יום חמישי, 20 בפברואר 2014

נגידה שיש לה אלוהים

מאת: ערן הילדסהיים
 
היא מנהלת שיטה כלכלית שפשטה את הרגל ודוגלת בצמיחה שאיש לא מבין למה באמת צריך אותה ולמי היא תורמת. כל זה לא מפריע לה להצביע על הקבוצות הכי חלשות במשק כמקור לבעיות הכלכליות שלנו. הכירו את ד"ר קרנית פלוג - הפנים שמיצגות את האליטה של מדע הכלכלה היום.

זה כבר לא סוד שיום בהיר אחד, במהלך שלושים השנים הקרובות, נקום ונגלה שכולנו נותרנו ללא ביטוח לאומי. זה כבר לא סוד שאין בנמצא שום נוסחה מתמטית שתוכל לספק לנו פנסיה, גם אם גיל הפרישה יעלה מעל 70. גם הוכח שהצמיחה מנותקת מרווחתו של האזרח, ובמקביל קוברת אותו תחת הר של חובות וזיהום סביבתי. את הנגידה שלנו נראה שזה לא מעניין. לה יש אוסף של נוסחאות וחוקים אקדמיים שהומצאו לפני מאה שנים וקיבלו אצלה מעמד של אלוהים. היא לא מערערת עליהם, לא מטילה בהם ספק או בוחנת אותם מחדש למרות שכשלו פעם אחר פעם בכלכלות העולם.  כך למשל בשנת 2007 פרץ משבר כלכלי גדול בכל העולם. הסיבה : בועת נדל"ן אימתנית שהתפתחה ופקעה בארה"ב. תגובתם המיידית של פישר ופלוג כדי למנוע מהמשבר להגיע לארץ היתה הורדת הריבית רק כדי ליצור את אותה בועת נדל"ן אימתנית גם כאן. ככה זה כשיש רק נוסחה אחת ואין מלבדה. הפתרון לבעיה הוא בעצם הבעיה עצמה.
 
הנגידה ד"ר קרנית פלוג

השבוע הרוחות סערו- הנגידה טענה בכנס של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי הגידול במשקלן של אוכלוסייות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים (תוך שהיא מכוונת לחרדים והערבים) הוא האשם בשיעור הצמיחה הנמוך. הנגידה לא סיפרה משום מה באותו הכנס על מסמך שהונח לאחרונה על שולחנה ושהוכן על ידי עובד במחלקת המחקר והמידע של שירות התעסוקה. המסמך הראה בצורה חד משמעית כי כמות דורשי דמי האבטלה בישראל עלתה בכ-33% בשנתיים האחרונות, וזאת ללא החרדים והערבים. הנתון הזה כנראה שיבש לנגידה את המספרים בנוסחאות והמסמך נגנז. העובד,דוד צרפתי, שכתב אותו הועמד לפיטורין מספר ימים לאחר מכן. כל זה לא מנע מפלוג להציג את הבעיה שלנו כבעיה שמקורה בכמה סקטורים חלשים תוך התעלמות מהעובדה שהיא כבר מכירה: בעית התעסוקה היא היום בעיה מערכתית ורחבה בהרבה מעבר לחרדים וערבים.

 ובכלל, אם מדברים על עבודה ונוסחאות כלכליות שלא התחדשו מזה מאה שנה, נשאלת השאלה מדוע אנחנו צריכים לעבוד כל כך קשה ועוד זקוקים לעוד כוח אדם נוסף?
 בכתבה של אורי פסובסקי בכלכליסט צוין שכבר לפני שמונים שנה, במאמר מפורסם בשם "אפשרויות כלכליות לנכדינו", הכלכלן הבריטי הדגול ג'ון מיינרד קיינס צפה שהקדמה הטכנולוגית תאפשר לנו לעבוד רק 15 שעות בשבוע כדי לספק את כל צרכינו. בשאר הזמן היינו אמורים לעסוק בפעילויות פנאי, יצירה, או סתם בבטלה. אבל זה לא קרה. מספר העובדים בחקלאות או בתעשייה אמנם ירד משמעותית במאה החולפת, אבל במקביל חלה התפוצצות במספר המועסקים במשרות לא יצרניות כמו שירות, ניהול ואדמיניסטרציה. ושבוע העבודה, כפי שכולנו יודעים, לא באמת התקצר. תיכף נגיע לסיבה מדוע קיינס טעה בתחזית שלו.

