעתי טיעון משכנע למה הפעם הועדה המפקחת באמת תפקח (בניגוד לכל המפקחים\חוקים\שומרים שהיו בעבר וקיימים בהווה)
באמת שהבעיה הזאת היא מובנת בכל צורת שילטון המבוססת על כפייה (למשל: שיטת השלטון הנהוגה בישראל). נותנים לקבוצת אנשים כח עצום ומקווים שאוסף משפטים על דף (חוקים), ימנעו מהם לעשות מה שבא להם.
אריק
מחקכתבת "אפשר להסכים כי אי אפשר לסמוך על המדינה" ו:המדינה היא קבוצה של פוליטיקאים שעיקר עניינם...."
עד שלא נפנים כי א נ ח נ ו המדינה, יהיה קשה מאד לעשות כאן שינוי.
המדינה זה אנשים. חלקם (הקטן אך המשפיע ) פועלים רק לטובת עצמם וחלקם (הגדול אך הפחות משפיע כרגע) פועל גם מתוך ראיה חברתית. זה לא צריך לרפות את ידינו, להיפך, זה מחזק את הצורך והרצון לשנות.
המטרה של הרפורמה המוניטרית היא להביא למודעות את הכשלים בתוך השיטה ולשנות אותם.
חלק מן הרעיונות שהעלית בסוף דבריך הם בכיוון הנכון. מי שצריך ויכול לבצע זאת הם גורמים שלטוניים. אנחנו האזרחים צריכים לכוון אותם לכיוון הדרך הנכונה.
לא הבנתי את המשפט "מכיוון שמדינת ישראל מייצגת את המיעוט היא אינה זכאית לקבל את הכסף שנוצר"
שלום בועז,
מחקגם אני זוכר את המשפט "המדינה זה אנחנו" משיעורי אזרחות בתיכון.
כיום הסלוגן הזה מתאר יותר יותר מדבקה שמדביקים בשמשה האחורית של האוטו או גרפיטי שמרוסס בשירותים ציבוריים מאשר את מציאות חיינו.
זה בדיוק כמו הסלוגן המיטולוגי "חייל, המחנה הוא ביתך, שמור על ניקיונו".
אני מסכים כי יש לעם כוח פוטנציאלי להתארגן, ליצור מחאת זעקה ולדרוש שינוי יסודי של המערכת. בדיוק כפו שעשו עמים שכנים לנו.אם כולנו נתאחד נצליח לשנות.
אך לצערי איני מצליח לדמיין את זה קורה בישראל 2014 וגם לא ב 2015.
מעבר לתרבות המפולגת והבעייתית שנוצרה כאן (מצטער שאני כה פסימי) קיימת שיטה עוצמתית שפועלת כדי להנציח את המצב הקיים.
המדינה וההון הצליחו בתחבולותיהם להרדים את העם. נוצר פה מנגנון מתוחכם ומשומן של הנדסה חברתית במיטבה. מיני מטריקס. עסקאות אפלות נרקמות בחדרי חדרים ונמכרות לציבור כשיפור באיכות חייו (ע"ע פנסיית חובה, תקציב ביטחון, רפורמה בנמלים, רפורמה בחשמל). אנרגיה שילטונית אדירה מופנית לנושאים זניחים בעוד הנושאים המשמעותיים נשארים ללא מענה (ע"ע איומי ביטחון מדומיינים, ההצעה להגביל את תשלומי המזומן, רפורמה בערוץ השני).
האינטרס העיקרי של ההון הוא שנצפה כל יום בתוכניות בישול, הישרדות וספורט במקום לתהות בדבר חלקותו של ההון ובדבר איכות החיים המדרדרת שנוצרה פה. המטריקס הישראלי מנסה למנוע מלשאול את השאלה" מדוע אנחנו צריכים להיות משועבדים לעבודה זמן ארוך יותר מכפי שהיו צריכים אבותינו ואבותיהם למרות השיפור העצום בטכנולוגיה ולמרות הצטמצמות האיומיים הביטחוניים על קיומיינו?
ולשאלתך, המשפט שכתבתי הובא כמשפט אגבי.
