יום רביעי, 25 בפברואר 2015

לאן נעלמה האינפלציה בישראל?

מאת: יוסי שאול.

כיצד יתכן שבישראל יש דיפלציה למרות שהריבית כבר נושקת לאפס? מסתבר שכשבודקים היטב ניתן לראות את האינפלציה חיה ובועטת. כשינסו לטפל בה בעתיד זה עלול להיות כבר בגדר מאוחר מידי. 


לאט לאט הם מתעוררים. הפרשנים הכלכליים הוותיקים מתחילים להבין את הבעיתיות בחוקי המערכת הכלכלית הנוכחית ובסטטיסטיקות הנלוות לה. מרטין וולף, הפרשן הכלכלי המוערך בעולם, הסביר השנה שכל עוד הבנקים ישלטו ביצירת הכסף נמשיך לחוות בועות פיננסיות אינסופיות. הוא קרא להפקיע את מערכת הכסף מן הבנקים. ואצלנו מסביר אתמול נחמיה שטרסלר איך זה שעם ריבית כה נמוכה, עם היצע כסף כה גדול, האינפלציה אינה עולה בניגוד לתיאורייה הכלכלית. התשובה היא שהאינפלציה, שמתודלקת מכסף זול שיוצרת המערכת הבנקאית, דווקא חיה ובועטת בגדול, אלא שהיא מורגשת בעיקר במחיריהם של נכסים פיננסים ונכסי נדלן. נכסים אלו לא נכללים בתוך נתוני האינפלציה הרשמיים. כשינסו לטפל באינפלציה "המוחבאת" הזו בעתיד זה עלול להסתיים בהתרסקות כואבת. לשמוע את זה מפרשן מיינסטרים לחלוטין, אף על פי שהוא עדיין נזהר לא ללכת רחוק כמו וולף, אלו בהחלט חדשות טובות.

למעשה, חבורה של בנקאים, כמה אלפים, מנהלת את המדיניות הכלכלית בעולם ומתעלת את עיקר הכסף לכלכלה לא יצרנית. כמובן שאף אחד לא בחר בהם למרות שהם משפיעים עלינו לא פחות ואולי אף יותר מכל פוליטיקאי אחר.

כתב כותב שטרסלר:
"בנק ישראל, שהוריד אתמול את הריבית לשפל היסטורי, מזרים כסף רב לשוק כבר שנים רבות. אבל האינפלציה לא מרימה ראש. היא אפילו שלילית. איך זה ייתכן?
אין זאת אלא שהאינפלציה מצאה לעצמה דרך מילוט. היא מסתתרת בנכסים הפיזיים ובהשקעות הפיננסיות שמחירם עלה מאוד. מחירי איגרות החוב בישראל (וגם בעולם) נמצאים בשיא של כל הזמנים. אם, למשל, תפקידו כסף בשווייץ, תקבלו ריבית שלילית. אם תפקידו אותו בבנק בישראל, תקבלו ריבית אפסית.
האינפלציה הנסתרת איננה מתחבאת רק באיגרות החוב. גם שוקי המניות בארץ ובעולם נמצאים בשיא וכך גם מחירי יצירות האמנות, וכמובן — מחירי הדירות. הרי הכסף צריך ללכת לאיזשהו מקום.
אז נכון שנתניהו הוא האשם המרכזי בעלייה הריאלית, בשיעור של 60%, במחירי הדירות בשש שנות כהונתו, כי לא טיפל כראוי בצד ההיצע. אבל הוא לא האשם היחיד. לצדו ניצב בנק ישראל עם המדיניות המרחיבה שלו, שמלבה את האש בלי הפסקה.
יום אחד כל זה ישתנה. הכלכלה תחזור למצב נורמלי, שערי הריבית יעלו ומחירי איגרות החוב יצנחו. אז תגיע המפולת גם למחירי המניות, יצירות האמנות והדירות. אחרת באמת יהיה צורך לכתוב את כל תורת הכלכלה מחדש."

למאמר המלא לחצו כאן 



28 תגובות:

  1. בנק ישראל, שהוריד אתמול את הריבית לשפל היסטורי, מזרים כסף רב לשוק כבר שנים רבות. אבל האינפלציה לא מרימה ראש. היא אפילו שלילית. איך זה ייתכן?
    אפילו הילדסהיים יודע את התשובה (Keynes..)
    ...וזה החלק הטוב של הפוסט.

