יום חמישי, 12 בינואר 2012

חלק שלישי: הבלוף הגדול של תוכניות התמריצים - להיות עם חופשי מחוב

אחרי שראינו בחלק הראשון והשני  את ההשפעות ההרסניות של תוכניות התמריצים והבנו שהפתרונות הנוכחיים הם לא יותר מנסיון למשוך זמן, הגיע הזמן לחשוב על פתרון אמיתי. אלברט אינשטין אמר פעם שאי אפשר לפתור בעיות עם אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כדי ליצור את אותן בעיות - הפתרון כפי ששמתם לב לא נמצא בשיטה הכלכלית הנוכחית ולכן הדבר מצריך מאיתנו לחשוב מחוץ לקופסא או לנפץ את חומות הידע המוגבל של מה שגדלנו עליו ולימדו אותנו בתקשורת ובמוסדות הלימוד.

למעשה הפתרון לבעיה שלנו נמצא וקיים תחת אפנו ובארה"ב אף החלו ביישומו בשנות ה60 תחת מנהיג אמריקאי אמיץ אחד. כדי להבין את אותו פתרון אאלץ ברשותכם להוציא אתכם קצת מהקבעון המחשבתי שנכנס אליו העולם זה כבר כמעט 80 שנים.

אני לא יודע אם אי פעם מישהו הסתכל מה כתוב על שטרות הכסף שלכם (מלבד הספרות) אז לכן אציג כאן שטר סטנדרטי  של 50 ש"ח.הסתכלו בו היטב: האם אתם שמים לב למשהו מוזר בו ?



אני מעריך שרובכם כלל לא שמתם לב שלמדינת ישראל אין שום אזכור על השטר ,שטר שבעצם שייך לה. במקום זה כתוב 'בנק ישראל'. זה נכון שבנק ישראל הוא מנפיק ואחראי על השטרות אבל גם משרד הפנים מנפיק ואחראי על תעודות הזהות למשל ושם כן מצוינת מדינת ישראל ואפילו בהבלטה.
עוד עובדה נוספת שמגבירה את התעלומה היא שבנק ישראל הוא בכלל גוף עצמאי שעל פי חוק, מדיניותו המוניטרית כלל לא כפופה להחלטות הממשלה ולכן ככזה שאינו נבחר אני לא מוצא הגיון בכך שיחליף את המדינה על השטר. אני לא יודע אם תרגישו יותר טוב או לחילופין אגביר את הבלבול אצלכם אם אציין גם שהמצב בכמה ארצות אחרות לא שונה בהרבה מאצלינו- בארה"ב למשל אמנם 'ארצות הברית של אמריקה' מופיע על השטר אך באורך פלא על שטר הדולר רשום גם "Federal Reserve Note" ,שמשמעותו שהוא שייך לפדרל ריזרב, ובארה"ב עוד הפדרל ריזרב נחשב גוף פרטי. מוזר משהו. ראו בעצמכם בכותרת השטר לדוגמא של 20 הדולרים:



יכול להיות שתגידו שזה בסדר אם רק בנק ישראל מופיע על השטר או שלמה להיטפל לזוטות כמו למי שייך הדולר של ארה"ב אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות: הסיבה שעל השטרות מצוינים הבנקים המרכזיים כמעט בכל העולם היא כי בניגוד למה שכולם חושבים השטרות ,הם לא שייכים למדינה אלא (וסביר להניח שתרימו גבה עכשיו) שייכים לבנק המרכזי של אותה מדינה. הבנק המרכזי מנפיק ומלווה אותם בעקיפין למדינה עם ריבית. אותה ריבית של עשרות מילארדי שקלים שאנחנו משלמים כמס מידי שנה. סה"כ הכלכלה הזו לבדה עולה למשק כרבע מתקציב המדינה מידי שנה! את החישוב תוכלו למצא בקישור כאן. 
המדינה באופן תמוה ויתרה על זכותה להנפיק את כספה ולגייסו ללא חוב וללא ריבית. בנוסף היא אף מחיבת את כל אזרחיה בחוק להשתמש אך ורק באותו מטבע שמנפיק הבנק המרכזי. למען האמת המציאות היא הרבה יותר מורכבת-ממשלת ארה"ב בה נולדה השיטה הזו והתפשטה לכל העולם , לא ויתרה בכזו קלות על זכותה על הדפסת הכסף וכל הדבר הזה כלל בתוכו מאבק מרתק בין חלק מהנשיאים לבעלי הבנקים עד שבשנות ה60 הוכרעה המערכה בפעם האחרונה לטובת הבנקים. תוכלו לקרא עוד על המאבק המרתק הזה במאמר בקישור כאן.
על ההשפעות ההרסניות של המערכת הזו על ידי חוב כתבתי בשני הפרקים הקודמים ובנוסף תוכלו להכנס לקישורים בסוף המאמר כדי להרחיב עוד את הידע שלכם בנושא.

הנשיא קנדי כבר לפני 50 שנים הבין את מה שכולם התעלמו ממנו אז: המערכת הזו בה כסף שמונפק על ידי הבנק המרכזי ומבוססת על חוב נושא ריבית מובילה אותנו לאסון. הנשיא קנדי למעשה היה האחרון שפעל להפסיק את המערכת הקלוקלת הזו. אני בטוח שגם מרבית מנהיגי העולם כולל ראש ממשלתנו שזכה להבחר לבין 18 האנשים החכמים בעולם מבינים את זה. אז מדוע הם לא עושים דבר?
התשובה היא שהם כנראה חוששים.
הנשיא ווילסון באחד מנאומיו חושף באופן נדיר את החשש הגדול של מנהיגי העולם (ולא זה לא איראן או המחאה החברתית) ,הנה דבריו על החברות החשאיות השולטות בעולם:
”מאז שנכנסתי לפוליטיקה, שוחחתי עם אנשים באופן דיסקרטי. חלק מהאנשים החשובים ביותר בארה"ב, העוסקים במסחר וייצור, חוששים ממישהו. הם יודעים שיש כח במקום כל שהוא, מאורגן, בעל יכולת אבחנה עדינה, ראייה חודרת, בלתי חדיר, ועוטף כל, שעדיף ללחוש כשמדברים בגנותו.”

הנשיא קנדי כעבור 50 שנים בערך מזכיר שוב את אותה רשת מסתורית ,שמאיימת על כולם:
 "ברחבי העולם ישנה אופוזיציה מגובשת, וקונספירציה חסרת מעצורים הנשענת בעיקר על אמצעים נסתרים להרחבת מעגל ההשפעה שלה, בהסתננות נסתרת ולא בפלישה גלויה, בחתרנות ולא בבחירות, בהפחדה ולא בבחירה חופשית, בלוחמת גורילה לילית, ולא בלוחמת צבאות לאור שמש. היא המגייסת כח אנושי גדול ומשאבים עצומים לבניית מערכת ארוגה היטב, יעילה ביותר, המשלבת כח צבאי, דיפלומטי, מודיעיני, כלכלי, מדעי, ופוליטי.”