ניסיתי להציג עמדה ביחס שאלה יסודית שצריכה לעלות בכל שיטה מוניטארית: למי שייך הכסף שנוצר?
בשיטת הזהב, הכסף החדש היה שייך לאדם שכרה אותו מבטן האדמה.
בשיטת הביטקוין, הכסף החדש שייך למי שסייע לבנות את הבלוק צ'יין.
בשיטת הרזרבה החלקית, הכסף שייך לבנק העיסקי שיוצר אותו.
בשיטת הפיאט מאני, הכסף שייך לבנק המרכזי אך הוא מחלק אותו אך ורק לבנקים העיסקיים כך שבסופו של דבר הופך להיות שייך לבנקים עיסקיים.
בשיטת הפיאט, כסף נוצר כתוצאה מהחלטה. ויאמר נגיד הבנק יהיו מיליארד שקלים חדשים, ויהיו מיליארד שקלים חדשים.
ונשאל למי שייכים אותם מיליארד שקלים חדשים?
והתשובה שאני מציע, הם שייכים לכלל אזרחי ישראל ועל כן צריך להעביר אותם לחשבונות הבנק שלהם.
כאן אני באמת מסכים לסלוגן: "המדינה זה אנחנו" ולכן, אם המדינה הדפיסה כסף היא צריכה לחלק אותו לאזרחיה.
צורת השלטון שהתפתחה בישראל מיצגת יותר מיעוטים מאשר את הרוב. אינטרסים מצומצמים מקבלים עדיפות על אינטרסים רחבים. קיימת מערכת לחצים אדירה של גופים קטנים עם יד על השאלטר הציבורי. מרכזי המפלגות הגדולות נשלטות ע"י קבוצות לחץ מאורגנות. הקיטוב הרב בחברה מאפשר למפלגות קטנות לסחוט בגדול. בעלי הון שיודעים להפעיל מערכת תמריצים מתוחכמת לנבחרי הציבור.
לכן בשיטה הקיימת בישראל, תקציב כסף ציבורי יופנה לאינטרסים מצומצמים.
במקום זאת אני מציע לפרק את המדינה עד כמה שניתן מהיכולת לקבוע לאן יופנה הכסף החדש שנוצר. האזרחים הם אלו שיקבלו את הכסף והם ישתמשו בו כטוב ליבם.
אמנם במקום חלוקת הכסף לאזרחים הממשלה יכולה להשקיע את הכסף בתשתיותיה וכתוצאה מכך לגבות פחות מיסים (בדיוק כפי שחברה עיסקית בוחרת לא לחלק דיבידנד אלא להשקיע את הרווחים בצמיחה).
אך שיטה זו פחות טובה. לממשלה יהיה הרבה יותר קל להדפיס לעצמה שקלים מאשר להעלות מיסים. ולכן בטווח הארוך נקבל תוצאה לא רצויה של הדפסה כפייתית שתוצאותיה אינפליצה וכמובן שחיתות שהיא תוצאה כמעט מתחייבת ממצב בו קבוצה מצומצמת קובעת את ייצור הכסף של עצמה.
השיטה לפיה הממשלה מחלקת את הכסף החדש לאזרחים וגובה מהם מיסים מכילה מנגנון וויסות טוב יותר. לממשלה יהיה קשה יותר להעלות את נטל המיסים ולכן הוצאותיה יהיו מבוקרות יותר.
דוגמה לסיטואציה כזו בדיוק מתרחשת בימים אלו. הממשלה מנסה להימנע עד כמה שאפשר מהעלאת מיסים תוך הגדלת הגירעון. וזאת משום שהעלאת הגירעון הוא צעד שניתן לבצע בקלות. הרבה יותר מהעלאת מיסים. הציבור הרחב לא מודע להשלכות של הגדלת הגירעון. ולכן הרבה יותר קל למכור לו את המספר 3.4% שלא משנה במאומה את המציאות המיידית שלו מאשר ליצור העלאת מיסים שתיצור אפקט מיידי על כיסו.
-אריק-
אריק
מחקאתה מיטיב לתאר את הבעיות. אכן, יש קשיים גדולים באופן שבה מתנהלת הפוליטיקה בישראל וסדרי העדיפויות פעמים רבות הם מגזריים וצרים.
