העולם שלנו מלא בתוכניות תמריצים או הקלות הכמותיות מגובים ברוח גבית ממיטב כלי התקשורת ,שמגבים עצמם בדעות הכלכלנים שמיצגים את מיטב החברות ,אותן חברות שבעליהם הם בעלי... אותם כלי התקשורת. התקשורת עכשיו מלאה בכתבות המביעות "דאגה" מכך שהבנק האירופאי לא מפעיל תוכנית תמריצים משלו ובכך "מציל" את אירופה ואת כל העולם. החלטתי לבדוק לעומק מה ההשפעה האמיתית של תוכניות התמריצים עלינו האזרחים והתוצאות הובילו אותי למסקנה חד משמעית: אנחנו במדרון מסוכן שיסתיים בהיפר-אינפלציה ובהרס ערך המטבעות. צפו בעובדות הבאות ותבינו שזאת לא שאלה של אם אלא מתי.
קצת רקע מהן אותן תוכניות תמריצים של הבנקים המרכזיים?
למרות הדעה הרווחת לא המדינה מזרימה כסף לשוק ויותר מזה על פי השיטה הנוכחית אין לה סמכות גם ליצור/להדפיס כסף. הבנק המרכזי הוא הגוף היחידי שיכול ליצור כסף ומאחר שהוא לא יכול להתחיל לחלק כסף ברחובות ,הדרך שהוא עושה זאת זה על ידי הלוואות. אם הבנק המרכזי רוצה להמריץ את הכלכלה הוא צריך לפיכך להלוות כמויות אדירות של חוב ובתמורה להזרים כספים. כדי להשלים את המשוואה צריך שיהיה מישהו בצד השני שיבקש הלוואה אך השאלה איזה גוף יכול לקחת על עצמו הלוואות מספיק גדולות כדי להמריץ את הכלכלה?
אבל כאן מגיעה הקומבינה הגדולה- מתחיל תהליך שהוא חוקי אבל ספק אם מוסרי הנקרא 'תוכנית תמריצים' או בשמו הידוע בארה"ב 'הקלה כמותית' (QE):
כך כולם נהנים מהקומבינה: הממשלה מגייסת חוב בריביות נוחות יחסית , הגופים שרוכשים את אותו חוב מרויחים כסף קל כי הם יודעים שהם יוכלו למכור אותו בריבית גבוהה יותר זמן קצר אח"כ והבנק המרכזי לא עובר על החוק - הוא רוכש אג"ח מדינה אבל לא ישירות מהמדינה ובתמורה מזרים כסף זול לשוק ו"ממריץ" את הכלכלה.
השאלה היא לפיכך את מי באמת ממריצים כל תוכניות התמריצים האלו ומה ההשפעות שלהן על האזרח?
אחת ההשפעות הגדולות של תוכניות התמריצים היתה על הבורסות. הנה לפניכם גרף המתאר קורולציה ברורה בין תוכניות התמריצים לבין העליות במניות הדאו ג'ונס:
אם נאמר שהמלחמה של אז הוא משבר הסאב פריים של היום, נוכל לשים לב לדימיון הפשוט והמדהים של האירועים והתירוצים שהיו באותה תקופה למצב היום.הכל נהדר עד ש"פתאם" כולם מגלים שאפשר לכופף הכל חוץ מאשר את חוקי הכלכלה. ההיסטוריה וחוקי הכלכלה מלמדים אותנו שבסופו של דבר גם היום הכסף לא יוכל להשאר לנצח בכספות הבנק ויגיע הרגע שבו יתחיל לצאת החוצה תחילה באיטיות ואז במן אפקט העדר כאשר הפחד מפני ירידת ערך המטבעות ישלוט , נחזה בהתפרצות היפר-אינפלציונית.
מתי תתרחש היפר-אינפלציה?
* ערך מטבע גבוה הוא אויב היצואנים ולשם כל הממשלות בעולם נלחמות להשאיר את ערכו נמוך
מאמר זה נכתב על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. הכותב אינו יועץ השקעות וסקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
קצת רקע מהן אותן תוכניות תמריצים של הבנקים המרכזיים?
למרות הדעה הרווחת לא המדינה מזרימה כסף לשוק ויותר מזה על פי השיטה הנוכחית אין לה סמכות גם ליצור/להדפיס כסף. הבנק המרכזי הוא הגוף היחידי שיכול ליצור כסף ומאחר שהוא לא יכול להתחיל לחלק כסף ברחובות ,הדרך שהוא עושה זאת זה על ידי הלוואות. אם הבנק המרכזי רוצה להמריץ את הכלכלה הוא צריך לפיכך להלוות כמויות אדירות של חוב ובתמורה להזרים כספים. כדי להשלים את המשוואה צריך שיהיה מישהו בצד השני שיבקש הלוואה אך השאלה איזה גוף יכול לקחת על עצמו הלוואות מספיק גדולות כדי להמריץ את הכלכלה?
התשובה היא כמובן הממשלה,על חשבון משלם המיסים. אבל כאן נוצרת בעיה אחרת - מדובר בעצם בהזרקת (הדפסת) כסף של הבנק המרכזי ישירות לשוק מצד אחד,מה שיוצר אינפלציה, בעוד שהמצד השני המדינה (האזרחים) מגדילה את חובה לבנק שלה עצמה.על מנת למנוע את המצב הבעייתי הזה הוטלה מגבלה בה נאסר על הבנק המרכזיים ברוב מדינות העולם (כולל ישראל) לרכוש חוב ישירות מהמדינה.
עוד סיבה שמתרצים בה את ההגבלה הן במתן אופציה להדפסת הכסף ע"י הממשלה והן בהגבלה על הבנקים המרכזיים להלוות לממשלה, הוא הצורך לעודד ממשלות לנהוג באחריות עם כספם ,שהרי שאם לא ינהגו באחריות אף מדינה או גוף אחר לא יסכים לסכן את כספו בהלוואה לאותה מדינה "סוררת" ואז היא "תענש" על ידי דרישת השוק לריביות גבוהות יותר על החוב או בפשיטת רגל.אבל כאן מגיעה הקומבינה הגדולה- מתחיל תהליך שהוא חוקי אבל ספק אם מוסרי הנקרא 'תוכנית תמריצים' או בשמו הידוע בארה"ב 'הקלה כמותית' (QE):
1. המדינה מנפיקה אג"ח ממשלתי ומוכרת אותו לגורמים בשוק (להוציא את הבנק המרכזי): זה יכול להיות גופים מוסדיים ,בתי השקעות וכו'
2. הבנק המרכזי נכנס לשוק תוך זמן קצר בתזמון "מופלא" אבל כזה שידוע מראש למשקיעים (בד"כ כל ימים ספורים אחרי הנפקת האג"ח) ובמין הסכם שבשתיקה רוכש מהגופים את האגח"ים.
כך כולם נהנים מהקומבינה: הממשלה מגייסת חוב בריביות נוחות יחסית , הגופים שרוכשים את אותו חוב מרויחים כסף קל כי הם יודעים שהם יוכלו למכור אותו בריבית גבוהה יותר זמן קצר אח"כ והבנק המרכזי לא עובר על החוק - הוא רוכש אג"ח מדינה אבל לא ישירות מהמדינה ובתמורה מזרים כסף זול לשוק ו"ממריץ" את הכלכלה.
