מאת: ערן הילדסהיים.
פעיל חברתי שניסה לפרסם את חוקי מס הכנסה באינטרנט קיבל מכתב איום כי עבר על חוק זכויות היוצרים. למי שייכים הזכויות האלו והאם באמת יש ממש מאחורי האיומים האלה בחברה הרואה עצמה דמוקרטית?
רק בישראל ובמדינות חשוכות אחרות יכולה להתרחש הפארסה הבא:
כל החוקים במדינת ישראל מאושרים או נדחים בתוך ועדה סגורה המונה 13 שרים ושעל פי חוק מתנהלת במחשכים ללא שום שקיפות ציבורית. מדובר בועדת השרים לענייני חקיקה. אם הוועדה מחליטה להפיל חוק מסוים - הוא מתאדה כלעומת שבא מבלי שיהיה לנו שמץ של מידע למה ומבלי שחברי הועדה צריכים לתת דין וחשבון לציבור על כך. אם החוק עובר בוועדה הוא מגיע לכנסת ושם הקואליציה מחויבת להצביע בעדו (גם אם חלק מחבריה לא מאמינים בו) ולהעביר אותו.
לעיתים החוק עובר מבלי שלציבור תהיה הזדמנות בכלל לראות אותו ,להגיב עליו או לנסות להתנגד לו. רק אחרי שהחוק עובר במלואו או עובר תיקון אנחנו האזרחים יכולים לראות אותו ,לעיתים בפעם הראשונה, בשלמותו. מה שקורה משלב זה הוא פארסה לא פחות גדולה.
כל החוקים במדינת ישראל מאושרים או נדחים בתוך ועדה סגורה המונה 13 שרים ושעל פי חוק מתנהלת במחשכים ללא שום שקיפות ציבורית. מדובר בועדת השרים לענייני חקיקה. אם הוועדה מחליטה להפיל חוק מסוים - הוא מתאדה כלעומת שבא מבלי שיהיה לנו שמץ של מידע למה ומבלי שחברי הועדה צריכים לתת דין וחשבון לציבור על כך. אם החוק עובר בוועדה הוא מגיע לכנסת ושם הקואליציה מחויבת להצביע בעדו (גם אם חלק מחבריה לא מאמינים בו) ולהעביר אותו.
לעיתים החוק עובר מבלי שלציבור תהיה הזדמנות בכלל לראות אותו ,להגיב עליו או לנסות להתנגד לו. רק אחרי שהחוק עובר במלואו או עובר תיקון אנחנו האזרחים יכולים לראות אותו ,לעיתים בפעם הראשונה, בשלמותו. מה שקורה משלב זה הוא פארסה לא פחות גדולה.
מה צריך לעשות אזרח הנאמן לחוקי המדינה שרוצה לעיין בחוק כדי שחלילה לא יעבור על הכתוב בו? הוא הולך כמובן לספר החוקים ומעיין בו. אלא שפה במדינת ישראל אין ומעולם לא היה ספר חוקים אחד המורכב מכלל חוקי מדינת ישראל. חוקים חדשים רבים המתקבלים מתפרסמים אבל לכו תמצאו איפה. וגם אחרי שתמצאו תגלו בחלק מהמקרים הפתעה לא נעימה.
פקודת רשות המיסים היא דוגמה להפתעה מסוג זה - הפקודה אינה מפורסמת במלואה. הסדנא לידע ציבורי שמו לעצמם מטרה למלא את תפקיד המדינה וליידע את האזרחים (בהתנדבות מלאה) בדיוק מה הן החובות האזרחיות של כולנו. בין היתר הם קיבלו לידיהם עותק של פקודת רשות המיסים ופרסמו אותו ברשת. האם מדינת ישראל שיבחה את הסדנא על פעילותה? האם יו"ר הכנסת שלח מכתב תודה? פרח מהנשיא? מילה טובה ממישהו?
התשובה היא שהם קיבלו איום תביעה מרשות המיסים על הפרת זכויות יוצרים. לא פחות ולא יותר. דין זכויות חוקי המדינה בישראל מסתבר כדין הזכויות על הספר של הארי פוטר. במקרה זה הזכויות על חוקי המס שמורות לחברת ההוצאה לאור בשם 'רונן'.
לזכותם של פעילי הסדנא יאמר שהם לא הסירו את פקודת רשות המיסים מהאתר שלהם, אף על פי שברשות כתבו להם במפורש במכתב האיום את הדברים הבאים:
 |
| הכנסת -מחוקקת חוקים עם זכויות יוצרים? |
התשובה היא שהם קיבלו איום תביעה מרשות המיסים על הפרת זכויות יוצרים. לא פחות ולא יותר. דין זכויות חוקי המדינה בישראל מסתבר כדין הזכויות על הספר של הארי פוטר. במקרה זה הזכויות על חוקי המס שמורות לחברת ההוצאה לאור בשם 'רונן'.
