מאת: אורי ירון
האם הכוונה של בנק ישראל לבצע הרחבה כמותית על ידי רכישת חוב ממשלתי מכסף שידפיס, היא חוקית? האם היא יעילה ואיך היא בדיוק מתבצעת? הנה התשובות.
לפני חודשיים פרסמתי פוסט פייסבוק שכותרתו הייתה "נתקענו בקיר". טענתי באותו הפוסט שהכלכלה הישראלית הגיעה לקיר שחוסם את יכולת "גלגול הפחית" עוד כמה צעדים קדימה. יכולת לקיחת החוב בערוץ משכנתאות הענק ירדה בחדות. כמות משקיעי הנדל"ן ירדה גם כן . ערוץ הנדל"ן כמכשיר לניפוח בועת החוב הגיע למיצוי. כמובן שעדיין נלקחות משכנתאות מטורפות על ידי לא מעט אזרחים אבל היכולת לגדול בכמות המשכנתאות ובהיקפן נבלמה ואפילו הראתה ירידה משמעותית.
לפני חודשיים נגידת בנק ישראל ירתה את הכדור האחרון שנשאר באקדח הריבית. היא הורידה את הריבית לרמה מצחיקה ואפילו רמה כזו אינה מספיקה ואין ביכולתה להריץ את עם ישראל לסניף הבנק השכונתי לקחת את ההלוואה החדשה. הלוואה שתייצר בתורה כמות כסף חדשה למשק. הלוואה שתזרים מנת חמצן נוספת למשק המקרטע. לכן המסקנה הברורה והמתבקשת, מסקנה שהובנה גם על ידי ראשי בנק ישראל, היא "שנתקענו בקיר".
איך נוצר כסף בישראל
בעולם המודרני וגם בישראל כל הכסף נוצר כחוב בזמן הפקת הלוואות חדשות על ידי המערכת הבנקאית. זה הערוץ הראשי והעיקרי של ייצור הכסף בשיטת המוניטארית הקיימת. למרות ניסיונות חלק מהכלכלנים להסוות את העובדה המדהימה הזאת, מתרבים בשנים האחרונות הפרסומים רבי המשמעות שמסבירים את הנושא לכל מי שמוכן לפתוח את מחשבתו, לשמוע ולהבין.
הדבר הוסבר על ידי חוקר קרן המטבע מייקל קומהוף, הוא הוסבר שוב על ידי ממציא המונח "הרחבה כמותית" , פרופ' ריצ'רד וורנר, הוא הוסבר על ידי הבנק המרכזי האנגלי בנייר שהוצא לאחרונה והוא קיבל חיזוק אחרון בספרו של הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון הכלכלי המוביל הפיננשל טיימס, מרטין וולף. כל אלה הסבירו בפשטות שמובנת לכל אדם מן היישוב איך עובדת השיטה. לכן, אין זו בעיה מיוחדת לאבחן את המצב הכלכלי למי שמבין את אופן פעולת השיטה המוניטרית. שיטת ייצור הכסף כחוב.בשיטה בה כל ייצור הכסף תלוי ביכולתם של אזרחים תמימים להיכנס לסניף המוסד המכונה בנק ולקחת הלוואה קטנה של מיליון , מגיע הרגע בו נתקעים בקיר.
הערוץ המשני
תחת השיטה המוניטארית הקיימת ובמסגרת חוק בנק ישראל קיימים שני ערוצי הפקת כסף נוספים, ערוצים נסתרים שאינם מוסברים באופן ברור לציבור:
הערוץ הראשון בו נעשה שימוש רב מאד מאז שנת 2009 הוא ערוץ רכישת מטבע זר לרוב דולרים אמריקאים. הדבר הוסבר בשני מאמרים שכתבנו בעבר אחד שלי ואחד של ידידי בועז הירש. לכן לא ארחיב אבל העיקרון פשוט להבנה. בנק ישראל "קונה" את הדולרים בכסף חדש שהומצא בלחיצת כפתור. כדי שלא תתפתח אינפלציה ענקית סופג בנק ישראל את מרבית הכסף באמצעות שני כלים. האחד פקדונות קצרי מועד מק"מ והשני פקדונות המערכת הבנקאית. אולם בנק ישראל לא מחוייב לספוג את כל הכספים וחלקו נשאר במשק ככסף חדש . ההשלכות של "התרגיל" הוסברו בשני המאמרים אבל העובדה היא שבדרך זו הזרים בנק ישראל כסף חדש למשק הישראלי.
דרך נוספת שנוסתה בהרחבה בעולם המערבי מאז פרוץ המשבר המוניטרי ולא בהצלחה, כונתה בשם "הרחבה כמותית".
בראשית 2009 ,כמה חודשים לאחר קריסת המערכת המוניטארית העולמית ,החליט נגיד בנק ישראל לפעול בדרך לא שגרתית. מדינת ישראל שעמדה לפני מצב לא פשוט, הייתה בסכנה של עליית ריבית על חובות המדינה .מצב שהיה מוביל אותה במהרה למצב כלכלי קשה ביותר. כדי למנוע ולמתן את האפשרות הזאת ועד שרעיון ניפוח בועת הנדל"ן יתפוס תאוצה וישפיע על המצב הכלכלי במשק, החליט הנגיד להרחיב מאד את רכישת אג"ח מדינת ישראל בשוק המשני ( לא ישירות בזמן ההנפקה ). בנק ישראל מחזיק מאז 5%-2.4% מחובות המדינה הסחירים. כ 16 מיליארד ₪ בממוצע .
מאז ועד היום שילמו אזרחי ישראל לבנק ישראל סכום של כ - 2.5 מליארד ₪ ריבית על אג"ח מדינת ישראל שמוחזקים בידי בנק ישראל.
הפעולה הייתה לא שגרתית ועוררה הרבה שאלות כאשר הוחלט על ביצועה. בישראל חוקק חוק אי הדפסה חוק שאסר על בנק ישראל להלוות כספים לממשלת ישראל לפי דרישת הממשלה. הנוהג הנפסד הזה הביא את כלכלת ישראל בשנות השמונים לאינפלציית ענק שהגיעה בשיאה ל- 400% אינפלציה בשנה. הפקת כספים בלתי מבוקרת, שאינה מגובה בתוצר אמיתי בכלכלה האמיתית, תמיד תייצר אינפלציה. נוהג זה חייב היה להיפסק והוא אכן נפסק כאשר חוקק החוק באמצע שנות השמונים.
אבל האם רכישת אג"ח מדינת ישראל על ידי בנק ישראל איננה מתן הלוואה לממשלת ישראל? תשאלו כל פורט צ'קים ממשפחת הפשע הקרובה לביתכם, למי חייב רושם הצ'ק את הכספים הרשומים על אותו צ'ק ותקבלו תשובה אחת. רושם הצ'ק חייב את הכספים למחזיק הצ'ק. נקודה.
אז מה הן אפשרויות הפעולה של בנק ישראל?
הכסף משמש במשק המודרני כדם בגוף האנושי. מחסור בכסף מייצר תופעות קשות בכלכלה. התאמת כמות הכסף לפעילות הכלכלית היא לב ליבה של השיטה המוניטארית . היא מטרת העל של כל אחראי על קיום השיטה.נכון להיום בישראל מדובר בבנק ישראל. הבעיה היא שתחת עקרונות השיטה הקיימת יש אפיק מרכזי אחד לייצור כספים חדשים , אפיק חלוקת ההלוואות לציבור ויש שני אפיקים נוספים שיכולים לתת פתרון זמני ומוגבל. אחד מהם מנוגד לחוקי מדינת ישראל.כדי לברר את הנושא פניתי לדוברות בנק ישראל .תשובת דוברות בנק ישראל כללה את מה שנאמר בהחלטת הריבית האחרונה .
אז מה הפתרון. איך מצליחים לעבור את הקיר בבטחה, לרווחת כלל אזרחי המדינה
ראשית כדאי לחזור על העובדות המרכזיות בסיפור.
1. כלכלת ישראל נקלעה למשבר בגלל חוסר היכולת לייצר כסף חדש בכמות מספיקה
2. בנק ישראל יכול להפיק את ההילך החוקי המכונה בימינו "כסף" יש מאין בלחיצת כפתור, תחת מגבלת יעד האינפלציה.
3. מדינת ישראל מצויה במצב כלכלי קשה ובמשבר דיור חריף שמעמיד את יכולת הישרדותה החברתית בסכנה.
4. בנק ישראל יותר מרומז שהוא עתיד לפצוח בתכנית ייצור כסף יש מאין המכונה "הרחבה כמותית" כמענה לבעיה העיקרית שנוצרה, מחסור בכסף חדש.
לפני חודשיים פרסמתי פוסט פייסבוק שכותרתו הייתה "נתקענו בקיר". טענתי באותו הפוסט שהכלכלה הישראלית הגיעה לקיר שחוסם את יכולת "גלגול הפחית" עוד כמה צעדים קדימה. יכולת לקיחת החוב בערוץ משכנתאות הענק ירדה בחדות. כמות משקיעי הנדל"ן ירדה גם כן . ערוץ הנדל"ן כמכשיר לניפוח בועת החוב הגיע למיצוי. כמובן שעדיין נלקחות משכנתאות מטורפות על ידי לא מעט אזרחים אבל היכולת לגדול בכמות המשכנתאות ובהיקפן נבלמה ואפילו הראתה ירידה משמעותית.
לפני חודשיים נגידת בנק ישראל ירתה את הכדור האחרון שנשאר באקדח הריבית. היא הורידה את הריבית לרמה מצחיקה ואפילו רמה כזו אינה מספיקה ואין ביכולתה להריץ את עם ישראל לסניף הבנק השכונתי לקחת את ההלוואה החדשה. הלוואה שתייצר בתורה כמות כסף חדשה למשק. הלוואה שתזרים מנת חמצן נוספת למשק המקרטע. לכן המסקנה הברורה והמתבקשת, מסקנה שהובנה גם על ידי ראשי בנק ישראל, היא "שנתקענו בקיר".
בעולם המודרני וגם בישראל כל הכסף נוצר כחוב בזמן הפקת הלוואות חדשות על ידי המערכת הבנקאית. זה הערוץ הראשי והעיקרי של ייצור הכסף בשיטת המוניטארית הקיימת. למרות ניסיונות חלק מהכלכלנים להסוות את העובדה המדהימה הזאת, מתרבים בשנים האחרונות הפרסומים רבי המשמעות שמסבירים את הנושא לכל מי שמוכן לפתוח את מחשבתו, לשמוע ולהבין.
הדבר הוסבר על ידי חוקר קרן המטבע מייקל קומהוף, הוא הוסבר שוב על ידי ממציא המונח "הרחבה כמותית" , פרופ' ריצ'רד וורנר, הוא הוסבר על ידי הבנק המרכזי האנגלי בנייר שהוצא לאחרונה והוא קיבל חיזוק אחרון בספרו של הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון הכלכלי המוביל הפיננשל טיימס, מרטין וולף. כל אלה הסבירו בפשטות שמובנת לכל אדם מן היישוב איך עובדת השיטה. לכן, אין זו בעיה מיוחדת לאבחן את המצב הכלכלי למי שמבין את אופן פעולת השיטה המוניטרית. שיטת ייצור הכסף כחוב.בשיטה בה כל ייצור הכסף תלוי ביכולתם של אזרחים תמימים להיכנס לסניף המוסד המכונה בנק ולקחת הלוואה קטנה של מיליון , מגיע הרגע בו נתקעים בקיר.