באותו הכנס הסבירה בנוסף הנגידה כי כושר ההשתכרות של אוכלוסיות, כמו של הערבים והחרדים, ברוב המקרים לא יאפשר להם לצאת ממעגל העוני גם אם שני בני הזוג שם יצאו לעבוד. אם כך, נשאלת השאלה מדוע בכל זאת הנגידה כל כך מעוניינת שיכנסו לשוק העבודה?
הסיבה העיקרית שעולה מדבריה של פלוג היא הצורך בצמיחה. הנוסחה פשוטה: כל עובד שיכנס לשוק העבודה ישרת את העליה בשיעור הצמיחה. בנוסחאות של פלוג הכלכלה אמורה לצמוח כל הזמן, ובשביל לצמוח אנחנו צריכים לצרוך יותר, לייצר יותר ומכאן שלעבוד יותר ויותר . בשלהי המאה הקודמת אולי היה ניתן עוד למצא את ההגיון מאחורי הטענה של פלוג. בעבר היה מחסור גדול בכוח אדם ובמוצרים שיוצרו על ידי האדם. היום אנחנו חיים בעידן בו המחסור הוא כבר לא בכוח אדם או במוצרים, אלא במשאבי הטבע שבהם בני האדם משתמשים. למרבה הטרגדיה הנגידה במדיניותה גורמת לנו לצרוך יותר, ומכאן גם לבזבז יותר משאבים חיוניים ללא צורך. הכל רק כדי לשרת נוסחאות לא רלונטיות לתקופתנו המחשבות צמיחה. כך למשל מחצית מהאוכל בעולם כיום נזרק לפח מדי שנה ומכשירי חשמל ואלקטרוניקה הופכים לפחות ופחות עמידים עם הזמן והכל כחלק מניסיון לשמר את רווחיותם של תאגידים ומכאן שגם לשמר את קצב הגידול בצמיחה.
 
פרופ הרמן דיילי עטור הפרסים הוא אחד הכלכלנים הגדולים בני זמננו.דיילי כתב למעלה משלושה ספרים (המפורסם שבינהם הוא "כלכלת מצב יציב") שבהם הוא טוען כי אין שום בעיה לעבור למודל בו במקום לעודד צמיחה על מנת לספק עוד מקומות עבודה, פשוט להגמיש את יום העבודה כך שיותר אנשים יעבדו פחות שעות בכל יום. בדיוק כמו שחזה קיינס בזמנו, רגע לפני שכשל בחיזוי חוסר הגמישות המחשבתית של הכלכלנים בני דורנו. אחת הבעיות היום שדיילי מצביע עליהן היא העובדה שהבנקים מייצרים לנו את הכסף, והם עושים זאת בכל פעם שהם מלווים לנו אותו. הבנקים מרויחים מהריבית על ההלוואות. כלומר המערכת בהובלת המערכת הבנקאית  מעודדת אותנו באופן מכוון להכנס לחובות, שבשביל להחזיר אותם צריך לייצר צמיחה מואצת ולעבוד יותר. דיילי טוען כי יש לאסור על הבנקים את הפונקציה של יצירת הכסף. גישה זו לא כל כך מסתדרת עם החוקים והכללים של פלוג  שמגנים על המונופול ליצור הכסף שניתן למערכת הבנקאית.

לנגידה אין באמת תשובות מדוע אנחנו צריכים את הצמיחה הזו היום, במה היא תורמת לאדם העובד ואיך היא יכולה להמשיך להתקיים בעולם עם משאבים סופיים. היא בסך הכל חמושה בסט חוקים שהיא מאמינה בהם אמונה עיוורת. זה מבחינתה האלוהים שלה. כשהחוקים לא עובדים היא מתחילה להאשים את האזרחים, כאילו אלה נולדו להיות מספרים בתוך נוסחאות שמייצרות רווחים. מבחינתה של הנגידה כנראה כולנו נולדנו לשרת את הכלכלה במקום שזו תשרת אותנו.

48 תגובות:

  1. הנגידה מיצגת אירגון שהוא המרוויח העיקרי מהמצב הקיים, וכתוצאה מכך היא מתוגמלת כדי לשמר את המצב הקיים.

    למה מישהו חושב שהיא צריכה לדאוג לרווחתו של האזרח הקטן? בגלל שיש חתיכת דף שכתוב עלי כמה משפטים ומישהו קרא לה "חוק"?

    השבמחק
  2. מיסים ריסוסים והפלרה20 בפברואר 2014 בשעה 4:36

    השיטה היא כל הזמן להאשים איזה פלג מסוים באוכלוסיה .הם הגורם לבעיה כזו או אחרת ולא השיטה המשעבדת. כתבה לעיניין -תודה לך ערן על כל הכתבות שאתה מעלה כאן

    השבמחק
  3. מי שמתעניין, אפשר לקרוא מאמר של הרמן דיילי על 100% רזרבה וביטול הזכות של בנקים ליצור כסף:
    http://www.paulcraigroberts.org/2012/07/30/nationalize-money-not-banks-herman-daly/

    השבמחק
  4. הבנקים הם המוציאים לפעול של "השיטה" ואי לכך אסור לפגוע בהם, הם היחידים שעובדים "נכון" לעומת כל השאר.
    גם כשהם כושלים צריך לייצב או להציל אותם כדי ש"השיטה" תימשך.

    השבמחק
  5. זה מה שקורה כשהארגון המחליט על גורלות במדינתנו הינו גוף הכפוף לגוף עצמאי אחר ( הבנק העולמי ) בעל שיקולים רווחיים בלבד לאנשים השולטים בו ולא טובת האזרח או המדינה.

