מאת: ערן הילדסהיים (מתוך דף הפיסבוק של הכלכלה האמיתית)
התשובה לשאלות האלה היא 'כמה בודדים'. כל כך בודדים עד שכמעט כל כלכלן בכיר שיעז להציג דעה כזו יהפוך תוך זמן קצר להיות מבוקש לראיון בתקשורת ו"הזוי" בקרב אנשי אקדמיה. הבולט בינהם בעולם הוא כלכלן בכיר מהבנק העולמי לשעבר בשם פרופ הרמן דיילי ובארץ פרופ' יהודה כהנא.
חלק אחד בתקציב המדינה אמור להדליק נורה אדומה גדולה עבור הכלכלנים אולם כמעט אף אחד מהם לא שם לב אליו.
רציתי לפתוח את הפוסט הזה בהשוואה של הכלכלה ,כפי שהיא מנוהלת היום, לדת. אלא שאז תפס אותי בחור דתי שהוא גם במקרה כלכלן מצליח. הוא אמר לי כשהוא חצי כעוס: "שמע, ההשוואה הזו גורמת לדת עוול כי אצלנו יש זרמים שונים עם דעות שונות וגם על כמעט כל סוגיה אנחנו מלמדים כמה פרשנויות". קיבלתי את הערתו ולכן אכתוב שאחת הבעיות הגדולות של הפרדיגמה הכלכלית הקיימת היא שהאקדמיה מקדשת אותה ללא פרשנות ,ללא ערעור וללא בדיקת אלטרנטיבות. כאילו היתה זו הפרדיגמה היחידה הקיימת בעולם. כך גדלים דורות שלמים של כלכלנים שבניגוד לדת כולם מאמינים באותו זרם מרכזי ושתומכים באותם העקרונות ,מבלי שיקבלו כלים לבקר את המערכת, גם אם יתקלו בכשל לוגי כמו זה למשל שפורסם אתמול בכלכליסט:
על פי תקציב המדינה מסתבר שרוב הכנסות המדינה תלויות ומגיעות בזכות הצריכה של האזרחים . במילים פשוטות אם כולם יפסיקו לצרוך החל ממחר בבוקר, הממשלה תקרוס תחת חובותיה (גם אם תקצץ עשרות אחוזים מהוצאותיה) והכלכלה כולה תתמוטט תוך זמן קצר.
זו הסיבה שכל כלכלני המיינסטרים כל כך מודאגים ברגע שאנחנו מפסיקים לצרוך דברי מותרות ומתחילים לצרוך רק מה שבאמת אנחנו צריכים. ראו מקרה תקופת מבצע צוק איתן.
אבל מצד שני:
איפה אותו כלכלן שיצביע על הבעיה הכאן? כמה כלכלנים ראיתם שקראו מעל במה תקשורתית כלשהיא להפסיק עם תרבות הצריכה הזו? כמה כלכלנים אתם מכירים שמודאגים מההשלכות ההרסניות של כלכלה המקדשת צמיחה אינסופית בעולם עם משאבים מוגבלים? כמה כלכלנים שקוראים להגביר את הצריכה למדו בחייהם שעור אחד באקולוגיה בשביל להבין את ההשפעות של התהליך על משאבי כדור הארץ ,או למדו פסיכולוגיה כדי להבין את ההשפעות של מירוץ הצריכה על חייו של הפרט או של ילדיו? כמה כלכלנים מציגים היום אלטרנטיבה לכלכלה בה לא נהיה חייבים לצרוך את עצמנו לדעת?
