מאת: ערן הילדסהיים
יועצו של ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל טוען כי הטכנולוגיה מייתרת היום חלק גדול מהעבודה שלנו. האם נוכל לפיכך סוף סוף לתת למכונות לעשות את העבודה בשבילנו כך שיתפנה לנו יותר זמן פנאי? הפתרון של קנדל למצב הוא דווקא הפוך: להכשיר את הדור הבא לעבוד בכמה עבודות כדי שיוכל לעבוד עוד יותר מאיתנו.
במאמר מפורסם מהמאה הקודמת בשם "אפשרויות כלכליות לנכדינו", הכלכלן הבריטי הדגול ג'ון מיינרד קיינס צפה שהקדמה הטכנולוגית תאפשר לנו לעבוד רק 15 שעות בשבוע כדי לספק את כל צרכינו. בשאר הזמן היינו אמורים לעסוק על פי משנתו בפעילויות פנאי, יצירה, או סתם בבטלה. באותו הקשר ושמונים שנים אחרי:- בכנס אגף לשכר ולהסכמי עבודה של משרד האוצר שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים העלה יועצו של ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל את הנתון הבא: "900 אלף איש מועסקים במקצועות שטכנולוגיה יכולה להחליף אותם".
יועצו של ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל טוען כי הטכנולוגיה מייתרת היום חלק גדול מהעבודה שלנו. האם נוכל לפיכך סוף סוף לתת למכונות לעשות את העבודה בשבילנו כך שיתפנה לנו יותר זמן פנאי? הפתרון של קנדל למצב הוא דווקא הפוך: להכשיר את הדור הבא לעבוד בכמה עבודות כדי שיוכל לעבוד עוד יותר מאיתנו.
במאמר מפורסם מהמאה הקודמת בשם "אפשרויות כלכליות לנכדינו", הכלכלן הבריטי הדגול ג'ון מיינרד קיינס צפה שהקדמה הטכנולוגית תאפשר לנו לעבוד רק 15 שעות בשבוע כדי לספק את כל צרכינו. בשאר הזמן היינו אמורים לעסוק על פי משנתו בפעילויות פנאי, יצירה, או סתם בבטלה. באותו הקשר ושמונים שנים אחרי:- בכנס אגף לשכר ולהסכמי עבודה של משרד האוצר שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים העלה יועצו של ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל את הנתון הבא: "900 אלף איש מועסקים במקצועות שטכנולוגיה יכולה להחליף אותם".
על פי ההגיון אותם 900 אלף איש היו אמורים לתת למכונות ולתוכנות לעבוד בשבילם ,בזמן שהם מבלים על פי משנתו של קיינס בפנאי ובמימוש תחביבים. את שאר הזמן היו מנצלים לתחזוק ושדרוג אותן מכונות ותוכנות. זה לא היה אמור לפגוע ברמת החיים שלהם וגם לא בשלנו. כמות הייצור היתה אותה כמות ייצור , המשכורת אותה משכורת והשפע בעולמנו היה אותו שפע. אולי במקרה כזה היה יוצא איפון חדש כל 5 שנים ולא שנתיים -אבל נראה שגם עם זה היינו מצליחים לחיות בגלל שאז היתה גם מוטיבציה ליצר מכשירים יותר עמידים.
אבל הכלכלה שלנו היא בנויה כמו הונאת פרמידה קלאסית שהחובות וגדילת האשראי הם החמצן העיקרי שלה. את הרכבת הזו אי אפשר לעצור אחרת היא תקרוס לתוך עצמה. בשביל לגרום לרכבת החובות לנוע ללא עצירה אנחנו צריכים לצרוך יותר ,לעבוד יותר כדי שנוכל לקחת חובות גדולים יותר רק כדי להחזיר חובות קטנים יותר מהעבר. כך נוצר האבסורד שכמות השעות שאנו עובדים עולה באותו הקצב שבו הטכנולוגיה מתפתחת. כך יוצא שהדור הקודם צריך לעבוד יותר מזה של קודמו כדי לשרוד, למרות שהטכנולוגיה מייתרת חלק גדול מהעבודה שלנו.
פרופ' קנדל ,כמו שאר הכלכלנים המיישרים קו עם הפרדיגמה הקיימת, לא רואה את האבסורד שבדבר. הוא מזהה את ההתקדמות הטכנולוגית דווקא כסכנה לחברה וקורא לנו להערך לקראתה. הוא רואה בזה סכנה כל כך גדולה עד כדי כך שהוא משווה בכנס את ההערכות לאותה התקדמות לההערכות לרקטות המאיימות על ישראל. לא פחות ולא יותר. לדעתו גיל הפרישה לפנסיה ילך ויעלה ואנחנו נצטרך להכשיר את הדור הבא להיות גמישים כדי שיוכלו לעבוד בכמה עבודות. את הכשל הלוגי בדבריו הוא לא מגלה. בדיוק כמו שאר עמיתיו.
