יום שני, 14 באוקטובר 2013

הכנסה בסיסית לכל אזרח -איך זה יתבצע?

הצעה שתובא בקרוב להצבעה בפרלמנט בשוויץ להעניק 2800$ לכל תושב במדינה בכל חודש ללא תנאים  ,הציתה שוב את הדיון על הרעיון לחלוקת הכנסה בסיסית לכל אזרח. אם תעבור ההחלטה בשוויץ יתכן שזה ימומן מהטלת מיסים.לעומת זאת אופציה של חלוקת דיווידנדים לאזרחים לא תצריך העלאת מיסים אם תתרחש ביחד עם שינוי שיטת יצור הכסף. איך זה יעבוד ביום של אחרי השינוי? בועז הירש ודוד איש שלום חקרו את הנושא והנה עיקרי ממצאיהם מתוך ספר שיפרסמו בקרוב בנושא. בעז ודוד ירצו גם בנושא זה בכנס פתוח של התנועה לשינוי מוניטרי שיערך ביום חמישי הקרוב (הפרטים על המפגש בקישור כאן)




                                              הכנסת מינימום לכל אזרח בקרוב בשוויץ? 

רקע היסטורי
הרעיון של הכנסה בסיסית קיים בעולם כבר מעל 100 שנה והוא נקרא בשמות שונים כגון דיבידנד לאומי, דיבידנד חברתי, הכנסה בסיסית כללית (Universal Basic Income – UBI) . מילטון פרידמן קרא לזה מס הכנסה שלילי, רעיון דומה אף שכוונותיו המקוריות שונות והוא מסייע למועסקים בלבד ולא לכלל האוכלוסיה. עד כה הרעיונות הללו הוזכרו כפעילות עצמאית (כולל בשוויץ) ולא כחלק מרפורמה מוניטרית שמטרתה להשאיר את כמות הכסף כפי שהיא ולחלקו בצורה שונה, שוויונית ומגבירת אחווה יותר. החידוש כאן הוא בשילוב בין שני המרכיבים, רפורמה מוניטרית והכנסה בסיסית. יישום כזה לא יגרור אחריו משום שהיצע הכסף לא ישתנה באופן מהותי. המדינה תייצר כסף והבנקים יחדלו.

כמו דברים אחרים בתחום זה, הבעיה שלנו היא שאין נסיונות רבים שפועלים כך בפועל. קיימות מספר קהילות באפריקה שהפעילו מודל דומה – התוצאות מצוינות. אולם, אלו הם נסיונות מצומצמים בזמן ובהיקף.
בכל זאת, יש נסיון אחד ששווה להכיר אותו והוא "חלוקת הרווחים החברתית באלסקה" שמתקיימת כבר מעל 30 שנה במדינה זו. שם מדובר על כך שכל תושב, בכל גיל, מקבל מן המדינה דיבידנד חברתי בכל שנה. פרוייקט זה החל בשנת 1982 באופן צנוע (כל אזרח קיבל 300 דולר בהתחלה). כיום הסכומים גבוהים יותר – שנת השיא הייתה 2008 בה כל תושב קיבל 2069 דולר. חישבו על כך – משפחה בת 5 נפשות קיבלה באותה שנה מעל 10,000 דולר ללא תלות בכל מבחן או פרמטר, פשוט כי הם תושבי אלסקה. חלוקת רווחים זו, מתבססת על הכנסותיה של אלסקה מנפט, ומופרש כל שנה אחוז מסויים מההכנסות לטובת הקרן. באלסקה יש מעל 700,000 תושבים וכולם מקבלים קצבה זו, האינפלציה שם לא גדלה, אך זה הוביל אותם להיות במקום השני בארה"ב בהכנסה למשפחה ובין המקומות הנמוכים ביותר באי השוויון הכלכלי שם.
זהו לא בדיוק מודל ההכנסה הבסיסית שאנחנו מדברים עליו אולם הוא מעניין מאד, מעורר השראה ושווה להעמיק את הידע עליו. אפשר, למשל, להקים קרן כזו מכספי הגז הטבעי הבאים עלינו לטובה ולהפעיל דבר דומה בארץ- קישור לפרוייקט באלסקה.

הבעיה שאותה אבטחת ההכנסה מנסה לפתור
בשיטה המוניטארית הקיימת בתקופת השפע של ימינו, מתקיים פרדוקס כלכלי-חברתי שיש לפתור אותו – מחד, אמצעי הייצור, המושפעים מן הטכנולוגיות המתקדמות, לא מנוצלים בכל יכולותיהם, ומאידך, אין לכלל הצרכנים די כסף לרכוש את כלל המוצרים והשירותים שהמשק יכול היה לייצר ,לו היה מופעל כושר הייצור האופטימאלי שלו.
אם אין לאוכלוסייה את כוח הקנייה הדרוש לה כדי לקנות את מלוא כושר הייצור של המוצרים והשירותים שהמשק יכול היה לייצר, האם לא ניתן להנפיק לאוכלוסייה את כוח הקניה החסר ,שיאפשר לה לצרוך את המוצרים והשירותים שמייצר המשק?
אבטחת הכנסה בסיסית הוגנת  (אהב"ה) לכל, הינה אורח מחשבה שראשיתו לפני כ-500 שנה ומטרתו העיקרית היא קיומה של הכנסה בסיסית אחידה שמוענקת לכל האזרחים, מתוקף היותם אזרחי המדינה, על בסיס אישי וללא כל תנאי או צורך לעמוד במבחן כלשהו. מודל זה יכול לפתור את הפרדוקס המוזכר למעלה. הכנסה זו שונה במספר מאפיינים מקצבאות או הכנסות שונות הניתנות ע"י המדינה:
- היא ניתנת על בסיס אישי ולא עבור בית-אב או מבחן משפחתי כלשהו
- היא ניתנת ללא כל תלות או קשר לכל הכנסה אחרת
- היא ניתנת ללא כל דרישה להוכיח תעסוקה, נכונות להיות מועסק או אי תעסוקה.

אהב"ה בישראל
אחת ההצעות למימוש האהב"ה היא ליישמה כחלק משינוי דרך יצירת הכסף (מוניטרי) במדינה.ההצעה היא שגוף מוניטרי עצמאי ,כמו בנק ישראל, ייצר את הכסף במדינה במקום הבנקים ויעביר אותו לממשלה בכמות מספקת ,כך שלא תווצר דיפלציה או אינפלציה. הממשלה תוכל אז להזרים הכספים לשוק בכך דרך שתבחר כמו למשל דרך מימון פעילותה או דרך הלוואות לבנקים  תמורת ריבית נמוכה (כדי שאלה ילוו אותם לסקטורים מועדפים שתבחר הממשלה) או דרך כל אפשרות אחרת שתבחר כמו למשל אהב"ה.
אהב"ה קוראת להעניק לכל אזרח במדינה מעל גיל 21 הכנסה בסיסית של 1500 ₪. כסף זה יינתן לכל אזרח בכל חודש (דרך הטענת כרטיס חיוב מגנטי למשל) ושימושו יהיה מוגבל בזמן - ניתן יהיה לעשות בו שימוש באותו חודש לשם הגברת הצריכה מן השוק המקומי ולרכישת מוצרים ושירותים המיוצרים בארץ כמזון, לבוש, דיור, תחבורה וכו'. כספי ההכנסה הבסיסית לא יוכלו להיות מופנים לחסכון או השקעה ארוכי טווח ותוקפם יפוג באם לא ייעשה בהם שימוש בתקופה זו. בהנחה כי קיימים 5 מליון אזרחים מעל גיל 21 בישראל, מדובר על צריכה של מוצרים ושירותים מקומיים בסכומים של 7.5 מליארד ₪ בחודש, או כ-90 מליארדי ₪ בשנה. סכומים אלו ייוצרו ע"י המדינה ללא חוב. כסף זה יבוא במקום כסף נושא ריבית שמיוצר כיום ע"י הבנקים בשיטת הרזרבה החלקית ולכן לא יגרום לאינפלציה. בניגוד לכסף הבנקאי שמוקצה באופן בלתי שוויוני, כאשר השכבות העשירות ביותר שואבות את מירב ההון הלאומי מכלל האוכלוסייה ,כסף זה יופנה באופן שוויוני לכלל האזרחים. ייתכן כי יידרש זמן לכלכלה ולתעשייה המקומית להתאים את עצמם לצריכה ולכן מודל זה יצטרך להיות מופעל בהדרגה ומותאם ליכולות התעשייה המקומית. המודל מציע חלוקה רציונאלית יותר של הכסף מנקודת ראות כלכלית, המקטינה את אי השוויון בחברה וזאת ללא הכבדת נטל המיסוי. באופן תיאורטי המודל הוא אוניברסאלי, לכל אדם במדינה מעל גיל 21.