    השבמחק
  2. איך ריקי מדימונה יכולה להינות מהריבית האפסית?

    השבמחק
    תשובות
    1. היא תשלם פחות על האוברדראפט שלה בבנק

      מחק
  3. תעזבו את הריבית.
    בדיור צריך לטפל ע"י הדרך המשקיעים מדברת יד 2 ודרבון קבלנים לבנות.
    1.מס על רווחי השכירות לפחות כמו מס על רווחי ההון.
    2.מס על אדמות שאושרו לבניה.

    השבמחק
  4. מאמר מצויין!
    זה הנושא הכי חשוב לדעתי.
    באמת לפי חוקי הכלכלה האינפלציה אמורה לחגוג.
    מה גם שהרבה מהכספים המודפסים בכלל עדיין בבנקים.
    מה השלב הבא? האם האינפלציה תתהפך עלינו או שהיא תעבור לנכסים מסוג אחר?
    מה יקרה לאינפלציה במקרה שערך הנכסים יקרוס?

    תשובות / השערות - מישהו..?

    השבמחק
  5. שאלה לכל הטוענים שיש בעיית היצע:
    בהנחה שלכל אזרח היה מותר שתהיה ברשותו רק דירה אחת, האם עדיין היו חסרות דירות?

    השבמחק
    תשובות
    1. נניח שהבעיה בהצע לרגע. ונגיד שהיו מנסים להגביל את מספר הדירות בבעלות כל אזרח.
      למה שאנשים לא ירשמו דירות על שם האישה, ילד, ילדה, סבא, סבתא, דודה? הא רגע! הם עושים את זה כבר היום כדי להמנע ממס

      מחק
  6. תודה על המאמר, החכמתי. ושתי שאלות בהקשר למשפט מתוך המאמר:
    "כשינסו לטפל באינפלציה "המוחבאת" הזו בעתיד זה עלול להסתיים בהתרסקות כואבת."

    למה שינסו לטפל באינפלציה הזו?
    ואם כן אז איך יטפלו בה?

    השבמחק
    תשובות
    1. בועה פיננסית בנכסים פיננסים ובנדלן מסוכנת מאד כי הן לא יכולות להתנפח לנצח וגם קיום של מדיניות ריבית אפסית לא יכולה להיות מדיניות אינסופית (ריבית אפסית ממושכת מידי מאיימת ליצור מצב של היפראינפלציה ואיבוד אמון במטבע). לכן קברניטי המשק ירצו לעצור את זה כנראה על ידי העלאת ריבית לפני שזה יהיה מאוחר מידי . לפי מחירי הנכסים נראה שהיום הם עברו מזמן את נקודת "המאוחר מידי".

      מחק
  7. מחירי דירות יד יד2 עולים בגלל שמשקיעים למדו שכל דירה אפשר להפוך לעסק שחור והקבלנים דואגים שתמיד יהיה מחסור, כך גם הכסף מהשכירות נכנס נקי לכיס וגם יש עלית ערך ההשקעה.

    השבמחק
  8. תודה.
    איך להתייחס לנפילת מחירי הנפט בעולם? אני חושב שהאינפורמציה הזו, כמו גם ירידת הערך של המתכות וכו' וכמו גם ה-M2 Velocity יכולים לתת תמונה יותר מלאה. בכל מקרה מדובר על מצב מאד מורכב.

    השבמחק
  9. אין בעיית היצע, אתמול פרסמו בגלובס שב12 אלף שח למטר אפשר למכור דירות בתמא 38 כמעט בכל פרוייקט. צריך להגביל את מחירי המכירה של התמא 38 וכך תפתר בעיית עליות המחירים.