    השבמחק
  6. ערן שלום, ראשית תודה על האתר .

    דבר אחד אני לא מבין , האם מישהו מכריח אותנו לצרוך ולקיים את מגדל הקלפים הכלכלי הנובע מאופן יצור הכסף?.

    הרי אף אחד לא מכריח אותי לקנות מכונית חדשה או מכונית בכלל אין לי צורך בכל הטאבלטים והאיפונים וכמו כן טלויזיה לא חייבים ועוד דברים שממש לא תורמים כמו מנוי לעיתון ומזון גרוע תוצר נוסף של תרבות הצריכה שלנו.
    והאמת שגם דירה לא חייבים לרכוש.
    עכשיו אם כמה מאות אלפים ינהגו כך ולא ישתעבדו לחובות כל מערך הצריכה הזה יתחיל לקרוס . אולי בעצם לא צריך לעשות הרבה אלא פשוט לא להיות שותף במשחק הזה .
    נכון עדיין נצטרך אמצעי חליפי בין אנשים כמו כסף אבל לא בכמויות גדולות כל כך ואולי שוב הכסף יהיה אמצעי בעל ערך אמיתי כמו שהיה לפני שהוקם הפדרל רזרב ושיטת הבנקאות הנוכחית.

    השבמחק
    תשובות
    1. את התגובה הזאת כתבת באמצעות מחשב. בעוד כמה זמן מערכת ההפעלה של המחשב הזה כבר לא תעבוד ותצטרך לשדרג אותה. אחרי כמה שנים תצטרך להחליף מחשב כי החומרה כבר לא תתמוך בדור הבא של מערכות הפעלה. אם פעם היית קונה מקרר ל15 שנה היום אתה מחליף מחשב אחרי שנה שנתיים. לא תרכוש דירה? תשלם בוחטה דמי שכירות שיעלו עוד ועוד. אני מסכים שאפשר להילחם בזה אבל זה קשה מאד ולכן הרוב תמיד ילכו עם השיטה

      מחק
    2. אף אחד לא מכריח אותנו לעשות כלום אבל יש אילוצים שלא תלויים בך. חלק מהמכשירים האלקטרונים אצלך בבית מושבתים מידי תקופה על מנת שתאלץ לקנות חדשים. עוד דוגמא: כשאתה חוסך כסף ושם בבנק בסביבה של ריבית אפס אתה למעשה מאבד כל שנה כמה אחוזים טובים מערכו. זה ודאי מגדיל את הכדאיות שלך להוציא את הכסף ולהשקיע/לצרוך איתו דברים לפני שיאבד עוד מערכו.
      אל תשכח את האפקט הפסיכולוגי - עד לפני 5-6 שנים מי שלקח מיליון ש"ח משכנתא נחשב משוגע/מתאבד פיננסי/ החליק על השכל (בחר את המילה הנכונה) - היום זו משכנתא סטנדרטית. למה? האם הסיכון פחת ? האם מצבם הכלכלי של האזרחים טוב יותר? זה אפקט פסיכולוגי שהגורמים שאמורים לנטרל אותו בראשות בנק ישראל יושבים מהצד כי זה מצב שמבחינתם הוא הכי נכון להרגע מבחינה כלכלית .
      בודאי שאם נפסיק לצרוך כל הכלכלה הזו תקרוס כמו מגדל קלפים אבל בכל מקרה זה יקרה בשלב שכמות החובות תעלה על יכולת ההשתכרות של האזרחים. הרי החוב חייב לגדול מידי שנה אבל המשכורת לא -זו כלכלה לא בת קיימא . הר החובות לא יוכל להמשיך לצמוח לנצח בלי שיהיו לכך השלכות.

      מחק
    3. כמה שלא תנסה לצמצם בצריכה אפילו עד כדי הצרכים הבסיסיים בלבד, לא תוכל להיחלץ מהשפעת השיטה והיא תמשיך לנהל את חייך בדיוק כמו של אנשים האחרים, מאחר והכסף - המטבע היחיד שחוקי וזמין במדינה הוא שקל שנושע עליו את כל נטל השיטה עם כל חסרונותיה. כל עוד אתה נאלץ לעבוד בשביל הכסף הזה, לשלם ולהתחשבן בעזרתו - אתה חלק מהשיטה שמיטיבה למיעוט הבודדים - "יחידי סגולה" ומשעבדת אחרים.
      הדברים בכתבת הם בגדר ניהול נכון של כלכלך האישית והימנעות משיעבוד החובות המיותרים, אך אין מספיק בהם על מנת להיחלץ מהשיטה שמשפיעה על כולם ללא יוצא מן הכלל!

