מאת: דר דגני.
חשיפה ראשונה - מסמכים ועדויות מוקלטות של בכירים ועובדים בחברת חשמל מגלים כי בעוד החברה מנתקת צרכנים בגין חוב נמוך יחסית, במקביל היא מוחקת חובות בגובה עשרות מיליוני ש"ח למוסדות וללקוחות פרטיים. חלק ממחיקות החוב בוצעו עקב התנהלות ארגונית רשלנית. חלק אחר בוצע בהוראת בכירים בחברה ללא הסבר מניח את הדעת עבור מקורבים ולקוחות פרטיים מסוימים.
כאשר אזרח חייב כסף לגוף זה או אחר ואין ידו משגת להסדיר את התשלום, בשלב מסוים הוא יכיר מקרוב את רשות האכיפה והגבייה, או בשמה הידוע יותר: הוצל"פ. הליך לא נעים לכל הדעות. גם בחברת החשמל התסריט הזה לא שונה, אלא שעל פי עדויות חדשות מסתבר שיש לקוחות שבנסיבות לא ברורות נסגרים נגדם תיקי חובות או נרשמים הסדרי חוב בגובה של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים.
אי גבייה בשל רשלנות לכאורה
החובות לחברת החשמל במחוז הצפון, המחולק לשישה אזורים שונים, נאמדים בכ-80 עד 100 מיליון ₪. ברשימת החייבים ניתן למצא מוסדות במגזר הערבי, לקוחות פרטיים, מוסדות חינוך, מוסדות בריאות ומפעלים עם שימושים בלתי חוקיים בחשמל בסדר גודל של מיליונים רבים.
במחוז זה רוב החובות הצטברו כתוצאה מהקצאה בעייתית של כוח אדם לצורך גבייה. כך באזור כרמיאל , שם מצבת החובות נעה סביב 18.5 מיליון ₪, יש כ- 70 אלף צרכנים. על כל אלו אמונים שני עובדי חברת חשמל בלבד, איש שטח ואיש משרד, שאמורים לבדוק שימושים בלתי חוקיים של כלל הלקוחות. כל שימוש בלתי חוקי בהכרח יביא לחובות של הצרכן מול חברת החשמל. לא ברור איך שני עובדים אמורים להספיק במקרה הזה. כמו כן גם עולה השאלה מדוע בחברת החשמל לא מגדילים את מצבת כוח האדם שמטפלת בנושא, או עורכים רפורמה ארגונית כלשהיא על מנת להגביר את הגביה. אם היה מדובר בחברה פרטית וכסף פרטי – יש להניח שאיש בהנהלה לא היה מאפשר לתופעה מסוג זה להמשך או שהיה מודח מתפקידו כעבור זמן קצר. בטח כאשר מדובר בגוף הנושא חוב עתק של 78 מיליארד ש"ח.
בהקשר זה חשוב להתייחס לרשויות הערביות. מדובר על מקומות כמו סכנין, טמרה, עראבה, אום אל פאחם, דיר חנה ועוד. במקומות אלה עובדי חברת החשמל, שלא באשמתם, נדרשים להתמודד עם אוכלוסייה שיכולה להיות עוינת פעמים רבות ונמנעת מלשלם לחברת החשמל מסיבות פוליטיות או לאומניות. בחברת החשמל חוששים להגיע למקומות אלו ולנתק את הלקוחות. גם במקרה זה לא ברור מדוע חברת חשמל לא נעזרת בשירותי משטרת ישראל למשל לצורך ביצוע הגבייה או הניתוק.
בעיות הגבייה מרשויות מקומיות אינה נחלתו הבלעדית של המחוז הצפוני בחברה. עיריית טירה נשאה חוב של יותר מ-5 מיליון ₪ לחברת החשמל. בשנת 2011 החוב התאפס כאשר העירייה החזירה מיליון ₪ בלבד.