    השבמחק
  10. תבחר את המילים שלך נכון, יש אינפלציה נמוכה יחסית במדד המחירים לצרכן, אבל יש אינפלציה גבוה מאוד בנכסי אשראי ממנופים ,כמו נדלן (משכנתאות) ומניות

    השבמחק
  11. מאמר חשוב המסביר שדווקא כן יש אינפלציה, רק שהיא מתועלת לנכסים ולא למוצרי צריכה. כשהבועה תתפוצץ, במשק יתרחש גל פשיטות רגל, כפי שהתרחש במשבר 2008 בארה"ב ובעולם. אבל, אולי מבחינת הכלכלה, דווקא כמה שיהיה גרוע יותר, כך יהיה טוב יותר, קרי, ככל שהמשבר הבלתי נמנע יהיה חמור יותר, קיימת סבירות גבוהה יותר שהפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות יידרשו לתת תשובות אמתיות למשבר, קרי שינוי מוניטארי מרחיק לכת, שבו רק המדינה באמצעות רשות מוניטארית שקופה ומבוקרת, היא שתפיק את הכסף הלאומי - כסף פיאט. בכך יבואו על פיתרונן רוב הרעות החולות של הכלכלה, בועות הנכסים ופקיעתן, יוקר המחיה המאמיר, צמיחה כלכלית מאולצת, מדרון העוני החלקלק, עבדות החובות בצילו של הר החובות המרקיע לשחקים. כל אלה יוכלו להיעלם כבמטה קסם אם תונהג הרפורמה שלמענה אנו נאבקים. כאחד המאמין בייעודו של עם ישראל להיות אור לגויים, אני חושב שגם בנושא הזה שהוא החשוב ביותר לקיומו של כל אדם, אנחנו נוכל להיות האומה הראשונה לבצע את הרפורמה במערכת הכסף. אחרי הכל יש לנו כיום קאדר של מומחים שלמדו את הנושא לעומק, כמו בעז הירש, אריה בן דוד, אסף מורג וכמובן בראש המועמד שלנו למשרד האוצר ערן הירש שכבר רקם ועוד ירקום הרבה קשרים במערכת כדי שיוכל להשפיע עליה ביום פקודה כי תבוא.

    השבמחק
  12. Perhaps we should start at square one
    Inflation - definition:
    The rate at which the general level of prices for goods and services is rising, and, subsequently, purchasing power is falling. Central banks attempt to stop severe inflation, along with severe deflation, in an attempt to keep the excessive growth of prices to a minimum.
    Source:
    http://www.investopedia.com/terms/i/inflation.asp
    general level of prices for goods and services..

    השבמחק
    תשובות
    1. כוח הקנייה של נכסים נחלש אז אתה חצי צודק.

      מחק
  13. ריבית נמוכה היא מלכודת שאי אפשר להשתחרר ממנה מבלי ליצור אסון כלכלי. בעידן הכלכלי הנוכחי חלק גדול מהשוק מבוסס על גלגול חובות. חובות נלקחים כדי להחזיר חובות קודמים. זוהי תוצאה של מינוף יתר שהכלכלה המודרנית יצרה. המערכות הממונפות ביותר הן ממשלות ובנקים. למעשה מדובר בפצצת זמן.

    מערכת ממונפת לא יכולה לשרוד עליית ריבית. כשמדובר בתקופה ממושכת של ריבית אפסית, הארגונים הכלכליים והשלטוניים מנצלים זאת ומותחים את יכולת המינוף שלהם למקסימום. הדבר מתאפשר הודות לתשלומי הריבית הנמוכים ומהעדר אלטרנטיבות השקעה ראויות. במקרה כזה, עליה זעירה בריבית תיצור גל הלם ותגובת שרשרת מדבקת. זו הסיבה שבנק ישראל הגביל את החלק שצמוד לריבית הפריים במשכנתאות לדיור. הוא פחד שהעלאת הריבית תגרום לקריסה כלכלית של בעלי החוב.

    התוצאה הבלתי נמנעת של עליית ריבית בסביבה ממונפת היא אסון כלכלי. עליית הריבית תאיים למחוק את ההון העצמי של כל הארגונים הממונפים (וכפי שראינו היה להם הרבה זמן להתמנף כשהריבית הייתה אפסית) ובראשם הבנקים. במילים אחרות: נקבל שוק מלא בחדלי פירעון.

    במקרה כזה לא נוכל לסמוך על הממשלה משום שגם היא ממונפת ועליית הריבית בהכרח תעביר כספי ציבור לתשלום ריביות על חשבון ההוצאה הציבורית (אלא אם המדינה תכריז על חדלות פירעון מה שלא ישנה את עוצמת המשבר).

