המלצת קריאה לחג

מאת: ערן הילדסהיים

נראה כי ההכרה בכך שמשהו לא מסתדר בפרדיגמה הכלכלית השלטת היום בעולם, יוצאת מתחומי הרשתות החברתיות והמחאה ומתחילה לחלחל אל עבר אנשי העסקים המובילים בעולם. קרן צוריאל הררי מביאה בכלכליסט ראיון עם המיליארדר ניק הנאואר ,שהיה מהמשקיעים הראשונים באמאזון. הנאואר יוצא נגד חבריו למועדון עשירי אמריקה ונגד השיטה הכלכלית. הנאואר מעביר ביקורת ללא חשבון על הכלכלה ומי שעומד מאחוריה.

הנה מה שאמר למשל על לימודי הכלכלה:

"כשלמדתי באוניברסיטה השתתפתי בקורס בכלכלה, ועזבתי באמצע כי שום דבר שם לא היה הגיוני בעיניי. כל מה שאמרו על ביקוש והיצע ורציונליות — זה לא התאים לאיך שהעולם פועל. אני גיק מדע, ולפני 20 שנה התחלתי לקרוא על מערכות מורכבות ותיאוריית הכאוס, שהן מדע חדש, ופתאום הכל הסתדר. כל ההנחות של הכלכלה המסורתית, של הפרדיגמה הכלכלית הניאו־קלאסית, נפרמו. הבנתי שכלכלה אינה מערכת סגורה, ליניארית ומכניסטית שנוטה לשיווי משקל, ושעדיף לראות אותה כמערכת אקולוגית, פתוחה, מורכבת וסתגלנית, שחשופה לפידבק".

על הכלכלנים:

"אחת הבעיות הגדולות היא שכל הכלכלנים בעולם הוכשרו בדרך הישנה, עשו דוקטורט בדרך הישנה, חלקם זכו בפרסי נובל על הדרך הישנה, ולא סביר שהם יגידו, 'אה, טעיתי!'"

 על מדידת הצמיחה:

"הדרך שבה אנחנו מודדים שגשוג וצמיחה, על ידי התל"ג, היא דרך נוראית לאפיין מה שקורה בכלכלה. הרי אם אשרוף את הבית שלך זה טוב לתל"ג, כי מישהו יצטרך לתקן אותו. ואם אמצא דרך חדשה לרפא סרטן ללא קרינה או כימותרפיה, זה יהיה טוב לאנושות אבל נורא לתל"ג. זו דרך נוראית, לא הולמת ולא נכונה לחשוב על כלכלה, ומדד גרוע לשגשוג".

על האי שוויון שיוצרת השיטה הכלכלית היום:

"אם עושר, כוח והכנסה ימשיכו להתרכז בידי מעטים, נפסיק להיות דמוקרטיה קפיטליסטית ונהפוך לחברה ניאו־פיאודלית כמו צרפת במאה ה־18, לפני המהפכה. שום חברה פתוחה וחופשית לא יכולה לקיים לאורך זמן אי־שוויון כלכלי צומח כזה. השאלה היא לא אם זה יקרה, אלא מתי".

למאמר המלא מתוך כלכליסט לחצו כאן