      מחק
  7. תודות חמות לך ערן
    היבט ברור וחד ובתרגום לעברית מומלץ לראות בסרט הבא:
    http://www.youtube.com/watch?v=3aSsxnq4Vhw

    השבמחק
    תשובות
    1. מומלץ לקרוא כמה הסרט מטומטם -
      http://thrivedebunked.wordpress.com/

      אם כבר, אז הסרט הבא -
      http://www.youtube.com/watch?v=dOZ2cfAMJa4

      מחק
  8. תודה על המאמר,
    הצלחת להנגיש את הנושא בצורה כל כך מאורגנת וברורה שאי אפשר כבר לעצום עניים ולא לראות את גודל האיוולת ומשרתים של איזה אדונים אנחנו.
    עכשיו רק נשאר לחכות עד שתן חודורב יערוך מזה כתבה... וכמובן את הקרדיט הוא לא יתן שם, אבל למי זה אכפת, הרי אנחנו כאן כדי להפיץ להמונים
    יאללה מתן, לך על זה (:
    במחשבה שנייה, אולי בעצם לא, כי הרי להפנות אצבע מאשימה לממשלה ולראשי הערים זה לא כל כך מסוכן כמו להצביע על האשם האמיתי. בנק ישראל.

    השבמחק
  9. מאמר חזק וחשוב!
    יש לשתף אותו כמה שיותר בין אזרחי ישראל.

    השבמחק
  10. מדהים תודה!
    כתבת-שהצמיחה מנותקת מרווחתו של האדם,אפשר לקבל איזה לינק לזה?לקרוא על זה עוד? תודהץ
    2. בקשר לפרופסור דיילי,נכתב שיש לו כמה ספירים שהוא כתב,אתה ממליץ עליהם?
    אם כן אפשר לקבל את השם שלהם?
    תודה רבה רבה,
    סופש נעים

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. לגבי הצמיחה:
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/09/8.html

      2. לגבי ספריו של דלי תוכל/י לקרא כאן. הספר הראשון כמו כתבתי במאמר Steady-State Economics הוא המפורסם ביותר שלו :
      http://en.wikipedia.org/wiki/Herman_Daly

      מחק
    2. היי ערן
      האם ניתן לבצע את המהלך הבא:
      נניח שמחיר דירה יירד בעשרים אחוז.לפי מה שאתה אומר זה יפיל את המשק.אבל מה יקרה אם בספרי הבנק יימחקו עשרים אחוז מהחובות ? זה סתם מספרים.ואז לא תהיה מפולת
      גיא

      מחק
    3. גיא
      הריבית שהבנק מקבל על המשכנתאות משמש אותו בין השאר לתשלום התחיבויותיו כמו למשל הריבית על הפקדונות, דיבידנדים וכו'. אם החובות ימחקו הבנק יכול להגיע למצב שלא יהיה לו כסף למלא אחרי התחיבויותיו. באותו הרגע אם הבנק לא יחולץ על ידי בנק ישראל או הממשלה הוא יחשב כפושט רגל.
      אגב, אתה מדבר על 20% אבל המציאות הרבה יותר גרועה. בעבר אמר פישר שמספיק שחצי אחוז מלוקחי המשכנתאות לא יוכלו להחזיר את המשכנתא כדי להכניס את כל המערכת הבנקאית לבעיה.

      מחק
    4. מעל כ-2 אחוז מלקוחי משכנתא היו חדלי פרעון בשנת 2013. כך שהנתון הזה של חצי אחוז הוא לא נכון.

      מחק
  11. העבדות כמקור פיננסי ושליטה

    משחר הימים האדם שיעבד את מינו כדי שהוא יהיה בעל מוצרים ונכסים, בתחילה העבדים נקראו שואבי מים וחוטבי עצים - למרות שהם גם עבדו בשדה ושרתו את האדון.
    הרעיון המוטעה כאן הוא שברור שצריך להיות עבד עלמנת שייצר מוצרים,
    עבד היה אדם רגיל שמנעו ממנו כל זכות להחזיק רכוש והוא בעצם היה רכוש בעצמו אשר ייצר רכוש.

    עם התקדמות הטכנולוגיה ירדה התלות בעבדים אולם נוצרה בעיה חדשה והיא שליטה באוכלוסיה, בכל פעם שניסו לשחרר מדינה כבושה או עבד הוא קם והרג את האדון כך שלשחרר את העבד היווה סכנה לאדון.
    מה שקורה היום באירופה עם אפקט הקולונייליזם שדעך הוא תופעה שהעבד או העם המשועבד קם על המשעבד וחונק אותו כלכלית עם ריבוי "על טבעי" עלמנת לסחוט כסף ממדיניות הרווחה.

    הסיבה לתגובה הקשה היא הסתגלות, אדם צריך להסתגל בהדרגה למצבים חדשים או לעובדה שיש לו.
    כולם יכולים לראות שבשכונות מצוקה למרות השקעת העיריה - מתקני השעשועים והנוחות לא מחזיקים מעמד כולל תחנות האוטובוס אשר באות להגן על אלה המחכים בתחנה - האנשים באותו איזור לא באמת יכולים לקבל את ההטבות הללו מהחברה כי החברה "דואגת" להפוך אותם לעבדים בפן הכלכלי והם מגיבים בהתאם.