כולם נהנים אבל יש גם צד שני של המטבע שהוא האזרח.
השאלה היא לפיכך את מי באמת ממריצים כל תוכניות התמריצים האלו ומה ההשפעות שלהן על האזרח?
הקלות כמותיות היא התופעה שהולכת ומתפשטת בכל העולם וגם אנחנו בישראל לא התחמקנו ממנה. הנגיד פישר רכש ב2009 אג"ח מדינה ישראלי בעשרות מילארדי שקלים..מהשוק המשני כמובן ,הכל לפי החוק.
לצורך הניתוח של השאלה אספתי נתונים ממי שנחשבת "המובילה והותיקה בתחום" הלוא היא ארה"ב.
לצורך הניתוח של השאלה אספתי נתונים ממי שנחשבת "המובילה והותיקה בתחום" הלוא היא ארה"ב.
קצת רקע למי שלא מכיר: הפדרל רזרב הנפיק שתי תוכניות תמריצים או כאמור בשמם הידוע יותר הקלות כמותיות (Quantitive Easing=QE) בעבר:
QE1 : 1.12.2009 - 31.3.2010
QE2 : 1.09.2010 - 30.6.2011
במהלך שתי התוכניות האלו רכש הפד אגח אמריקאי בטריליוני דולרים. כיצד השפיע הדבר על השוק ניתן לראות בגרפים הבאים:
אחת ההשפעות הגדולות של תוכניות התמריצים היתה על הבורסות. הנה לפניכם גרף המתאר קורולציה ברורה בין תוכניות התמריצים לבין העליות במניות הדאו ג'ונס:
מקור: politicalmetals
כפי שאנחנו רואים "החגיגה בבורסה" שהיתה בשנים האחרונות נגעה ישירות לתוכניות התמריצים.
השאלה לפיכך מה גרם לבורסה לעלות: האם באמת תוכניות התמריצים שיפרו את הכלכלה או שהעליה הזו בבורסה נבעה כתוצאה מירידה בערך הדולר ובכך בעצם המניות לא באמת עלו ,אלא שמרו בסה"כ על ערכם הריאלי מול הדולר שהתפזר בשוק בכמויות גדולות. לשם כך נבחן את הגרף הבא שמראה איך השפיעו תוכניות התמריצים על ערכו של הדולר:
השאלה לפיכך מה גרם לבורסה לעלות: האם באמת תוכניות התמריצים שיפרו את הכלכלה או שהעליה הזו בבורסה נבעה כתוצאה מירידה בערך הדולר ובכך בעצם המניות לא באמת עלו ,אלא שמרו בסה"כ על ערכם הריאלי מול הדולר שהתפזר בשוק בכמויות גדולות. לשם כך נבחן את הגרף הבא שמראה איך השפיעו תוכניות התמריצים על ערכו של הדולר:
מקור: marketwatch
אפשר לראות לפיכך כי הדולר ספג ירידות קשות בערכו כתוצאה מהפעלת תוכניות התמריצים. כלומר אילו מכרתם את המניות אחרי העליה והייתם מקבלים דולרים תמורתם, הייתם מגלים להפתעתכם כי למרות שבידכם כמות דולרים גדולה יותר,עדיין כוח הקניה שלהם היה דומה לכמות הקטנה יותר של דולרים עימם קניתם את המניות שנתיים קודם לכן.
בגרף למעלה ערכו של הדולר נמדד מול המטבעות המובילים בעולם אך כידוע ערך כל המטבעות בעולם יורדים בהדרגה גם כן*, אולי היה יותר נכון לבחון את ערכו של הדולר מול הדבר שמשקף הכי הרבה את ערכו האמיתי והוא הזהב (הזהב מסומן באדום):
אפשר לראות לפיכך כי הדולר ספג ירידות קשות בערכו כתוצאה מהפעלת תוכניות התמריצים. כלומר אילו מכרתם את המניות אחרי העליה והייתם מקבלים דולרים תמורתם, הייתם מגלים להפתעתכם כי למרות שבידכם כמות דולרים גדולה יותר,עדיין כוח הקניה שלהם היה דומה לכמות הקטנה יותר של דולרים עימם קניתם את המניות שנתיים קודם לכן.
בגרף למעלה ערכו של הדולר נמדד מול המטבעות המובילים בעולם אך כידוע ערך כל המטבעות בעולם יורדים בהדרגה גם כן*, אולי היה יותר נכון לבחון את ערכו של הדולר מול הדבר שמשקף הכי הרבה את ערכו האמיתי והוא הזהב (הזהב מסומן באדום):
כפי שניתן לראות בנקודה של החלת שתי תוכניות התמריצים הQE1+QE2 , הזהב הגיב בעליה חדה.
מאחר שזהב מייצג אינפלציה שווה לראות האם גם שוק הסחורות הגיב בתאם לתוכניות התמריצים ,כפי שנראה בגרף הבא המיצג את אינדקס הסחורות (כתום) וסכום הכסף שבהם רכש הפד את האג"חים (בשחור) :
מאחר שזהב מייצג אינפלציה שווה לראות האם גם שוק הסחורות הגיב בתאם לתוכניות התמריצים ,כפי שנראה בגרף הבא המיצג את אינדקס הסחורות (כתום) וסכום הכסף שבהם רכש הפד את האג"חים (בשחור) :
גם פה רואים עליה די חדה במחירי הסחורות תוך תאימות די מרשימה לזמני הפעלת תוכניות התמריצים של הפד.
ובכן אפשר לומר שאכן תוכניות התמריצים גרמו לאינפלציה ,שהתבטאה בירידת ערך הדולר ובעליות מחירים של סחורות ומניות.
מעניין לראות איך אותה אינפלציה ,שנוצרה כתוצאה מאותה תוכנית תמריצים השפיעה על רווחי העובדים והחברות. על כן צירפתי את הגרף הבא. גרף שראשי המשק בעולם ודאי לא ירצו שתראו אותו (הגרף האדום מסמן את רווחי החברות והכחול הוא ההכנסה הממוצעת לעובד):
באופן די מפתיע רואים כי חבילת התמריצים גורמת לעליה דרמטית ברווחי החברות ,לעומת זאת העליה הזו לא תורגמה לעלייה במשכורות העובדים.
השאלה כעת אם תוכנית התמריצים לא עזרה להעלות את המשכורת של האדם הממוצע ,האם לפחות היא יצרה עבודה?
בואו נבחן את גרף של אחוזי האבטלה באותה תקופה (החלקים האפורים הן התקופות בהן הונהגו QE1 וQE2 בהתאמה ):
מקור:.advisorperspectives
כפי שניתן לראות כשהחלו תוכניות התמריצים אחוז האבטלה היה סביב ה6.5% ובסיומה כבר היה למעלה מ9% . לא הישג נכבד במיוחד עבור האזרח הקטן.
אם נסכם אנחנו רואים שתוכנית התמריצים הזרימה כסף זול לשוק ובכך גרמה לפיחות בערך הדולר (אינפלציה) ,שהתבטא בכביכול עליית מחירי המניות והסחורות.זה כביכול מאחר שהמניות והסחורות לא באמת עלו אלא רק שמרו על ערכם הראלי מול הדולר.בהחלט ניתן לומר ש"החגיגה" בבורסות ובשווקים שחווינו בסה"כ נתנה לנו לא יותר מהרגשה טובה. התוכניות האלו לא נשאו שום בשורה עבור האדם הקטן ברחוב אלא להפך האבטלה רק צמחה, ערך הכסף שבידיו ירד ואפילו פיצוי על כך בדמות העלאה במשכורת נחשבה לנדירה.
