יום שבת, 19 בינואר 2013

מהפך? האם גם כלי התקשורת עברו לתמוך ביישום תוכנית שיקאגו?

בקיץ האחרון העלנו פה באתר מאמר על מסמך של קרן המטבע שהופיע אז רק באתרים נידחים באינטרנט. המסמך דיבר על תוכנית מהפכנית הנקראת 'תוכנית שיקאגו'. מדובר במסמך סנסציוני התומך בעקרונות אחד מהפתרונות העיקריים שהציע הכלכלה האמיתית מאז הקמתו ללב של בעיות הכלכלה שלנו. פתרון שמשום מה התקשורת העדיפה להתעלם ממנו.
ביום חמישי האחרון תוכנית שיקאגו נכנסה בעזרתנו להיות חלק ממצע של מפלגה בישראל. אינני יודע אם זה בעיתוי מיקרי או לא אבל יום אחרי והיום העלו שלושה גופי תקשורת מרכזיים בארץ כמעט בו זמנית כתבות גדולות ואוהדות בנושא (גילוי נאות: באחת מהן היינו מעורבים בהכנתה).
אז מהי לפיכך אותה תוכנית מהפכנית שמעוררת כל כך עניין פתאם? 


אז לכל המעוניין לקרא את המסמך הנה הוא כאן במלואו והנה בקישור כאן תוכלו לקרא את תרגום עיקרי דבריו. אבל למי שאין סבלנות וזמן לעבור על המסמך או התרגום ,יוכל לעיין בכתבות שפורסמו באתרי התקשורת בשלושה ימים האחרונים. הראשון היה בYNET שבאמצעות ד"ר אושי קראוס הציג את עיקרונות התוכנית כפי שתוכלו לקרא בקישור כאן. היום פרסם איתן אבריאל את הגרסא שלו בThe Marker בקישור כאן.  כתבה נוספת ומפתיעה לא פחות בקשר לתוכנית שיקאגו פורסמה במקביל  בגלובס. כתבה זו של כתב גלובס  גיא קצוביץ', הציגה דיעה שעד לפני כמה חודשים היתה מעבר לכל סיכוי שתקבל פרסום בעיתון כלכלי כלשהוא. לפניכם עיקרי הכתבה:

נושא הכתבה:
באוגוסט האחרון נפל דבר בכלכלה העולמית. ללא רעש תקשורתי רב, פרסמה קרן המטבע הבינלאומית (המכונה בקיצור ‏IMF - International Monetary Fund‏), המוסד הפיננסי החשוב ביותר בעולם, מסמך מהפכני הקורא - פשוטו כמשמעו - לשינוי השיטה הכלכלית לפיה העולם מתנהל כיום. ‏מטרת המסמך: להציל את הכלכלה העולמית.

הבעיה:
החובות הן לב הבעיה. ממשלות, עסקים ואזרחים פרטיים שקועים עמוק בחובות. באירופה לא מצליחים מובילי המדיניות הפיננסית לעודד צמיחה דרך מדיניות של קיצוצים, הפרטות והגדלת נטל המסים על האזרחים (אשר מכונה בפשטות, "מדיניות צנע"), וארה"ב מתקשה כבר יותר מ-4 שנים להתאושש ממשבר הסאב-פריים של 2008, ולחזור לנתיב של צמיחה מהירה וירידה בתעסוקה.
החובות גדלים מהר יותר מאשר התפוקה הכלכלית העולמית - וממשלות מתמודדות כעת עם מציאות של תוכנית ריאליטי, בה הן נדרשות לרכוש את אמון האזרחים כל שבוע מחדש. ברגע שממשלה נכשלת בכך, וזה קרה כבר כמה פעמים באירופה, הדרך למשבר כלכלי היא קצרה".


הפתרון:
להקים לתחייה את "תוכנית שיקגו". האחרונה קוראת לבטל את השיטה המוניטארית כפי שהיא מונהגת כיום, ולהעביר את האחריות על ייצור הכסף מהבנקים הפרטיים (שאחראיים כיום לכ-97% מאספקתו העולמית), לממשלות.לקחת מהבנק את הכוח לייצר כסף, להפסיק את גלגל יצירת החובות, ולמנוע משבר.

