יום רביעי, 11 בפברואר 2015

משבר החוב היווני - מי תהיה המפסידה הגדולה אם יוון תפרוש מהאיחוד?

מאת: מאור מילגרום [המכון לרפורמות מבניות]

התקשורת נוטה להציג את המצב ביוון כשילוב של אומה עצלנית ומדינות חזקות כגרמניה שעושות לה "טובה גדולה" ומצילות אותה פעם אחרי פעם. בחינת העובדות מגלה מציאות קצת יותר מורכבת שגם חושפת מי היא הנהנית הגדולה מהשארות יוון בגוש האירו.

השנה העברית הנוכחית, תשע"ה, היא שנת שמיטה. בנוסף להלכות המוכרות האוסרות עיבוד של קרקעות חקלאיות, אחת המצוות המרכזיות של שנת השמיטה היא שמיטת כספים, קרי מחיקת חובות. על פי ההלכה, הלוואות כספיות מתבטלות בשנת השמיטה, ואין חובה להחזירן. הרוב מפרשים מצוות אלו כמצוות סוציאליות, שנועדו להקל על בעלי חוב, ולאפשר להם התחלה חדשה פעם בשבע שנים.

בהקשר אחר, לפני שבועיים עלתה לשלטון ביוון מפלגת השמאל הרדיקלי סיריזה. יוון כידוע נמצאת במיתון כלכלי קשה, עם שיעור אבטלה המתקרב ל-30%, כאשר מצבה הכלכלי רק הלך והדרדר מאז הסכימה לתכנית החילוץ של הבנק המרכזי של אירופה ומדינות האיחוד. הממשלה החדשה כבר הודיעה שתדרוש לפתוח מחדש את הסדר החוב אם לא מחיקה כוללת שלו. ברוח שנת השמיטה מעניין לבחון שלוש שאלות: האם כדאי למדינות האיחוד למחוק ליוון את חובותיה? האם כדאי ליוון להודיע באופן חד-צדדי שלא תחזיר את החוב? ובהינתן תוצאות הבחירות האחרונות, מה צפויים להיות יחסי הכוחות בין יוון ליתר מדינות האיחוד (וגרמניה בפרט) ביחס לשאלת החוב?

קצת רקע. יוון אשר הצטרפה לגוש האירו ב-2001 צברה חוב משמעותי לאורך העשור הקודם. יחס החוב-תוצר שלה הגיע ב-2010 ל-150% ויוון עמדה על סף חדלות-פירעון כאשר דירוג האשראי על האג"ח שהנפיקה ירד לדירוג אג"ח זבל. כיוון שמרבית החוב היווני מומן באמצעות נטילת הלוואות מבנקים אירופאיים בעיקר מגרמניה, מדינות אלו פעלו לגבש תכנית חילוץ בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית על מנת להציל חלק מהחוב. כתנאי לקבלת הסיוע יוון נדרשה לאמץ מדיניות צנע מקיפה אשר כללה צמצום משמעותי בהוצאות הממשלה והפרטה של נכסים ושירותים רבים.

ראש ממשלת יוון הנבחר, אלכסיס ציפראס
על מי מוטלת האחריות למצבה הקשה של יוון? הנראטיב שרובנו מכירים הוא כזה: שילוב של אזרחים עצלים ולא יצרניים עם ממשלות שהתנהלו באופן פזרני ולא אחראי, הובילו את המדינה לחובות עצומים; המדינות החזקות באיחוד האירופי, בעיקר גרמניה, באו לקראתה וניסו לסייע לה. הסיוע הותנה בכך שהיוונים יפסיקו להתבטל וייצאו לעבוד, בדיוק כמו הגרמנים החרוצים שמממנים אותם. על פי הצגה זו כל הצעדים שנדרשו מיוון הם סבירים לחלוטין והיוונים צריכים להודות על כך שבכלל עוזרים להם ולא מעיפים את המדינה שלהם מגוש האירו. האמת כמובן קצת יותר מורכבת.

כיוון שהנושא מורכב ורחב היקף, קודם כל אדגיש במה הפוסט הזה לא יעסוק. אני לא אכנס לשאלה אם יוון, אזרחיה וממשלתה באמת אחראים לחוב אותו צברה המדינה. שנית, אני לא אתעסק בשאלת האפקטיביות של הצעדים הכלכליים שנכפו על יוון, אם הם סייעו לה עד כה והאם יסייעו לה בעתיד. בעולם מתקיים ויכוח בלתי פוסק בנוגע להשפעה של מדיניות צנע, שזה לא מפתיע כיוון שמדובר בלב המחלוקת בין האסכולות המקרו-כלכליות משמאל ומימין. הטענה בשמאל היא שצעדי צנע בתקופת מיתון זה מתכון לאסון אשר רק דרדר את יוון לבור עוד יותר עמוק. לראייה מציגים את האבטלה שהכפילה את עצמה מאז 2010 וגם את יחס החוב-תוצר של יוון שרק גדל ועומד היום על 175%!
מימין יטענו שהעובדה שיוון עברה לצמיחה חיובית ב-2014 מעידה כי המדיניות מתחילה לשאת פרי וכי יוון לא ביצעה עדיין את כל הרפורמות הנדרשות כדי להוציא את כלכלתה לדרך חדשה. בעיני, זהו ויכוח מרתק, בעיקר כי יוון היא מקרה בוחן מצוין לנושא זה. אבל כאמור המוקד של הפוסט הנוכחי יהיה אחר. אני אנסה לערער על הנראטיב המקובל שהצגתי על פיו גרמניה עושה ליוון טובה בתכניות החילוץ הללו וכי ליוון אין אלטרנטיבה מלבד להודות למחלציה ולהיענות לכל דרישותיהם.

