מאת: בעז הירש
פרופ' ריצ'רד וורנר, ראש המרכז לחקר בנקאות מאוניברסיטת סאות'המפטון ומי שהמציא את המושג "הקלה כמותית" [QE], עוסק ב-20 השנים האחרונות בחקר הבנקאות. וורנר בשיתוף הBBC פרסם לאחרונה מחקר ובו תיאר ניסוי ראשון מסוגו בהסטוריה שעסק בשאלה האם בנקים יכולים ליצור כסף יש מאין? התוצאות של המחקר שומטות את הקרקע מתחת לתאוריות המקובלות שעליהם גדלים כלכלנים עוד משנות ה-60 על הפעילות הבנקאית.
המשבר של השנים האחרונות בכלכלה העולמית מעורר עניין בנושא ייצור הכסף, אולם הוא נותר עד כה בלתי פתור. במחקר זה מאבחן ורנר שלוש תיאוריות בנקאיות מקובלות בספרות הכלכלית בתחום יצירת הכסף:
1. הבנקים כמוסדות מתווכים (the financial intermediation theory of banking) – על-פי תאוריה זו הבנקים צוברים הפקדות מלקוחותיהם ומלווים מתוכן ללקוחות אחרים. כלכלנים רבים תומכים בתאוריה זו ולמעשה זוהי התאוריה הדומיננטית במחקר הכלכלי מאז שנות ה-60 ועד היום.
2. בנקאות ברזרבה חלקית (the fractional reserve theory of banking) - על-פי תיאוריה זו כל בנק באופן אינדיבידואלי הינו גוף מתווך בלבד אשר אינו יכול לייצר כסף. המערכת הבנקאית באופן קולקטיבי יוצרת כסף באמצעות מערכת של יחסי גומלין פנימיים בתוכה. במרכזה של תאוריה זו עומד הרעיון כי גוף מרכזי כלשהו [בנק מרכזי] קובע יחס רזרבה שלפיו כל בנק צריך לשמור אחוז מסוים מן ההפקדות כרזרבה ואת היתרה ניתן לתת כאשראי. תאוריה זו מוסברת באמצעות מושג "מכפיל הכסף". תאוריה זו היתה נפוצה בספרות הכלכלית משנות ה-30 ועד שנות ה-60 של המאה העשרים.
3. בנקאות יוצרת אשראי (the credit creation theory of banking)– ע"פ תאוריה זו לכל בנק באופן אינדיבידואלי יש את היכולת ליצור כסף "יש מאין" והוא עושה זאת באמצעות הרחבת כמות האשראי שהוא מעניק ללקוחותיו. תיאוריה זו קנתה לה אחיזה משמעותית במחקר הכלכלי בשליש הראשון של המאה ה-20 ומאז התומכים בה הם מעטים. בשנים האחרונות התפרסמו מספר עבודות מחקר של מקורות בנקאיים מרכזיים המצדדות בנכונותה של תאוריה זו. כאן, כאן, כאן וכאן.
.jpg) |
| יוזם המחקר, פרופ' ריצ'ארד וורנר |
מפתיע להיווכח כי למרות המשמעויות מרחיקות הלכת של תחום זה והמחלוקת בין הכלכלנים, שנמשכת כבר יותר ממאה שנה, טרם נערך מחקר אמפירי הבודק באילו מן התיאוריות נעשה שימוש בפועל. ניסוי אמפירי שכזה הוא תרומתו העיקרית של מאמר זה למחקר המדעי.
פרופ' וורנר פנה למספר בנקים ברחבי אירופה וביקש מהם לשתף עימו פעולה בניסוי הבא: הוא באופן אישי ייקח הלוואה מן הבנק בגובה של 200,000 יורו. הבנקים התבקשו בתמורה לפתוח בפניו את ספרי הבנק ולענות על 3 שאלות:
1. האם בעת מתן ההלוואה הבנק העביר סכום זה ממקור כלשהו, פנימי או חיצוני (כפי שצפוי ע"פ תאוריית הבנק כמוסד מתווך פיננסי)?
2. האם לצורך מתן ההלוואה סכום כלשהו מרזרבה שבידי הבנק הופחת ברישומים (כפי שצפוי בתיאוריית הבנקאות ברזרבה חלקית)?