הערוץ המשני
תחת השיטה המוניטארית הקיימת ובמסגרת חוק בנק ישראל קיימים שני ערוצי הפקת כסף נוספים, ערוצים נסתרים שאינם מוסברים באופן ברור לציבור:
הערוץ הראשון בו נעשה שימוש רב מאד מאז שנת 2009 הוא ערוץ רכישת מטבע זר לרוב דולרים אמריקאים. הדבר הוסבר בשני מאמרים שכתבנו בעבר אחד שלי ואחד של ידידי בועז הירש. לכן לא ארחיב אבל העיקרון פשוט להבנה. בנק ישראל "קונה" את הדולרים בכסף חדש שהומצא בלחיצת כפתור. כדי שלא תתפתח אינפלציה ענקית סופג בנק ישראל את מרבית הכסף באמצעות שני כלים. האחד פקדונות קצרי מועד מק"מ והשני פקדונות המערכת הבנקאית. אולם בנק ישראל לא מחוייב לספוג את כל הכספים וחלקו נשאר במשק ככסף חדש . ההשלכות של "התרגיל" הוסברו בשני המאמרים אבל העובדה היא שבדרך זו הזרים בנק ישראל כסף חדש למשק הישראלי.
דרך נוספת שנוסתה בהרחבה בעולם המערבי מאז פרוץ המשבר המוניטרי ולא בהצלחה, כונתה בשם "הרחבה כמותית".
בראשית 2009 ,כמה חודשים לאחר קריסת המערכת המוניטארית העולמית ,החליט נגיד בנק ישראל לפעול בדרך לא שגרתית. מדינת ישראל שעמדה לפני מצב לא פשוט, הייתה בסכנה של עליית ריבית על חובות המדינה .מצב שהיה מוביל אותה במהרה למצב כלכלי קשה ביותר. כדי למנוע ולמתן את האפשרות הזאת ועד שרעיון ניפוח בועת הנדל"ן יתפוס תאוצה וישפיע על המצב הכלכלי במשק, החליט הנגיד להרחיב מאד את רכישת אג"ח מדינת ישראל בשוק המשני ( לא ישירות בזמן ההנפקה ). בנק ישראל מחזיק מאז 5%-2.4% מחובות המדינה הסחירים. כ 16 מיליארד ₪ בממוצע .
מאז ועד היום שילמו אזרחי ישראל לבנק ישראל סכום של כ - 2.5 מליארד ₪ ריבית על אג"ח מדינת ישראל שמוחזקים בידי בנק ישראל.
הפעולה הייתה לא שגרתית ועוררה הרבה שאלות כאשר הוחלט על ביצועה. בישראל חוקק חוק אי הדפסה חוק שאסר על בנק ישראל להלוות כספים לממשלת ישראל לפי דרישת הממשלה. הנוהג הנפסד הזה הביא את כלכלת ישראל בשנות השמונים לאינפלציית ענק שהגיעה בשיאה ל- 400% אינפלציה בשנה. הפקת כספים בלתי מבוקרת, שאינה מגובה בתוצר אמיתי בכלכלה האמיתית, תמיד תייצר אינפלציה. נוהג זה חייב היה להיפסק והוא אכן נפסק כאשר חוקק החוק באמצע שנות השמונים.
אבל האם רכישת אג"ח מדינת ישראל על ידי בנק ישראל איננה מתן הלוואה לממשלת ישראל? תשאלו כל פורט צ'קים ממשפחת הפשע הקרובה לביתכם, למי חייב רושם הצ'ק את הכספים הרשומים על אותו צ'ק ותקבלו תשובה אחת. רושם הצ'ק חייב את הכספים למחזיק הצ'ק. נקודה.
אין אפשרות לעגל פינות או לשחק משחקי מילים במקרה זה. מי שמחזיק את שטר החוב הוא זה שנתן את ההלוואה לבעל החוב. בנק ישראל שמחזיק שטרי חוב של מדינת ישראל בסכום של כ - 12 מיליארד ₪ נתן למעשה הלוואה למדינת ישראל ועבר על החוק בגסות. אין זה פלא שבנק ישראל לא נקט בפעולה כזו מאז חוקק החוק למניעת הדפסה. גם שם הבינו שצעד כזה מזלזל בכוונת המחוקק. צעד כזה בוצע במצב חרום כפי שהיה בשנת 2009 . צעד כזה שמור למצבי חרום ומצב חרום כזה עומד לפתחנו כיום.
הבסיס החוקי לקניית אג"ח (חוב) ממשלת ישראל
חוק בנק ישראל מאד ברור בכל הנוגע למתן הלוואות לממשלה.בחוק בנק ישראל כתוב:
הבסיס החוקי לקניית אג"ח (חוב) ממשלת ישראל
חוק בנק ישראל מאד ברור בכל הנוגע למתן הלוואות לממשלה.בחוק בנק ישראל כתוב:
"הבנק לא ייתן לממשלה הלוואה למימון הוצאותיה, לרבות בדרך של רכישה של איגרות חוב שמנפיקה הממשלה בעת הנפקתן".( ההדגשה לא במקור).אין צורך לפרש את הכתוב . חל איסור על בנק ישראל לתת הלוואות לממשלה . מנסח החוק, ידידנו הנגיד לשעבר פישר, דאג שתהיה האפשרות "לשחק" עם הניסוח הברור. שתי מילים שנכתבו בסוף האיסור נועדו לאפשר את הישראבלוף המקומי. שתי המילים "בעת הנפקתן" נועדו לאפשר את קניית האג"ח ממתווכים מקומיים ואפילו לאחר ימים ממועד ההנפקה של אגרות החוב. כלומר על פי נוסח זה בעת ביצוע הרחבה כמותית מתקיים מן הסכם שבשתיקה ,שבו ממשלת ישראל מוכרת את אגרות החוב שלה לגורם שלישי ,בעיקר גופי השקעות למינהם, והם בצורה מתוזמנת לאחר מכן מוכרים את החוב לבנק ישראל. התחכמות הזו אינה משנה את המהות ואת כוונת המחוקק. חל איסור על בנק ישראל לתת הלוואות לממשלת ישראל . נכון להיום משנת 2009 בנק ישראל עובר על כוונת החוק בגסות.
 |
| הרחבה כמותית של בנק ישראל - כשרה אבל מסריחה? בתמונה: נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג |
אז מה הן אפשרויות הפעולה של בנק ישראל?
הכסף משמש במשק המודרני כדם בגוף האנושי. מחסור בכסף מייצר תופעות קשות בכלכלה. התאמת כמות הכסף לפעילות הכלכלית היא לב ליבה של השיטה המוניטארית . היא מטרת העל של כל אחראי על קיום השיטה.נכון להיום בישראל מדובר בבנק ישראל. הבעיה היא שתחת עקרונות השיטה הקיימת יש אפיק מרכזי אחד לייצור כספים חדשים , אפיק חלוקת ההלוואות לציבור ויש שני אפיקים נוספים שיכולים לתת פתרון זמני ומוגבל. אחד מהם מנוגד לחוקי מדינת ישראל.כדי לברר את הנושא פניתי לדוברות בנק ישראל .תשובת דוברות בנק ישראל כללה את מה שנאמר בהחלטת הריבית האחרונה .
"כפי שהודיע בנק ישראל בהודעת הריבית מיום 27.10.2014, "בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו".התשובה כללה גם הפניה לריכוז שאלות ותשובות שהוציא בנק ישראל לאחר תחילת רכישת אג"ח מדינת ישראל בשנת 2009. במסמך זה, בהתייחס לשאלה האם אין בכך עבירה על החוק, עונה בנק ישראל את התשובה הבאה.
- האם אין בפעילות זו מימון של הוצאות הממשלה, האם לא עובר הבנק על "חוק אי-הדפסה" ?בתשובתו מסביר בנק ישראל שהוא איננו עובר על החוק מכיוון שהוא קנה את האג"ח בשוק המשני כאילו יש בכך לשנות את העובדה שהוא שמחזיק את חובות מדינת ישראל . בנק ישראל שייך למדינת ישראל ואזרחי ישראל . מכיוון שכך, הרעיון שאזרחי המדינה ישלמו לבנק ישראל ריבית על חובות המדינה הוא רעיון אבסורדי .
- התשובה לשאלה זו היא לא. מימון הוצאות הממשלה על ידי בנק ישראל אסור מטעם התיקון לסעיף 45א של חוק בנק ישראל, המכונה "חוק אי- הדפסה", שהתקבל כחלק מתוכנית הייצוב של המשק בשנת 1985 אחרי שנים רבות של אינפלציה שנתית בסביבות 100 אחוזים ויותר. כוונת החוק היתה למנוע מצב שבו הממשלה בהחלטתה וביוזמתה מחייבת את בנק ישראל לממן את הוצאותיה השוטפות. חוק זה נשמר בקפדנות על ידי הממשלה ובנק ישראל. הפעילות החדשה של בנק ישראל היא רכישת אג"ח ממשלתיות קיימות ביוזמת בנק ישראל ולפי שיקול דעתו הבלעדי כחלק ממכלול של צעדים מוניטאריים שנועדו לצמצם את עלות האשראי במשק ולכן פעילות זו אינה מנוגדת את "חוק אי ההדפסה".
ראשית כדאי לחזור על העובדות המרכזיות בסיפור.
1. כלכלת ישראל נקלעה למשבר בגלל חוסר היכולת לייצר כסף חדש בכמות מספיקה
2. בנק ישראל יכול להפיק את ההילך החוקי המכונה בימינו "כסף" יש מאין בלחיצת כפתור, תחת מגבלת יעד האינפלציה.
3. מדינת ישראל מצויה במצב כלכלי קשה ובמשבר דיור חריף שמעמיד את יכולת הישרדותה החברתית בסכנה.
4. בנק ישראל יותר מרומז שהוא עתיד לפצוח בתכנית ייצור כסף יש מאין המכונה "הרחבה כמותית" כמענה לבעיה העיקרית שנוצרה, מחסור בכסף חדש.
הפתרון ברור כשמש. בנק ישראל רשאי וחייב לבצע את המוטל עליו ולייצר את הכסף החסר בכלכלת ישראל.
לפי חוק בנק ישראל אין איסור למסירת כספים לממשלת ישראל. האיסור מתייחס למתן הלוואות לממשלת ישראל לא למסירת כספים לממשלת ישראל. מה מונע את בנק ישראל למסור את הכסף הנחוץ למשק לממשלת ישראל כדי שזו תפזר את הכספים במשק. החוק לא אוסר על כך.