ג'וזף שטיגליץ, כלכלן זוכה פרס נובל, פרסם מכתב יחד עם 18 כלכלנים נוספים. במכתב הם קוראים למדינות הגוש האירופי להקל משמעותית בתנאי החוב של יוון. מעבר לטיעונים פרגמטיים, לפיהם חשוב לתת ליוון אורך נשימה ולהעניק לממשלה החדשה מעט גמישות לפעולה, שטיגליץ מעלה את הטענה המפתיעה הבאה: גרמניה צריכה את יוון בגוש האירו יותר מאשר יוון בעצמה צריכה את גוש האירו. בואו נפרק את הטיעון הזה לשני מרכיביו.

ראשית כל, שטיגליץ חולק על המוסכמה שיוון זקוקה לגוש האירו וטוען שעדיף לה לצאת מהאיחוד. הנימוק לכך הוא החיסרון המרכזי של איחוד מוניטארי בין מדינות – איבוד העצמאות המוניטארית וכתוצאה מכך חוסר היכולת להשתמש בכלי המוניטארי לצורך השפעה על מצב המשק. במדינה עם מטבע משלה (כמו ישראל) מיתון כלכלי צפוי להוביל לפיחות של המטבע עקב החולשה של הכלכלה המקומית, מה שהיה משפר את תחרותיות היצוא היווני מול העולם ויתר אירופה וכך מסייע לה לצאת מהמשבר. אך תחת איחוד מוניטארי מכניזם כזה לא יתרחש. למרות השפל ביוון, השפעתה של הכלכלה היוונית על ערך האירו הוא שולי כיוון שהמטבע מושפע יותר מהמדינות החזקות בגוש וכך גם מדיניות של הבנק המרכזי האירופאי (ECB). האירו נותר לפיכך חזק מדי עבור יוון, מה שמקשה עליה לצאת מהמיתון. המסקנה של שטיגליץ היא שליוון משתלם יותר לפרוש מגוש האירו על מנת לזכות חזרה במדיניות מוניטארית עצמאית. וזה עוד לפני שנגענו בשאלת החזר החובות.

בנוגע לחובות, לכאורה החברות בגוש לא אמורה להיות רלוונטית. הרי גם אם יוון פורשת מהאיחוד ומנטרלת חלק מהלחצים והסנקציות שגרמניה והבנק המרכזי יכולים להטיל עליה, הרי שאת ההלוואות מהבנקים הזרים עדיין צריך להחזיר, לא?
כאן זה המקום להזכיר בקצרה את הסיפור של איסלנד. המדינה הצפונית הקטנה (כ-300 אלף תושבים) הייתה על סף פשיטת רגל ב-2008 בעקבות התמוטטותם של הבנקים האיסלנדים. הבנקים הגדולים במדינה קרסו ועימם פקדונות של מאות אלפי אזרחים בריטים והולנדים. למרות תגובות זועמות של מדינות אירופה, איסלנד החליטה להלאים את הבנקים אך לא להחזיר את חובותיהם לאזרחים זרים. החלק המעניין בסיפור הוא שהמשק האיסלנדי הרוויח מאוד מצעד זה. איסלנד חזרה לצמוח מאז, ולמרות החששות, ההשקעות הזרות לאיסלנד לא פסקו. אם כך, מתברר שהמשקיעים סלחניים יותר מכפי שנדמה וכי אפשר לא להחזיר חובות ולהישאר בחיים.

המצב של יוון כמובן שונה מאוד משל איסלנד. היא כלכלה הרבה יותר גדולה ומרבית החוב הוא של המדינה. אבל המקרה האיסלנדי מאותת לעולם כי האופציה של השמטת חובות היא בהחלט על השולחן. אם מוסיפים לכך את הטענה של שטיגליץ כי פרישה יכולה דווקא להיטיב עם יוון, הרי שהאיום היווני בדבר שמיטת החוב כבר לא נתפס כאיום ריק.

כעת נעבור לצד השני של המטבע. בעוד גרמניה מוצגת לעיתים בתור מדינה עם כלכלה בריאה שגוש האירו רק מושך אותה אחורה, יש הטוענים כי היא הנהנית העיקרית מהאיחוד האירופי. כפי שמסביר אדם פוזן, ראש מכון פטרסון לכלכלה בינלאומי, מעבר ליתרונות הידועים של איחוד מוניטארי ויצירת אזורי סחר חופשי – הגדלת ביקושים, יעילות עקב התמחות, יתרונות לגודל ושער חליפין יציב – המשותפים לכלל החברים בגוש, העובדה כי ישנן כלכלות חלשות יותר באיחוד משמעותית מאוד עבור גרמניה. ראשית כל, כך היא זוכה למטבע חלש יותר מאשר לו הייתה לה מטבע עצמאי, מה שעוזר להשאיר את התעשייה הגרמנית תחרותית ביחס לעולם. ושנית, היא נהנית מביקושים מוגברים לסחורה גרמנית בתוך האיחוד, מה שמשאיר את גרמניה בעודף יצוא מול יתר המדינות. מעבר לכך, פוזן טוען כי בהיותה הכלכלה החזקה והמשפיעה בגוש, המדיניות המוניטארית של הבנק המרכזי האירופי מעניקה משקל גדול לצרכי המשק הגרמני וברוב המקרים הבנק פועל באופן התואם לאינטרסים הלאומיים של גרמניה. כלומר, במובנים מסוימים גרמניה נהנית מכל יתרונות האירו מבלי לאבד את העצמאות המוניטארית.