למרות זאת קנדי הפגין אומץ והחליט להנפיק כסף שאינו מבוסס חוב ונטול ריבית.  בהוראה 11110 הוא החליט להנפיק כסף מטעם ממשלת ארה"ב ,שלמעשה שבר את המונופול של הפדרל ריזרב בכל מה שקשור לבלעדיותו על יצירת כספיו המבוססים על חוב.
הוראה זו עברה אף לפסים מעשיים:
בשנת 1963 הודפס בפעם האחרונה בהיסטוריה שטר דולר תמים למראה, דומה מאד לזה הקיים אבל עם שינוי קטן אבל גדול- על החלק העליון שלו היה כתוב:"United States Note"


4.3 מיליארד דולר (סכום נאה יחסית לאותה תקופה) משטרות הדולר האלו של המדינה  הונפקו והספיקו להיכנס למחזור הכספים בטרם המשימה נקטעה אחרי רציחתו של קנדי. אחד הדברים הראשונים שעשה הנשיא ג'ונסון עם החלפתו של קנדי היה ביטול ההוראה הזו.
לקנדי היו חסרונות רבים באישיותו אך שום דבר לא יקח ממנו שתי תכונות שלא ניתן למצא באף מנהיג עולמי אחר בעולם מזה כבר 50 שנים:
1. היכולת לזהות את הבעיה
2. האומץ לשנות אותה בלי לחשוש מעימות עם הגופים החזקים בעולם.

אם היום נרצה ליישם תוכנית למעבר מכלכלת חוב לכלכלה שאיננה מבוססת על חוב נצטרך להתמודד עם כמה שאלות:
המדינה תישא בכל מקרה על גבה גיבנת גדולה מהשיטה הקיימת בדמות חוב עצום - כיצד אם כך תשלם המדינה את חובה לעולם עם כסף שמיוצר ללא חוב?
שאלה נוספת היא כיצד נבטיח שיצור כסף על ידי המדינה לא תיצור אינפלציה, שהרי מה יגביל אותה מלהדפיס כמה שתחפוץ (לחסידי השיטה הנוכחית רק אציין שבשיטה היום הדפסת הכסף ,מאחר שהיא מבוססת חוב והחוב בילתי מוגבל כך גם ההדפסה לא מוגבלת ואף הכרחית להמשך קיום המערכת ובו זמנית גורמת להריסתה).

אז מהו לפיכך הפתרון או התוכנית האופרטיבית האפשרית למעבר כזה ואיך היא עונה על השאלות שהוצגו?
1) הממשלה צריכה להעביר החלטה כי כל האחריות לגבי יצירת הכסף והמדיניות המוניטרית עוברת להיות תחת אחריותה - כמו שהחליטה ממשלת הונגריה בשבוע שעבר.
2) הממשלה תיצר כסף חופשי מחוב בדיוק כמו שעשה קנדי. לשטרות הכסף האלו יהיה אותו ערך כמו זה של השטרות הקיימים היום. עם הזמן יצאו שטרות הכסף הקיימים המונפקים על ידי הבנק המרכזי מהמחזור הכספי וישארו רק לשימוש האספנים.
3) הממשלה תלאים את החוב שלה לבנק המרכזי שלה. אין שום סיבה שבנק מרכזי יחזיק חוב של מדינה שאותה הוא מיצג. בעבר מספר חברי קונגרס כבר העלו הצעות דומות לגבי החוב העצום של ממשלת ארה"ב לפדרל ריזרב.
4) יועבר חוק יסוד  בה המדינה תתחייב שהתקציבים הבאים שלה לא יושתתו על חוב ויהיו מבוססים על כסף שנוצר על ידי המדינה. כמו כן יחוקק חוק האוסר על מדינה להכנס לחוב.
5) המונופול על יצירת הכסף יופקע מהבנק המרכזי ויהיה פתוח לכולם.
6) המדינה תוכל להדפיס או ליצור כסף נוסף במקום כסף בלוי או כתוצאה מגדילת האוכלוסיה , גדילה בכמות המוצרים שלה ,צמיחה בקצב הייצור או כל פרמטר אחר שיוחלט עליו ככזה שמונע אינפלציה, אני מאמין שיהיה אפשרי למצא את הנוסחא האופטימלית. המטרה : למנוע אינפלציה או דיפלציה ולהעמיד את קצב יצור הכסף בפורפורציה לקצב גידול האוכלוסיה או המוצרים היום.
7) על מנת לעמוד בהתחיבות המדינה לחובותיה הקודמים, תחזיר המדינה את חובותיה תוך פריסתן לזמן ארוך והן ימומנו על ידי כסף ללא חוב. החזרה הדרגתית של חוב תמנע אינפלציה.מדינות עם חוב גדול יותר מישראל יוכלו לפרוס את חובותיהן לאורך זמן ארוך יותר. פריסה ארוכה יותר של החוב עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של אותה מדינה על ידי חברות הדירוג אשראי אבל זכרו שיצירת כסף שלא מבוסס על חוב מותיר את דירוג האשראי של אותה מדינה חסר משמעות - היא הרי כבר לא תצטרך לגייס כסף על ידי חוב ולכן שיקוליה כבר לא תהיינה לרצות את חברות דירוג האשראי (כדי להשיג ריביות נוחות על האג"ח שלה) אלא את אלה של תושביה.

כמובן שמדובר בתוכנית שדורשת הרחבות רבות, ליטושים ותיקונים אך הבסיס הזה יכול להביא אותנו לעידן חדש בו לא נהיה משעובדים לחוב, למשכנתאות , לרדיפה אחר כסף שמאבד ערכו באינפלציה ,למשאבי כדור הארץ הנעלמים תחת הרצון לקיים מערכת לא יציבה, ממשלה תוכל להנהיג מדיניות חברתית בלי לדאוג לדירוג האשראי שלה והכי חשוב הכוח יחזור לאזרח. 
היציאה מכבלי חוקים שמעניקים לבנק המרכזי מונופול על הכסף תאפשר גם לנו לייצר כספים ומטבעות קהילתיים כפי שניתן לראות במאמר על הנס של וורגל,  ובכך לפתוח גם את שוק המטבעות לתחרות.
אמנם במצב כזה לא נוכל לגייס כסף ככל שנחפוץ אך גם כך כל גיוס הכספים היום הוא וירטואלי שכן הוא מבוסס על חוב . השיטה הקיימת הפכה חסרי פרוטה לעשירים רק בשביל להפוך עשרות אלפי בעלי פרוטה לחסרי כל (הטיקונים מול הפנסיות שלנו). היא גם נותנת לאזרחים פשוטים היום אשליה של "עשירים מדומים" רק בשביל שיגלו שבעולם הורטואלי הזה הם העניים של המחר (די לראות את כל "עשירי" אמריקה שלקחו משכנתא והיו בעלי נכס ששוויו מאות אלפי ואולי מיליוני דולרים , רק בשביל שיגלו שאחרי 3 שנים הם נשארו רק עם משכנתא).

