מאת: ערן הילדסהיים
450 נשים וגברים ,בינהם המפקח על הבנקים לשעבר יואב להמן, מילאו מפה לפה את האולם בי"ס אליאנס בתל אביב במפגן תמיכה אדיר בשינוי המוניטרי בישראל. בכנס נאמו פעילים מרכזיים בתנועה ,הפרופ' לכלכלה יהודה כהנא ,יו"ר ועדת הכלכלה ובכיר לשעבר בבנק העולמי ח"כ אבישי ברוורמן ושותפו לועדה ח"כ משה פייגלין.
פייגלין הביע תמיכה מלאה במאבק התנועה נגד המונופול של הבנקים על ייצור הכסף והביע נכונות לסייע בקידום השינוי גם בכנסת. בצד הפתרונות, הודיע שיש לבחון פתרונות נוספים לנושא מלבד הפתרונות שמעלה התנועה. הוא הביע את תדהמתו מהנתונים שהוצגו במהלך הכנס שהצביעו על כך שלמעלה מרבע מתקציב המדינה מורכב מחובות וריביות.
פייגלין קרא מעל הבמה לח"כ ברוורמן לחבור אליו בהעלאת הנושא המוניטרי לסדר היום בועדת הכלכלה בכנסת. ברוורמן מצידו הודיע כי הוא מכיר בבעיה אך הוא זקוק לזמן כדי ללמוד את הנושא טרם יגבש עמדה בעניין.
בפוסט שפרסם פייגלין ,ושזכה למאות שיתופים ברשת, התיחס לכנס ולצורך לשנות את השיטה המוניטרית בישראל:
במהלך הערב הוצגו נתונים המוכיחים כי מעבר לכלכלה בה כסף לא נוצר מחוב בנקאי,יפנה לישראל כמעט מידית 38 מיליארד ש"ח ,המיועדים כיום לתשלום הריביות על החוב שלה. לפי חישוב שהוצג בכנס על ידי פעיל התנועה אסף מורג (ראו מצגת למטה), ניתן בסכום הזה לבטל את כל המיסוי בנדל"ן (ובכך להוריד בעשרות אחוזים את מחירי הדירות) ובנוסף לאפשר לימודים חינם באוניברסיטאות וכן להציל את מערכת החינוך והבריאות.
המצגת במלואה:
450 נשים וגברים ,בינהם המפקח על הבנקים לשעבר יואב להמן, מילאו מפה לפה את האולם בי"ס אליאנס בתל אביב במפגן תמיכה אדיר בשינוי המוניטרי בישראל. בכנס נאמו פעילים מרכזיים בתנועה ,הפרופ' לכלכלה יהודה כהנא ,יו"ר ועדת הכלכלה ובכיר לשעבר בבנק העולמי ח"כ אבישי ברוורמן ושותפו לועדה ח"כ משה פייגלין.
 |
| כנס שינוי מוניטרי אתמול |
בפוסט שפרסם פייגלין ,ושזכה למאות שיתופים ברשת, התיחס לכנס ולצורך לשנות את השיטה המוניטרית בישראל:
"מאיפה בא הכסף שבו אנו משתמשים?
כשהייתי ילד חשבתי שהוא בא מהממשלה, שבנק ישראל מדפיס ומחלק כמו ב 'מונופול'.אח"כ הסבירו לי שהבנקים מלווים לציבור את מה שמפקידים אצלם החוסכים – ומרוויחים מההפרש שבין הריבית שהם משלמים למפקידים, לריבית שהם גובים מהלווים.מסתבר שזה ממש לא כך. בנק ישראל מדפיס (מייצר) חלק זעום מהכסף שמסתובב בכלכלתנו. מי שמייצר את הכסף באמת, אלו הבנקים המסחריים. כן, שמעתם נכון, הבנקים לא מלוים כסף שיש להם, הם בעיקר מייצרים כסף מהאוויר ופשוט מקלידים סכומים בחשבון הלווים, כסף שכמובן יקבלו בחזרה בתוספת ריבית.בן דייסון ,ממובילי התנועה לשינוי מוניטרי באנגליה ,העביר עבור באי הכנס מסר מיוחד שהוקרן על המסך המרכזי באולם.דייסון דווח על ההתקדמות העולמית בנושא השינוי המוניטרי:
לסיפור הזה משמעויות מרחיקות לכת. כי הרי בכדי להחזיר את הקרן +הריבית יש צורך בכמות גדולה יותר של כסף בשוק – כלומר הבנקים חייבים לייצר עוד כסף, וכך הם אכן עושים. כמות הכסף הולכת וגדלה, ערכו כמובן יורד וכולנו עובדים יותר ויותר בכדי להעביר בסוף התהליך את עושרה של החברה לראש הפירמידה.
אחת המשמעויות של התהליך הזה היא שלא ניתן להוריד באמת את מחירי הדיור, משום שירידה כזו תביא לקריסת הבנקים.
אינני תומך בהכרח בכל הפתרונות שמציעה התנועה לשינוי מוניטרי - יש גם הצעות אחרות - אבל את הבעייתיות שבשיטה המוניטרית הקיימת חשוב להציף ולעורר סביבה דיון ציבורי. "
במהלך הערב הוצגו נתונים המוכיחים כי מעבר לכלכלה בה כסף לא נוצר מחוב בנקאי,יפנה לישראל כמעט מידית 38 מיליארד ש"ח ,המיועדים כיום לתשלום הריביות על החוב שלה. לפי חישוב שהוצג בכנס על ידי פעיל התנועה אסף מורג (ראו מצגת למטה), ניתן בסכום הזה לבטל את כל המיסוי בנדל"ן (ובכך להוריד בעשרות אחוזים את מחירי הדירות) ובנוסף לאפשר לימודים חינם באוניברסיטאות וכן להציל את מערכת החינוך והבריאות.
 |
| ערן הילדסהיים. שבירת מיתוסים על הכסף |
האמנם הוזלת מחירי המגרשים תשנה את מחירי הדירות לצרכן?
השבמחקעד כמה שאני יודע, מחיר נקבע ע"י איזון בין היצע וביקוש.
אם יורידו את מחירי המגרש, אבל לא ישנו את ההיצע או הביקוש, האיזון יישאר אותו דבר ולכן גם המחיר יישאר אותו דבר. כלומר הקבלן יגרוף את ההפרש.
הלא כן?
שמוליק היקר,
מחקהיצע וביקוש מושפעים מתנאי סביבה. לדוגמא כאשר הנדל"ן הופך להשקעה אטרקטיבית (בשל ירידת ריבית למשל) הביקוש עולה. כאשר על מנת להרוויח כסף, משווקים באגרסיביות נדל"ן בסטנדרטים שהולכים ועולים, הביקוש גובר לדירות בסטנדרט גבוה.התיאוריה של הביקוש וההיצע נכונה אבל אין בכוחה לתאר את המצב בכללותו.
מעבר לזה הורדת מיסים גם תוריד את המחיר ללא קשר לביקש-היצע. ברגע שמתבטל הצורך של הממשלה לשלם ריבית, היא תוכל להוריד מיסים.
דבר אחרון, עלות המימון- הבנק מקבל תמורה על מימון הבנייה - תמורה בדמות ריבית. ברגע שתוריד את עלות המימון, מחיר הבתים ירד.
ע'
תודה.
מחקאני מבין את ההשפעה של הריבית על הביקוש.