מה כל זה אומר לנו? שגרמניה צריכה מדינות פחות חזקות בגוש האירו. גם כדי לרכוש את מוצריה וגם כדי לשמור על אירו לא חזק מדי.

ראינו כי בניגוד לנראטיב המקובל, יתכן שהחברות בגוש האירו חשובה יותר לגרמניה מאשר ליוון. אבל מדוע שיוון ספציפית תהיה חשובה לגרמניה? הרי ישנן מספיק מדינות אחרות בגוש שישרתו את המטרות שציינתי לעיל. התשובה היא שליציאה של יוון עשויות להיות השלכות רוחב משמעותיות. כפי שמסביר פול קרוגמן, פרישה של יוון תאותת לעולם שהצטרפות לאירו אינה צעד בלתי הפיך, מה שעשוי להחליש את האפקטיביות הכלכלית של האיחוד. המטבע יתפס כיציב פחות, וההשקעות באיחוד צפויות להיפגע, כיוון שחלק מיתרונות האיחוד יתפסו כזמניים. פרישה של יוון עשויה אף להוביל לחששות שספרד הבאה בתור, במיוחד על רקע התחזקות מפלגת פודמוס המתנגדת למדיניות הצנע ושואבת השראתה מההצלחה של סיריזה.

נשוב לנושא החובות. כשמבינים את האינטרסים של כל הצדדים, פתאום לא כל כך ברור שיוון חייבת להיענות לדרישותיה של גרמניה. נדמה כי דווקא כוח המיקוח של יוון הוא גבוה משחשבנו. במובנים מסוימים, יוון נמצאת במצב שהיא יכולה להגיד – "תמחקו את החובות או שאעזוב את הגוש". במציאות כזו, הרעיון שיוותרו ליוון על החובות, או לפחות שיגיעו להסכמה על הסדר חוב חדש ומקל, כבר לא נראה כל-כך מופרך. ועוד לא דיברנו כלל על סיריזה. עמדותיה השמאליות המוצהרות של מפלגת השלטון החדשה, והתנגדותה העקבית למדיניות הצנע, מוסיפים לדעתי מימד של אמינות לאיום של יוון לפרוש מהאירו ו/או לשמוט חובות, ומטה עוד יותר את יחסי הכוחות לטובת היוונים. אם כך הדבר, יתכן שבעקיפין דווקא עליית השמאל הרדיקאלי לשלטון ביוון היא שתחזק את גוש האירו. החשש מפרישת יוון, שהתחזק עם נצחונה של סיריזה, עשוי להוביל להגמשה בעמדותיה של גרמניה והבנק המרכזי ולהוביל להסכם מחודש שיטיב עם יוון ויצמצם את הסיכוי לפרישה יוונית מהאיחוד.

24 תגובות:

  1. היה אפשר למעשה עם השיטה הטכנולוגית ליצור שפע בלתי מוגבל11 בפברואר 2015 בשעה 2:08

    "שום קוסם, אף אחד לא יכול לפתור את הבעיות הכלכליות בשיטה המוניטרית.
    שיטה מוניטרית בכדי שתהיה רווחית, חייב שיהיה בה מחסור, מחסור מביא מטבעו לעליית מחירים.
    ראו איך מזמן חיסלו מאות טונות של תפוחי אדמה בישראל...
    השיטה הטכנולוגית כבר מזמן, נוגדת את השיטה המוניטרית!
    למה? מכיוון שהשיטה הטכנולוגית מעצם טבעה יוצרת שפע שנוגד שיטה מוניטרית שאוסרת שפע, כך זה גם בדיור.
    שפע גורם לירידת מחירים, שפע גדול מידי מביא לקריסה של מפעלים ולא משתלם ליצר, בשיטה המוניטרית שפע גורם לפשיטות רגל.
    היה אפשר למעשה עם השיטה הטכנולוגית ליצור שפע בלתי מוגבל שהכול יהיה בחינם, כולל דיור, בנוסף תחשבו לרגע כמה עולים כל מפעלי ההרס, הצבאות, המלחמות, הרבה יותר מהבתים הרווחה והשפע שיכלו לתת בחינם לאזרח היום, כמובן שיש לשנות מנטליות על ידי חינוך ולהפוך את העולם
    לעולם של משאבים שהשיטה הופכת לשיטה של תרומה ועזרה ולא של תחרות ודריסה.

    בשיטה המוניטרית אפשר להעביר חלק מהכסף ממגזר אחד למגזר שני, כלומר לקחת ממך ולתת לאחר, אין פתרונות קסמים, בכדי לשמר שיטה מוניטרית קורסת עם כל כך הרבה חובות יש צורך בלתי מתפשר במלחמות שואות והרס, זה דבר שדרוש לשיטה מוניטרית בכדי לאפשר צמיחה חדשה, העולם שלנו היום הולך למלחמות
    אין סוף או למלחמת עולם פטלית ושואה, אל תשלו את עצמכם עם קוסמים שהם אסטרונאוטים ועם רעיונות אינפנטילים שמוכרים לכם או רמאות לשמה בכדי להשיג מקום עבודה מקסים דרך קולכם.
    ידידי, למי שיש כסף זה לא להרבה זמן ולמי שיש בתים לך תדע מתי הבנקים ייקחו ממכם אותם.
    הכל סוג של ניצול ורמאות גדולה בשיטה המוניטרית הקיימת היום, סוג של עושק ושקר.
    מלבים את השנאה באזרחים לכבשים שחורים שלדוגמה קוראים להם חרדים ולכבשים לבנים ובכלל כששוכחים ומסיטים את תשומת הלב מהזאבים.
    יש פתרון חייב המציאות שצריך להשתנות בעולם שלנו ויש הסברים והיגיון של אנשים שעובדים עם המדע וניסיון חיים שלא שרלטנים וקוסמים כמו לפיד האפס או הקוסם התורן החדש כחלון שבא עם סיפורים מצוצים מהאצבע ושמסבירים לכם שעשו אותכם עם האצבע."