3. האם הכסף נוצר על ידי הבנק בעת מתן ההלוואה בלא שנלקח ממקור אחר כלשהו (כפי שצפוי ע"פ תאוריית יצירת כסף באמצעות יצירת אשראי)?
פרופ' וורנר פנה לכמה בנקים גדולים בבריטניה וגרמניה בבקשה לשתף עימו פעולה. הבנקים הללו סירבו הן מסיבות של חסיון מידע והן מסיבות של קושי באיתור פעולה אחת בתוך מליוני פעולות שבנקים גדולים מבצעים מדי יום. מסיבה זו פנה וורנר לבנק קטן בדרום גרמניה, שמנהליו הסכימו לשתף עימו פעולה ולחשוף בפניו את הרישומים החשבונאיים של הבנק. תהליך לקיחת ההלוואה תועד וצולם באופן מלא ע"י צוות של ה-BBC וכל רישומי הבנק נחשפו בפני החוקר. בסיום התהליך, כאשר הכסף הועבר לחשבונו של וורנר, מנהל הבנק הפקיד בידיו מכתב (עמוד 18 במאמר) המעיד כי:
"בהקשר למתן האשראי לך אני שמח לאשר שלא אני כמנהל הבנק ולא אף אחד מצוות הבנק בדק לפני או במהלך מתן ההלוואה לך, אם אנחנו שומרים די כספים בבנק המרכזי שלנו, או במקום אחר. אנחנו גם לא עושים זאת בכל עסקה דומה ולא מבצעים כל העברה או התחייבות מחשבון אחר כדי לממן את יתרת האשראי בחשבונך. לכן אנו לא עוסקים בבדיקות או בהעברות כלשהן על מנת לספק נזילות".מכתב זה של מנהל הבנק שומט את הקרקע מתחת לתיאוריות של הבנקים כמוסדות מתווכים ובנקאות ברזרבה חלקית. תיעוד זה מוכיח כי הבנקים המסחריים כיום יוצרים כסף יש מאין באמצעות יצירת אשראי.
לסיכום, ניתן לומר כי הניסוי האמפירי לבדיקת האופן שבו נוצר כסף, אותו ערך פרופ' ורנר, מוכיח כי כל בנק יוצר אשראי וכסף כאשר הוא יוצר מה שקרוי "הלוואה בנקאית". הבנק לא מלווה שום כסף קיים, אלא יוצר כסף חדש. אספקת הכסף נוצרת כ"אבקת פיות" יש מאין. ההשלכות של אופן יצירת הכסף בשיטה זו הן מרחיקות לכת הן על התאוריה הכלכלית, הן על הרגולציה הבנקאית והן המדיניות הממשלתית.
קישור למחקר המלא לחצו כאן
המחקר הנ"ל אינו מאשש את ההנחה לפיה בנקאות אינה נסמכת על רזרבות. מהדברים שכתב מנהל הבנק אל החוקר עולה כי הוא אינו בדק האם הכסף שהבנק הלווה לחוקר מקורו ברזרבות הבנק או שמא, כמסקנת המחקר, מקורו ביצירת אשראי יש מאין.
השבמחקטענתו של מנהל הבנק כי בעת מתן הלוואות צוות הבנק אינו מחוייב לבדוק האם קיימות די רזרבות בבנק בכדי לאפשר מתן הלוואות יכולה להיות מוסברת במבנה המנהלי של הבנק או בהסברים המתייחסים לאופן בו הבנק מפקח על מתן הלוואות. הטענה לפיה הפיקוח על האשראי של סניפי הבנק אינו נתון בידי הסניפים אלא בידי גורם אחר, נאמר ההנהלה המרכזית של הבנק או בידי רגולטור פנימי, שומטת את מסקנות המחקר.
בדברי אני מבקש לטעון כי בניסוי המתואר לומר דבר על השיטה המוניטרית. איני מבקר את הביקורת על השיטה המוניטרית או על הטענות המופיעות בבלוג אלא רק את הניסוי המתואר שלטעמי לא ניתן להסיק ממנו דבר.
