דרמה בסוף 2011: הונגריה החלה בתהליך סגירת הבנק המרכזי שלה. קרן המטבע הגיבה בסנקציות

בהונגריה התחוללה דרמה גדולה במהלך הסופ"ש: לראשונה במאה ה21 מדינה בעולם המערבי קיבלה חוק שאם ייושם במלואו יגרום לסגירתו של הבנק המרכזי ולמיזוגו עם רשות ממשלתית.באופן יוצא דופן, מהלך כזה יפקיד את יישום המדיניות המוניטרית בידי ממשלה נבחרת. חוק זה שכלל עוד שינויים במבנה הארגוני של הונגריה גרר תגובות נזעמות בגיבוי התקשורת העולמית מצד ממשל ארה"ב והאיחוד האירופי. הבנק האירופי וקרן המטבע העולמית אף הטילו סנקציות על ההונגרים.


מאחר שהונגריה היא לא מדינה בכותרות אתן קצת רקע על כלכלתה:
הונגריה הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2004. המדינה התבססה בעיקר על הון זר למימון כלכלתה. המשבר הכלכלי ב2008 פגע קשות בכלכלה ההונגרית ,מה שגרם לגרעון שלה להיות מהגדולים באיחוד האירופי. החוב הלאומי שלה עומד היום על 193% ביחס לתמ"ג, ולאחרונה גם הורד דירוג האשראי שלה לדרגת "זבל".

קרן המטבע העולמית החלה במתן סיוע לכלכלה ההונגרית כבר ב2008. בקשה נוספת סיוע הוגשה לקרן בנובמבר השנה.

באפריל 2010 החליפו מפלגות הימין את המפלגה הסוציאלית בשלטון ,מה שגרם לשינוי חד במדיניות הונגריה ביחס לכלכלתה.

ביום שישי האחרון הועבר חוק מהפכני ,בו הוחלט בין השאר כי הועדה המוניטרית של הבנק המרכזי בהונגריה תורחב משבעה לתשעה נציגים. לנשיא הבנק המרכזי ימונו מטעם הממשלה שלושה סגנים. כל הנציגים לועדה המוניטרית יבחרו על ידי הממשלה. המשמעות היא שהמדיניות המוניטרית תקבע על ידי הממשלה ולא על ידי הבנק.  

אם ניקח את ישראל כדוגמה לבנק מרכזי "מקובל" בעולם-  יש לו שישה נציגים בועדה המוניטרית- הנגיד , סגנו ועוד נציג מהבנק המרכזי, בנוסף יש שלושה נציגי ציבור נוספים. עצמאותו של בנק ישראל נשמרת מעצם חוק בנק ישראל שנותן לנגיד קול כפול בהצבעות.

כאן לא הסתיימו הגזירות על הבנק המרכזי בהונגריה. חוק נוסף שעבר מציע למזג את הבנק המרכזי עם הרגולטור הפיננסי הממשלתי והעומד בראש המיזוג הזה יהיה גם אחראי על הבנק המרכזי. המשמעות של זה הוא ניטרול כוחו של הנגיד הנוכחי וביטול קיומו של הבנק המרכזי במתכונתו הנוכחית.  בכל מקרה חוק זה לא ייושם לפני תום כהונתו של ראש ממשלת הונגריה הנוכחית ב2013.

החלטה כזו היא בבחינת רעידת אדמה בבנקאות העולמית ופגיעה קשה בבנקאים ולכן יש לצפות ללחצים הולכים ובילתי מתפשרים מצד מוסדות הבנקאות העולמיים.
לחצים כאלו כבר למעשה החלו: האיחוד האירופי וקרן המטבע העולמית הודיעו בתגובה כי הם מפסיקים באופן חד צדדי את המגעים למתן הסיוע הפיננסי הנוסף למדינה.אפילו מזכירת המדינה של ארה"ב ,הילרי קלינטון, הביעה דאגה עמוקה מהפגיעה בדמוקרטיה של חלקים מהחוק ,שנוגע גם לשינויים מבניים במוסדות עצמאיים נוספים בהונגריה.
ראש ממשלת הונגריה , ממשיך בינתיים בקו הקשוח שלו אל מול הלחצים הבינלאומיים והודיע כי אם לא ינתן הסיוע ,הונגריה תוכל להסתדר בזכות עצמה.

המגמה של עליות מפלגות הימין באירופה עם החרפת המשבר רק צוברת תאוצה ועמו החשש שעוד ועוד מדינות יאמצו את החוקים שהונהגו בהונגריה במיוחד כלפי הבנק המרכזי. יתכן שזה מה שגרם לתגובה המהירה והחריפה של כל הגורמים האלו.

עוד אספקט מעניין של האירוע הזה היא תגובת התקשורת בעולם.
במהלך ההכנות שלי לכתיבת המאמר סקרתי מספר רב של כתבות בנושא מצד גופי התקשורת בעולם והבחנתי כי בכולם חוזרת פחות או יותר אותה תבנית: מתואר פרטי החוק (בדרך כלל בפן שלילי), אחרי כן הסבר על הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי יחד עם תגובתן החריפה של הבנק האירופי וקרן המטבע העולמית לצעד זה ובכמה מופיעה אף תגובה לתגובה זו מראש הממשלת הונגריה. מה שמעניין הוא שבאף אחת מכתבות אלו לא הוצג ההסבר של הצד ההונגרי לחוק.  רק אציין שחוק שרק 4 חברי פרלמנט התנגדו לו מול 293 שתמכו בו (שזה אחוז תמיכה נדיר בדמוקרטיה ואפילו במונחים של מדינה דיקטטורית) כנראה יש סיבה טובה לקיומו. אפשר אמנם להתוכח אם זה צעד נבון או לא ,במיוחד לאור העובדה  שתחת אותו בנק עצמאי הגיעה הונגריה (ולא רק היא) לפשיטת רגל ובמיוחד לאור ההיסטוריה שבה סגירת הבנק במרכזי הביאה לחיזוק דרמטי בכלכלות אותן מדינות- חלק ניצלו זאת לטובת אזרחיהם (לינקולן) ,חלק אחר בנוסף לעזרה לאזרח ניצלו זאת גם לביצוע פשעים נגד האנושות (היטלר). בכל מקרה הויכוח במקרה הזה הוא לא הוגן שכן כלל לא מוצגת עמדת הצד השני בכלי התקשורת המובילים בעולם כאילו היא לא קיימת או לחילופין כאילו יש אמת אחת והיא האמת שמיצג הבנק המרכזי.
נקודה למחשבה.

 שנה אזרחית טובה!

מקורות למאמר:

yahoo
english.cri.cn