מודל אהב"ה, כמרכיב ברפורמה מוניטארית כוללת, הוא קל יחסית לביצוע ויתרונותיו הם רבים ועולים עשרת מונים על חסרונותיו המועטים. היתרונות העיקריים בתוכנית זו:
- צמיחה משמעותית של התוצר המקומי. אהב"ה צפויה לחזק מאוד את המשק הישראלי בכלל ואת התעשייה המקומית בפרט.
- הגדלת ההכנסה ושחרור השכבות החלשות כלכלית ממצוקות המחסור המדכא.
- הורדת מתחים חברתיים וביסוס צדק חברתי אופטימאלי בחברה הישראלית.
- התכנית אינה מכבידה את נטל המיסוי, אינה פוגעת בשכבות המבוססות כלכלית ומסייעת מאד לשכבות החלשות.

 תכנית אהב"ה היא גמישה ,כך שהתפתחותה נעשית כאמור בהתאמה להתפתחויות במשק ועם התאמות נדרשות נוספות לכושר הייצור המשתנה, ובכך גם נמנעת אינפלציה לאורך כל זמן יישומה. במשך הזמן תלך ההכנסה הבסיסית ותגדל עם הגידול המתמשך של פריון הייצור. הגדלת כוח הקנייה הריאלי של האוכלוסייה באמצעות הכנסה בסיסית כוללת, היא הגורם שיכול להתניע את כלכלת השפע של המאה ה-21. ובכך גם תאפשר גידול רב בעושר הלאומי, אשר ישפיע באופן מהותי על העשירונים הנמוכים, אך לא יגרע מהעשירונים הגבוהים. ובשל כך גם יהיה קל יותר למימוש פוליטי וחברתי.

אין הכוונה כאן לכלכלה סוציאליסטית, שבה לוקחים מן העשירים ומעבירים לעניים. כוח הצריכה של כולם גדל, הייצור נענה בהתאם, החברות והעסקים מרוויחים יותר, האזרח מעלה את רמת חייו, וגם חסרי כל הכנסה אחרת, יוכלו להתקיים באורח בסיסי אך עדיין תשאר בהם המוטיבציה לצאת ולעבוד כדי להעלות את רמת חייהם. לנזקקים ליותר מכך, חולים סיעודיים ורבים אחרים, ימשיכו לסייע הביטוח הלאומי והביטוח הרפואי במתכונתם הקיימת. גם מצבם ישתפר, משום שהתקציב העומד לרשות הממשלה יגדל כפועל יוצא של הגידול בתמ"ג ויוותרו יותר מקורות לסעד רווחה ובריאות.

איך תתמודד התוכנית הזו עם הצמיחה שאינה בת קיימא בשיטה הנוכחית?
היות שאהב"ה במקרה זה היא חלק בלתי נפרד מהרפורמה המוניטארית הנדרשת, שהיא כשלעצמה תבטל את הצורך בצמיחה כלכלית מאולצת, היא לא תגרום לצמיחה מאולצת. בסופו של דבר היא תגרום ליותר רציונאליות בחלוקת ההכנסות במשק ,שכשלעצמו יהיה הרבה  יותר אמיתי. לדוגמה, במשק כזה, בועות הדיור תהיינה אם בכלל מתונות יותר, אנשים יוכלו להפנות את הכסף שיתפנה לרכישת דיור בר-השגה, דבר שלא מתאפשר כיום לשכבות רחבות.  שינוי השיטה המוניטרית באמצעות הרפורמה גם תצמצם מאוד את התנודתיות החריפה בשווקי הנדל"ן וההון, תבטל את שאיבת הכסף האדירה הקיימת בשיטה מכלל האוכלוסייה למיעוט מצומצם. ניתן לומר שגם ללא אבטחת ההכנסה, הרפורמה המוניטארית תשנה את חיינו לטובה, אך זו יכולה להיות הדובדבן שעל העוגה. מכל מקום, כיוון שזאת רק דרך אחת להוציא את הכסף שהממשלה תקבל, תמיד תהיה בקרה ומערכת היזונים חוזרים לגבי הנושא ואפשר יהיה לבצע התאמות נדרשות.


88 תגובות:

  1. הצעה מעולה!

    האם שוויץ עומדת להפוך אור לגויים? לישראל יהיה מה ללמוד ממנה!

    בקשר להצעה שכאן להגביל את תוקף השימוש בהקצבה לחודש אחד בלבד:

    שוב יש כאן כמו בתחומים אחרים רעיון מעולה שמתמוסס ע"י תקנות עזר שהופכות אותו על פיו.
    אם רוצים לעזור, אז עוזרים מבלי להיות פטרון על שקול דעתו ושיפוטו של האזרח, שמרגע שיקבל את ההקצבה זכותו הבלעדית לעשות בה את השימוש שיראה לו, כולל שמירתה לצורך צבירתה לשימוש עתידי למשל, לימודים, שכירת דירה בתשלום מראש לחצי שנה, וכו'.

    השבמחק
    תשובות
    1. בהנחה שלכל אזרח יש מקורות הכנסה אחרים מעבר ל1500 ש"ח, אותם הוא יוכל להפנות לצורך חיסכון, השקעות או כל מטרה אחרת ולצרוך את האהב"ה באופן שוטף, אפשר גם במשך שלושה חודשים. לעניים ביותר שזוהי הכנסתם היחידה, במילא אין את האופציה לחסוך. כך שהבעיה שאתה מציין איננה קיימת בעצם.

      מחק
    2. לעניים ביותר אין יכולת לחסוך, אבל לעני שנתמך ע"י ביטוח לאומי, נניח שמקבל 1500, ובתוספת הכנסה בסיסית של 1500, תהיה אפשרות לשלם שכ"ד במקום להזרק לרחוב, לחסוך לאחד מ: תרופות וטיפולים עתידיים, קניית בגדים בחודש הבא, נסיעות לחיפוש עבודה, מצעים, תנור, מאוורר, קורס מקצועי, טיפולי שיניים...הרעיון מובן.

      אין להתערב בשיקול דעתו של הפרט ולהגבילה, אחרת התועלת תצא בהפסדה.
      אין זה שיקול שולי, אלא מהותי, ענין של חיים ומוות.
      רוצים לעזור באמת, אז בלי תנאים. המדינה עושה ככל יכולתה לפגוע בחלשים, כופה חובות שלא באשמתם, כופה ביטוח בריאות על שאינם עובדים והופכת אותם לבעלי חוב למשך שנים, כנ"ל אגרת הטלוויזיה, ארנונה, ועוד.
      מכאן הצורך שתהיה דוגמה אחת לפחות של עזרה אמיתית.

      מחק
    3. יפה כתבת.
      "אני אעזור לך, אבל...."

      מחק
  2. הרעיון בבסיסו טוב ומעניין. גם אחוז קטן יותר של כסף ייוצר כחוב ע"י הבנקים, וגם יוגדל הפריון בארץ. (כמו "כספי הסיוע" האמריקאים שמחייבים אותנו לקנות תוצרת אמריקאית, אבל כאן זה משהו פנימי שיעזור למדינה).

    אבל... וקיים אבל גדול... קיימות אוכלוסיות במדינה שכולם כאן יודעים במי מדובר, שהן "פרזיטיות" ובעצם רק מקבלות בלי לתת תמורה. הרי עד לפני מספר חודשים היו את קצבאות הילדים שהן די דומות להצעה שהועלתה כאן, חוץ מהעניין של הגיל שהוא הקריטריון הכי חשוב כאן לדעתי. (רובן אוכלוסיות עניות, אז רוב הכסף כנראה הלך לצריכה באותו החודש, ללא דגש על תוצרת הארץ).

    אז כן, זה ללא ספק עדיף על קצבת ילדים (במידה וזה רק מגיל 21 ומעלה). אבל עדיין זה יגרום למשפחות עניות לעשות יותר ילדים סתם כי יהיה להם כסף "מיותר", ובנוסף, עלול לגדול דור שלם של "עצלנים" שחיים על חשבון המדינה רק כי הם יכולים. כלומר מעדיפים חיים פשוטים, "ראש קטן", בלי דאגות ובלי לתרום כלל לחברה כי פשוט לא יהיה להם אינטרס כן לעשות את זה.

    בקיצור, אחלה רעיון אבל חובה לעשות את הדבר הזה עם קריטריונים ברורים, כך שלא יווצר מצב שבן 28 לדוגמה שלא שירת בצבא ולא עבד 10 שנים יקבל את הקצבה הזו.

    השבמחק
    תשובות
    1. הרעיון כאן הוא לעזור לכולם בלי תנאים. לתת לכל אדם (לדעתי מגיל 18) מינימום הכנסה לקיומו.

      המדינה רוצה לעזור לאזרחיה כי המדינה היא אזרחיה. הגישה היא לרצות בטוב עבור כולם .
      כולם יקבלו את אותה הקצבה העשיר והעני כאחד. זהו שוויון.