בנק ישראל חייב לפי החוק לעמוד ביעד האינפלציה ( יעד השחיקה זוכרים). בנק ישראל מתכוון להזרים כספים חדשים למשק באמצעות קניית אג"ח מדינת ישראל. מדוע שבנק ישראל לא יזרים את אותם הכספים ישירות למשרד האוצר ללא חוב? אפשר יהיה לצבוע את הכספים בהסכמה עם משרד האוצר והממשלה כדי שאלה ייועדו למטרות מועילות. למשל, בנייה ציבורית בכל פרויקט מגורים חדש שמוקם. למשל, כתחליף לצמצום מיסי ההכנסה והשארת יותר כסף פנוי בידי האזרחים. למשל, על ידי מחיקת חוב המדינה המצוי בידי בנק ישראל או לפחות מחיקת עלות החוב ,הריבית. למשל, על ידי ביצוע מלא של מסקנות הוועדה לביטול העוני ואפשר לחשוב על רעיונות נוספים. במקום הלוואה למדינה הפקה למדינה. פשוט, ברור וקל לביצוע.
לפי חוק בנק ישראל אין איסור למסירת כספים לממשלת ישראל. האיסור מתייחס למתן הלוואות לממשלת ישראל לא למסירת כספים לממשלת ישראל. מה מונע את בנק ישראל למסור את הכסף הנחוץ למשק לממשלת ישראל כדי שזו תפזר את הכספים במשק. החוק לא אוסר על כך.
בנק ישראל חייב לפי החוק לעמוד ביעד האינפלציה ( יעד השחיקה זוכרים). בנק ישראל מתכוון להזרים כספים חדשים למשק באמצעות קניית אג"ח מדינת ישראל. מדוע שבנק ישראל לא יזרים את אותם הכספים ישירות למשרד האוצר ללא חוב? אפשר יהיה לצבוע את הכספים בהסכמה עם משרד האוצר והממשלה כדי שאלה ייועדו למטרות מועילות. למשל, בנייה ציבורית בכל פרויקט מגורים חדש שמוקם. למשל, כתחליף לצמצום מיסי ההכנסה והשארת יותר כסף פנוי בידי האזרחים. למשל, על ידי מחיקת חוב המדינה המצוי בידי בנק ישראל או לפחות מחיקת עלות החוב ,הריבית. למשל, על ידי ביצוע מלא של מסקנות הוועדה לביטול העוני ואפשר לחשוב על רעיונות נוספים. במקום הלוואה למדינה הפקה למדינה. פשוט, ברור וקל לביצוע.
לכל חוששי האינפלציה אחזור שוב. יש בעיה של מחסור בהילך החוקי, הכסף. בנק ישראל יכול, רשאי וצריך לבצע את ההתאמות הנדרשות. הוא אומר בגלוי שיעשה את מה שצריך במסגרת המותר בחוק תוך שמירה על יעד האינפלציה.
הצעה זו לא פוגעת בעצמאות הבנק . היא לא שוללת ממנו את מטרותיו, שמירה על יעד האינפלציה כמטרה עיקרית. זו מטרתו העיקרית והוא צריך להקפיד בביצועה. אבל אם ראשי הבנק חושבים להזרים כספים חדשים למשק הם צריכים לעשות את הפעולה לרווחת כלל האזרחים באמצעות הממשלה וללא חוב. ככה, פשוט בלי ניסוחים מסובכים מידי.
הממשלה תפזר את הכסף במשק ובכך תיבחן. אבל התירוץ "חסר לי כסף" יעבור מהעולם.
הצעה זו לא פוגעת בעצמאות הבנק . היא לא שוללת ממנו את מטרותיו, שמירה על יעד האינפלציה כמטרה עיקרית. זו מטרתו העיקרית והוא צריך להקפיד בביצועה. אבל אם ראשי הבנק חושבים להזרים כספים חדשים למשק הם צריכים לעשות את הפעולה לרווחת כלל האזרחים באמצעות הממשלה וללא חוב. ככה, פשוט בלי ניסוחים מסובכים מידי.
הממשלה תפזר את הכסף במשק ובכך תיבחן. אבל התירוץ "חסר לי כסף" יעבור מהעולם.
צריך להבין את המניע לייצור כסף מחוב.:
השבמחקהמניע הוא רווחי עתק מהריביות על ההלוואות שהבנקים נותנים ללווים.
חובות>הלוואות>ריביות>חובות... והמעגל חוזר על עצמו, ויש שמרוויחים מכך הון עתק!
הריבית הזאת מעשירה הרבה מאוד אפסים (מייצרי אפסים במחשב) ואת מקורביהם ועושי דברם.
ייצירת כסף בלא חוב ובלא ריביות שצריך להחזיר שומטת את הקרקע מתחת לרגליהם.
הדבר בלתי נתפס בעיניהם. לא יעלה על הדעת. מעבר לכל אפשרות סבירה. הם לא יתנו לדבר הזה לקרות. שעניים יקבלו יותר כסף? שביטוח לאומי ישמוט חובות לחייבים? שמיסים יופחתו? שהציבור יפחית את כמות ההלוואות שלוקח? לא בא בחשבון! זה בניגוד לסדרי עולם שייצרו לתועלתם - זאת הכרזת מלחמה על עצם קיומם! במילים פשוטות - מדובר על פושעים מהסוג הגרוע ביותר. פושעי עולם.
אתה דורש מאלה שניזונים מסבלם של ההמונים לחדול.
דורש מאלה שהניצול, האטימות והברוטליות היא לחם חוקם, שיהפכו את עורם. שגרמו לסבל כביר ולניצול מחפיר ולהרס של האדם (המוסרי), שערכיהם מחלחלים לכלל הציבור ומשחיתים כל חלקה טובה, לא יראו עצמם שווים בין שווים, לא יוותרו על אדנותם. אתה מצפה מהם את הבלתי אפשרי.
האנשים האלה שהם סמל לחיקוי ע"י רוב הציבור במודע או שלא במודע לא יעלמו מעצמם, לא יוותרו על עושרם וכוחם. הציבור עומד מאחריהם, לכך חונך, לכך התחנך.
רק כאשר ערכה של עבודת בנקאי לא תחשב כנעלה יותר מעבודת שומר וייאסר על בנקים(וכל מוסד שהוא) לגבות ריביות על הלוואות - ישתנו סדרי עולם, יתבררו מימדי הניצול העורמה והמרמה ואז בעלי המגדלים יהפכו למוכרי נעליים. כל עוד הציבור לא מעונין בשוויון אלא בתחושת התנשאות על זולתו, הסתירות החברתיות יממשו עצמן כדרכן מאז ומעולם.
צריך להבין את המניע... אתה צודק, הבנקאות העולמית, שגם בנק ישראל הינו חלק מאותה הברנז'ה תשמור בכל מחיר על זכויות היתר שלה לייצר כסף מהלוואות שהם יוצרים יש מאיין ולהתעשר מריביות, וכבר מאה שנה נטשת המלחמה ועדיין ידם של הבנקאים ועושי רצונם בפוליטיקה - שחיתות הון שלטון - על העליונה. צודק לגמרי אורי ירון שמציין: "נק ישראל מתכוון להזרים כספים חדשים למשק באמצעות קניית אג"ח מדינת ישראל. מדוע שבנק ישראל לא יזרים את אותם הכספים ישירות למשרד האוצר ללא חוב? אפשר יהיה לצבוע את הכספים בהסכמה עם משרד האוצר והממשלה כדי שאלה ייועדו למטרות מועילות. למשל, בנייה ציבורית בכל פרויקט מגורים חדש שמוקם. למשל, כתחליף לצמצום מיסי ההכנסה והשארת יותר כסף פנוי בידי האזרחים. למשל, על ידי מחיקת חוב המדינה המצוי בידי בנק ישראל או לפחות מחיקת עלות החוב ,הריבית. למשל, על ידי ביצוע מלא של מסקנות הוועדה לביטול העוני ואפשר לחשוב על רעיונות נוספים. במקום הלוואה למדינה הפקה למדינה. פשוט, ברור וקל לביצוע.
מחקחלק גדול מכספי הממשלה מוצאים בעצמם על שחיתות וביזבוזים מיותרים. לכן עדיף שכאשר בנק ישראל ידפיס את הכסף, חלק משמעותי ממנו יועבר לציבור להגדיל את הצריכה וכתוצאה מכך את התוצר במשק. כל זאת בהנחה שהמשק אינו עובד על שיא כושר התפוקה שלו. הנחה שבפועל היא נכונה לחלוטין, עקב הגידול הרב באוטומציה ובפריון הייצור כתוצאה מכך. אפשר להפוך את ישראל למדינה עשירה מאוד ולפתור חלק גדול מהבעיות הכלליות לרבות שחרור האזרחים מעבדות החובות ומעבדות עובדי הקבלן ועוד ועוד על ידי השילוב הזה של הפקת כסף ישירות על ידי בנק ישראל וחלוקת אהב"ה אבטחת הכנסה בסיסית הולמת.
מחקתקשיב, המאמרים שלך מעניינים, אבל אתה חייב להקפיד על ריווח נכון לפני ואחרי פסיקים ונקודות. אחרת זה מאוד מקשה על הקריאה ואני מאבד עניין באמצע.
השבמחקשאלת תם ברשותך.
השבמחקכנראה שהדפסת כסף בחינם, מביא לאינפלציה מידית, כלומר הציבור מאבד את אימונו בכסף.
מה שאין כן קנית כסף בריבית, משמרת את אימון הציבור בכסף ולכן האינפלציה לא מידית.
האם לא זאת החשיבה של בנק ישראל ולכן לא עושים מה שאתה מציע ?!
הדפסת כסף מעצם פעולתה לא יוצרת אינפלציה אלא אם ההדפסה מנותקת מצרכי המשק, כלומר מיוצר יותר כסף ממה שבאמת צריך. ההשפעה של ייצור כסף "חינם" או יצירת כסף הנושא ריבית היא אותה השפעה בטווח המיידי. בשניהם אם מוזרמת אותה כמות כסף , הדבר ישפיע באותה מידה. את הקבלן למשל לא מעניין אם המיליון ש"ח שהוא קיבל הוא מחוב או לא מחוב. בטווח הארוך יש לכך השפעות שונות. כך למשל הריבית שצריך לשלם על החוב גורם ללווה או למדינה להפנות הרבה ממשאביה כדי להחזיר אותה במקום להפנות את הכסף לאפיקים תורמים. השנה תאלץ הממשלה למשל להפנות כ40 מיליארד ש"ח מתקציבה רק לצורך התשלום על הריבית.
מחקערן היקר. סלח לי על הבורות שלי אבל השאלה שלי היא פשוטה. למה בזיוף כסף בכמות גדולה מביא אינפלציה מידית. מה שאין כן הדפסת כסף על חוב (הדפסת הכסף המודרנית) שלעומק זה אותו זיוף, לא גורמת רק לאינפלציה מובנית של עד 3% בשנה.
מחקהאם זה לא שאלה פסיכולוגית גרידה של אימון הציבור בכסף ? כלומר שקונים כסף יש בו אימון ושמזיפים כסף חינם, אין אימון ציבורי בכסף ?!