רציתי לפתוח את הפוסט הזה בהשוואה של הכלכלה ,כפי שהיא מנוהלת היום, לדת. אלא שאז תפס אותי בחור דתי שהוא גם במקרה כלכלן מצליח. הוא אמר לי כשהוא חצי כעוס: "שמע, ההשוואה הזו גורמת לדת עוול כי אצלנו יש זרמים שונים עם דעות שונות וגם על כמעט כל סוגיה אנחנו מלמדים כמה פרשנויות". קיבלתי את הערתו ולכן אכתוב שאחת הבעיות הגדולות של הפרדיגמה הכלכלית הקיימת היא שהאקדמיה מקדשת אותה ללא פרשנות ,ללא ערעור וללא בדיקת אלטרנטיבות. כאילו היתה זו הפרדיגמה היחידה הקיימת בעולם. כך גדלים דורות שלמים של כלכלנים שבניגוד לדת כולם מאמינים באותו זרם מרכזי ושתומכים באותם העקרונות ,מבלי שיקבלו כלים לבקר את המערכת, גם אם יתקלו בכשל לוגי כמו זה למשל שפורסם אתמול בכלכליסט:
על פי תקציב המדינה מסתבר שרוב הכנסות המדינה תלויות ומגיעות בזכות הצריכה של האזרחים . במילים פשוטות אם כולם יפסיקו לצרוך החל ממחר בבוקר, הממשלה תקרוס תחת חובותיה (גם אם תקצץ עשרות אחוזים מהוצאותיה) והכלכלה כולה תתמוטט תוך זמן קצר.
זו הסיבה שכל כלכלני המיינסטרים כל כך מודאגים ברגע שאנחנו מפסיקים לצרוך דברי מותרות ומתחילים לצרוך רק מה שבאמת אנחנו צריכים. ראו מקרה תקופת מבצע צוק איתן.
 |
| תמונה: מתוך ספר התקציב בגרסת כלכליסט (שאול אמסטרדמסקי) |
אבל מצד שני:
איפה אותו כלכלן שיצביע על הבעיה הכאן? כמה כלכלנים ראיתם שקראו מעל במה תקשורתית כלשהיא להפסיק עם תרבות הצריכה הזו? כמה כלכלנים אתם מכירים שמודאגים מההשלכות ההרסניות של כלכלה המקדשת צמיחה אינסופית בעולם עם משאבים מוגבלים? כמה כלכלנים שקוראים להגביר את הצריכה למדו בחייהם שעור אחד באקולוגיה בשביל להבין את ההשפעות של התהליך על משאבי כדור הארץ ,או למדו פסיכולוגיה כדי להבין את ההשפעות של מירוץ הצריכה על חייו של הפרט או של ילדיו? כמה כלכלנים מציגים היום אלטרנטיבה לכלכלה בה לא נהיה חייבים לצרוך את עצמנו לדעת?
 |
| תמונה: מתוך ספר התקציב בגרסת כלכליסט |
התשובה לשאלות האלה היא 'כמה בודדים'. כל כך בודדים עד שכמעט כל כלכלן בכיר שיעז להציג דעה כזו יהפוך תוך זמן קצר להיות מבוקש לראיון בתקשורת ו"הזוי" בקרב אנשי אקדמיה. הבולט בינהם בעולם הוא כלכלן בכיר מהבנק העולמי לשעבר בשם פרופ הרמן דיילי ובארץ פרופ' יהודה כהנא.
אני לא ממהר לשבח אבל הפעם זה מתבקש.
השבמחקאני אוהב את המשפט: "שהאקדמיה מקדשת אותה ללא פרשנות ,ללא ערעור וללא בדיקת אלטרנטיבות". אפשר להתווכח כמה זה נכון, אבל ההכרה בכך שאמונה עיוורת היא דבר מסוכן היא נכונה וחשובה. בנוסף, משתמע מהדברים שיש לפרש, לערער ולבדוק אלטרנטיבות באופן תמידי ובכל נושא. ובמילים אחרות, "אין פרות קדושות". וכאמור, אני מסכים עם הדברים ב 100%. בנוסף, משמח אותי לראות את המגמה של פחות ניפנופי ידיים ויותר דרישת נתונים כדי לתמוך בטענות. ישר כח.
ברוח העדפת המציאות על פני אמונות תפלות וספקנות בריאה, הייתי מקווה לערעור על תפיסות יותר בסיסיות כמו: נחיצות של מיסוי, ממשלה או אלימות בפתרון בעיות חברתיות מורכבות.
"In God we trust; all others bring data."