מי המרויח הגדול מהשיטה המונהגת היום?
"הבנקים הם בעלי האינטרס הגדול ביותר כיום לשמור על יכולת הנפקת הכסף אצלם - כיוון שהם "גוזרים קופון" (בדמותה של ריבית) על כל הנפקה כזו, ואין זה משנה אם הכסף "אמיתי" או לא."


דרך יישום הפתרון:
אז מי כן יכול לנסות וליישם את המסמך? הממשלות. אולם גם אם ינסו לעשות זאת, סביר שגם על הפוליטיקאים יופעלו לחצים מבעלי המאה (כשידוע, נהפכים בדרך כלל גם לבעלי הדעה). פתרון אחר לכך הוא שאנו, כאזרחים, ניצור דעת קהל שתצביע על ניגוד האינטרסים המהותי בין הרבים הסובלים מבועות אשראי, למעטים המרוויחים ממנה.‏ ‏


מה יקרה אם התוכנית לא תיושם:
"יהיה לנו עוד משבר. ואם זה יקרה, הדרישה לצדק תיהפך למכוערת בעולם כולו".

מלבד ההסבר המבלבל במעט של יחס הרזרבה, הכתבה מצוינת ומומלצת לקריאה.לקריאת הכתבה במלואה מתוך גלובס לחצו על הקישור כאן.


ונסכם בדבריו של איתן אבריאל עבור כל מי שסקפטי שניתן לעשות שינוי:
"אפשר להעריך שהתוכנית (שיקגו) תחלחל בהדרגה לתודעה ולשיח המקצועי, ובהמשך גם לדיון הציבורי. לאור כל הרעיונות האלה לשינויים ולרפורמות, נראה שמערכת הבנקאות העולמית עומדת בפני שינויים משמעותיים - קודם בארה"ב ולאחר מכן בשאר העולם - שיגיעו גם לישראל. "

34 תגובות:

  1. אבל אז כמה כסף תדע המדינה להנפיק ?

    השבמחק
    תשובות
    1. תוכל למצא את אחד הפתרונות פה:
      http://www.youtube.com/watch?v=tl68h4sWPvE

      ערן

      מחק
  2. ערן כמה הערות לרשותך:

    1. כסף פיאט = כסף נגיש וזול, הוא מאפשר פיתוח עסקים, תשתיות ומסחר בצורה
    מאוד מהירה. לדוגמה: מה שהסינים בנו ב-20 שנה האחרונות באמצעות מערכת של
    כסף ברזרבה חלקית בסטנדרט הזהב או כל שיטה אחרת היה לוקח להם 100 שנה. דוגמה נוספת: בשנת 1850
    תעשייה של אנגליה הייתה דור אחד קדימה מתעשייתה של צרפת עקב כסף זמין וזול שהאנגלים הנהיגו באותו זמן.

    2. לדעתי כסף פיאט טוב במצבים של פיתוח מואץ כאשר דרוש כסף זמין וזול. כשהשוק
    מגיע לרוויה כסף פיאט מתחיל לרושש את האנשים והעסקים הקטנים ומעלה את כל העושר לקומץ קטן מאוד של אנשים.
    בנוסף שהשוק מגיע לרוויה (לדוגמה: העידן הפוסט תעשייתי) אנשים מתחילים לצרוך כסף זול על דברים פחות יצרניים כמו
    מכוניות ובתי יוקרה או סתם לאכול במסעדה ארוחת צהריים ב1000 שקל.

    3. הרבה תומכים באפשרות של כמה סוגי כסף במדינה ולביטול בנק מרכזי. כלומר הכסף
    עצמו יהיה כמו סחורה ואנשים יחליטו בעצמם איזה סוג מטבע להחזיק כמו שאנשים מחליטים אילו מניות בנק להחזיק: לאומי, הפועלים או דיסקונט.

    4. בכל מדינה הזהב צריך להיחשב כמטבע שניתן לשלם איתו חובות ומסים.