      מה שאדם עושה בחייו הפרטיים זה ענינו. זה לא ענינך! יעבוד - זה ענינו. לא יעבוד - זה ענינו.

      בקשר לילודה - הפתרון הוא בחינוך ובחלוקת אמצעי מניעה בחינם.
      ילודה שכלכלתה נכפית על החברה בידי הורים לא אחראים וחסרי מעצורים היא דבר לא מוסרי שיש לרסנו.

      יש לשקול עיקור מרצון, כתנאי לקבלת עזרה כלכלית לגידול ילדים ליחידים או זוגות, שמבקשים עזרה. הורה שמחזיק בילד שלא יסכים לעיקור, לא יקבל עזרה. על ההורים מוטלת כל האחריות לתנאי גידול הילד .

      מחק
    2. איך תתמודד המדינה עם מאות המליונים שירצו להכנס אליה ולהתאזרח ?
      הרי בכל מדינה יש אשכנזים סוציאליסטים או ליברלים שזקוקים נואשות למצביעים
      מהעולם ה 3 ותמיד ימצאו את התירוץ המתאים לכפות אותם על אוכלוסית המדינה (שיקולים "הומניטריים",איחוד משפחות,זכות השיבה,פליטים....).

      מה קרה למודל שבו אנשים היו אמורים להרוויח את לחמם ולא לקבל אותו בשל "זכויות" ?

      מחק
    3. אז מה היה לנו שם ?

      היה לנו את הליקופטר בן שממוקם בבנק המרכזי של ארה"ב
      וכעת יש מודל חדש,הליקופטר ערן....

      מחק
    4. הבאבא בובה
      את המודל שבו אנשים היו אמורים להרוויח את לחמם החליפו מכונות שמייצרות את הלחם. זה לא אומר שלא צריך היום להכין לחם אלא לוקח חצי מהמזמן לאפות אותו ולכן היום אין שום הגיון שכולנו נעבוד כל כך קשה כפי שהשיטה מחייבת אותנו בצורה מלאכותית. מאמר מצוין בעברית בנושא זה תוכל לקרא כאן:
      http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3586412,00.html

      לגבי ההערה השניה:
      ההליקופטר לא אני המצאתי אותו אז אל תתן לי סתם קרדיטים בכל אופן
      הליקופטר בן מפזר חובות נושאי ריבית בקצב מעריכי, הליקופטר בעז ודוד מייצר כסף נטול חוב בצורה מבוקרת. זה ההבדל וזה הבדל עצום.

      ערן

      מחק
    5. אני לא הייתי דואג יותר מדי מאותו בן 28 שלא עובד ולא עשה צבא. שלא יעבוד ושיבזבז את הכסף שקיבל. תאמין לי שתראה הרבה פחות כאלה ממה שאתה חושב אם הצעה שכזו תצא לפועל.

      מחק
    6. לאנונימי 3:28
      כך הבנתי ממך - עם הכסף שתקבלו תעשו מה שאתם רוצים. אבל תפסיקו לעשות ילדים!
      אז מה אתה אומר בעצם?

      מחק
  3. מה יקרה לאזרח עם מספר דרכונים? בהונג קונג שנה שעברה חילקו את עודף התקציב הלאומי לאזרחים. כל אחד יכול היה ללכת לדואר ולקבל צק שמן. אנשים שלא גרו בה"'ק שנים הגיעו מכל רחבי העולם לקבל את חלקם. למה שלא יתנו את הכספים דרך זכוי בחשבונות חשמל ומים, או סבסוד אוניברסיטאות ומרכזי ספורט ושרותים רפואיים

    השבמחק
    תשובות
    1. הרפורמה המוניטארית כשלעצמה תגדיל לעין שיעור את הכנסות המדינה (כמו גם את כוח הקניה של הצרכנים, גם מעבר לנושא הכנסה בסיסית לכל) ולכן ההקצאה הפיסקאלית לאהב"ה, תהיה רק אחד מהערוצים של הוצאות המדינה. אין הכוונה שכל הכנסות המדינה ילכו רק לאבטחת הכנסה בסיסית, בהחלט סביר להניח שיהיה גידול בסיבסוד לחינוך בכל הרמות, לגידול בהשקעות לתשתיות, לגידול בהוצאות לבריאות, לגידול בהוצאות הממשלה לשיפור איכות הסביבה. אהב"ה היא עניין חשוב, והוא בבחינת הדובדבן שעל עוגת הרפורמה המוניטארית, אך למען האמת הרפורמה המוניטארית עצמה, העוגה, היא הדבר היותר חשוב. הרפורמה כשלעצמה תשנה את העולם. תביא את ארצנו ובסופו של דבר את העולם כולו לכלכלת שפע לכל של המאה העשרים ואחת, שהייתה כבר יכולה לשרור כיום מבחינת כושר הייצור של מוצרים ושירותים העומדים לרשותנו, לו היה נפתר צוואר הבקבוק החונק של השיטה הנוכחית של ייצור הכסף.

      מחק
  4. איזה יופי! מחלקים כסף! עוזרים לנזקקים ולמסכנים ומפזרים קמצוץ של שיויון וצדק חברתי.
    אל תבינו לא נכון - אני בעד עזרה לנזקקים (בלי ציניות)

    אנא עזרו לי עם הלוגיקה שלי:
    מאיפה הכסף יגיע? הרי לממשלת ישראל אין ממש הכנסות מלבד מיסים והרי נטען שזה לא יעלה את נטל המס. כלומר, המימון לא יגיע ממיסוי אלא מהדפסת כסף (ללא חוב כמובן).

    איך הדפסת כסף חודשית לא תגרום לאינפלציה? אם לכולנו יש עוד 2000 שקל המחירים לא יעלו? אני מפספס משהו?

    לי זה נשמע סתם כי עוד צורה של שוחד בחירות. אני אחלק כסף לאזרחים כדי שיבחרו בי.

    השבמחק
    תשובות
    1. מאיפה הכסף? כיום את הכסף מייצרים הבנקים, לא הממשלה, הבנקים מייצרים כסף, יש מאיין כאשר הם נותן לך הלוואה (כן כן! כשאתה לוקח משכנתא, הבנק נותן לך כסף שאין לו בקופה גם לא כסף שמישהו הפקיד אצלו, הוא פשוט מייצר את הכסף הזה) ואז הוא גובה עליה ריבית גבוהה, כלומר רווח מאוד גבוה על סחורה שאין ברשותו. משפט זה מכיל בתוכו את חוליי השיטה, ועל כך כתבנו ספר שלם ועל כך נכתבו עשרות ספרים והרצאות. אתה מוזמן להכנס לתנועה לשינוי מוניטארי או באתר זה ולצפות בסרטונים כיצד נוצר כיום הכסף. לעומת זאת כיוון שאהב"ה היא חלק מרפורמה מוניטארית כוללת, שבה העיקר הראשון הוא שרק הממשלה היא שתייצר את הכסף לאומה, מתברר שאותם כספי עתק שהולכים כיום מחד לרווחי יצרני הכסף הפרטיים ( הבנקים) ילכו בעתיד לרווחי המדינה, רווחים אלה של ייצור הכסף נקראים סניוראז. התחזית היא שבמשק כמו ישראל שלאחר הרפורמה יוכל לצמוח בסביבות 10% בשנה, ובהתאם הכנסות המדינה מסניוארז יעמדו על סדר גודל של כ 100 מליארד ש"ח בשנה, כל זאת לפי חוקרי קרן המטבע הבינלאומי שבדקו את הנתונים לפי מודל סטטיסטי מתקדם ביותר. והסניוארז יגדל בהתאם ויעמוד אף הוא על כ10% מהתמ"ג, קרי כ 100 מיליארד ש"ח, אותם תוכל המדינה לחלק לקצבה כללית וזאת מבלי לפגוע בשאר סעיפי התקציב. למען האמת, גם המיסוי יגדל כתוצאה מהצמיחה ולכן הכנסות המדינה יגדלו לא יקטנו. הבנת? ניסיתי לתמצת ספר בפיסקה, לכן יתכנו אי בהירויות. מכל מקום אתה מוזמן בחום להגיע להרצאה ביום ה' השבוע 17 לחודש במועדון בר קיימא רח' המשביר 22 ת"א בה יידון הנושא.

      מחק
    2. מה זה סניוראז? כיצד הוא נוצר?

      מחק
    3. הרווח בין עלות ייצור הכסף לבין ערכו הנקוב
      ראה הסבר פשוט כאן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%96'

      מחק
    4. יופי. אבל אם לכל אזרח יהיה בכיס עוד (נגיד) 1000 ש"ח - זה לא יעודד אינפלציה? בלי קשר לאיך נוצר הכסף הזה.

      הכל נשמע די פיקטיבי. היום קבוצת אנשים הקרוייה "בנקים" מחזיקה במונופול על כסף - מחר קבוצה אנשים אחרת הקרוייה "ממשלה" תקח את המונופול. בכל מקרה, כל קבוצה דואגת לעצמה.