הטענה שלי היא שלרכיב של הורדת מחיר הקרקע לקבלן לא תהיה תרומה על המחיר לצרכן.
בהנתן שתהיה רק הורדת מחיר הקרקע, אתה סובר שתהיה הוזלה לצרכן?
תוכל להסביר למה הורדת מס/מחיר מגרש תוזיל בלי קשר להיצע וביקוש?
תודה.
מכיוון שרוב הדירות בשוק נרכשות באמצעות משכנתא, מחירי הדירות נקבעים לפי כמות הכסף שהבנקים "מייצרים" עבור רכישת דירות. בשנים האחרונות, הריבית נמוכה והבנקים מחלקים משכנתאות בקלות, ולכן מחירי הדירות עולים.
מחקאם יקחו מהבנקים את הזכות לייצר כסף יש מאין, הציבור לא יוכל לקחת משכנתאות ענק אלא יקנה דירה בהתאם ליכולת, ואז מחירי הדירות באמת יקבעו רק לפי היצע וביקוש ולא לפי כמות הכסף שהבנקים מייצרים, כמו שקורה היום.
שוב - את הקשר בין הריבית והיצע הכסף לבין המחיר, אני מבין. הריבית משפיעה על הביקוש.
מחקכשיש ריבית גבוהה עדיף לחסוך ולא להשקיע בנדלן. סבבה. את זה אני מבין.
אבל אם לא ישתנה כלום אלא רק רכיב עלות המגרש לקבלן - זה עדיין ישפיע על מחיר הדירה לקונה?
שמוליק,
מחקהתשובה היא לא שחור לבן ותלויה בשוק. אם מדובר בקרטל, אז המחירים יכולים להישאר על כנם גם אם הקבלנים יבנו בעלויות אפסיות. אם מדובר בשוק תחרותי אז המחירים כן ירדו.
אני מומחה קטן לשוק הנדל"ן, אבל נראה שהקבלנים (גם אם הם קרטל) הם לא שחקן יחיד, ישנן קבוצות רכישה, ואנשים פרטיים יכולים לשכור שירותים של בעלי מקצוע ולבנות בתים במקרים מסוימים. כך שלירידת עלויות נראה שתיהיה השפעה.
ע'
לשמוליק:
מחקמחירי הדירות יקרים בגלל העלויות. לא בגלל הצע וביקוש.
למשל אם מחיר הלחם יהיה יקר מאוד, אנשים יקנו 10 כיכרות לחם מתוך 100 שבהצע, במחיר X.
אם המיסים ירדו (העלויות), 70 אנשים יקנו לחם במחיר זול יותר - 0.5X.
0.5X*70 > 10*X .
גם הקונים מרוויחים וגם המוכרים מרווחים מההוזלות.
-
לא אחד לא יוריד מחירים. מחיר חבית נפט ירד ב-50% ומחיר הדלק, שקודם לכן עלה עקב קפיצת המחיר לחבית נפט - נשאר כפי שהיה. הרבה תירוצים הומצאו בתגובה לשאלה - מדוע אם המחיר לחבית ירד מחיר הדלק לא יורד??
מחקתיקון - *הכוונה ל- אף אחד לא יוריד מחירים בתחילת המשפט.
מחקמחירי הדירות יקרים לא בגלל העלויות, מחסור בקרקע או מופע הירח. הסיבה לעליית מחירים היא אחת: ריבית נמוכה. כל שאר הטענות נובעות מאינטרסנטים עם רצון לגזירת קופון מהיר על חשבון מצוקת הציבור
מחקאפשר להסתכל על זה בצורה שונה. ריבית זה "מחיר הכסף", לכן זה לא שהמחירים עלו, אלא שהכסף נהיה חסר ערך (ודרוש יותר ממנו בכדי לקנות מטר רבוע של בטון).
זוית ראייה דומה. כיון שהריבית נמוכה קל וזול ללוות כמות כסף גדולה. לכן, ההבדל בין אדם שעבד וחסך 500,000 ש"ח לבין אדם שעבד וחסך 50,000 ש"ח הוא לא משמעותי במיוחד. כלומר, אולי אנחנו חיים בתחושה של מליונרים אבל למעשה הורדת הריבית הפכה את כולנו לעניים. הפגיעה הגדולה ביותר היא באלו שעבדו וחסכו. פתאום הכסף שלהם לא שווה הרבה.
אם הריבית היא 5%, הבנקים נתנו הלוואות בסכום של 19*1\0.05=380 מיליארד ש"ח שהם כחצי מהתמ"ג ושווים לתקציב המדינה.
מחקמה זה אומר?
זה אומר שכחצי מכמות הכספים שמתגלגלים במחזור השנתי מקורם בהלוואות, שמניבות רווחי עתק לבנקים ולמגזר הפיננסי.
זה נקרא הביזה של המגזר הפיננסי.
מתי זה יפסק? כאשר הפער בין עשירים לעניים יהיה בלתי נסבל. כאשר יוקר המחייה יהיה בלתי נסבל.
מבחינת המגזר הפיננסי הם יכולים להמשיך במתן הלוואות, לעצמם בעיקר, וגזירת ריביות עוד ועוד מתוך העמדת פנים שהכל חוקי ובמסגרת החוק.
מנצלים את טיפשותו ובערותו של ההמון בלא בושה בצורה המחפירה ביותר.
-
חד וחלק.
מחק"מתי זה יפסק? כאשר הפער בין עשירים לעניים יהיה בלתי נסבל. כאשר יוקר המחייה יהיה בלתי נסבל."
מה שאומר שיש עוד הרבה זמן עד שנראה שינוי רציני...
דירה זה לא רק משכנתא וריבית, זה גם קרקע, חומרים, עבודה, תשתיות... משום מה כל התשובות כאן מתעלמות ממרכיב אחד מהותי במחירי הדיור - עלות הקרקע (למעלה מ-40% מערך הנכס), ומרכיב זה נקבע ישירות על ידי הממשלה!!! זוהי מדיניות מכוונת, שבאמצעותה מגייסת הממשלה הון לא קטן, ואין לה שום רצון לוותר על הכנסה כזו. ביטול הצורך בהכנסה, יתרום, בתורו, להפחתה בעלויות הקרקע וכל מרכיבי המחיר השונים שמסביבה.
מחקברוורמן נשמע לי כמו סוס טרויאני.
השבמחקהוא היה כבר בכנס שנה שעברה.
כמה זמן אדם סופר אינטליגנט צריך כדי ללמוד?
מסכים
מחקנאום ארוך ומתיש ובסוף "צריך עוד ללמוד"
בהתחלה לפני שבאתי חשבתי גם שהוא מרמה, כי כמה יכול בן אדם סביר לעמוד מול המציאות בלי לתהות על מהותה. אחרי אתמול אני לא בטוח - הוא פשוט נראה לי די דביל. לבוא לכזה מן כנס ולבזבז לכולם את הזמן... הוא לפחות יכול היה למרוח את הקהל בצורה קצת יותר מחניפה כמו שפייגלין עשה
מחקפשוט ליצן. בשביל מה הזמינו אותו בכלל?
מחקאם אתה לא יודע על מה מדובר, אל תעלה לבמה.