    נוצר מצב של ידע מוחשי ופחד של הממשל מאנשים משועבדים ואי רצון לשחרר אותם כדי שלא תתחיל אנרכיה ומנגד שיטה כלכלית אשר תביא לפיצוץ בכל מקרה.

    כמובן שיש דרך לטפל במצב הזה אבל זה לא ישרת את בעלי הממון באותה המידה שזה ישרת את שאר האזרחים לפחות בטווח הקצר.

    האמת היא שאף אחד לא באמת רוצה לחיות ליד אנשים משועבדים ומסכנים, והמדינה הזאת קטנה מדי בכדי להיות מספיק רחוקים ומבודדים מהם שלא לדבר על העובדה שהכדור הזה קטן מדי בשביל זה.
    ולכן טכנית אנחנו לא יכולים - אף אחד מאיתנו - להרשות שהשיעבוד הכלכלי יקרה, אם אנחנו באמת רוצים להיות חופשיים בארצינו.
    ככל שהעני הופך ליותר עני ופונה אל הפשיעה וכך העשיר הופך לפחות בטוח ופחות חופשי להינות מהונו.
    ובעצם אמרתי שאין לנו את הפרבילגיה לשעבד את האחר לא בגלל שזה לא נחמד או מוסרי אלא בגלל ההקרבה של החופש של המשעבד או זה שמתעלם מהמצב של שיעבוד.

    בהערכה
    אמיר

    השבמחק
    תשובות
    1. העבד בשדות הכותנה בארה"ב לפני כמה מאות שנים העביר 100% מהתוצרת לאדון
      היום אנחנו מעבירים 70%-80% מתוצרתנו לאדון - זה לא עושה אותנו אנשים חופשיים (עני ומעמד ביניים כאחד)

      בשני המקרים יש 1% ששולט ונהנה מהמצב. אותה שכבה שולטת מנצלת את כח המדינה כדי להמשיך ולשלוט.

      מחק
    2. אמיר,יפה דרשת.
      אנונימי,השלמת את הדרשה.

      מחק
  12. רשת חברתית להלוואות
    http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-93757b2493c2441004.htm

    השבמחק
  13. חברים יקרים, אני ממש מופתע לגלות עד כמה אתם לא בכיוון. גם מהכתבה וגם מהתגובות נודף ריח סוציאליסטי של "מגיע לנו". מגיע לנו ביטוח לאומי, תעסוקה, פחות שעות עבודה וכו'. האם אתם באמת סבורים שלמדינה יש יכולת לממן את כל מאוויכם? יש לי הערכה שדווקא אתם, כותבי הכתבה והתגובות נמנים בין משלמי המיסים, אשר מרגישים נפגעים ובצדק, רק שאתם מפנים את החיצים שלכם בכיוון הלא נכון. האשמה אינה קרנית פלוג. התקלה היא דווקא "יתר סוציאליזם", מימון שכבות רבות שאינן עובדות או עובדות בשחור, מימון בריאות ומימון יוזמות פוליטיות שכל מטרתן היא הטבה עם ציבור הבוחרים, או במילים פחות יפות: שוחד. המדינה צריכה לתמקד באספקת ביטחון ותשתיות בלבד. להיות יפה ולשתוק. עליכם מוטלת החובה לעבוד למחייתכם ככל שניתן. מי שיהיה חכם ומוצלח - ירוויח יותר. אף אחד לא צריך לממן את התיסכולים שלכם. תתעוררו.

    השבמחק
    תשובות
    1. וואו
      החמצת את כל הפואנטה

      מחק
    2. 12:00 -
      אני כל כך מקווה שאתה סתם ציני היום ...
      אבוי

      מחק
    3. 12:00 לא ציני בדקתי את מה שהוא אומר גם לנייד שלי יש ריח לא משהו.
      אבל לי נראה שזה בגלל העמבה של אתמול ולא בגלל הסוציאליזם
      אבל לך תדע - סטטיסטית הוא יכול להיות צודק, בדיוק כמו שהלמ"ס מוציאים נתונים מוזרים - ואי אפשר לומר שזה לא נכון.

      מחק
    4. אתה מבלבל בין אחריות אישית לאחריות ממסדית.
      לכל אחד צריכה להיות האחריות האישית למצבו הפרטי ולמצב משפחתו.
      מעבר לזה, יש את איך כל המדינה הזו מתנהלת.
      וגם כאן יש אחריות אישית ל"מה החלק שלי בהמשך ההתנהלות הזו".
      אם תרצה או לא, ישראל היא מדינת רווחה.
      קל מאוד להתנגד לרעיון הזה כל עוד אתה לא בצד הנזקק.
      הבעיה היא בביצוע.
      ואם אתה מגדיר את עצמך כאזרח שהחיים פה חשובים לו - נדרש ממך לעשות את מה שביכולתך לעשות בשביל לדאוג לתיקון המצב, וזה מתחיל בראש ובראשונה במודעות.