    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/663/970.html?hp=1&cat=404

    השבמחק
  2. Difficult to understand what's going on if you enter the movie theater 30 minutes late:
    The U.S. fearing economic competition from United Europe and its Euro, sent their financial Hyenas - Goldman Sachs, to cook the Greek financial books to make the nation look like it's qualified to join the European block - a financial Trojan Horse. What we're seeing now is either Greece leaving the block having caused massive damage, and giving ideas to other nations to leave as well - bringing the eventual collapse of the Union, or Greece staying and continuing to drag down the rest.
    Win win for the U.S. - mission accomplished.
    In case you wanted to know the real story.
    - Eran.

    השבמחק
  3. PS
    I'm also suspecting the Stanley Fischer is U.S. Trojan Horse "engineered" for Israel - by creating RE bubble the inevitable economic collapse that will follow, will put Israel in no choice but accept global demand for territorial concessions in exchange for loans. We shall see.

    השבמחק
  4. מאמר מרתק, תודה. אני מקווה שנראה בבלוג עוד רשימות כאלו.

    השבמחק
  5. השולט על כספה של אומה שולט על גורלה
    מאור מילגרום מנתח יפה את היתרונות של פרישת יוון מגוש היורו. ככלל, עדיף שכל מדינה ריבונית תהיה בעלת מטבע משל עצמה ותנהל את המדיניות המוניטארית והפיסקאלית שלה ואת מדיניות היצוא באופן עצמאי שמייצג את האינטרסים שלה.
    שאלה אחרת, האם יש בידי יוון - או לענייננו ישראל - להגשים כלכלת שפע לכל, רק על ידי שינוי מבני של מערכת הכסף? והתשובה היא חיובית והשפע לכל הוא בר הגשמה על ידי מעבר למערכת כסף ריבוני בר-קיימא, קרי, שרק המדינה היא שתורשה להפיק את הכסף הלאומי, כפי שאתר זה מלמד ומקדם (ראו כאן ביה"ס לכלכלה אמתית). אומנם השפע הממתין למדינות שיעברו להפיק בעצמן את כספן, איננו פריה של מערכת כסף ריבוני כשלעצמה, הוא פריה של התאוצה הטכנולוגית הנוסקת בתלילות, הגורמת גם לכוח הייצור הפוטנציאלי של מוצרים ושירותים לנסוק מעלה בתלילות, שמשמעו גידול עצום בפריון, כפריה של הטכנולוגיה הנוסקת. אציין שבכוח הייצור הנוסק חייבים לשקלל גם את איכות הסביבה. מערכת הכסף הנוכחית, המעוותת לעין שיעור, השואבת את העושר הלאומי אל צמרת הפירמידה הסוציו אקונומית באופן מבני, היא שמונעת מהאומות הנמצאות בקדמת התאוצה הטכנולוגית, כמו ישראל, אבל אפילו יוון, למצות כוח ייצור מרקיע זה ולהגשים שפע כלכלי לכל. הסרת הכשל החמור הזה של מערכת הכסף, ביחד עם ביטול השחיתות המערכתית, יסירו את המחסום המשולב, העומד כחוצץ בפני כלכלת שפע לכל.

    השבמחק
  6. בלגן רציני.
    הכל כאן כל כך מורכב שכבר אין לי מושג אמיתי מה פוגע במי ולאן זה באמת הולך.
    אני רוצה לקוות שגוש היורו יתפרק - אבל מה ההשלכות של זה, אף אחד לא יודע.
    איך זה ישפיע על כלכלת ישראל וכלכלת ארה"ב.

    אשמח לקישור בנושא

    השבמחק
  7. אולי נקרית בפני התנועה לשינוי מוניטארי הזדמנות?! אני תוהה אם ערן ושות' היו יכולים להגיע לציפריס ולהסביר לו שאין לו ממה לחשוש. צא מגוש היורו והחזר את הדרכמה, ויש לך עוד קלף רציני ביותר, המדינה והיא בלבד שתפיק את הכסף למשק. לו רק היה מודע לכך, העם היווני היה מתייצב מאחוריו ללא ספק. וכמו שיוון הייתה הראשונה להציג לעולם את הדמוקרטיה, כך תהיה ראשונה להציג לעולם מחדש את כסף ריבוני בר קיימא. אני תוהה אם מי מהחברה' יכול השיג נגישות למנהיגות היוונית ולהבהיר לה את הקלף המנצח שמצוי ברשותה, לו רק תהיה מודעת לו.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן נשמעת סיטואציה שגלומה בה הזדמנות לשינוי המיוחל: המדינה הראשונה שתבצע שינוי מוניטרי ותעבור לייצר כסף ללא חוב. הלוואי וככך יקרה.

      מחק
    2. נניח שציפריס יוציא את יוון מגוש היורו.
      מה יקרה אם המערב יטיל חרם כלכלי על יוון?
      או שיעוררו שם תסיסה פוליטית במטרה "לשחרר את יוון"?

