פרשת העלמות המס: בכירים בלאומי שכרו עורכי דין ב-250 מיליון ש"ח מקופת הבנק הפלילו לקוחות ויצאו נקיים

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

250 מיליון ש"ח זה הסכום הדמיוני שהוציאו מנהלים בכירים מתוך קופת בנק לאומי עבור שכר טרחה ליועצים ועורכי דין . עורכי הדין הוציאו את אותם בכירים ,בהם גליה מאור,ללא שריטה מפרשת העלמות המס של לאומי בארה"ב. מנגד הם לא היססו להפליל  כ-1500 מלקוחות הבנק ,סיבכו משפטית כמעט את כל הבנקים בישראל וגלגלו את הוצאות ההסדר שעלולות להגיע לכ-2 מיליארד ש"ח על שאר לקוחות הבנק ובעלי המניות. ואגב,את הדרישה להחזר הבונוסים בגין רווחי הפעילות העברינית ,שקיבלו מאור והיו"ר דאז איתן רף,  לא תמצאו באף הסכם שנחתם. האזינו לפרטים המלאים של הפרשה בראיון עם כתב themarker לענייני בנקים, סיון איזסקו.

בנק לאומי חתם בחודש שעבר על הסדר כופר בסכום חסר תקדים של 400 מיליון דולר לסגירת 2 מתוך 3 חקירות המתנהלות נגדו בגין החשד כי הבנק סיפק ללקוחות אמריקאים תשתיות והדרכה כיצד להעלים מס. על פי ההערכות סך כל ההוצאות הבנק והקנסות בעקבות הפרשה יגיעו לכ-2 מיליארד ש"ח.  מדובר בפעילות אסורה שמתנהל הבנק כבר כמה עשרות שנים .ההסדר נוגע רק לשנים של בין 2011-2000.

בעשור האחרון החלו הרשויות בארה"ב לחקור העלמות מיסים של אזרחים אמריקאים בבנקים שונים ברחבי העולם. איזסקו חושף כי בבנק לאומי נמצאו פרוטוקולים של דיונים אסטרטגים שהתקימו בהנהלת הבנק באותה תקופה. בפרוטוקולים צוין כי יש בנקים שווצרים ובראשם UBS הנמצאים תחת חקירה בחשד שהם מסייעים ללקוחות אמריקאים לחמוק מתשלומי מיסים. על פי הערכת הבנק באותם פרוטוקולים, חקירות אלה יגרמו ללקוחות עבריינים רבים של UBS לחשוש מהרשויות ומכאן התקבלה החלטה בהנהלת בנק לאומי ל"הסתער עליהם". האסטרטגיה היתה להביא ולגייס את הלקוחות האלה לבנק לאומי ולהסביר להם שאצלם יותר בטוח בטענה שכנגד הבנק הישראלי לא עומדת שום חקירה פעילה. בעצם, בעקבות ההחלטה הזו בנק לאומי העביר אליו לקוחות עבריינים מבנקים שנמצאו תחת חקירה תוך כדי כך שהוא משלם עמלות למנהלים בבנקים המתחרים כדי שיבצעו את אותה ההעברה .

מהלך זה בעצם הפך את המעשים לחמורים במיוחד כי לטענת האמריקאים הדבר מעיד שבנק לאומי לא רק ידע שהוא עוסק בפעילות אסורה ,אלא גם ידע שמדובר בפעילות אסורה שהאמריקאים לא סלחנים כלפיה. גם בבנק לאומי היו מודעים לכך ואכן באותם הדיונים של ההנהלה צוין שכדאי לשמור על פרופיל נמוך כדי שהאמריקאים לא יבינו שישראל היא גן עדן של מעלימי המס האמריקאים.

חלק מהלקוחות שעברו לבנק לאומי צוידו בטלפון סלולרי גרמני, מתוכנת מראש עם מספרי הטלפון של הבנקאים מלאומי באירופה. הבנקאים מסרו את המכשיר הסלולר ללקוחותיהם והנחו אותם להתקשר לבנקאים רק ממכשיר זה שהבנק סיפק להם. לאומי הודה כי בנקאים מטעמו טסו מישראל ונכנסו לארה"ב תוך כדי כך שהצהירו שהגיעו לחופשה. הם פגשו את לקוחותיהם באופן חשאי במקומות ציבוריים כמו פארקים ובתי קפה. לאומי אפשר בנוסף ללקוחות העבריינים לפתוח חשבונות בשמות בדויים. לחילופין הוא אפשר לאותם לקוחות להפקיד את הכסף שלהם בפקדונות לאומי בישראל ובמידה והיו צריכים את הכסף לשימוש בארה"ב -הבנק הלווה להם כסף חדש לכאורה דרך סניף לאומי בארה"ב ובכך הלבין את הכסף.