נתון זה, שנמסר ע"י עובד מחלקת גבייה ממרכז הארץ, מאוד תמוה. במיוחד נוכח העובדה שמשה זייד, מנהל אזור רעננה דאז וכיום מנהל משאבי אנוש של מחוז דן בחח"י, העיד לטובתו של ראש עיריית טירה לשעבר חליל קאסם במשפטו. קאסם אגב, הורשע בשנת 2013 בעבירות שוחד ונשלח לחמש שנות מאסר. לא ברור מה היה טיב הקשר בין השניים, אך ללא ספק מתעוררים סימני שאלה גדולים נוכח הידיעה שחובותיה של עיריית טירה נעלמו לפתע וללא כל הסבר מניח את הדעת. החובות הנוכחיים קטנים יחסית ועומדים על עשרות אלפי שקלים בלבד.
בכירים נחלצים באופן חריג לעזרת לקוחות פרטיים
העדויות שעולות ממאות המסמכים שקראתי הדהימו אותי: פעם אחר פעם בין השנים 2003-2013, שורה של בעלי תפקידים בחברת החשמל התערבו לטובת משפחת טיסונה עד שהצליחו להעביר את חובם, בגובה מאות אלפי שקלים, לסטטוס של חובות אבודים. עבור הבית הפרטי ברחוב רומנו בת"א בו התגוררו בני המשפחה במשך עשור נצברו חובות בגין שימושים לא חוקיים.
למרות שעובדי הגבייה ניסו לגבות את הכספים, התשלומים של משפחת טיסונה חזרו. בכל פעם שנכתבה הערה בעניינם כגון: "לא לאשר שום הסדרים נוספים ללקוח בשום אופן", התערב מנהל בכיר בחברה ודאג להקל עליהם, למרות שבחלק מהמקרים היה מדובר בחריגה מסמכויותיו של אותו בכיר.
בין עשרות המסמכים ניתן למצא למשל כי בשנת 2007 למשל התערב גדי נדב, באותה העת מנהל משאבי אנוש במחוז דן, ואישר חיבור מחדש לרשת עבור אריאלה טיסונה למרות שזה אינו בתחום תפקידו.
בכירים נוספים שהתערבו היו לזר פוקס, מנהל מחוז דן עד סוף 2012, דורון קרמר, סגן מנהל מחלקת לקוחות/קבלת קהל במחוז דן וכיום מנהל מחלקת הגבייה במחוז דן. אדם נוסף שהתערב לא מעט פעמים לטובת טיסונה הוא מרדכי בן דוד. החל משנת 2006 משמש בן דוד כמנהל מחלקת לקוחות במחוז דן.
לא ברור מדוע התערבו אותם מנהלים לטובת לקוח שאינו עומד בהסדרים במשך שנים. מדובר בלקוח שעלה נגדו חשד כי שילם באמצעות קבלה מזויפת והתחבר עצמאית לרשת החשמל על אף שנותק ע"י עובדי החברה. ובעיקר: אם היה מדובר באדם שאינו מוכר וחייב סכומים כה נכבדים לחברה, האם גם אז בכירים בחברת החשמל היו חפצים ביקרו?
תגובת חברת חשמל:
תגובת יהודה טיסונה בשם משפחת טיסונה:
חשיפה ראשונה - מסמכים ועדויות מוקלטות של בכירים ועובדים בחברת חשמל מגלים כי בעוד החברה מנתקת צרכנים בגין חוב נמוך יחסית, במקביל היא מוחקת חובות בגובה עשרות מיליוני ש"ח למוסדות וללקוחות פרטיים. חלק ממחיקות החוב בוצעו עקב התנהלות ארגונית רשלנית. חלק אחר בוצע בהוראת בכירים בחברה ללא הסבר מניח את הדעת עבור מקורבים ולקוחות פרטיים מסוימים.