    5. לסיכום: מעבר איטי ומבוקר למטבע זהב וכמה סוגי כסף נייר במדינה + רזרבה של 100% יתן יציבות לכלכלה וימנע תנודות קיצוניות של כמות הכסף במחזור.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימי,
      תודה על ההערות רק הערה שלי לגבי החלק הראשון:
      כסף פיאט המיוצר מחוב נושא ריבית (כמו שהוא היום) מאפשר צמיחה של עסקים ותשתיות במהירות פנטסטית אבל מנגד מחייב צמיחה תמידית שהיא בנוסף לא פורפורציונלית לצרכים האמיתיים של האדם ,ויש לכך השפעות חמורות על כמות החובות שנמצאת בה האנושות ,על ההרס הסביבתי האדיר, על המחסור הקבוע שהוא חלק מהשיטה ובלעדיו היא לא תתקיים וכו'
      אומרים שמי שמאמין שכלכלה יכולה לצמוח בצורה אינסופית בעולם עם משאבים סופיים או שהוא לא שפוי או שהוא כלכלן.
      ערן

      מחק
    2. אתה מבלבל בין כסף פיאט לכסף שנוצר מחוב. אלו שני מושגים לא בהכרח קשורים. ביטקוין למשל הוא כסף פיאט שלא נוצר מחוב.
      יריב

      מחק
  3. גדול !!!
    לפני שנתיים נחשבנו כהזויים שלא לומר מילים יותר קשות.
    והיום. העיתונות הכלכלית מפרסמת את רעיון הרפורמה המוניטרית בלי חשש וללא התגית הרגילה "קונספירציה".
    תנועה פוליטית רצה עם השינוי במצע הכלכלי שלה.
    קצב אירועים מדהים במהירותו.
    ערן כל הכבוד.!!

    השבמחק
  4. נו אורי - תקרא לכולם להצביע

    השבמחק
  5. לא ניתן למנוע רעיון שהגיע זמנו
    ויקטור הוגו

    השבמחק
  6. אז מה הפתרון? הלאמת הבנקים? איסור או צמצום הלואות? ומה יהיו עם כל החובות שנוצרו עד עכשיו? חובות לקרנות פנסיה?

    צמיחה דורשת כסף בהלוואות, אבל לא רק. צריך יצירת טכנולוגיה חדשה על מנת שיהיה ניתן להשקיע ולפתח אותה, סתם יצירת כסף לא יוצרת צמיחה צעשית ואכילת ארוחת צהרים ב 1000 ש"ח או קנית מכונית יוקרה אינה צמיחה. הדוגמאות שנותן אנונימי19 בינואר 2013 21:44, הן של אנגליה בתקופת המהפכה התעשיתית, וסין שהיתה בפיגור רב אחרי העולם המערבי והשקיעה בעיקר בשיפור אמצעי התחבורה שלה בכסף הרב שזרם אליה בשל הפזרנות של המערב. הצמיחה של סין והכלכלה שלה היו בדיוק כמו שערן מציע, צמיחה שנובעת לא מחובות. המצב בסין נוצר עקב ביקוש של העולם למוצרים שלה, ושיפור המצב הכלכלי הביא לעלית הביקוש בסין. זה לא המצב של אמריקה או אירופה או ישראל. סין צמחה כי המערב יצר כסף מהלוואות.
    אני קורא את המדור בנאמנות, כל כתבה וכל הערה ועדיין לא הבנתי איך הכלכלה החדשה תחליף את הישנה. אני מסכים בכל הלב שהכלכלה החדשה שערן מציע עדיפה, כלכלה ללא חוב. אני רק לא מבין איך יעשה המעבר שלא דרך מפולת עולמית.
    לגבי הביקורת של ערן על צמיחה שאינה נחוצה לדעתו: ב20 שנה האחרונות הגיעו הרבה מאד תרופות חדשות שנוצרו על ידי חברות שקיבלו ממון בשל הצמיחה הפרועה שהיתה לנו. כדורי לחץ דם, תרופות נגד דיכאון, צינטורים. איכות הבריאות השתפרה מאד. טוב, אולי ויגרה זה מותרות אבל הרבה מחלות שגרתיות מצאו פתרון חלקי והאריכו את החיים, הכל כתוצאה מהצמיחה. טלפונים סלולרים, אינטרנט, רכבות מהירות.
    אתה קצת מקצין ערן ולא מכסה את כל השטח. מה שאני מבין מדבריך הוא שאנחנו פשוט יושבים ומצפים שהעולם יתמוטט לפני שנבוא עם פתרון.