W. Edwards Deming
למרות שלכותב המאמר אין השכלה אקדמאית בתחום הכלכלה, ואולי כל השכלה אקדמאית בכלל, הוא עדיין יודע מה חושבים רוב הכלכלנים ומדוע. התדהמה שחשים חלק מקוראי הבלוג על ה"תגלית" של ניהול משק ברזרבה חלקית מגוחכת לאור העובדה שהיא נלמדת בשנה א' בכל פקולטה לכלכלה.
השבמחקכרגיל בבלוג, מבלבלים כאן בין הכלכלה שהיא מדע שמנתח את המציאות כפי שהיא לבין ניו אייג' לגבי נפשם הרכה של ילדינו ואיך היא מושפעת מתרבות הצריכה.
ידידי
מחקאתה מבלבל בין פרשן כלכלי בעיתון לבין כלכלן שצריך לקבל החלטות. כלכלן במשרד האוצר למשל אמור בנוסף לניתוח המציאות גם קובע בהחלטותיו מה יהיה העתיד. הוא האיש המקצועי שאמור להמליץ מה לעשות כדי להמריץ את הכלכלה וכשהוא מכיר רק דרך אחת לעשות זאת אז זה משפיע על השר המחליט, משפיע עלינו, משפיע על עתיד ילדינו. האקדמיה לא נותנת לו רק דרך אחת לעשות זאת
תיקון למשפט האחרון:נותנת לו רק דרך אחת לעשות זאת
מחקאל אנונימי 06:44
מחקאני לא יודע מאיזה דבר מההבלים שכתבת להתחיל.
אז לפי סדר:
"למרות שלכותב המאמר אין השכלה אקדמאית בתחום הכלכלה, ואולי כל השכלה אקדמאית בכלל, הוא עדיין יודע מה חושבים רוב הכלכלנים ומדוע."
מכיר צבי ינאי ז"ל? הבן אדם לא סיים אפילו את התיכון וענד באותה שורה כמו פרופ' לייבוביץ' ז"ל ואחרים יבדל"א.
מניין לך לדעת אם יש לערן השכלה אקדמאית בכלל? ומה זה משנה? צריך השכלה אקדמאית ע"מ ללמוד נושא מסויים ולהביע דעה? תהיה בטוח שערן יודע גם יודע מה חושבים הכלכלנים. אם תבדוק טוב, הוא גם הביא הרצאה של בוגר כלכלה שמתח ביקורת נוקבת על לימודי הכלכלה באקדמיה. ומאיפה באו הכלכלנים? מהירח?
"התדהמה שחשים חלק מקוראי הבלוג על ה"תגלית" של ניהול משק ברזרבה חלקית מגוחכת לאור העובדה שהיא נלמדת בשנה א' בכל פקולטה לכלכלה."
בחייאת! אף אחד לא חש תדהמה. רובינו באמת לא מתמצאים בכלכלה וערן דאג היטב להביא לידיעתינו את תמונת המצב. הרזרבה החלקית אינה הבעיה. הבעיה היא ההשלכות של השיטה המוניטארית הזו.
"כרגיל בבלוג, מבלבלים כאן בין הכלכלה שהיא מדע שמנתח את המציאות כפי שהיא...."
לצחוק או לבכות? כלכלה היא מדע כחלק מ"מדעי החברה" ובשום אופן לא מדע במובן של חקירת הטבע. ניתוח המציאות נעשה ע"פ מודלים שהקשר בינם למציאות, איך נאמר בעדינות, רופף. מילא לנתח את המציאות, אבל התוצר של הניתוח הוא התווית מדיניות כלכלית לפי פרדיגמה מסויימת ויחידה. אז יש גם הצעות אחרות, רציניות לא פחות. זה לא פחות "מדעי".
"לבין ניו אייג' לגבי נפשם הרכה של ילדינו ואיך היא מושפעת מתרבות הצריכה."
נפשותיהם הרכות של ילדיך הם חלק מ"ניו-אייג'" ? אני בטוח שאתה מתייחס אליהם ברוך ובעדינות הדרושים במגע עם ילדים. זה לא הופך אותך לניו-אייג'י.