אסיים בתאור הפעם הראשונה בהיסטוריה שכסף זול הונפק על ידי המדינה ישירות לאזרחיה ללא חוב בשנת 287 לפנה"ס ברפובליקה הרומית. על הרפובילקה הרומית יש ביקורת רבה על דרך התנהלותה מול חלק מאזרחי המדינות הכבושות שלה אבל כן אפשר ללמוד משהו מהדרך בה ניהלה את הכלכלה שלה והדרך שהתיחסה לאזרחיה.
מצב המדינה באותו זמן תואר בצורה יוצאת מן הכלל על ידי Howard Milford בספרו The american plutocracy משנת 1896:
"אזרחי רומא היו המשגשגים ביותר והמאושרים ביותר כיוון שלא הכירו מהו עוני, כספה של רומא הונפק ישירות לאזרחיה והורכב מחומרים זולים כנחושת מבוסס בלבד על האמון והאשראי שניתן ע"י המדינה. עם שפע הכסף היא בנתה את בתי המשפט ובתי המקדש המרהיבים שלה, היא חלקה את אדמותיה בצורה שווה בקרב אזרחיה בצורת משקים קטנים ועושר נשפך לתוך אוצרותיה של רומא"
תקופה זו ידועה כתקופת הזוהר של רומא והיא נמשכה כ160 שנים ! אתם יכולים לתאר לעצמכם את הכלכלה בשיטה של היום ללא משברים או עוני מעבר לכל 5 שנים?


מקורות:
כיצד נוצר כסף
ביל סטיל "הסוד מארץ עוץ"
על המחסור בכסף ברנארד לייטאר 
אדוארד ג'י גריפין על יצירת הפדרל ריזרב
על הגרינבאק של לינקולן
יצור כסף ללא חוב בתקופת קנדי
הנס של וורגל

47 תגובות:

  1. מעולה, אחד המאמרים המדויקים והחזקים

    השבמחק
  2. מי הוא הגיבור שירים את הכפפה.........
    ערן בנק ישראל נותן הלוואות מה הוא עושה עם הרווחים שלו עת קיבל את הריבית על הלוואות אלה.
    דרך אגב ממי בנק ישראל לוקח הלוואה על מנת להלוות כסף.
    האם כאשר בנק ישראל נמצא באוברדרפט הוא מדפיס כסף ללא גיבוי (זהב)?

    השבמחק
    תשובות
    1. בנק ישראל בעשור האחרון (לפחות) מחזיר עם רווחי הריבית את הפסדיו. ההפסדים רק בשנתיים האחרונות שלו הגיעו ל20 מיליארד ש"ח. בשביל שהריבית תוכל לכסות כזה סכום נאלץ להזדקן בהרבה שנים אם בכלל נזכה לראות את זה.

      לבנק ישראל יש מכונת הדפסה ולכן הוא לא צריך להלוות מאף אחד בשביל ליצור כסף. רק ללחוץ על Enter.
      בעיקרון בנק ישראל יכול לעשות מה שהוא רוצה. על פי החוק החדש של בנק ישראל. הנה לשון החוק:
      לשם השגת מטרותיו ומילוי תפיקידיו יהיההבנק רשאי:
      6. לעשות כל פעולה אחרת שתיראה לבנק דרושה, ובלבד שנתקבל אישור הוועדה לסוג הפעולה כאמור; סבר הנגיד שיש מקום לפעולה כאמור בנסיבות של דחיפות מיוחדת, יהיה רשאי הנגיד להורות על הפעולה וידווח לוועדה על כך סמוך לאחר ביצועה.
      כלומר על פניו אבי אין שום מגבלה לבנק.

      בנק ישראל מגלגל את האוברדראפט שלו עם חובות נוספים או מצמצם אותו מרווחיו. זה אכן עלול להכניס את ישראל למצב בעייתי מאד בעוד כמה שנים שכן היום בעיקר מהימורי המט"ח שלו , הבנק מחזיק יותר 290 מילארד ש"ח חוב. יש לכך השפעות נוספות כמו העובדה שהבנק מוגבל בהעלאת הריבית שלו כדי לא להגדיל את ההוצאות על הריבית של החוב שהוא מחזיק וכו' ,בקיצור לא משהו שמעודד אותי לקראת השנים הבאות

      מחק
    2. במילים פשוטות בנק ישראל גונב את הכסף ומכרו אותנו כמו עבדים

      מחק
  3. שאפו!

    עמית.

    השבמחק
  4. מדהים איך אתה וקיצוני הקפיטליסטים מגיעים בסוף לאותה מסקנה
    רק ששכחת לציין פרט מאד חשוב!
    מאחר והממשלה לא תוכל להגדיל את כמות הכסף במשק מעבר לצמיחת התוצר מבלי לגרום לאינפלציה, יוצא מזה שתקציבי הממשלה יצתרכו להיות מאוזנים או בגרעון קטן בלבד השווה לקצב עלית התל"ג ואפילו לקטון בשנות משבר כאשר התל"ג קטן.
    הלוואי שממשלת וכנסת ישראל יוכלו להעביר תקציב כזה אבל נסה לקצץ בתקציבים בארץ ותראה שכמו שעד היום הדבר לא צלח גם בעתיד כנראה שהדבר לא יצליח, ראה את ביבי וניסיונותיו כשר אוצר לקצץ את תקציבי הרווחה.
    בוא תגיד לנו בבקשה על מה בסל שרותי הממשלה נצתרך לוותר בשל קבלת התוכנית שהיצעת ( או לחילופין מה הם המסים החדשים שאתה מציע להטיל כדי לגרום לה לקרום עור וגידים) זה לא יפה כך להסתיר פרט חשוב שכזה מקוראיו התמימים של הפוסט.
    אור

