השבתה מתוכננת או למה מוצרי החשמל שלנו עובדים פחות ופחות?

מאת: ערן הילדסהיים וצוות הכלכלה האמיתית

לעיתים עולה השאלה מה רע לנו כל כך תחת הכלכלה הנוכחית? בכל זאת אנחנו מצליחים להתקיים ואפילו להתקדם מבחינה טכנולוגית. לשאלה החשובה הזו יש תשובה בכמה אספקטים. אספקט אחד ניתן להדגים על המדפסות הביתיות שנמצאות בבתים של רבים מאיתנו. המדפסת האישית שלי שעדיין מלווה אותי לאחר כ-3 שנות שירות תדגים את העניין.

 לפני כשלוש שנים קניתי מדפסת של חברת קאנון מדגם MP252. היא היתה קצת איטית אבל עשתה את העבודה.
את מחסניות הדיו הייתי ממלא מספר פעמים כך שגם העלות של ההפעלה לא היתה גבוהה. שמרתי על המדפסת היטב, עטפתי אותה בניילון והרחקתי מהילדים, כך שאף אחד מלבדי לא הפעיל אותה.
יום אחד, המדפסת הפסיקה לעבוד. מבחינה מכנית הכל נראה בסדר, אבל המדפסת הראתה כל מיני הבהובים ולא הסכימה להדפיס. קראתי את הוראות היצרן בשקדנות, ניסיתי כל מיני פרוצדורות שהוגדרו, ודבר לא עזר. צלצלתי לשרות הלקוחות, המתנתי בסבלנות על הקו, אבל הטכנאי לא יכל לעזור לי. המדפסת שבקה. מאחר ודאגתי ל-3 שנות אחריות ניגשתי לשירות וביקשתי לתקנה. זה דרש נסיעה מיוחדת לעיר הסמוכה, חנייה די רחוקה ממקום התיקון, המתנה לתורי ונסיעה חזרה הביתה, בקיצור בזבוז של שעתיים. לאחר כשבועיים שוב הייתי צריך לקחת את המדפסת – שוב בזבוז של שעתיים.סה"כ בזבוז כחצי יום על נסיעות,דלק והתעסקויות עם המדפסת.

שירות הלקוחות החזיר מדפסת תקינה ופועלת. והיא שרתה אותי כשנה נוספת ו... שוב שבקה באופן דומה לפעם הראשונה. עדיין היתה לי אחריות על המדפסת אבל הפעם התעורר חשדי שעובדים עלי. למדפסת לא היתה סיבה להתקלקל, היא לא ישנה, השימוש בה נעשה במשורה, ושמרתי עליה היטב.

החלטתי לבצע חקירה קטנה באינטרנט. החקירה הניבה די מהר פרוצידורה ביוטיוב (ראו סרטון למטה) של אדם טוב-לב שנתקל באותה בעיה. האיש שקד במשך יומיים עד שמצא קומבינציה שמאתחלת את המדפסת. הפרוצדורה לא טריויאלית במיוחד, צריך ללחוץ על שילוב של כפתורים בצורה מתוזמנת. בצעתי אותה ו... המדפסת ניעורה לחיים והתחילה להדפיס ככל שחפצתי.

מבט על כמות הצופים בסרטון (כ-655 אלף) ומספר התגובות החיוביות שחצה את ה1300, מראה שאני חלק מקהל גדול מכל העולם שנתקל באותה הבעיה בדיוק. הצטרפתי לרשימת המברכים (הארוכה) את האיש היקר שחסך למאות אלפים של משתמשים חסרי אונים חצי יום עבודה, עצבים וכסף.

האם זה מקרה שהמדפסת שלי מתקלקלת כל פרק זמן? ואם כן מדוע קאנון אינה מפרסמת את הליך התיקון?
הטענה היא שהמדפסת היא רק סימפטום קטן למחלה גדולה. המחלה נקראת Planned Obsolescence או בעברית 'השבתה מתוכננת'. התופעה הזו לא החלה היום אבל היא כבר מקיפה אותנו מכל עבר ורק הולכת ומחמירה.

עמית נויפלד מסביר בבלוג שלו SLOW על מה מדובר:

