מאת: ערן הילדסהיים.
תקדים בקנדה -בית המשפט הפדרלי בטורנטו החליט לאשר הגשת תביעה נגד הבנק המרכזי במדינה. התובעים טוענים כי הבנק המרכזי פועל בניגוד לחוק ומנהל מדיניות המוכתבת על ידי בנקים פרטיים ואינטרסים כלכליים המנוגדים לאינטרס הציבורי. התביעה קוראת לחייב את הבנק המרכזי ליצר כסף נטול ריבית שיועבר ישירות לצורך מימון פעילות הממשלה, כפי שהיה מקובל בקנדה עד 1974. לממשלה נותרו פחות מ-60 ימים כדי להגיש ערעור לביהמ"ש העליון על מנת למנוע את הגשת התביעה.
תקדים בקנדה -בית המשפט הפדרלי בטורנטו החליט לאשר הגשת תביעה נגד הבנק המרכזי במדינה. התובעים טוענים כי הבנק המרכזי פועל בניגוד לחוק ומנהל מדיניות המוכתבת על ידי בנקים פרטיים ואינטרסים כלכליים המנוגדים לאינטרס הציבורי. התביעה קוראת לחייב את הבנק המרכזי ליצר כסף נטול ריבית שיועבר ישירות לצורך מימון פעילות הממשלה, כפי שהיה מקובל בקנדה עד 1974. לממשלה נותרו פחות מ-60 ימים כדי להגיש ערעור לביהמ"ש העליון על מנת למנוע את הגשת התביעה.
ב12 לדצמבר 2011, הוגשה תביעה על ידי התנועה לשינוי מוניטרי בקנדה נגד הממשלה הקנדית. במרכז התביעה שמיוצגת על ידי רוקו גלאטי, מבכירי עורכי הדין לענייני משפט חוקתי בקנדה, מואשם הבנק המרכזי כי מעל בתפקידו כפי שמוגדר בחוק. החוק קובע שתפקיד הבנק הוא לייצר כסף מתוך אחריות לרווחת האזרחים וליציבות הכלכלה. התובעים טוענים שבפועל הבנק המרכזי הפקיד בניגוד לחוק את סמכויות ייצור הכסף בידיהם של הבנקים הפרטיים כפי שנהוג כיום בכל העולם, כולל פה בישראל.
הממשלה מצידה טענה שאין בסיס חוקי לתביעה וביקשה מבית המשפט שידחה אותה על הסף. בית המשפט סירב לבקשת הממשלה וקבע שהתביעה תקינה ויש לקיים את הדיון עליה. הממשלה ערערה לערכאה גבוהה יותר - בית המשפט הפדרלי של טורונטו - ונחלה שם בסוף ינואר השנה הפסד נוסף, הפעם מול הרכב של שלושה שופטים. לממשלה נותרו עכשיו פחות מ-60 יום כדי להגיש ערעור אחרון לבית המשפט העליון.
על פי המתואר בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט, משנת 1934 ועד 1974 היה הבנק המרכזי הקנדי משוחרר מלחצים של גורמים בינלאומיים. במהלך תקופה זו מימן את פעילות ממשלת קנדה על ידי כסף שייצר והזרים אליה בריבית אפסית.
את ההשפעה של מימון זה הרגיש כמעט כל אזרח בקנדה באותה תקופה. למרות ההוצאות הכבדות שהיו לקנדים לצורך מימון השתתפותה במלחמת העולם השניה , החוב הקנדי נשאר יציב וברמה נמוכה. בנוסף קנדה הצליחה במהלך למעלה משלושה עשורים להקים מערך סוציאלי מכובד, מערכת חינוך מפוארת , מערכות תחבורה הכוללת את סלילת הכבישים הארוכים ביותר בעולם נכון לאותה תקופה, רכבות תחתיות , שדות תעופה, ליישם ביטוח בריאות ממלכתי ואפילו העניקה רשת בטחון פנסיונית לכל תושביה הותיקים. הכל ללא הגדלת החוב ותחת רמת אינפלציה שלא חרגה מהאינפלציה ששררה בעולם המערבי באותה תקופה.
על פי המתואר בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט, משנת 1934 ועד 1974 היה הבנק המרכזי הקנדי משוחרר מלחצים של גורמים בינלאומיים. במהלך תקופה זו מימן את פעילות ממשלת קנדה על ידי כסף שייצר והזרים אליה בריבית אפסית.