אז אם כך מדוע בוחרים מנהיגי הכלכלות בעולם כל הזמן בהשקת תוכניות התמריצים?
הכלכלנים צודקים בטענתם שתוכנית התמריצים מונעת משבר דיפלציוני גדול.במשבר כזה הציבור יאבד חלק גדול מכספיו בפשיטות רגל של חברות שהוא מועסק או מושקע בהם או של בנקים בהם הפקיד פקדונותיו. בנוסף לולא השתמשו בכלי הזה היה צורך להתמודד גם עם אבטלה עוד יותר גבוהה משל היום. במקרה קיצוני אפילו ,מאחר שכל הכספים היום מבוססים על חוב, אם פשיטות הרגל היו נמשכות זה עלול היה להביא את העולם למצב שבו כל הכספים בו ימחקו ואז יתבצע איתחול כואב של הכלכלה- לא משהו שממשלה תרצה להתעסק איתו במשמרת שלה.
לכן הם מעדיפים להזרים עוד ועוד כספים- כך החגיגה בבורסות בשיתוף התקשורת נותנות הרגשה שהנה אוטוטו העניינים מסתדרים. האזרח הקטן נאלץ להתמודד עם עוני הולך וגובר תוך הרגשה 'של משהו לא בסדר באויר' בלי לדעת בכלל מה לא בסדר והממשלה מנצלת את זה למשיכת זמן.
מה שלא מספרים לנו שהמשבר שנמנע פה הוא כאין וכאפס מול התהום שאליה נצנח אם תוכניות התמריצים ימשכו וזאת במידה שלא חצינו כבר את נקודת האל חזור.
אז מדוע אנחנו בעצם בדרך לקראת אסון כלכלי?
הכל טמון בגרף התמים הבא שיגרום לכם לנוע בחוסר נוחות על הכסא, ברגע שתבינו את המשמעות שלו:
הגרף הכחול מסמן את מילארדי הדולרים שהפד קנה בעזרתם את האג"ח הממשלתי במסגרת תוכניות התמריצים שלו במשך שנתיים. הגרף הירוק אומר כמה כסף באמת מכלל הכסף שהזרים הפד מרכישות אלו הגיע לכלכלה האמיתית לצורך רכישת סחורות ושימוש בשירותים. כפי שאנחנו רואים באופן מפתיע רק חלק קטן מאד מהזרמת כספי הפד הגיע לשווקים ותורגם לביקושים לסחורות ושירותים והשאלה היא למה זה קורה ומה המשמעות של זה?
המשבר הגדול בארה"ב גרם למצב בו רוב הכסף של תוכניות התמריצים נשארו מופקדים בכספות הבנקים. הבנקים משקיעים בד"כ את כספי הפקדונות במתן אשראי אך הפעם באופן די נדיר הנתונים מראים כי כמות ההלוואות בארצות הברית הגיעה לשפל שלא היה מזה כ70 שנים ,לעומת זאת כמות ההלוואות שאינן נפרעות גם מגיעה לשיאים חדשים. פחות ופחות משפחות ,גופים ציבוריים ו/או פרטיים מבקשים הלוואות (כי אין איפה להשקיע אותם) ואלו שכן מבקשים ,רובם נידחים על ידי הבנקים מחשש שלא יוכלו להחזיר את אותה הלוואה.
בנוסף הציבור האמריקאי כחלק מלקחי משבר 2008 איבד את בטחונו והתחיל לחסוך ולכן לא ממהר להוציא פקדונותיו - התוצאה היא שהבנקים בארה"ב יושבים על הררי מזומנים או במילים אחרות ההבנקים היום בארה"ב הם פצצת אינפלציה מתקתקת. ה"מומחים" ממהרים להרגיע אותנו שאין מה לדאוג,שהמצב הזה בסדר וכלום דרמטי לא יקרה אבל מסתירים את העובדה שעד כה המערכת מתנהגת בהתאמה מדאיגה לכרוניקה ידועה מראש של התפתחות היפר אינפלציונית. אנחנו למעשה חוזים בשידור חוזר למה שהתרחש בגרמניה של רפבליקת וייאמר לפני עליתו של היטלר. כך מתאר מוטי היננריך את המצב שם מתוך מאמרו באתר קו ישר:
"ממשלת גרמניה הדפיסה כסף למימון הוצאותיה במלחמת העולם הראשונה. הציבור הגרמני הממושמע החזיק בכסף וחסך אותו. כאשר המחירים התחילו לטפס באיטיות הוא האמין שהסיבה זמנית "בגלל המלחמה" או הקיצוב במוצרי יסוד. הגרמנים האמינו שמייד כאשר החיים ישובו למסלול הנורמאלי, עם סיום המלחמה – גם המחירים יתייצבו. לכן, הם החזיקו את הרי הכסף המודפס בבנק. המחירים זחלו למעלה באיטיות, אבל לאט לאט התחיל הציבור להבין שמי שהקדים לקנות רהיטים, קמח ושמן שילם פחות מאשר הקונים המאוחרים. הנחשול הלך וגאה, כולם מיהרו עם הכסף לחנויות וקצב עליית המחירים הגיע לאלפי אחוזים בשנה.הכלכלה הגרמנית קרסה, וממרתפי הבירה במינכן הבטיח אדולף היטלר עתיד טוב יותר. "
מתי תתרחש היפר-אינפלציה?
מסתבר שהמקרה שתואר פה של גרמניה (רפבליקת וייאמר) ערב עליתו של היטלר הוא לא יוצא דופן. מדובר בתהליך אינפלציוני זהה שחוזר על עצמו פעם אחר פעם לאורך ההיסטוריה. כפי שאתם יכולים לראות בגרף למטה (האינפלציה היא הקו הכחול ואחוז השינוי בכמות הכסף באדום) לאורך כל ההיסטוריה אינפלציה התפרצה בין 2-4 שנים אחרי התחלת הדפסת הכסף. ב2-4 שנים הללו בין הזרמת הכספים לתחילת האינפלציה אנחנו רואים שהיה שפל באינפלציה רגע לפני שהתפרצה. אם ניקח בחשבון שתכניות התמריצים החלו ב2009, הרי לפי ההיסטוריה אינפלציה אמורה לפרוץ כבר בשנים הקרובות.
מקור: captaincapitalism.blogspot.com
מדידת האינפלציה כאן לא כוללת בתוכה אפיקי השקעה ולכן לא משקפת בתוכה את בועת ה.com ובועת הנדל"ן. אילו זה היה משתקף בנתונים היינו רואים התאמה מושלמת בין הגרפים גם במהלך שנות ה2000.
ניתן להתווכח מתי בדיוק תתחיל אינפלציה אבל הגרף הזה לא מותיר אף ספק - תהליך של הדפסת כסף לווה מאז ומתמיד לאורך ההיסטוריה באינפלציה שהגיע כמה שנים מאוחר יותר, מאחר שחוקי הכלכלה לא השתנו ואופי האדם לא פגש בשינוי אבולוציוני יוצא דופן במהלך ה100 שנים האחרונות, הרי ודאי עכשיו תוכלו להסכים איתי שהשאלה פה היא לא אם אלא מתי.