אני מקווה באמת שפייגלין יתחיל להכניס למודעות של חברי הכנסת את הנושא הזה, ברוורמן פשוט מפחד או לא מעוניין בשינוי. אני מניח שבתור בנקאי בכיר לשעבר יש לו קשרים שאינו מעוניין לשרוף
השבמחקברוורמן תמיד הצטייר בעייני כחלול,נכלול ובכיין. בזמן לימודיי באוניברסיטת בנ"ג,שמעתי שיחה בין 2 פרופסורים למדעים מדוייקים אשר הגדירו אותו כ" אוויל משריש" ... מי יודע איזו קופת שרצים יש מאחוריו אחרי קדנציה,לא מפוארת במיוחד,בבנק העולמי...
השבמחקhe really seems like a complete moron
מחקאני לא מכיר את ברוומן,
מחקאבל הייתי נזהר מאוד מלגבש דעה על אדם על סמך שברי שיחה בין שני אנשים, שאני לא אחד מהם.
מהכנס עולה שהיחיד שמבין את הבעיה ופתרונה הוא לא אחר מאשר פייגלין. באמת, הבחור מפתיע ומבין את השיטה, את הבעייתיות שבה ואת הפתרונות (איך אף אחד חוץ ממנו לא הזכיר את סטנדרט הזהב). ברוורמן בנקאי קלאסי והאמת? לא ברור איך נהיה בכיר בבנקאות העולמית ונשיא אוניברסיטה. גם שאר הנואמים (למעט ערן) הוכיחו חוסר הבנה של הבעייתיות וקראו להגדיל את כוחה של המדינה (תכנית שיקאגו שתהפוך אותנו למדינה עשירה יותר ומושחתת יותר, אבל למעמד הביניים לא תעזור, גם על זה פייגלין עלה). השיא היה שבדיונים שאחרי ההרצאות אחד הפעילים המרכזיים בתנועה לשינוי מוניטארי ציין לחיוב ראש עיר באוסטריה שהנהיג ריבית שלילית בשנות ה- 30 וכך סייע לכלכת עירו. חשבתי שאני לא שומע טוב. פעילים בשינוי השיטה המוניטארית קוראים להורדת ריבית והגדלת כולה של המדינה? מה זה, בדיחה? אני מציע לך ערן, בגלל שאתה מבין יותר מהאחרים, לחבור לפעילים שמבינים בדיוק את הבעיה ואת פתרונה, לא לכאלה שמציעים מוצרים לטו בשבט ב- 25% הנחה.....
השבמחקהי. אני העובדת הסוציאלית מאתמול.. אני מבינה שאתה ליברטריאן ?
מחקאף אחד חוץ מפייגלין לא הזכיר את סטנדרט הזהב מכיון שהתנועה ממש לא מאמינה בחזרה לסטנדרט הזהב. יותר מזה. שמעתי מביל סטיל, אחד המובילים בעולם שמקדמים את השינוי המוניטרי (יוצר הסרטים "הסוד מארץ עוץ" ועוד ובעל מליוני צפיות בערוך הטלויזיה האינטרנטי שלו: הוא אומר שהוא מאמין שרון פול וחסידי סטנדרט הזהב הם מושתלים של חבורת הבנקאים העולמית השלטת. כיון שסטנדרט הזהב משחק בדיוק לכיסם. למי עוד יהיה כסף לכרות ולרכוש זהב? (שלא לדבר על הניצול הכרוך בכך וגניבת משאבי הטבע של מדינות מתפתחות לאורך השנים) רק להם. וכך תישאר השליטה בידי מי ששולט כיום. ממש כפי שהיתה לאורך שנות ההיסטוריה הטוטליטרית העליזות. אם אתה ופייגלין שואפים לחירות - לא זו הדרך. אי אפשר להצמיד את ערך הכסף לסחורה שנמצאת במחסור. ויכולה להגיע לבעלותם של עשירים בעיקר. ערך הכסף צריך להיותת מוצמד לערכם הריאלי של סחורות ושירותים על פי קריטריונים שיקבעו מראש ובדרך שקופה ככל האפשר. כמה שלא נרצה לסמוך על המדינה (ואכן החשש הזה מוצדק ולכן הקריאה היא לרשות מוניטרית שקופה לחלוטין וחצי עצמאית) - בוודאי שאי אפשר לסמוך על הבנקים ועל עשירי העולם שידאגו לאינטרסים שלנו.
סטנדרט הזהב אינו משחק לידיהם של העשירים, הוא מגביל את המינוף! בסטנדרט הזהב אין הכוונה שאנשים יקנו באמצעות מטבעות זהב ושהעשירים יכרו את כל הזהב לעצמם, אלא שהמינוף המטורף ושיטת החוב תיפסק (כמות הזהב בעולם מוגבלת) ולראייה, המצב בארה"ב עד תחילת שנות ה- 70, אז בוטלה הצמדת הדולר לזהב (הכלכלה אז בארה"ב היתה טובה מהיום לאין שיעור, לדולר היה כוח קניה והאזרח האמריקאי הממוצע היה מאושר ומעושר). רון פול ממש, אבל ממש, לא נראה לי כמו שתול של הבנקאים. עוד פתרון יכול להיות פשוט לתבוע מהמדינה שהריבית תמיד תהיה גבוהה מהאינפלציה (שתימדד כמובן באופן שמשקף יותר את המציאות) וזה יוריד את המינוף וישמור על יציבות מחירים (זה יטיס את מחירי הדירות במהירות כזו כלפי מטה, שברוורמן יבין מה זה כלי הריבית פעם ראשונה בחייו). מציע לך (אם מעניין אותך) לקרוא גם את הדעות של פיטר שיף וג'ים סינקלייר (הם בטוח לא שתולים של הבנקאים, למרות שגם להם, כמו כל אחד, יש אינטרסים). לגבי "האהדה" שאני רוכש לפייגלין, זה מצחיק אותי, כי לא חשבתי אף פעם שאמצא מכנה משותף עם איש בעל דעות פוליטיות כמו שלו, אבל, לדעתי, הוא ממש מבין את הבעיה המוניטארית ואת הפתרונות. לגבי הסיפור שהצגת אתמול, הוא באמת היה מרגש ואני הייתי מאוד רוצה לעזור לאותה אישה, אבל, מה שיוצא מהסיפור, זה שאנחנו קוראים למדינה להתערב יותר (לעזור לחלשים) ולתת למדינה מושחתת יותר כסף לכאורה על מנת לעזור לאזרחיה החלשים (תכנית שיקאגו וכד') היא תבחר דווקא לחלק יותר פנסיה לבכיריה, יותר ג'ובים לחברה' ממרכז הליכוד ויותר קצבאות לתלמידי ישיבות, היא לא תתן את הכסף, לחד הורית מחדרה. מה לעשות שאנחנו לא נורבגיה? אנחנו ישראל שמחקה את ארה"ב וצועדת אל התהום בצעדי ענק
מחקסטנדרט הזהב הוא לא רעיון טוב לדעתי וגם הפקת כסף ע"י המדינה. למה? כי הבעיה נשארת בבסיסה: יש צד בעסקה שלא נותן דבר שהתאמץ בשבילו, וצד בעסקה שעובד על מנת להחזיר אותו (פלוס ריבית).
מחקאני אומר את זה כתוספת על הפוסט של פייגלין.. העיוות הגדול פה הוא לא מי מייצר את הכסף, אלא שלצד אחד בעסקה יש תנאים טובים בהרבה... ואני לא רואה איך זה משתנה אם המדינה היא שתייצר את הכסף.