אתה גם צודק כי נכון להגדיל את הכמות הכסף שנכנסת לכלכלה ישירות דרך האזרחים (כתבנו כאן על תכנית אהב"ה לכל).
מה שאני אומר הוא שייאוש ופסימיות לא יובילו אותנו לשיפור החברה.
זה מאד קשה לאזרחים לצאת כנגד השלטון באופן מאורגן. השלטון הוא מאורגן בבסיסו ואילו האזרחים לא מאומנים בהתאגדות וארגון רחבי היקף. אני מאמין שאם רוצים לשנות את המציאות כאן, אין ברירה אלא למקד את המאבק למען שינוי שייטיב עם רובנו ולא רק עם מעטים כל כך.
בעז,
מחק(יצא לנו לדבר ברחבת ביה"ס כמה דקות לפני שהתחיל הכינוס האחרון של התנועה לשינוי מוניטרי)
אני אמנם פסימי ומיואש מהמצב הנוכחי.
אך אני מאמין כי אפשר לשנות וכי בשלב מסויים (מקווה שבקרוב) נגיע לנקודת הרתיחה ואז הזעם של הדור הצעיר יתפרץ ולא תהיה ברירה לממשל אלא לשנות את השיטה. מהפכות תמיד מתחילות בדור הצעיר. וכשהדור הצעיר יתחיל להתעורר ויבין איך הדורות שמעליו הרסו לו את התקווה לחיות בכבוד במדינה הזו, תתחיל מחאה אלימה לא לכולם מתאים הקטע של ברלין.
כל זאת רק אם לא יתחיל "המשבר" הכלכלי האמיתי. זה שעומד בפתח וכל נגידי הבנקים המרכזיים מנסים בכל צורה אפשרית לדחות את בואו. הפיל הגדול בחדר שרוב הציבור לא רואה ומי שרואה מנסה לשכנע את עצמו ואת כולם שזה לא באמת פיל. הכוונה לפרמידה העולמית המבוססת על חובות שאין שום דרך להחזירם, לפערים הולכים ומתגברים ולשיטת הגמילה המוזרה לפיה מנסים לגמול את המכור ע"י הגברת התמכרותו.
אני בוודאי חושב שצריך לשנות את השיטה וצריך להיות מוכנים עם תוכנית חלופית כשהמשבר יגיע. וכן צריך להכשיר את דעת הקהל ביתרונות (והחסרונות) של האלטרנטיבה המוצעת.
אך איני חושב שהפתרון הוא מתן רשות לממשל להדפיס את הכסף. ולא רק אני חושב כך, גם מדיסון, אדאמס ושאר "האבות המייסדים" שניסחו את החוקה של ארה"ב חשבו כך. הם בכוונה שללו את היכולת להדפיס כסף מהמשטר הפדרלי. ולא סתם הם עשו זאת. הם ידעו שכוח כזה בידי המשטר יהפוך בסופו של דבר לעריצות הפוליטיקאים.
לכן אני בעד השקעת מאמצים אינטלקטואלים ע"מ להציע שיטה מוניטארית חדשה והוגנת. שעקרונותיה מתבססים על העקרונות שכתבתי (ואפשר גם לחשוב על עקרונות אחרים). אני רואה חשיבות רבה בבחינת הרעיונות המוצעים וקידומם. המאמצים אינם לשווא. השיח הציבורי מהווה מרכיב חשוב בשינוי השיטה.
אך שוב, ההצעה בדבר מתן רשות לממשלה להדפיס את הכסף של עצמה היא אסון!
-אריק-
אריק
מחקבניגוד למה שאתה כותב, כל 4 הנשיאים הראשונים של ארה"ב (ו-6 מתוך ה-8 הראשונים) תמכו באופן נלהב בייצור הכסף על ידי המדינה ובעיקר התנגדו לכך שהבנק המרכזי של ארה"ב יהיה בבעלות פרטית. למרות ש"האבות המייסדים" של ארצות הברית עשו מאמצים גדולים להביא למצב שכסף יווצר ע"י המדינה, הם לא הצליחו לעבור את מחסום (מה שהם קראו) ה- Money Power. כדאי להכיר לעומק את התהליך שקרה שם. לצערי לא ניתן למצוא תיאור מהימן של הדברים ברשת האינטרנט. התוצאה של מאבק זה היתה שהבנק המרכזי הראשון של ארה"ב, שהוקם ב-1791, היה בבעלות פרטית (בהתחלה ב-80% ואח"כ ב - 100%).