.
האינפלציה שנוצרה במחירי הסחורות והמניות,כפי שראינו בגרפים למעלה, נבעה כתוצאה רק מאחוז קטן מכספי התמריצים של הפד שהוזרמו לשוק. אתם רק יכולים להפעיל את הדמיון או להביט בהיסטוריה כדי להבין את מה שעוד צפוי לנו.
אז מה הלאה?
הנתונים שהבאתי פה ידועים היטב למובילי המדיניות הכלכלית בעולם. לא פלא לפיכך שממשלת גרמניה ,שנכוותה קשות מכך בשנות ה30, מסרבת למהלך של השקת הקלות הכמותיות מצד הבנק האירופי ובארה"ב הבינו שאין בתוכניות התמריצים שום עזרה לאזרח. למרות זאת מאחר שאין שום סיבה שהצמיחה באירופה ובארה"ב הולכת לגדול כי שום דבר לא השתנה שם מאז המשבר האחרון (מלבד החוב הגדל),הרי שלא תהיה ברירה לממשלות והן יהיו חייבות להשיק הקלות הכמותיות נוספות אם ברצונן לשרוד. אבל קודם לכן הן יצטרכו להכשיר את דעת הקהל לקראת התוכניות נוספות. הדרך הנוחה ביותר להכשיר את המהלך הוא על ידי הפחדה- לא מן הנמנע שנראה משבר גדול ומיתון זמני לפני הכרזה על הצפת השוק בעוד כסף זול ולאחריה התפרצות אינפלציונית. לא הייתי פוסל אף את התגשמות חלום הבלהות של כל מנהיג בו הדפסות הכסף כבר יהיו חסרי משמעות ואז נקבל מיתון יחד עם אינפלציה (מה שנקרא: סטגפלציה).
הממשלות ינסו למעשה למנוע מצב בו נישאר ללא כסף אבל עלולות להביא אותנו למצב שבו כל הכסף שנישאר איתו לא יהיה שווה אפילו את ערך הנייר עליו הוא מודפס. אם לא ימצא אז פתרון ואכן נצטרך לעמוד מול תרחיש אפוקליפטי כזה יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת כמו: האם יהיה טעם לאזרח לעבוד כאשר משכורתו לא תהיה שווה כלום? האם כל מערך יצור המזון הבסיסי יעצר? איך יתנהל מסחר? איך הממשלה תתנהל כשכספי המיסים לא יהיו שווים כלום?
כל התקשורת עסוקה בשבועות האחרונים בשאלה מתי הבנק האירופאי המרכזי יתערב ו"יציל" את אירופה. כולם נותנים את הפדרל רזרב כדוגמא למי ש"הציל" את כלכלת העולם בעזרת תוכניות התמריצים. כולם בקרוב גם ישתתפו בחגיגות תוכניות התמריצים שישיק הבנק המרכזי באירופה ,רק שעכשיו אתם יודעים שכשהגל הגדול שהיה אמור להציף אותנו יסוג או נסוג לאחור, זה היה בסה"כ רק שלב מקדים לקראת הצונאמי האינפלציוני החסר תקדים שיציף את כולנו בנקודה מסוימת כבר במהלך השנים הקרובות.
בחלק הבא תוכלו לקרא על השפעת תוכנית התמריצים על החוב.
מאמר זה נכתב על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. הכותב אינו יועץ השקעות וסקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
Nice piece, Interesting
השבמחקhttp://www.avaaz.org/en/eu_people_vs_banks/?tta
השבמחקVote against the banks
תוכל להסביר בחלק השני איך האזרח הפשוט יכול להתגונן מול התהליכים האלה? תודה.
השבמחקמרתק עד מתסכל ללכת יד ביד עם ההתפתחות הבלתי נמנעת של הצונאמי הכלכלי כאילו אני רואה סרט שאין ממש בין העלילה למציאות היום יומית שלי.
השבמחקכאשר תופי המלחמה משמשים ובאים ועכשיו זה יותר ברור למה, אז אנחנו נמצאים בסיפו של שינוי סדר היום האישי פרטי עד העולמי כללי, ומכאן נשאלת השאלה אם המתי זה עניין של זמן, אז מה הצעדים המתבקשים ממני האזרח הקטן שאפילו כבר אצבע לא תעזור בתוך חור שבסכר, על מנת לצמצם ככל האפשר את נזקי הצונמאי שעלולים לעמוד על פתח ביתי.
איך אפשר להפיץ את המידע של הכתבות כאן באופן יותר גורף לכלל הציבור (99% עיוור למציאות הקרבה)אם בתקשורת (רדיו טלביזיה עתונות) ואם בהרצאות ע"י בעלי מקצוע לא משוחדים, אולי ירון זליכה ודומיו.
ערן אולי יש לך קווים פתוחים לאנשי המקצוע לדחוף להפצת המידע למן כלל מדינת ישראל.
תבורך על ההתמדה התחקיר ועקשנות.
אבי ג.
אז מי שקונה דירה אפילו במחירי בועה הוא בעצם לא כזה פראייר כי מה טעם לחסוך כסף שאין לו ערך פנימי בניגוד לנדל״ן שזה כן דבר אמיתי בעל ערך תמידי?
השבמחקהכסף יושב בבנקים בידי הגופים הכלכלים ולא בידי האזרח שהופך להיות עני יותר ולכן לא ברור לי איך זה יכול לצאת לחנויות ולגרום לאינפלצית מחירים? כן אינפלציה מוניטרעת יכולה לפרוץ וראינו אותה ע״י ריצה במחירי סחורות זהב נחושת שהיום ירדו בעשרות אחוזים אחרי סיומה של QE2 אבל מה קשר לתזרים מזומנים של העדר? בקושי סוגרים חודש....אין צינור שיכול להוביל אותם טריליונים לשוק וההפך הוא נכון שאנשים לא לווים כסף כי יכולת ההזר שלהם בספק
השבמחקלאנונימי מ11:50
השבמחקהכסף יושב בבנקים אבל שייך רובו לאזרחים. בתהליך היפראינפליוני הכסף יוצא מהבנקים לא בגלל שהתושבים לפתע מתעשרים אלא בגלל שהם מבינים שאם הם לא יעשו עם הכסף משהו היום אז חודש הבא ,שבוע הבא ואולי גם מחר הוא יהיה שווה הרבה פחות או אולי לא שווה כלום. זה דומה מאד לאפקט העדר שגרם לבועת הנדל"ן בארץ , גם פה זה לא שהאזרחים פתאם נהיו עשירים יותר אלא החשש מפני כך שאם הם לא יוציאו את החסכונות מהבנק שלהם היום לצורך קניית דירה אז בעוד תקופה מסוימת זה יהיה כבר מאוחר יותר. ולכן ראית שתוך זמן קצר (לדעתי זה היה בערך 6 חודשים) מצב מהרגע שהשוק היה קפוא הוא הפך לפתע לשוק היסטרי. המון אנשים רצו בבהלה (ראה מקרה מבצעי חבר של גינדי) לרכוש דירות ועל הדרך חלק משכנו את חייהם בשביל 4 קירות לפעמים אפילו אלו היו 4 קירות מתקלפים.