יעל אריאל,
מחקאת יכולה להביא לינק לאמירה של ביל סטיל שרון פול הוא מושתל של האליטה הבנקאית (ולא של ביל סטיל שאומר שרון פול תומך בסטנדרט הזהב - כי ביל סטיל אכן כלל לא מבין שאת מה שרון פול אומר)
כמו כן, את יכולה בבקשה להביא לינק לכך שרון פול תומך בסטנדרט הזהב (ולא במטבעות מתחרים) ?
אם לא תביאי לינקים אמינים - אראה בכך הוכחה שאת חסרת מושג לחלוטין.
במחשבה שנייה אחסוך לך את החיפוש - את חסרת מושג לחלוטין.
אנונימי 12:54 - צודק.
מחקאנונימי 14:09 - get a life...
מחקליעל:
מחקצודקת במה שכתבת:
"אי אפשר להצמיד את ערך הכסף לסחורה שנמצאת במחסור. ויכולה להגיע לבעלותם של עשירים בעיקר. ערך הכסף צריך להיותת מוצמד לערכם הריאלי של סחורות ושירותים על פי קריטריונים שיקבעו מראש ובדרך שקופה ככל האפשר."
אבל מוטעה מבחינה אחת:
אי אפשר להצמיד כסף לשפע, למשל לאוויר.
כסף חייב להיות במחסור, אחרת אף אחד לא יעבוד. אבל המחסור חייב להיות מבוקר.
אז מהו הכסף האידאלי?
זהב יכול לשמש כפתרון חלקי. אך לא כפתרון שלם, בגלל הסיבות שהזכרת.
אז מה עושים? זאת שאלה לא קלה.
תמיכה בסטנדרט הזהב, מהאתר הרשמי של רון פול:
מחקFiat money is a dangerous addiction. Even if the Fed found a way to stop inflation, as long as the current system persists the temptation will always be there to resume pushing the easy money button. That’s why we need to get back on the gold standard and eliminate the Federal Reserve altogether.
http://www.ronpaul.com/on-the-issues/fiat-money-inflation-federal-reserve-2/
בנוגע ל-Goldbugs (קבוצה שפול נמנה עימה, לפחות ע"פ סטיל).
I say Hayek and the goldbugs are working for the monopolists.
מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של סטיל:
https://www.facebook.com/BillStillOfficial/posts/187816068036481
והסגנון שלך ממש לא לעניין. גם אם אתה לא מסכים עם משהו אין שום סיבה לדבר כך.
אני סבור שהדבר הראשון שצריך לבנות , זה את אמון הציבור, אמון הדדי זה הדבר הבסיסי בכל עיסקה כלכלית שמתבצעת מרצון חופשי והסכמה על הצרכים. מצב שאינו קיים בכלל היום. לצורך כך צריך ליצור מחדש כלים נוטרלים אך אפקטיבים של בקרה לימוד יישום ואכיפה. כילךים שקופים שיהיו מקובלים על הציבור. ללא יצירה כזו שום צעד אמתי לא יצליח, מכיוון שהאמון בבנק במדינה במפקח או במטבע, הוא הבסיס לכל העיניין. וזה חוזה שהופר בין הרשות לפרט.
מחקלעומר:
מחקכל הכבוד על ממצאיך, בלי ציניות.
אני האנונימי שאליו הגבת, ואני מכבד את המאמץ שעשית.
עם זאת:
ביל סטיל מדבר במפורש על רון פול במספר הזדמנויות, ובכולן הוא מביע כבוד כלפיו, אם כי מפרש לא נכונה את דעתו של פול בנושא הזהב. ודעתו של פול היא כי על הזהב להיחשב כמטבע,
א ב ל
כך גם הביטקוין, ועוד כל מטבע אחר שלעסק כלשהוא מתחשק לייצר. בדיוק כמו סחורה, מאחר שכסף הוא סחורה וההפרדה בין כסף וסחורה היא מלאכותית ומוטעית.
תחפש חומר על רון פול ותווכח שהוא מציין זאת בהזדמנויות רבות.
טענתו של סטיל על הgoldbugs כללית, ודעתו הספציפית של סטיל על רון פול היא זו שהיית צריך לחפש. היא מבוטאת במספר הזדמנויות, והיא של כבוד אם כי חוסר הסכמה. (הוא היה שמח אם פול היה נבחר לנשיא - אם יש לך סבלנות תמצא את זה בערוץ שלו ביו-טיוב.)
ובטוחני שאם תשאל את סטיל הוא יאמר לך שאינו חושב שפול עובד עבור הבנקים. זו טענה כל כך אווילית, שאין סיכוי שאדם פיקח כמו סטיל יחטא באמירתה.
באופן כללי רון פול, למי שטורח ללמוד עליו ולהתעמק בו - הוא אדם עם איכויות נדירות וכמעט לא קיימות. העומק של דבריו, העובדה שלעולם לא תתפוס אותו אומר משהו שטחי או פופוליסטי ועוד איכויות רבות אחרות שלו - הופכות אותו למעין מקבילה גלובלית לישעיהו ליבוביץ.
אם מגיבה שטחית תטען עליו שטיות שטחיות ומצוצות מהאצבע - אומר לה שאין לה מושג.
אתה מבין - חוסר המוסריות שלה בכך שלא בדקה את דבריה על אדם שהוא באמת גדול לפני שחירטטה עליו שטויות, מצדיק תגובה כלפיה שאומרת לה שהיא חסרת מושג מינימלי.
גילגול העיניים המתחסד שלך בגלל שימוש בסגנון (שאינו בוטה מדי, כפי שגם אתה תסכים), אינו מוצדק במקרה זה.
אביעד
עוד דבר, הכנס הזכיר קצת את המחאה החברתית. העובדת הסוציאלית סיפרה על אלה שקשה להם וכולם התרגשו עד דמעות, אחד הציע לעשות עסקאות ברטר, אחד אמר שהוא עוד לא למד את הנושא, כל אחד סיפר כמה רע ואיך השיטה דפוקה, אבל אף אחד (חוץ מפייגלין וערן) לא דיבר על חלקה של המדינה,חלקה של הריבית הנמוכה, חלקו של סטנלי פישר בבעיה. ההיפך, ברוורמן שיבח את פישר ואמר (דביל) שלנגיד אין שום תפקיד. האם הוא לא מבין מה ריבית נמוכה עשתה למעמד הביניים???
השבמחקתכל'ס גם פייגלין ניסה למרוח - הוא אמר שהוא "גילה" את עלויות החוב רק לאחרונה, אחרי שכבר הצביע כך או כך בוועדת הכספים. מה יש פה לגלות? זה רשום בספר התקציב, בדיוק מהמקום שבו הביאו את המספרים אתמול לכנס. אם הוא לא ידע את זה אז הוא מועל מתפקידו. אם הוא כן ידע את זה אז הוא שיקר אמש. וברוורמן באמת אפס מאופס - איך הוא אומר מילים חמות על פישר מול קהל שקורא יום יום כמה פישר הרס לנו את החיים? אפילו בתור פוליטיקאי חלקלק הוא נכשל כי הוא לא יכול לספק לקהל את מה שהוא רוצה לשמוע.
השבמחקזה רשום כמשהו קשיח ולא מנסים להיכנס לזה בדיונים
מחקאבל עובדה שהוא גילה וזה זיעזע אותו
ברוורמן נוכל
אגב, אפשר הסבר על מה זה הכוורת שהציגו שם?
