למרות ההצהרות: הסיכון והיקף ההשקעות בעסקי קידוח הגז קטנים מזה של עסקים קטנים ובינוניים בישראל

מאת: אמנון פורטוגלי

היקף ההשקעות השנתי הממוצע בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל, גם ב-6 השנים האחרונות בהן פותח שדה תמר, היה נמוך מהיקף ההשקעות השנתי בתחום העסקים הקטנים והבינוניים ובתחום הון הסיכון.
 גם רמת הסיכון בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל נמוכה מהסיכון בתחום העסקים הקטנים והבינוניים ואילו התמורה (reward) במקרה של הצלחה גבוהה הרבה יותר. נוסף לכל זה ובניגוד לרושם שנוצר, יצחק תשובה  לא השקיע מכספו בחיפושי הנפט והגז אלא סכומים מזעריים. זה לא ימנע ממנו לקבל אחוז תמלוגים גבוה מזה של המדינה. לפניכם כמה מהשקרים וחצאי האמיתות של חברות קידוחי הגז בדרך להשפיע על מקבלי ההחלטות בישראל.

אחת הטענות הרווחת בעיתונות ובטלוויזיה והנתמכת על ידי דוברי חברות הגז, היא בדבר היקף ההשקעות העצום בסקטור חיפושי הנפט והגז בישראל. "ההשקעות בחיפושים הן אסטרונומיות" צוין בנייר העמדה שהוגש לפני ארבע שנים לועדת ששינסקי, וזה הטיעון הרווח גם בדיונים הנוכחיים על מונופול הגז. תאגידי הגז: נובל אנרג'י, דלק קידוחים ואבנר (קבוצת תשובה) וישראמקו אכן השקיעו מאז סוף 2008 כ- 3 מיליארד דולר ב'תמר', בקידוחים, בפיתוח השדה ובצנרת ובמתקנים לטיפול ולהובלת הגז. אבל יש לבחון השקעות אלו בהשוואה לסקטורים אחרים בשוק. למעשה, היקפי ההשקעות בחיפושי נפט וגז דומים ואף קטנים מההשקעות ביזמות עסקים קטנים ובינוניים וביזמות היי-טק בישראל.

מאז קום המדינה נקדחו בארץ כ-500 קידוחים לחיפושי נפט וגז ובממוצע שנתי כ- 10 קידוחים. עלות הרוב הגדול של קידוחים יבשתיים, מסוג אלו שנעשו בישראל, נעה בתחום של 1-5 מיליון דולר. כלומר, היקף ההשקעה השנתית הממוצעת בקידוחי נפט וגז הגיעה לכ- 20 עד 30 מיליון דולר עד תחילת המאה הנוכחית.
בשנים האחרונות המצב השתנה עם התחלת הקידוחים הימיים העמוקים בהם עלות ההשקעה בכל קידוח יכולה להגיע לכ- 100 עד 150 מיליון דולר אלא שתכיפות קידוחים אלו נמוכה ואינה משנה את תמונת ההשקעה בצורה מהותית. היקפי ההשקעות השנתיים בחיפושי נפט וגז, כולל קידוחים ימיים עמוקים, נאמדים בעשור האחרון בכ- 100 עד 150 מיליון דולר לשנה.לזה יש להוסיף את ההשקעות בפיתוח שדה הגז תמר בשש השנים מאז גילוי השדה בשנת 2009, העומדות על כ-3 מיליארד דולר כלומר כ-500 מיליון דולר לשנה.

בתחום העסקים הקטנים והבינוניים, לעומת זה, רמת ההשקעות השנתית גבוהה יותר. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2011-2005 'נולדו' 44,847 עסקים בממוצע לשנה ובמהלך 2011 נפתחו 50,600 בתי עסק קטנים ובינוניים כמו חנויות מכולת, בתי אוכל ופאבים, חנויות הלבשה ועסקי מסחר. ההשקעה הממוצעת בפתיחת עסק מסוג זה נאמדת בכ- 30,000 דולר. סך ההשקעות השנתי בהקמת העסקים הקטנים והבינוניים החדשים נאמד בכ- 1.5 מיליארד דולר. גבוה מההשקעות השנתיות בחיפושי נפט וגז. במקרה של 'הצלחה' הרוב הגדול של העסקים ששורדים לא רואים הצלחה מסחררת ולא נותנים לבעליהם תמורה הולמת על שעות העבודה הרבות וההשקעה הכספית שהושקעה בהם.

גם ביזמות היי-טק בישראל רמת ההשקעות השנתית גבוהה הרבה יותר מאשר בחיפושי והפקת גז ונפט. לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים,המבוססים על נתוני IVC ((Israel Venture Capital, סך השקעות הון סיכון בישראל בישראל בשנים 2013-2007 עמד על כ- 12.6 מיליארד דולר. ממוצע שנתי של 1.8 מיליארד דולר כאשר בשנת 2013 בלבד הושקעו 2.3 מיליארד דולר. השקעות אלו גבוהות בהרבה מממוצע ההשקעות השנתיות בחיפושי נפט וגז.