    השבמחק
    תשובות
    1. פתרון:
      1. המדינה תקים גוף בלתי תלוי הפועל בשקיפות מלאה למתן הלוואות ללא ריבית ע"פ קריטריונים קבועים, כגון זכאות להלוואה לדירה ראשונה, לרכב ראשון, לטיפול רפואי וכו'. הלוואות אילו ינתנו בתנאי החזר גמישים ע"פ יכולת ההחזר של הלווה וללא ריבית כלל.
      2. הלוואות למגזר העסקי או הלוואות לדירות השקעה, מותרות וכו' ינתנו ע"י הבנקים ביחס רזרבה של 100% ובריבית מוגבלת.
      3. יוחל " חוק סמי שווקי ההון המסוכנים " המוציא מהחוק באופן מדורג את כל המסחר ב"סחורת כסף" כבלתי חוקי ויטפל באופן מואץ בכל פרצה, התאמה ועיוותי חשבונאות מס, ממש כמו שמוציאים מהחוק נגזרות של גת לדוגמא.
      4. יוחל קפיטליזם סוציאלי על כלל המשק, כל חברה ועסק יתגמלו את כלל העובדים ע"פ ביצועי העסק ובאופן שמנהלים בכירים, לא ירוויחו יותר מפי 10 מהעובד הזוטר. נכון לגבי שכר שעה, בונוסים, תנאים, וכו'.
      5. יופרטו כל השירותים הממשליים וילאמו כל השירותים שהופרטו לכדי מערכת חדשה של חברות ציבוריות במימון ממשלתי המנהלות ע"י וועדות מקצועיות בשקיפות מלאה ( דיונים יוקלטו ויצולמו להעלאה לרשת )
      6. יוחזרו לציבור כל משאבי ואוצרות הטבע של המדינה. זכיינים יקבלו רשיון מתחדש ע"פ קריטריונים קבועים המעניקים רווח סביר.
      7. יקבע תגמול ע"פ ערך העבודה המבוצעת. לדוגמא רופא או מורה ירויחו יותר מסוכן ביטוח או בנקאי.

      סיכוי למימוש: 0%
      סיכוי למימוש לאחר שהשמים יפלו: 50%

      מחק
    2. ולכל מי שאומר שאי אפשר לסמוך על המדינה ושניסו ושנכשלו וכו וכו...
      עד היום לא היה אפשרות לשקיפות מלאה של הדיונים כפי שיש היום עם מצלמות ורשת האינטרנט.
      וכמובן שלמתנגדים, מספיק להגיד 700 טריליון $ בנגזרות...

      מחק
  7. הכתבה בYNET פשוטה ולעניין, ממליץ לקרוא
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4333805,00.html

    השבמחק
  8. No system is going to produce the desired result - so called "social justice" (definition please...???),
    since the problem is not "out there" it's in here - the understanding of ourselves and WHAT we are. It's in essence a psychological issue not economic. However, the Internet crowd and their "heroes" have been "copy cat-ing" each other without independent thought it seems, how else can one explain their insistance that the core problem is Interest when in reality it is PROFIT?
    - Eran

    השבמחק
  9. גם THEMARKER מצטרף
    http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412

    השבמחק
  10. הגיע הזמן להתייחסות רצינית של חוקרים כלכליים מהאקדמיה ובנק ישראל. לא ייתכן שאלו שמקבלים את פרנסתם על מנת לנהל ולתחזק ולחקור את כלכלת ישראל ישבו ולא ייתנו את דעתם לכלי שעשוי לתקן כל כך הרבה מעוות ולחסוך כל כך הרבה סבל.

