המלצת קריאה לחג- על הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם שיוצא נגד השיטה

מאת: ערן הילדסהיים

מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם, יוצא בגלוי נגד המונופול על יצירת הכסף שיש לבנקים בראיון בכלכליסט 


הנושאים שאנחנו דנים בהם במסגרת הכלכלה האמיתית שוב ושוב ,מקבלים עתה חיזוק ותמיכה משמעותית מפיגורה כלכלית מהמובילות ומשפיעות בעולם. בכלכליסט פורסם היום ראיון של אורי פסובסקי עם מרטין וולף. וולף, הפרשן הראשי של "פייננשל טיימס" נחשב לבכיר הפרשנים הכלכליים בעולם.וולף הוציא לאור את ספרו החדש, רב־המכר "התמורות והזעזועים". ספר שקיבל המלצות מהכלכלן זוכה הנובל ג'וזף שטיגליץ, יו"ר הבנק המרכזי היוצא בן ברננקי והמשקיע אולי המפורסם בעולם ג'ורג' סורוס. המלצות אלה אינן עניין של מה בכך לאור העובדה שבספר קורא וולף לשנות את כל קו המחשבה הכלכלי שעל פיו פועלים קברניטי הכלכלה ומתחנכים מיליוני סטודנטים לכלכלה בכל העולם. וולף טוען שאין מנוס מלהפקיע את היכולת ליצור כסף ממערכת הבנקאות, להתגבר על הטאבו של הדפסת כסף בבנקים המרכזיים, לשנות מהיסוד את האופן שבו אנחנו לוקחים משכנתאות ועוד.

הבעיה על פי וולף:
"אנחנו עדיין סובלים משילוב קטלני של כלכלה עולמית שיצאה מאיזון, מערכת פיננסית שהתמכרה לאשראי ומינוף, ושיטה מוניטרית שאינה משיגה דבר מלבד ניפוח עוד ועוד בועות." 

מרטין וולף

הוא מעביר ביקורת קשה על עמיתיו הכלכלנים:

"אם אתם חושבים שהשינויים שעשיתם הפכו באופן מהותי את הכלכלה ואת המערכת הפיננסית שלנו לחסינות יותר, לפחות רגישות למשברים, אז אתם משלים את עצמכם. קרוב לוודאי שהטעויות שנעשו לפני המשבר יחזרו על עצמן, ובבסיסו של דבר, יש לנו בדיוק אותה מערכת, והיא נותרה שבירה כשהיתה".

את השיטה הכלכלית הנוכחית מכנה לא פחות ולא יותר "האורתודוקסיה החדשה":
"לאורך מאות השנים האחרונות, ובוודאי בעשורים האחרונים, יצרנו סוג ספציפי מאוד של מערכת פיננסית. היא מעסיקה מספר עצום של אנשים, היא לרוב מאוד רווחית, היא מאוד חזקה, ויש לה הרבה השפעה ומשקל: הבנקים הם החברות הכי גדולות בעולם במונחי נכסים. הם לא עומדים לאפשר לשינוי רדיקלי להתרחש, ולכן אין לכך בסיס תמיכה פוליטי".

על העובדה שעכשיו הוא "הוצא" מהמיינסטרים של עולם הכלכלנים בעקבות דעותיו:
"כבר לא מאוד חשוב לי אם אני נמצא במיינסטרים או לא. תמיד ניסחתי את מה שאני חושב על העולם באופן ברור ככל יכולתי, אבל עכשיו, עמוק בשנות ה־60 לחיי, אני מרגיש יותר משוחרר לעשות זאת".

על הפתרון:
"הפתרון שבו נקטו חלק ממדינות המערב בעשורים האחרונים היה לעודד את המגזר הפרטי לצרוך יותר באמצעות אשראי וחובות, אבל במשבר האחרון ראינו איך זה נגמר. אנחנו כבר לא יכולים להשתמש בכלי של יצירת בועת אשראי.הוא איננו". במקום זאת, וולף מציע לשקול ברצינות רעיון שעולה מדי פעם כתרגיל אקדמי: במקום להגדיל את הגירעון, המדינה צריכה לממן השקעה ציבורית באמצעות כסף שיודפס בבנק המרכזי.יו"ר הבנק המרכזי לשעבר בן ברננקי כבר הציע מודל כזה בימיו כאקדמאי (הוא כינה אותו "להמטיר כסף מהליקופטר").  אדייר טרנר, מי שהיה מועמד מוביל לראשות בנק אוף אינגלנד, בחן את הרעיון השנוי במחלוקת הזה - מה שהוביל להפסדו במירוץ לתפקיד."

על ההצעה לשנות את דרך יצירת הכסף שלנו כך שייוצר על ידי המדינה במקום הבנקים:
'בואו נגדיר טוב יותר עבור הציבור מהו כסף ומה אינו כסף'.המטרה היא שהציבור יבין שכסף שהוא מפקיד במוסדות [בנקאיים] הוא כסף שנמצא בסיכון. לשינוי כזה, יהיו מגוון יתרונות. אם המשקיעים יבינו את הסיכון הכרוך בהשקעותיהם,  הם יפקחו עליהן טוב יותר, ואולי גם לא יסכימו להפקיד את כספם באפיקים מסוכנים ללא כל בטוחות שיגנו עליהם."

על הסיכוי שהפתרונות שלו יתממשו:
"אי אפשר לבצע רפורמה רדיקלית בלי קונצנזוס פוליטי, ואין קונצנזוס כזה בשום מקום. אני מכין את הקרקע לרגע שאחרי המשבר הבא, ואני לא אופטימי בנוגע לאפשרות שמשהו ישתנה לפני כן. מאז המשבר כבר עברו כמה וכמה שנים, העניינים קצת משתפרים - וכשמצב העניינים משתפר, גם אם בקצב מאכזב, אנשים לא מתמקדים ברפורמות."

לראיון המלא עם מרטין וולף בכלכליסט לחצו כאן