      רוב האנשים הם לא חלק מאף אחת מהקבוצות האלה....

      מחק
  5. יש הבדל בין ישראל לשוויץ.
    בישראל אין מדינת כל אזרחיה אלא שלטון ההון באזרחים הנתיניםץ

    השבמחק
    תשובות
    1. שוויץ היא מדינת כל אזרחיה או מדינת כל סמולניה ?
      אם שוויץ היתה "מדינת כל אזרחיה" לא היה בה כושי אחד ומוסלמי אחד ויחיד.
      מדינה מערבית שיש בה כושים (מלבד ארה"ב) או מוסלמים או היספנים - זו מדינה טוטאליטארית
      שבה יש כת ליברלית פיאודלית משעבדת הרואה עצמה "נאורה" כי היא כופה על
      האוכלוסיה דברים חולניים בדיוק כמו הכת הסוציאליסטית ששלטה בעבר בברה"מ.

      שלא לדבר על מחלת הנפש ששמה פמיניזם שנתחבה בגרונה של אוכלוסית המערב
      כמו מזון שבו מפטמים אווזים.

      מחק
    2. "מחלת הנפש ששמה פמיניזם שנתחבה בגרונה של אוכלוסית המערב
      כמו מזון שבו מפטמים אווזים."

      חזק!

      אין לך מושג כמה שאתה צודק!
      וכמו שמזון שמפטמים בו אווזים גורם למותם, כך כל הכוונות הטובות לשינוי חברתי מוניטרי עוד ינופצו ויעוותו ללא הכר על ידי המחלה הזאת .

      מחק
  6. האמת שהלכתי לכתוב משהו הרבה יותר שלילי, אבל התרככתי קצת בקריאה חוזרת. בכל זאת, נקודותיי:

    1. כסף שתקף לאותו חודש זה כבכיכול רעיון טוב ושיטה מגניבה להזריק כסף נטול חוב למערכת, אבל בתכלס יהיו מסלולים עוקפים כמיטב הרוח האנושית - העשירים יקנו מהעניים לדוגמה את הכסף2 ה"נחות" שלהם ביחס המרה נצלני מכסף1 לכסף2, דברים בסגנון.

    2. הדוגמה עם אלסקה טובה מצד אחד, ומצד שני צריך לזכור שהיא נועדה להמריץ אנשים לגור באלסקה, הקשה יחסית למגורים ודלילת האוכלוסין (עד כדי כך שאתה לא רואה גל הגירה ענק משאר ארה"ב לשם.)
    ולפחות איפה שאני הייתי שם - האינפלציה ועוד איך הרימה ראש (ניהלנו בזמנו דיון על הדלק, אבל הכל היה יקר - המשכתי אחרי זה למדינות אחרות וראיתי את ההבדל מיד).

    3. אני אישית מעדיף הרבה יותר מודלי flexicurity ומס הכנסה שלילי - פרידמן מכיר את לב הנפש האנושית הרבה יותר טוב מכם, וכבר התייחסו לזה מעליי.

    4. יש קצת סתירה פנימית פה - אם נעבור לכסף נטול חוב, אז יהיה "מספיק" לכולם - למה אז נצטרך לדאוג לאנשים שנדפקים מהשיטה ה"לא הוגנת"? להיפך, אז לשיטתכם, מי שלא יהיה לו מספיק הוא בדיוק מי שלא מתאמץ מספיק (עד כדי מקרים סוציאלים אמיתיים).

    5. כל הרעיון בהכשרת השרץ של הקרן (זוכרים ששדדו את המשקיעים? אגב הקידוח היבש של שמן) היה שהיא מיועדת לדורות *הבאים*, לא לחלוקת רנטה לדור הנוכחי!

    6. לגבי טבע מהדיון הקודם: 11 מיליארד לבנקים זה ממש סבבה, אורי - הלוואי וחברות הנדל"ן היו ממונפות ככה. הריבית שטבע משלמת סופר נמוכה, ולכן מכל החברות והאנשים, היא דווקא משלמת הכי פחות ל"בנקסטרים". בעלי האג"ח לא בהכרח חייבים את שאר הכסף לבנקים, אלה דווקא אנשים עם הכנסה פנויה להשקעה (וקרנות פנסיה וכו'). להגיד את זה זה שוב דמגוגי ואני חוזר לקריאה המקורית שלי: אז תתמקדו בבנקים. יש מספיק. לא בטבע ובטח שלא במי שהלווה לה כסף. זה כמו שתתחיל להוציא כתבות סקופ על זה שאינטל משלמת משכורת עם כסף שהבנקים מפיקים ולכן הם לא בסדר. דהה.

    לגבי הנגזרים, ערן, אתה עושה טעות שנובעת מאי הבנה מספקת - הגודל של שוק הנגזרים לא מעניין, או ליתר דיוק, לא נכון. הוא מנופח בהרבה מגודלו האמיתי. זה למעשה ההבדל בין מחזור לרווח, והוא נובע מזה ששוק הנגזרים הוא עץ או פלי ענקי (כבר כתבתי זאת בעבר) כאשר ההתחייבות היא רק לשלם את ההפרשים. ניתן דוגמה: אם אני קונה לדוגמה היום מרווח עולה על המעו"ף, אני משלם 600 ש"ח מכיסי. אבל אני עושה את זה ע"י מסחר באופציה ששווה 1800 ועוד אחת ששווה 1200, כך שהגדלתי את "שוק הנגזרים" ב3000. אתה עושה טעות כי אתה מנסה בטעות לדחוס את גודלו של שוק הנגזרים לתוך M2 (בסיס הכסף) ואז נראה לך שיש יותר מדי, אבל אין קשר אמיתי בין השניים, כמות הכסף שאשכרה עוברת בין גופים היא מאוד קטנה (זה שהם סופר לא יציבים ויכולים כל רגע להמחק בגלל זה זה סיפור אחר).
    יתרה מזאת, ה600 ש"ח ששילמתי נכנסים לכיס של מישהו אחר, כך שכסף רק זז במערכת, עד כדי עמלות ומסים. בשוק נגזרים "טהור", סכום הכסף הוא 0!
    אני חושב שהנקודה הזאת חוזרת כבר 3-2 שנים פה והיא נובעת בעיקר מחוסר הבנה+שנאה/טינה לשוק הנגזרים.

    נ.ב. אשמח לקרוא את דעתך על זה (לא ראיתי שמישהו מסקר את זה בארץ):
    http://www.zerohedge.com/news/2013-10-13/protesting-veterans-tear-down-dc-barricades-chant-shut-down-white-house

    Protesting Veterans Tear Down DC Barricades, Chant "Shut Down The White House"

    יכול להיות שמסיבת התה מתכננת פוטש?

    השבמחק
    תשובות
    1. אסור לשכוח שכאשר אתה מכניס 90 מליארד שקל למחזור אתה צריך להוציא החוצה 110 מיליארד מהאשראי הבנקאי (כשישית, שביעית). חישבתי לפי הפרשי חוב העסקים והמגזר הפרטי לבנקים בין השנים 2011-2012 שגדל ב-15 מיליארד ובסביבת אינפלציה של 1.6%.

      מעניין מה יקרה לשוק הדירות, לעסקים הקטנים והבינוניים שצינור האשראי שלהם הוא במטבע המקומי. מה יעשה עסק שמייצא מוצרים לחול שצורך אשראי של מיליון שקל ופתאום הוא יצטמצם בצורה משמעותית. על זה צריך לדבר יותר.

      מחק
    2. למה אתה צריך להוציא כסף בחזרה מהשוק?

      מחק
    3. עורב,
      דווקא אני חושב שאתה לא מכיר היטב את שוק הנגזרים . איך שלא תסתכל על זה בכל רגע ישנם הבטחות לשלם 1 קואדטריליון דולר (איך שלא תסובב את זה אלה סכומי ההשקעות שמסתובבים ורווחי התאגידים בע"מ הם בהתאם )התיאור שלך הוא די נאיבי. נגזרים הןא תחום מורכב ומושחת בהרבה. הנה כתבה טובה שמתארת את הבעיה
      http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3578319,00.html

      מחק
    4. סוחר, אני לא מתכוון לשחק בלמי יש יותר גדול. הכתבה (שקראתי עוד כשיצאה) ומה שאתה אמרת לא סותרת את מה שכתבתי - כמות הכסף ש*קיימת* (דגש על קיימת) בשוק הנגזרים היא זעומה ביחס להתחייבויות לשלם - זה יוצר חוסר יציבות שמוביל כמעט תמיד לחדלות פירעון, אבל לא על זה השיחה. שוק הנגזרים לכשעצמו (בניגוד לבנקים) לא יוצר כסף חדש, ואתה מוזמן להוכיח אותי על טעותי.