      מחק
  8. באמת מאמר מרתק מאוד ומשכיל מאוד. ותודה לכם על כך.

    רציתי רק להוסיף נקודה אחת בנוגע לשמיטת כספים במקרא ובכל האנושות עד אימפריית רומי.

    בניגוד לאלה שחושבים שיש כאן סוג של אלטרואיזם וטוב לב של המלווה, ככה שבעל חוב צריך את חסדיו של המלווה. המצווה של שמיטת כספים, בא דווקא מצד הצדק והמשפט הנכון ולא מצד חסדים סוציאליים.
    כלומר יש שתי סוגי מצוות כביכול 1, דיני ממון וצדק ומשפט. 2, מצוות מסוג חסדים כמו רחמים על חולים ועל בעלי חיים וכדומה.
    בראשונה לכאורה אין הבדל בין עני לעשיר, הצדק חייב להיות אבסולוטית.
    בשניה, חסדים עושים עם כולם גם עניים וגם עשירים. אבל זה כמובן תלוי בחסידיו ובחירתו של האדם. כלומר אי אפשר לחייב אדם לעשות חסדים מה שאין כן בצדק ומשפט מחוייבים כולם (מבחינת הערכים ולא מבחינת שלמישהו יש סמכות לכפות צדק ומשפט)

    בשטחיות חושבים ששמיטת כספים שייכת לסוג השני. ולא היא. ועל הנקודה הזאת אני רוצה לעמוד כאן.

    הנוהג לשמוט כספים היה קיים בכל בני קדם (מזרח) לא מצד חסדים רק דווקא מצד הצדק והמשפט האבסולוטית כנ"ל.

    בכדי שנבין זאת לעומק, נצטרך להסביר מהי כסף בקצרה

    (יותר בהרחבה אפשר לראות כאן באתר הנפלא כאן.
    אבל בעניין החשיבה היהודית בנושא לעומק ובהרחבה, אפשר לראות כאן בשני חלקים https://plus.google.com/101747152814511281988/posts/SvzRfzeXjgB
    והחלק השני כאן
    https://plus.google.com/101747152814511281988/posts/BvrNh4qfwJ3


    ובכן לעומק סגולת הכסף הם שלושה.
    1, כסף = שטר בעלות על עמל אנושי.
    2, כסף = אמצעי חליפין בחלקות עבודה אנושית. (בלי חלוקת העבודה, לא צריך חליפין וכמובן לא את הכסף)
    3, כסף = שמירת עמל אנושי לאורך זמן.

    אנחנו נתמקד עכשיו בשלישי. "כסף = שמירת עמל אנושי לאורך זמן"

    ובכן אם כסף = בעלות על עמל אנושי, אז אייך זה שהיא משמרת את עמל האנושי להרבה זמן ? הרי כל עמל בטבע נכחדת\נאכלת וכדומה, כלומר אין דבר בטבע שהוא נצחי.
    למשל, עמלתי לבנות בית, אז בלי עמל תמידי לתחזוק הבית, לא תישאר בית תוך כמה שנים, ככה כל כביש וכל גשר וכל עיר, מי כבר מדבר על חקלאות שלא מחזיקה כמה ימים כמו חלב לחם פירות וירקות. בכל הטבע ובכל תחום שתבדקו, אין דבר כזה עמל אנושי נשארת לאורך זמן בלי עמל תמידי לתחזוקו, אפי' האדם עצמו חייב לתחזק את עצמו בכדי לחיות (לאכול ולשתות וכדומה)

    וכאן נשאלת השאלה אייך זה כסף שהיא דמיון פרוע, מצליחה לשמר (בדמיון כמובן) עמל אנושי לאורך זמן ?

    מה עוד, שלא רק שהיא משמרת את העמל לאורך זמן היא גם צומחת מעצמה על ידי הריבית (מכאן שריבית היא שקר ולכן אסור ריבית).

    ההיגיון והצדק האבסולוטית אומרת, שאם אנו ממציאים כסף דמיוני כשטר בעלות על עמל האדם ?! אז הבעלות צריך להתפוגג כמו העמל עצמו בטבע.
    בלתי אפשרי לשקר לנו שהעמל משמר את עצמו לארוך זמן.
    אבל מצד שני אנו צריכים את הכסף הדמיוני לחליפין, כי בלי חלוקת העבודה, לא תהיה לנו כמעט כלום.
    ולכן שאנו רוצים חלוקת עבודה אנו חייבים כלי אמצעי לחליפין וכאן הכסף הוא כלי הכי טוב.