התקופות הקצרות שבהם המדינה ייצרה את הכסף היו תקופות טובות מבחינה כלכלית.
אני לא חושב שהממשלה צריכה ליצור את הכסף!! הממשלה היא גוף מבצע במדינה. אני חושב שגוף כלשהו של המדינה (גוף ציבורי) צריך לקבוע את מדיניות יצירת הכסף. בוודאי לא גורמים פרטיים.
למה חוקי המדינה, המערכת המשפטית, כוחות הבטחון (פנים וחוץ) צריכים להיות בשליטת המדינה ואילו מנגנון יצירת הכסף וחלוקתו - שהוא חשוב ומשפיע מאין כמוהו על כלל האזרחים - צריכים להיות נתונים לשיקולי הרווח האישי של גורמים פרטיים??
בעז,
מחקחוקת ארה"ב סעיף א' פסקה 10: "שום מדינה...לא תשתמש אלא בזהב וכסף לפירעון חובות".
ובפסקה 8: הקונגרס מוסמך:...לטבוע מטבעות"
הפרשנות היותר הגיונית של הדברים היא שטביעת מטבעות היא יצירת מטבע המבוסס על זהב וכסף. כלומר קביעת תקן של מידה וצורה עבור מטבעות שכולם עשויים מזהב או מכסף.
הדפסת כסף נייר ע"י הפדרל מנוגדת לפסקה 10 בה נאמר במפורש שהכסף החוקי היחידי של המדינות יהיה זהב או כסף. לא נירות שעליהם מודפסים מספרים!
על פי שיטה זו אין למשטר הפדרלי שום יכולת לייצר כסף (אלא אם כן המשטר מפעיל בעצמו מכרות זהב וכסף).
זה מה שמופיע בחוקה שלהם. מדיסון התנגד נחרצות לרעיון של כסף עשוי מנייר.
זה שהם מצפצפים על החוקה זה סיפור אחר.
סביר להניח שנשיא כזה או אחר ישאפו לספח לעצמם את הכוח ליצירת הכסף.
אך אני כיוונתי לרעיון שמובא בחוקה.
כמובן שצריך להיות ברור שגוף פרטי לא יכול ליצור את הכסף של המדינה. מניעת הרשות מהפדרל לעשות זאת אינה מתן זכות לבנק הפרטי לעשות זאת.
אך אלו דברים הנוגעים לארה"ב.
לעניינינו, ברור שמישהו (או משהו) צריך ליצור את הכסף. על זה אין מחלוקת. וגם ברור שגוף זה צריך להיות ציבורי. הטענה היא בדבר השאלה לאן זורם הכסף שנוצר?
לשיטתך, בנק ישראל הוא מוסד מספיק ציבורי וברשות המדינה שמייצר את הכסף. ומה שאתה מציע זה ליצור ערוץ ישיר בין הממשלה לבנק המרכזי כך שהממשלה תקבל את חלק מהכנסתה ישירות מהמדפסת של בנק ישראל.
אני כפי שכתבתי מתנגד לקיום קשר כזה.
מערכת משפטית ומערכת הביטחון אכן ברשות המדינה אך אין ללמוד מכך שגם מערכת המטבע צריכה להיות ברשותה. קיימות בעיות רבות מהחיבורים האלו. ועדיין לא מצאו את השיטה המוצלחת למנוע מהמדינה או מהמערכות הכפופות לה לנצל לרעה את כוחן. בישראל אנו זוכים לקבל דוגמאות רבות לניצול לרעה של מערכות שילטוניות אלו ושל המדינה עצמה.
אני לא טוען שצריך לפרק את בנק ישראל (אך ואני עוד יותר לא שולל זאת).
טענותי הן כפי שכתבתי, שכסף חדש יחולק לאזרחים ולא למדינה.
