אמת או תעמולה:האם מחירי הגז בישראל אינם מונופוליסטים?

מאת: אמנון פורטוגלי.

אחת הטענות של תאגידי הגז היא שאין בישראל בעיה של מחירי גז גבוהים למרות המונופול. האם מדובר בטענה שהמציאו משרדי יחסי ציבור נגד המתנגדים למונופול או עובדה. התשובה לפניכם.


תאגידי הגז פתחו במתקפה כנגד כל שינוי במצב הנוכחי. על הפרק עומדים פרוק מונופול הגז ופיקוח על מחירי הגז הטבעי בישראל. מטרתה לפגוע ולהשפיע על פעילות הממונה על ההגבלים העסקיים ולמזער את השינויים בדרך של השפעה על דעת הקהל, על חברי הכנסת ובעיקר על מקבלי ההחלטות. הכל כדי להגן על רווחי העתק הצפויים למונופול הגז מתמר ומלוויתן. אחת הטענות מדברת על כך שאין בעיית מחירי גז מונופוליסטיים בארץ.

עד התחלת אספקת הגז מתמר, דלק קידוחים ואבנר (קבוצת תשובה) הסתפקו במחיר של 2.47 דולר ליחידת גז משדה ים תטיס. מחירי הגז כיום, המופק ממאגר תמר, עומד על כ- 5.85 דולר ליחידת גז.  גם בהתחשב בהשקעות הנמוכות ובעלויות הנמוכות של הפקת הגז מים תטיס, וברמת המיסוי הנמוכה מאוד שהיתה אז, אין הצדקה להכפלת המחיר ויותר מכך.

כיום, לפי חוות הדעת של סרג'יו אסקארי, לשעבר יו"ר רשות החשמל והגז של איטליה, עבור רשות החשמל הישראלית, מחיר הגז הטבעי בישראל כפול ממחירו בשוק תחרותי. התשואה שרושמים בעלי מאגר הגז תמר תגיע ל–23%, כפולה מהתשואה הממוצעת בעולם קידוחי הגז וניתן להוזיל את הגז הנמכר בישראל באופן מיידי ב–25% מבלי לפגוע בכדאיות הכלכלית של מיזמי הקידוחים. בכך יהיה ניתן לחסוך כ-50 מיליארד שקל מיותרים שיגבה מונופול הגז מהציבור הישראלי עד 2030.
נציין כי עלויות ההפקה הממוצעות ליחידת תפוקה ממאגר תמר, שנמסרו ע"י ישראמקו (המחזיקה ב 28.75% מ'תמר'), לרבעון הראשון, השני, והשלישי של 2014 הן: 0.52, 0.58, ו-0.42 דולר ליחידת תפוקה (בהתאמה). נתונים אלו נמסרו בדיווח תקופתי לבורסה בת"א.

ולבסוף, במסגרת המאבק שלה כנגד כל שינוי במונופול הגז, ונגד אפשרות פיקוח על מחירי הגז הטבעי בישראל, הודיעה נובל אנרג'י שהיא מקפיאה את ההשקעות בפרויקט יצוא הגז למצרים. מדובר בהקפאת רכישת ציוד ושכירת כוח אדם שנועד ליישם את הסכם ההבנות ששותפות הגז תמר חתמה מול יוניון פנוסה הספרדית. ההחלטה התקבלה בעקבות מה שנובל מכנה: "שינויי רגולציה תכופים ולא יציבים" בישראל.
יתכן שזו הסיבה אבל סביר יותר שהחלטה כזו, שמשמעותה ביטול הסכם הבנות בהיקף כספי עצום, התקבלה משיקולים אחרים לחלוטין, ובאותה הזדמנות אפשר לתלות את הסיבה ברגולטורים בישראל.




הכותב הוא חוקר במכון ון ליר