תביעה נגד הבנק המרכזי בקנדה: "משרת את הבנקים במקום את הציבור"

מאת: ערן הילדסהיים.

תקדים בקנדה -בית המשפט הפדרלי בטורנטו החליט לאשר הגשת תביעה נגד הבנק המרכזי במדינה. התובעים טוענים כי הבנק המרכזי פועל בניגוד לחוק ומנהל מדיניות המוכתבת על ידי בנקים פרטיים ואינטרסים כלכליים המנוגדים לאינטרס הציבורי. התביעה קוראת לחייב את הבנק המרכזי ליצר כסף נטול ריבית שיועבר ישירות לצורך מימון פעילות הממשלה, כפי שהיה מקובל בקנדה עד 1974. לממשלה נותרו פחות מ-60 ימים כדי להגיש ערעור לביהמ"ש העליון על מנת למנוע את הגשת התביעה.

ב12 לדצמבר 2011, הוגשה תביעה על ידי התנועה לשינוי מוניטרי בקנדה נגד הממשלה הקנדית. במרכז התביעה שמיוצגת על ידי רוקו גלאטי, מבכירי עורכי הדין לענייני משפט חוקתי בקנדה,  מואשם הבנק המרכזי כי מעל בתפקידו כפי שמוגדר בחוק. החוק קובע שתפקיד הבנק הוא לייצר כסף מתוך אחריות לרווחת האזרחים וליציבות הכלכלה. התובעים טוענים שבפועל הבנק המרכזי הפקיד בניגוד לחוק את סמכויות ייצור הכסף בידיהם של הבנקים הפרטיים כפי שנהוג כיום בכל העולם, כולל פה בישראל.

הממשלה מצידה טענה שאין בסיס חוקי לתביעה וביקשה מבית המשפט שידחה אותה על הסף. בית המשפט סירב לבקשת הממשלה וקבע שהתביעה תקינה ויש לקיים את הדיון עליה. הממשלה ערערה לערכאה גבוהה יותר - בית המשפט הפדרלי של טורונטו - ונחלה שם בסוף ינואר השנה הפסד נוסף, הפעם מול הרכב של שלושה שופטים. לממשלה נותרו עכשיו פחות מ-60 יום כדי להגיש ערעור אחרון לבית המשפט העליון.

על פי המתואר בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט, משנת 1934 ועד 1974 היה הבנק המרכזי הקנדי משוחרר מלחצים של גורמים בינלאומיים. במהלך תקופה זו מימן את פעילות ממשלת קנדה על ידי כסף שייצר והזרים אליה בריבית אפסית.

את ההשפעה של מימון זה הרגיש כמעט כל אזרח בקנדה באותה תקופה. למרות ההוצאות הכבדות שהיו לקנדים לצורך מימון השתתפותה במלחמת העולם השניה , החוב הקנדי נשאר יציב וברמה נמוכה. בנוסף קנדה הצליחה במהלך למעלה משלושה עשורים להקים מערך סוציאלי מכובד, מערכת חינוך מפוארת , מערכות תחבורה הכוללת את סלילת הכבישים הארוכים ביותר בעולם נכון לאותה תקופה, רכבות תחתיות , שדות תעופה, ליישם ביטוח בריאות ממלכתי ואפילו העניקה רשת בטחון פנסיונית לכל תושביה הותיקים. הכל ללא הגדלת החוב ותחת רמת אינפלציה שלא חרגה מהאינפלציה ששררה בעולם המערבי באותה תקופה. 

על פי התובעים,  בעקבות לחצים של גופי חוץ כמו קרן המטבע ,ב1974 ממשלת קנדה יישרה קו עם העולם ושינתה מדיניות. באותה שנה יושמה רפורמה מוניטרית בה נקבע כי הדרך היחידה שהממשלה הקנדית תוכל להשיג את כספה תהיה רק דרך הלוואות נושאות ריבית שתקח מבנקים וגופים פיננסים פרטיים. החוב הלאומי של קנדה שהיה יציב לאורך כמעט 40 שנה, זינק לפתע במאות אחוזים תוך זמן קצר (ראו גרף למטה). התובעים טוענים כי החובות הפרטיים והציבוריים ששוברים שיאים עד היום הזה, פגעו ופוגעים קשות ברווחת האזרחים קנדה.

החוב הלאומי בקנדה (הגרף האדום) -

הקו הכחול האנכי המקווקו הוא נקודת הזמן שבו מימון פעילות הממשלה בקנדה נעשתה דרך בנקים פרטיים

דרישת התובעים כעת היא כי הבנק המרכזי יעבוד לטובת הקנדים ויזנח את מדיניותו ששמה את האינטרסים של הגופים הפיננסים גדולים בעולם מעל האינטרס של הקנדים ומעל חוקת קנדה. בין הדרישות הן שהבנק המרכזי יספק הלוואות ללא ריבית לממשלות הפדרליות, מחוזיות, ועירוניות, כפי שנקבע בחוק הבנק המרכזי של קנדה.

נקודה מעניינת נוספת היא שהדיון המשפטי הזה לא זוכה בכלל לסיקור תקשורתי במדיה המרכזית בקנדה. התובע גלאטי, שניהל בעבר מספר מאבקים משפטיים מול הממשלה, טען  כי תביעות דומות שניהל בעבר זכו לחשיפה תקשורתית גדולה, למרות שהיו הרבה פחות חשובות מזו. להערכתו הממשלה הורתה לכלי התקשורת להמנע מפרסום הפרשה.

הראיון עם גלאטי מיד לאחר דחיית ערעור הממשלה בבית המשפט הפדראלי בטורנטו:

לתביעה המלאה שהוגשה לבית המשפט בקנדה לחצו כאן
להחלטת בית המשפט הפדראלי לדחות את ערעור הממשלה לחצו כאן

עזר בהכנת הכתבה דרור זוהר מנהל דף הפיסבוק משנים את השיטה