בקיצור, האם האימון הציבורי בכסף לא משחק תפקיד עיקרי בגורל ערך הכסף ?
תודה מראש
max
הדפסת כסף בכמות גדולה הרבה יותר מצרכי המשק גורמת לאינפלציה גדולה. וזה לא משנה אם הכסף נוצר מחוב, מאבני חן או מנייר טואלט. ידוע בהיסטוריה למשל כסף ששרד במשך 700 שנה כמעט ללא אינפלציה (ראה הטולי סטיק האנגלי) והוא לא נוצר מחוב וידועים עשרות מקרים של סוגי כסף שנוצרו מחוב שחוו היפראינפלציה . ראה פה ברשימה למשל:
מחקhttp://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/8/88/The_Hanke_Krus_Hyperinflation_Table.pdf
ולשאלתך: לאמון הציבור בכסף אכן תפקיד עיקרי וגורלי לערך הכסף. למשל אם מחר יהיה חשש (כתוצאה מאיום קיומי או חשש לקטסטרופה כלכלית כלשהיא) ליציבות השקל וכולם ירוצו להמיר אותו בדולרים או במטח אחר -ערך השקל עלול תאורטית להמחק בתוך זמן קצר.
מחקאבל אני לא חושב שהציבור מאמין יותר או פחות במטבע בגלל שהוא נוצר מחוב או לא נוצר מחוב כי רובו המוחלט כלל לא מודע היום בכלל לכך שרוב הכסף נוצר מחוב שמייצרים הבנקים. אם תשאל אדם מהרחוב הוא יגיד לך שזה בכלל בנק ישראל שמייצר את הכסף ב"חינם" (על פי הגדרתך).
אורי שלום
השבמחקתודה על הכתבה המצויינת.
עוד אפשרות. ברווחי תמלוגי הגז יש להחזיר בשלב ראשון את הריבית על החוב הלאומי (40 מיליארד ריבית לשנה על חוב של כ 700 מילארד).
זה יפנה מהר מאוד כסף בעבור דברים יותר חשובים כגון הורדת יוקר המחייה, דיור, פיתוח, חינוך וכד'.
יש לוודא שלא יופנה לדברים איזוטריים כי אז נקבל פה מחלה הולנדית...
ערו, צריך לפנות למר פייגלין ולראות כיצד ניתן לקדם את הנושא.
שוב
תודה
חיים.
שלום חיים
מחקאני רק רוצה לתקן אותך שהורדת יוקר מחייה אינו יעד ממשלתי תחת השיטה הזו וזה בניגוד להצהרותיה. אינפלציה היא חוק מדינה ותפקידו של בנק ישראל הוא ליצור פה עליית מחירים של בין אחוז לשלושה אחוז בכל שנה. האופציה השניה היא העלאת המשכורות מעבר לגובה האינפלציה -מדובר באופציה שכמעט לא נמצאת בשליטת הממשלה אלא בשליטת השוק החופשי שנהיה יותר ויותר ריכוזי בכל העולם כתוצאה מתחלואי השיטה.אבל גם אם זה היה בשליטתה הדבר היה גורם לירידה באופן טבעי לירידה בכמות ההלווואת שהציבור היה לוקח וכבר עכשיו לדעתו של בנק ישראל אנחנו לוקחים מעט מידי הלוואות. ההסבר ללמה ההלוואות הכרחיות פורטו במאמר של אורי
ערן
שלום ערן
מחקהנקודה שאתה מציין ידועה ואף מקיימת דיסוננס שאותו שאלתי מס' פעמים עיתונאים שקולים, אך לא קיבלתי על כך תשובה.
הרי ידוע שהורדת מחירים = דיפלציה (כך לפחות הפוליטיקאים מצהירים) אך יעד הבנק הוא כ 2% אינפלציה שהו ההפך ממה שהצהירו...על זה לא קיבלתי תשובה מאף אחד.
כן, הייתי רוצה לשמוע כיצד מר פייגלין מתכוון לקדם חקיקה בעניין התמלוגים כנגד החובות. זה יהיה הרבה יותר פרקטי מכל הנחה / הוזלה של מילקי כזה או אחר...
בברכה
חיים
אורי - תודה על הכתבה מאירת העיניים. כמו תמיד, מנומקת, הגיונית וברורה.
השבמחקיש שתי סיבות עיקריות לכך שחסר כסף במשק - אחת נובעת מן השיטה המוניטרית הקיימת והשניה עתיקת יומין.
- הראשונה, כסף נוצר היום כאשראי=הלוואות=חוב. ולכן, כל כסף שנוצר כהלוואה, נעלם כאשר היא מוחזרת.
ולכן, כיום, אם כל ההלוואות יוחזרו (בלתי אפשרי מתמטית) - הכסף ייעלם.
- השניה, נובעת מן הריבית. בשיטה הנוכחית, אדם צריך להחזיר יותר (לעיתים קרובות הרבה יותר) ממה שקיבל.
לכן, הרעיון של ייצור כסף על ידי בנק ישראל (ללא חוב) הוא צעד ענק בכיוון הנכון.
עוד רעיון למחשבה - בחוק בנק ישראל יש סעיף קטן, 44 (א) שאומר כך "שום אדם זולת הבנק לא יוציא ולא יפיץ שטרי כסף, מעות, מסמך או כל דבר אחר, אשר הנגיד קבע כי הם עשויים להיות תחליף מטבע".
אם ה"כסף" שנוצר היום בבנקים הוא "תחליף מטבע" (ומהו אם לא תחליף מטבע?) אזי רק לבנק ישראל מותר לייצרו. ע"פ החוק (סעיף 44ב') הנגידה רשאית להחרים "תחליף מטבע" זה.
לפני שמחרימים, אני מציע להתחיל ליישם את החוק - שאף אחד זולת בנק ישראל (או מוסד אחר מטעם המדינה) לא יוכל לייצר את כסף המדינה.
הי בעז
מחקעל פי החוק מי שקובע מה הוא תחליף מטבע הוא הנגיד. לא כתוב מה הקריטריונים של הנגיד לקביעת "תחליף מטבע" ולכן למרות שעל פניו הבנקים מייצרים תחליף מטבע, כל עוד הנגיד לא קבע זאת אין פה עבירה על החוק.זה נכון שזה עקום ושזה רחוק מלהיות דמוקרטי, רחוק מלהיות מוסרי או הוגן ולכן אני מקווה שבנקודה כזו או אחרת בעתיד הסעיף הזה ישונה.
הי ערן
מחקאתה צודק. ע"פ חוק בנק ישראל הנגיד/ה היא שקובעת מהו "תחליף מטבע".
בהחלט יהיה מעניין לאתגר אותה לתת תשובה בעניין הזה.
מי פונה לדוברות הבנק לברר האם מבחינת הנגידה הדבר שנוצר בעת שהבנקים המסחריים נותנים הלוואות (שהאזרחים הפשוטים נוהגים לכנותו "כסף") הינו תחליף מטבע?
אם כן, הרי שבהחלט יש כאן חריגה מן הוראת החוק.
אם לא - אז מהו הדבר שהבנקים מייצרים? האם זה כסף? האם כסף הוא תחליף מטבע?
בעז,
מחקגם בארה"ב הבנק הפדרלי מייצר כסף, ורוכש בעזרתו נכסים מכל הבא ליד. אבל לא נראה שארה"ב נחלצת מהמשבר (אפילו קרוגמן ציין זאת במאמר היום או אתמול). הפד פשוט ימשיך בכך כל עוד הוא יכול עד ההתמוטטות הבלתי נמנעת.
אבל אם אתה קובע שזה "צעד ענק בכוון הנכון" אז אני רגוע.
אנונימי
מחקיש הבדל גדול בין ההרחבה הכמותית שהפד עושה בשנים האחרונות לבין מה שצריך להיעשות על מנת לשפר את רווחתם של האזרחים. שניים מן ההבדלים המשמעותיים הם:
- למי נותנים את הכסף? בארה"ב הכסף המיוצר נשאר במערכת הפיננסית (הבנקים מקבלים את הכסף) והוא לא מחלחל למטה לכלל הכלכלה.
- איך הכסף נוצר? הכסף נוצר כחוב נושא ריבית. ולכן, כפי שכתבתי למעלה, הוא גם נעלם כשמחזירים אותו וגם צריך להחזיר יותר ממה שמקבלים.
הצעד בכיוון הנכון הוא ליצור כסף ללא חוב ולהכניסו לכלכלה ׁׁ(את חלקו לפחות) ישירות לאזרחים ולא למערכת הפיננסית (בנקים, שוק ההון וכו')
איזו מין תשובה זו?
מחקהנקודה השנייב שנתת זה לא ההבדל בין מה שהפד עושה למה ש"צריך להיעשות" כטענתך, משום שהפד מייצר כסף לא כחוב, אלא מדפיס אותו. זה אינו כסף ש"מיוצר" על צגי המחשב אלא כסף מודפס שמטרתו להגדיל את הנזילות בשווקים. לכן הנקודה השנייה שלך בכלל לא קשורה לפתיח שלך ("שניים מן ההבדלים המשמעותיים בין מה שהפד עושה למה שצריך להיעשות"). זו בסה"כ השקפתך לגבי מה שצריך להיות, בלי קשר למה שהפד באמת עושה, ויותר חמור - בלי בדל של נימוק.
אתה מתיש את הקוראים כאן בשינון המנטרות חסרות הבסיס שלך. נימוקיך לא ראויים במקרה הטוב, ולא קיימים במקרה הפחות טוב. אתה כמו פוליטיקאי שזומם לעשות מהפיכה שניזונה מבורות של אנשים - בונה על חזרה שוב ושוב של סיסמאות ריקות מתוכן, מתוך תקווה שלאט לאט, ככל שהמצב הכלכלי יחמיר - יתחיל סחף של טפשים לכיוון הדיעות שלך. כל מטרתך היא לקיים שוק שאינו חופשי שבו אתה זה שקובע מתי יוצרים כסף, ורק לך מותר לעשות זאת.
ערן - אם יש לך שכל תתנער ממנו.
אנונימי
מחקראשית, תרגיש חופשי להזדהות בשמך.
הפד מייצר את הכסף ונותן אותו למי?.... לבנקים, אשר מלווים אותו כחוב נושא ריבית. זה בדיוק מה שאורי יצא נגדו בכתבה למעלה. ההסתתרות של הבנק מאחורי הטיעון כי הפעילות נעשית ב"שוק המשני" היא בעייתית. הבנק צריך גם לייצר את הכסף וגם להכניסו למחזור ללא ריבית.
קשה להביא ראיות למובן מאליו (המאמר של הבנק המרכזי של אנגליה מראשית 2014 יכול לשמש "הוכחה,). ככה זה עובד היום - הבנק המרכזי (גם בנק ישראל) יוצר כסף, שטרות ומעות או "הרחבה כמותית" ובמקום "לזרוק אותו ממסוקים" (בפרפרזה על מה שאמר מילטון פרידמן) הוא משחרר אותו לשוק דרך הבנקים שמלווים אותו למי שהם מחליטים.