    השבמחק
    תשובות
    1. אור אתה עדיין חושב באותו קו מחשבה שכולנו כלואים בו מאז יום היוולדנו.
      מהו תקציב? זה סכום כסף שיש לממשלה שאותו הם מחלקים בין המשרדים השונים. היום רוב כספי הממשלה מבוססים על כסף שלא קיים (כספי חוב). אז נכון היום אתה יכול לתת לכל משרד את מבוקשו ויחד עם זה אם תעשה זאת תשעבד גם על הדרך את עתיד ילדיך ואת עצמך.גם אם תבצע את חלוקת התקציב בשיקול דעת אז השיעבוד יהיה עוד תקופה ארוכה אבל לא תוכל למנוע זאת כי זו מהותה של כלכלה מבוססת על חוב. אתה מוזמן לקרא איך כסף נוצר בצד ימין באתר להבין את המכאניזם יותר לעומק.
      בנוסף סכום עתק של כמעט רבע מתקציב המדינה מתבזבז במשק כתוצאה מכלכלה שמבוססת על חוב. זה למעלה מ60 מיליארד ש"ח שיתפנו לך. רק זה לבדו יכול לגרום לך ליצירת תקציב ללא חוב עם פלוס. העברת תקציב שלא מבוסס על חוב לא תגרום למצב שיהיה חסר כסף אם אכן יוצמד לקצב גדילת המוצרים,השירותים או האוכלוסיה. זה הרעיון- לא תצטרך לקצץ מאף סל של שירותי הממשלה אם השירות הזה הוא אמיתי ולא סתם בזבוז כסף כמו למשל תקציב הקשר המנופח והמגוחך שיש לכל ח"כ עם הציבור.
      עכשיו אם אתה בא ואומר שהמטרה של הממשלה היא העברת תקציב לשם העברת תקציב בלי לקחת בחשבון את הצרכים האמיתיים של האוכלוסיה אלא רק תחרות של משרדים מי משיג יותר אז הרי פה חוטאת הממשלה -היום על החטא הזה אתה תשלם בעתיד ,בשיטה ללא חוב היא לא תוכל לעשות זאת. פשוט כמו שזה נשמע.

      מחק
    2. ערן שלום ותודה על תגובתך.
      כמו שכנראה לא ממש הבנת, אני מאד בעד תקציב ללא חוב אני אשמח אם הממשלה לא תוכל להגדיל את תקציבה מסיבה זו או אחרת. העניין הוא שזו זרית חול בעיני הקוראים לטעון ש60 מליארד שח יתפנו לצרכים תקציביים בן לילה, הסכום הזה יתפנה רק לאחר שנחזיר את כל החובות שלקחנו בשל ניהול תקציבים חורגים בעבר והדרך היחידה להחזיר חובות אלו היא לחסוך ולנהל תקציב ללא גרעון בהווה. מה שמוביל אותי לשאלות ששאלתי בשאלתי הקודמת.
      אור

      מחק
    3. אני מסכים איתך שתהיה תקופת הסתגלות למעבר לכלכלה שלא מבוססת חוב. אם זאת כמו שכתבתי החזר החובות אם יפרס לזמן מספיק ארוך לא אמור לפגוע בפעילות הרגילה של הממשלה. הממשלה תוכל גם כך להגדיל את כמות הכסף בהתאם לקצב גידול המשק והכסף שמופנה לחוב יהיה קטן ומדורג מספיק כדי לא לגרום לאינפלציה ופה שוב אנחנו חוזרים לתשובה שלי למעלה.

      בסה"כ כל הדברים שאני כותב פה הם לא פרי המצאתי ,הם דברים שנעשו בעבר ואם הצליחו אז אין סיבה שיכשלו היום - ראה מקרה לינקולן והגרינבאק.
      ערן

      מחק
    4. טוב שאנחנו מסכימים, אבל
      אם המדינה לא מנהלת תקציב גרעוני ומחזירה חובות ישנים אז אין היא נזקקת ליותר כסף מאשר תקבולי המיסים שלה כך שאין זה משנה כלל אם הכסף הוא מבוסס חוב או לא. במילים אחרות גם אם הכסף ישאר מבוסס חוב, אם המדינה לא תנפיק חובות חדשים (נטו) ותחזיר את הישנים יהיה אפקט זהה אם הכסף הוא מבוסס חוב או לא.
      אור

      מחק
    5. הצלחת לבלבל אותי.
      לא הבנתי את השאלה שאלך

      מחק
    6. הסברים
      1 אתה אומר:המדינה לא מנהלת תקציב גרעוני
      2 אתה אומר:המדינה מחזירה חובות ישנים

      במצב כזה: אין זה משנה כלל אם הכסף הוא מבוסס חוב או לא.

      הסבר: גם אם הכסף ימשיך להיות מבוסס חוב המדינה לא תזדקק לחובות חדשים כי תקציבה אינו גרעוני.

      בבירכת בקרוב עלנו ועל כל עם ישראל
      אור

      מחק
    7. המדינה לא תוכל לנהל תקציב שאינו גרעוני לאורך זמן כי החוב שלה גדל בצורה אקספוננציאלית (בריבית דריבית) בעוד הכנסותיה גדלים במקרה הטוב בצורה ליניארית ולכן בכלכלה מבוססת חוב הגרעון הוא חלק בילתי נפרד ממנה, אי אפשר להמנע ממנו, זה כמו שכלב ינסה לתפוס את זנבו אבל הזנב רק ילך ויתרחק ממנו בכל סיבוב.הדרך היחידה למנוע גרעון הוא ליצור מנגנון כלכלי שלא מבוסס על חוב. אז נכון שגם במקרה כזה תצטרך להחזיר את החוב אבל אז הוא יהיה מוגבל ולאחר X שנים תפטר ממנו לתמיד או עד שהבנקים שוב יכפו עלינו שוב שיטה הרסנית.