      מחק
    5. לאנונימי 12:00
      אפשר להחזיר את הטבע\הארץ לחרדים ולערבים, ולברוח לארצות קפיטליסטיות יותר זולות כפי שחוקי הדת הקפיטליסטית דורשת. היצמדות הקפיטליסטים לארץ ישראל עם מצב בטחוני לא יציב נצחית ?! היא סתירה לחוקי הקפיטל שטוענת שהאדם מטבעו מחפש אך ורק רווחים.

      אבל לכבוש מהם את הארץ בשם התורה והיהדות ולגזול מהם את ארץ ירושתם מראש, שאפי' מים ומי גשם אסורים לאגור על פי חוק בכדי ליצור ביקוש לבסיס כך שכל אדם חייב להיות חלק בנטל הצמיחה ועוד להאשים אותם בריבוי ילדים ולאשים את הזקנים למה הם עוד בחיים (ערך היקר שכח כנראה להזכיר את הזקנים, הרי היא אמרה: חרדים ערבים וזקנים הם הגורמים לאי צמיחה).

      ולכן לדעתי תעשו נכון שתלכו לארצות קפיטליסטיות יותר זולות ובלי בעיות ביטחוניות ובלי בעיות חברתיות ובעיות תרבותיות נצחיות והרבה הרבה יותר זול מכל הבחינות.

      אתה מצחיק שאתה מדבר על אחריות. כי אחרי שגזלת מהם את הארץ ואת המים אתה אומר להם לקחת אחריות ?

      אגב: חכם יותר לא מרוויח יותר. (יש ברירה טבעית טוען אבי שמחון) התכוונת כנראה "נוכל יותר מרוויח יותר" וזה באמת נכון בשיטה של הקפיטל.

      מחק
    6. maxmen,
      יש הרבה בעיות בטיעונים שאתה מעלה - אבל הבעיה העיקרית היא שלא קיימת מדינה כיום בעולם המערבי המבוססת על קפיטליזם. הבסיס לקפיטליזם הוא חופש. חופש שמתחיל עם אי-קיום בנק מרכזי שקובע את הריבית, ואי-קיום מטבע אחד ויחיד במדינה. לכן, לא ברור איך את יכול להאשים את השיטה הקפיטליסטית במצב הנוכחי.

      אתה מתבלבל עם המצב הקיים, המכונה crapitalism או Crony capitalism. מצב בו הצלחה כלכלית קשורה באופן ישיר עם הקשר לממשלה. בשיטה זו, אכן מי שקרוב יותר לצלחת מרוויח יותר בלי קשר לכישרון או יצירת ערך

      מחק
    7. אנונימי 12:00 בלבלת בין רעיונות.

      בין הגישה הקיצונית של ממשלה רק תשתיות וביטחון(שאני מתומכיה אבל זה לא הנושא כאן),
      לגישה הקיצונית של המדינה עושה הרבה כמו בשבדיה למשל.

      כאן דובר על שיטה כלכלית בעייתית שכמעט כולם כולל הממשלה מבזבזים יותר ממה שיש להם,
      כי השיטה מאפשרת להם לקחת עוד ועוד הלוואות וזה יוצר חוסר יציבות מובנה.

      מחק
  14. הנגידה פנתה למקום הכי קל - האשמת אוכלוסיות חלשות.
    זו תופעה יודועה ומוכרת בה מנתבים את הזעם אל אוכלוסיות מוחלשות כתירוץ לכישלון. הדיון על העוני בחברה החרדית הוא רחב יותר ולא רלוונטי למצב המשק בדיוק כמו שגיוס החרדים הוא טעות גם לצבא וגם לכלכלה.
    מה שכנראה גרם למצב הנוכחי הוא העלאת מיסים, התעלמות של שנים מהמצב הכלכלי בעולם ושרוב אוכלוסיית ישראל משועבדת למשכנתא אז אין כספים לצמיחה וצריכה.
    עוד העלאה של מס תהיה מכת מוות לכלכלה - היא יכולה להעלות אבל כבר לא יהיה מהיכן לגבות את הכסף.
    אם רוצים להניע את הכלכלה שלב ראשון הורדת הרבית ל 15% ...
    עצוב!

    השבמחק
    תשובות
    1. שמח שהגבת,
      בזכות תגובה זו, אני מכיר את הבלוג הנחמש שלך.

      מחק
  15. עקב מסירותו ומאבקו של ערן למען כלכלה אמתית, עקב שליטתו המלאה בחומרים והבנתו המעמיקה בכלכלה כפי שהיא באמת, אני מציע להעניק לו את פרס ישראל בכלכלה. בכל הרצינות, האם יש מישהו הראוי ממנו לכך? לו היה הדבר תלוי בי אין ספק שהוא היה הזוכה. אני מציע לקוראי אתר זה לפעול לקדם את מועמדותו בצינורות המקובלים. להגיש את מועמדותו לוועדת פרס ישראל.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מקווה שאני לא חוטא בחוסר אמונה אבל אני חושב שבזה הרגע המצאת את התמימות.

