תעשיית השמדת המזון נחשפת: מאות אלפי ש"ח הועברו למימון השמדת אלפי טון בטטות

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל) 

מסמכים ותכתובות חושפים כי לפחות חלק מהחלטות מועצת הצמחים הקוראות להשמיד תוצרת חקלאית, התקבל בניגוד לחוק ובנסיבות תמוהות. הפרוטוקולים מעלים חשד לכאורה כי החלטות אלה היו בסך הכל צינור להעברת מאות אלפי שקלים למקורבים. החקלאים מצידם טוענים כי הפעולות נעשו בניגוד לדעתם ולאינטרס הכלכלי שלהם. מיותר לציין שאנחנו הצרכנים משלמים על כך ביוקר בשווקים וברשתות השיווק. לפניכם כל המסמכים החושפים מי אלה המרוויחים הגדולים מהשמדת אלפי טונות של בטטות בישראל.

מועצת הצמחים הוקמה בשנת 2004 מתוך כוונה טובה. כיום יש בישראל אלפי חקלאים קטנים יחסית והמועצה היא מקום המרכז ומקדם נושאים שהחקלאי הבודד מתקשה לטפל בהם בכוחות עצמו בלבד. מדובר בנושאים כמו תיאום וקישור מול ספקים וטיפול מהיר בתוצרת חקלאית שחיי המדף שלה קצרים. מתוקף החוק חקלאים מחויבים לשלם היטלים למועצה וכל מי שרוצה להיות חקלאי חייב להיות חבר במועצה ולשלם. ההיטלים האלה מגולמים במחיר הירק או הפרי שנמכר בסוף לצרכן. למרות ההשפעה הגדולה של המועצה על חיינו פעילותה אינה שקופה לציבור. מזה זמן רב נשמעת ביקורת קשה בקרב חקלאים כלפי האינטרסים שהמועצה מיצגת. כך למשל אמיתי גזית, עורך המגזין החקלאי "אופק ישראל", מצא כי רק בענף הפירות לבדו כ-3000 חקלאים החליטו למרוד ומסרבים לשלם היטלים למועצה. כנגד חלקם אף נפתחו הליכים משפטיים בגין הסירוב.

בראיון לתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית חשף גזית מכתב שנשלח ממועצת הצמחים בינואר 2015 ובו המלצה  למגדלי הבטטות להשמיד תוצרת בשיעור של עד 30% מהכמות המיועדת ליצוא (הערכה שמדובר בכ-1000 טונות). במסגרת המכתב מצוין עוד כי שולחן מגדלי הבטטות ,השייך למועצה, החליט לתמוך בחצי מיליון ש"ח בייצוא הבטטות.
מיותר לציין שהרחקת כמות כה גדולה של בטטות מהשוק המקומי, אם על ידי השמדה או אם על ידי ייצוא, תגרום להקטנת ההיצע ולמחירי הירק לעלות. אבל זה לא החלק הכי מרגיז בכל הסיפור הזה:

מבדיקת פרוטוקול הישיבה בה התקבלו ההחלטות [מצורף בהמשך], ניתן למצא בין ששת הנוכחים בה גם את החקלאי איציק כרמי שתועד כמי שדוחף לקבל את ההחלטה על סבסוד הייצוא. אלא שכאן יש חשד לכאורה לניגוד עניינים חמור. גזית חושף כי כרמי הוא במקרה גם מבעלי אחת החברות הבודדות בישראל שמייצאות בטטות לחו"ל. הוא זה שאמור לכאורה להרוויח מההחלטה, או אולי אף לשלשל לכיסו את כספי הסבסוד האלה שיוקצו מקופת כספי שאר החקלאים.

כרמי תירץ את העדפתו לייצא את הבטטות בכך ש"רמת המחירים מעידה על עודף תוצרת". בדיקתו של גזית אל מול מגדלי בטטות מגלה מציאות שונה. לדבריהם לא רק שבזמן קבלת ההחלטה לא היה עודף היצע בשוק, אלא גם שמבחינה כלכלית עונת החורף אינה משתלמת לייצוא בטטות. על פי הערכתם, אילו הבטטות היו משווקות בשוק המקומי הם היו מרוויחים יותר לעומת תוצאות ההחלטה לייצא או להשמיד אותן. הצרכנים מצידם היו נהנים במקביל ממחירים נמוכים יותר.

פרוטוקול שולחן בטטות

לצפיה ברזולוציה גבוהה לחצו כאן   

גזית חושף כי לא מדובר במקרה בודד. בדצמבר 2013 החליטה מועצת הצמחים להשמיד עודפי בטטות במשקל כולל של כ-1000 טון. לצורך מימון ההשמדה הוקצו חצי מיליון ש"ח. אלא שפה לא נגמרה הפארסה. לחקלאים התברר שהתוצרת שאמורה להיות מושמדת לא תופנה לצורך מזון לבהמות כפי שעושים בתהליך כזה, אלא תישלח לאותו איציק כרמי. גם הפעם דחף כרמי את המהלך. חשיפת התרמית גרמה לסיכול ההשמדה המתוכננת.

מועצת הצמחים בהחלטותיה האלו למעשה עוברת לכאורה על החוק שאוסר עליה להשמיד מזון ללא אישור מיוחד של משרד החקלאות. משרד החקלאות ומועצת הצמחים הכחישו כי השמידו בטטות אך גזית מגלה חשבונית שהונפקה ב-16/7/2012 [מצורפת למטה] ומעידה על תשלום בסך 32,400 שקלים שמועצת הצמחים שילמה לחקלאי בעבור "פינוי תפוחי אדמה".
בעקבות כך הודיע משרד החקלאות כי יבדוק את העניין.

 חשבונית לחקלאי מטעם מועצת הצמחים על השמדת מזון

לצפייה ברזולוציה גבוהה לחצו כאן

במועצת הצמחים העדיפו לא להתייחס לטענות שהובאו בראיון ומסרו את התגובה הקצרה הבאה:
"החקלאים בסיוע המועצה מעניקים לכל אורך השנים האחרונות תוצרת וסחורה של ירקות ופירות לארגונים ועמותות נזקקות״.