    1. להוריד דרמטית את החוב הפרטי - אתם יודעים בכמה סבל אנושי מדובר ?
    2. להעלות את התוצר ב 10% - האם זה לא סותר את אלו שאומרים שלא תהיה צמיחה ?
    3. להפחית בועות וקריסות כלכליות - מה , זה לא מספיק ???

    תנו לנו העם להחליט אם אנחנו מעדיפים צמיחה מהירה על חשבון רווחת האוכלוסיה המתמודדת. תנו לעם להחליט הם כיף לנו להמשיך לראות מאות אלפי צווי מעצר בגין אי תשלום חוב. אני מאמין שמנגנונים של גיוס כספים למיזמים יבואו שלא על בסיס חוב. קיימים משקיעים, קיימת הבורסה וקיימים מנגנונים חדשים של crowd funding שהופכים להיות יותר ויותר פופולאריים.

    התעוררנו ואנו דורשים תשובות מהכלכלנים הבכירים של ישראל.
    שחר

    השבמחק
  11. אני לא מבין איך זה יעבוד מבחינה פרקטית...
    1. איך יסופקו הלוואות לרכישת דירות וגידול של מפעלים ותעשיות?
    2. האם הממשלה תספק את ההלוואות האלו בלי ריבית לכל דיכפין?
    3. איך נבחין בהבדלי הסיכון בין מישהו שיש לו סיכוי טוב להחזיר את ההלוואה לבין מי שלא?
    4. איך נעודד את התעשייה ליזום פרוייקטים חדשים?
    5. האם זה יהיה רק מההון העצמי של החברות/אנשים?
    6. האם בעקבות זה העשירים לא יהיו יותר עשירים ולעניים לא תהיה אפילו הזדמנות לצאת ממעגל העוני?
    אשמח לתשובה....

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. לא תמיד לקחו הלואות לדירות. חסכו ואז קנו. הלואות לדיור זה משהו יחסית חדש. ולא כל אחד צריך להקים מפעל מכספי בנקים. שישתמש בכספי משקיעים ולא שיסכן ויהמר על הלואות.
      2. עדיין ניתן להלוות, אבל בצורה מצומצמת יותר. אין סיבה שמדינה תלווה בלי הכרה, שתוציא את מה שיש לה.
      3. יש אפשרות להקשות את ההלואות ולעשות אותן רק כשהן נחוצות אם בכלל. למה חייבים הלוואה? זה נהיה הרגל מובן מאליו.
      4. למה יש לעודד את התעשיה ליזום? אם יש למישהו השקעה נחוצה שי שלו סכוי לרווח, שישתמש בהון עצמי. כיום הרבה מאד חברות קמות רק כדי לספק הכנסה למנהלי חברות ועובדים בכירים שמשלמים לעצמם שכר והחברה קורסת, יש ניגוד אינטרסים ואי דיווח נאות.
      6. כיום אתה צריך לרוץ קדימה כדי להשאר לעמוד במקום. אם תחסוך, הכסף שלך לא יהיה שווה הרבה עם מחירים עולים, אתה צריך להמר ולסכן אחרת החסכון שלך נשחק. זה לא יקרה כשאין אינפלציה, מי שעובד וחוסך יהיה מסודר. כיום רק העשירים בעלי כוח והשפעה.

      מחק
    2. אני חושב שהלוואות היו מאז ומעולם ואם לא תספק אותם באופן רשמי הן יסופקו דרך שוק שחור בריבית יקרה יותר...
      לפי דעתי הפתרון לבעיה זה פשוט מודעות עצמית לצרוך כפי יכולתך בשילוב עם רגולציה קפדנית שתמנע את הרפתקנות הבנקים (יחס הון של יותר מ-1/3, פיקוח על עמלות והאשראי)

      מחק
    3. מצטרף לבקשתך, אשמח לתשובות גם כן.

      מחק
    4. הלוואות תמיד היו ותמיד יהיו - אבל זו לא הבעיה בשיטה הנוכחית. הבעיה היא שהכסף מיוצר אך ורק מחוב שיצרו גופים פרטיים (בנקים) יש מאין ויש להם מונופול על היצירה הזו. בנקים על פי תוכנית שיקאגו ימשיכו להלוות אבל מהונם ולא מפקדונות. בנקים גם יוכלו להלוות הלאה פקדונות אבל רק באישור הלקוחות.