אבל הכלכלה שלנו היא בנויה כמו הונאת פרמידה קלאסית שהחובות וגדילת האשראי הם החמצן העיקרי שלה. את הרכבת הזו אי אפשר לעצור אחרת היא תקרוס לתוך עצמה. בשביל לגרום לרכבת החובות לנוע ללא עצירה אנחנו צריכים לצרוך יותר ,לעבוד יותר כדי שנוכל לקחת חובות גדולים יותר רק כדי להחזיר חובות קטנים יותר מהעבר. כך נוצר האבסורד שכמות השעות שאנו עובדים עולה באותו הקצב שבו הטכנולוגיה מתפתחת. כך יוצא שהדור הקודם צריך לעבוד יותר מזה של קודמו כדי לשרוד, למרות שהטכנולוגיה מייתרת חלק גדול מהעבודה שלנו.
פרופ' קנדל ,כמו שאר הכלכלנים המיישרים קו עם הפרדיגמה הקיימת, לא רואה את האבסורד שבדבר. הוא מזהה את ההתקדמות הטכנולוגית דווקא כסכנה לחברה וקורא לנו להערך לקראתה. הוא רואה בזה סכנה כל כך גדולה עד כדי כך שהוא משווה בכנס את ההערכות לאותה התקדמות לההערכות לרקטות המאיימות על ישראל. לא פחות ולא יותר. לדעתו גיל הפרישה לפנסיה ילך ויעלה ואנחנו נצטרך להכשיר את הדור הבא להיות גמישים כדי שיוכלו לעבוד בכמה עבודות. את הכשל הלוגי בדבריו הוא לא מגלה. בדיוק כמו שאר עמיתיו.
כיום עסוקים רוב הפוליטיקאים שלנו בתוכניות לארגן לילדנו צהרונים כדי לפנות יותר זמן להורים שיוכלו להקדיש אותו לעבודה. בקצב הזה לא רחוק היום שבו יצוצו גם ערבונים ולילונים. על מנת שנצטרך לעבוד פחות אין ברירה אלא להחליף את השיטה הנוכחית הבנויה על גדילת חובות וצמיחה אינסופית. הפתרונות קיימים אבל לפני כן צריך קודם כל להכיר בכך שיש בעיה.
כל מילה בסלע.
השבמחקhttp://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000998054
השבמחקלא מפתיע שמי שמעלה את הטענות האלו עוסק ביעוץ לממשלה - גוף שאינו מייצר דבר. הוא גם עובד באוניברסיטה - עוד גוף שאין קשר בין הכסף שנכנס אליו לערך שהוא מייצר. אותו אדם מתפרנס מכסף שנשדד מאלו שעובדים ומיצרים ערך עבור הכסף שלהם.
השבמחקנטען נכון שכסף זול מעודד צריכת-יתר. הרי אם אי אפשר לחסוך, והכסף מאבד מערכו יותר כלכלי ללכת ולרכוש משהו. מה שכן, שורש הבעיה היא לא השיטה הכלכלית, אלא העובדה שכופים עלינו להחזיק מטבע מסוג מסויים.
אני לא חושב שיש פתרונות אמיתים לבעיה הזאת בתוך תחום הכלכלה נראה לי שהבעיה הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו חושבים
השבמחקכי המנועים הכלכליים של עולמנו ולא משנה איזה נשענים תמיד על דבר אחד האגואיזם האנושי ולכן לא משנה איזה מטבע איך הוא עובד ומה קונים איתו תמיד המטבע צריך בסוף לספק משהו שאמור למלא את החסרון העמוק שבליבנו את התכונה האגואיסטית שלנו כבני אדם ושם תמיד אנחנו נופלים
הפתרון לבעיה הכלכלית בעולם לא תפתר ע"י פתרונות כלכליים או מוניטאריים כאלו או אחרים אלה ע"י פתרון האגואיזם שבלב בני האדם יצירת חברה שיודעת להשתמש באגויזם שלה בצורה חיובית חברה שנותנים בה כסף וכבוד לאנשים הוגנים לאנשים ערכיים ומוסריים שמעשיהם מעידים עליהם ולא חברה שמפארת גאוה תאוות חומריות וכבוד של שקר לפי המראה החיצוני ויכולת המשחק
באמת צריך לכתוב מאמר שלהם על זה שמנועים כלכללים בעצם תמיד נשענים על כח האגו שבלבנו וגם אם הם אומרים שהם מנועים אלטרואיסטים כמו בקומוניזם או בקיבוצים בסוף תמיד האגו נכנס לתמונה
כלכלה "מבוססת חוב" לא בהכרח מבוססת על החוב שהבנקים מאפשרים לנו לקחת אלה היא מבוססת על החוב העמוק שבלבנו לאגואיזם שלנו כי גם אם תשנה את החוק כאן תמיד יהיה מי שיפר אותו גום אם הוא לא יצליחאז ותמיד יהיה מקום ששם משתעבדים במישהו באפריקה או בסין או בתילאנד או בפיליפינים וכו... שלא לדבר על זה שחוקים תמיד אפשר לשנות חזרה
הבעיה המוניטארית היא לא בעיה כלכלית אלה בעיה עמוקה מאד הנעוצה בעמקי נפש האדם ובסתירה שיש בתוכנו בין הרצונות האגאיסטים שלנו בהם אנו לרוב מתבישים ולבין הרצונות האלטרואיסטים שלנו אותם אנחנו לא מצליחים ליישם
ההנחה שלך לא מציאותית, אני לא מכיר אגואיזם בסביבתי, אולי אחוז קטן מאוד, וככה יעיד כל אדם שנמצא בחברה וקהילה כלשהי.