מה רציתם? פוליטיקאי נשאר פוליטיקאי. גם אלה שבצד של הטובים.
מחקכל הרעיון להיכנס בצילם המחמם של פוליטיקאים נראה לי פיספוס, וחוסר למידה מהנסיון שהצטבר בשנתיים שחלפו.
מחקברוורמן גם סיפר שהוא תמך בקרנית פלוג (למרות שלטענתו, לא משנה מי יהיה הנגיד). הוא כאילו לא הבין היכן הוא נמצא. פייגלין, מבין לפחות שאי אפשר לסמוך על המדינה ולתת לה כוח בלתי מוגבל, שכמות הכסף צריכה להיות מוגבלת בצורה כלשהי (הצמדה לזהב?) ושאם מקבלים כסף, כדאי לסגור חוב שמשולמת בגינו ריבית (מסתבר שזה לא ברור). צריך מישהו מחוץ למערכת שיבין מה לא בסדר. איך ברוורמן אמור להבין זאת? בנאדם שעבד בבנק העולמי, היה נשיא אוניברסיטה ועכשיו ח"כ, מבחינתו הכל בסדר, השיטה עובדת לטובתו. הוא בעל הון ואין לו שום אינטרס להבין את השיטה ו/או לשנות אותה
השבמחקאכזבה אחת שלי אתמול (מעבר לעניין ברוורמן):
השבמחקהדיונים בחדר היו ערבוביה לא קטנה
לצד אנשים שמרימים יד ומבקשים את רשות הדיבור היו אנשים שפשוט קפצו ודיברו
חלק מהשאלות בחדר על תכנית שיקאגו היו שאלות מתחילים
אנשים שלא מבינים שהאינפלציה המוצגת היא בלוף
אנשים שאין להם מושג מה הפתרון המוצע
אישית אני לא כל כך תומך בתכנית הזאת, אני מעדיף את שיטת וורגל
מהי שיטת וורגל, ובמה היא עדיפה על תוכנית שיקגו?
מחקבשיטת וורגל לא מדפיסים עוד כסף כדי להדביק את הצמיחה
מחקמידי זמן קבוע, האזרחים צריכים לחדש את הכסף ומאבדים 10% מערך המטבע
ככה שחיקת המטבע ברורה וצורמת יותר ולא עוברת לאנשים מעל לראש
מה טוב בזה? זה עוזר לך שמודיעים לך לפני שלוקחים ממך כסף?
מחקלדעתי כן
מחקלא עדיף לחייב את המדינה לדאוג (באמצעות הריבית) שכספך לא יישחק? אם הוא אכן לא יישחק, לא תצטרך לסכן את כל כספך בשוק ההון, לא תצטרך לקנות נדל"ן ולא תצטרך לשרת את תרבות הקניות המטורפת? תוכל פשוט לשים את הכסף בתכניות חסכון/קרנות כספיות שיתנו לך תשואה מעבר לשחיקת הכסף. האין זה כל הסיפור? לא יהיה כל כך נורא לעודד אנשים לחסוך (ולא רק לצרוך). אנשים יעשו תשואות סולידיות על הכסף ויימנעו מצבים בהם בעלי הון מתעשרים עוד יותר כשיציבות המחירים מופרת ומחירי הנדלן קופצים ב- 100% ב- 4 שנים ואלה שנשארו בפקדונות בבנק נשחקו עד עפר.
מחקואז עם גדילת האוכלוסיה וגדילת כוח העבודה, איך תדאג שלא תהיה דיפלציה?
מחקהמדינה זה לא הפתרון זה הבעיה. העובדות הוצגו בכנס ובאתר הזה באופן יומיומי.
מחקהפתרון הוא לא לבקש מהמדינה לעשות יותר, אלא לעשות פחות.
עבור הנושא הספציפי הזה הפתרון הוא להוריד פיקוח ולסגור את בנק ישראל. מבחינתי זה לא משנה אם מי ששולט בכסף זה חבורת בנקאים עם אג'נדה א' או 120 ליצנים עם אג'נדה ב'. בכל אופן, הם ידאגו לאינטרסים של עצמם
כל אחד יוכל לבחור להשתמש באיזה מטבע שהוא רוצה או ליצור מטבע חדש (שקל, דולר, ביט-קוין, נייר טואלט מפלטינה). כל אחד יכול לפתוח בנק ולהציע שירותים פיננסים. תחרות חופשית בין מטבעות תקבע מי המטבע הכי טוב. כמובן, שמי שעדיין ירצה להשתמש בשקל ולספוג אינפלציה שיהנה.
אתם עוסקים במכניקה ולא במהות!
מחקלך תשכנע מליונים לעסוק במהות...
מחקשיטת וורגל:
מחקhttp://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_21.html
המכניקה היא ביטוי של מהות במקרה של השיטה הכלכלית.
בנקים הם הסרטן
השבמחקאיך אפשר לעשות הכנסה של 19 מליארד שקל ב 9 חודשים........בחישוב גס- יש בערך 5 מליון לקוחות. מספר תושבי ישראל- והורדת התלמידים. רווחים אלו בסטנדרט עולמי-הם לא רק בשמים-באטמוסיפרה.
לגבי מחירי דירות--- צריך לבנות בשיטות מודרניות- בניה משלד פלדה - יביא לחסכון של 40 אחוז מעלות הבניה- שיביא למשכנתא נמוכה.... קבלן לא מענין כמה יעלה הבנין-הוא יעשה את הרווח שלו על חשבון הצרכן. כאשר בונים בשיטות מיושנות...ומרפבות נופלות מבנינים...אז ככה נראה איכות הבניה-
עורב
מחק19 מיליארד זאת רק הרווח אשר נשאר לאחר כל הקומבינות החשבונאיות
ככלל הבנק מעוניין להסתיר את רוחיו כמה שיותר
אני מעריך שהבנקים מרויחים מאה ויותר מיליארד בשנה
האם פיתרון מהיר של הורדת הריבית קרוב לאפס, והגדלת יחס הרזרבה הדרגתי עד ל 50% מספיק?
השבמחקמה מונע היום מבנק ישראל לדרוש להגדיל את יחס הרזרבה?
צריך להעלות את הריבית, כך שתהיה גבוהה יותר מהאינפלציה. רק אז, יהיה לאנשים שקט להחזיק כסף שחסכו בלי לרוץ לקנות דירות. כשיש לך כסף והאינפלציה (האמיתית) אוכלת אותו והאפשרויות שלך הן או לשים את הכסף בבנק שייאכל או בשוק ההון (המנופח) או באגח מדינה (האגח הצמוד נותן תשואה שלילית בתמורה להצמדה) או באגח קונצרני (חברות שלא שמעת עליהן בלי בטחונות/שעבודים מנפיקות אגח בריבית של 3% צמוד!!!!!), הברירה היחידה היא נדל"ן. רק ריבית חיובית שומרת על יציבות מחירים ועוזרת למנוע ניפוח בועות. הגדלת יחס הרזרבה זה רעיון יותר טוב מאשר לתת למדינה להיות מנפיקת הכסף היחידה (תכנית שיקאגו)
מחקהגדלת יחס הרזרבה לא תעשה דבר כי בנקים לא צריכים רזרבות בשביל להלוות. מרגע ההלוואה יש חלון של כ-30 יום שבו הבנק צריך להגדיל בהתאם את הרזרבות שלו ועד ש-30 היום האלה עוברים הכסף מההלוואה כבר משוטט בין המערכת הבנקאית ואי אפשר למחוק אותו גם אם הבנק לא מצליח להשיג רזרבות במידה שתכסה אותו. וחוץ מזה, גם אם הם חורגים מה-30 יום האלה הם בסך הכול מקבלים קנס מסכן מבנק ישראל (משהו כמו מיליון שקל, עד כמה שאני זוכר)..