ערן
צהריים טובים אבי, לדעתי הדרך היחידה לשנות את המצב הוא על ידי שינוי השיטה. לצערי אני לא רואה את זה קורה עד שלא יתרחש משבר מאד גדול ואולי אז יבין כלל הציבור את הבעיתיות של השיטה.
השבמחקלצערי אין לי קשרים בחלונות הגבוהים וגם אם היו לי כאלו סביר להניח שהם היו נפסקים (מצד החלונות הגבוהים), אני פשוט הייתי "מפריע" להם במהלך עבודתם התקינה. זה עצוב אבל היום הדרך היחידה לדעתי שישדרו וידברו על הנושא הזה בטלוויזיה בפריים טיים זה רק אם אני אשתתף באח הגדול ,יתחיל שם מכות עם מישהו ותוך כדי יספר על הבעיתיות בשיטה המוניטרית.
אני די מתעודד מהעובדה שכשהתחלתי את הבלוג הזה הייתי אני ואולי עוד 2 אתרים שדיברו על הנושא. היום קמים עוד ועוד אנשים וקבוצות בפייסבוק שמדברים על זה וזה הכי חשוב לדעתי בתור התחלה, קודם כל לדבר על זה בינינו ולהפיץ את הנושא הזה כמה שיותר, רק ככה נוכל לעקוף את התקשורת. האינטרנט הוא כלי יוצא מהכלל לצורך זה. יש כאלו כמו איתי נבו ואמנון דפני שאפילו החלו לפעול בכיוון של הקמת בנק חברתי עם מטרה סופית לגרום לשינוי השיטה.
הדרך להתגונן תלויה בכמה אתה מעריך את עומקו של המשבר וגם תלויה בהתפתחות תוך כדי המשבר עצמו ,שכן סביר להניח שיהיה מלווה בשינויים חברתיים ופוליטיים ,כל אחד ינסה לנווט את המשבר לצד שלו. בארה"ב יש שמתכוננים לזה על ידי רכישת מתכות יקרות (כסף וזהב בעיקר).אלו שחושבים שגם זהב וכסף לא יספיקו (במקרה של קטסטרופה אמיתית) נערכים אפילו על ידי הקמת חממות ביתיות או גני ירק שמספקות להם את כל צרכיהם. הנה דוגמא מיו טיוב: http://www.youtube.com/watch?v=Qxi7LPoTRxc אפשר למצא עוד הרבה דוגמאות אצלינו בארץ בגלל שרובנו לא בעלי חלקות אדמה,לצערי זה לא רלוונטי לכולם.
אני ממליץ בנוסף לקרא את הספר (חבל רק שאין אותו בעיברית)
When Money Dies: The Nightmare of the Weimar Collapse
המתאר איך הגרמנים התמודדו עם מצב בו ערך הכסף שלהם לא היה שווה כלום. ניתן להשיג אותו חינם באינטרנט: www.goldonomic.com/When%20Money%20Dies.pdf
ערן, לא הסברת איך הכסף של QE מגיע לכיסו של האזרח? הרי והוני לא גדל מ2008 למרות כל הטריליונים שהודפסו.
השבמחקהאינפלציה נובעת ממהירות הכסף וכמות. אז אם הכמות שבידי האזרחים לא גדלה כי כל הכסף החדש נשאר במערכת בנקסטרית אז למה פתעם העדר ירוץ לבזבז? ממה יבוא שינוי ההתנהגות שכזה?
קודם כל השמטתי נתון חשוב מהתגובה הקודמת שלי: הכספים המופקדים בבנקים שייכים ברובם לאזרחים וחברות עסקיות.
השבמחקהבנקים היום יושבים על הררי מזומנים בגלל כספי תוכניות התמריצים ובגלל שהם לא מלווים אותו. תוסיף לזה את חסכונות האזרחים ותקבל כמות כסף שיושבת בבנק בשיא היסטורי.
כמו שתיארתי קודם האזרח יוציא את חסכונותיו מהבנקים לא בגלל שהתעשר (יתכן שאפילו לא קיבל דולר אחד מתוכניות התמריצים) ברגע שיבין שהכסף שלו מאבד מהערך שלו ואם הוא ימתין הוא ישאר חסר כל .
עכשיו חלק גדול מכספי תוכניות התמריצים ששוכבים בבנק (או יותר נכון מופקדים בפד אבל לא נכנס לזה עכשיו) נמצא באחזקתן של גופים שונים - ההיסטוריה מוכיחה ויש לכך גם הגיון שהכספים לא יהיו טמונים בבנק לנצח. ערך המטבע גם ללא תוכניות התמריצים מאבד מערכו כל שנה בטח ובטח כאשר תוכניות התמריצים ימשכו ויורידו עוד מערכו. בסופו של דבר יגיע הרגע שבו החברות או חלק מהציבור יחליטו שעדיף להם לרכוש מוצרים,סחורות או שירותים מאשר להשאר תקועים עם כסף שמאבד מערכו ושהריבית שהם מקבלים עליו היא שלילית ביחס לאינפלציה. מתי זה יגיע ומה יהיה הטריגר? בספר של נאסים טאלב הברבור השחור הוא מוכיח שם שאירועים מהסוג הזה שניתן לחזות שיתרחשו אכן יתרחשו, הטריגר כבר יגיע ,הטריגר יכול להיות כל דבר ובד"כ יגיע מכיוון שאף פעם לא נצפה לו. ההיסטוריה מוכיחה ש2-4 שנים אחרי הדפסת כסף מתחילה אינפלציה והיא עקבית בנושא כבר כמעט 100 שנים (שזה בערך הזמן בו יושמה השיטה מוניטרית הנוכחית שמנציחה את האינפלציה).
העדר (האזרחים) בד"כ נוהר מחוסר ברירה אחרי המשקיעים החכמים יותר.
אם שוב נקביל את זה לבועת הנדל"ן יכולנו לומר אותו דבר ברגע שהריבית ירדה ב2008 אצלנו. גם אז אם הייתי אומר לך שאנשים יקחו מיליון ש"ח משכנתא כמשכנתא סטנדרטית היית מסתכל עלי כאילו השתגעתי כי הרי המצב הכלכלי של האנשים לא השתנה. המצב הזה דומה בדיוק למה שהיה בארה"ב עד 2007 ,ספרד, יוון ואירלנד. אלו חוקי הכלכלה - חוקי הכלכלה לא משתנים אלא רק התזמון שלהם.
אז שווה לקחת משכנתא ולקנות דירה כי חוב ימחק עי אינפלציה! אפילו כשהיא מוצמדת כי מדד וריבית תמיד ״מצניעים״ את המציאות!
השבמחקקח בחשבון שגם ההכנסה שלך או לפחות של רוב העובדים גם "מוצנעת" ביחס למדד והריבית.
השבמחקרגע רגע....
השבמחקהמשבר הזה ממש לא התחיל במשבר הסאב פרים ב2008, אלא בדיוק כמו בגרמניה. בגרמניה המשבר החל בגלל מלחמת העולם ה1.
לגרמנים לא היה כסף לממן את המלחמה אז היא היא השתמשה בערך המטבע,היא הוסיפה כסף גרמני והכסף שאב את ערכו מערכו של הכסף שבידי האזרחים.