למרות שיש הבדל עצום בהיקף ההשקעות הנדרש לחיפושי גז ולהקמת עסק עצמאי, ניתן להשוות את ההשקעה מבחינת המשקיע הבודד בשני התחומים. ההשקעות הגדולות הנדרשות לחיפושי הגז ולקידוחים מפוזרות בין אלפי משקיעים הרוכשים מניות או יחידות השתתפות. בארץ פועלות כמה עשרות חברות ושותפויות לחיפושי נפט וגז, מהן רשומות בבורסה לני"ע 18 חברות ושותפויות. בהנחה שבכל אחד מתאגידים אלו יש כאלף משקיעים (כולל השקעות דרך קרנות נאמנות, קרנות גמל, פנסיה וביטוח) נקבל כ- 20,000 משקיעים בסקטור זה, שכל אחד מהם משקיע אלפי דולרים ספורים בממוצע בחיפושי נפט וגז בכל שנה. לעומת משקיעים אלו, ההשקעה של היזמים הפרטיים בהקמת העסקים הקטנים והבינוניים נאמדת בעשרות אלפי דולרים, לא רק שהשקעה בכסף ובזמן של היזמים הפרטיים בהקמת עסקים אלו גבוהה יותר, יש לה משמעות רבה יותר ביחס לשווי נכסיהם. שכן במקרה של כשלון, יזמים אלו נידונים לעיתים קרובות לעבדות פיננסית עד להחזר חובם.

ההשוואה בין היקפי ההשקעות בסקטורים השונים אינה נותנת את התמונה המלאה שכן יש הבדל עצום באופי הסיכון של ההשקעות בתחום הנפט והגז לעומת השקעות בהון סיכון ובפתיחת עסקים קטנים ובינוניים. ההשקעות בהקמת עסקים קטנים ובינוניים וההשקעות בהון סיכון הן מטבען עתירות סיכון. להמחשה- בתי עסק בתחום המזון נסגרים תוך 1.9 שנים בממוצע, וכ־70% מהמסעדות נסגרות או משנות מתכונת תוך חמש שנים מפתיחתן. בתחום הנפט והגז התמונה שונה לחלוטין. מתוך 3 מיליארד הדולר שהושקעו ב'תמר' בשש השנים האחרונות, כ-150 מיליון דולר הושקעו בשלב החיפוש שהינו מסוכן יחסית (סיכויי ההצלחה לתגלית גז בקידוח תמר עמדו על כ- 27%) ואילו הרוב הגדול של ההשקעה בסך של כ-2.85 מיליארד דולר הושקעו לאחר שהייה ברור שנמצא גז בשווי של כ- 40 מיליארד דולר ושקיים שוק מקומי גדול, זמין וקרוב לגז בתמר. השקעה זו נתפסה כחסרת סיכון ע"י הבנקים ואכן היא מומנה רובה ככולה בהלוואות מבנקים.

התמונה העולה מנתונים אלו ברורה למדי: היקף ההשקעות בחיפושי ובהפקת נפט וגז, כולל קידוחים ימיים עמוקים הגיע בעשור האחרון לכ 600 - 700 מיליון דולר בממוצע לשנה כאשר חלק קטן ממנה היה בסיכון פחות מההשקעות ביזמות בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים.זה נאמד בכ- 1.5 מיליארד דולר לשנה. הסיכון הוא קטן בהרבה פחות מההשקעות בהיי-טק שעמדו על 1.8 מיליארד דולר בממוצע לשנה בשבע השנים האחרונות. יתרה מזאת, במקרה של הצלחה ההחזר למשקיעים בתחום הגז והנפט גבוהים לאין שיעור מההחזר למשקיעים בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים. במקרה של שדה הגז 'תמר', עד שנת 2020 יחזיר השדה למשקיעים בו פי 30 מהיקף השקעותיהם בסיכון, ופי 1.5 מהיקף השקעותיהם הכולל לפי תזרים המזומנים של הרווח לאחר תמלוגים למדינה, 'תמלוגים' למנהלים (העולים בכ-80% החל משנת 2017), עלויות הפעלה ופיתוח, ומיסים, המהוון ב-10%. 

מקור: דוחות ישראמקו לשנת 2013 (לחץ על הטבלה להגדלה).

יצחק תשובה וגדעון תדמור זכאים לתודה גדולה על שהשכילו והביאו לארץ את נובל אנרג'י, חברה זרה בעלת ידע טכנולוגי ויכולות ביצוע מהדרגה הראשונה בחיפושי והפקת גז ונפט. אבל תשובה ותדמור לא השקיעו מכספם בחיפושי הנפט והגז, אלא סכומים מזעריים. הרוב המכריע של הכסף הושקע ע"י משקיעים קטנים שרכשו יחידות השתתפות בהנפקות של שותפויות הגז דלק קידוחים, ואבנר המחזיקות כל אחת ב-15.6% ב'תמר'. זה לא מפריע לתשובה לטעון שהוא השקיע מיליארדים בחיפושי הגז. יתכן והוא טוען זאת במסגרת מסע הלחצים של תאגידי הגז, ויתכן שהוא באמת מאמין בכך, ואז צריך באמת לרחם עליו שכן הוא כעכביש שנתפס בקוריו שלו עצמו.

תשובה ותדמור מנהלים שותפויות אלו כשותף הכללי שלהן. תשובה (דלק אנרגיה) גובה מדלק קידוחים, דמי ניהול הנקראים 'תמלוג על' בגובה של 3% מהכנסות השותפות ממכירת הגז, עד שהמשקיעים האמיתיים בשותפות יקבלו את החזר השקעתם (ללא מכפיל וללא ריבית). לאחר החזר ההשקעה, תשובה יקבל מדלק קידוחים 'תמלוג על' בגובה של 13% מהכנסות השותפות. אזכיר שהמדינה מקבלת תמלוגים בגובה של 12.5% מההכנסות ממכירות הגז השייך לה. אזכיר עוד שדלק קידוחים ואבנר נכנסו לתמונה ב-2005 וקבלו את הרשיון לתמר בחינם, אחרי שבריטיש גז השקיעה למעלה מ-15 מיליון דולר בסקרים סייסמיים וכתבה את פרוספקט תמר 1 לקידוח.

הכותב הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר