המצע הכלכלי של המחנה הציוני 'מסוכן לציבור'

מאת: אורי ירון.

המחנה הציוני פרסם אתמול באמצעות פרופ' מנואל טרכטנברג את המצע הכלכלי שלו. בין שלל הסעיפים שספק גדול אם יועילו, ניתן למצא סעיף אחד קטן הזוי ומסוכן שאסור לאף אזרח במדינה להסכים לו. וגם יש בשורה אחת טובה במצע וזאת בכפוף ליכולתם של בוג'י את ציפי להתמודד עם החזקים ביותר.


נפתח בברכות. המחנה הציוני היא המפלגה השניה שמעמידה מצע כלכלי לבחינת הבוחר. בשונה ממערכות בחירות בעבר, בהן המצע היה כסות למעשים אחרים לגמרי דקה לאחר הבחירות. מנסות מפלגות האופוזיציה ( בינתיים) לתת מענה לבעיות האמיתיות המוכרות לכולנו אזרחי המדינה. על כך כמובן מגיעה להן מילה טובה. הבעיה היא שכשמתעמקים וקוראים את ההצעות לעתיד, עולה מחשבה מטרידה מאד.מה- זה הכל? ישבתם שנתיים באופוזיציה. גייסתם את מיטב המוחות הכלכליים וזאת התכנית שהצלחתם לייצר ?!!

נתחיל מהסוף. עלות כל צעדי התכנית על שלל הנושאים מגדול ועד קטן, ממתן פתרונות דיור ועד המטפלת האחרונה בגן של שמוליק היא 6.9 מיליארד ₪. עלות זו אמורה להתגלגל לציבור.
נשמע סכום גדול נכון . 862 ₪ לנפש בשנה . 3448 ₪ למשפחה ממוצעת של ארבע נפשות . לא סכום מבוטל. אבל סכום שאין בינו ובין שינוי מצבם הכלכלי של דור הסנדוויץ הכפול כהגדרתם דבר וחצי דבר. זה סכום זעום שלא ישנה מהותית את חיי האזרחים, סכום שאין בו תקווה לעתיד. סכום שגם הוא תלוי ביישום מלא של כל התכניות, בהסכמת הרשויות המוניטריות בארץ  (בנק ישראל) ובעולם  (סוכנויות הדירוג המושחתות) ובצמיחה שאולי תתרחש ואולי לא. סכום שיקוזז עד מהרה על ידי האינפלציה הזוחלת ולא נודע כי בא אל קרבו.

דיור
בעיית בועת הנדל"ן הוכרה זה מכבר כבעייה העיקרית אם לא היחידה של אזרחי המדינה והמוסדות הפיננסים שלה. ולכן אך הגיוני היה להציב את הדיור בסעיף הראשון של מצע המחנה הציוני. אבל כבר בהגדרת הבעיה מצוי הכשל הגדול בפתרונות המוצעים:

"שוק ״אין ברירה או אין דירה״ - שוק דיור מיושן שלא מציע לנו מספיק אופציות ומשאיר אותנו עם הבחירה בין שוק השכירות הפרוע לשעבוד למשכנתא מכבידה. הבירוקרטיה במנגוני התכנון לא מצליחה להדביק את הפער בביקוש ויוצרת מחסור."

בועת הנדל"ן של מדינת ישראל שמאיימת לחרב את כלכלת ישראל ואת חיי אזרחי ישראל מוגדרת על ידי כותבי המצע "שוק דיור מיושן". הדגש שוב ורק על בעיית הייצע. אף מילה על בעיית ההיצע למשקיעי הנדל"ן הכבדים. שוב אותן ססמאות שחוקות על בניה מרובה שלא מדביקה את הביקוש.

זה ממש בלתי נתפס לראות את כל המפלגות הקיימות בחדלונן אל מול אסון בועת הנדל"ן. במצע מוצעת בניית כמה אלפי דירות לשכירות בעלות מופחתת כמו שקיים בדיור הציבורי, זה פתרון הזוי. הצורך האמיתי של שוק הנדל"ן הישראלי למגורים בלבד עומד על כ 30,000 דירות בשנה. מה יעשו כמה אלפי דירות להשכרה? טיפה בים שלא תשנה דבר. שאר הסעיפים כמו הסרת חסמים, הגדלת כוח אדם בצוותי תכנון והכל מבלי לפרט איך אפשר לגרום לבנקים, לקבלנים ואפילו למדינה לכרות את הענף עליו הם יושבים -ישארו כנראה רק בגדר ססמאות.
בין אם אתם רוצים או לא רוצים או לא יודעים או ששתי התשובות נכונות- אין בהצעות המצע סיכוי ואפילו קלוש לגרד את בעיית בועת הנדל"ן שלא לדבר על פתרון של ממש.

איזה פתרון לא תמצאו במצע של המחנה הציוני?
בסקירה הקודמת של מצע מפלגת כולנו צירפתי קישור, הפעם אתן את הנתונים עצמם. לפי פרסומי רשות המיסים, יש בישראל שכבה לא גדולה מידי, כמה עשרות אלפים מקומיים ועוד כמה אלפים זרים מחזיקים כמות עצומה של דירות להשקעה. הם אלה שבזכות הביקושים הספקוליטיביים שהזרימו לשוק הנדל"ן הטיסו את מחירי הדיור בישראל לשמיים. הם אלה שהצליחו לנכס לעצמם את הדירות תוך הישענות על יכולתם וגישתם למקורות מימון עדיפים ועל מימון עצמי קיים. מימון שלא הפסיק לשאוב את כספי הציבור בעזרת כלי הריבית שירדה כזכור לרמה אפסית. הכלי התחלף אבל השאיבה לא הפסיקה לרגע. וכך באחריותם הכמעט בלעדית של אותם משקיעי פק"מ נדל"ן נופחה הבועה.
אלה הנתונים:

36424 אזרחים מחזיקים בשלוש דירות. 9100 אזרחים מחזיקים בארבע דירות. 2976 אזרחים מחזיקים בחמש דירות. 1144 אזרחים מחזיקים בשש דירות. אין צורך להמשיך...

יש אפשרויות רבות לפוצץ את בועת הנדל"ן. האפשרות הזמינה נרמזה בהצגת הנתונים למעלה. מדינה שממסה את הלחם, החלב והמים של אחרוני אזרחיה העניים יכולה למסות מיסוי כבד את הדירות השלישית וצפונה של משקיעי הנדל"ן.
מס רכוש שיאלץ את משקיעי הנדל"ן להוציא את הדירות לשוק הדירות ולהתחלק בנכסים עם שאר אזרחי המדינה. צעד כזה יפוצץ את הבועה בוודאות ותוך זמן קצר יחסית. הוא יגרום לירידות מחירים חדות על ידי הצפת השוק.

אז מדוע צעד כזה לא נלקח בחשבון על ידי ראשי המחנה הציוני?
אולי מכיוון שהם לא רוצים באמת לפגוע בחברים הקרובים בעלי הנכסים. אולי הם לא מתכוונים באמת לשנות את המציאות הכלכלית. אולי הם קיבלו על עצמם לשמור על המערכת הפיננסית על חשבון אזרחי המדינה. ואולי כל התשובות נכונות. העובדה הניצחת היא שמי שלא מקבל על עצמו התחייבות אינו לוקח אחריות. מעבר לזה הכל דיבורים כמו חול ואין ....

בוג'י הרצוג וציפי ליבני- לאן הם מובילים את המחנה הציוני?

הסעיף שנדחף למצע ושמסכן את כלל הציבור
אבל לא רק זאת שמצע המחנה הציוני לא יפתור את בעית הדיור, הוא עלול להעמיד את המצב היום כגן עדן לעומת מה שצפוי אילו יממשו את הסעיף הבלתי נתפס שמוצג בהמשכו. "על הדרך" המחנה הציוני מנסה להעביר את הפעולה המסוכנת מכולן. אותה פעולה שהביאה בסופו של דבר לקריסת הכלכלה האמריקאית. הפעולה מכונה "איגו"ח משכנתאות". כלומר העברת משכנתאות מסוכנות מהבנקים לתיקי הפנסיות של האזרחים. כך במידה שבועת הנדלן שלנו תתפוצץ בעתיד (לא תרחיש מופרך) תשמר יציבות הבנקים אך במחיר שהפנסיות שלנו או לפחות חלקן יתאדו כלא היו.