כאשר אזרח חייב כסף לגוף זה או אחר ואין ידו משגת להסדיר את התשלום, בשלב מסוים הוא יכיר מקרוב את רשות האכיפה והגבייה, או בשמה הידוע יותר: הוצל"פ. הליך לא נעים לכל הדעות. גם בחברת החשמל התסריט הזה לא שונה, אלא שעל פי עדויות חדשות מסתבר שיש לקוחות שבנסיבות לא ברורות נסגרים נגדם תיקי חובות או נרשמים הסדרי חוב בגובה של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים.
אי גבייה בשל רשלנות לכאורה
החובות לחברת החשמל במחוז הצפון, המחולק לשישה אזורים שונים, נאמדים בכ-80 עד 100 מיליון ₪. ברשימת החייבים ניתן למצא מוסדות במגזר הערבי, לקוחות פרטיים, מוסדות חינוך, מוסדות בריאות ומפעלים עם שימושים בלתי חוקיים בחשמל בסדר גודל של מיליונים רבים.
במחוז זה רוב החובות הצטברו כתוצאה מהקצאה בעייתית של כוח אדם לצורך גבייה. כך באזור כרמיאל , שם מצבת החובות נעה סביב 18.5 מיליון ₪, יש כ- 70 אלף צרכנים. על כל אלו אמונים שני עובדי חברת חשמל בלבד, איש שטח ואיש משרד, שאמורים לבדוק שימושים בלתי חוקיים של כלל הלקוחות. כל שימוש בלתי חוקי בהכרח יביא לחובות של הצרכן מול חברת החשמל. לא ברור איך שני עובדים אמורים להספיק במקרה הזה. כמו כן גם עולה השאלה מדוע בחברת החשמל לא מגדילים את מצבת כוח האדם שמטפלת בנושא, או עורכים רפורמה ארגונית כלשהיא על מנת להגביר את הגביה. אם היה מדובר בחברה פרטית וכסף פרטי – יש להניח שאיש בהנהלה לא היה מאפשר לתופעה מסוג זה להמשך או שהיה מודח מתפקידו כעבור זמן קצר. בטח כאשר מדובר בגוף הנושא חוב עתק של 78 מיליארד ש"ח.
בהקשר זה חשוב להתייחס לרשויות הערביות. מדובר על מקומות כמו סכנין, טמרה, עראבה, אום אל פאחם, דיר חנה ועוד. במקומות אלה עובדי חברת החשמל, שלא באשמתם, נדרשים להתמודד עם אוכלוסייה שיכולה להיות עוינת פעמים רבות ונמנעת מלשלם לחברת החשמל מסיבות פוליטיות או לאומניות. בחברת החשמל חוששים להגיע למקומות אלו ולנתק את הלקוחות. גם במקרה זה לא ברור מדוע חברת חשמל לא נעזרת בשירותי משטרת ישראל למשל לצורך ביצוע הגבייה או הניתוק.
הקלטה של בכיר בחברת חשמל המתאר את מצב גביית החובות במחוז הצפוני
מחיקת חובות בנסיבות חשודות למקורבים
בעיות הגבייה מרשויות מקומיות אינה נחלתו הבלעדית של המחוז הצפוני בחברה. עיריית טירה נשאה חוב של יותר מ-5 מיליון ₪ לחברת החשמל. בשנת 2011 החוב התאפס כאשר העירייה החזירה מיליון ₪ בלבד.
נתון זה, שנמסר ע"י עובד מחלקת גבייה ממרכז הארץ, מאוד תמוה. במיוחד נוכח העובדה שמשה זייד, מנהל אזור רעננה דאז וכיום מנהל משאבי אנוש של מחוז דן בחח"י, העיד לטובתו של ראש עיריית טירה לשעבר חליל קאסם במשפטו. קאסם אגב, הורשע בשנת 2013 בעבירות שוחד ונשלח לחמש שנות מאסר. לא ברור מה היה טיב הקשר בין השניים, אך ללא ספק מתעוררים סימני שאלה גדולים נוכח הידיעה שחובותיה של עיריית טירה נעלמו לפתע וללא כל הסבר מניח את הדעת. החובות הנוכחיים קטנים יחסית ועומדים על עשרות אלפי שקלים בלבד.