וכפי שכתבתי, צריך להביא בחשבון את השימוש בקדמה. בהקשר הזה אפשר לחשוב על מערכות לניהול מטבע שאינן נשלטות ע"י המדינה. שימוש במטבע דיגיטאלי יכול להוציא את המעורבות הממשלתית משוק המטבע. אפשר לחשוב על שיטה לפיה תפקיד המדינה יסתפק בהזנת נתונים גולמיים למערכת המטבע המתופעלת בענן האינטרנט ואלו מתורגמים למטבעות חדשים שנוצרים (או שנעלמים) ממערכת הכסף ומחולקים בצורה הוגנת בין מנויי הרשת.
אחד מהעקרונות החשובים ביותר של חירות האדם ושל הקידמה היה הוצאת הריבון מהשוק החופשי. כיום נוצרו האפשרויות לביטול מעורבות המדינה בשוק המטבע ונדרש לברר כיצד ניתן לנצל את היתרונות הטכנולוגים על מנת לעשות זאת.
בנוסף אזכיר את רעיון המטבעות המרובים שכבר הועלה באתר שמציע פיתרון נוסף שלא מערב את המדינה בשוק המטבע.
האקסיומה לפיה המדינה היא זו שמנהלת את שוק הכסף אינה נכונה בימינו. היא רק הנחה שאנו מניחים. הקדמה מאפשרת לנו לחשוב על שיטות תחליפיות.
ולכן ההמלצה שלי, כפי שכתבתי ברשימת העקרונות, היא להביא בחשבון את הקדמה בהמלצה על שיטה תחליפית לשיטה המוניטארית הקיימת שהיא גרועה לכל הדעות.
ושוב, אני לא טוען שצריך לבטל את בנק ישראל ולעבור למטבע דיגיטאלי (ואני גם לא שולל זאת). צריך לקדם רעיונות שבוחנים את הנושא. הטענה שלי היא רק בדבר הקשר הרע שנוצר ברגע שמחברים את מדפסת הכסף למדינה.
-אריק-
אריק
מחקאני שמח כי אתה מסכים איתי בטענתי המרכזית והיא שכסף המדינה צריך להיות מיוצר על ידי גוף ציבורי. זו כבר התקדמות גדולה.
בהמשך הכנסת לי מילים לפה - "ומה שאתה מציע זה ליצור ערוץ ישיר בין הממשלה לבנק המרכזי כך שהממשלה תקבל את חלק מהכנסתה ישירות מהמדפסת של בנק ישראל". לא אמרתי זאת ואינני חושב כך.
אני חושב שכסף לפעילות הממשלה צריך להגיע ממשלם המיסים (יחידים וחברות). חלק מן הכסף שהמדינה תייצר צריך להגיע ישירות לאזרחים (אהב"ה לכל). חלק נוסף מן הכסף שהמדינה תייצר יגיע לבנקים כהלוואה (הבנקים יהיו מתווכים בין לווים ומלווים. חלק מן הכסף יגיע מן המדינה וחלק מחשבונות ההשקעה של לקוחות הבנק. ראה הצעת פוזיטיב מאני). במידה ולאחר מכן יהיה עוד סכום שהממשלה תצטרך לשם פעילותה (בכלל לא בטוח שכך יהיה, ואם כן, אלו יהיו סכומים זניחים יחסית) היא תיקח אותו ממי שמייצר את הכסף - אותו גורם ציבורי שייקבע. עדיף מהמצב הנוכחי, שבו המדינה לוקחת הלוואות מגופים פרטיים. אבסורד!!
כתבת "אחד מהעקרונות החשובים ביותר של חירות האדם ושל הקידמה היה הוצאת הריבון מהשוק החופשי". למה אי אפשר לקיים שוק חופשי עם כסף שהמדינה מייצרת? גם כותבי תוכנית שיקגו, פרופסורים מכובדים לכלכלה, תמכו בשוק חופשי, רק ביקשו לעשות זאת באמצעות כסף שמיוצר ע"י המדינה ללא חוב ולא ע"י גורמים פרטיים+ריבית.
