תגובתו של פרופ' עומר מואב

בעקבות המאמר שפורסם הבוקר יש פרופסורים שיוצרים עניין ויש שיוצרים שינוי ביקש פרופ' עומר מואב להגיב על הנאמר בה והנה היא כלשונה:

אפשר ורצוי להתווכח על גישות שונות בכלכלה, אבל הגישה של הטור של ערן הילדסהיים עוסקת בביקורת אד הומינום חסרת בסיס שגובלת בהוצאת דיבה, וכוללת מגוון רחב של טענות חסרות כל שחר:

1. בביקורתי את טענותיו של זליכה לא היה ויכוח בין גישות כלכליות שונות. נתונים הם נתונים ולמיטב הבנתי אין גישה כלכלית שדוגלת בהמצאתם. ולגבי הטענות הכלכליות של זליכה, לא מדובר בויכוח בין גישה קפיטליסטית לבין גישה סוציאליסטית. מדובר על הבדל שנובע מהבנת התיאוריה המקובלת לבין אי הבנתה (ללא קשר לרלוונטיות של התיאוריה למציאות).

2. בשום מקום לא כתבתי שמחירי הדיור הכרחיים למניעת משבר. מדוע סתם להכפיש? טענתי שאת הפתרון לבעיה יש לחפש בצד ההיצע ועל הממשלה לפעול בכיוון זה.

3. מניין ההשמצה הגסה שעבוריהאדם הוא אוביקט שמטרתו לעבוד כדי לקיים צמיחה(שכלל לא משרתת אותו)? הנה תזכורת למה שכתבתי בסיום הביקורת על זליכה: כתוצאה, כך להערכתי, הוא מזיק לדיון הציבורי,ומקשה על יצירת חזית שתלחץ על הממשלה להפעיל מדיניות כלכלית נבונה, למען רווחת הציבור הרחב בישראל. בנושא יוקר הדיור הוא מכוון את חצי הביקורת לבנק ישראל במקום לממשלת ישראל, שתפקידה לטפל בהגדלת היצע הדיור, ובנושא הצמיחה הכלכלית הוא מציע מדיניות לעידוד הצריכה הפרטית - אף שזו דווקא פוגעת בצמיחה בטווח הארוך וכמובן בחיסכון האישי.

4. ועוד הכפשה גסה וחסרת כל בסיס : (ואני לא מתכוון לטענה של הרצון הטוב) " לשני הכלכלנים יש רצון טוב אבל כנראה שאין להם את הידע או שיותר סביר אין להם את היושרה המקצועית והאומץ להודות בבסיס הבעיה. " מה זה צריך להביע?

5. וסתם עוד אי דיוק באווירת הנייר סובל הכל: ד"ר שחר דולב אינו כלכלן. התיאוריה שהוא מציג מוכיחה שהוא גם ממש לא מבין כלכלה. הסיפור הזה שהבעיה (או בעיה מרכזית) בכלכלה הוא החוב שמיוצר על ידי הבנקים המסחריים, תיאוריה שגם חביבה על כותב הטור – הילדסהיים –אינה אלא הבל. אולי אכתוב על זה פעם, אבל זה לא המקום. אני מבין את ההתלהבות מהתיאוריה המוזרה הזו. הנה אפשר לפתור בעיות בקלות: רק צריך לדרוש 100% רזרבה מהבנקים, או להלאים אותם ובה גואל לציון: אנשים יוכלו לרכוש לעצמם דירה ללא חוב. יוצא מן הכלל.