את ההשפעה של מימון זה הרגיש כמעט כל אזרח בקנדה באותה תקופה. למרות ההוצאות הכבדות שהיו לקנדים לצורך מימון השתתפותה במלחמת העולם השניה , החוב הקנדי נשאר יציב וברמה נמוכה. בנוסף קנדה הצליחה במהלך למעלה משלושה עשורים להקים מערך סוציאלי מכובד, מערכת חינוך מפוארת , מערכות תחבורה הכוללת את סלילת הכבישים הארוכים ביותר בעולם נכון לאותה תקופה, רכבות תחתיות , שדות תעופה, ליישם ביטוח בריאות ממלכתי ואפילו העניקה רשת בטחון פנסיונית לכל תושביה הותיקים. הכל ללא הגדלת החוב ותחת רמת אינפלציה שלא חרגה מהאינפלציה ששררה בעולם המערבי באותה תקופה.
על פי התובעים, בעקבות לחצים של גופי חוץ כמו קרן המטבע ,ב1974 ממשלת קנדה יישרה קו עם העולם ושינתה מדיניות. באותה שנה יושמה רפורמה מוניטרית בה נקבע כי הדרך היחידה שהממשלה הקנדית תוכל להשיג את כספה תהיה רק דרך הלוואות נושאות ריבית שתקח מבנקים וגופים פיננסים פרטיים. החוב הלאומי של קנדה שהיה יציב לאורך כמעט 40 שנה, זינק לפתע במאות אחוזים תוך זמן קצר (ראו גרף למטה). התובעים טוענים כי החובות הפרטיים והציבוריים ששוברים שיאים עד היום הזה, פגעו ופוגעים קשות ברווחת האזרחים קנדה.
דרישת התובעים כעת היא כי הבנק המרכזי יעבוד לטובת הקנדים ויזנח את מדיניותו ששמה את האינטרסים של הגופים הפיננסים גדולים בעולם מעל האינטרס של הקנדים ומעל חוקת קנדה. בין הדרישות הן שהבנק המרכזי יספק הלוואות ללא ריבית לממשלות הפדרליות, מחוזיות, ועירוניות, כפי שנקבע בחוק הבנק המרכזי של קנדה.
נקודה מעניינת נוספת היא שהדיון המשפטי הזה לא זוכה בכלל לסיקור תקשורתי במדיה המרכזית בקנדה. התובע גלאטי, שניהל בעבר מספר מאבקים משפטיים מול הממשלה, טען כי תביעות דומות שניהל בעבר זכו לחשיפה תקשורתית גדולה, למרות שהיו הרבה פחות חשובות מזו. להערכתו הממשלה הורתה לכלי התקשורת להמנע מפרסום הפרשה.
החוב הלאומי בקנדה (הגרף האדום) -
הקו הכחול האנכי המקווקו הוא נקודת הזמן שבו מימון פעילות הממשלה בקנדה נעשתה דרך בנקים פרטיים
|
נקודה מעניינת נוספת היא שהדיון המשפטי הזה לא זוכה בכלל לסיקור תקשורתי במדיה המרכזית בקנדה. התובע גלאטי, שניהל בעבר מספר מאבקים משפטיים מול הממשלה, טען כי תביעות דומות שניהל בעבר זכו לחשיפה תקשורתית גדולה, למרות שהיו הרבה פחות חשובות מזו. להערכתו הממשלה הורתה לכלי התקשורת להמנע מפרסום הפרשה.
אם בקנדה אין דמוקרטיה - מה בדיוק יש בישראל????
השבמחקולגבי התקשורת - זה נושא כאוב.
ברור שהתקשורת משרתת את מי שיכול לשלם.
מצויין מאוד. צריך להגיש גם כזו תביעה בישראל, אני סומך עלייך שתקדם את הנושא ותמצא עו"ד מתאים. העם והצדק יעמדו במאחורייך.
השבמחקואני סומך עליך, אנונימי 10:08, שתמצא עו"ד ותקדם את זה. למעשה, אני סומך עליך ועל אדון דוד מהתגובה למטה. אני סומך על שניכם שתובילו את המאבק, בזמן שאני יושב בבית עם כוס קפה וכותב תגובות
מחקכל הכבוד. הלוואי שקנדה תהיה הסנונית הראשונה לשינוי השיטה שגורמת למשברי חובות ולצנע ולהעלאת מיסים ויוקר המחיה בכל העולם.