וכן, תרבות הצריכה היא פקטור דומיננטי מאוד בעידן הנוכחי בכל הקשור בגידול וחינוך ילדים.
וכן, צריכה בכללה היא חלק ממחזור החיים של הכלכלה. כמה מפתיע...
ולכן "תרבות הצריכה" שאומרת למעשה "אתה צורך משמע אתה קיים" היא גורם חברתי-תרבותי ממדרגה ראשונה בכלכלה דהיום.
אוי.. נכנסנו לסוציולוגיה, גם חלק ממדעי החברה, כמו כלכלה... איך שהדברים קשורים... נכון יפה?
ערן היקר, כדאי שתחזור ותביא מדי פעם מאמרים של אוטוריטות כלכליות כגון פרופ' לכלכלה כמו ריצארד וורנר ורבים אחרים, על הדרך בה נוצר הכסף בעולם, כדי לאפשר לקוראיך ללמוד את הנושא החשוב ביותר ביחס לכלכלה, וגם כדי לסכור פיות למלעיזים וסנגורי השיטה הקיימת המתחזים למשכילים בכלכלה. גם אני למדתי כלכלה באוניברסיטה וברור שכל הנושא של דרך יצירת הכסף על ידי הבנקים, מסולף בכוונת מכוון. מתברר שמי שמימן את בתי הספר לכלכלה בשנות העשרים בארה"ב ששם החלה הדיציפלינה הכלכלית לתפוס תאוצה, היו המגה בנקאים ולהם היה אינטרס ברור לסלף את הדברים ולהשאיר את הכלכלנים בבורותם, כדי שיוכלו להמשיך ולעשוק את האוכלוסיה והסקטור הציבורי כאחד.
מחקדוד איש שלום, שלום
מחקציינת שאתה כותב ספר ולכן ברצוני להפנות אליך שאלה
מדוע לא לשכלל את הרעיון שהאתר שואף אליו ובעצם להביא לפיתרון אידיאלי יותר והוא לבטל לחלוטין את הריביות,
עד שהאנשים יקלטו את השיטה הנוכחית הכל כאן כבר ייהרס,
האם ביטול מוחלט של ריביות לא עדיפה עשרות מונים? את זה כולם יכולים לקלוט ברגע
שאלה נוספת
כל הצרות התחילו כשהפריטו נכסי מדינה לטיקונים בגרושים אז למה לא לדרוש קודם הפסקה מוחלטת של ההפרטה
ואח"כ להלאים בחזרה את הנכסים למדינה, גם את זה כולם קולטים ברגע
מי שהמציא את הרעיון של ההפרטה הוא פשוט גאון עולמי ומגיע לו על כך פרס נובל לגדול המושחתים בהיסטוריה
הסיבה למצב המתואר היא הקושי לגבות מס מהכנסה בישראל. זו קומבינציה של תרבות העלמות מס שבחלקה נובעת מאי הזדהות של הערבים עם המדינה, התפתחות של מערכת קומבינות לעקיפת תשלום מס ע"י הטבות שכר למיניהן, מערכת גביית מס בלתי יעילה ועוד הנחות בלתי נכונות. בתנאים אלה חייבת המדינה לממן את הוצאותיה ע"י מיסוי עקיף.
השבמחקאכן, ועדיין תרבות הצריכה חצתה את כל הגבולות, ראה את אירוע black friday כמשל ואת ההערצה הסמי דתית למותג apple. שאל כל נער או נערה מתבגרים האם הם מעדיפים חיסכון חודשי לאוניברסיטה או סמארטפון חדיש, התשובה ברורה מאליה.
מחקבני-אדם הם צורת חיים מבוססת תמריצים.
מחקהאם שאלת את עצמך פעם למה דרוש שימוש באלימות כדי לגרום לאנשים להוציא את כספם ולתת אותו למדינה, אבל אותם אנשים עומדים שעתיים בתור, מרצונם החופשי, כדי לשלם לאפל? האם אתה מתאר את סטיב ג'ובס זצ"ל, יושב בחדר חשוך ומחליט שבמקום ליצר טלפון נהדר ולהשקיע בקמפיין שיווק מעולה, הוא ייצר טלפון גרוע וישכור צבא של בריונים שיכפה על אנשים לרכוש את הטלפון?