      מחק
    8. אני מניח שהתכוונת שהמדינה לא תוכל לנהל תקציב גרעוני ולא כפי שכתבת
      הנחת הממשלה היא שגם המשק (ואיתו יחד הכנסות הממשלה ) גדל בצורה אקספוננציאלית
      ולענייו החוב, אני מסכים שעל המדינה לנהל תקציב לא גרעוני ולכן ללא חוב אבל זה לא קורה.
      אור

      מחק
    9. צריך לעבור למזומן ולהחזיר את החוב לעולם ולהפסיק להשתעבד אם נרצה או לא זה העתיד

      מחק
  5. אני לא מבין משהו בהצעה שלך.
    אתה מציע לוותר על מנגנון הריבית בכלל או רק על זה של המדינה כלפי בנק ישראל על-ידי זה שמדינה תדפיס בעצמה את הכסף?
    ואיך הכסף הזה יגיע לאזרחים או לחברות ועסקים שרוצים לצמוח?
    האם ההלואות האלו (למשכנתא/אוטו חדש/הקמת עסק) יוחזרו ללא ריבית אלא רק כספי הקרן יוחזרו? בפריסה לכמה שנים?
    והשאלה הכי גדולה איך תבחין בין חברות המלוות כסף ויש סיכוי גבוהה שלא יוכלו להחזיר את הקרן ???
    היום חברות כאלו מנפיקות אג"ח בריבית גבוהה יותר כדי לתגמל על הסיכון העודף.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימי
      במסגרת המחשבה מחוץ לקופסא רציתי לשאול אותך:
      למה צריך ללוות כסף? למה לא נשתמש בשיטה בה יוצרים כסף לפי הצורך? אם היום כלכלה מבוססת על הלוואות זה אומר שחסר כסף.חשבת פעם איך חסר משהו שאנחנו מייצרים אותו?
      הרי אם היתה מכונה שמייצרת נפט או זהב למשל לא היה מחסור בסחורות האלו בעולם. אז איך יכול להיות שכסף שהיצירה שלו נמצאת 100% אצל האדם וזמינה תמיד ,דווקא הוא חסר. הפתרון בשיטה ללא חוב הוא שאם אתה שולט בהיצע הכסף תוכל לשלוט בכמויות שלו כך שהוא לא יהיה חסר.
      דוגמא מצוינת לכך תוכל/י למצא במאמר על הנס של וורגל:
      http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/blog-post_21.html

      איך יגיע הכסף? הכסף יגיע לציבור דרך הבנקים בדיוק כמו שהוא היום . הבנקים יטפלו בהפקדות של הציבור ושל חברות.

      לגבי הצמיחה- צמיחה שמבוססת על הלוואה איננה צמיחה בת קיימא כי בכל משבר הכסף שעליו מבוססת הצמיחה יכול להעלם ואז מה יהיה? ראי מקרה הטיקונים והפנסיות שלנו, האם צמחנו בעקבות כך? אולי הטיקונים אבל בטח שלא את/ה. מאמר מעניין בנושא תוכל/י למצא כאן:
      http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/10/blog-post_29.html

      לגבי הריבית: כמו ששמת לב בנס של וורגל, העיירה בניגוד לכל העולם צמחה צמיחה אמיתית תוך הנהגת ריבית שלילית.
      נשמע מוזר? הבעיה שזה אמור להיות המצב הרגיל ואנחנו פשוט התרגלנו למוזר.

      ולגבי השאלה הגדולה שלך - חברות לא יוכלו להיות ממונפות ב100% כמו שדלק נדל"ן למשל מונפה.אני אפתיע אותך : היום בחלק מהמיקרים אין שום משמעות לדירוג אג"ח. רוב המשכנתאות הכי מסוכנות בארה"ב ב2007 דורגו בדירוג הגבוה ביותר. דלק נדל"ן של תשובה דורגה גבוה בחברת הדירוג מעלות שנה לפני שהחלה קריסתה. ארה"ב ויפן עם דירוג החוב הגדול בעולם כשהן בעצמן נושאות את החובות הכי גדולים בעולם.האינטרס של חברות הדירוג עצמן לפעמים עולה על השיקולים הראליים. בנק שיהיה חסר אחריות ויתן הלוואות לטיקון או לאדם פרטי ואותו טיקון או אדם יפשוט את הרגל עלול אז הבנק בעצמו לפשוט את הרגל. הפעם בניגוד להיום פשיטת רגל של בנק לא תוביל לקריסת כל המערכת הבנקאית כי היא תהיה מבוססת על כסף אמיתי ומכאן שגם לא יהיה הצורך לחלץ אותו מכספי המיסים שלך.

      ערן

      מחק
    2. תודה על התשובה המפורטת ומחכימה מאוד...
      אם אפשר לפשט אז הצעתך בעצם לוותר על מנגנון ההלוואות ושכל אחד יחייה לי יכולתו וצרכיו (קומוניזם ?).
      אני חושב שהתנועה הקיבוצית ניסתה את המנגנון הזה אבל היא לא כל כך הצליחה...
      נראה לי שזהו חזון אוטופי ולא מציאותי.
      הוא ייתכן בעולם מושלם בו כל האנשים הגונים וישרים ואף אחד לא ינצל את המנגנון לצרכיו, אבל מצד שני אולי נהיינו חברה מושחתת בגלל המנגנון הנוכחי...

      מחק
    3. שוב שלום,
      נראה לי שבכל זאת פספסת משהו:
      לא אמרתי לוותר על מנגנון ההלוואות - אמרתי שפשוט בעולם כזה לא תצטרכי להלוות אבל המנגנון הזה עדיין יהיה קיים. המערכת הכלכלית שאיננה מבוססת על חוב לא תהיה שונה מהמערכת היום בכל הקשור לשוק החופשי והתחרות. אין שום קשר למערכת שהונהגה בקיבוץ או בקומוניזם.
      השינוי היחידי : כסף ייוצר בפורפורציה לקצב גידול השוק ובכך תמנע אינפלציה. העולם יתאים את עצמו לפי המשאבים הקיימים בכדור הארץ ולפי צרכיו האמיתיים . המירוץ אחר תרבות צריכה אינסופית תפסק.
      ואגב המנגנון הזה לא בנוי על אמון עיוור ,ככה שלא כולם יהיו חייבים להיות הגונים וישרים בשביל לקיים מערכת כזו, אם כי לא הייתי מתנגד לעולם כזה.

      ערן

      מחק
  6. לגבי רומא, אני הייתי משמיט את הדוגמא. בכל זאת מדובר על כלכלה מבוססת עבדות

    השבמחק
    תשובות
    1. עידן אתה צודק שרומא סוחבת תיק לא מוסרי על עצמה אך כלכלתה לא היתה מבוססת רק על עבדות אלא גם התבססה על חלוקה צודקת של העושר בין אזרחיה.
      בכל מקרה הוספתי הבהרה במאמר שמציינת את התיחסותי רק לשיטה הכלכלית שם

      תודה על ההערה
      ערן

      מחק
    2. לגבי רומא. זה היה מאוד מורכב, אבל בכל מקרה, האזרחים היו מיעוט זעיר ועשיר- על פני תקופה של מאות שנים, גודלו של המיעוט הזה נע בין 2% ל10% מהאוכלוסיה. לקרוא לזה חלוקה צודקת, זה כמו להגיד שבמערב יש חלוקה צודקת בין אנשי העשירון העליון. ודרך אגב, עד כמה שאני יודע, הפער הכלכלי העצום הזה היה אחד הגורמים העיקריים לקריסת האימפריה.