ברגע שמנהל הסניף אינו מסתכל בעת מתן ההלוואה אם יש רזרבה או אין רזרבה ושאין לו כלל הוראה לעשות משהו כזה ושיתכן שבכל רגע נתון יתכן שהוא מלווה ללא רזרבות -מייתר את פעילות המפקח בתחום זה שהרי בשום שלב הוא לא מגביל את הבנק מלייצר הלוואה ולתת אותה.
מחקהבדיקה יכולה להערך חודשית
מחקואז לאזן לפי הצורך
וזאת ברמת הבנק ולא ברמת הסניף
שמעון חש
דורון, הדבר נכון באם הפיקוח הוא חיצוני. באם הוא פנימי, כלומר באם ההנהלה היא האחראית על מתן אשראי לסניפים, נמצאנו למדים שאין זו אחריותו של הסניף. אם הסניף יתן הלוואה החורגת מרזרבות הבנק, ההנהלה המרכזית לא תאשר אותו.
מחקאיני יודע באם זה המצב והאם כך מובנית המערכת הבנקאית. אך באעדרם של נתונים אלו אין המחקר המתואר מאשש או מזים כל טענה.
לא הבנתי - אם הבנק המרכזי קבע שיש לפעול ברזרבה חלקית - מתן הלוואה ללקוח שאינה מגובה ברזרבה מתאימה היא עבירה על החוק לא?
השבמחקהטענה היא שיחס הרזרבה לא קיים בפועל חוץ מאשר בספרי הלימוד של לימודי הכלכלה
מחקקיים יחס רזרבה
מחקנניח יחס 1:9 לפי חוק.. אם לקוח הפקיד 100 שח אז הבנק יכול לייצר ולהלוות 900 שח כנגד ה-100 שהופקדו...
כך מנפחים את הבועה פי 9
שמעון חש
שמעון
מחקורנר טוען במאמר כי תאורית הבנקאות ברזרבה חלקית היא "חצי אמת" (ולפעמים זה גרוע משקר - תוספת שלי). אמנם ההלוואות נסמכות על פקדונות, אולם אלה פקדונות רישומיים בלבד, שנוצרים מההלוואות ואין מאחוריהם הפקדות של לקוחות.
לכן, וזו פרשנות שלי, האמירה כי קיים יחס רזרבה איננה עומדת במבחן המציאות בפועל. כסף (או אשראי) ניתן מבלי קשר לרזרבה שיש או אין לבנק.
אני לא מבין למה צריך פה מחקרים של פרופסורים לכלכלה, שינחשו מה קורה בתוך בנק. יש אנשים שעובדים בבנקים, הם יודעים בדיוק איך זה עובד. אי אפשר לשאול אותם?
השבמחקונגיד שעובדי הבנקים הבכירים לא רוצים לספר. כל עובדי המחשוב שכתבו את הלוגיקה של המערכות שהפקידים עובדים עליהן, הם לא יודעים איך העסק עובד? או שהם הוסיפו פקודה שמזיזה מספרים מחשבון "הרזרבה" לחשבון הלווה או שלא. ואם לא, הרי שאין רזרבה חלקית.
לגבי השאלה שלך למה צריך פה מחקרים, משום שכמו שכתב ערן בתחילת הכתבה לגבי בנקאות יוצרת אשראי: ״ ומאז התומכים בה הם מעטים״, ולכן יש צורך בהגדלת התמיכה בה על ידי כלכלנים ושחקני מפתח בעולם הכלכלה. הגדלת התמיכה תעשה על ידי פנייה לכלכלנים האלה בכלים שהם מכירים - מחקרים, אקדמיה, ניסויים אמפיריים ועוד.
מחקלגבי ההצעה שלך לבדיקה: בדיקה כזאת היא קשה כי מתבצעות מילוני פעולות במהלך היום. ואם היא אפשרית, התוצאה תהיה לא אמינה, שכן לא יהיה עליה חותמת רשמית של שום בנק.