מה שגרם להיפר אינפלציה היה השחיקה של כוח הקניה, האזרחים [הצרכנים] שמצליחים לקנות פחות ופחות מוצרים ושרותים עם הכסף.
ברגע שהצרכנים צורכים פחות ניפגעים היצרנים והיצואנים, הם מפטרים עובדים ומעלים מחירים כדי לשרוד.
קיבלנו מיתון המחירים עולים , אנשים מפוטרים, כוח העבודה גדל וא ערך משכורות העובדים ניפגע ומתחיל לרדת.
במצב כזה הייאוש והפחד של הציבור מוציא אותם החוצה להפיל את השלטון הנוכחי ומהווה צלחת גידול למנהיגים קיצוניים כמו היטלר.
מצבנו הנורא היום התחיל ב11.9 2001 ברגע שהבניינים קרסו וארה"ב החליטה לצאת למלחמה במיזרח התיכון, בעקבות ריבוי הזירות וזמנה הממושך של המלחמה ממשלת ארה"ב הייתה זקוקה לסכומי כסף אדירים, על ידי ריקון כול העתודות שלהם ומכירות אג"ח נוצר חוב אדיר.
החוב גרם לבעיית נזילות במשק האמריקאי, איך מגיסים עוד כסף?
יוצרים עוד חובות אז בעיית הנזילות שניגרמה בעקבות המלחמה בטרור לאחר 9.11 היא שגרמה למשבר הסאבפריים ב2008
משבר זה שגרם לפניקה ופחד גדול יצר את הקומבינה הפחתה כמותית.
האינפלציה העולמית שהוא יצר, מכיוון שגם שאר ממשלות העולם כולל פישר, בחרו לייבא עליהם את האינפלציה האמריקאית והחלישו גם את המטבע המקומי שלהם כדי להגן על היצואנים.
תהליך זה של אינפלציה [שחיקה של כוח הקנייה,התיקרות הסחורות] פגעו בכולם אבל בעיקר במדינות שהיו חלשות ועניות כמו תימן לוב מצרים סוריה מרוקו טוניסיה וכו'.
באותם מדינות שלא יהיה ספק מה שהוציא את ההמון לרחובות וגרם ולהפלת המשטרים היה השחיקה של כוח הקנייה ההתיקרות של הסחורות.
כמו כן ההגירה ממדינות אלו למדינותיות מתפתחות הפכה לסיכון בפני עצמו.
בתקופה האחרונה אנחנו רואים שהקושי והפחד הקיומי התפשטו למדינות מפותחות- בריטניה צרפת יוון ספרד ארה"ב רוסיה ישראל וכו'
ב2012 הלחץ מלמעטה [הציבור שקשה שלו ורוצה שהממשלה תשפוך כסף חברתי לעזרתם], הלחץ מלמעלה[ של הבנקאים שרוצים שהממשלה תעמוד בתשלום החובות והרבית].
הממשלות לא יפסיקו להדפיס ולא יבטלו חובות הם ימשיכו לגמור לנו על ערך הקנייה יגרם מיתון
ודור הפאלפונים הפייסבוק והטוויטר ימרוד מרד אלים ומאורגן שיצריך מהמשלות או להפעיל שלטון צבאי או לחרחר מלחמה מול מדינה אחרת ובכך לנטב את הזעם מימנה.
ב2012 ככל הנראה הסדר הישן יקרוס סופית אם זה באמצעות מרד אזרחי או מלחמת עולם 3
עברנו את נקודת העל חזור כבר ב2008 כבר לא משנה מה יעשו הממשלות הנגידים הבנקאים
הריכוזיות ושחיקת ערך הקנייה יצרו מצב שבתוך דמוקרטיות ההון רוכז בידי מעטים, שאר הציבור נעשה עני ועני יותר והשנה זה כבר בילתי ניסבל
כמו שראינו ב2011 היתפרציות זעם של הציבור גם בבריטניה ארה"ב והארו ביכלל
כך יהיה ב2012 היתפרציות הזעם יהיו תכופות יותר ואלימות יותר זה יהווה את הטריגר!!!!
מה שקרה היום לנו
לאנונימי מ-18:13 שלום,
השבמחקהמשבר של גרמניה לא התחיל ברפובליקת ווימאר, אלא אצל הרייך השני ב1913-1914 בערך.
הספר The economics of inflatio של Constantino Bresciani-Turroni מסביר את התהליך שקרה ברפובליקת ויימאר. הספר נמצא על האינטנרט חופשי:
http://blog.mises.org/3941/the-economics-of-inflation/
ניתן לראות בדיאגרמה 1 עמ' 26 כי כמות הכסף קפצה בכ-30% ב-1914. הקפיצה במחירים הגיע כעבור 3 שנים ב-1917.
למי שמתעניין איך נראתה ההיפר אינפלציה בגרמניה הספר הזה מומלץ. שיא המשבר במקרה של גרמניה התרחש כ-10 שנים לאחר ההדפסה המאסיבית ב-1923.
ההפסד במלחמת העולם ה-1 האיץ והקצין את התהליך שהתחיל לפני כן.
מצד שני, ההיסטוריה לא בהכרח תחזור על עצמה. ההיפר אינפלציה צפויה להתרחש אבל יכולה ללבוש פנים אחרות מבחינת תזמון ועוצמה. ארה"ב כמעצמה צבאית שעדיין כופה את הדולר בעולם, בפוזיציה אחרת מגרמניה המוכה לאחר מלחמת העולם הראשונה. לפיכך היא מצליחה למשוך את קטע ההתנפחות של כמות הכסף הרבה יותר מגרמניה.
אבל כגודל הניפוח של המערכת כך גודל הנפילה.
יש לי הרגשה לא טובה ביחס לארה"ב, הההצלחות והנפילות מתרחשות שם בקנה מידה גדול מדי.
אני מקווה שכמה שיותר אנשים יתעוררו ויבינו שהכסף הוא אלמנט פסיכולוגי טהור בשרשרת הייצור. אילו לדוגמא האנשים היו מחליטים לעשות בדיוק מה שהם עושים היום, לעבוד באותה מידה, לקנות ולמכור באותה מידה ללא כסף, הכלכלה היתה ממשיכה לתפקד באותה מידה כפי שהיא מתפקדת היום.
הבנה של המערכת הכלכלית היא המפתח לגיבוש מערכות הרבה יותר חסינות, ללא גורמים טפיליים ששואבים את הכספים מהמערכת ומעמיסים על האנשים נטל עצום מיותר לגמרי.
ע'
ל ע' שלום
השבמחקאמרת "המשבר של גרמניה לא התחיל ברפובליקת ווימאר, אלא אצל הרייך השני ב1913-1914 בערך.
הספר The economics of inflatio של Constantino Bresciani-Turroni מסביר את התהליך שקרה ברפובליקת ויימאר. הספר נמצא על האינטנרט חופשי:
http://blog.mises.org/3941/the-economics-of-inflation/
ניתן לראות בדיאגרמה 1 עמ' 26 כי כמות הכסף קפצה בכ-30% ב-1914. הקפיצה במחירים הגיע כעבור 3 שנים ב-1917."
אני לא היתיחסתי לא לרפובליקת ווימאר ולא הרייך השני אלא אני אמרתי "בגרמניה המשבר החל בגלל מלחמת העולם ה1."