      מחק
    5. על הנייר" ובחשבונאות הכסף הזה כביכול קיים והחברות מרויחות עליו כאילו היה קיים. כלומר יש חברות כע"מ שעושות כסף כאילו היה להם קוואדטריליון דולר בסך הכל. עד הפיצוץ אין משמעות לקיומו של הכסף או לאי קיומו.

      מחק
    6. מצטער, זה לא נכון.
      אתה חושב שאם אני פותח מחר פוזיציה *בגודל* מיליון דולר (שאין לי, אגב), אז אני יכול לרשום בספרים שיש לי מיליון דולר? לא, אני פשוט אמחק ברגע שייגמר לי המרג'ין, שזה כמות הכסף האמיתית שיש לי.

      מחק
    7. לא לזה התכוונתי - כתבתי שהם מקבלים כסף (עמלות ,אחוזים whatever) על קוואדטריליון דולר. -האם הקוואדטריליון הזה קיים? בוודאי שלא , בדיוק כמו הריבית שטבע צריכה לשלם על ההלוואות שלה לבנק

      מחק
    8. עשית סלט - אתה טוען שהקרן של טבע לא קיימת או הריבית?
      והמינוח שלך חסר משמעות, אם הייתי אומר לך שהם מקבלים 1% על כל עסקה של 10000 דולר (במרג'ין) או 0.01% על כל עסקה של 1000000 ("וירטואליים") זה היה משנה לך? זה היה הופך את ה1000000 השניים ליותר אמיתיים מה10000 הראשונים?

      בוא נצא מהקלישאות רגע - אתה חושב שהמשבר ב2008 נגרם מיצירת כסף חדש, או מגורמים שלקחו על עצמם (ביודעין) התחייבויות שלא היה להם סיכוי לעמוד בהם, ועשו זאת רק בגלל שלא חשבו שאי פעם יקרו?

      וזה בלי קשר לשיטה המוניטארית שמתחת, אגב.

      מחק
    9. עוד דרך לעשות קציצות מהטיעון שלך - באופציות, לפחות בארץ, העמלה היא פיקס.
      אכן בעיה.

      מחק
    10. אתה צודק במספר 4 ב 100 אחוז.

      מחק
    11. מוחות מבריקים.
      הלוואי ויגיעו למקומות הנכונים...

      מחק
  7. הסיבה שעושים את זה בשוויץ היא הניסיון הנואל להחליש את המטבע המקומי שלהם. הבנק המרכזי קבע רף להתקדמות המטבע ושילש את כמות המטבע הזר שהוא מחזיק ברזרבה מבלי שהדבר הצליח לעצור את זרם הרכישות של הפרנק. הוא החליט להמציא דבר חדש - במקום לנסות להלחם בשוק המטבעות העולמי בוא ננסה לפרק את ערך המטבע שלנו - איך? נייצר אינפלציה ונסתיר אותה באמצעות חלוקה של כסף לאזרחים.

    כמו תמיד יש מרוויחים ומפסידים. מי שירוויחו יהיו האנשים שחייבים כמה שיותר פרנקים. נוטלי משכנתא,
    קמעונאיים וכל בעל חוב שהוא... (מתנה נהדרת להונגרים שלקחו משכנתא) הפיצוי שיחלקו להם יהיו גבוה משחיקת המטבע. בצד ההופכי יהיו המפסידים אלו שמחזיקים כמות גדולה של פרנק - חוסכים (פנסיות, פיקדונות וחסכונות) ובעלי חשבונות עם פרנק בעובר ושב שהפיצוי שיוענק להם לא יכסה על השחיקה.

    אני לא הבנתי מה כתבת לגבי אלסקה - מחלקים דבידנדים אבל האינפלציה לא עלתה. יש מטבע מיוחד באלסקה שלא שמעתי עליו?

    השבמחק
    תשובות
    1. כי זה הפוך - הכל באלסקה כ"כ יקר, שהם צריכים את הכסף הזה בשביל לחיות...

      :-\

      מחק
    2. יפה לירן אתה משתפר.
      חשפת את האמת על חלוקת הכסף של שוויץ.

      מחק
  8. עורב ושאר המגיבים. הרעיון של דיבידנד לאזרח אינו עומד במנותק משינוי השיטה המוניטארית. לאחר שינוי השיטה יעלה הצורך לפזר את הכספים העודפים הנחוצים למשק לאחר שאלה ייוצרו על ידי הרשות המוניטארית וימסרו לממשלה לפיזור
    . המודל הזה הוא דרך אחת נוספת לפיזור הכסף באוכלוסיה, כמו גם פיזור באמצעות התקציב או הפחתת מיסים. ההפרדה שאינה ברורה עדיין היא בין יצירת הערך לבין מייצג הערך.
    הכסף שמשמש כמראה לערך שנוצר צריך להיות בכמות מספיקה בשוק . אחת הדרכים לפיזורו היא הדרך שהציעו בועז ודוד. בשילוב עם שאר הדרכים כולל הלוואות לבנקים תמורת ריבית נמוכה כדי שאלה ילוו בתורם לאזרחים תמורת עמלה.
    מה שמחלקים לאוכלוסיה בכל הדרכים שפרטתי הוא את יכולת הייצור העודפת שקיימת ותמשיך להתקיים בעולם המודרני .
    יכולת זו מסורסת למעשה על ידי השיטה הקיימת שמונעת הצפת מוצרים לרווחת האוכלוסיה. לא יותר ולא פחות. בדיוק כפי שנדרש וללא הצורך הכפייתי לייצר צמיחה מאולצת כדי שנוכל לשלם את חובות העבר.

    השבמחק
  9. אורי, אם אתה מחלק כסף שמייצג ערך לאנשים שלא עובדים בשביל לייצר את הערך הזה, מה אתה חושב שקורה בצד השני של המשוואה?

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    2. העורב, מה שקורה בצד השני של המשוואה הוא שכאשר אתה מחלק קצבה לכל, אתה מגדיל את כוח הקניה של האוכלוסיה! כיום יש מצב פרדוכסלי בישראל ובכל העולם המפותח לפחות, שבו כישר הייצור הפוטנציאלי גבוה בהרבה מכוח הקניה בפועל של האוכלוסייה (מצב מעוות הנובע מהשיטה המוניטארית הנוכחית) ולכן אבטחת הכנסה בסיסית הולמת אהב"ה תגדיל את כוח הקניה, תגדיל את הייצור להתאימו לפריון הייצור האופטימאלי של המשק.

      מחק
  10. זה כמו השילומים מגרמניה, חוץ מהקטע של "לכל אזרח באשר הוא"

    השבמחק
  11. איך ההצעה הזו שונה משמעותית מהבטחת הכנסה שקיימת כיום? רק בהיבט של הוצאת הכסף בשוק המקומי?

    השבמחק
    תשובות
    1. בשביל לקבל הבטחת הכנסה אתה צריך לעמוד בתנאים שמציבה הממשלה. התנאי היחידי של האהב"ה היא שיהיה לך ת.ז ישראלית

      מחק
  12. some hours back to the country as a civil service, will make a balance. if all public transport and city services will be done by people, that will save a lot of money to the country, and will take only few hours from a person's working hours.
    .

    השבמחק
  13. ממש לא נראה לי הרעיון לחלק כסף למי שלא עובד.

    שהמדינה תפנה את הכסף ותסבסד תחבורה ציבורית זולה, מוצרי מזון בריאים זולים, רפואה וחינוך זולים וככה תבטיח שהכסף ילך למטרות ראויות שמבטיחות איכות חיים. אחרת אנשים מסוימים יקנו עם זה סיגריות אלכוהול ובגדים.

    אהוד

    השבמחק
    תשובות
    1. ההצעה שלך אהוד שהמדינה תתן לך שירותים מסובסדים היא בדיוק כמו לתת לך כסף ביד רק בתוספת החלטה מה תעשה איתו. מטרת המדינה ,כפי שאני רואה אותה לפחות,היא לא להכתיב לך אם לקנות סיגריה או לסוע בתחבורה ציבורית.

      מחק
    2. ערן אתה סותר עכשיו את רוח הבלוג שמכוון לכלכלה שפויה שבה האנשים הם לא מכונות לייצור צמיחה.
      אם המטרה של אבטחת ההכנסה היא להחיות את הכלכלה ולייצר ביקושים שכרגע לא קיימים אז לפחות שהביקושים יהיו מוכווני מטרה ויתחלקו באופן שוויוני. זה לדעתי לא יקרה אם יתנו לאנשים כסף ביד. בנוסף אני מסכים עם העורב שלא יהיה ערך מאחורי הכסף הזה
      אני ממש לא מעונין שהמדינה תאמר לי מה לעשות עם כספי אבל הכסף המדובר לא יהיה שלי. זה יהיה כסף נטול חוב שהמדינה תייצר בעצמה וכמו שהיא קובעת לי כבר היום איך היא מחלקת את כספי המיסים אז אני מעדיף שיהיה תהליך שקוף שבו יופנה הכסף החדש למטרות ראויות בצורה נבונה.