      מחק
  7. לאנונימי מ-5:18
    תרשה לי להשיב.
    ההצעה שכל אחד יקבל לפי צרכיו ויתרום לפי יכולותיו כלל וכלל אינה חלק מההצעה שהציע ערן.
    מה שערן הציע זה לעבור לבסיס כסף אחר. בסיס כסף שאינו מבוסס על חוב.
    היום כדי שמישהו יוכל לחסוך לאוניברסיטה לילד, למישהו אחר חייב להיות חוב בסכום גדול יותר. משום שמקורו של כל שקל בחוב.
    היום כשמישהו מסיים לשלם את המשכנתא ונושם לרווחה, מישהו אחר מקבל עליו חוב בגודל המשכנתא הזו. משום שאחרת כמות הכסף קטנה. לכמות הכסף אסור לקטון כי אז יחול גל של פשיטות רגל, אין מאיפה לשלם את הריבית במשק.
    ככה אנחנו מטפסים אחד על השני ומנסים להשיג עוד קצת כסף (אויר) לנשימה.
    קצת אבסורד, משום שאנחנו מדפיסים את הכסף. או יותר נכון, בנק ישראל שהסכמנו בשתיקה שיעשה זאת.
    אז למה לא נדפיס מספיק כסף ללא חוב? למה צריך לדרוך האחד על השני כדי להתקדם קצת?

    לא מדובר על קומוניזם, עדיין אנשים יעבדו וירוויחו כסף בהתאם לכישוריהם והמוטיבציה שלהם, אולם הכסף שהם ירוויחו לא יהיה מבוסס על חוב, כלומר, לא יבוא על חשבון הזולת ששקוע בחוב.
    זו דרך הרבה יותר צודקת.

    ונקודה הכי חשובה - הקומוניסטים השתמשו בכסף מבוסס חוב, בדיוק כמונו. כלומר בהיבט של ייצור הכסף השיטה בה אנחנו עובדים היום היא השיטה הקומוניסטית! אנחנו הקומוניסטים!!! הבה נפנה לליברליזם האמיתי ונשחרר את ייצור הכסף לכל אדם. זוהי זכות טבעית של כל אחד, מדוע נתנו אותה ללא תמורה לבנק מרכזי בראשו עומד אדם בעל אזרחות כפולה וסמכויות בלתי מוגבלות בכל הקשור לייצור הכסף? אפילו הנאמנות שלו למדינת ישראל לא ברורה, משום שבאותה העת שהוא נשבע לשרת את מדינת ישראל, הוא נשבע לשרת גם את ארה"ב.


    עמית.

    השבמחק
    תשובות
    1. מצטער אבל זה עדיין לא ברור. אתה יכול להבהיר בצורה מעשית יותר?
      נניח אני רוצה לקנות בית ואין לי את כל הסכום, הבנק יתן לי את הכסף בלי שאהיה חייב לו כלום או שאהייה חייב לו רק את הקרן?
      ונניח שחברה רוצה לגדול או לשלם כסף לעובדיה כשרגע אין לה אבל בעתיד "אמור" להיכנס, אז היא תקח הלוואה בלי ריבית למרות שיש סיכוי שלא תוכל החזיר.
      קצת קשה לי להבין את הפרקטיות של ההצעה הזאת?
      תודה,
      ניר.

      מחק
    2. בצורה מעשית יותר:
      אם תרצה ללוות את הכסף תוכל ללוות אותו מכל אדם (אין מציעים לאסור על הלוואת כספים).
      אם הבנק יוכל להמשיך ולהלוות כסף זה עניין שערן לא התייחס אליו. בעיקרון לדעתי כדאי לאסור על הבנק להלוות כספים שלא שייכים לו, משום שהזכות הזו מנוצלת לרעה היום. חלק גדול מהכספים הולווה לטייקונים ומאפשר להם לרכוש את השליטה בעסקים, ולסחוט את הרווחים וההון. היתרון שבמתן אשראי לאזרחים לא מפצה על החיסרון שבריכוזיות ומתן המשאבים לבודדים.

      לגבי השיטה המוצעת ב"נס של וורגל", הכסף שתנפיק המדינה יאבד מערכו 1% מדי חודש, וזה ישמש כזרז להשתמש בו. לפיכך מהירות הכסף (המהירות בו הכסף עובר מיד ליד) תגבר בצורה דרמטית, ויהיה לכולם יותר כסף, כך שהצורך בהלוואה יקטן באופן דרסטי. השאלה מניין ליזמים יהיה כסף, תיענה באופן אחר, אנשים יעדיפו להשקיע ביוזמה ולא להחזיק את הכסף (במתכונת של וורגל). כך שההלוואה כלל לא תידרש.


      עמית.

      מחק
    3. עוד נקודה למחשבה.
      נניח שאנחנו כבר חיים בעולם מושלם בו הכסף אינו מאבד את ערכו. כמה אנשים היו מלווים את כספם דרך הבנקים ליוזמות עלומות? לדעתי חלק קטן מהאנשים היה עושה זאת.

      כיום המערכת מכריחה את האזרח להלוות את כספו למיזמים, אם זה מלון של תשובה בוגאס, ואם זה חברת מודו שמייצרת את הסלולר החדש.
      הסיכוי שאזרח שאין לו מושג בהייטק או בנדל"ן ילווה את הכסף שלו לתשובה או לדב מורן מזערי. ועדיין הוא עושה זאת בעל כורחו דרך הבנקים.
      יש בעייה מוסרית במיזמים שמגייסים את הכסף בכפייה מאנשים. אם על כך נסמכת היוזמה אז לדעתי מראש היא לא צריכה להתקיים.
      אולם דווקא מערכת כסף חדשה שמזרזת את מהירות הכסף תאפשר יותר מיזמים, בצורה שקופה, מבוזרת, ולעניות דעתי גם מוסרית. לפיכך מגדילה את הסיכויים שהכסף ישמש באמת לשיפור איכות החיים של האנשים, ולאו דווקא לשיפור איכות החיים של הטייקונים כפי שמתרחש היום.

      עמית.