מחקאין בית בישראל. בוא יבוא מלך המשיח.
השבמחק"א וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה. ג וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת יְהוָה; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. ט לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים. {ס} י וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד."[ישעיהו יא 1-10].
ים יפה הבוקר, הים הוא די שקט
מחקאז בואי נא ילדונת אלי לחסקה
פה אין מפרש מתוח ואין גם מעקה
אבל מאוד בטוח אצלי בחסקה.
חסקה, חסקה, בלי סיפון ומעקה
שנחיה ושנזכה רק לשוט בחסקה.
את הגלים חותכת ממש כמו חמאה
תוכלי לשכב עליה כמו על מיטה חמה
מעל בוערת שמש אני עוד מחכה
מדוע את לא באה אלי לחסקה.
חסקה, חסקה...
משוט אחד וגבר, זה הציוד כולו
אם את רוצה תבואי, אם לא תגידי לא
בלי ארובה ותורן, בלי אוכל ומשקה
את העולם אמכור לך אצלי בחסקה.
חסקה, חסקה...
ממי את מפחדת, תגידי בקול רם,
מן הספינה הזאתי או מגלי הים,
הולכת לך הביתה, אין טעם שאבכה,
אביא לך לאמבטיה את כל החסקה.
חסקה, חסקה..
שאלה:
השבמחקאם כסף נוצר במחשבי הבנק ברגע מתן המשכנתא, אז למה יש הבדלי ריבית בין מסלול פריים, לקבוע, למשתנה, לצמוד?
הרי אם הבנק יותר כסף יש מאין, אז הוא יכול להדביק את אותה ריבית שבא לו לכל ההלוואה.
האם זה לא אומר שהבנק מגבה את ההלוואה בגיוס כסף באגחים שונים (קצרים, ארוכים, משתנים, קבועים, צמודים) או במקמ מבנק ישראל, ומלווה את הכסף הלאה בהוספת מרווח ?
תודה
שמעון
*יוצר כסף יש מאין
מחקהריבית תלויה במצב ההוני של הבנק, ברמת הסיכון של ההלוואה, במשך החיים של ההלוואה (הזמן שלוקח להחזיר אותה) ובעוד כמה גורמים.
מחקבמובן מסוים, כן, הבנק מגבה את ההלוואות על ידי ההון העצמי שלו (שווי מניותיו) ועל ידי הלוואות מגורמים שונים (למשל, הוא יכול לגייס כסף על ידי הנפקת אג"ח כפי שציינת). עם זאת, רמת ההון של הבנק (ובמיוחד ההון העצמי שלו) אינה מגבילה את יכולתו לתת הלוואות ברמה של "אחד לאחד". כשבנק נותן למישהו הלוואה, תמיד יש סיכוי שהמישהו הזה לא יחזיר אותה והבנק יצטרך לבצע הפרשה בגין הפסד אשראי. מי מפסיד במקרה כזה? תמיד הראשונים להפסיד - בעלי המניות. כלומר, ההפסד על ההלוואה מוריד את ההון העצמי של הבנק (ואם לבנק מראש לא היה הרבה הון עצמי אז הוא מוצא את עצמו עכשיו בבעיה). עם זאת, יתכן שההלוואה תסתדר סבבה והבנק יקבל בחזרה את כספו+הריבית שהוא ביקש.
לפיכך, כמות ההון (וההון העצמי) של הבנק לא מונעים ממנו לתת הלוואות, אלא רק יוצרים עבורו תמריץ לתת פחות הלוואות מסוכנות (שהרי מי שהשקיע הון בבנק לא מעוניין להפסיד מפעילות הבנק אלא להרוויח). אם בעלי המניות והאג"ח של הבנק לא עוקבים טוב אחרי מה שהוא עושה, אז בהחלט ייתכן שהבנק יתן מלא הלוואות מסוכנות, ירשום (כשההלוואות לא יפרעו) מלא הפסדי אשראי, ימצא את עצמו בחסר הון, לא יצליח לגייס הון נוסף מאף אחד בשוק, ואז או שהוא פושט רגל או שהממשלה באה ומצילה אותו. זה הסיפור של המערכת הבנקאית בארצות הברית ב-2008 וזה גם הסיפור של המערכת הבנקאית שלנו בשנות השמונים ("משבר מניות הבנקים").
אם אתה אומר שהבנק מגבה את הלוואותיו, אז הוא לא יוצר כסף יש מאין, כפי שטוענים פה...
מחקהשאלה היא איך אתה מפרש את הביטוי "יוצר כסף יש מאין". כל בנק הוא מוגבל בכמות הכספים שהוא יכול להלוות. אבל המגבלה היא לא "יחס הרזרבה" כמו שהרבה חושבים אלא "דרישת הלימות ההון", כלומר כמה הון יש לבנק ועד כמה קל לו לגייס הון נוסף. בישראל יש לנו מערכת בנקאית ריכוזית ולכן הבנקים (לפחות חמשת הגדולים) לא מתקשים כלל וכלל לגייס הון נוסף כשהם רואים צורך בכך. בשנים האחרונות המפקח על הבנקים הגביר את דרישות הלימות ההון מהבנקים ואחת הדרכים שבהן הם התמודדו עם כך היא לגייס הון מהציבור (בעיקר על ידי הנפקות אג"ח). אם תבדוק את הנפקות האג"ח של הבנקים בשנים האחרונות, אתה תראה שהיו הרבה כאלה וכמעט בכל אחת מה הביקושים עלו על ההיצע. למה? ובכן, משום שיש לנו שוק הון ריכוזי (ארבעה גופים מוסדיים מרכזים בידיהם יותר מטריליון ש"ח מחסכונות הציבור). לכן, בגלל הריכוזיות הגבוהה בענף הבנקאי ובשוק ההון, לחמש הבנקים הגדולים אין שום בעיה לשפר את הלימות ההון שלהם אם הם רוצים להגדיל את פעילות ההלוואות שלהם. עבור הבנקים הקטנים (כמו בנק ירושלים) זו אולי בעיה, אבל ככה זה בשוק ריכוזי.
מחקהאם יש צילום וידיאו לכנס? לדעתי חשוב מאוד לאנשים שלא היה באפשרותם לקחת חלק..
השבמחקאתמול בערב התבשרנו על שינוי נוסף בכלכלה הישראלית. על פי הכותרות, ראש הממשלה הכריע לטובת האוצר, והחליט ללכת על גידול בתקציב של 2.5% במקום הגידול של 4%, אשר תוכנן קודם לכן.
השבמחקלא רק זאת, אלא שהמספר הזה נקבע על פי שינוי בכללי החישוב של מה שראוי שיהיה: במקום הצמיחה הממוצעת ב-10 שנים, לוקחים עכשיו את אחוז הגידול באוכלוסיה, ובמקום יעד של 60% חוב-תוצר נקבע יעד של 50%.