תגידו אתם השתגעתם?!! כן כמובן שהסברתם שזה יהיה רק בבנקים הקטנים (רגע לפני שזה יעבור לגדולים) ושזה יהיה בפיקוח וכו' וכו'. כן בטח פיקוח כמו בארה"ב. איך אתם מעזים להעלות סעיף כזה במצע? סעיף שעלול להעמיד את הפנסיות שלנו בסכנה אילו רק מחירי הדירות ירדו בחדות. למי בכלל יהיה אינטרס אז להוריד את מחירי הדיור במצב כזה? בסעיפים הקודמים במחנה הציוני לא הראו יכולת לשיפור המצב אבל להכניס לישראל את כלי ההרס הכלכלי ההמוני זו כבר הברקה מסוכנת. רק בגלל הסעיף הזה צריכים לחשוב אלף פעמים האם להצביע עבורם.

יוקר המחייה
ברשותכם דילגתי על שני הסעיפים העוסקים בבריאות ובחינוך הם מזכירים מידי את סגנון מצעי המפלגות של העבר. ססמאות קליטות שאין אחריהן התחייבויות של ממש. ובכל מקרה כאמור למעלה גם אם יתממשו לא יהיה בכך לשנות מהותית את מצבם של אזרחי המדינה.

לעומתם יוקר מחייה היא בהחלט בעיה . הפער המתרחב בין השכר לעלות המוצרים שעושה רושם שעולים על בסיס קבוע כאילו היו על מנגנון עדכון אוטומטי .
ומה הפתרון של המצע לאינפלציה הזוחלת? האמת ,כלום עד שום דבר. הרי ממשלה שהייתה רוצה לעצור את עליות המחירים הייתה יכולה לקבל החלטה ממשלתית מחייבת ולהעביר לבנק ישראל את יעד האינפלציה החדש שיעמוד ממחר בבוקר על 0% . כך בהחלטה אחת עצרנו את יוקר המחיה המתפתח. הרי אם יעד האינפלציה הממשלתי המוצהר עומד כיום על 1-3% המשמעות היא שהממשלה מחייבת את בנק ישראל לייצר עליות מחירים של 1-3% בכל שנה . איך אפשר בכלל להתייחס ברצינות לכל הצעה מעשית שאמורה להוריד את מחירי המוצרים הגבוהים אם יעד הממשלה להרחבת יוקר המחיה ( יעד האינפלציה) עומד של 1-3% בשנה?

זה לא הגיוני. מר טרכטנברג מבין בכלכלה מוניטארית . אדרבא שיועיל להסביר לכולנו את האבסורד. שיעלה ויסביר מדוע כסעיף ראשון בפרק יוקר המחיה לא כתוב " ממשלת ישראל בראשותנו תקבל החלטה להעמיד את יעד הינפלציה על 0% "?
אל תחכו במתח. אין סיכוי קלוש שמר טרכטנברג יעלה ויסביר את האבסורד. הוא מבין את המשמעות ההרסנית של 0% אינפלציה לכלכלה תחת שיטת הפקת הכסף הקיימת כלכלת החובות.

אבל לספר סיפורים לציבור . בזה הם חזקים. ממילא הזיכרון הציבורי דומה לזיכרון של דג מצוי. מי בכלל יזכור את הבטחות המצע. ממילא הציבור לא ממש מבין את הסיבות למצבו הכלכלי ואת אחריות האינפלציה הזוחלת למצבו.

נקודת אור במצע
אה ויש גם דבר אחד טוב. הטלת פיקוח על מחירי הגז. כתוב ברור בלי כפל משמעות. נשאר רק להוכיח יכולת ביצוע אל מול הלוביסטים של חברת הגז האמריקאית . אתם יודעים, קלינטון וחבריו.
שאר סעיפי המצע אינם זכאים להתייחסות מעצם היותם קטנים ולא ממש משפיעים על כלל האזרחים.

המחנה הציוני- לא מאוחר לשנות.