השבמחקצריך להפסיק את זה כי זה פשוט עובד לרעת המדינה ולרעת האזרחים. צריך למצוא שיטה שתשרת את אזרחי המדינה במקום לשרת חובות. אנחנו רואים את אירופה מתפרקת משליטת הבנקים במדינות.
אני מצטרף אל קודמי בהצבת אתגר לערן ולתנועה לשינוי מוניטארי בישראל להגיש תביעה כזאת. עו"ד בלתי ממסדי מצויין שיוכל אולי להגיש את התביעה, לאחר שילמד את הנושא כדבעי הוא עוד יורם שפטל. בכל מקרה העו"ד שיגיש חייב להיות מודע ומחויב לתיקון המתחייב במערכת הכסף.
השבמחקגם אם השינוי מתבקש, זו בעיה לבצע שינוי כזה במדינה קטנה כמו ישראל שמושפעת באופן עוצמתי משאר השווקים הגדולים (יכול להביא לתנודות אדירות במטבע וכו). בהנחה שזה הדבר הנכון לעשות - אנו נוכל לעשות זאת רק לאחר ששווקים גדולים יותר יאמצו את השיטה.
מחקאני לא רוצה להיות קטן אמונה - אבל המושחתים לא ילכו בלי מאבק.
השבמחקהעם צריך לצאת להפגנות ענק, בכדי להשיב לעצמו את העצמאות.
והתקשורת מקשה על העברת המיידע לעם.
הכתבה אומרת הכל.
השבמחקברור מי מתנגד,מי בוחש בקדירה ועוד.
למי שלא ראה הסרט הקונספירציה הקפיטליסטית משנות ה 60 שזיהה את הקנוניה הזאת כבר אז.
https://www.youtube.com/playlist?list=PLE8878AABE1C7EA4B
עדות לעוצמה ולדומיננטיות של התקשורת בישראל נמצאת בכל פינה. אג'נדות, אקסיומות, הלכי רוח ורעיונות חולפים יהפכו בין לילה לשיחת היום בפי מגזרים וציבורים שלמים כבמטה קסם, ע"פ גחמותיה של המדיה. תחת כל עץ רענן, בכל סלון, ובכל בית קפה, תמצא אנשים מדברים על המצב הטוב, או המצב הרע, כתלות בתמונה או במסר האחרון שהתקבע. אנשים ואזרחים מסוגלים להכריז על קריסה כלכלית, עוני מחפיר, תהום עמוקה, או סכנה קיומית מבלי שתהיה להם היכולת לקשר את ההכרזות לאמת כלשהי, לתמונת מציאות מוצקה.
השבמחקמתוך http://www.israelmedia.org
אמנון מאמר מצויין
השבמחקמאמר גרוע שאמנון הביא.
מחקהסיבה למצב הקשה בחברה היא המחסור הכספי.
בהתאם לפירמידת הצרכים של מסלו,המחסור הכספי הוא די בבסיס ופועל הוא בבסיס כמעט
כיון שכיום אפשר להשיג את כל הדברים האחרים בבסיס הפירמידה ע"י כסף.
לא להיסחף!
השבמחקהארצות דוברות האנגלית (בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד) וישראל הן הגרורות הצמודות של ארה"ב, ולכן תחת השליטה הישירה ביותר של הקרטל. לכן, הסיכוי שאחת מהן תשתחרר מכבלי הקרטל הן נמוכות מאד.
בקשר לתביעות: מערכת המשפט בארץ כבר מזמן מכורה לבנקים. הראיות הטובות ביותר לכך מגיעות מההוצאה לפועל, אבל גם התספורות, וההונאה רבתי המתנהלת עכשיו ברחוב וייצמן 1 ע"י אורנשטיין וברנר תחת "פירוק אי.די.בי." (סיפור שלם בפני עצמו).
ב. ב-2012 הגשתי עתירה דומה במידת מה לבג"ץ: צרניק נ פישר (7650/12).
בעתירה זאת טענתי שסטנלי פישר (יבוא אישי של ביבי לישראל) המיר את נאמנותו למדינת ישראל וחוקיה (אם אי פעם היה נאמן להם) בנאמנות לאומה אחרת וחוקיה (הכוונה הייתה כמובן לארה"ב) או בנאמנות לתאגידים בנקאיים וענייניהם (הכוונה הייתה כמובן לקרטל הבנקאי הבינלאומי שפישר הוא מהדמויות הבולטות בו ...).