בכירים נחלצים באופן חריג לעזרת לקוחות פרטיים
העדויות שעולות ממאות המסמכים שקראתי הדהימו אותי: פעם אחר פעם בין השנים 2003-2013, שורה של בעלי תפקידים בחברת החשמל התערבו לטובת משפחת טיסונה עד שהצליחו להעביר את חובם, בגובה מאות אלפי שקלים, לסטטוס של חובות אבודים. עבור הבית הפרטי ברחוב רומנו בת"א בו התגוררו בני המשפחה במשך עשור נצברו חובות בגין שימושים לא חוקיים.
למרות שעובדי הגבייה ניסו לגבות את הכספים, התשלומים של משפחת טיסונה חזרו. בכל פעם שנכתבה הערה בעניינם כגון: "לא לאשר שום הסדרים נוספים ללקוח בשום אופן", התערב מנהל בכיר בחברה ודאג להקל עליהם, למרות שבחלק מהמקרים היה מדובר בחריגה מסמכויותיו של אותו בכיר.
בין עשרות המסמכים ניתן למצא למשל כי בשנת 2007 למשל התערב גדי נדב, באותה העת מנהל משאבי אנוש במחוז דן, ואישר חיבור מחדש לרשת עבור אריאלה טיסונה למרות שזה אינו בתחום תפקידו.
בשנת 2008 התערב שוב גדי נדב והגיע להסכמה עם עובד אחר בחברה, אלי אייזנקוט, מנהל מחלקת הגבייה במחוז דן דאז, לגבי חיבור מחדש של אריאלה טיסונה. בכיר נוסף שהתערב לטובת הלקוחה למרות שזה לא מתפקידו לעשות זאת הוא אשר דהאן, סמנכ"ל לקוחות (פרש לגמלאות בתחילת שנת 2013)
בכירים נוספים שהתערבו היו לזר פוקס, מנהל מחוז דן עד סוף 2012, דורון קרמר, סגן מנהל מחלקת לקוחות/קבלת קהל במחוז דן וכיום מנהל מחלקת הגבייה במחוז דן. אדם נוסף שהתערב לא מעט פעמים לטובת טיסונה הוא מרדכי בן דוד. החל משנת 2006 משמש בן דוד כמנהל מחלקת לקוחות במחוז דן.
לא ברור מדוע התערבו אותם מנהלים לטובת לקוח שאינו עומד בהסדרים במשך שנים. מדובר בלקוח שעלה נגדו חשד כי שילם באמצעות קבלה מזויפת והתחבר עצמאית לרשת החשמל על אף שנותק ע"י עובדי החברה. ובעיקר: אם היה מדובר באדם שאינו מוכר וחייב סכומים כה נכבדים לחברה, האם גם אז בכירים בחברת החשמל היו חפצים ביקרו?
לתחקיר המלא של דר דגני מתוך תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית ברשת א' של קול ישראל:
תגובת חברת חשמל:
"חברת החשמל פועלת בנושא אכיפת גבית חובות הן עפ"י אמות המידה של רשות החשמל והן עפ"י הדין.
מאחר ומדובר ביחסי ספק לקוח לא נתייחס לשאילתא באופן פרטני, ולבטח אנו דוחים על הסף את הרמזים על "התערבות גורמים פנימיים"
תגובת יהודה טיסונה בשם משפחת טיסונה:
״איני יודע על מה מדובר. בזמנו חיפשנו למי להגיע בתוך החברה כדי להגיד להם שמדובר בהפקרות, וכי הפקידים בחברה מתעללים באנשים ומתנתקים אותם מחשמל בחום של 50 מעלות. יושב פקיד בחברה, רק לוחץ על המתג ומנתק חשמל ללקוח. הניסיון לטעון כי מישהו בחברת החשמל נתן לנו הטבות כאילו יש לנו קשר אישי, הוא שגוי. שילמנו לחברת החשמל במזומן עשרות אלפי שקלים והיום איננו חייבים. מדובר באנשים מנוולים שמקבלים חשמל חינם על חשבוננו, יימח שמם וזכרם״.