כתבת "אפשר לחשוב על מערכות לניהול מטבע שאינן נשלטות ע"י המדינה" - מי אתה מציע שישלוט בהם? השוק החופשי? איך? האם למטרת רווח? כמובן. ומי יפסיד מזה? - שוב הרוב המכריע.
כדאי להשתחרר מהתפיסה כי השוק החופשי, ללא וויסות של השלטון המרכזי, יביא לשגשוג ולרווחת כלל החברה. שוק חופשי שכספו מיוצר ע"י גוף ציבורי וכמותו מווסתת ע"פ צרכי החברה, זה כבר טוב יותר
דוגמא טובה לכך היא הרפורמה בשוק הסלולר. גם לפני הרפורמה היתה תחרות בין החברות. היא לא הובילה לשום דבר חיובי מבחינת הציבור הרחב. רק כאשר המדינה הפעילה את סמכותה והתערבה (בלי לפגוע בשוק החופשי) הציבור נהנה מירידת מחירים של 70%-80%.
לא הבנתי למה מערכת משפטית ומערכת הבטחון כן צריכות להיות בידי המדינה ואילו ייצור הכסף לא? במה כוונתך "קיימות בעיות רבות מהחיבורים האלו"?
לגבי ארה"ב - ציטטת נכון את הסעיף בחוקה האמריקנית שבו ה Money Power הצליח לגבור על כוחות המדינה ולהכתיב נוסח שפוגע בחברה כולה ומנציח את יתרון הבנקאות הפרטית.
ארבעת הנשיאים הראשונים של ארה"ב, שהיו חלק מן ה"אבות המייסדים" של ארה"ב (וושינגטון, ג'פרסון, אדמס ומדיסון) ביחד עם אחרים כמו בנג'מין פרנקלין תומס פיין ואחרים התנגדו מאד להכנסת סעיף א פסקה 10 שהזכרת. אולם "כח הכסף" שכלל אנשים כמו אלכסנדר המילטון, רוברט מוריס, ג'ון ויתרספון ואפילו נציגה של משפחת רוטשילד, אוגוסט בלמונט, שהשתתף בדיונים, הצליח לגבור עליהם ולהכניס בכח את סטנדרט הזהב לחוקה. דבר זה הבטיח, כאמור, את פרטיותה של המערכת הבנקאית בארה"ב. כאמור, החוקה האמריקאית, מנציחה את עליונתם של אנשי כח הכסף ואין בכך שום דבר להתגאות או להתפאר בו.
נתונים מזעזעים!
השבמחקכל הכבוד לכם שאתם חושפים את האמת
צר לי לפוצץ את הבועה של כל הכותבים פה, אולם המעבר לייצור כסף ללא חוב לא ישפר בהרבה את המצב. כפי שכתבו כבר לפני, הבעיה היא התנהגות אחראית של השלטון ולא שיטה מוניטרית כזו או אחרת.
השבמחקכל זמן שהמדינה תחיה מעבר ליכולותיה המצב ידרדר ולא משנה אם הדרך בה זה יתבצע היא לקיחת חוב או הדפסת כסף.
אגב אני בעקרון בעד שינוי השיטה המוניטרית. אני חושב שהשיטה המוצעת טובה יותר, אבל אל תצפו לניסים. ההבדל בין השיטות, בהשפעה על איכות החיים של האזרחים, הוא בסופו של דבר די מינורי.
יריב
יריב
מחקברור כי הרפורמה המוניטרית לא תפתור את כל בעיות העולם. אולם, היא תשפר מאד את המצב הכלכלי והחברתי של מרבית האוכלוסיה. זה הרבה, לא?
המדינה חיה מעבר ליכולותיה בגלל השיטה המוניטרית הקיימת. שליש, כן שליש, מתקציב המדינה מיועד להחזר חובות. חובות אלו לא היו צריכים להיווצר מלכתחילה. אולם, גלגול החובות בתוספת הריבית עליהם יצר הר מפחיד של החזרים (ב-2015 - כ-140 מליארד ש"ח - מחצית מהתקציב התפעולי של הממשלה).