המנטרות הללו אינן חסרות בסיס ואינן רק שלי. כלכלנים רבים (ולא רק כלכלנים) תומכים בהם. דפדף בין הפוסטים של הבלוג הזה ותמצא רבים מהם.
המטרה שלי היא לקיים שוק חופשי שבו כסף המדינה מיוצר ע"י המדינה לטובת כלל האזרחים ולא ע"י מעטים לטובת מעטים.
זה אולי נשמע לך כמו מנטרות, אך תתווכח אם הדברים ואל תנסה לסתום את הפה של מי שאומר אותן.
כלכלני תוכנית שיקגו, שהיו מן הכלכלנים המובילים בעולם בתקופתם, תמכו באופן מובהק בשוק חופשי ויחד עם זאת קראו לייצור הכסף ע"י המדינה.
בועז ידידי,
מחקאני חושב שיש פה קצת סלט עם המונחים, אני אשמח אם תעזור לי להבין.
אתה כתבת: "המטרה שלי היא לקיים שוק חופשי שבו כסף המדינה מיוצר ע"י המדינה לטובת כלל האזרחים ולא ע"י מעטים לטובת מעטים."
אם אני לא טועה, שאתה אומר "כסף מדינה" אתה מתכוון ל"מטבע הנכפה על הציבור". בפעם השנייה שאתה כותב "מדינה", אתה מתכוון לממשלה או כל מוסד אחר שהוא למעשה חבורה של אנשים (אם נהיה ממש אנאלים - חבורה של אנשים שאינה כוללת את כל האזרחים).
כלומר אתה אומר למעשה: "המטרה שלי היא לקיים שוק חופשי שבו המטבע הנכפה על הציבור מיוצר ע"י חבורה קטנה של אנשים לטובת כלל האזרחים ולא ע"י מעטים לטובת מעטים."
שוק חופשי (לפי ויקיפדיה): שוק בו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים (ביחס להעברת כסף, מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון (באופן וולונטרי) ולא בכפייה
כלומר אתה אומר למעשה: "המטרה שלי היא לקיים שוק, בו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים מבוצעות מרצון ולא בכפייה, שבו המטבע הנכפה על הציבור מיוצר ע"י חבורה קטנה של אנשים לטובת כלל האזרחים ולא ע"י מעטים לטובת מעטים."
אולי זה רק אני, אבל יש בעיה לוגית במשפט הזה
לא רוצה להזדהות בשמי.
מחקהכסף שמייצר הבנק המרכזי בהרחבה כמותית ונותן לבנקים בתמורה לשטרי חוב וכדומה - על סמך מה אתה קובע שהוא מיוצר מחוב? לא מדובר באותו הכסף שהבנק הפרטי יוצר כשהוא מלווה ללקוח, אלא כסף שה"בנק של הבנק" נותן לבנק הפרטי כדי להוריד ממנו לחץ בשביל שילווה יותר. על סמך מה אתה קובע שמדובר פה בכסף שנוצר מחוב? אם זה היה נכון - הלחץ לא היה יורד מהבנקים הפרטיים. ברור שמזרימים פה למערכת כסף שדה פקטו לא ייעלם, גם אם הוא מוגדר לשם מס השפתיים כ"חוב". מדובר למעשה במתנה כספית מאלוהים (ג'נט ילן) (ולא משנה אם בהדפסה או לא) שתתווסף באופן קבוע למערכת, ותשמש לרכישת מניות ונכסים אחרים ולשכנוע מנהל הבנק לא להיות קפוץ-תחת. לכן הנקודה השנייה הנ"ל שלך אינה מדוייקת.
לטענתך, המתנה הכספית נשארת בגבולות קבוצה מצומצמת, בעוד שצריך להעבירה ישירות לידינו, ולא דרך הלוואה שמנהל הבנק יתן לנו. גם אתה אם כך אוהב לחלק לעם מתנות. זה כמובן יבוא יחד עם קביעת מכסות ייצור לכסף. אתה אינך אלא פופליסט שבונה על התשה מנטלית. כולם התרגלו לקחת הלוואות. אתה באמת חושב שיש לך אפשרות לעצור את זה רק כי אתה רוצה? הלחצים שיופעלו עליך כשתגיע לשלטון יביאו אותך בוודאות להמשיך דה-פקטו את השיטה הקיימת. למה שאסמוך עליך? כי אתה לא מפסיק לפמפם כאן באתר שאתה ראוי? גם לנין היה מתנהג כמוך (אתם דומים אגב, למרות שתכחיש. שניכם גנבי דעת.)
הקשקשן הזה מאשים את כולם בגנבת דעת וכמובן כולם דומים ללנין.
מחקלא כל דבר קשור לסוציאליזם וקפיטליזם, כך שכל ביקורות כלכלית לא משייך אף אחד לאיזה צד. במיוחד שאין רק שני צדדים. יש הרבה שיטות אייך בני אנוש יכולים להתקיים יחד. דווקא הסוציאליזם והקפיטליזם שניהם לא הוכיחו את עצמם. ושניהם כפייתיים ושוללים את חירות האדם שניהם צריכים שלטון לכפות על הזולת את שיטתם.
אז אנא, אם הבעיה שלך מי ישלוט, אתה כימני או ההוא כשמאלני ?! אז שניכם פסולים כי שניכם רוצים לשלוט, כך ששניכם גונבי דעת ושלטניים על הזולת.
שחרורון ידידי ורעי
מחקהתהליך שבו אתה מכניס לי מילים לפה, מפרש את כוונותי (באופן שגוי) ובסוף אומר כי במה "שאני אומר" יש בעיה לוגית הוא מעניין, אך רחוק מאד מדעתי.
אם נסתמך על הגדרת ויקיפדיה לשוק חופשי (אני זורם איתך) - אז אין דבר כזה שוק חופשי. מה זה
"שוק בו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים (ביחס להעברת כסף, מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון (באופן וולונטרי) ולא בכפייה"?
זה לא סתם, שבהגדרת ויקיפדיה וגם במרבית המקומות האחרים ההתייחסות לשוק חופשי אינה מדברת על הדרך שבו מיוצר הכסף. וזהו הנושא העיקרי כאן. דווקא אדם סמית למשל כן התייחס לזה במשנתו (באופן מוטעה לחלוטין לדעתי, אך זה כבר סיפור אחר). האופן שבו מיוצר הכסף כיום הוא הבסיס לחוסר היכולת לקיים שוק חופשי.
נשמת אפו של שוק חופשי הוא שויון (או לפחות אי שוויון מתון ביותר) המאפשר קיומו של מסחר חופשי, חופש הזדמנויות, השתתפות מקסימלית של האוכלוסיה במעשה הכלכלי.
יצירת כסף המדינה ע"י גורמים פרטיים מעטים תוך גריפת כמויות עצומות של כסף (ריבית) כחלק מן התהליך, גורם בדיוק ההיפך משוק חופשי. הוא גורם לשעבוד (במסווה של חופש).
אנונימי 17:36
מחקאנא בוא נקיים את הדיון בשפה מתונה. מילים בוטות לא הופכות אותך צודק יותר או פחות.
לעצם העניין, בשם איזה הגיון הבנק המרכזי צריך לייצר כסף ולתת אותו לבנקים? מה הם עושים אם הכסף הזה אם לא מלווים אותו לי ולך תמורת ריבית. קיבלו משהו בחינם ומלווים אותו בריבית. למה? איזה הגיון זה משרת?
למה אתה מתכוון "כולם התרגלו לקחת הלוואות"? זהו אילוץ של השיטה המוניטרית הקיימת (וגם קצת נובע מן העיניים הגדולות של הציבור, נכון). לפני כמה שנים "כולם התרגלו" לשלם 500-800 ש"ח לחודש עבור סלולרי. היום כולם מתרגלים לשלם עשירית מזה.
תחשוב כי מה שקורה עכשיו הוא לא בהכרח (א) הדבר הנכון עבורנו. (ב) מה שיהיה בעתיד.
אני לא מבקש ממך שתסמוך עלי. אני מבקש ממך שתבחן את הנתונים ותשקול האם יש הגיון בשיטה הנוכחית? ואולי תחשוב כי דווקא שינוי בכיוון שהבלוג הזה משקף הוא הדבר הנכון עבור הציבור. אני חושב שנדרש שינוי משמעותי ומנסה להסביר למה אני חושב כך.
אתה באופן מכוון לא מנסה לרדת לעומקם של הטענות המופנות אליך.
מחקלהבין מדבריי שאני חושב שהשיטה הנוכחית הגיונית זה על הגבול שבין התנשאות ושטחיות. זה מה שהבנת ממני? תיארתי איך המנגנון עובד ואתה עונה לי כמו לילד תשובה מהסוג של "בשם איזה הגיון הבנק המרכזי צריך לייצר כסף ולתת אותו לבנקים?"
הרי כלל לא ענית לסוגייה ששטחתי בפיסקה הראשונה של דבריי: האם הכסף שנותן הבנק המרכזי לבנקים הפרטיים מבוסס חוב או לא. כמובן - כי אתה לא באמת יודע. ברור שעכשיו תיאלץ לענות תשובה כלשהי שתיראה מאוד מלומדת או "מופתעת", אבל אל תתפלא שהסגנון הזה מתפרש כמתנשא / שטחי.
להתרגל כשמורידים לך תשלום חודשי זה קל. להתרגל לא לחיות מעבר לאמצעים שלך זה קצת יותר קשה. מעולם לא נכנסת בעובי הקורה ושטחת תיזה מדעית ומשכנעת על סט הכללים שלך (ושל חכמי שיקגו שרק אותם אתה מצטט כל הזמן "כאילו כבדרך אגב") שאמור להעביר אותנו מחיי משכנתא וקניות מבוססות חוב בקניונים ("רוצה להיות מאושר? - תיקנה!!!) לחיים מסונכרנים וצנועים.
אין כזה דבר שוק חופשי? טוב אם אתה אומר. האייק יחלוק עליך, אבל הוא בטח טועה (למרות הנובל). כסף הוא לא סחורה? 100%. העולם שטוח? בסדר.
ד"א אני מתעקש להישאר אנונימי כי זו דרכי להחזיר התשה כנגד התשה. כנגד תשובותיך הבלתי נגמרות אני שולף את נשק האנונימיות - לעולם לא תדע שזה אני עד שתגמור לקרוא את התשובה.
שגם אתה תתעייף קצת.
אנונימי
מחקאני מתייחס למה שאתה כותב. עניתי לך כי בהרחבה כמותית הבנק המרכזי מייצר כסף ללא חוב ומעביר אותו לבנקים והם לוקחים את הכסף הזה ומלווים אותו כחוב. על זה שאלתי בשם איזה הגיון .... אני עדין ממתין לתשובתך לשאלה זו. זו לא התייחסות מלומדת או מופתעת. אנא ענה על כך ואל תטיח טענות סרק.
אני לא מצטט את חכמי שיקגו "כאילו בדרך אגב". הוזכרו כאן בבלוג רבים אחרים: מרטין וולף, ריצ'רד וורנר, מאמר הבנק אוף אנגלנד, אדאיר טרנר, מרווין קינג, גיימס רורטסון, ד"ר גוזף הובר, מרגריט קנדי (רשימה חלקית ביותר ואף אחד מהם איננו מ"חכמי שיקגו").