      ערן

      מחק
    5. כלומר עובר ושב שבאמת שב? האם כיום הוא לא בטוח שב? כבר שאלתי על כך כאן בעבר, אך התשובה עדיין לא נהירה לי.

      מחק
    6. היום עובר ושב שב רק אם לא יותר מכמה אחוזים ינסו למשוך את כספם בו זמנית

      מחק
  12. אנחנו מדברים על הבעיות שיש כאשר בנקים הם אלו שנותנים הלוואות בשוק הפרטי שצוינו כאן לא מעט.

    מישהו בכלל תהה איך יראה המצב כאשר הממשלה שלנו תקבל את הכוח לעשות זאת - ועוד תהיה היחידה?
    אם רוב הכסף שלנו הוא כרגע חוב, ואנחנו נותנים את היכולת לייצר חוב לממשלות - אנחנו נותנים לגופים פוליטיים כוח עצום. האם אנו סומכים על הפוליטיקאים להחזיק בו?

    אני העדפתי הצעה אחרת שעלתה כאן כמה פעמים - והיא לאפשר לגופים פרטיים להדפיס מטבעות. המטבע הקהילתי שהוזכר כאן כמה פעמים אסור במדינת ישראל. מטבע קהילתי שכזה יכול להיות יציב לא פחות מהשקל (שכן לא יהיה ניכור ומרחק בין המדפיס למשתמש, אלא קרבה וזיהוי אינטרסים)והרשאת הדפסתו תהיה למעשה ביזור כוח לאזרחים - במקום האצלת סמכויות לפוליטיקאים.

    הרשאה להדפסה עצמית של מטבע קהילתי תחסוך גם את הצורך בכסף עשוי חוב - שכן היא תאפשר הדפסה על ידי יותר גורמים, והכסף המודפס לא בהכרח יגיע בצורת חוב (הלוואה לבנקים פרטיים) - אלא בצורות אחרות.

    יש לציין שטרם קראתי את ההצעה לעומק - וההבנה שלי בנושא הפיננסי מוגבלת, ולכן אשמח לקרוא את תשובותיכם כדי ללמוד יותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן המטבעות המקומיים הן פיתרון מבטיח יותר מבחינת השיוויון והשימוש הנכון בכסף המונפק. אבל כרגע צריך לעבוד עם מה שיש כדי לקדם את המודעות ואת המערכת ממצב שבנקים פרטיים לא נבחרים מנפיקים את הכסף למטרת רווח, למצב שגוף ממלכתי ינפיק את הכסף.

      עמיתץ

      מחק
    2. עמית, אתה רואה במצב שבו גוף ממלכתי מנפיק את הכסף כמצב יותר טוב מזה שבנקים לא נבחרים עושים את זה. ואני שואל - למה?

      גוף ממלכתי לא נראה לי בהכרח יותר מהימן מבנק פרטי. בטח ובטח עם חברי הכנסת של היום, אך גם עקרונית. אני לא אוכל לשלוט בתהליך יצירת הכסף של הבנקים כשהוא בידי הממשלה יותר טוב מאשר בזמן שהוא אצל בעלי הבנקים. ממש כמו שאינני יכול לקבוע באיזה קצב יודפס הכסף על ידי סטנלי פישר או באיזה קצב ישוחררו קרקעות המנהל.

      לכן למרות שבאיזושהי מידה כן מרגיש לי שיש כאן התקדמות - אין לי שום עירבון שזה באמת כך.

      בנוגע להעלאת מודעות - כמובן שזו מלאכה חשובה להפליא ואני מאוד שמח שקיים בלוג כמו זה ואת "שינוי מוניטרי".

      מחק
    3. נראה לך שעדיף להפקיד את מלאכת יצור הכסף בידי בעלי בנקים פרטיים מאשר בידי ממשלה נבחרת?
      למה שלא תעביר גם את ההחלטות השלטוניות באופן רשמי לבעלי הבנקים? המונופול ליצור כסף ממילא הרבה יותר חשוב.