למה זה משנה כמה פעולות מתבצעות? השאלה היא מה הלוגיקה שכתובה בקוד. חותמת של בנק לא תהיה, אני הייתי רוצה לשמוע את המתכנת שכתב את המערכת. אולי הם האנשים היחידים שאינם בנקאים שיודעים איך בנק עובד בפועל ולא בתיאוריה... (נראה לי)
מחקמחקר מעולה, הן תיאורטית והן אמפירית
השבמחקהתגובה של "יש מיליוני פעולות ביום ולכן אי אפשר לאתר פעולה אחת" היא תירוץ עלוב שלא עומד במבחן המציאות הממוחשבת היום.
השבמחקאם הבנק אכן מפחית סכום מסוים מרזרבה עבור כל הלוואה, זו אמורה להיות שאילתה פשוטה במחשב, ואם הם עדיין מתעקשים אפשר לשאול זאת על סכום הלוואות של יום מסוים או תקופה מסוימת.
העובדה שהבנקים לא רצו לשתף פעולה עם המחקר הנ"ל די מפלילה אותם האמת.
כל הכבוד לבעז הירש על כתבה מאירת עיניים, והרבה ברכות לפרופ' ריצארד וורנר שאין כמותו בחשיפת שיטת הבנקאות המייצרת כסף יש מאין. לגבי מקצת מתגובות הקוראים, כל פעם אני תמה כיצד אנשים שאין להם מושג ירוק בתחום, מגיבים תגובות השוללות את שנכתב באתר. האם אלו הם סוכני הבנקאים שמנסים לזרות חול בעיניים? או שמא כלכלנים שלמדו משנה כוזבת ונאחזים בה כטובע בקש, או סתם אידיוטים שימושיים שחייבים לומר משהו, מכל מקום אין להם סיכוי.
השבמחקזה לא מחקר.זה תחקיר.
השבמחקאתם רוצים לעזור לישראל ? תילחמו בחברת חשמל בוועדים במונופולים בלובי החקלאי בשרות הציבורי בצבא ועוד ועוד ועוד
אנונימי 23:42
השבמחקאתה צודק שיש דברים רבים לטפל בהם במשק הישראלי.
אחד מהדברים הבוערים ביותר לטפל בו הוא אופן ייצור הכסף. הוא משליך על דברים רבים נוספים.
סליחה, זו מסקנה של מחקר?
השבמחק"מכתב זה של מנהל הבנק שומט את הקרקע מתחת לתיאוריות של הבנקים כמוסדות מתווכים ובנקאות ברזרבה חלקית. תיעוד זה מוכיח כי הבנקים המסחריים כיום יוצרים כסף יש מאין באמצעות יצירת אשראי."
להסתמך על מכתב?... של מנהל בנק אחד?... מסקנה חד משמעית על המערכת הבנקאית בכללותה....
איפה הניסוי?... איפה המחקר? ...
----
כנס לקישור בסוף של המחקר המלא. חוץ מהמכתב יש במחקר עוד קרוב ל100 עמודי וורד שמפרטים אותו.
מחקבהצלחה.
שלום,
השבמחקזו היא ליידע את הציבור הרחב זה הכשרון הגב 'תקווה, מלווה הלוואה פרטי יש לפתוח את ההזדמנות פיננסית לכולם זקוק לכל עזרה כספית. אנחנו נותנים את הלוואה על 2% ריבית ליחידים, חברות וחברות בתנאים ובמצב ברורים ומובנים-. פנה אלינו היום בדואר אלקטרוני בכתובת: (merithope6@gmail.com)
נכון מאוד שהיום לא משתמשים כבר ברזרבה החלקית, כמעט בשום מקום בעולם, שזה אומר מה שאתה אומר, טכנית יש יצירה כסף יש מאין, עד איפה הגבול, אז מסתבר שיש, והגבול הוא יחס ההלימות הון שהבנק המרכזי מורה לבנקים הפרטיים, הבנקים יכולים לייצר יש מאין אבל עד תקרה מסויימת, לבנקים האלה בישראל דרוש להביא הון של 11% מ"הבית", זה מספיק ? אני לא יודע, אבל הייתי מסתכל על כל התיאוריה של יצירת הכסף מהנקודה הזאת של יחס הלימות הון ופחות מבחינת הרזרבה החלקית.
השבמחקhttp://www.themarker.com/markets/1.1880362