      מחק
    4. לא בדיוק המערכת מכריחה את האזרח להעביר את הכסף אל קומץ אנשים במקום לפתח נקודות קטנות של כלכלה מקומית חזקה ויציבה, הבנקים מלווים רק למקורבים שלהם

      מחק
  8. ערן
    איך מערכת סגורה ללא חוב תתמודד מול יבוא/יצוא (כולל אנרגיה)
    איך המערכת תתמודד מול צרכי מלחמה (הוצאות מעל לתכנית)
    איך המערכת תתמודד מול השחיתות וההון השחור.
    איך המערכת תתמודד מול הטיקונים.
    כרגע קיים כסף וחוב בצורה לא מבוקרת של אזרחי ישראל בארץ והרבה בעולם. איך עם שינוי השיטה למערכת יהיה כלים להתמודד עם הכספים האלה.
    אבי ג

    השבמחק
    תשובות
    1. התשובה שלי:
      1) איך נתמודד עם יבוא יצוא? נשלם בכסף ללא חוב ונקבל כסף מבוסס חוב. בעיקרון אם הכסף ללא חוב ינוהל באחריות יהיה לו ביקוש רב בעולם, וזה יהווה יתרון ביצוא\יבוא.
      2) צרכי מלחמה - דעתי האישית שחלק גדול מהמלחמות הם מניפולציה. ראה את הסרט הדוקומנטרי ששודר בערוץ 1: "מי רצח את אבא?". ובכל זאת, מלחמות ימומנו ע"י מיסוי כבד, וירידה ברמת החיים. בדיוק מה שקורה כשמממנים את המלחמה בעזרת אינפלציה בכסף מבוסס חוב.
      3) שינוי בסיס הכסף כשלעצמו אינו משנה את שחיתות או ההון. אבל הוא משפיע על המוטיביה של האנשים. כשהמחסור בכסף יצטמצם, אז הרצון להשיג כסף בגניבה יפחת. כך שתופעות ההון השחור והשחיתות יפחתו.
      4) לטייקונים יהיו פחות משאבים, משום שהאזרחים לא ילוו להם את כספם כפי שהם מלווים בעל כרחם היום. ההלוואות האלה הם החמצן של הטייקונים.
      5) כשהממשלה תנפיק כסף שנקי מחוב, החלק של הכסף מבוסס חוב ילך ויפחת עם השנים עד להיעלמות מוחלטת.

      עמית.

      מחק
  9. ערן. כבוד. מאמר מדויק שמתאר את הפיקציה בה אנו חיים.
    רוצים לאתגר את המערכת ?.
    שמעתי שיאיר לפיד "מחפש את הכסף" . שלחו לו את המאמר בצירוף תג מחיר של 35 מיליארד ש"ח כל שנה . זו עלות הריבית על החוב הלאומי.

    השבמחק
  10. ערן, לא הבנתי מספר דברים.
    1. בשיטה כלכלית שלא מבוססת חוב, אתה מציע שהממשלה תדפיס כסף בהתאם לקצב הצמיחה במשק. אבל מה יקרה כשקצב הצמיחה יהיה נמוך או שלילי ויהיה חסר כסף - כיצד הממשלה תתמודד עם זה אם יהיה אסור לה להדפיס עוד כסף וגם יהיה אסור לה לקחת הלוואות?
    נניח ויש מלחמה או שיש בעיות אחרות שבאופן בלתי צפוי דורשות הקצאה גדולה של כסף שלא תוכנן? אם יהיה אסור לממשלה ללוות כסף או להדפיס אז איך היא תסתדר?ואם היא בכל זאת תדפיס או תיקח הלוואה אז המצב יהיה כמו היום וממשלות יעשו את זה ועדיין יכנסו לחובות.

    2. כיצד השיטה תתמודד עם יזמות וגיוס כספים לחברות קטנות שזקוקות להון התחלתי כדי לממש את חזונם? הרי יש פה סיכון ואף אחד לא ילווה כסף ללא ריבית כאשר הסיכון הוא גבוה

    3. איך אדם פרטי יקבל הלוואה לצורך קניית דירה? למה שהבנקים ילוו לאדם הפרטי כסף ללא ריבית? ומה יקרה אם עדיין הוא לא יעמוד בתשלומים?

    4. אתה טוען שבשיטה כלכלית מבוססת חוב, בהכרח גורם לפערים הולכים וגדלים ומישהו שיש לו כסף זה בהכרח על חשבון מישהו אחר שאין לו. אבל גם בשיטה שלא מבוססת חוב יהיה כמות כסף במערכת ועדיין הוא יכול להתחלק בין כולם כך שיהיו פערים גדולים. איך בדיוק זה ימנע פערים?

    תודה,
    מוטי.

    השבמחק
  11. ערן
    אם הבנתי נכון שהשיטה כסף ללא חוב הוא מצב של הפיכת הכסף לסחורה.
    כלומר אם בנק ישראל מדפיס כסף אזי הוא מוכר את הכסף לבנקים ולממשלה תמורת ערך הכסף פלוס דמי ניהול כאשר במידית הוא מקבל את דמי הניהול (יוגדר לפי אחוז מערך הסחורה) ואז כל חודש יקבל את החלק היחסי של הכסף הנמכר עד גמר התשלום לפי תנאי הרכישה/מכירה (לגבי אורך תקופת התשלום).
    על עקרון דומה הבנק קונה את הכסף מהציבור (שכירים ובעלי חברות), משלם במידית דמי ניהול ואחר מחזיר כל חודש לעו"ש של בעל החשבון עד גמר התשלום.
    גם הבנק יכול למכור כסף לאזרח תמורת דמי ניהול והחזר חודשי של האזרח לבנק.
    שיטה זאת היא לא חוב אלא שוק חופשי של קניה ומכירת כסף כאשר יש גבול מקסימום של דמי ניהול (אחוז מסוים מסך הכסף הנרכש שיוגדר בחוק).
    ערן האם זאת השיטה שהתכוונת אליה

    השבמחק
  12. ערן תודה על המאמר עכשיו משאר רק ליישם :)

    אין לי הרבה מה לחדש מעבר למה שכבר נאמר. רציתי לחדד נקודה אחת - בתגובה לאור - אחת הבעיות עם החוב כאמור היא שהוא נושא ריבית ולכן תמיד הסכום שצריך להחזיר לבנק המלווה (קרן ההלוואה + ריבית) תמיד גדול מסכום הכסף שקיים (שהוא הקרן בלבד) לכן תמיד יהיה מחסור בכסף. כפי שכבר הציעו פה, אם המדינה תנפק כסף דרך התקציב בריבית שלילית, כמו בניסוי וורגל, הבעייה הזו תיפטר ואפיל נצטרך הרבה פחות כסף מאשר היום. גם אם לא יקבלו את המנגנון של היטל עיכוב, מספיק שהכסף שיונפק יהיה נטול ריבית כדי לחסל את בעיית ה"אין מספיק כסף".

    השבמחק
  13. כלכלת רומא היתה מבוססת עבדות גם עם הכסף הטוב וגם עם הכסף הרע. כך שהעבדות לא משחקת תפקיד לצורך הענין, אלא רק מנגנון הכסף.