    בני קדם הבינו את הפרדוקס שבדבר ואומר אוקיי, הכסף אפשרי אבל רק לכמה שנים כמו הטבע עצמו.
    וכל אומה היית לו שמיטת כספים בצורה אחרת, היהדות בחרה בשבע שנים מסיבת התזה שהטבע פועל בשביעיות, כמו שבע ימי מחלה (אתם מכירים את המשפט של הרופאים: המחלה תעבור עם שבע ימי אנטיביוטיקה או בשבע ימים בלי אנטיביוטיקה) וגם הלוח שנה השמשי פעל על פי שבעיות כמו שבע ימי השבוע כל עונה 13 שבעות וכל שנה 52 שבועות = 364 יום בשנה. כל שבע שנים הוסיפו שבוע בחג הסוכות בהקהל העם במשכן. וכל תקופה של 28 שנים הוסיפו שני שבועות אגב זה לעומק מקור המושג היהודי של תקופת החמה, אין משהו אסטרונומי מציאותית שקורה כל 28 שנים, רק המספר 28 פשוט מגיע מהלוח היהודי הקדום שהסברתי לעיל, הם רצו לשמור על חודש האביב בשביל החקלאות, וזה הדרך הכי נפלא לשמור על הלוח. היום כמובן שאפר להחזיק לוח שנה בכיס או במחשב, אז לא צריך להקהל את העם כל שבע שנים ולספור כל שבע ימים כמו אז. פעם הלוח היה בנוי על ספירת כל שבע ימים (מזכיר לכם את ספירת העומר ?? נכון זה לעומק מצוות ספירת העומר) וכל 13 שבועות עונה חקלאית של 91 יום, וכל ארבע עונות = שנה = 364 ימים, וכל שבע שנים מוסיפים שבוע כי חסר יום ומשהו לשנה, ולכן מוסיפים שבוע בכל שנה ובכל 28 שנים מוסיפים שתי שבועות בגלל המשהו הנ"ל.

    (המשך יבוא מיד)

    השבמחק
    תשובות
    1. (המשך)

      בכל אופן הבחירה מתי לשמות כספים, היא שרירותית לגמרי. אצל האומות שהם משטרים ומלכים, אז המלך והמשטר קבעו מתי לשמוט את הכסף.
      אצל היהודים שאין משטר ושלטון, חייבים היו לקבוע תאריך שרירותית, ומה יותר נוח מיזה לעשות את זה כל שבע שנים שכולם באים בחג הסוכות לחגוג את האסיף.

      ובכן, אנו רואים שהמצווה הזאת לא היית קשורה לחסדים, רק צדק ומשפט נכון וצודק. והיות כאומר לעיל, העמל האנושי בטבע לא מחזיק לאורך זמן, ולכן הכסף חייב להיבטל כל כמה שנים.

      השאלה היא בלי קשר לצדק אבסולוטית, האם אפשרי שכל בני אנוש יסכימו לאי צדק הזה ?

      ובכן בלתי אפשרי שום הסכמה אנושית לאי צדק מהסיבה הפשוטה שכל רגע נולד אדם חדש שאולי הוא לא מסכים, כלומר אי אפשר לעשות משהו מוסכם. אבל בהנחה שזה טוב אז נסכים לכפות על כולם את הדבר הטוב הזה. וכאן נשאלת השאלה האם זה טוב ? וכאן ברצוני להוכיח שכבר בני קדם הבינו שזה לא טוב, ולמה, חוק הטבע היא שכל דבר שהוא נצחי, הוא הבעל כוח על הטבע הדינמי.

      אני הוכיח זאת בכמה דברים,

      1, כל חוק טבע מדעי מוגדר ככזה, אך ורק שהיא סימטרי בזמן = נצחי. כל דבר שהוא מעל הזמן, הוא נצחי ולכן אפשר לקבוע אותו במדע כחוק טבע. לעומק הטבע הוא דינמי אז אייך יש חוקי הטבע ? התשובה היא שכל דבר בטבע שהוא סימטרי בזמן, הוא השתלט על הדינמיות של הטבע, הטבע הדינמי חייב לענות לחוקיו. למשל כל הטבע כפוף לכוח המשיכה.

      2, האבולוציה. מי מהאורגניזמים שולט בשאר האורגניזמים ? האדם !! ולמה ? כי הוא שורד, ואי אפשר לשרוד בטבע הדינמי אם אתה לא מתגבר עליו, כלומר שרידותו של האדם = נצחיות = תמידיות על ידי התפתחות התבונה האנושית, ונצח = שליטה. כלומר קיומו של האדם לאורך זמן מביא את שליטתו בטבע ובכל האורגניזמים.

      ובכן אותו האדם התבוני שמנצח את כל האורגניזמים ואת הטבע, נפל קורבן להמצאה הדמיונית של הכסף. והיות שהכסף הוא נצחי, אז היא מתכנסת אצל יחידים והיחידים האלה שולטים בכל בני אנוש, כלומר אליל הכסף הוא השולט הבלעדי באדם, בלעדיו אין לו זכות למים ומי מדבר על לדרוך על האדמה הוא לא יכול בלי לשלם ארנונה ומיסים למשטר הדמיוני. הקיצור אתה רוצה משהו מהטבע ? אתה צריך את אליל הכסף.

      ואמרנו לעיל שכל דבר נצחי הוא השלטן הוא המנצח, והיות ששמירת על עמל האנושי משתמרת על ידי הכסף ולכן הכסף הוא בעצם השלטן. בידו שתמות ברעב, בידו האם תקים משפחה או לא. בידו האם תביא עוד ילד או לא. בידו האם תמצא תרופה לסרטן (הרי המחקרים בידי התורמים העשירים) בידו האם הימין ינצח בבחירות או השמאל. וכן וכל תחום.

      אז חכמי בני קדם הבינו ששמירת העמל לאורך זמן נשמע מפתה מאוד, אבל היא מתכנסת אצל יחידים (כמו אצל פרעה ויוסף במצרים), וכל השאר נהפכים להם לעבדים.

      יאמר החכמולוג, מה רע בעבדים אם יש להם כל טוב ? נכון שגם הוא ואשתו עבדים אבל יש להם פלאפונים ומכוניות וכו', נוו לא יכולים להביא עוד ילד ? לא נוראה הרי כל ילד הוא נטל על הטייקונים. בקיצור מה רע בעבדות ?