מי שהיה מעורב בתהליך גיבוש ההסדר עם האמריקאים היו המנהלים בבנק לאומי. סך הכל השקיעו מנהלי לאומי כ-250 מיליון ש"ח מתוך תקציב הבנק לצורך הוצאות על עורכי דין שהושכרו על ידם.  איזסקו מסביר שבאופן טבעי כשמנהלי הבנק מנהלים התדיינות מול הרשויות, הרבה יותר קל לכוון את הדברים כך שיוטל קנס מאד מאד גבוה כנגד הבנק בתמורה לכך ששמם לא יוזכר במסגרת ההסכם ואף אחד מהם לא ידרש להודות באופן אישי או לתת על מעשיו את הדין.  איזסקו מספר כי המנכלית גליה מאור והיו"ר איתן רף הכינו עצמם מבעוד מועד לקראת אפשרות שתפתח חקירה. כך הם קיבלו מכתבי פטור מאחריות עוד בשנת 2001 באסיפה הכללית של בעלי המניות. אלה כנראה לא הבינו לעומק את המשמעויות של הפטור אותו אישרו. לכן גם אם היום הבנק יגיש תביעה נגד נושאי המשרה יהיה מאד קשה לממש את התביעה ולגרום לשניים להוציא כספים מכיסם. הבנק דרך לקוחותיו ובעלי המניות שלו הם אלה שידרשו לשאת במחיר הקנסות .

המנהלים הבכירים של בנק לאומי קיבלו ליווי צמוד של יועצים משפטיים מהשורה הראשונה ולכן בכל רגע הם היו מכוסים משפטית מכל כיוון. לעומת זאת ,מציין איזסקו, מנהלי דרג הביניים ושאר הלקוחות לא זכו לשירות כזה ולמעשה נותרו חשופים מול הרשויות. לדברי איזסקו תשלום הכופר הוא כנראה רק תחילת פרשיות נוספות שצפויות לנו בשנים הקרובות. בעצם בהסדר של בנק לאומי הוסרה האחריות מצד מנהליו אך בתמורה הסגיר הבנק את רשימת כל 1500 הלקוחות האמריקאיים היהודים שהעלימו מס וזאת למרות שהבטיחו להם בבנק שהם בטוחים. אותם מעלימים יעמדו כעת בפני סכנת קנסות כבדים וסנקציות פליליות .גם רשימת הלקוחות שמילטו את כספם מלאומי לבנק הפועלים, מזרחי טפחות, הבינלאומי ירושלים ובנק אגוד נחשפה. .בעוד שנתיים או שלוש מעריך איזסקו, סביר להניח שתפתח חקירה גם נגד הבנקים האלו במטרה לבדוק האם ידעו את עברם העברייני של אותם לקוחות שעברו אליהם מלאומי. ככל הנראה יהיה קשה לבנקים להוכיח שלא.

נקודה תמוהה בכל הסיפור היא התנהלות דריקטוריון בנק לאומי. ללא שום הסבר מניח את הדעת נמנע הדריקטוריון עד היום מלדרוש בחזרה מאיתן רף וגליה מאור את בונוסים שקיבלו כתוצאה מרווחי אותה פעילות עבריינית. כאמור, הבנק נהג לגבות עמלה של 1% על הכשרת כספי הלקוחות הבלתי מדווחים לשימוש בתוך תחומי ארה"ב.

שתיקתם של בכירי בנק ישראל והמערכת הפוליטית היא רועמת במיוחד מאחר שמדובר באחת פרשיות השחיתות הגדולות ביותר שידעה המערכת הבנקאית בישראל. ההערכה של איזסקו היא שבשנות הקמת המדינה היתה זקוקה לדולרים ואחת הדרכים להביא דולרים לארץ היתה לגייס אותם מיהדות התפוצות .באותן השנים לא ממש דובר על חוקי הלבנת הון ובעצם הבנקים הישראליים פעלו בשירותה של ממשלת ישראל בגיוס פקדונות מחול. המדינה העלימה עין ואפילו תמכה בהעברות למרות שידעה שחלק מהכספים שעברו נעשו בצורה לא חוקית.
היום למדינה יש אפשרויות רבות לגייס מט"ח בעצמה ולכן אי אפשר לטעון שהמדינה קשורה או מעודדת את הפעילות אבל לדעתו של איזסקו לא מן הנמנע שיתכן וידעה על הפרשה ולמרות זאת עצמה עין.