אי שם בשנת 1954 צעד מעצב תעשייתי אמריקאי בשם סטיבן ברוקס אל אולם הרצאות בעיר מיניאפוליס שבארצות הברית. שם היה עתיד לשאת דברים בפני כנס פרסומאים. שמה של ההרצאה היה השבתה מתוכננת. הביטוי אומנם לא היה מקורי ונעשה בו שימוש כבר בשנת 1932 במאמר מאת ברנארד לונדונס,שנשא את הכותרת “סיום תקופת השפל באמצעות השבתה מתוכננת”, אולם עד שנת 1954 הוא טרם זכה לפופולאריות רבה. במובן זה, סטיבן ברוקס היה רק הנשא של הוירוס וכעת הוא מצא את הקהילה המושלמת להדבקה – פרסומאים. במשך ההרצאה שטח סטיבן את משנתו: “השבתה מתוכננת מטרתה להחדיר בצרכן את התשוקה למוצר מעט חדש יותר, מעט טוב יותר ומוקדם יותר מהנחוץ”. מאות הקופירייטרים, הארט-דירקטורים והפלנרים שנכחו באולם הנהנו בראשם ויצאו לבצע את המלאכה. בעוד הם שוקדים על מסעות פרסום מתוחכמים, גילו היצרנים מצדם שגם הם יכולים לתרום לא מעט להאצת הכלכלה. למעשה, הם חוו הארה – כל שעליהם לעשות זה להפסיק לייצר מוצרים אמינים, עמידים ,חזקים ושניתנים לתיקון בקלות. במקום, הם החלו לייצר מוצרים שבירים עם נטייה לקלקולים ובלתי ניתנים להשבה לפעילות על ידי האדם הפשוט. כך יצא שעד סוף שנות החמישים, ביטוי חדש הופיע בזירה– designed to break (מעוצב להישבר/עיצוב לשבר) – ביטוי אשר באחת קטע את ההסכם הלא כתוב בין היצרן לצרכן:
אתה תעניק לי את המוצר הטוב ביותר שבאפשרותך לייצר, ואני אשלם עליו במיטב כספי אותו הרווחתי בעבודה קשה.

Ending the Depression Through Planned Obsolescence, by Bernard London 1932

מאחר ואני הכרתי רק את הגרסא הנ”ל, הופתעתי כאמור לקרוא בספרו של לפארג ,שפורסם לראשונה בשנת 1880, את הפסקה הבאה:

“במחוזות הצמר שלנו פורמים סמרטוטים מטונפים ורקובים למחצה ועושים מהם אריגים “בסגנון רנסנס” שמחזיקים מעמד כמו הבטחות בעת מסע בחירות. בליון, במקום להותיר לסיב המשי את פשטותו וגמישותו הטבעית, מעמיסים עליו מלחים מינרליים, המגדילים את משקלו והופכים אותו שביר וקצר תוחלת. כל המוצרים שלנו מזויפים כדי להקל על הבלאי שלהם ולקצר את קיומם. תקופתנו תיקרא “עידן הזיוף”, כשם שהתקופות הראשונות של האנושות נקראו “עידן האבן”, או “עידן הברונזה”, על שם מה שנוצר בהן”.

בהמשך מביא עמית חמש דרכים כיצד להתמודד עם ההשבתה המתוכננת.

אחד הסרטים המפורסמים בעניין,שאף צוין באחד מנאומיו המפורסמים של נשיא אורוגוואי הנוכחי, שייך לקוסימה דנוריצר. דנוריצר חקר את הנושא והעלה את הממצאים בסרט דוקומנטרי. הסרט מביא ראיות כיצד אורך החיים של הנורות עלה לאלפי ועשרות אלפי שעות בתחילת המאה ה-20, ולאחר מכן ירד לאלף שעות. הסכם של יצרני הנורות אכף מגבלה של 1000 שעות פעולה לנורה - דנוריצר מביא בסרטו את המסמכים הרלבנטיים שמתעדים את ההחלטות והפעולות לצמצום חיי מוצרים כמו המדפסות, מכשירי אפל, גרביוני נשים, כמובן נורות ועוד. (מנויי יס יכולים לראות את הסרט המלא מתורגם לעברית בחינם בקישור כאן.)

אחת הסיבות למנגנון המעוות הזה היא המערכת המוניטרית שמייצרת כסף מחוב, אך ורק מחוב. לפיכך כל פעם שמייצרים כסף חדש , המערכת מייצרת עוד חוב נושא ריבית. הדבר גורם למחסור מתמיד בכסף. המחסור בכסף גורם לנו להמציא דרכים "יצירתיות" לשים את היד על הכסף, בתוך כך אנחנו רומסים האחד את השני. אחת הדרכים היעילות ביותר היא לקצר את אורך חייהם של המוצרים. מוצרים שצריך להחליף כל שנתיים הרבה יותר רווחיים ממוצרים שמחזיקים 20 או 30 שנים. לפיכך היצרנים בהסכמה גלויה או סמויה מפחיתים את אורך חיי המוצרים שלנו, ואנו נאלצים לבזבז זמן וכסף שוב ושוב.  גרוע מכך, הייצור המואץ של המוצרים מכלה את משאבי כדור הארץ, מזהם, ומוביל אותנו למשבר אקולוגי ובריאותי.

אין הכרח להישאר במערכת שכל כך לא מתאימה לזמן הנוכחי, אפשר להחליף אותה. לצורך כך אין צורך בהפגנות גדולות ,במחאות מילקי או בשביתות, דרושה בעיקר מודעות לאופן הפעולה של מערכת הכסף שמלווה אותנו מינקות.