    חברי הפד בארה"ב יודעים זאת לכן הריבית נשארה נמוכה עד כה והיא גם לא תשתנה בעתיד. כבר מספר לא מועט של שנים אנחנו שומעים את הערכה כי "בשנה הבאה הריבית תעלה". אבל זה לא יקרה. בפעם האחרונה שניסו להעלות ריבית קיבלנו משבר עולמי. בפעם הבאה שזה יקרה, המשבר הקודם יראה כמו עוגת יומולדת.
    אף אחד בפד לא רוצה להיות זה שהפעיל את המרעום של הפצצה ולהיות מוזמן לוועדות החקירה שיקומו אחר כך. לכן מנסים לגלגל את המצב ככל שניתן. ביפן זה נמשך כבר כמעט 20 שנה. וגם בארה"ב זה ימשך כל עוד אפשר לספר סיפורים להמון הנבער.

    אבל ברור שמצב כזה לא יכול להימשך לנצח. מתישהו אנשים יבינו שהכול בלוף. ואם לא יופיעו ישויות כלכליות מהחלל החיצון שיבואו לחלץ אותנו (באמצעות עוד הלוואות מאיזו גלקסיה רחוקה), הכול הולך לקרוס. הסיכון המערכתי הוא עצום (זאת הסיבה שאף אחד לא יתן ליוון לצאת מגוש היורו).

    שיהיה לכולם בהצלחה כל עוד המוזיקה מתנגנת ובעיקר כשהמוזיקה תיפסק.

    השבמחק
    תשובות
    1. קנה ביטקוין.
      משהו מוזר מתרחש עם הזהב.
      כל אוקראינה קונה זהב בגלל היפר-אינפלציה, והמחיר נשאר בעינו (ואף יורד).
      הביטקוין יציל את האנושות מעצמה.

      מחק
  14. אריק, ניכר עליך שאתה מבין בכלכלה, אך חבל שאינך מתעמק קצת יותר במשנתה של התנועה לשינוי מוניטארי, בישרכאל ובעולם. אכן בשיטה הקיימת כשהריבית תעלה הכל יקרוס, אבל אפשר לעבור לשיטה אחרת, מאוד פשוטה שתביא מזור ומרפא לכל חוליי השיטה הנוכחית ובניסוח טלגרפי: רק המדינה היא שתיצור את הכסף הלאומי ויימנע מהבנקים להפיק את היצע הכסף כפי שהם עושים על ידי יצירת אשראי בנקאי שהוא בעצם היצע כסף הנוצר מחוב. דע, כי גם באקדמיה הנושא של מערכת הכסף הוא מעורפל בכוונת מכוון, לכן אף כלכלנים מבריקים כמו ירון זליכה למשל, שהוכיח את כוונותיו הטובות ואת מנהיגותו הכלכלית, גם הוא וכפי שעולה מדבריך ,גם אתה אינך מבין את מערכת הכסף האלטרנטיבית המוצעת. אנא, גלוש למעלה לבית הספר לכלכלה אמיתית כאן באתר, או קנה בחנויות את ספרו המעולה של בעז הירש - יוצרים כלכלה חדשה - פחות מ100 עמודים של מעט המכיל את המרובה ותבוא על שכרך ותוכל לתרום מידיעותיך הרבות, לעין שיעור מאשר כיום. בהצלחה.

    השבמחק
    תשובות
    1. דוד,

      אני קצת מכיר את השיטה שמנסה לקדם התנועה לשינוי מוניטארי. הייתי בכנס לפני שנה וגם הייתי אח"כ בהרצאה שלך ושל בועז. וגם קראתי את המאמרים בנושא. אני מוכיר ומעריך את פעילותה של התנועה, ואת פעילותו של ערן. הדברים האלו חשובים.

      אך יחד עם זאת אומר כי איני מסכים עם האלטרנטיבה שאתם מציעים. לתת לרשות ממשלתית ליצור את הכסף זה כמו לתת לחתולים לשמור על השמנת. אני פוחד רק מלחשוב על הקטסטרופות שזה יביא עלינו. ברור לכולם שאי אפשר לסמוך על פוליטיקאים. כל רשות מדפיסה כסף מפוקחת ככל שתהיה תהפוך למושחתת. כוח משחית. וכוח בלתי מוגבל משחית בצורה בלתי מוגבלת.