אנשים מרגישים שiPhone נותן להם ערך מסויים בעוד לתשלום מס אין שום ערך. אתה יכול לספר לעצמך סיפורים, לתרץ תירוצים ולהפעיל יותר כח בכדי ליטול את כספם של אנשים - אבל אתה עדיין תשאר שודד (אפילו אם אתה מכנה את עצמך "מדינה"). האפשרות השנייה היא להתחיל ליצר ערך אמיתי לאנשים, ואז הלקוחות (והמתחרים) יגיעו.
אנשים משלמים "ועד בית" בכיף.
מחקלא משלמים ועד בית שהוועד מושחת.
אדם סמית אומר בערך את אותו מילים
"שאנשים משלמים מיסים סימן שמדובר במשטר הוגן.
שאנשים לא משלמים מיסים, סימן שזה משטר מושחת"
כלומר ההמונים הם הברומטר לבדוק את התנהלותו של המשטר.
http://www.mako.co.il/news-money/economy-q4_2014/Article-4fdc9053c81f941004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2089299190
מחקביהמ"ש: רשות המיסים גבתה מיליונים שלא כדין
בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשות המסים טענו התובעים כי במשך עשרות שנים רשות המסים גבתה כספים רבים בגין הצמדה למדד - שדווקא נשאר יציב. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הרשות: "מדובר בסכום גדול ביותר שהצטבר בקופת הרשות שלא כדין"
"רעיונות טובים לא זקוקים לרובה" (לא זוכר מי אמר במקור)
מחקכלומר, אם תיצר ערך לאנשים לא תצטרך לגבות מס (כלומר, ליטול בכח את רכושם של אחרים), הם פשוט יתנו לך כסף תמורת השירות\מוצר
במילים אחרות, אם חבורת אנשים המכונה "ממשלה" מעונינת לדאוג לאספקט מסויים, הם מוזמנים לעשות זאת ללא אלימות. אם מישהו יתענין בשירות שלהם, הוא ישלם להם. אם לא, הם יאלצו למצוא דרך אחרת שמביאה תועלת לאנשים
אם הכסף בא ממס ישיר או עקיף זה טכני.
השבמחקבארה"ב הרי פחות מ 40 אחוז - 30 אחוז לפי הגרף מגיע ממסע עקיף/מס על צריכה והאי שיוויון שם יותר גבוה.
רוב הכסף נמצא אצל הסופר עשירים שמשלמים מעט מס.
כמה הפוסט הזה טיפשי ומיותר.
אפשר להגיד באותה מידה אם כולם יתחילו לעבוד בשכר נמוך יותר ואז המס הישיר יקרוס.
בעצם למה שזה לא יקרה?
הרי כל הזמן מפטרים עובדים יקרים ומחליפים בעובדים זולים.
שלום ערן,
השבמחקהנתון שהבאת מכלכליסט והצגתו כנכון וללא הצגה של נתונים משנים קודמות או ממוצע של עשור אינו תקין.
הנתון הזה נמוך בגלל המשבר שהיה ועודנו קיים בארה"ב.
ע"פ פרופ' ירון זליכה - וזה נתון שאני שומע אותו מדבר עליו במספר לא קטן של מהרצאותיו הוא:
שבישראל אנחנו באמת עומדים על בערך 50% מהכנסות המדינה מצריכה, אך בארה"ב בשנים שלפני המשבר הנתון הזה עומד על מעל ל 60% והוא בעצם מה שמקדם את המדינה ולשם אנחנו צריכים לשאוף להגיע אם ע"י הורדת מיסים או העלאת משכורות או ביטול מונופולים וקרטלים שקיימים במשק אנחנו צריכים לשאוף שהצריכה תעלה לפחות ל 60%,
כי כך אנשים יצרכו יותר יהיו יותר מיסים יהיו פחות מובטלים ע"מ לספק את הצריכה של האזרח אם בייצור, שירות וכו'....