      מחק
    2. נראה לי שכולנו מסכימים שאפשר לדחוף את פרס ישראל ל... ,אבל אולי להקים מפלגה ?

      מחק
    3. אפשר לעשות עצומה באתר עצומה - לחתום בשם מלא ואז נראה.
      צריך לפחות 10 אלף אנשים בשביל להתחיל להעלות על הדעת את המילה מפלגה.

      מחק
  16. הרצוי והמצוי

    כאשר מגיעה הנגידה החדשה שלנו, ומציגה את הרצוי בעיניה לגבי הכלכלה הישראלית, אנו האזרחים, אמורים לקחת זאת ברצינות. המעמד בהחלט מחייב. למעשה, קשה להעלות על הדעת תפקיד בכיר יותר בזירה הכלכלית, מזה שלה. אחרי שר האוצר, וראש הממשלה כמובן.

    בידיה המדיניות המוניטארית, שהיא החצי המשלים למה שהממשלה עושה בתחום הפיסקאלי. היא קובעת את מחיר הכסף, את מה שמותר ואסור לעשות בהמון תחומים בחיינו, ולמעשה משפיעה על אינסוף אספקטים ביום יום שלנו, למשל, מחיר הדיור...

    וכך, אנו הקוראים מגלים בדבריה פנינים הקשורים למיסים, לגיל הפרישה, ומה שקצת הרתיח אותי, את הדאגה שלה לגבי חובתה על המדינה להביא להכנסתם של הערבים, והחרדים, לתוך "מעגל העבודה". לכאורה, מי יכול להתנגד לזה? ואני שואל: האם יש בסיס לתקווה שזה יקרה?

    מקומות עבודה המוניות (מדובר בכמות גדולה של אוכלוסיה), אכן נמצאות בשפע. יש מחסור בכוח אדם רב, בכל תחומי חיינו, ולכל קורות חיים של עובד אחד, מחכים עשרה מעסיקים. רגע, זה לא המצב? חשבתי לרגע שאני נמצא במדינה אחרת.

    אם מחר בוקר יימחקו פערי ההשכלה, כל הדעות הקדומות, כל המגבלות הביטחוניות, ועוד כהנה אלמנטים ששכחתי לציין, האם נוכל למצוא מקום עבודה לכל כך הרבה ידיים עובדות, בעידן של צמצום בצמיחה, בצריכה, וגלובליזציה שמוחקת סיסטמתית כל תעשיה שיכולה לספק עבודה פשוטה? זאת במיוחד כאשר הניידות של האוכלוסיות האלו מוגבלת עוד יותר מאשר אצל האחרים (בגלל הרקע, והדרישות, התרבותיות-דתיות שלהן).

    היי-טק לנשים חרדיות, כן, יש כאלה. בוגרי אוניברסיטה ערבים יש, ויש, ואפילו די הרבה. אבל איפה הבסיס הארצי ליצירת הקרקע לצמיחת יוזמות תעסוקתיות עבור אותן אוכלוסיות, בסביבה הטבעית שלהן?

    מנגידה של בנק מרכזי היינו מצפים לפרטים יותר קונקרטיים, ואולי אף להתוויית דרך, במקום השתלבות בשיח הפוליטיקלי קורקט. האינטרס שלנו כאומה היא אכן לשלב את כל במגזרים לכור היתוך תעסוקתי, לפחות זה. על הסוגים האחרים זה לא המקום לדבר.

    הדרך לעשות זאת היא, כמו תמיד, למצוא את נקודות היתרון של כל מגזר, ולתת לו את הסביבה התומכת להתפתחות הטבעית שלו. כל עוד קובעי המדיניות יחשבו שהשוק החופשי מצד אחד, וה"מערביות" מצד שני, הם שני הרגליים הבלעדיות שעליהם ניתן לבנות משק כלכלי, כל ההצהרות לא יקדמו אותנו במאומה.

    במהות, אני מאמין שכל אדם, במסגרת ערכיו, רוצה לחיות טוב, ואף טוב יותר מן הדור שקדם לו. למדינה, ולכל מי שיכול להקצות משאבים בה, תפקידם לגלות את המסגרת הנכונה לטיפוח אותה שאיפה בסיסית. אי מילוי תפקיד זה מלבה את הצד השני של המטבע: תסכול, וכעס מתגבר. אני מקווה שמתישהו, מישהו, יעשה משהו אמיתי בכיוון הזה כי זה באמת בחיינו.

    משה שלום

    השבמחק
    תשובות
    1. משה היי.
      ראשית זה עושה לאתר כבוד שאתה מגיב ומשתף את הקוראים בדעותיך הנחשבות.
      המטרה העיקרית של האתר ותומכיו היא יצירת שינוי מוניטרי במערכת הכסף של ישראל.
      שינוי המצב הקיים בו הבנקים מפיקים את רובו המכריע של הכסף כחוב ומעבר למצב בו המדינה הריבון תפיק את הכסף באמצעות רשות מוניטרית עצמאית על בסיס תכנית שיקאגו ועבודת המחקר שנעשתה בקרן המטבע על תכנית שיקאגו.
      אם תוכל להתייחס לנושא זה . האם אתה תומך בשינוי מוניטרי ? . האם לדעתך המצב הקיים צריך להשתנות באופן משמעותי . האם אתה מכיר את עבודת המחקר על תכנית שיקאגו ומה דעתך על עבודת המחקר.