      התשובה היא שזה לא שאלה של רע או טוב או מוסר וערכים, זאת שאלה של מציאות הטבע והאדם, האדם והטבע הם חופשיים ומעצם שהם דינמיים, ולכן אי אפשר עבדים לעולם. הם יתקוממו כמו במצרים וכמו בדור הפלגה וכמו בכל חברה וחברה בהיסטוריה. כלומר שבא ההתקוממות של הפרטים, אז מיד מבוטלת הקניינים וכמובן הכסף עצמו כלומר אליל הכסף מת יחד עם האימפריה.

      וכאן צריך כל בר דעת לשאול את עצמו, האם כדאי לו כל עמלו שזה להקים משפחה ולהוליד ילדים, אם בכל דור שלישי באליל הכסף חייב לבוא חורבן החברה. יש חוקיות במחזוריות של מלחמות עולם, וזה הכל בגלל אליל הכסף שמתכנסת אצל יחידים. ולכן האם אנו מולידים פשוט בשר תותחים לדור השלישי ?? זאת השאלה, השאלה היא לא האם זה מוסרי עבדות או לא מוסרי עבדות. עבדות תכחיד את עמלך בעוד כמה דורות וכאן נשאלת השאלה למה לך לעמל בכלל אם זאת המצב ??? ועל נחשוב שבזה יש הבדל בין עשיר לעני, כי אין הבדל. גם העשיר נכחד בדיוק כמו העני, הרי אם נניח שעניים לא שורדים אז מוכרח שהעניים של הדור הבא הם צאצאי עשירים, ואם אמרנו שעניים לא שורדים, אז הם בעצם צאצאי עשירים של הדור הקודם והנה לנו עשירים גם לא שורדים, מה עוד שעצם העשירות היא אקראית ולא תלויה בחכמתו של האדם, זאת פשוט עניין אקראי = מזל ככה שכבר בדורו של העשיר, הוא יכול מחר להיות עני.

      (המשך יבוא מיד)

      מחק
    2. (המשך)

      לסיום:

      אם הפוסט מודרניזם מבינים היום שחברה מדינה והשאר הם אמצעים לפרט, כמו שמילטון פרידמן טוען (והנה דבריו העמוקים "בעיני בן חורין, המדינה היא אוסף של בני אדם ולא ישות שמעל ומעבר להם, הוא רואה את השלטון כאמצעי, כמכשיר, ולא כמי שמעניק חסדים, כאדון או כאל שיש להעריצו ולשרתו בצורה עיוורת. אין הוא מכיר בשאיפה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה בין השאיפות שלהגשמתן פועלים האזרחים כל אחד לחוד. אין הוא מכיר במטרה לאומית כלשהי, אלא באשר היא ההסכמה לגבי המטרות שלמענן נאבקים האזרחים כל אחד לחוד" (קפיטליזם וחירות – מילטון פרידמן)) אז כל פרט לפני שהוא מתכנן להקים משפחה חייב לחשוב למה הוא עושה את זה. והסיבה התבונית הפשוטה היא בגלל שרידותו האישית באבולוציה וכמובן היצירה הכי משמעותית של האדם היא יצירת חיים ועוד מתוך אהבה של שתי בני הזוג. ואם כן אייך הוא יכול להיות כל כך בלתי תבוני לא לשמוט כספים כפי שהצדק האבסולוטית דורשת כנ"ל. זאת השאלה הפילוסופית הכי כבדה שהאדם הפוסט מודרני חייב לשאול את עצמו.

      בברכה

      Max maxmen

      מחק
    3. לא הבנתי - אני צריך לעזוב או להישאר בבלוק האירופאי?
      - אלקסיס.

      מחק
    4. תודה מקס,
      הרבה זמן לא נהניתי מתגובה ככה.
      ותודה על ההפניה (לפני שנתיים) לקיצור תולדות האנושות..
      אחלה מקסמן אתה :)

      מחק
  9. מר מקסמן תודה על הספר רחב היריעה שהצגת לפנינו, אני מקווה שלכולם יהיה זמן לקראו, אבל לעניין הריבית דומני שנגעת בנקודה חשובה. מכל מקום אציג כאן תמצית מספרי בעניין איסור ריבית על פי היהדות:
    איסור ריבית ע"פ ההלכה
    ריבית נקראת בתורה "נשך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ" שמות כב' כד,
    "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ" ויקרא כה לה-לז

    יחזקאל מדגיש את חומרת האיסור, בסופרו את הריבית יחד עם שלוש העבירות החמורות ביותר: יחזקאל י"ח יז מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח--מִשְׁפָּטַי עָשָׂה, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ: הוּא, לֹא יָמוּת בַּעֲו‍ֹן אָבִיו--חָיֹה יִחְיֶה.
    כד אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ--לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ.
    חז"ל ראו בלקיחת ריבית איסור חמור כמו שפיכות דמים ואמרו על הנוטל בריבית שהוא כופר באלוקי ישראל ולהדגשת גודל המצווה כשהיא ניתנת בלי ריבית אמרו "כל מי שיש לו מעות ומלווה אותן בלא ריבית עליו הכתוב אומר 'כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם' הא למדת שכל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין".
    תמצית המהות של הריבית ושל מערכת כסף מעוותת מתגלית בספר משלי" כב: ז עשיר, ברשים ימשול; ועבד לווה, לאיש מלווה.
    רש"י (בעקבות המדרש, תנחומא, משפטים ט) מפרש את המילה "נשך" "ריבית, שהוא כנשיכת נחש שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה".