    השבמחק
  14. מעניין שיש כאלה שהחלו לדבר פה על קומוניזם ושיטה כלכלית בכלל, לא רק על שיטה מוניטארית. כדאי לבדוק את תורתו של סי.ה. דגלאס (אשראי חברתי) שקושרת בין המערכת המוניטארית לבי קפיטליזם. השינוי המוניטרי שמדובר פה, ייגרור בהכרח שינוי של השיטה הכלכלית שלנו מן היסוד. לפרטים נספים אפשר להיכנס לכאן

    "אשראי חברתי"
    http://en.wikipedia.org/wiki/Social_credit

    ערך לא פשוט לקריאה מבחינת הפשה, אבל יש כאן כמה תובנות מדהימות בפשטותן לגבי התנהלות המשק והקשר האמיץ שלה לשיטה המוניטארית.

    השבמחק
  15. נראה לי שחסרות כמה דוגמאות קונקרטיות שידגימו ויבהירו את השיטה עבור האזרח מחד ואיש עסקים מאידך: (ואז המאמר יהיה מושלם)
    1. כיצד אדם רוכש דירה במערכת החדשה.
    2. כיצד אדם, נגיד יזם היי טק, מגייס הון ראשוני לסטארטאפ

    השבמחק
  16. ישי,
    תמיד תענוג לקרוא את ההמלצות שלך, כך גם עם "אשראי חברתי". דוגלס היטיב להבין את המחלות שלנו (לפני דורות) שרק הולכות וגוברות עם השנים. כדאי לחדד את המסרים שלו, כי בסופו של דבר הם די פשוטים.

    תודה.

    עמית.

    השבמחק
  17. מישהו יכול אולי לומר לי איך עובדת המערכת הבנקאית בסיו? כי גם פה יש את בנק אוף צ'יינה אבל כמו שאני מבין הוא בבעלות המדינה, מה זה אומר על ייצור כסף וכו'?
    ביביבי

    השבמחק
    תשובות
    1. זה שהבנק ממשלתי לא משנה את העובדה שהמערכת בסין כמו בכל העולם עובדת באותה שיטה בה כסף מבוסס על חוב.

      מחק
    2. אבל במקרה כזה.. הריבית חוזרת לקופת המדינה, לא?

      מחק
    3. בישראל למשל הריבית משמשת לכיסוי ההפסדים של בנק ישראל

      מחק
  18. יוסי לאחרונה יש אנשים פה בארץ שעובדים על פתרונות מעשיים לדברים מהסוג שאתה שואל. מדובר, בשיא הקיצור, בהשבה של המערכת הבנקאית אל החברה - אל התפקיד שאמור להיות לה - או בקיצור "בנק חברתי". זהו בנק (שנמצא בבעלות לקוחותיו) שבו ההון המושקע המשותף של כולם משמש לצורך הלוואות לחברים. הרעיון הבסיסי הוא, שדברים שאדם אחד לא יכול לעשות לבד (לבנות בית, למשל) - קהילה שלמה יכולה לעשות. כסף הוא רק דרך לתרגם את המחוייבות הקהילתית לכדי משהו שאנחנו יכולים לתפוש, או שלכך לפחות הוא נועד... הנא דוגמא לאיך זה אמור לעבוד, בעקרון.

    http://cafe.themarker.com/post/2366931/

    כדאי לקרוא עד סוף, כולל התובנה לגבי מיזמים כלכליים נושאי רווח גדולים ואת מי הם באמת משרתים...
    לפרטים נוספים חפשו "הבנק החברתי" בפייס :)

    השבמחק
  19. בויקיפדיה כתוב משהו שונה על החוק של ג'ון פ.קנדי.

    השבמחק
  20. ערן אתה גאון

    השבמחק
  21. תודה רבה על הפוסט המדוייק והחשוב.
    אשמח מאוד לפרסם אותו באתר החדשות האלטרנטיבי - פרויקט אמת אחרת http://www.emetaheret.org.il

    אתם מוזמנים לפנות אליי אם תרצו.

    בברכה,

    השבמחק
  22. סליחה, אבל אתה טועה ומטעה, ומעורר תקווה כוזבת שיש פה איזה פתרון קסמים שכולם החמיצו אותו.
    ראשית, הבנק המרכזי הוא אורגן של המדינה, הוא לא גוף זר. יש סיבות היסטוריות לכך שרוב המדינות העבירו את סמכות הנפקת הכסף לגוף בלתי נבחר ובעל מערכת שיקולים מוסכמת (לפעמים בחוק). אבל הן עדיין העבירו את הסמכות לגוף שהן הקימו, לרוב לפי חוק, ועם מנדט ברור מטעמן. גם כאשר הבנק המרכזי מלווה לממשלה כסף, זה משחק סכום אפס. אין פה תשלומי ריבית למישהו שאינו בסופו של דבר משלם המסים. הריבית שאנחנו משלמים מהמסים שלנו היא על כסף שהממשלה לוותה מהציבור (אנחנו) או משוק ההון, לא מבנק ישראל.
    שנית, גם כשהממשלה מנפיקה כסף, כמו שאתה מספר שקנדי עשה, הכסף הזה מייצג חוב. אם ביום א' הממשלה מדפיסה 100 דולר ומשלמת בהן לפלוני, וביום ב' אלמוני מקבל את הכסף ורוצה לשלם בו מסים לממשלה, היא מחוייבת לקבל את הכסף לפי ערך של 100 דולר (זה טבעו של הילך חוקי). זה בדיוק כמו לתת למישהו שטר חוב.
    שלישית, רוב הכסף בשוק איננו כסף נייר, זה בסה"כ מכשיר שמאפשר מסחר. לכן מי מדפיס את הכסף זו באמת לא שאלה חשובה.
    רביעית, המדינה יכולה להדפיס כמה כסף שהיא רוצה, אבל היא לא מייצרת בזה כל ערך. כסף הוא רק סמל, שקונה את כוחו מכך שהוא נדיר. המדינה יכולה לתת שירותים לאזרחים רק בכסף שלקחה מהם כמסים או בכסף שלוותה. הדפסת כסף היא במקרה הטוב (כשמדפיסים רק מספיק לצרכי המסחר) שירות לאזרח, ובמקרה הרע (כשמדפיסים כדי לייצר ערך) הונאת הציבור.
    בסוף, הדרך היחידה להימנע מחוב היא לא ללוות. אין שום דרך לעקוף את זה. אבל הפשרה הדמוקרטית שאנחנו חיים בה היא כזו שבה המדינה דווקא לווה. חבל, אבל אין שום פתרון קסמים מונטרי נגד זה.

    השבמחק