      מחק
    2. ראש הממשלה קובע הכול,כל השאר סטטיסטים בהצגה.

      להוכחה ראש הממשלה בחר בנגידה.
      יאיר לפיד ברגע שנפל למלכודת הדבש של הקואליציה נחרץ גורלו.

      מחק
  17. הטעות שלך ערן שאתה בוחן את דברי הנגידה באמות מידה של כלכלה צרופה חפה מאינטרסים - יש דבר כזה? הרי כל המיזם שלך גם הוא בנוי על אינטרס ואך תטעה אני לחלוטין בעדו - והיא הנגידה כמו כל קברניטי הכלכלה הישראלים ובראשם הניאו ליברל נהנתניהו שייכת לגילדה/קליקה - האלפיון העליון אולי??? - שהיא הנהנית היחידה מכלכלת החוב.

    השבמחק
  18. כשאני קורא את המאמר, קשה לי להשתחרר מהתחושה שמדובר, למעשה במסה אידיאולוגית, ארוזה באריזה של איזשהי אנליזה כלכלית/מדעית. אני בהחלט שותף לביקורת אבל חושב שצריך להימנע מנהיליזם.
    לגופו של עניין. זכור כי הכלים העומדים בפני הנגידה מוגבלים מאוד. היא, כידוע אחראית על המדיניות המוניטרית ובפועל מחליטה על גובה הריבית. זהו. עיקר האחריות רובצת לפיתחה של הממשלה האחראית על המדיניות הפיסקלית והחברתית, הפרלמנט ובעקיפין עלינו - אלה שממנים את מעצבי וקובעי המדיניות הזו כל בחירות מחדש.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה תמים אם אתה חושב שהכנסת חתיכת נייר לתיבת עץ פעם בארבע שנים משפיעה על משהו.
      הכל מזה שכל מפלגה מבטיחה א' ועושה ב' (ולא נושאת בתוצאות) וכלה בזה שכל פוליטקאי (בלי יוצא מן הכלל) נקנה ושולם מראש.

      המנגנונים (ממשלה, כנסת, בנק מרכזי) הם לא רלונטים, מאחר שמטרתם היא העברת משאבים מ99% מהאוכלוסיה לאחוזון השולט. השמות השונים והחוקים הם סתם תירצוים וכיסוי תחת או משחקי כוח בתוך האחוזון השולט.

      לכן, להתפלא שהנגידה משרתת את אדונייה זה טפשי. יש לדרוש הפרדת כלכלה ממדינה וסגירת בנק ישראל

      מחק
    2. לאנונימי 5:58
      לא באתי בטענות לנגידה מדוע היא לא עושה שינוי אלא הערתי את תשומת לב הקוראים שמדובר בנגידה שמובילה פרדיגמה כלכלית שמובילה לאסון כלכלי, חברתי וסביבתי כאשר היא במקום לקחת אחריות על השיטה הקלוקלת שהיא מובילה מעדיפה להסיט את האש אל עבר האוכלוסיות הכי חלשות.

      מחק
  19. כשנתניהו לא רצה למנות את הגברת דר' קרנית פלוג, יתכן בגלל חששו מהבוטות שבה הגברת הנכבדה תדבר, התשקורת רעשה על אפליית גברות. עכשו כשהנגידה מדברת כמו מריה אנטואנט, התשקורת שותקת.

    השבמחק
  20. דווקא אפשר להחלץ מהשיטה
    הנה הסולידית עשתה זאת
    אבל בשביל זה צריך לחיות חיי צמצום מפליגים וללא ילדים

    השבמחק
  21. ערן משהו לא ברור לי בשיטה שאתה מציע. הבנתי שכאשר יהיה דרוש יותר כסף הבנק המרכזי פשוט ידפיס. השאלה היא כיצד הבנק המרכזי יכול *לצמצם* את כמות הכסף במשק כאשר יש בכך צורך?

    תודה,
    יריב

    השבמחק
    תשובות
    1. ההסבר המלא פה:
      http://www.youtube.com/watch?v=tl68h4sWPvE

      מחק
  22. מבלי להיכנס לנושא השיטה הכלכלית, לא יהיה נכון לטעון שיש פחות פנאי מאשר לפני מאה שנה. מה שיותר נכון, זה שהרבה מהפנאי הפך לעבודה בעצמו - מוצרי אלקטרוניקה, טיולים לחו"ל, וכו וכו'. דברים שלפני מאה שנה אולי מעט מאוד אנשים עסקו בהם, היום אלו משרות לגיטימיות.... מעט מאוד אנשים יחסית לאז עוסקים ישירות כיום במשרות קיומיות כמו ייצור מזון.

    השבמחק