לזכותם של פעילי הסדנא יאמר שהם לא הסירו את פקודת רשות המיסים מהאתר שלהם, אף על פי שברשות כתבו להם במפורש במכתב האיום את הדברים הבאים:
"הנכם נדרשים להוריד את קובץ פקודת מס הכנסה שנשלח לכם מאתר האינטרנט לאלתר! נא לאשר השמטת הקובץ מהאתר בטרם נקיטת צעדים משפטיים".יש להגיד שעל פי חוות דעת משפטית שקיבלו בסדנא - חוק זכויות היוצרים בישראל (שעליו מסתבר אין זכויות יוצרים) עומד לצידם הפעם, שכן הוא לא כולל בתוכו דברי חקיקה.
לנו רק נותר להוקיר את פעילותם של פעילי הסדנא ובמקרה ספציפי זה להודות למנהל ספר החוקים שלה צבי דביר.
לא רק שהם נתנו מונופול להוצאת רונן על הדפסת החוק, הם ושכמותם שמוציאים לאור ספרי חוקים עבור תלמידי משפטים גובים סכומי עתק ללא סיבה מוצדקת. אין כאן איזה עמל של סופר או מחבר, סתם העתק-הדבק מהרשומות והדפסה.
השבמחקממש גיבוב שטויות שפורסם וכולם מעתיקים.
מחקכיוון שהיתה לי יד ורגל בפרסום החקיקה הזאת בעבר (באמצעות גוף שאינו הזכיין), ואף אחד לא תקף ולא צפצף, הריני לציין כי יש כאן אי הבנה מהותית של העניין ואנסה להסביר:
אם מישהו לוקח את כל הפרסומים של רשומות ובונה מהם את החוק כפי שצריך להראות, הרי שאף אחד לא יכול לפנות אליו ולצפצף. הפעילות מותרת.
אם מישהו לוקח את עמלה של הוצאת רונן או כל מו"ל אחר ששילם עבור שילוב הטקסטים לכדי יצירה שלמה, הוא פוגע בזכויות יוצרים של המשלב (ומעתיק את טעויותיו.
לכן מדובר בכותרת שווא של בכי ונהי סתמי שנועדו לפאר עשיה התנדבותית או משהו אחר וממש אינם לעניין.
וכהוכחה יכול לבדוק מי שרוצה את הספר "גוונים בחקיקה - מס הכנסה" שרשום כחוק והמסת"ב שלו 965-7087-01-5 ISBN
Samuel נראה לך נכון שחוק יועבר לעריכה בידי חברה פרטית והזכויות ישמרו בידה?
מחקחסר כסף כדי שגוף ממשלתי יעשה זאת בעצמו? חוק יכול להיות רכוש של מישהו? הרי זה אבסורד....
מהכתבה ניתן להבין שמדינת ישראל (רשות המסים) שלחה המכתב המתרה על הפרת זכויות יוצרים. לא נראה לי שכך הוא.אשמח אם הכותב יתקן אם אני שוגה בסברתי. הסיפור הוא שחברה פרטית השקיעה משאבים ליצירת דבר חקיקה שלם (פקודת מס הכנסה ולא פקודת רשות המיסים כפי שהכתבה מציינת) כולל כל תיקוניה, וכולל הפניות להוראות שעה וכיו"ב, ועל הטקסט השלם הזה בהחלט יש לחברה זו זכויות יוצרים. לא מדובר בדבר חקיקה גולמי שפורסם ברשומות אשר עליו ברור שאין לאיש זכויות יוצרים. כמו כן לא ברור לי מה הקשר בין טרוניותיו של הכותב לנוהג שמפלגות שלטון נוהגות להעביר חוקים בוועדת שרים לענייני חקיקה לבין העובדה שלטענת הכותב הוצאה פרטית שערכה דברי חקיקה שונים לקובץ שלם מגנה על פועלה.
השבמחקהנה הודעת רשות המיסים לסדנא:
מחק"נדהמתי לגלות כי הקובץ של פקודת מס הכנסה משמש אותם (את מפעילי ספר החוקים הפתוח, ל"ד) לפרויקט ספר החוקים ולא לשימוש אישי. הקובץ בנוסחו האחיד כפי שנשלח אליך מהווה קניין רוחני הנעשה (עבור רשות המסים) על ידי קבלן פרטי ובהתאם להתחייבות חוזית. במצב המשפטי הקיים כיום, אין חובה בחוק המחייבת רשות בישראל לפרסם נוסח משולב של חיקוק כזה או אחר, ובמציאות הקיימת כיום במדינה עושים זאת גורמים עסקיים פרטיים. הנכם נדרשים להוריד את קובץ פקודת מס הכנסה שנשלח לכם מאתר האינטרנט לאלתר!.נא לאשר השמטת הקובץ מהאתר בטרם נקיטת צעדים משפטיים".