החלטה זו תגרום, על פי החישובים הראשונים, לקיצוץ של 5 עד 10 מיליארד שקל בתקציב המתוכנן הקרוב, דהיינו זה של 2015, ומן הניסיון שלנו נוכל לומר במידה גדולה של וודאות, שהקיצוץ הזה לא יבוא מן הביטחון, או מהחזר החובות, אלא מן השירותים הניתנים לנו האזרחים.
ואני שואל: האם אנו נמצאים במצב מקרו-כלכלי הדורש מאמץ מיוחד על מנת לשפרו? האם ההוצאה הציבורית, והיחס חוב-תוצר מהווים בעיה היום בעיני מי שבוחן אותנו (חברות הדירוג), או קוני האג"ח שלנו בחו"ל? האם הצמצום הנוסף הזה, בהוצאה הממשלתית לא יבוא על חשבון העשירונים הנמוכים, ואפילו על חשבון מעמד הביניים?
דרך אגב, ארה"ב נמצאת ביחס חוב-תוצר שעבר את ה-100%, ובאנגלייה הוא עומד על קרוב ל-90%. שני מקרים של מדינות הנחשבות, בעיני רבים, להצלחה כלכלית. צמצום החוב הוא דבר חיובי אך השאלה מה המחיר, ומתי עושים זאת.
יש האומרים שהעובדה שישראל היא אלופת הפערים, והעוני, בכל ה-OECD אינו צריך להוות גורם בהחלטות קובעי המדיניות (ואצל "נערי האוצר"), ושיש, עקרונית, להמשיך את מדיניות הריסון התקציבי, והעברת השירותים הממשלתיים לסקטור הפרטי.
מן המועקה הגוברת עליו, האזרח יצא לרחובות רק פעם אחת, בינתיים, כאשר המחליטים הצליחו להרגיע אותו על ידי הגימיק המכונה ועדת טכטנברג. אבל איפה הצד האנושי? איפה האקסטה, שאתה מצפה מהנהגה המקבלת כל שנה דו"ח עוני קשה מקודמו?
נכון, יש לנו בעיה עם אוכלוסיות חלשות במיוחד, כמו במגזרים הערבי והחרדי, אבל האם לא ראוי קודם לתקן את מצבם של אלו, לפני, כן לפני, שחותכים בבשר החי של החלק התקציבי המהווה את רשת הביטחון הסוציאלית עבור קשיי היום בחברתנו?
זה כבר שלושים שנה שכל ממשלות ישראל פועלות על מנת ליצור מדינה עשירה, ואזרחים עניים יותר. מצבת החובות האישית (הנובעת מן הנדל"ן, אך גם מן הצריכה), ירידה בחסכון הממוצע במשק, והמון מספרים נוספים, מראים שכל אלו שאינן נמצאים בעשירונים הנכונים פשוט חיים על חשבון העתיד, או מתחייבים כלפיו. האם ל"מדינה" יש זכות מוסרית לגרום לתהליך הרסני כל כך עבור כל כך הרבה מאלו שהיא אמורה לדאוג להם?
לכאורה האידיאל נמצא ב-0 חוב. האם קובעי המדיניות (ובמיוחד אלו שנבחרו על מנת "לדאוג למעמד הביניים העובד, והמנסה להתפרנס בכבוד") יהיו מוכנים לעשות הכול על מנת להגיע למטרה הזו? החלטת התקציב האחרונה מהווה נדבך נוסף ביכולת האדירה של אותה הנהגה להתעלם לחלוטין מן ה"שטח", ולהמשיך להתפעל מן האקסלים המוגשים לפני ועדות המחקר של מי שקובע את התדמית הכלכלית שלנו.
כל עוד הציבור יסכים לכך, נמשיך לראות החלטות כאלו, כי הן באות מאמונה אמיתית בנכונות האידיאולוגית האומרת של"מדינה" מגיע יותר מאשר לאזרחיה.
מר שלום, אז אתה בעד להגדיל את רמת החוב? לקחת דוגמא מכלכלתה המפוארת של ארה"ב?
מחקבעד או נגד, מה זה משנה?
מחקבשיטה הנוכחית גם זה וגם זה יביאו למשבר ובסופו של דבר לקריסת הכלכלה.
בעיני יש יותר מדי כח בידי מעט מדי אנשים - אחת הבעיות המרכזיות, הן בשיטה הכלכלית ובכלל - והפיקוח נעשה על ידי אותם אנשים\גורמים עצמם או מקורביהם.
לא ביקשתי שיוויון בכלכלה ושהכסף יחולק לכל בצורה שווה. אני מבקש חופש בכלכלה.
מכריחים אותי לשלם מיסים, אגרות, מע"מ, ביטוח לאומי, מס בריאות וכו' וכו' ובלית ברירה אני משלם.
אז למה עכשיו, לאחר שעבדתי, ייצרתי, שילמתי מיסים ובפרט ביטוח לאומי - עכשיו כשאני זקוק לתמיכה, כשאינני עובד, מנהלים איתי מלחמת התשה ביורקרטית על-מנת שישולמו לי דמי אבטלה\הבטחת הכנסה?
"המדינה" לקחה ממני אלפים על אלפים, וכעת כשאני מבקש, לתקופה קצרה, את התמיכה (כסף שבמובן מסוים "שמתי בצד") מענים אותי בטירטורים שברור לכל עז שמיותרים לחלוטין?
והפנסיה (הקטנטונת) שיכולה לעזור כרגע? רק תעיזו לגעת! 35% מס! - הרי ברור שכשאגיע לגיל הפרישה לא יישאר ממנה דבר ולי יאמרו במקרה הטוב - מצטערים.
אין פה שאלה בכלל וזה ברור לכולם - המדינה אוכלת יושביה - פשוטו כמשמעו. (המדינה=בנקים, טייקונים, פוליטיקאים, בעלי הון ועוד חזירונים למיניהם ובכלל כל אחד שמנסה לעשות "כסף קל" ולשבת רגל על רגל.)
הגדרה חדשה מבחינתי לטייקון - אחד שמחפש להרוויח על חשבון אחרים. גם אם לא מדובר במליונים.
אין לי בעיה עם עשירים. יש לי בעיה שהם חיים על חשבוני.
עשיר=פרזיט
מחקאתה יכול להסביר מה זאת אומרת: "המדינה עשירה ואזרחיה עניים"? איך יכול להיות דבר כזה? הרי המדינה זה סך כל אזרחיה. אם האזרחים עניים אז המדינה עניה וההפך.
מחקgalgal21
המדד לפי מחושב העושר או הצמיחה של הארץ הינו שגוי (או נכון תלוי לאיזה צד אתה שייך) ואנחנו לפחות רובנו עניים
מחקעורב
השבמחקאני חושב שצריך לקחת בחשבון את האויב האמריקאי אשר עושק אותנו יום יום ועכשיו גם רוצה להשמיד את ישראל כי לא מסתדר לו לכובש הקיום שלנו והדולר שלו
זאת בעיה רצינית וקודמת לכסף
צריך לנטרל את שונאי המדינה כגון ציפי ליבני שמעון פרס
ולהחזיר את קרי לביב שלו
יש משהו בדבריך, אכן אינך רחוק מהאמת.