אגב,
אני מאוד אוהב לקרוא את האתר שלך ומברך אותך על עשייה מצויינת, כמו גם תוכנית הרדיו שלך.
יישר כוח
וכאשר הורדת הריבית לא מעלה את הצריכה:
השבמחקמעלים את משכורת המינימום - ומאיפה הכסף לעובדי המדינה הרבים - החרפת הגרעון.
ככה מונעים מיתון בשיטה הקיימת.
הכסף בעצם חוזר למערכת ואז אפשר להעמיק את הגרעון וחוזר חלילה...
ערן, אתה ממליץ על תרבות צריכת מינימום, ייתכן מאוד שזה טוב אבל ברור לך שזה יוריד את התמ"ג ויותיר הרבה אנשים מובטלים. שנית, האוטומציה בגין הטכנולוגיה גם היא מייתרת משרות בקצב גדול יותר מאשר היא יוצרת משרות חדשות, מכאן שהאבטלה המבנית רק תלך ותגדל, אז מה הפיתרון? הפיתרון הוא אבטחת הכנסה בסיסית הולמת וגם מס ההכנסה השלילי, שיאפשרו לאנשים לעבוד פחות ולעומת זאת לספק את צרכי קיומם הבסיסיים.
השבמחקהתמ"ג הוא המצאה של בני האדם, אפשר מחר לשנות את החישוב ולכלול בו למשל חסכון במשאבי טבע, כך שככל שנצרוך פחות התמג יעלה. כל הנוסחאות הכלכליות האלו מקבעות את מחשבותינו, מדהים כמה אנשים חושבים כי לא ניתן לעשות דבר מסויים כי הוא סותר איזה חוק או נוסחה שהומצאה אך ורק ע"י בני אדם ואיננה חוק טבע. לא הוכח כי הטכנולוגיה מייתרת משרות בקצב גדול יותר מאשר היא יוצרת, מאז המהפכה התעשייתית ישנם מליארדים של עובדים ואף אחד לא עובד פחות שעות. הפיתרון הוא שנפסיק להיות דתיים בכל תחומי החיים ונחנך את ילדינו למחשבה ביקורתית ועצמאית, אולי עוד דור או שניים תבוא המהפכה המחשבתית.
מחקהנקודה המרכזית בפוסט הזה צריכה להתמקד בשאלת המיסוי. לא רק איך הוא מתחלק אלא בעיקר איך הוא הופך להיות הכלי היחיד שבאמצעותו יכולה מדינה לממן הוצאותיה. בעצם המצב הקיים הוא שהמדינה משמשת בסך הכל כמתווך שמקבלת כספים מהציבור ומממנת שירותים עבורו. בדיוק כמו ועד בית...
השבמחקעד שלא נדע, כציבור, להסביר לעצמנו את העובדה שאמצעי המימון המרכזי של המדינה לשירותים אותם היא מספקת לאזרחיה, הוא כסף אותו היא מפיקה ומייצרת לצרכים אלו, נמשיך להתבחבש בהררים של מלל שמסתובב סביב עצמו.
פשוט וברור - למדינה ריבונית יש את הפריבילגיה הבסיסית לממן את רווחת אזרחיה בכסף שהיא מייצרת לעצמה, כמובן תחת מגבלות של כמות ביחס לתוצר ושמירה על האיזונים הנדרשים.
ברגע שנדבר על הנקודה הזו ונהיה בטוחים בה, ניתן יהיה לקדם את הרעיון הלאה.
יש לך טעות, המדינה לא מייצרת כסף ואין לה שליטה על הכסף, את הכוח הזה המדינה נתנה לבנקים פרטיים והמיסים שאנחנו משלמים זה עיקר הכנסות המדינה ולכן כל התגובה שלך כלל לא רלוונטית.
מחקאתה מתאר את המצב כפי שהוא וזו בדיוק הבעיה שאותה צריך לשנות. אין שום סיבה שזה יתנהל בצורה הזו גם אם הורגלנו לכך.
השבמחק