כך הפכה קנדה לאחת הכלכלות המצליחות והיציבות במאה ה-20

מאת: ערן הילדסהיים

כלכלת קנדה של עד אמצע שנות ה70, היא אחת הנעלמים הגדולים בהיסטוריה הכלכלית של המאה ה-20. קנדה הספיקה במשך 35 שנים להשתתף במלחמת העולם ובנוסף לנהל כלכלת רווחה מהגדולות בעולם .הכל מבלי שהצטרכה להגדיל את החובות שלה או להעלות מיסים לאזרחיה. את סוד ההצלחה של מדיניותה לא מלמדים באוניברסיטאות, לא תוכלו למצא על כך חומר בספרי הכלכלה ומעולם הנושא לא עלה לסדר היום התקשורתי. וויל אברהם ,מורה קנדי ופעיל חברתי, חקר את הנושא במשך שנים. בספטמבר שנה שעברה, שבועות ספורים לפני שנפטר, תיעד בוידאו שלב אחרי שלב את סוד ההצלחה של קנדה באותה תקופה. הוא גם השאיר בסופו מסר חשוב לדור הצעיר בכל העולם. לפניכם הסרטון הנדיר בתרגום לעברית.

הנה תאורו של וויל אברם עד 1:36 והחל מדקה 8:33:

http://www.youtube.com/watch?v=u0jQj3e8-pk

היום מדינה על מנת לגייס כספים למימון פעילותה חייבת בנוסף למיסים שהיא גובה ללוות מגורמים פרטיים ,מה שמצריך ממנה מאוחר יותר לשלם נתח גדול מתקציבה להחזר הריבית על אותן הלוואות. בקנדה בשנות ה30 החליטה המדינה באמצעות הבנק המרכזי של קנדה (בנק אוף קנדה) לייצר את הכסף ללא חוב ולתת אותו בעבור יצרנות וסחורות. למרות ההוצאות הכבדות שהיו לקנדים מ1940 למימון השתתפותם במלחמת העולם השניה , היתה קנדה המדינה היחידה בעולם שהחוב שלה נשאר יציב וברמה נמוכה עשרות שנים. בנוסף קנדה הצליחה במהלך התקופה להקים מערך סוציאלי מכובד, מערכת חינוך מפוארת , מערכות תחבורה הכוללת את סלילת הכבישים הארוכים בעולם נכון לאותה תקופה, רכבות תחתיות , שדות תעופה, ליישם ביטוח בריאות ממלכתי ואפילו העניקה רשת בטחון פנסיונית לכל תושביה הותיקים. הכל ללא הגדלת החוב וללא הגדלה משמעותית במיסים. נשמע כמו משהו דימיוני בימינו.

ב1973 החליטה ממשלת קנדה בעצה אחת עם קרן המטבע העולמית ליישר קו עם העולם. הממשלה החלה שוב ללוות כספה מבנקים וגופים פרטיים. החובות שלה מאז זינקו במאות אחוזים יחד עם המיסים שמממנים את החובות האלה. הפגנות סטודנטים אלימות בגלל המצב הכלכלי הפכו בשנים האחרונות לדבר שגרתי ברחובות מונטריאול.

לפרוטוקול הדיון בפרלמנט הקנדי מ1939 שבו הוחלט על הלאמת הבנק המרכזי:
קישור