אם אתה רואה בכך התשה - אל תמשיך. אנחנו לא נלחמים אלא מחליפים דעות. אם אתה רואה במי שלא חושב כמוך אויב, בוא נעצור כאן.
בינתיים אתה לא עונה תשובות רציניות אלא רק מטיל ספקות ומילים בוטות. תהיה מעט קונסטרוקטיבי....
בועז,
מחקפתאום הבנתי שיש לנו אי הבנה בנוגע ל"מעמדם" של הבנקים.
אתה טוען שבנקים הם גופים פרטיים, אני טוען שבנקים הם חלק מהחבורה המושלת.
לדעתי, הדרך לקבוע אם אתה מושל או נמשל היא לא ע"י הגדרות נובובות ומילים. הדרך היא להבין באיזה צד של הרובה אתה נמצא. במילים אחרות, אם אתה יכול לעשות מה שהם עושים בלי שיפעילו נגדך אלימות.
לפי השיטה הזאת התשובה היא די פשוטה. אתה ואני לא יכולים ליצור כסף מאויר לכן בנקים הם חלק מהחבורה המושלת.
שחרורון
מחקבמציאות של היום הקשר בין ההון לשלטון הוא ממש הדוק עד כי כמעט אי אפשר להבחין מי המושל.
החיבור הבלתי ניתן לניתוק בין הכסף לבין מי שאמור להיות הריבון פוגע ברוב האזרחים.
המאבק האמיתי כאן הוא להפריד את הקשר הזה ולהביא את הריבון להבין עבור מי הוא עובד.
עד כאן, אני מקווה שאנחנו תמימי דעים.
מכאן, דרכינו נפרדות (כך נראה לי).
אתה לוקח את זה לכיוו של החלשת השלטון עד היעלמותו והשארת הזירה לאינדיבידואלים "שיעשו את מה שצריך כדי שיהיה כאן טוב".
אני מאמין כי צריך לחזק את הריבון ולדרוש ממנו לפעול באופן הוגן ומסור לטובת כלל החברה.
בעז,
מחקבתשובתך 4 נובמבר 07:03 כתבת:
יש הבדל גדול בין ההרחבה הכמותית שהפד עושה בשנים האחרונות לבין מה שצריך להיעשות על מנת לשפר את רווחתם של האזרחים. שניים מן ההבדלים המשמעותיים הם:
-1. ........
- 2. איך הכסף נוצר? הכסף נוצר כחוב נושא ריבית. ולכן, כפי שכתבתי למעלה, הוא גם נעלם כשמחזירים אותו וגם צריך להחזיר יותר ממה שמקבלים.
כלומר אחד משני ההבדלים בין ההרחבה הכמותית של הפד לבין מה שאתב חושב שצריך להיעשות זה לייצר את הכסף ללא חוב. והנה, למרבה הפליאה, יום וחצי לאחר מכן אתה כותב לי (5 בנובמבר 00:01 ):
עניתי לך כי בהרחבה כמותית הבנק המרכזי מייצר כסף ללא חוב ומעביר אותו לבנקים והם לוקחים את הכסף הזה ומלווים אותו כחוב
כלומר אתה בעצם תומך במה שהבנק המרכזי עושה, ההבדל הוא לא הנקודה הנ"ל שכתבת אלא הבנק הפרטי הנמצא בדרכו של הבנק המרכזי שממשיך ליצור כסף מחוב. אתה מתכוון להמשיך להיות בנק מרכזי ולהתנהג באופן דומה לג'נט ילן, אבל רוצה פשוט שהבנקים הפרטיים "לא יפריעו" לך כדי שתוכל לתת את הכסף ישירות ל"אדם שברחוב". כדי להרגיע אותי שזה יעבוד (שים לב, "אותי" ולא "אותנו". אני, בניגוד לך, לא מתיימר להיות חלק מחבורה "אבהית" שבה כל אחד מחמיא לשני "מדוייק ובהיר כתמיד") אתה מבטיח לי שיש קריטריונים, לא ידפיסו יותר מדי, וברור שלא תהיינה קבוצות כוח ואינטרסים וכו'. לא לדאוג.
אתה לא יכול לקחת את התאגיד הכושל ששמו מדינת ישראל, להשאיר את כללי המשחק הנוכחיים שבמסגרתם יש דיקטטורה של הריבון בתהליך ייצור המטבע, דבר שגרם לייצירת מונופולים כוחניים ואי שוויון ממאיר, ולהבטיח לי שלמרות שכללים אלא ישארו על כנם - אתה תתנהג "יפה" במסגרתם. זה שטויות ואני לא מאמין שאתה לא מבחין בזאת. אני עד כדי כך לא מאמין שאני חושד בכנותך, ובכנותו של אורי ירון. הטון האבהי שלך לא עוזר כאן אלא מזיק. זו דעתי, וכמו שאמרת אם מדובר בדו שיח של חרשים עדיף שלא להמשיך.
אנונימי
מחקאנסה להסביר את עצמי שוב ולשים את הדברים בפרופורציות הנכונות, לדעתי.
הרוב המכריע של הכסף כיום נוצר בבנקים המסחריים (אפשר להתווכח על המספרים המדוייקים, בסביבות 95%). כסף זה מיוצר כחוב נושא ריבית. השאר (שטרות ומטבעות) מיוצר ע"י בנק ישראל ללא חוב (כך אני מבין, אשמח אם מישהו יתקן או יאשר בנקודה זו).
הרחבה כמותית, אם תהיה (לדעתי כבר מתקיימת במידה מסויימת בתהליך רכישת המט"ח של בנק ישראל, אך לא נגלוש למקומות אחרים), תתרחש בשברירי אחוזים מסך הכסף במחזור. אני אומר שוב - כסף זה נוצר ללא חוב ומועבר לבנקים כדי שילוו אותו (כחוב נושא ריבית). זה מה שאורי התכוון (כך אני מעריך) במאמר כי בנק ישראל רוחץ בנקיון כפיו כשהוא אומר כי הוא מעביר את הכסף ל"שוק משני".
הרפורמה המוניטרית אותה אני קורא ליישם (ביחד עם אחרים, אני לא לבד כאן. אין כאן שום "אבהות". אני אבא רק לילדיי.) מדברת על כך שכסף המדינה ייוצר ע"י גורם שלטוני ריבוני ע"פ קריטריונים שייקבעו ולא על ידי הבנקים המסחריים.
הבנקים אינם "מפריעים לי". לתפיסתי, תפקידם הנכון הוא להיות מתווכים בין לווים למלווים בלבד. זה תפקידם המקורי. במקומות מסויימים באקדמיה אפילו מלמדים זאת כיום, בניגוד מוחלט למציאות. הבנקים בוודאי לא צריכים להיות יצרני הכסף העיקריים.
אני מסכים איתך כי מדינת ישראל (שאינני רואה אותה כתאגיד מסחרי) לוקה במקומות רבים. אני חושב כי צריך לפעול לתיקון וצמצום הליקויים ולא לעקוף אותם ולהסתמך על מערכת מעוותת של ייצור כסף.
אם כבר יש כיום "דיקטטורה" בייצור הכסף, היא של גופים פרטיים (שמייצרים 95% מהכסף) ולא של הריבון (שמייצר כ - 5% מהכסף). "אי השוויון הממאיר" נוצר בעיקר (לא רק) בגלל שיטת ייצור הכסף הנוכחית, אותה צריך לשנות.
חברים, בעז, אורי, ערן, עליתם כאן על משהו מאוד מעניין, אולי בעקבות בקשת מידע מבנק ישראל, ניתן יהיה להגיש בג"ץ בנושא זה, שיתבע מבנק ישראל להגדיר ייצור כסף מהלוואות כייצור כסף בהתאם לחוק"שום אדם זולת הבנק לא יוציא ולא יפיץ שטרי כסף, מעות, מסמך או כל דבר אחר, אשר הנגיד קבע כי הם עשויים להיות תחליף מטבע".
השבמחקזה יהיה היום...
מחקמאיר עיניים, כתוב לעילא. תודה
השבמחקחוצפה לתת לבנק ישראל מונופול על "תחליף מטבע". אסור לי ליצור מטבע משלי? לא אוהב את המטבע שהמדינה מכריחה אותי להחזיק
השבמחקיש פה די הרבה דברים שלא ברורים לי, או שאני לא יודע אם הבנתי נכון.
השבמחק1. להבנתי, כל כסף הוא חוב. אם אני נותן למישהו דולר, זה בדיוק כמו לתת לו פתק שכתוב בו "אני חייב לך דולר". אם אנשים יתייחסו לפתק הזה ברצינות, זה יהיה בדיוק דולר. אבל זה בדיוק מה שהמדינה או הבנק (או כל מי שיכול חוקית לייצר כסף) עושים - הם נותנים לי התחייבות ל... לא ברור מה. אני לא מבין איך אפשר ליצר כסף ללא חוב.
2. "במקום הלוואה למדינה הפקה למדינה" - מה ההבדל בעצם? אני חושב שההבדל הוא מי גוזר קופון על זה. מכיוון שהמלווה הוא בנק ישראל, ששייך בעצם למדינה, אז מי שגוזר קופון הוא המדינה, ולכן זה לא כל כך חשוב איך בדיוק עושים את זה.
3. האם הדפסת כסף גורמת לאינפלציה? אני מנסה להבין מתי זה לא יקרה. ההנחה היא שהיצע וביקוש גורמים לשינוי מחיר. עכשיו בוא נאמר שמילקי עולה שקל, ויש סך הכל מיליון שקלים בעולם. עכשיו אני מדפיס לעצמי מיליון שקלים - אין סיבה שמחיר המילקי יעלה פי שניים, אלא אם כן אני אחליט להוציא את הכסף שלי על קניית מילקי ביוקר. כלומר - עד שהמיליון החדש שלי ייכנס לשוק ויתערבב טוב עם שאר הכסף, מחיר המילקי לא יוכפל, אבל נראה לי שבסופו של דבר, המחיר יעלה. בעצם אני טוען שהדפסת כסף תמיד תגרום לאינפלציה מתישהו בעתיד, גם אם הוא רחוק.
moddyfire
השבמחקכמה התייחסויות:
1. כסף נוצר ע"י אדם ולכן הוא יכול להיות מה שהאדם יחליט. הוא לא חייב להיות מיוצר כחוב (הפליאה שלך מלמדת על עומק שטיפת המח שעברנו כולנו בנושא "מהו כסף?). לדוגמא - השטרות והמטבעות שבנק ישראל מייצר מיוצרים ללא חוב. הם ניתנים לבנקים על מנת שיוכלו להניע את גלגלי המסחר והכלכלה (נדמה לי שהבנק צריך להחזיק מול הכסף הזה פקדונות בבנק המרכזי, אך אני לא משוכנע בכך. בכל מקרה הבנקים מקבלים שטרות ומטבעות מן הבנק במרכזי, שלא על מנת להחזיר).