התנהגות השלטון היא אכן לעיתים לא אחראית. אולם, גם השיטה המוניטרית היא אחראית לחלק מחוסר האחריות הזו. החיבור המובנה של ההון עם השלטון יוצר עיוותים רבים.
היום אשראי (חוב) = כסף. זה לא צריך להיות ככה.
כסף איננו אשראי. אשראי הוא קיים כאשר מקבלים אותו והוא נעלם כשמחזירים אותו (מלבד הריבית).
כסף הוא אמצעי חברתי להסדרת יחסי גומלין בין אנשים. הוא נוצר בידי אדם וצריך לשרת אותו (ולא ההיפך).
בועז רק מעטים מאמינים במה שאתה אומר.
מחקלראיה מדינות מסוימות עם משמעת תקציבית כמו שוויץ וגרמניה מצליחות לרסן את החובות.
כמו כן בפן האישי למרות שכולנו חיים בשיטה הכלכלית הבעייתית הזאת רק חלקנו במינוס/הלוואות.
אולי 40 אחוז מהאנשים נמצאים במינוס והלוואות כאשר אפשר להתייחס למשכנתא במקום שכירות בתור ספקולציה - כל עוד שהמשכנתא קטנה מהשכירות ויש תזרים מזומנים חיובי(תיאורטי לעומת תשלום השכירות) אז אפשר להגיד שהאנשים התאפקו ולא נכנסו לחובות.
ז"א הרבה מאוד אנשים מצליחים להתאפק ולא להיכנס לחובות אז גם הממשלה בתור גוף הרבה יותר אחראי ופחות אימפולסיבי יכולה להתאפק.
מוזר שאנשים מנתקים בין התנהגות לא אחראית לשיטה הכלכלית אבל במידה מסוימת שניהם נולדו מאותו חטא.
הרי למה הפוליטקאים מלכתחילה הסכימו להכניס את המדינה שלהם לחובות דרך השיטה הכלכלית?
כי הם לא הצליחו להתאפק ולחיות במסגרת התקציב והתפתו להאמין שיקחו חוב עכשיו ובעתיד... יהיה טוב ואולי החוב הזה יצור הכנסה חדשה.
אנונימי 1
מחקבגרמניה יחס החוב תוצר הוא 80% (גרוע יחסית) בשוויץ 35% (הלוואי עלינו).
לדעתי, המדד הזה איננו משקף מציאות אמתית והוא מטעה את הציבור (זה לדיון אחר).
אתה צודק כי התנהגותם של אנשים תורמת את חלקה במציאות הכלכלית.
הטענה שלי היא שהשיטה הכלכלית שבה שואבים מרוב האזרחים את כספם לאט לאט אבל בטוח, צריכה להשתנות.
אתה מזכיר לי את הסיפור (השחוק משהו) על הצפרדע במסעדה צרפתית ששמים אותה בתוך סיר והיא לא מרגישה את המים המתחממים לאיטם. הסוף ידוע - היא נמצאת שלוקה על הצלחת.
השיטה הכלכלית הנוכחית מחממת אותנו בתוך הסיר. אני לא יודע בכמה מעלות אנחנו עכשיו (אינדיבידואלי לכל אחד). אתה מעדיף, וזה בסדר, לראות איך כל אחד יכול להצטמצם עוד קצת ועוד קצת כדי לעמוד בלחץ השיטה. אני מנסה לחפש פתרונות נוספים כדי לשחרר אותנו מן הלחץ.
לא מטריד אותי שמעט אנשים מאמינים כרגע במה שאני (ואחרים) אומר. בעבר האמינו בזה פחות ובעתיד יאמינו יותר. אם זה עושה שכל (כפי שאני מאמין), יצטרפו עוד רבים........
גרמניה כמובן יחסית לשאר המדינות באירופה.
מחקהסיבה לויכוח ביננו הוא הביצה והתרנגולת - אבל כמו בבעיה הלוגית הזאת יתכן שהפיתרון משולב.
אתה טוען שבגלל השיטה המוניטרית המצב מדרדר.
אני טוען שבגלל חוסר אחריות לאזרח המצב מדרדר.
אתה טוען שהשיטה המוניטרית יצרה את החוסר אחריות לאזרח ואני טוען הפוך.