      כתבתי על כך לא מעט בתגובתי בבלוג. לפני מספר חודשים התכתבתי עם בועז בתגובה לפוסט שהוא פרסם בנושא השיטה המוניטארית האלטרנטיבית. בתגובתי הצעתי ארבעה עקרונות שצריכה לקיים שיטה מוניטרית אלטרנטיבית. אחד מהעקרונות היה שכסף חדש שיונפק יועבר לידי האזרחים. ממליץ לך לעיין בתכתובת.

      אני קצת סקפטי לגבי היכולת לשנות את השיטה המוניטארית הנוכחית. אני לא רואה שום סיכוי להתגבר על הלחצים העצומים מצד קבוצות האינטרס שמעוניינות לשמר את השיטה הקיימת. אבל אני שוב מחזק את ידכם בהבאת הנושא לסדר היום ובהכנת תשתית מחשבתית ליצירת אלטרנטיבה.

      כפי שאני רואה את הדברים, השינוי יוכל להתממש רק לאחר קטסטרופה כלכלית בלתי נמנעת. כך שעכשיו אנחנו מנסים לנסח תיאוריה מוניטארית שכנראה יבוא זמנה רק אחרי האסון הכלכלי שהולך לפקוד את העולם.

      מצטער על הפסימיות.

      מחק
    2. אריק

      הקטסטרופה תבוא או לא תבוא ללא קשר לרעיון הרפורמה המוניטרית.

      אני מסכים איתך כי חלק מן הכסף החדש שייוצר לאחר הרפורמה צריך להגיע ישירות לאזרחים. חלק אחר צריך להיכנס לכלכלה דרך הוצאות הממשלה והחלק השלישי ייכנס דרך הבנקים (הממשלה תייצר והבנקים יהיו מתווכים בייוצרי הכסף לבין המשתמשים).

      השאלה כאן היא עקרונית ואיננה מופנית לבנקים אלא לעם ולנציגיו הפוליטיים - מדוע כסף המדינה צריך להיות מיוצר כאשראי נושא ריבית ע"י גורמים פרטיים ולא ככסף נטול חוב ע"י המדינה? זו השאלה ואיתה צריך להתמודד. ברור לגמרי כי יש כאן סיכונים של שחיתות שלטונית.

      אולם, השאלה העקרונית מי צריך לייצר את כסף המדינה היא זו שצריכה לעמוד לנגד עינינו!!

      מחק
  15. בעז,

    אכן הקטסטרופה תגיע ללא קשר לשיטה המוניטארית משום שחלק מהבעיות שתיארתי אינן קשורות לשאלה מי מייצר את הכסף. תופעות כמו מינוף יתר, מחזורי עסקים, התנהגות עדר, פרמידות וסיכונים מערכתיים ימשיכו להתקיים. לכן חשוב לומר שהחלפת השיטה לא תפתור את כל הבעיות הכלכליות. משברים כלכליים ימשיכו לקרות גם בשיטה המוניטארית החלופית.

    אני קצת יותר קיצוני בדעותי לגבי אופן חלוקת הכסף. לממשלה אסור להדפיס כסף ולחלק אותו לעצמה. במיוחד לא במדינה כמו ישראל. אני לא מצליח לראות איך המערכת הזו לא הופכת להיות מושחתת מהיסוד בתוך פחות משנתיים. זו רק שאלה של כמה חודשים\ימים עד שהמפלגות ימצאו את הדרכים העקלקלות לשלוח לחדר המדפסת את נציגיהם מהמגזר. הכסף של הממשלה צריך להגיע ממיסים ואגרות. אפשר גם להסכים על אחוז מסויים ומקסימלי של חוב. בתנאי שהחוב לא יתגלגל מדור ההורים לדור ילדיהם.

    לגבי הבנקים, אין שום הצדקה שבנקים יקבלו כסף מהמדפסת הציבורית. המדינה לא צריכה לתדלק במזומנים את הבנקים. הבנקים יצטרכו לגייס את הכסף מהציבור ומהפירמות באמצעות תשלום ריבית על פקדונות וגביית ריבית מהלוואות. וכמובן שלא תתאפשר רזרבה חלקית.

    מסכים שהשאלה העקרונית היא מי מייצר את הכסף. שאלה לא פחות עקרונית היא כיצד ולמי מחולק הכסף שנוצר.