2. ההבדל הוא עצום. כיום - מי שגוזר את הקופון הם גופים פרטיים שניתנה להם סמכות כפולה - גם לייצר כסף יש מאין וגם לגבות עליו ריבית. כאשר המדינה תייצר את הכסף (א) היא לא צריכה לגבות עליו ריבית (על פי רוב) (ב) כשהמדינה "גוזרת קופון" זה אמור ללכת לרווחת כלל האוכלוסיה ולא רק עבור מעטים.
3. הדפסת כסף כשלעצמה אינה גורמת בהכרח לאינפלציה. כדי שיהיה איזון צריך שכמות הכסף והכמות של הסחורות והשירותים יהיו באיזון. בדוגמא שנתת מתקיים חוסר איזון. יש יותר כסף מאשר מילקי. במצב הזה, כפי שכתבת, השוק יוביל לעליית המחיר. ה"תרופה" לזה היא לייצר עוד מילקי באותו יחס. לצורך הדוגמא אם היו מייצרים עוד מליון מילקים היחס בין הכסף לסחורות והשירותים היה נותר על כנו.
צריך להביא בחשבון את הגידול של האוכלוסיה:
מחקלמשל, אם האוכלוסיה מונה 4 אנשים ולכל אחד מהם 2 שקלים וישנו היצע של 4 מילקי שמחירו 2 שקלים ליחידה, אז כל אחד מהאנשים יכול לקנות מילקי.
אם נוספים 4 אנשים, אז היצע הכסף פוחת. כעת לכל אדם יש שקל בלבד שאיננו מאפשר לו לקנות מילקי. או שיצרן המילקי יוריד את מחירו (זה לא יקרה) או ש 4 פרטים ישיגו מספיק שקלים (2) ויוכלו לקנות מילקי. כלומר ריבוי באוכלוסיה גרם למחסור. ל 4 אנשים אין מספיק כסף לקנות מילקי.
כעת אם מוסיפים 4 שקלים למחזור הכסף, אז לכולם יש מספיק כסף לקניית מילקי, אך אין מספיק מילקי.
הביקוש גדל, ההצע אותו הצע - התוצאה עליית מחירים - מחיר המילקי יהיה 4 שקלים.
כלומר, הרחבה כמותית (ייצור כסף מאין ובלא חוב) + גידול באוכלוסיה=אינפלציה + מיתון (במובן של מחסור בכסף)!
הפתרון: הגדלת הייצור אלא שיש גבול לגידול בכושר הייצור שמותנה ומוגבל ע"י 1. בכמות חומרי הגלם. 2. כמות ומחיר האנרגיה. 3. הגברת זיהום הסביבה כתוצאה מהגדלת הייצור. 4. כוח אדם זמין וכשיר. 5. כמות המזון.
מסקנה כלכלה נטולת חוב חייבת לדרוש את הגבלת הילודה שאם לא קטסטרופה חברתית-כלכלית-פוליטית-צבאית בו תבוא.
לפני שאתה הולך לסרס בני אדם, תעצור לרגע לחשוב למי בדיוק צריך בכלל את שיטות הכלכליות ההזויות שלך. פשוט תחזיר את הטבע לכל הפרטים והם יסתדרו לבד.
מחקעוד איזה חכמולוג טיפש.
לחכמולוגית ההזוייה והטיפשה:
מחקבטבע הפרטים טורפים זה את זה. התרבי כאוות נפשך ויילודיך יטרפו או ייטרפו. זה נקרא "להסתדר לבד". זה מה שאנוכיות עושה. היא מטמטמת, היא מתאכזרת. "לסרס" זה עיוות שה"אני" שלך הזה. בני אדם שלא יגבילו את עצמם מרצונם, יתרבו כחיית שדה מיוחמת, עבדים, לבערותם , ליצריהם, המעוותים, הכובלים והמשעבדים, סבל וייסורים הם מנת חלקם. הבכי והתלונה והאשמת הזולת, את הכל יאשימו מלבד עצמם.
זה נקרא פיגור רוחני.
על מנת להתגבר על פיגורו הרוחני על האדם לשאוף לאמת, לחרות, להקרבת אנוכיותו בעבור זולתו. לשאוף לאושר אמת. לעיתים פיגורה של חברה עמוק ביותר שנבצר ממנה להכיר, להבין, להבחין בו, אבל אל דאגה, הסבל והייסורים מנת חלקה ילמדוה הדרך הנכונה ללכת בה.
תשמע שוטה ובור ועםארץ שכמוך, הנחתך שבטבע הפרטים טרופים אחד את השני היא שטיפת מוח של השלטן ממין האדם. אין בטבע בתוך מין עצמו שמישהו טורף אחד את השני ולכן על דאגה שטוף מוח וריק מוח שכמותך, מין האדם יסתדר בלעדיך.
מחקאגב: ממתי הטבע הוא ברומטר לאדם ? זאת גם חלק משטיפת המוח מהחינוך מטעם שקיבלת.
האדם מנצח את הטבע וינצח את הטבע בהמשך אם רק יבטלו את שליטת האדם באדם שמחנכים מראש את ילדי המבחנה שלהם שכל אדם לאדם זאב.
אייך אמר איינשטיין ? רק החופש הוא הוא המביא לאדם את התפתחותו.
תשמעי את צודקת: החופש הוא גם החופש להיות מטומטם ולא לדעת זאת.
מחקבני אדם המתרבים כחיית שדה מיוחמת הם בני אדם שנוצחו ע"י הטבע. טבע האנוכיות המנוולת והמשעבדת, טבע ה"אני".
העוני, המחסור, הניצול, העלבון, הזעם, השנאה והחורבן הם מנת חלקם, שאינם מסוגלים להתגבר על טבע אנוכיותם הרודה בהם בלא רחמים.
נוצחת ע"י טבעך. אין ביכולתך להכיר בכך. אדם לאדם זאב ואת הזאב, מבלי לתפוס, מבלי לקלוט, להבין, דעת שלכך את חותרת את וכל אותם מיליונים חסרי אחריות ושליטה עצמית שמביאים כעת את העולם אל סף תהום.
המטומטם היחיד שאני רואה כאן זה אתה והאנוכי היחידי שאני רואה כאן זה אתה.
מחקעדיף עניות כבן חורין מלהיות עשיר שאין לו זכות מוקנה לנשום בלי רשות מהשופט ברק החמור שחושב כמוך שהוא נאור.
ולכן אני אומר לך ולבורים כמוך. תחזירו בבקשה את הטבע לאדם ותראו שהם מסתדרים בעצמם.
מקסמן - האמת שאני איתך בגישה שלך לתת את המקום הראוי לטבע, כבורא כל שישנו.
מחקיחד עם זאת, השפה שאתה משתמש בה לא מתאימה. אנא במתינות וביישוב הדעת
לאנונימי שמתיש שם את בעז - אתה מתיש -
השבמחקבשיטה הכלכלית יש שתי בעיות -
1-הבנק המרכזי לא נותן כסף לממשלה הוא מלווה לה אותו - הווי אומר הממשלות שחיות מעבר ליכולתן ומגייסות חוב =הלוואות אשמות -
פתרון -להפסיק לבקשה הלוואות או לתת לממשלה לייצר או לקבל את הכסף שלה ללא ריבית !!
2- בנקים פרטיים שמשתמשים בלמעלה מ- 90% מהכסף שמופקד אצלם ומחלקים אותו להלוואות או לרכישת נכסים (תיק נוסטרו ) -בנקאות ברזרבה חלקית זו שמה של הרעה החולה הזאת .
פתרון - מעבר לבנקאות ברזרבה מלאה -
עכשיו - הקלה כמותית :
בהפקת הכסף שותפים שני פושעים המלווה והלווה יפה ?
הבנק המרכזי מדפיס כסף -ללא חוב -כסף שנוצר יש מאין - פה המלווה ייצר כסף -
מה הוא עושה עם הכסף הזה ? הוא קונה אגרות חוב - חוב !!!
פה הממשלה מצדה כלווה לקחה את הכסף שנוצר יש מאין והתחייבה להחזיר אותו בתוספת ריבית - יש מבין ?
גם ה\אם הכסף שהופק יש מאין הוא ללא חוב -הוא ניתן כהלוואה לממשלה -גם אם אגרות החוב נקנו ע"י הבנקים הפרטיים ורק אח"כ נימכרו לבנק המרכזי -
בהקלה כמותית הבנקיפ הפרטיים קונים אגרות חוב של ממשלת ארה"ב ואגרות חוב אחרות והבנק המרכזי קונה את ניירות החוב האלה מהבנקים הפרטיים = איך הבנקים הפרטיים קנו את אגרות החוב האלה ?
מכסף שנוצר כחוב -עכשיו הבנת ?
גם אם אני קונה בכסף פרטי שלי שהרווחתי אגרות חוב של מדינת ישראל עדיין קניתי חוב -כי המדינה קיבלה הלוואה -כסף שתחייבה להחזיר בתוספת ריבית - ופה קבור הכלב -
כל שכן במצב שבנקים פרטיים רוכשים את אגרות חוב ממשליות בכסף שנוצר כחוב --
אני מקווה שהפעם ייפול האסימון לקוראים בכלל ולאנונימים בפרט ..
טל*
השבמחקלמה אתה מסיים משפטים במקף? מקש הנקודה התקלקל? או אולי כדי לסמל את קרני השמש שאתה בטוח שיוצאת לך מהמקום שאתה יושב עליו, יש מבין?
השבמחקהבנק המרכזי בארה"ב קונה שני דברים: חובות ממשלתיים ונכסים בעייתיים (משכנתאות וחובות אחרים). את הראשון הוא קונה מה"שוק" (ממשלה, הבנקים הפרטיים) ואת השני הוא קונה מהבנקים הפרטיים. קניית אג"ח מהממשלה אכן הופכת את הכסף למבוסס חוב. כמו כן שכחת לציין שהמטרה כאן היא להוריד את התשואה על האג"ח ובכך להקטין את התמריץ של מנהל הבנק קפוץ התחת לקנות אותם.
אבל קניית הנכסים הבעייתיים? זה בסה"כ אג"ח שעובר מהבנק הפרטי לבנק המרכזי בתמורה לכסף שהולך לבנק הפרטי, שאיתו הוא קונה מניות ומה לא. הכסף מבוסס החוב כבר נוצר בעבר באותו המועד שהחוב נוצר. כעת זו עסקת מכירה פשוטה, שמעבירה את החוב לבנק המרכזי תמורת כסף שאינו מבוסס חוב. על כל פנים נקודה זו לא הייתה בהירה לגמרי עבורי ולכן עניין אותי לשמוע את דעתו של בעז עליה.
אבל לא זו היתה המחלוקת ביננו אלא האמונה המיסיונרית שלו בכסף שאינו מבוסס חוב. אני אישית חושב שיש מקום לכמה "כספים". מבוסס חוב ושאינו מבוסס חוב. לכל סוג יהיה תפקיד, והוא יידרש למטרות אחרות. באופן כללי כל אחד רשאי לייצר כספים מכל סוג שייבחר, זה נקרא שוק חופשי.