ואתה אומר " שהמשבר החל אצל הרייך השני ב1913-1914 בערך"
אתה צודק אבל גם אני: מלחמת העולם הראשונה, שהתרחשה בין השנים 1914 - 1918, מוכרת לבני התקופה בשם המלחמה הגדולה.
בוא נעשה סדר:
לפני מלחמת העולם ה1 ההנהגה הגרמנית הייתה- הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה - אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר
המהפכה הגרמנית או מהפכת נובמבר היא כינוי לסדרת מרידות ועימותים פוליטיים שהתחוללו בגרמניה מנובמבר 1918 ועד אוגוסט 1919, והביאו להתפטרותו של וילהלם השני, פירוק הקיסרות הגרמנית וכינון רפובליקת ויימאר.
[כמו שאמרתי הציבור הפיל בגלל תוצאות המלחמה והמצב בכלכלי] -פחד ויאוש
רפובליקת ויימאר (בגרמנית: Weimarer Republik) הוא השם שניתן בידי היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה (בתקופתה נקראה "הרייך הגרמני"), שהחלה ב-9 בנובמבר 1918, עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עת הכריז פיליפ שיידמן, המדינאי הסוציאל-דמוקרט, על הקמת רפובליקה גרמנית סוציאליסטית, וראש המפלגה הסוציאליסטית פרידריך אברט התמנה לקאנצלר החדש. הרפובליקה הגיעה לקיצה ב-30 בינואר 1933 עת עלה אדולף היטלר לשלטון.
לסיכום-הפסדיה של גרמניה בתוצאות המלחמה לא הסתיימו רק בחוזה – אופי התנהלותו המילטריסטי של קיסר המדינה וילהלם השני הובילו להתפטרותו בסיום המלחמה, קריסת הרייך והקמת רפובליקה דמוקטית לאחר מאות שנים של מסורת מונרכית, אופי מדינתי אותו הגרמנים לא הסכימו לקבל; תחושת ההתמרמרות הגרמנית אומנם הובילו לפריצת תרבות הדוניסטית סוערת, אך לריאקציה, היפר-אינפלציה, כלכלה במשבר ואבטלה מרקיעת שחקים – ולבסוף עליית הנאציזם לשלטון ומלחמת העולם השנייה.
המשך:
השבמחקעכשיו גם אמרת:"למי שמתעניין איך נראתה ההיפר אינפלציה בגרמניה הספר הזה מומלץ. שיא המשבר במקרה של גרמניה התרחש כ-10 שנים לאחר ההדפסה המאסיבית ב-1923."
שים לב לשני ארועים ב1923 :
11 בינואר - כוחות צרפתים ובלגים כובשים את חבל הרוהר, על מנת להכריח את גרמניה לשלם להן את הפיצויים שנקבעו בחוזה ורסאי.
8 בנובמבר - הפוטש במרתף הבירה: אדולף היטלר ומנהיגים נאצים אחרים מנסים להתחיל הפיכה בבוואריה מתוך מרתף הבירה בירגרבראו קלר במינכן - הפוטש נכשל
בעקבות תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה והסקנציות שהוטלו עליה בחוזה ורסאי הייתה גרמניה נתונה במצב כלכלי רעוע. כלכלת רפובליקת ויימאר הוכתה בהיפר-אינפלציה בשנים 1923-1924 ובשנים אחרי כן מימנה את שיקום הכלכלה באמצעות הלוואות מיוחדות בריבית נמוכה מארצות הברית (acceptances). הלוואות אלו זרמו בעיקר לממשלה הגרמנית ולממשלות המדינות בתוך גרמניה, אך לא לתעשייה הגרמנית.
ואז
עם פרוץ המשבר הכלכלי בארצות הברית, לא ניתן היה להמשיך ולגלגל את ההלוואות נמוכות הריבית ורפובליקת ויימאר החלה לקרוס. באמצע שנת 1931, כאשר חתמה גרמניה על הסכם איחוד מכסים עם אוסטריה, דרשה צרפת משתי המדינות להשיב לה את הלוואותיהן ובתגובה נטשו שתי המדינות את תקן הזהב ולמעשה שמטו את חובותיהן. במצב זה, לא יכלה גרמניה לגייס הון כלשהו ובהיעדר אפילו אפשרות לסחור עם קולוניות, התמוטטה הכלכלה הגרמנית.
ןאז
במחצית השנייה של שנת 1931 החלה האבטלה לגאות לשיעורים עצומים, בנקים פשטו את הרגל בכל רחבי המדינה והאינפלציה חזרה והרקיעה שחקים. מצב זה היווה הזמנה פתוחה למי שהתיימרה להציע פתרון—המפלגה הנאצית ובראשה אדולף היטלר.
עם עלייתו של היטלר לשלטון, ב־30 בינואר 1933, היו בגרמניה שישה מיליון מובטלים והיצור כמעט שהתאפס. בהנהגת הילאמר שאכט, שר הכלכלה, ננקטו מספר תעלולים פיננסיים, אך השינוי העיקרי בא בדמות סילוק הנשים באופן מוחלט מכוח העבודה, כינון מערכת רחבה של עבודות דחק ועבודות יזומות (שהידועה בהן היא רשת הכבישים המהירים "אוטובאהן"), הפחתה עמוקה בשכר ואיסור על קיום ארגוני עובדים וחשוב מכל, מעבר מהיר של גרמניה ל"כלכלת מלחמה": הגדלה של הצבא והרחבה מאסיבית של הייצור לצורכי צבא.
צעדים אלו הובילו עד שנת 1936 לירידת מספר המובטלים לפחות ממיליון, אך רמת החיים בגרמניה נותרה נמוכה במידה משמעותית מרמתה בשנת 1928 עד פרוץ מלחמת העולם השנייה וצנחה במהירות רבה אחריה.
המשך:
השבמחקשים לב!
"השפל הכלכלי הגדול נחשב לאסון הכספי החמור ביותר בתולדות ארצות הברית. התקופה המהווה הקדמה ורקע לשפל הגדול היא פרק הזמן החובק מלחמת העולם הראשונה, השפל בעקבותיה, והפעולות שנקטו הממשל האמריקני ובנק הרזרבות הפדרלי במהלך השנים 1921-1929.
במהלך תקופה זו הייתה גאות אינפלציונית בארצות הברית, רובה ביוזמת הבנק הפדרלי של ארצות־הברית, עם עידוד של בנקים להלוות סכומי כסף הולכים וגדלים, גם כאשר הכיסוי לאותן הלוואות לא היה מובטח או ברור. הצמיחה שהתבססה על הגדלת אשראי אינפלציונית הגיעה לקיצה בסוף שנת 1928, כשנה לפני פרוץ המשבר באופן רשמי, והשפל הכלכלי החל, באופן לא מוכרז, כבר ביולי 1929.
הבנק הפדרלי בארצות־הברית כונן ב-1913, כשהיעד העיקרי שנקבע לו היה חיזוק מערכת הבנקאות והזרמת כספים לבנקים, ומהם לתעשייה ולחקלאות, בריבית נמוכה יחסית. השיקול המרכזי של הממשלים הרפובליקניים והדמוקרטים כאחד, לאורך כל התקופה, היה לעשות שימוש בהזרמת כספים לשוק כדי לרצות את השדולות רבות־העצמה של החקלאים, התעשיינים והסוחרים, אך רווחה אצלם גם ההנחה כי הכלכלה ניתנת לניהול מתוכנן, יעיל ו"מדעי" באמצעות השגת שיתוף פעולה מצד גורמים כלכליים מרכזיים.