      אהוד

      מחק
    3. אהוד,
      מי שצריך לקבוע לאיפה ילך הכסף אם בכלל ומהי מטרה ראויה והאם בכלל ראוי להציב מטרות אלו האזרחים. רוח הבלוג אומרת בוא נבנה בסיס שיאפשר כלכלה שפויה ומכאן הכל בידי הציבור. מאותו בסיס העם יחליט האם הוא רוצה ממשלה גדולה ,קטנה, סוציאליסטית או קאפיטליסטית ,שתחלק כסף לכל אחד או לא ואם כן אז באיזה צורה.

      לעניין הערתך : דווקא בהצעה של בעז ודוד הם מכוונים את הכספים למטרה של רכישת מוצרים כחול לבן בלבד. האם זו מטרה ראויה? שוב, זה הציבור יצטרך להחליט.

      מחק
    4. אהוד אתה מציין "בנוסף אני מסכים עם העורב שלא יהיה ערך מאחורי הכסף הזה" התשובה היא פשוטה, הערך מאחורי הכסף הזה הוא פריון ייצור גדל - ולא מאולץ - שנוצר במקביל לגידול בכוח הקניה של האוכלוסייה. כיום כוח הייצור הפוטנציאלי של המשק (פריון הייצור הפוטנציאלי) גבוה משמעותית מכוח הקניה של האוכלוסייה. אז תן להם את עודף הכסף החסר, אבל תוך כדי שינוי השיטה המעוותת שגורמת למצב הנוכחי האבסורדי הזה להתרחש.

      מחק
    5. לאנונימי14 באוקטובר 2013 11:00
      לא!!
      זה מה שאתה תעשה עם הכסף הזה.

      מחק
    6. המדינה צריכה לייצר את אמצעי המחיה עבור הציבור - אחד האמצעים הללו הוא כסף. את הכסף הזה יש לתת (לצורך הכנסה בסיסית) לציבור להחליט מה לעשות איתו - אחד ירצה להשתמש לנתחבורה ציבורית, אחד לרכישת ביגוד תוצרת כחול לבן ואחר ישתמש בו לקניית מזון.

      מחק
    7. דוד ובעז
      אני דווקא מקבל את הרושם שאנחנו מייצרים מספיק ואפילו מעל למה שהחברה צריכה. שאנחנו זורקים כל הזמן אוכל, בגדים ומכשירים שמשכנעים אותנו שיצאו מהאופנה. אנחנו צריכים לצרוך בצורה שפויה יותר ולדאוג לזהם פחות את הסביבה.
      יש לנו דמוקרטיה ייצוגית ואם יהיו בממשל אנשים ישרים ונבונים מספיק כדי לייצר כסף ללא חוב אז אני סומך על שיקול דעתם שיכווינו אותו ליצירת משרות בבריאות בתחבורה בחינוך ברווחה באיכות הסביבה כך שאיכות החיים של כולם תעלה ללא צורך לצרוך דברים מיותרים.
      הכנסה בסיסית אמורה לשרת צרכים בסיסיים ועל זה המדינה יכולה להחליט. הציבור הרחב הוכיח שלא תמיד יודע לקבל את ההחלטות הנבונות עבור עצמו (תקף גם לגבי עצמי במקרים מסוימים) ופועל ממניעים לא רציונאליים.

      אני בדר"כ בעד עמדות הבלוג אבל הרעיון הזה נשמע פשוט לא טוב.
      בכל מקרה מקווה שיהיה לנו כסף כזה ומה שישאר זה להתווכח איך להשתמש בו.

      אהוד

      מחק
    8. ל-אהוד:

      הרעיון לא טוב למי שאינם רוצים בטוב לכולם, ללא הבדלים, הפליות וחוסר שוויון.
      הוא טוב לכל האחרים.

      שאיננו רוצה בטוב ובשווה לכולם, רוצה לשעבד.
      שאיננו רוצה בטוב לכולם איננו ראוי לטוב לעצמו, ולא משנה כוחו, מעמדו, חשיבותו, הונו, תפקידו.

      אדם כזה הוא אויב לצדק ולאמת. הממון אדוניו . לא יתכן שיהיו לו שני אדונים, גם הממון וגם הצדק והאמת.
      יעבוד את האחד יבוז לאחר.
      שהממון אדוניו, הצדק והאמת אויביו.
      -

      מחק
    9. א.פ.

      אל לנו לחשוב במושגים של אדונים ואויבים.
      עלינו להביא למצב כי הממון, הצדק והאמת לא ישכנו בשיני צידי המתרס, אלא ידורו בכפיפה אחת.

      מחק
    10. שהממון אדוניו - שמשועבד לממון. שרואה בממון תכלית קיומו. בעל תאוות בצע.

      שאדון על הממון - הצדק והאמת אדוניו. הממון משרת את הצדק והאמת ולא להפך.

      בתקווה שתבין את ההבדלים!

      מחק
    11. קשה לי להאמין שכל שיטה או גישה שהם, יצליחו להביא לשינוי אמיתי - על כל משמעויותיו, אם החברתיות, הכלכליות, הפוליטיות, או כל נושא אחר, יחד עם כל השיח הבלתי פוסק הזה (אני מעודד את המשכיותו) - אם אינם לוקחים בחשבון נושאים חשובים בלתי ניתנים להפרדה מהנושא המוניטארי כגון - מינים בסכנת הכחדה, איכות הסביבה, זיהום אויר, צפיפות אוכלוסין, משאבי טבע, תרבות, איכות חיים וכו'.
      אי אפשר, פשוט אי אפשר להבין את הנושא המוניטארי באמת ולעומק אם לא לוקחים בחשבון את החלקים האלה שהרי הם מהווים חלק אינטגרלי בנושא המוניטארי. לדבר על הכלכלה בלי להתייחס לנושאים אלה זה כמו לדבר על חילוף חומרים בגוף בלי להתייחס למרכיב הדם. וכמו שלא יתקיים חילוף חומרים ללא הדם, ללא ההתייחסות הראויה וכבדת המשקל לאותם הנושאים שהזכרתי קודם ובתנאי שיילקחו ברצינות כמו שאר העניינים - לא תתקיים כלכלה במלוא מובן המילה. אף לא הבנה שלה. מה שנקרא כיום כלכלה יותר מתאים שיקרא קלקלה. חוץ מלקלקל אין היא תורמת דבר. וזה בדיוק מה שקורה, אם נשתמש בדוגמא מקודם על גוף האדם ונוסיף ונשווה את הכלכלה לאיבר בגוף שמחליט שכל חילוף החומרים יתבצע רק אצלו ואילו לשאר האיברים הוא מקציב אחוז קטנטן לפעילות מינימאלית. דמיינו מה יקרה לגוף שלכם במצב כזה, ומה יקרה לאותו איבר אנוכי. שאר האיברים יתנוונו עד למיתה ואילו האיבר היחיד יגדל עד שיתפוצץ! כך היא הכלכלה בימינו. וזה תופס גם מחוץ לתחום המוניטארי לבדו.

      אם ישנו למשל איזכור לגבי ההתחממות הגלובלית והקשר בצורה כזו או אחרת לכלכלה ולגורמים אחרים, לרוב מה שקורה שהנושא הזה נשכח מהר מאוד ואז מתעלמים ממנו וממשיכים לדבר באינטנסיביות על שוק הנגזרים, בנקים, ממשלות ועוד ועוד...
      נכון, עכשיו חלק יגידו שזה בדיוק העניין, שינוי השיטה המוניטארית יעזור גם בעניינים אלו. ולמען האמת, יש משהו בדברים. אבל לא מספיק. זה יעזור, אך לדעתי עדיין רחוק מאוד מהבנה אמיתית של הבעיה. כסף עם חוב או בלי חוב - אם עם אותו הכסף בסופו של דבר נמשיך לקנות את אותם הדברים שתהליך ייצורם פשוט מחריב לנו את הכדור - לא עשינו בזה דבר ולא חצי דבר. וגם הדבר הבא נכון - אין אנו יכולים לכפות על אנשים מה יעשו בחייהם, בטח שלא עם כספם. אפשר אולי עם חקיקת חוקים ואכיפתם לכוון ולעודד פעילויות כאלה ואחרות, וייתכן והחוקים אף יתאימו, אך המסקנה היוצאת שדברים הנעשים בכפייה אינם בהכרח טובים לטווח הארוך ובנקודת זמן מסויימת הופכים מזיקים. ומכאן אנו מגיעים, אם תשאלו אותי, לאחד הנושאים הכי חשובים ומעצבים בחיים והוא - חינוך. אני לא מדבר על להלעיט ילדים מגיל ינקות במידע ולדחוף להם מתמטיקה מגיל 3 או להשמיע להם יצירות של באך כשהם בבטן האם, כפי שקורה היום וזה אם תשאלו אותי אחד הגורמים העיקריים למצב החארבנ'ה בעולם. כבר ראינו מה קורה לאנשים מפוצצים בידע וגם המחוננים, אך חסרי מוסר ויכולת חשיבה עצמית. אלו דברים שאי אפשר להקנות בהסברים חוזרים ובשינון. חינוך נכון ואמיתי, כזה שמכוון לחשיבה עצמית, למוסר ולערכים, חינוך שתומך ומחזק את כוחות הרצון ולא מכלה אותם - מתחיל מחקירה אמיתית ושאילת שאלות יחד עם התבוננות שקטה ולא משוחדת שאינה מתערבבת עם הדעות הקדומות שלנו ואינה מתורגמת לפילפולי מילים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד - ומשם כל ההתיחסות הלקויה לתקופת הילדות. אפשר לטעון שכוונתו של הורה המנסה ללמד חשבון את ילדו בן ה-4 טובה, אך המציאות מראה את ההשפעה של לימוד אינטלקטואלי בגיל כה צעיר - וזוהי הרסנית הרבה יותר מאשר מועילה במאום. ובכלל מה המניעים של כזה הורה הדוחף את ילדו להישגיות ומעודד תחרותיות גם אם שלא במכוון? הרי מה המטרה של התמחות בנושאים מסוימים על חשבון אחרים החל משלב כה מוקדם בחיים? וידוע שלרוב תהייה הדחיפה למקצועות ריאליים. בעושנו זאת אנו מדכאים חשיבה עצמית העתידה להתפתח אצל הילד אם רק לא נפריע.
      מוגש כחומר למחשבה