    השבמחק
  16. אריק

    הממשלה לא תדפיס כסף! יהיה גוף עצמאי (נקרא לו "מועצה מוניטרית") שתפקידו יהיה לעקוב אחר כמות הכסף במשק והוא יחליט האם, כמה ומתי לייצר את כסף המדינה.

    ברור לחלוטין שהשחיתות היא חשש. לצערנו הוא אפילו חשש שמתאמת לנגד עינינו בימים אלה. יחד עם זאת, גם הבנקאים לא חפים משחיתויות. ראה מקרי בנק לאומי ובנק הפועלים (זה רק מה שאנחנו יודעים). מליארדים של שקלים מבוזבזים על שחיתויות בנקאיות. צריך להילחם בשחיתות, בכל שחיתות ובוודאי זו השלטונית.

    "כסף יעוור עיני חכמים" - בין אם הם בנקאים ובין אם הם פוליטיקאים. צריך לנהל מלחמה זו עד חורמה!

    יחד עם זאת, כסף הוא משאב חברתי ציבורי (כמו חוקים, כמו בטחון) וייצורו, חלוקתו וקביעת כמותו צריכים להיות מופקדים בידי הריבון ללא מטרת רווח ולא בידי גופים פרטיים, ששיקוליהם השאת רווח אישי.

    האם בגלל החשש שהפוליטיקאים עשויים להיות מושחתים, נפקיד את הזכות ליצור חוקים בידי גופים פרטיים? האם בגלל שקציני צבא או משטרה עלולים להיות מושחתים, נפקיד את "יצירת" הבטחון של האזרחים בידי גופים פרטיים? לא ולא ולא.

    להילחם בשחיתות בכל הכח - כן, בוודאי. לאפשר לגופים פרטיים (שגם בהם מתגלה לעתים שחיתות) לייצר את הכסף המדינה בגלל החשש משחיתות שלטונית - זו טעות.

    השבמחק
  17. בעז,

    אנחנו מסכימים על כך שצריך להפקיע מהבנקים את היכולת לייצר את הכסף. אנחנו גם מסכימים שגוף ממלכתי צריך לעשות זאת.

    אך אני טוען שהשאלה כיצד מחולק הכסף שנוצר היא מהותית. ללא הגדרה ברורה של אופן החלוקה, הרי שהעברת יצור הכסף לידי הריבון יסתיים, לדעתי, באסון. פוטנציאל הנזק השלטוני גבוה לדעתי מפוטנציאל הנזק הבנקאי. ככל שהכוח מרוכז יותר כך הסיכוי להשחתה גבוה יותר וכך גם פוטנציאל הנזק. מכאן החשש הגדול שלי בהעברת סמכות הדפסת הכסף לידי הריבון.

    לכן אני חוזר וטוען כי הכסף המיוצר צריך לעבור ישירות לאזרחים. לא לבנקים ובהחלט לא ל"פרוייקטים ממשלתיים". בנקים יצטרכו לגייס כספים כדי להעניק הלוואות. הם לא יוכלו ליצור כסף. ממשלה תצטרך לגבות מיסים כדי לתת שירותים לאזרח. היא ולא תוכל להדפיס לעצמה את הכסף (וכן גם לא תקבל אותו ישירות מהרשות המדפיסה).

    בנוסף, כפי שטענתי כבר בעבר, כמות הכסף בשוק צריכה להיות מותאמת לגודל פיזיקאלי בעולם (למשל גודל האוכלוסיה, פיריון העבודה, כמות העסקאות בזמן נתון וכו'). ההחלטה כמה כסף להדפיס צריכה להיות תוצאה של פונקציה מתמטית. הגוף המוניטארי יהיה אמון על ניסוח הנוסחה המתאימה. מרגע שזו נקבעה, המנגנון יפעל בצורה אוטומתית. לא יהיה אדם, או קבוצה שיקבעו על דעת עצמם כמה כסף ליצר ולמי להעביר אותו.

    השבמחק
  18. נראה לי שאנחנו מתקרבים....

    השאלה איך מחלקים את הכסף היא בהחלט מהותית.

    מה שמוביל אותי כאן היא העובדה שבמעבר לשיטה החדשה כמות הכסף צריכה להישאר כפי שהיתה בשיטה הישנה. זאת אומרת, שהכסף שיוצר קודם על ידי הבנקים כחוב נושא ריבית, יצטרך להיות מיוצר עכשיו על ידי המדינה.