עכשיו הבנת? ---
זה לא עניין של אמונה מסיונרית. המחלוקת כאן היא על מהותו של הכסף.
מחקכסף איננו סחורה ולכן אין לו מחיר. הוא הסכמה/אמון חברתי. כסף בבסיסו איננו צריך להיות מבוסס חוב. הוא צריך להיווצר ע"י המדינה ולהיכנס לכלכלה בדרכים שונות, לדוגמא: ישירות לאזרחים, דרך הוצאות הממשלה, באמצעות הבנקים (כמתווכים, לא כיצרנים).
אני מסכים איתך כי כסף שנמצא כבר במחזור (לא כסף חדש) יכול לשמש למטרות השקעה יצרנית ואז ניתן (בהסכמת המלווה ובידיעתו הברורה כי בזמן ההלוואה הכסף אינו שלו) להלוות אותו תמורת דמי שימוש מתונים (בשום אופן לא ריבית מצטברת, אותה יש להוציא אל מחוץ לחוק).
תהליך זה יכול להתרחש בבנק או גם במוסדות אחרים שמורשים לכך.
בכך אנחנו מחזירים את הבנק לתפקידו המקורי - מתווך בין לווה ומלווה.
נסה להסביר לעומק מה כוונתך "כל אחד רשאי לייצר כספים מכל סוג שיבחר"? זו אמירה שאני שומע הרבה, אך לא מבין את היישום הפרקטי שלה בחיים כלכליים של מדינה.
מי אתה שתחליט איזה כסף יוצא מחוץ לחוק?
מחקאני רוצה לייצר כסף מבוסס חוב ולקבוע עליו ריבית מצטברת בחזקת ארבע, כולל מבצעים מתוחכמים (תחזירו עוד חודש עשירית, עוד עשר שנים את הדירה שלכם) שיפתו את כל הישראלים המצויים לקחת הלוואה. יש לך בעייה עם זה? זבש"ך. לדעתי הם צריכים להיענש על טיפשותם, ואם אתה תתיימר "לחסוך" זאת מהם, תיצור חברה של תינוקות מוגבלים ומנוונים.
העובדה שאתה לא מבין איך דברים ייראו אם תתן לאנשים חופש (כפי שהודית בשורה האחרונה) ועם זאת מתיימר לקבוע עבורם חסמים, רגולציות וקריטריונים לניהול חייהם (במקרה הנדון על כספם) אמורה להדליק אצלך כל נורה אדומה אפשרית. ההוכחה לכך שזה לא קורה אצלך היא שברגע שמחשבתך משגת משהו חדש, כמו לדוגמא העובדה שכסף מבוסס חוב יכול להועיל לפעמים, אתה מאוד מרוצה מעצמך ו"מתיר" לי להשתמש בו, אבל כמובן מייד מסייג את זה בחוק שאוסר לקחת ריביות גבוהות מדי. אתה כמו פרימיטיב ששחווה רגע של הארה ומתיר לאשתו ללכת בלי רעלה אבל כמובן בתנאי שהשמלה שלה תהיה שחורה ותגיע עד לריצפה. הרי לא צריך להגזים.
אין לי מחלוקת אתך שהבנקים במתכונתם הנוכחית הם טפיל איום ונורא. אבל הסיבה שהמצב הוא כך היא כי אסור לי לייצר כסף חלופי. אם היה מותר לי, בנקים שרוצים לשרוד היו הופכים מהר מאוד למה שאתה מקווה שיהפכו. במקום להבין את זה, אתה ממשיך לאסור על מטבעות מתחרים, ממשיך לכלוא אותי בכלוב, ויוצר עבורי כללי קיום חדשים, שעל פי עולמך הצר יהיו פשוט נפלאים עבורי. אני לא חושב שזה יהיה יותר גרוע מהכלוב הנוכחי, אבל ברור לי לגמרי שזה קשקוש שבסופו של דבר לא יועיל בגרוש. מדינת ישראל היא כן תאגיד (ואל תקפוץ לי עם ססמאות מלאות פאתוס). כדי שיישרוד הוא צריך תחרות, ותחרות תגיע אם השוק יהיה חופשי, אם יותר לי לסחור בכל סוג מטבע שאני רוצה. בזהב, בביטקוין, במתכות, או במטבע פושט העור הנ"ל שאני אייצר. זו תחרות, ורק היא תציל את המדינה מניוון.
אתה דמגוג חסר תקנה. שאתה אוסר לכל פרט לאגור מים ומי גשם ואוסר לו להתנחל באיזה פיסת אדמה בארץ, אז על תאמר לאדם על תיקח הלווה והם צריכים לשלם על טיפשותם.
מחקמהאדם המודרני נשללת ממנו אפי' מים (ועל פי השופט ברק השוטה אין לך זכות מוקנה אפי' לנשום אוויר בלי הסכמתו של השופט ברק), והוא כולו כתחת אליל הכסף.
אז דמגוג קטן: רוצים לעשות סדר בעניין שאליל הכסף לא ישלוט בנו.
אתה רוצה שהוא ישלוט בך ?! אז בבקשה שאליל הכסף ישלוט בך ולכן זרעך עד עולם, אבל אל תכפה על אחרים שהם יהיו תחת אליל הכסף.
יש כאן שאלה עקרונית למי שייך הארץ שכל אזרח מקריב את חייו וחיי קרוביו עליה ? האם היא שייכת לשוק החופשי שזה אומר היא שייכת לאליל הכסף ?! או היא שייכת לאזרחים.
ואם לדעתך היא שייכת לאליל הכסף = שוק חופשי ?! אז לך תחפש לך שכירי חרב בכסף שישמרו עליך ועל תנצל רווקים ורווקות בעודם ילדים ולשלוח אותם בכפיה לגוב האריות\עזה עם נגמ"ש דגם סוסיתא משנות השבעים למוות בטוח. (אגב: אפי' ועדת חקירה לא עשו על הריגת שבע רווקים במזיד. ואתה יודע למה ? כי זה מה שקורה שיש במדינה קפיטליסטים חזירים בטירוף.)
תפנים טוב טוב דמגוג קטן. שאתה דורש שוק חופשי = אליל הכסף ?! אין לך לאום ואין לך ארץ יש לך דבר אחד וזה אליל הכסף ואם זה אתה זוכה בקניינים ולכן אין לך שום זכות לקחת בכפיה רווקים ורווקות לצבא שאין להם אפי' זכות לאגור מים. שהקפיטל החזיר יחפש לו פראיירים במקום אחר.
בוטות וגסות רוח אינן תחליף לאינטליגנציה. האתר הזה שומר על סגנון דיון תרבותי, תשתדל להשתלב. אף אחד לא מפריע לך כיום להציע למי שאתה רוצה כספים באיזה ריבית שתקבע (כמו למשל השוק האפור), מה שבועז טוען שכשזה נעשה בחסות המדינה וכשזוהי הדרך היחידה שבה המדינה מפיצה את המטבע שלה, זה לא תקין וצריך להפסיק את זה.
מחקאתה מציע לפתוח את המונופול של יצירת הכסף לשוק החופשי, זהו רעיון אחד מני רבים, אפשר לדבר בזכותו, אפשר גם להתנגד לו, אבל בוא נשאיר את זה במסגרת של דיון ענייני ומכובד.
לדעתי, הנקודה העיקרית היא האופן שבו המדינה (שהיא הריבון היחידי שאחראי על הפצת הכסף לכלכלה), מפיצה את הכסף לשווקים וכיצד משתמשת בו לרווחת אזרחיה. השיטה הקיימת כיום, שאופן הפצת הכסף נתון בידי גוף מסחרי בעל כוונות רווח והכסף המופץ הינו מבוסס חוב, משפיעה על הכלכלה בצורה הרת אסון משום שהכלי המשמעותי ביותר שיש בידי המדינה להחיל מדיניות כלכלית, השליטה על הכסף, לא מצוי בידיה ולכן מסרס כמעט לחלוטין את יכולתה לקבוע מדיניות כלכלית כלשהי.
אנונימי 09:41
מחקלא ענית לי על שאלתי למה כוונתך "כל אחד רשאי לייצר כספים מכל סוג שיבחר"?
איך אתה רואה זה קורא? מהן ההשלכות האפשריות של זה?
כמו-כן, למה אתה רוצה את מה שכתבת? "אני רוצה לייצר כסף מבוסס חוב ולקבוע עליו ריבית מצטברת בחזקת ארבע, כולל מבצעים מתוחכמים (תחזירו עוד חודש עשירית, עוד עשר שנים את הדירה שלכם) שיפתו את כל הישראלים המצויים לקחת הלוואה."
מי ירוויח מזה? מי יפסיד?
לבעז:
מחקהאנונימי מ 09:41 שונא אדם. אין לו מושג על כך או שיש לו. בכל מקרה אין טעם לדון איתו על אף נושא. כשאדם מתגאה בחוסר שפיותו אין מה לדון עימו .
למקס מן - דברים צודקים ובמיוחד "אין לך שום זכות לקחת בכפיה רווקים ורווקות(ונשואים) לצבא.."
-
או לרצות ברווח מקסימלי או לרצות בטובת כולם.:
במקרה של "רווח מקסימלי" האטימות לגורל האחרים והאכזריות גברו של שיקול הדעת והשפיות.
אם למשל, אדם יהפוך למשותק בכל חלקי גופו, יתכן שיבין את גודל טעותו, בערותו ואכזריותו.
אם טובת כולם, אז כולם מרוויחים. אחרת כולם מפסידים וגם בעל הרווח המקסימלי יפסיד.
רווח מקסימלי וטובת כולם סותרים תמיד.
רווח מקסימלי יבוא תמיד על חשבון ופגיעה בטובת כולם .
אני צריך לענות לך על זה?
מחקלחבר חיבור במיוחד בשבילך ולקוות שתתן לי "עובר"?
תעשה לך פרוייקט. תבחר מטבע. זהב, מטבע משלים כלשהו, ביטקוין או אפילו שקל.
תחפש ברשת או במקורות אחרים יתרונות פוטנציאלים שנובעים משימוש בו. תחפש כאילו א ת ה הוא זה שמכין עבודת מחקר, וצריך לעבור (ולא להיבחר לנגיד). תיראה לאט לאט עולם שלם.
תמשיך הלאה. תעשה ניסויי מחשבתי ותפתח מטבע חדש. תשים בו את התכונות הרצויות לך. תיראה, אם אתה פיקח (ולא רק פיקח בלרכוש קהל מעריצים שוטים), שיש אפשרויות חדשות, עדינות ומתוחכמות, שאתה יכול להשתמש בהן על מנת לשפר את החיים של רבים.
אבל אתה, כזכור, כתבת שאתה לא רוצה להסיט את דעתם של אנשים מהמטרה שלך, הכרעתם של הבנקים. לא תתיר מטבעות מתחרים כי אתה דואג לנו ולא רוצה שניסטה מהדרך. תודה, אבינו היקר. לך תשפר את חיינו בעזרת צבא המוגבלים שהצטרף אליך כאן למעלה.
אנונימי
מחקאני עדיין ממתין שתתייחס ברצינות לשאלות שלי מאתמול (14:36)