      בנוסף הם גם מדברים על מטבעות מקומיים.

      בעצם הכנסת העניין למצע גם ארץ חדשה הצטרפו להעלאת המודעות.

      בקיצור הם עשו מה שאף מפלגה עשתה.

      עמית.

      מחק
  13. ז' זה זומבים?

    לפני שאתם שמים פתק לספינולוג של ברק, כדאי לפחות שתקראו את התחקיר של אישתון. על אישתון אתם סומכים שהוא לא עובד בשביל הטייקונים?

    http://eishton.wordpress.com/2013/01/20/eretz2013/

    השבמחק
    תשובות
    1. והתשובה של אלדד יניב בדף הפייסבוק של ארץ חדשה:


      בשעה האחרונה הרבה חברים אמרו לי שאני חייב להגיב על מה שאשתון כתב.

      http://eishton.wordpress.com/2013/01/20/eretz2013/

      חייב להגיב?

      אין לי מושג על מה להגיב.

      אני מבין שהוא טוען שאנחנו פיברקנו את הבאז. שאנחנו פיברקנו מה שקורה בפייסבוק על הקירות שלכם. שמימנו פרסום במאקו. שארד אקיקוס עבד עם האחים עופר.

      אין לי מושג על מה להגיב.

      גם אני עבדתי עם האחים עופר ועם נוראים מהם.

      בזמן שכל המפלגות שרפו את עשרות מליוני השקלים שלכם ממימון מפלגות באלפי שלטי חוצות ואוטובוסים ברחבי הארץ, אנחנו שכרנו שלט על איילון מחשבוננו הפרטי ושכרנו פרסום במאקו מכספינו הפרטי ובערבויות של בני משפחה וחברים אישיים שלי.

      פיברקנו את הבאז?

      אין לי מושג. תגידו אתם. אתם שיתפתם והפצתם את הבשורה על הקירות שלכם או שהיד הנעלמה שלנו עשתה זאת?

      אנחנו יודעים מה כן עשינו:

      היינו הכי אמיצים, סיכנו את חיינו, סיכנו את עתידנו, מימנו את הכל על חשבוננו, והצענו לכם להיות הלוחמים הכי אפקטיביים שלכם בכנסת ה-19 נגד ההון-שלטון-עיתון-עולם תחתון.

      אם התברר לכם שהכל קשקוש, שיש לכם לוחמים טובים מאיתנו לפרק את ההון-שלטון-עיתון-עולם תחתון.

      אם התברר לכם שבעצם לא כדאי לתת צ'אנס למשהו חדש ולהשאר עם מה שיש,

      אז אל תצביעו #ארץחדשה. ונלך לדרכנו. לשלם את המחיר על מה ששרפנו ולבנות מחדש.

      אל תרחמו עלינו. אנחנו אנשים חזקים ונתגבר.

      עד שתחליטו:

      אנחנו נחכה לכם בקלפיות עם האות ז'. אם תחליטו שזה מה שאתם רוצים בכל זאת, למרות האשתון ולמרות המתקפות,

      תקבלו את הלב הכי גדול שלנו, את האומץ הכי גדול, את המלחמה הכי גדולה שלנו בהון-שלטון-עיתון-עולם תחתון שראיתם מימיכם.

      ולכן אין לי מושג על מה להגיב. ואני גם לא רוצה להגיב.

      תם עידן הדיבורים. עכשיו עידן המעשים.

      נתנו לכם את הלב שלנו, תחליטו.

      תחליטו.

      ומה שתחליטו ביום שלישי - נקבל.

      בלי פחד!

      מחק
    2. אני מוצא את התשובה של אלדד יניב מאוד לא מספקת מצד אחד.

      ומצד שני, לתחקיר כ"כ מקיף אני לא יודע איך אפשר בכלל לתת תשובה מספקת. קשה לי לדמיין משהו שאלדד יניב יכול היה לומר שהיה באמת סותר את מה שנאמר שם.

      בעיקר - אם הוא אמר במפורש שאם לא יהיה סקר שמראה שהם עוברים את אחוז החסימה הוא יוריד את הפתקים וכיום אין אף סקר מהימן שאומר את זה - הדבר ההגון לעשות יהיה להוריד את הפתקים שלו ולהתקפל הביתה.