    כסף ישירות לאזרחים - מקובל על שנינו כי חלק מייצור הכסף צריך ללכת ישירות לאזרחים. האם אתה חושב שכל ייצור הכסף צריך ללכת ישירות לאזרחים?

    כניסת כסף באמצעות הממשלה - למדינה יש סדרי עדיפויות וכדי לממש אותם היא צריכה כסף. כיום המסים אינם מספיקים כדי לקיים את תקציב המדינה ולכן המדינה לוקחת הלוואות - חלקן כדי להחזיר הלוואות ישנות וחלקן כדי להתקיים. אני מציע כי במקום לקחת הלוואות המדינה תיצור את הכסף בעצמה.

    כסף דרך הבנקים - המדינה רוצה לעודד פעילויות מסוימות, נגיד עידוד עסקים קטנים ובינוניים. היא יכולה להקצות סכומי כסף למה שהיא רוצה לקדם ולהעביר אותם לבנקים שישמשו מתווכים ויעבירו אותם לעסקים. באופן עקרוני לא חייבים את הבנקים, אך זה נראה לי בדיוק התפקיד הנכון שלהם - מתווכים בין יצרני הכסף למשתמשים.

    מה דעתך?

    השבמחק
  19. בעז,

    אני דבק בעיקרון שכסף חדש הינו רכוש האזרחים ולכן צריך להיות מחולק להם. אפשר לנסח שיטת חלוקה פרוגרסיבית. למשל, עניים יקבלו נתח גדול יותר של הכסף המיוצר.

    יצירת כסף לפעילות שילטונית? אני מתנגד. זה יובל לשיחותות ולעריצות. הכנסות המדינה צריכות לבוא אך ורק מתוך המיסים והאגרות.

    אם אנחנו מנסים ליצור אלטרנטיבה מוניטארית ומתאפשר לנו לחשוב בצורה חופשית, אז אולי כדאי לבחון רעיון מטורף לפיו המדינה מתנהלת ללא חוב (או מדינה שתקציבה מורכב משיעור חוב נמוך, למשל 20% ממוצע הכנסותיה ממיסים בזמן נתון). האם זו אוטופיה? האם מצב כזה בהכרח לא יתכן? האם מדינה כזו נידונה להיות פחות מצליחה ממדינה שבה שיעורי החוב הן 70% או 160% או 250% מהתוצר?

    ולגבי המדינה שמעודדת פעילות כלכלית מסויימת, אני שוב נגד. מדינה אינה יכולה להעניק דבר שלא נלקח קודם מאזרחיה. כל הטבה לקבוצה כזו או אחרת תהיה על חשבון קבוצות אחרות.

    יחד עם זאת, ניתן לבדוק אפשרויות רגולטוריות בנושא. למשל, לחייב חברות פנסיוניות ובנקים לכך שחלק מתיק ההשקעות שלהם יהיה מורכב מהלוואות לעסקים קטנים. או למשל להעניק פטור ממיסים לעסקים קטנים כמו זה שניתן לעסקים גדולים (אינטל,טבע,כיל).

    הדקויות שאני מתעקש עליהן הן מהותית. המטרה שלהן היא למנוע אפשרויות של שחיתות ועריצות. הפרדה הרמטית של רשויות היא אחת הדרכים למנוע שחיתות. אך אנו יודעים שהפרדות הרמטיות בסופו של דבר מתנפצות (אפשר לשבור חומה סינית בארוחה טובה במסעדה צרפתית). צריך להרחיק עד כמה שניתן בין מקבלי ההחלטות למקבלי ההטבות. וצריך לשאוף לבזר את הכוח. ומכאן הטענות העקשניות שלי בדבר אופן חלוקת הכסף.

    שחיתות ועריצות הן גורמים שהשיטה המונטארית האלטרנטיבית תהיה צריכה לבער עד כמה שניתן. אחרת מה שנקבל היא העברת השחיתות והעריצות מהבנקים אל הריבון. שכרנו יצא בהפסדנו. ואני באמת לא יודע איזו שיטה חמורה יותר בעוולותיה כלפי האזרחים.

    השבמחק
  20. ברגע שהכסף אינו מגובה ע"י משהו זה לא משנה למי תתן את
    המדפסת לכן הזהב יחזור להיות מודרני.

    השבמחק