    השבמחק
  10. יש לכם טעות בסיסית בהצגת הנתונים11 בפברואר 2015 בשעה 18:48

    אני מאוד אוהב את הבלוג וקורא אדוק שלו ומאמין שיש צורך בשינוי השיטה.

    אך לצערי פעמים רבות מתעלמים כאן מנקודות מרכזיות בניתוחים הכלכליים.

    לדוגמא: מה זאת אומרת שיוון יכולה במקום לספוג את הצנע שמוכתב לה ע"י גרמניה לעזוב את גוש האירו לעבור למטבע עצמאי שיפוחת ובכך היא תשפר את הכושר התחרותי שלה?
    האם אתם מבינים את המשמעות של פיחות חד במטבע? תארו לכם שישראל הייתה בסיטואציה הזו ובזכות המטבע העצמאי שלה הדולר היה מתחזק ל-7 שקלים (פיחות של השקל). זה היה משפר את התחרותיות של ישראל בייצוא אבל האם אתם מבינים באיזו רמת חיים היינו חיים? זה היה מפחת אוטומטית את השכר הריאלי שלנו ב-50%. האם זה יותר טוב מלסבול צנע של רפורמות מבניות במשק שמשפרות את היעילות של שוק העבודה/הוועדים/החברות הממשלתיות וכו' לצד תמיכה של הזרמת כספים מגרמניה?

    השבמחק
  11. למר "יש לכם טעות בסיסית" ראשית הנהגת כסף ריבוני בר-קיימא, לאחר תקופת התארגנות קצרה, לא תוביל לפיחות המטבע, יתרונו של המטבע הריבוני שאינו מופק על ידי יצרת חוב כפי שהדבר כיום, היא דווקא יציבותו הרבה ולכן יציבותו גם מול המטבעות האחרים. לכן לא מדובר כלל לא בפיחות ולא בתיסוף המטבע, כי אם בשמירת ערכו ויציבותו. יתר על כן, כפי שתוכל גם ללמוד בבית הספר לכלכלה אמתית באתר זה וכן מספרו המומלץ של בעז הירש שזה עתה יצא לאור בנושא "יוצרים כלכלה חדשה" דווקא כסף ריבוני בר-קיימא יעודד מאוד את הצמיחה של המשק ואפילו צמיחה ידידותית לסביבה, וגם צמיחה בעלת מאפייני יציבות. אנא מר "יש לכם טעות בסיסית" הרחב מעט את ידיעותיך בנושא ואז לבטח תבין שהפקת כסף על ידי המדינה היא מזור ומרפא לכל חוליי הכלכלה ובהם בועת הדיור, העוני המאיים, אי השוויון המחריף, ותאפשר חברת שפע כלכלי לכל.

    השבמחק
    תשובות
    1. Nice - in theory. In practice, Israel will implode in a matter of days.(or any country that attempts to challenge the Cabal).
      Sorry about this reality check, you may continue dreaming.

      מחק
  12. אפשר להגיד שהמאמר מגרד אוזניים!
    בעניין השמיטה נראה שהרבנים טועים, שנת (ה)תשע"ב הייתה כפי הנראה שנת שמיטה, ושנת היובל הקודמת הייתה כפי הנראה שנת 5,757 (ה)תשנ"ז. אבל זה בקטנה, מה שגרוע מזה הוא - שע"פ המקרא השייכות לעם היהודי נקבעת בכלל ע"פ האב ולא ע"פ האם, כך שהיום לא ניתן לדעת מי הוא יהודי ומי לא. בזה המצב, המדד היחידי לזיהוי איש יהודי או אישה יהודייה אמתי/ת הוא ע"פ דרך החיים וערכי המוסר של כל פרט ופרט הזהים לאלה של שלושת האבות הקדומים או קרובים להם. ומכאן, שהעם היהודי כולל בתוכו חלק לא קטן של פרטים שהם בחזקת מתחזים. ואם לא כל היהודים הם באמת יהודים, ואם לא כל הישראלים (היהודים) הם באמת יהודים, עולה בעיית זהות! האם מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי או מדינת ערב רב של אנשים שבמקרה או בטעות או בכוונה הוגדרו ומוגדרים כיהודים? מצחיק ועצוב לראות אנשים שנלחמים על ארץ ישראל השלמה והם בכלל לא שומרים כשרות ולא שבת, או כאלה שכן שומרים אבל נכשלו בעבר ונכשלים בהווה "בגדולים" ?

    השבמחק
    תשובות
    1. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

      מחק
    2. מי אתה שתשפוט מישהו על מצוות בין אדם לאלוהים? לעומת זאת הדתיים שיודעים שאסור לקחת ריבית וצריך לשמוט חובות לא מקיימים זאת ולא נלחמים על כך. ועל כל הם חייבים דין ו חשבון בפנינו ובפני הבורא. מצחיק ועצוב לראות אנשים שחושבים שהם יהודים אך בעצמם מעקבים את הגאולה ויהיו אחרונים לקבל תודעה חדשה.

      מחק
  13. s7211 אנשים נלחמים על ארץ ישראל השלמה כי היא צורך קיום פיזי, כל נסיגה שלנו לגבולות אושוויץ, תוביל להכחדתנו, על ידי האיסלאם הנאצי באופיו, בדיוק כפי שעשה היטלר, כאשר לא בדק בציציות מי הוא יהודי כזה ומי הוא יהודי אחר, כולם לכיבשנים, כך האיסלאם, אם ניסוג לגבולות אושוויץ לא יבדוק, כולם לשריפה.

    השבמחק