לגבי הקשר בין ועדת השרים לחקיקה לזכויות יוצרים על חוקים הוא החוסר שקיפות שיש בכל תהליך החקיקה בישראל משלב החקיקה ועד שלב פרסום החוק.
כמו אהרון שוורץ ז"ל שפרסם ברשת ב2006 את כל הרשומות של הסיפרייה הלאומית בארה"ב שנמכרו אז בכסף למרות שהיו רכוש ציבורי ונתבע בבית משפט. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A5
השבמחקושכחת להגיד מה היה סופו...
השבמחקכמה דברים:
השבמחק(1) הצעות חוק חייבות להתפרסם *לפני* שהן מאושרות בכנסת, ומובן שחוקים חייבים להתפרסם ב"רשומות" (בלי פרסום ב"רשומות" אין לחוק שום תוקף, אפילו אם הוא כבר אושר בכנסת!). את ה"רשומות" אפשר למצוא באינטרנט. הבעיה היא שלא כל קובצי ה"רשומות" זמינים און-ליין, וכדי למצוא קבצים ישנים צריך ללכת לחפש בספריות ובארכיונים וגם לשלם כסף. את הקבצים שכן הועלו לאינטרנט אפשר למצוא כאן: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Reshumot/ לא קל להתמצא בתוך המסמכים האלה, אם כי אתר האינטרנט של הכנסת מקל קצת את ההתמצאות בתוך הצעות החוק. *אין זכויות יוצרים על חומר שמתפרסם ב"רשומות"*.
(2) איפה בכל זאת הבעיה? רוב החוקים אינם חוקים, אלא תיקונים לחוקים. זה דבר טבעי, בפרט כשמדובר בחוק כמו "פקודת מס ההכנסה" שהוא בעצם חוק של המנדט הבריטי שעבר (כמו יתר חוקי המנדט) למדינת ישראל, אבל זקוק לתיקונים ולעדכונים כל הזמן. איך נראה תיקון לחוק? בדרך כלל משהו כזה: בסעיף X לחוק, במקום נקודה יבוא פסיק ואחריו: וגם xyz. את xyz עוד אפשר איכשהו להבין, אבל כדי להבין את מלוא המשמעות, צריך לקרוא את כל הסעיף שעבר תיקון, ואולי את כל החוק. אלא שהחוק המקורי אינו צמוד לתיקון, אלא בקובץ רשומות ישן אחר. בהצעת החוק יש "דברי הסבר" שיכולים לעזור, ובכל זאת בלי לחפש את החוק המקורי, אי-אפשר.
(3) כשמצטברים הרבה תיקונים לחוק מסוים, הכנסת יכולה ליצור "נוסח משולב". זהו נוסח חדש ומחייב של החוק שמשמיט את כל המחיקות ומטמיע את כל השינויים. יצירת "נוסח משולב" אינה מחייבת הליך חקיקה מלא, אלא הליך מקוצר (כי לא מחוקקים משהו חדש, אלא מנסחים מחדש חוק קיים). בכל זאת מדובר בתהליך רגיש, כי אם יש הרבה תיקונים, כל טעות בהליך תהיה גורלית - היא תיכנס לנוסח הרשמי ותהפוך מחייבת. כמו כן, בעקבות נוסח משולב קשה יותר לקרוא פסקי-דין ישנים שערוכים לפי הנוסח הישן של החוק. הכנסת לא יוזמת הרבה "נוסחים משולבים" רשמיים. במקום זה, סומכים על חברות פרטיות או משפטנים שייצרו נוסחים משולבים בלתי-רשמיים. נוסח משולב לא-רשמי הוא מעין פרשנות משפטית - כל טעות היא על אחריות המנסח או המשתמש בנוסח. לגבי השאלה אם יש עליו זכויות יוצרים או לא - זה לא ברור. נוסח כזה הוא לא חלק מהרשומות (זה לא נוסח רשמי), אבל הוא חיבור של טקסטים שפורסמו ברשומות.
אם רשות המיסים או כל גוף ממשלתי אחר מעוניין ששאר האזרחים יפעלו בהתאם לחוק, הדבר הבסיסי לעשות הוא לפרסם את החוקים בצורה פשוטה. למעשה, אם מישהו לוקח ומפרסם את החוק רשות המיסים צריכה לשלוח לו שוקולד ולא מכתב איום (כי הוא מסייע לאנשים למלא את החוק)
מחקכיון שזה לא המצב, נשאלת השאלה מהם המניעים האמיתיים כאן