מדיניות הבנק הפדרלי התבטאה במיוחד בהזרמת אשראי זול במשברים הקלים שהתרחשו לאורך שנות ה-20, עם הפחתה ניכרת של הבטוחות הנדרשות להלוואות לבנקים, ולהלוואות למדינות מעבר לים. הזרמה זו, הביאה לגידול ניכר בהשקעה הבורסאית, ולמחזור הלוואות כושלות של בנקים בהלוואות חדשות. צעדים אלו הביאו להתערערות ביציבות המערכת הבנקאית, ולצורך הולך וגדל בהזרמת אשראי גדולה יותר מבעבר כדי להשיב מראית עין של יציבות."
מה ההבדל מהיום תחליף את מלחמת העולם ה1 במלחמה בעקבות 9.11...
אותה בעיה [מלחמה ובעיית נזילות]] , אותם פיתרונות של הפדרל [אותה גברת שינוי קל בהדרת], ונקבל אותה תוצאה= שפל גדול ובעקבותיו מלחמת עולם....
תודה לאנונימי על המידע המפורט והרלבנטי.
השבמחקלא התכוונתי לומר שרק אחד משנינו צודק, אני בהחלט מסכים שמלחמת העולם הראשונה היא אחת מהסיבות העיקריות להתפרצות האינפלציונית הנוראית שקרתה בגרמניה.
הייתי רוצה להאיר זוית פחות מוכרת בכלכלה הנאצית. בכל זאת המפלגה הנאצית לקחה מדינה בעלת כלכלה שבורה, והביאה אותה לידי עוצמה מרשימה, שרק ארה"ב אולי עלתה עליה (ולארה"ב היו פי כמה משאבי טבע ופי 2 תושבים). אני ממליץ לקרוא את הנאום של היטלר המשווה את ארה"ב לגרמניה. לא משום שאני חושב שהוא אישיות שיש ללמוד מימנה. אלא משום שאני חושב שכדי לדעת היסטוריה צריך לשמוע את שני הצדדים.
http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/hitler_declares_war.html
נקודה נוספת שלא מוכרת בכלכלה הנאצית היא המדיניות המוניטרית שהובילה את המדינה ממשבר לשיגשוג שנוצל לבניית מכונת מלחמה ולא לרווחת האזרחים. אחד העקרונות שאפשרו את השיגשוג המדהים הזה הוא כסף ללא חוב. היטלר זרק את קרטל הבנקאות העולמי מגרמניה, הדפיס כסף ללא חוב בדיוק כמו לינקולן, והשתמש בכסף כדי לשלם על הפרוייקטים האדירים שלו. לממשלה הנאצית לפתע היה כסף והוא היה ממש בקצה מכונת הדפוס, לא היה צריך ללוות אותו מאף אחד. ומסתבר שזה עבד בצורה מדהימה! כל כך מדהימה ששני שליש מהעולם היה צריך להילחם בגרמניה ויפן על מנת לעצור אותם.
ראו את הספר הבא:
http://www.webofdebt.com/articles/bankrupt-germany.php
ואם כבר עסקינין בהיסטוריה ראוי ללמוד על התפקיד של עשירים מארה"ב (ויש הטוענים שגם משפחת בוש) במימון המפלגה הנאצית גם לאחר פרוץ המלחמה!
כמו-כן כדאי לקרוא בעיון את הנאום של היטלר שהבאתי ולבחון האם באמת ארה"ב מילאה תפקיד מסכסך בין גרמניה לפולין. היטלר טוען שהוא עשה כל שביכולתו כדי להימנע ממלחמה עם אנגליה רוסיה וארה"ב. זה די הגיוני, הוא פעל בהיגיון, למרות שיגעון הגדלות שמייחסים לו. הוא לא רצה להתאבד בחזית מזרחית ומערבית בו זמנית. יש סברה מאוד מבוססת שהפלישה שלו לרוסיה נעשתה כמכת מנע לפלישה רוסית שתוכננה לשבועיים אחר כך. אם אכן תוכננה כזו פלישה (וניתן לקרוא עליה בספר שתורגם לעברית - "בוקעת הקרח" של ויקטור סובורוב), להיטלר לא היתה ברירה אלא להנחית מכה מקדימה. ולמה היטלר חס על הצבא האנגלי בדנקירק(מאי 1940)? ומה עשה שליחו האישי-רודולף הס בלונדון (מאי 1941)? הוא וודאי לא צנח לשם כדי להכריז מלחמה על בריטניה...
מקווה שהארתי מספר נקודות רלבנטיות.
ע'
לגבי "סילוק הנשים מכח העבודה" - בוודאי שאני נגד סילוק. מצד שני עבודה של בן זוג אחד, כשהשני מגדל את הילדים (לאו דווקא האישה) היא עלייה ברמת החיים לא ירידה, למיטב הבנתי.
השבמחקע'
ע'
השבמחקתודה על המידע המעניין
זה שהיטלר סילק את קרטל הבנקאים ונהג כמו לינקונן מסביר הרבה על איך היטלר הביא את גרמניה הנאצית לגדולת.
זה גם מלמד אותנו על הפונטציאל שלנו בלעדי שליטת הבנקאים...
בקשר לנשים, היום הרבה נשים נאלצות לצאת לשוק העבודה ולגדל את ילדיהן במסגרות חלופיות למרות שהן היו מעדיפות הן לגדל את ילדיהן ועדיין לשמור על אותו רמת חיים...
היטלר ללא ספק יצג את הרוע המוחלט,לפחות כלפי היהודים, אבל אסור לנו לשכוח שכול אירופה וארה"ב היו שותפות בהסכם הזוי של שתיקה, ולא נקטו אצבע כדי להפסיק את הטווח בנו, אפילו לא לעקב אותם בהפצצת מסילות ברכבת..
היטלר רצה לטובת העם שלו וגרמניה, הוא אומנם רצה וניסה להישללט על העולם אבל לא לפני שהוא הבין שהמערב משעבד אותו ואת גרמניה זה מה שהניע אותו ודרך אגב זה מה שהניע את העם הגרמני...
נוצר מצב שמבחינתנו יש שני ענקים, אחד יותר גרוע מהשני אחד רוצה להשמיד אותנו ואחד רוצה לשעבד אותנו.
הצד שניצח ניצל את השואה, השנאה של העם היהודי לנאצים וניצל אותה כדי לשעבד אותנו כאן בארץ הקודש.
אז לא השתחררנו...
מרודן שרוצה להשמיד אותנו קיבלנו רודן שרוצה לשעבד אותנו.
העם היהודי עדיין לא חופשי, ויפה שעה קודם, שיבין את זה.
האם אי פעם נוסתה בהיסטוריה השיטה המוניטרית הקסומה והנפלאה של יצירת כסף-ללא-חוב וחלוקתו לאזרחים ישירות?
השבמחקנשמע לי כמו פתרון הקסם לכל המצב הזה.
לפני 1913 למשך למעלה מ200 שנים וברפובליקה הרומית.
מחקI think this is so good to see the real awesome blog.
השבמחק