איזה חשיפה תותחית!!
השבמחקברור לכולם שאת החובות הללו אנחנו משלמים.
צריך להחמיר את העונש על שחיתות - זאת מכת מדינה.
היי אמיר אם אתה כבר כאן....
מחקאולי תעלו פוסט חדש בבועת נדלן ותאפשרו לאנשים לכתוב תגובות?
אם לשפוט לפי הבלוג, נראה שכולכם כבר בברלין.
UR
אני בדיוק חוזר היום מחו"ל, הפתרון שלי לא נמצא בברלין.
מחקאני אשתדל לכתוב משהו בזמן הטיסה.
אם לומר את האמת - אנחנו בגארבג' טיים:
ספק בחירות ספק תוכנית ריאליתי גרועה - לא ראיתי כזה בזיון מאז ומעולם - ושוב יכול להיות שרק אני השתניתי, אבל שים לב איך הפוליטיקאים מבלבלים את המוח ומבלי לומר דבר מעשי - לא שאני מאשים אותם, הם לא מסוגלים לעשות הרבה, בסביבת העבודה והשיטה הכלכלית הקיימים.
לצערי ולשמחתי ערן צודק - השיטה הקיימת היא כרטיס חד כיווני לפשיטת רגל ולפשיטת עורו של הציבור שבאמת נושא את משקל הטימטום על גבו.
אני יודע שיש תנועה עולמית של אינדיבידואלים אשר פועלים במרץ בכדי ליצור את השינוי.
ואני מאחל לכולנו בהצלחה.
מן הראוי בכתבה על חובות חברת החשמל, לציין גם את החובות לא במיליונים אבל במיליארדים של רשות הטרור העוינת, קרי הרשות הבלסטינית, אבל הם ערבים, אז יוק, אפילו לא מזכירים. רק אציין שבימים אלה מתפרסם דו"ח שבלימודי הליבה של ערביי מזרח ירושלים שכולנו מממנים, הליבה של הליבה הוא - הרוג את היהודי, השמד את מדינתו - ולפושעים ברברים אלה אנו מממנים חשמל חינם. אין כמוני מלא הערכה לערן על מפעלו לכלכלה שפויה במדינה, אבל כל פעם כשזה נוגע לאויב הערבי או לפולש האפריקאי, הוא נעלם דום, שלא לומר הופך סנגור של הפשיעה.
השבמחקבני אדם מגיבים לתמריצים.
השבמחקמה היה קורה בשוק החופשי לחברה שנמצאת בחובות של 78 מילארד ש"ח, מספקת שירות גרוע וההנהלה שלה גונבת ממנה כסף? פשוט, היא הייתה נעלמת והמתחרים היו מחליפים אותה.
אבל איזה תמריץ יש להנהלת חברת חשמל? הרי הממשלה מונעת באלימות כניסה של מתחרים, ולא משנה מה יקרה ילקח מאיתנו כסף כדי להציל את חברת החשמל. כלומר, לא חשוב כמה גרועים הם, תמיד יהיה להם עבודה, פנסייה וחשמל. יתרה מכך, אנחנו נשלם על ההפסדים הם יקבלו בונוס על הרווחים.
זאת עובדה בסיסית שנכונה לכל מה שהממשל מעורב בו (כולל הממשלה עצמה). בני אדם מונעים ע"י תמריצים. הממשלה, ע"י שימוש באלימות, מנתקת כל קשר בין הערך שאתה מיצר לתמורה שאתה מקבל (קודם לוקחים ממך כסף, אח"כ דוחפים לך "שירות" לגרון).