מחקאנו כן רואים עבדות ומלחמת הישרדות, וזה כבר סיפור אחר ולא אגואיזם זה פשוט נכפה עלינו. ואייך ? על ידי השיטה. לפעמים אפי' הטייקון לא אמור להיות אגואיסט רק השיטה נכפתה עליו. כלומר המשחק וחוקיה הם הבעיה ולא האנשים אישית.
אגב: כל מי שמציע והציע לחנך את הציבור מחדש, פשוט כשל במשך כל הדורות. אי אפשר לחנך ציבור וגם לא צריך לחנך אותם כי ברגיל האדם הוא טוב, אפשר וצריך להקים סביבה וכללי משחק הוגנים. ככה זה בכלכלה ובמוסר וערכים. כל דרך אחרת כמו לכפות מוסר וערכים על ידי משטר ושוטר, ושיטה כלכלית אי שוויונית, לא תביא את בני אנוש למקום מבטחים ולא תעזור שוטר ומשטר ומוסר וערכים וחינוך הילדים.
אני המיד מיופיטר שוקי הון מעביר הרצאה מרתקת ביותר...בכל הקשור לכלכלה המקומית ועולמית
השבמחקלהזמנות
0532855155
לפי דעתי זה עוד יותר חמור ממה שכתוב במאמר. הממשלה מנפחת את מחירי הדירות והמכוניות והדלק במיסים.
השבמחקכך אנשים לוקחים הלוואות גדולות כדי לממן את המיסים האלה, וכך הם משועבדים ולא גומרים את החודש בגלל החזרים גבוהים.
נוסיף על כך את כל שאר המיסים העקיפים הגבוהים במדינה ונראה פתאום שלא מספיקות שעות העבודה כדי לחיות במינימום. קורת גג, אמצעי תחבורה, חשמל מים אוכל. אי אפשר כנראה לתת לרובוטים לעבוד ושאנחנו ננוח - כי מי ישלם את כל המיסים המיותרים האלה - שממילא לא מנוצלים לטובת חינוך ובריאות בחינם - אלא פשוט נשאבים לחור שחור של חובות של הממשלה?
אפילו שחרורון לא חשב על זה
מחקהערה קטנה לגבי "חינוך ובריאות בחינם"
מחקכיון שהממשלה אינה מיצרת דבר, לממשלה אין כסף. את הכסף שלה היא משיגה בשלושה דרכים:
1. מיסוי (נטילת כספם של האזרחים בכח - קרי שוד)
2. הלוואה (מכירת עתידנו ועתיד ילדנו)
3. הדפסת כסף (קרי: זיוף)
לכן, כל מה שאנחנו מקבלים ב"חינם" הוא משהו ששילמנו עליו מראש - וביוקר (חינוך ובריאות הן דוגמאות נהדרות). אנחנו לא רק משלמים על השירות עצמו אלא גם על מנגנון הגבייה, פקידים שמעבירים את הכספים, שרים, ח"כים, ועדים, חוסר תחרות שיוצר מנגנון לא יעיל ללא מניע אמיתי לשיפור ועוד.
בול!
מחקהבעיה היא לא האגואיזם
השבמחקאלא הריקנות הקיומית
כדי למלא את הריקנות וחןסר המשמעות
פעם היו דתות.. סוציאליזם.. ציונות..
והיום תרבות צריחה.. שופינג ומותגים
שופינג היא דת
מוצג הוא האלוהים
תרבות צריחה
מחקTo laugh or to cry that is the question
אתה מניח שגם המתחרים שלך ישלחו את העובדים לנוח בים וימשיכו לתת להם משכורת . הלוואי. אבל הם לא ולכן אתה תפסיד ותצטרך לפטר את העובדים. החשיבה שלך לצערי מאוד שטחית. גיא
השבמחקמה שמדהים אותי שלמרות כל המידע הרב והמעמיק שאתר זה מציג ביחס לכסף וביחס לדרך הנכונה להפיקו, עדיין רוב הקוראים חסרים מושג ירוק בשל כך וכל אחד יותר חכם ממשנהו וממציא את הגלגל מחדש, אלא שכל זה עורבא פרח. לכו למדו את החומר בבית ספר לכלכלה האמתית. לפני שאתם הוגים תיאוריות כלכליות לאוויר העולם כדאי שתהיה לכם הבנה בסיסית בנושא.
השבמחקצדיק יש לי רעיון, תתחיל להעביר לנו כאן בית ספר ככה נגלה את ערוותה.
מחקאבא שלי היה אומר לנו: חוסר הסברה = חוסר הבנה, כלומר אם מישהו אומר לך שאתה לא מבין אז תדע שההוא לא יכול להסביר לך מחוסר הבנתו ולכן האשמה הוא בו ולא בך.
זה כלל שכל ילד ומתבגר חייב לאמץ לעצמו.