מחקבנוגע לזהב- לא הבנתי את הטיעון שמתנגד לאימוץ ההצמדה לזהב, לא הבנתי מה הקשר בין העובדה שיש מחסור בזהב,לטיעון שזה בהכרח יצור מחסור בהיצע הכסף. הרי זה לא שאנחנו נסחור בזהב תמורת סחורות אלה יותר שמחיר השקל יפעל ביחס לזהב. ואפשר להגדיל את הכמות של השקלים, באמצעות העלאת המחיר בש"ח שהמדינה תסכים להעביר תמורתו אונקיית זהב. מה אני מפספס בטיעון שלי?
השבמחקבנוגע לדפלציה- אני לא מבין מה רע בדפלציה? אם יש ירידת מחירים, הרי זה טוב לאוכלוסיות החלשות כי אוכל מגורים ומצרכי מזון יעלו פחות כל שנה. כמובן שדפלציה קיצונית תביא למעגל של פיטורים ופשיטות רגל, בדיוק כמו שאינפלציה קיצונית תביא את התופעות הקיצוניות שלה. מישהו יכול להסביר מה רע בדפלציה ולמה כולם נלחמים לרסן אותה?
דפלציה ואינפלציה אינן בהכרח גרועות או טובות בפני עצמן, זה תלוי במצב המשק ולאן רוצים להגיע.
מחקאך מעבר לסטנדרט זהב בהיסטוריה מלווה פעמים רבות בדיפלציה גדולה מאוד שמשאירה רבים ללא כלום, בעוד בעלי הזהב מתעשרים ללא גבול.
ככל שהמחיר בש"ח תמורת אונקיית זהב יעלה כדי למנוע דפלציה - כך מי שמחזיק בסחורת הזהב יקבל עוצמה כלכלית גדולה יותר, לא בזכות השירותים או המוצרים שהוא נותן, אלא רק בגלל שברשותו הרבה מטילי זהב. לעומת זאת מי שמרוויח משכורת רגילה בש"ח יוכל לקנות פחות ופחות מאחר ויידרשו יותר ויותר שקלים כדי להשתוות לכח הקנייה של בעלי הזהב (קצת דומה למצב הדיור היום). זה מוביל לפלוטוקרטיה, שילטון העשירים ולכלכלה מאוד לא הוגנת ולא יעילה. ההשפעה ההרסנית של הסתמכות על זהב נראית לכל אורך ההיסטוריה, מימי יוליוס קיסר, דרך "הפשע של 1873" וכו'.
בנוגע לסוגיה של הצמדת הכסף לזהב או לכל סחורה אחרת, הטיעון נגד: את הכסף יש להצמיד לדבר אחד בלבד, לגובה התוצר, או לכל היותר למספר האוכלוסין במשק. הצמדת הכסף בחוק למספר האוכלוסין תוביל לדפלציה איטית של שני אחוז לשנה, לאמור ערך הכסף שלנו יעלה כל שנה כ2%, כל זאת בהנחה שתוכנית שיקגו תמומש והבנקים יפסיקו ליצר את היצע הכסף במשק.
השבמחקברצוני לשתף אותכם עם מקצת דברים שהחלפתי עם פייגלין בעקבות הכנס: הוא בהחלט התרשם לחיוב מהכנס ועוד אמש הוחלט על קיום כנס בכנסת תחת הכותרת הרפורמה המוניטארית הנדרשת, ליבון עמדות. היום הבהרתי לו את התרשמותי מדבריו אמש: את מה שאירע אתמול אפשר להמחיש באנלוגיה לנושא אחר הקנאביס. תאר לך . שהגעת להפגנת הקנאביס הרפואי והודעת להם שאתה תומך בנושא אבל סייגת את תמיכתך שיש לפעול לפי תקן משרד הבריאות. עיקר העוקץ וההתלהבות של המשתתפים היה מנוטרל. זהו פחות או יותר מה שאירע אמש כשנצמדת לתקן הזהב. אין הכוונה חלילה שתפעל בניגוד להשקפתך ועקרונותיך באשר מי כמוני מודע שהנך פוליטיקאי ישר דרך הנצמד לעקרונותיו והאופורטוניזם רחוק ממך, אבל בהחלט הכוונה היא שתלמד יותר לעומק את סוגית תקן הזהב בכל הנוגע לרפורמה המוניטארית. הכנס בכנסת יוכל ללבן סוגיה זאת.
הכנס אמש השיג את כל מטרותיו ויותר מכך ותודה רבה לכל העושים במלאכה
תודה רבה על כל העשייה שלך, זה משמח לשמוע שדיברת איתו בנושא.
מחקככל שיהיו יותר דיונים, חילופי דברים ושיח פתוח וענייני, כך העניינים יתבהרו.
ישר כח לעוסקים במלאכה. בהתחשב בכך שהמטרה הראשונה של התנועה היתה העלאת העניין למודעות היה מדהים ומרגש לראות את ההישג הזה.
השבמחקכל הכבוד
ע'
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקהרבה מאוד הערות מענינות.
השבמחקכמה התיחסויות:
*** רון פול פוליטקאי רפובלקני: אלו הון-שלטון בעייתים מאוד.
כל תוכנית מההון-שלטון היא בעייתית וטומנת בחובה מלכודות רבות.
כל תוכנית בשם תוכנית שיקגו היא בעייתית ויכולה להטות פסיכולוגית את ראיית האנשים לעיקרון ה"יד הנעלמה" ו"דוקטרינת שיקגו". אלו הם הקיצוניים ביותר מיוצרי ההון שלטון.
*** העיניין העיקרי זה לקלוט מי באמת שולט על הפוליטיקה: הבנקים אלו סתם ליצנים.
שדרני רדיו מוח מהאוניבסרטה, הזקנים, אלו הם שולטים על פעולות האזרחים על ידי שידורי רדיו מוח. האינטרנט מפוצץ בעשרות אלפי כתבות בנושא רק האזרחים אינם קולטים את הציניות שבהתנהלות של אותם שדרני רדיו מוח.
אלו מבצעים פשעים נגד אזרחים 24 7: פשעים גלויים כמו העברת יענו כוח לבנקים ושאלו קרסו יעבירו להם כסף מודפס, ופשעים סמויים.
=> רק בקרה על רדי ומוח תעזור.
כל שאר העינינים זה "תירוצים". הסטה מהאמת.
מאמרי דעה שלי בנושא:
http://cafe.themarker.com/topic/3029014/
http://cafe.themarker.com/topic/3016028/
http://cafe.themarker.com/topic/2991172/
לגבי הבעייתיות בזהב - אפשר לראות את זה כבר עכשיו בביטקוין:
השבמחקעצם החזקת המטבע פתאום שווה הרבה יותר ממסחר במטבע כי ערכו רק עולה
ערן תודה רבה לך על הבלוג, על התרומה לכנס ועל העלאת המודעות.
השבמחקאתה נלחם במלחמה שחשובה לכולנו. ישר כח!
אולי מיותרים אבל... חובות - צריך לשלם, במיוחד כשמדובר בפנסיה שלנו אבל בכלל.
השבמחקצריך להזהר שלא ליצר חובות מטופשים נוספים - זה נכון - אבל אוי ואבוי אם מישהו בכלל יחשוב שלא לשלם אג"ח של המדינה או דברים כאלו - זה ימוטט את המדינה ויביא אותנו, איש איש - לעוני.
בדרך כלל מי שמשלם חובות הוא מי שלקח אותם (כלומר חתם על חתיכת נייר ולקח אחריות אישית).
מחקהבעיה היא מדינה היא שקבוצה א' לוקחת חובות וקבוצה ב' משלמת אותם