אתה טוען ששינוי השיטה המוניטרית יחזק את האזרחים.
אני טוען שחיזוק האזרחים ישנה את השיטה המוניטרית.
שוב, אני מסכים עם רעיון שינוי השיטה המוניטרית.
השבמחקאני לא מסכים עם המשפט "המדינה חיה מעבר ליכולותיה בגלל השיטה המוניטרית הקיימת". לדעתי המדינה תחיה מעבר ליכולותיה כל עוד זה יתאפשר לה, ללא קשר לשיטה המוניטרית. תמיד יותר קל לבזבז על חשבון מישהו אחר (או על חשבון העתיד) מאשר להגיד לבוחרים שלך 'לא'.
אגב חיבור הון-שלטון גם הוא יתקיים בכל שיטה מוניטרית. גם לפני אלפי שנים, כאשר הכסף לא היה מבוסס חוב החיבורים האלה התקיימו.
יריב
המחשבה שהמדינה תדפיס כסף לעצמה מעוררת חלחלה.
השבמחקהמחשבה שרוב האזרחים במדינה או בכלל בעולם לא דואגים לעצמם או לילדיהם בראש ובראשונה על חשבון החברה היא נאיבית ואינה תואמת את המין האנושי (או איזהשהוא אורגניזם חי).
הטענה שהריבון עשה את זה לפני 300 שנה לא אומר שזה היה טוב. היו משברים פיננסים גם בתקופות ההן.
היתה אבולוציה פיננסית והטוב יותר ניצח. הכי טוב?
כנראה שלא. האבולוציה מתקדמת כל הזמן.
הטעות שלך היא טעות נפוצה.
מחקברגע שהאחריות עוברת לממשלה היא תתנהג אוטומטית יותר אחראית.
אם אתה לא סומך על המתבגר אז הוא אף פעם לא יהיה אחראי.
נכון שזה מפחיד בתור הורה אבל חייבים להתקדם.
בתור התחלה הייתי מאמץ ובוחן את דבריו של ח"כ פייגלין בכנס השני של התנועה שבו ביקש לבחון את החזר הריבית (40 מיל') ע"י תמלוגי הגז תחילה לפני כל דבר אחר.
השבמחקצביעת כסף תגביל פוליטיקאים מלעשות שטויות ולכן ראוי לבחון רעיון זה גם כן.
הוצאת יכולת יצירת הכסף מהבנקים היא מעשה מבורך. צריך רק לבנות מנגנון טוב יותר) מי ישמור על השומרים אינני יודע).
בקצב הנוכחי רמות החוב יטוסו לשמיים ואנו נהייה בבעיה רצינית תוך שנים קרובות בגלל "מקל ההוקי" שנוצר בפונקציה מעריכית.
ראו קישור להרצאה המרתקת של כריס מרטנסון - הקורס בהתרסקות.
https://www.youtube.com/watch?v=c0Fi1Fv0uh4&list=PLB64C0EFE5C6AF301
חג שמח
חיים
מה שחסר בכתבה זה טבלה שמציגה את בעלי החוב ובכמה מדובר. רק החובות לבנק ישראל יכולים להמחק אם ישנו שיטת ייצור הכסף
השבמחקלא יודע אם יש מידע כזה נגיש לציבור, עם שמות בעלי החוב.
מחקבפרסום המצורף של מרכז המידע של הכנסת (בעמוד 10) אפשר למצוא את התפלגות ההלוואות שניתנו ע"י הבנקים בישראל. ניתן לראות כי 0.1% ממספר ההלוואות מחזיק מעל 50% מן הכסף. מעניין. שווה לקרוא.https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03290.pdf
כעיקרון, לאזרחים מן השורה אין חובות לבנק ישראל. הבנק המרכזי נותן הלוואות לבנקים המסחריים אך לא לאזרחים פרטיים.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקמענין שהגרעון צמח ב-180 מיליארד ש"ח במשך 10 שנים כאשר במשך אותן שנים שילמנו 350 מיליארד ש"ח ריבית. כלומר אם היה מיוצר כסף ללא חוב היינו בעודף של 170 מיליארד ש"ח.
השבמחקgalgal21