המנגנון הזה יוצר את אותה תרבות בכל אירגון הנגוע בממשלה: קודם תשלם לי, אח"כ אני אעשה משהו אם יתחשק לי. וזה מושך סוג מסויים של אנשים (כמו החברה בחברת חשמל). רואים את זה בכל מקום: חח"י, מקורות, משטרה, בתי משפט, שירותי בריאות, "חינוך" וכמובן בכנסת.
איזה אנשים מנהלים את התאגידים הגדולים בשוק החופשי? סוציופאטים ופסיכופאטים. תאבי בצע וכוח. אצל כל אדם יש תמריץ בסיסי של יצירה ועשיית טוב לאחרים. חברה מבוססת תמריצי כסף מושכת לצמרת סוציופאטים ופסיכופאטים כי כסף=כוח. רק כאשר המשוואה הזו תישבר עי דמוקרטיזציה של יצור הכסף ותאריך תפוגה עליו כגון ריבית שלילית או שמיטת חובות כך שלא יהיה ניתן לאגור כסף נקבל חברה שתפעל על פי התמריץ האנושי הבסיסי
מחקבאמת איזה אנשים מנהלים תאגידים חופשיים? בוא תן דוגמאות ספציפיות במקום לנפנף במושגים מעורפלים. לעומת זאת, שיש לך גוף עם כח מוחלט כמו ממשלה, אליו נמשכים סוציופטים החל מדג הרקק אשר דאהן שגנב כסף מחח"י ועד לחבורה שרוצה לאגח את המשכנתאות ולגנוב את כסף הפנסייה שלך.
מחקיכול להיות שסטיב ג'ובס, ביל גיטס וג'ף בזוס הם תאבי בצע וכוח. אבל האמת, שבניגוד לממשלה זה לא משנה. אם אתה לא רוצה, אל תקנה אייפון, תשכנע את הבוס שלך לזנוח את חבילת אופיס ואל תעבוד באמאזון. לא יקרה לך כלום, הם בטח לא ישלחו לך הביתה בריונים בתחפושת.
לעומת זאת, אם תחליט למשל לא להשתמש בשירותי ה"חינוך" של הממשלה, לא רק שאתה תמשיך לשלם עליהם, גם יפעילו נגדך אלימות ואולי יחטפו אותך וינעלו אותך בתא.
עכשיו, אחרי שדיברנו על עובדות ספיציפיות ואמיתיות (בניגוד לסופיזם ודמגוגיה ללא שום עובדה אמיתית) - תגיד לי, מי הסוציופאט, הפסיכופט ותאב הכח?
כל חברות האנרגיה שמזהמות את הקרקע כורתות יערות גשם ופוגעות בילידים, חברות התרופות שמסתירות מחקרים ומוציאות תרופות וחיסונים בידיעה שהם מזוהמים, חברות הביגוד וההלבשה המנצלות את עובדי וילדי העולם השלישי. כל החברות הללו מתנהגות כפסיכופטים וסוציופאטים אלא אם כן החברות עצמן פיתחו מודעות משל עצמן הייתי אומר שמנהליהן לא שמים עלינו ולכן נראה שהחברות הנל מתנהגות כפסיכופטים.
מחקלא אמרתי שבממשלה זה לא קיים, אלא שהשוק "החופשי" הוא בעל אותם כשלים בדיוק עקב מוסכמות חברתיות כגון הכסף שציינתי בתגובה הקודמת וחברות בע"מ שלא נושאות באחריות.
לכן הפתרון הוא לא בהרחבת הממשלה ולא בביטול הממשלה אלא מהפכה בחוקי דתות הכלכלה, והמשפט למנוע ריכוזיות כח
מי בממשלה נותן את היד להפקרות? הדג מסריח מהראש!
השבמחקאשמח לשמוע את תגובתו של אמנון פורטוגלי הכותב הכי רציני כאן (בלי להעליב אף אחד) שגם התעסק רבות בחברת החשמל לנושא
השבמחק