      מחק
  14. הבעיה העיקרית פה היא שלמדינה אין כסף
    כל מה שמוצע פה יכול לעבוד רק במדינה עם תקציב רווחי. אנחנו לעומת זאת חיים בגרעון.
    במצב שלנו כל חלוקת כסף תדרוש עלייה במיסוי.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא יהיה חסר כסף, המדינה תדפיס כסף, רק שהוא יהיה... כסף מיוחד. למה מיוחד? פה צריך להעמיק ולהבין את המסר של האתר.

      מחק
    2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    3. עורב, הוא לא יהיה כסף מיוחד, פשוט כסף אמתי. כסף הוא רק מייצג ערך. לשם דוגמה אם באי מבודד מסוים יכולים לייצר 100 טון תבואה, אבל לאנשים יש כסף לרכוש רק 50 טון, אז באי ייצרו רק 50 טון וחלק מהאוכלוסייה ירעב. הרשות המוניטארית של האי תכפיל את כמות הכסף ואז לאנשים יהיה כסף לרכוש 100 טון תבואה, החקלאים ייצרו 100 טון תבואה וכולם יאכלו לשבעה. יש מבין.

      מחק
  15. ואני חשבתי שהקיבוץ של פעם נכחד... נכון זה לא בדיוק, אבל זה דומה.

    השבמחק
  16. פעם העליתי רעיון דומה, אלא שמטרתו היתה פישוט מערכת המיסוי. יבוטלו מדרגות מס הכנסה - אחוז המס יהיה קבוע. כל אחד יקבל אהב"ה. יבוטל ביטוח לאומי - גם הקצבאות וגם המס.

    השבמחק
  17. רעיון מפגר. אם כל האנשים יקבלו פתאום סכום קבוע כלשהו בכל חודש אז כל המחירים יעלו בהתאם ויקזזו את זה, אז מה עשינו פה? יד אחת נותנת, יד שניה לוקחת...

    השבמחק
    תשובות
    1. נדיבות, נעלות, חסד ורחמים אלה הן המידות שאדם צריך לשאוף אליהן.

      צרות עין, קנאה, שמחה לאיד הן התכונות של קטן האמונה, השקוע בעליבותו ובערותו.

      מחק
    2. מה קשורה התגובה שלך?

      כל מה שאני אומר זה שאם יחלקו לכולם כסף, תיהיה אינפלציה ואף אחד לא באמת יהנה מהכסף הזה, אלא נחזור לאותו מצב.

      מחק
    3. החשש שלך מאינפלציה במקום אבל במאמר יש לפחות 2 נקודות שונות שמטפלות בנושא

      מחק
  18. קראתי את המאמר פעמיים.
    קראתי את התגובות פעמיים (מסתובבים כאן אנשים חכמים..).
    לוקח ב2 ידיים.
    ושינויים יידרשו ב"אהב"ה" לפי הצורך כדי להימנע מכמה בעיות שעלו כאן, אבל יתרונות הדובדבן בקצפת של שינוי מוניטרי+לאן אפשר לשאוף..
    לוקח ב2 ידיים :)

    השבמחק
  19. מוקדש לכל האטומים שכאן:

    אם היתה הכנסה בסיסית לכל אזרח כפי שמוצע - זה לא היה קורה!

    קראו כאן:
    "אדם שלא היה יכול לעמוד בשכר הדירה הצית עצמו.":
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/513/680.html?hp=1&cat=402

    לכל אטומי הלב : אל תחשבו כיצד לפסול את ההצעה. חשבו כיצד לתמוך בה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם הייתה הכנסה בסיסית לכל אזרח, שכר הדירה היה עולה בהתאם ולכן אותו אדם עדיין לא היה יכול לעמוד בשכר הדירה שלו.
      הפיתרון הוא הרבה יותר מסובך ועמוק ומסתם לחלק כסף לאזרחים.

      מחק
    2. טעות שחוזרת כאן שוב ושוב, שאהב"ה תגרום אינפלציה. מדוע לא? כי כיום כושר הייצור של המשק נופל בהרבה מהייצור בפועל, מדוע? כי לאנשים אין מספיק כוח קניה לרכוש את כל המוצרים והשירותים שמהשק יכול היה לייצר אילו לאנשים היה את כוח הקניה התואם. מה שמציע המתווה של אהב"ה הוא שיינתן לאנשים כוח קניה נוסף כדי שיוכלו לרכוש (מתוצרת כחול לבן) את עודף כוח הייצור שאינו מנוצל כרגע. לכן לא תיווצר אינפלציה, כי עודף כוח הקניה יגרום לכוח הייצור להגיע לשיאו. כמובן שיש להגביל את עודף כוח הקניה שיינתן ליכולת המשק לייצר את כוח הקניה. ועוד, כל זה יהיה נכון רק לאחר שתתרחש הרפורמה המוניטארית הכוללת. מבלעדיה יצדקו הטוענים שתתרחש אינפלציה. אבל לפני שמבטלים דבר, מן הדין להבין את המכלול ביסודיות. אני חוזר ומזמין כולם להגיע להרצאה ביום ה' השבוע בבר קיימא בר אילן משעה 19.00, ההרצאה על אהב"ה משעה 20.30, קודם לכן תתקיים הרצאה הנוגעת לרפורמה המוניטארית. שווה.

      מחק
  20. שכחתם לציין את הניסוי הקנדי משנות ה-70:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Mincome

    השבמחק
  21. ההצעה לא תעבור את ההצבעה בפרלמנט בשויצריה כך שכל הדיון הוא אקדמי בלבד.

    השבמחק
  22. לא מבין את הרעיון הזה, אם המדינה תיקח לעצמה את הזכות להדפיס כסף, למה פשוט לא להוריד מיסים על מעמד הביניים וככה מי שיעבוד יקבל נתח גדול יותר מהמשכורת שלו, אם אתה מחלק סתם ככה לאנשים הם פשוט יצאו ממעגל העבודה ויהפכו לטפילים אם כוח הצבעה.. אני יודע שאם מישהו היה נותן לי כסף חינם זה מה שהייתי עושה.. היום מי שמרוויח עד 5000 אלף בחודש משלם 3.5% מס דרך ביטוח לאומי ובריאות, למה לא להעלות את התקרה ל10-15 אלף בחודש? מה היתרון בלחלק כסף חינם אני באמת לא מבין.
    גבי.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי:

      אם אין לך לב, איך תבין? שחצנותך מעוורת אותך!

      אם רק תעלה שכר, לא תעזור לעניים, לחלשים, לעבדים, ולא תמנע פערי שכר.

      מדינה שלא עוזרת לעניים, לנכים, לחלשים, לזקנים ולחולים, או שעזרתה היא למראית עין בלבד היא כרוצח.

      צרות העין שלך תובן על ידך כשתהיה במקומם, זמן ונסיון חיים ילמדוך.

      אם צרות העין שלך לא מותירה לך מרחב, היה "טפיל" גם אתה!

      "אני יודע שאם מישהו היה נותן לי כסף חינם זה מה שהייתי עושה"

      האם היית מסכים להתקיים מהקצבה של 1500 ש"ח בחודש? סביר שלא! משום שאין לקנא באף אדם שמתקיים מ 1500 או מ 3500 ש"ח.