      קשה לי לראות תשובה לגיטימית לתחקיר כל כך מקיף שאינה התקפלות. כרגע אישתון הוריד הפוסט ולאחר עריכה יחזיר אותו, ככל הנראה בערב.

      מחק
    3. התחקיר של אישתון זה קצה הקרחון
      יותר כדאי לחפש אנשים שסבלו מנחת זרועו של אלדד יניב, אחרי(!!!) השינוי הדרמטי שעבר לטענתו
      חפשו מה לתמיר חג'ג' ולאבישי מתיה, שותפים לשעבר שלו להגיד על הצדיק

      מחק
    4. אבל מה אמר אישתון בתחקיר שלו? אין לו שם שום דבר. אבל קשה לגלות את זה כי הוא נורא ארוך...

      מישהו יכול לתת עובדה בעיתית אחת מהתחקיר של אישתון?

      עמית.

      מחק
    5. אני אתן - היה שם כמה דברים אבל אני חושב שמה שחשוב היה שהוא תקף את ההבטחה שלהם לפרוש מהקלפי אם הם לא עוברים את אחוז החסימה. כפי שכתבתי בעצמי, הם העבירו את הטענה למגרש הניו מדיה וטוענים שלפי הם עוברים בכל זאת. הוא די קרע אותם לגזרים בהיבט הזה והראה שאפילו לפי החישובים הכי אופטימיים (לייקים, שיירים, צפיות ביוטיוב, סקרים וכו') - האפקט שהם יוצרים הרבה יותר גדול מהגודל שלהם בפועל. בגדול אם הבנתי נכון הוא טוען שכמות קטנה וקולנית של אנשים יכולה לייצר הרבה באזז ברשת, כשהמטרה היא כמובן לגרום לך ללכת להצביע.
      זה מה שאני לקחתי משם בכל מקרה, פחות מעניין אותי כל הקטע עם החשבונית של מאקו.

      מחק
  14. צריך להחזיק בעקרונות אמיתיים:
    אין יש מאין, לא לשקר, לא לתאוות בצע, לא לגנוב, לא לנצל, ש 50% מהייצור שייך לכולם, בהגבלת הילודה למעוטי יכולת ונזקקים, בשמירה על סביבה נקייה מרעלים, בשוויון, בכך שקדמה טכנולוגית יכולה לספק את כל צורכי בני האדם ולשם כך נועדה. בכך שאוצרות הטבע והאדמה שייכים לכל פרט במדינה באופן שווה.

    כשהדברים האלה יהיו ברורים ויחדרו להכרה של כל אחד, תגיע עת הכלכלה האמיתית.

    הדפסת כסף(האינפלציה של שנות ה80) או יצירת חובות הם שהופכים את רוב העם לבעל חוב, מנוצל ועני ובאותה עת מעשירים את המדפיסים והמלווים כטפילים על חשבונם.

    עד שהאחראים לא יישפטו וישלמו בעד פשעיהם, כאחרון הגנבים והבוזזים, וישיבו לעם את כל אשר נבזז, לא תגיע הכלכלה האמיתית.

    מאחר שבעלי ההון והשלטון מחזיקים בכוח פיזי(משטרה), משפטי, כלכלי ותקשורתי, ונשענים על הבערות והעיוורון של העם, הדבר הזה לא יקרה מעצמו ולא בקרוב .

    כסף חייב להיות בעל ערך משל עצמו, מאריך ימים ובלתי מתכלה, קשה ליצירה והפקה,
    לא ניתן לזיוף, שקל לשמור עליו וקשה לגנוב אותו .
    המתאים ביותר והקרוב ביותר לדרישות אלה הוא הזהב והמתכות היקרות והנדירות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מבין שאתה לא מתעניין הרבה בנושא:
      מאיפה אמור להגיע הזהב? אין לי מושג לגבי ישראל אבל לארצות הברית אין זהב
      https://www.youtube.com/watch?v=ixGAXme_qHI
      רוב הזהב נמצא אצל העשירים

      מחק