מהלך העתירה:
* העתירה הופנתה לרשמת ליאת בנמלך, בניגוד לתקנות בג"ץ, המורות שעתירות יופנו לשופט בית המשפט העליון
* העתירה לא נרשמה כהלכה במערכת המחשב של בג"ץ כהליך שנפתח.
* בעקבות כך, כתבתי לגרוניס ולשרה לפישיץ (שהתחזתה אז ל"מזכירה ראשית") וביקשתי שליפשיץ תצהיר שהעתירה טופלה בכפוף לתקנות בג"ץ והופנתה לגורם השיפוטי המתאים. ליפשיץ ענתה במכתבים מתחמקים, וסירבה לענות על השאלה הישירה. בעקבות כך הודעתי לבית המשפט במכתב (בכוונה לא הגשתי יותר ניירות - השתתפות בהליך למראית עין היא הונאה עצמית), שאינני מתכוון להגיש יותר ניירות בעתירה זאת, שאינה מתנהלת על פי חוקי מדינת ישראל.
* כעבור זמן, ליאת בנמלך הוציאה "פסק דין" הדוחה את העתירה. בג"ץ .סירב לאשר "פסק דין" זה "העתק מתאים למקור", ויש לראות בו פסק דין למראית עין - אין לרשם בית המשפט העליון סמכות להוציא "פסק דין" בעתירה לבג"ץ. מספר חדשים לאחר שנדחתה העתירה כביכול, שונה הרישום במחשב בית המשפט, להראות שנפתח הליך כביכול. ליפשיץ סירבה לענות על בקשתי להסביר מי ובאיזו סמכות שינה בדיעבד את הרישום במחשב בית המשפט העליון.
* לאחר שתיעדתי כל זאת - פניתי לקונסול גרמניה, וקיבלתי סעד מידי מידי ממשלת גרמניה.
הדוחות שלי לאו"ם על ארה"ב וישראל מתרכזות בקשר שבין בתי המשפט והבנקים לעניין זה. למשל, הדו"ח שלי לאו"ם על ארה"ב (2015) טוען שאינה כלל המשטר המוגדר בחוקה האמריקאית - שחל שם "שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז".
זוהי גם כותרת המאמר שלי לגבי בתי המשפט בישראל, שהתקבל, בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית להצגה בקיץ זה בכנס בין לאומי על מערכות מחשוב ממשלתיות באנגליה.
זה היה גם נושא ההרצאה שלי על ארה"ב בקונגרס העולמי לקרימינולגיה ביפן ב- 2012. נושא הקונגרס היה "הרקע הקרימינולוגי של המשבר הבנקאי העולמי". ההרצאה שלי הייתה על הקשר שבין שחיתות בתי המשפט הפדרליים בארה"ב לבין כשל הפיקוח על הבנקים.
בקיצור:
אצלנו אין ספק שהמדינה נשלטת על ידי הקרטל הבנקאי בתמיכת כנופיית שב"כ-בג"ץ. התופעות בהוצאה לפועל הן פועל יוצא מכך, אבל אינן התופעה המרכזית של הכנופיה.
ויש לראות בסטנלי פישר את המושל הראשון של מדינת ישראל מטעם הקרטל.
מאמרים שפרסמתי בסוכנות ידיעות בחו"ל:
http://www.opednews.com/author/author81971.html
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה, ת"א
Human Rights Alert - NGO
____
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013), עם ההערה: "חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2010), עם ההערה: "שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בקליפורניה".
* דוח סייג לזכויות האדם לבדיקה התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2015), הןגש בספטמבר 2014, וכותרתו "הונאת ענק במערכות המידע של בתי המשפט הפדרליים בארה"ב - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?". הבדיקה נקבעה למאי 2015.
כתב העתירה: צרניק נ פישר (בג"ץ 7650/12).
השבמחקhttp://www.scribd.com/doc/112418672/
___
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה, ת"א
Human Rights Alert - NGO
____
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013), עם ההערה: "חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2010), עם ההערה: "שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בקליפורניה".
* דוח סייג לזכויות האדם לבדיקה התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2015), הןגש בספטמבר 2014, וכותרתו "הונאת ענק במערכות המידע של בתי המשפט הפדרליים בארה"ב - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?". הבדיקה נקבעה למאי 2015.