      אינך כאותו אחד שבחר להתקיים בתנאי עוני קשים. אל תהיה במקומו, אל תבקש להיות במקומו, ואל תשפוט אותו! ואל תכנה אותו "טפיל"!
      ישנם גורמים רבים שאין בידי בערותך לשערם שקובעים לאדם את גורלו וגם את גורלך.

      טפיל הוא זה שלא למד להודות על הטוב שנפל בחלקו. שלא הבין שהטוב הזה לא בא רק בזכות מאמציו ופועלו, למרות ההוכחות החותכות שבידיו שכך הוא.
      שלא הבין את שנשגב ממנו.
      ---

      מחק

    2. כסף הוא סה"כ מתווך בין החלפת סחורות, ברגע שאתה נותן כוח קנייה למישהו שיכול לעבוד\לייצר אבל בוחר שלא לעשות זאת. אתה בעצם מעוות את כל השוק ויוצר באופן מעשי מצב שבו אתה מחרים סחורות מאנשים יצרניים ומעביר את הסחורות האלה לאנשים לא יצרניים- זוהי למעשה כלכלה קומוניסטית. אם מוקד ריכוזי אחד שזה הממשלה.

      זה פשוט הגיון בריא, אם מישהו מחלק לי סחורה בחינם למה שאני אייצר משהו חלופי בשבילה.

      זה קומוניזם במסווה והרעיון הזה בחיים לא יעבור.
      גבי

      מחק
    3. מה שתארת זה לא קומוניזם - זה בדיוק מה שקורה היום -97% מהכסף לא הולכים ליצור או עבודה אלא למשחקים פיננסים.

      מחק
    4. נו נכון וזה לא עובד, תראה איזה בלאגן נוצר מזה, אבל להחליף שיטה גרועה אחת באחרת, לא יפתור את הבעיה, אני מסכים אם זה שהמדינה צריכה להפקיע מהבנקים את הזכות להדפיס כסף, אבל חושב שהיא צריכה לנצל את היכולת שלה להדפיס בשביל להקטין את ההתערבות שלה בחיי האזרחים ובכלכלה ולא להגדיל אותה. רמת ההתערבות הממשלתית היא ההבדל בין תפיסה קומוניסטית/סוציאליסטית לתפיסה קפיטליסטית. מצד שני אני כן חושב שהמדינה צריכה לתמוך באזרחים שבשל נכות לא יכולים לייצר סחורות ולדאוג לעצמם בנוגע לשאר, מה פתאום????
      גבי

      מחק
    5. יש עוד דבר שלא הבאת בחשבון. יש עודף עובדים במשק באופן שבכלל לא מפתיע. עקב התפתחות הטכנולוגיה צריך פחות ופחות ידיים עובדות ודבר זה גורם לאבטלה. לכן יש הרבה מובטלים שלא מוצאים עבודה למרות שהם בריאים בגופם ובנפשם. לדעתי הממשלה צריכה לדאוג להם או לעבודה או לקצבה או להוצאתם לפנסיה בגילאים מוקדמים (וכך גם תהיה יותר עבודה לצעירים). אי-אפשר לבוא בטענות למי שלא עובד כי לא מצא עבודה. אפשר לבוא בטענות לאדם כזה רק אם הממשלה תספק לו עבודה והוא לא ירצה לעבוד.

      מחק
    6. ל-גבי:

      הטפילים האמיתיים שאינם עובדים וגם מקבלים שכר עתק הם יצרני המספרים במחשב.
      שמייצרים כסף מכלום ולעצמם משכורות עתק ובונוסים.

      הסקטור הפיננסי בוזז מהציבור מיליארדי שקלים וזה לא מענין אותך?! שעלובים וחסרי כל יקבלו 1500-2000 שקלים זה מציק לך?
      שהטפילים מבנק ישראל מרוויחים מיליארד שקלים בשנה לא מפריע לך? שבכירי חברת חשמל מעניקים לעצמם 10% בונוסים בזמן שהחברה בגרעון ענק לא נחשב בעניך?

      שכולם יקבלו הטבה סימלית, הכנסה בסיסית לא מפריע לך, אבל שכל אותם חסרי-אונים וחסרי-כל יקבלו את אותה עזרה בסיסית, שראויים לה יותר מכול, ולא על חשבונך, מטריף את דעתך?
      שיקוליך הצבועים מופרכים מיסודם.
      באים להגן על הסקטור הפיננסי מפני שמיטת הקרקע תחת רגליו. בא אתה להגן על הגנבים האמיתיים מתוך העמדת פנים מטומטמת שלא כך.

      במסגרת מדינה צודקת(שלא קיימת כרגע) יתאפשר לכל תושביה מינימום קיומי ויותר, בשווה לכל, ללא כפייה והפליות בין עובדים, לבין שאינם עובדים.
      כל אחד יבחר את דרכו בלא כפייה.
      שיכול לעבוד, ורוצים לתת לו עבודה הולמת בשכר הוגן(מצב נדיר) ולא רוצה, זה ענינו.
      זהו החופש שהמדינה מעניקה לכל אזרחיה. זהו החופש של מדינה שמכבדת את אזרחיה.

      בז אתה לחופש? לא נאה לך החופש? חיי דאגה, מועקה ולחץ נאים לך?
      ישנם מדינות שהמושג חופש לא קיים אצלן. ישנן מדינות שהתעלמות ממצפונך ומזולתך נחשבת לאנוכיות קדושה.
      בחר לך את מדינתך שתבטא היטב את אופייך - תדע את אושרו המדומה של חסר הלב.

      קדמה טכנולוגית יכולה לספק את צרכיהם של כל תושבי המדינה ולכך היא נועדה.
      מעטים יוכלו לספק את צורכי הרבים. לכן לרבים תחסר תעסוקה וזאת סיבה טובה מאוד לעזור.
      עושרה של מדינה צריך ונועד להתחלק בין כל תושביה. זהו הנימוק הרלוונטי ואין לו קשר לחייו הפרטיים של מישהו ולבחירותיו .

      הקמצן רואה ב"עזרה לזולת, נדיבות" מילות גנאי - קמצנותו מעבירה אותו על דעתו.
      אין מקום לקמצנים בחברה מאושרת.

      קידוש האנוכיות הוא תועבה . האדם בחקותו חיות טרף הופך לחיית טרף.

      הזכות לעזור לזולתך (כשיכול אתה) היא מתנה קדושה שמודים עליה, ובה אתה נבחן ומדינה נבחנת האם ראויים להקרא אדם!
      -





      מחק
    7. לאנונימי- בנוגע לעודף כוח אדם, אני לא מבין את הטיעון הזה, אם יש לך משפחה של אימא אבא ושני ילדים. אז במצב נורמאלי כמו שהיה לפני 30-40 שנה[כשה עוד לא נולדתי], אחד מבני הזוג יוצא לעבוד והשני נשאר בבית לטפל בילדים והילדים עצמם גם לא עובדים. זה אומר ש1 מתוך 4 אזרחים עובד 25% מכוח העובדים הפוטנציאלי. אתה אומר ש25% ז יוצר מצב של עודף כוח אדם.

      עוד עניין הוא שלא כל המקצועות הם מקצועות ייצור- כלומר מקצועות שאחראיים לקיום בסיסי לייצור אוכל ומגורים ובגדים. אז הטיעון שהטכנולוגיה מצמצמת את הצורך בעובדים הוא לא בהכרח נכון. יש המון מקצועות בתחום השירותים והמידע שאנשים אם כסף פנוי ישמחו לצרוך ושטכנולוגיה לא יכולה להחליף.

      לא'- מכל הדברים שכתבת הדבר היחיד שאני מסכים איתו, שהמדינה צריכה לדאוג לעלות דיור
      נמוכה לאזרחים שלה. כמו שעושים בגרמניה..אם הפיקוח על שכר דירה. בנוגע לכל השאר ולנושאים של סבסוד- אני לא מסכים אני לא הייתי רוצה להיות בקבוצה מצומצמת של אנשים בצמרת שמחזיקה בכל הכוח שזורקת שאריות לאלה שבתחתית, זה המצב שלנו וההצעה שאתה תומך בה רק תחמיר את המצב.

      גבי

      מחק
    8. תיקון: *להיות תלוי בקבוצה מצומצמת של אנשים

      מחק
  23. שלום לכולם,
    ערן - תודה שהעלית נושא חשוב זה. כמות התגובות כאן היא המדד לכך שהנושא ראוי לדיון רציני.

    מספר נתונים:
    מספר המועסקים בגילאי העבודה בישראל עומד על 58%. קרי, 42% אינם מועסקים. האם יש עבודה לכולם כיום - בוודאי שלא.
    גם אלה שעובדים נמצאים בחלקם מתחת לקו העוני וחלקם אף סובלים מחוסר בטחון מחוסר בטחון תזונתי.

    רעיון האהב"ה לכל שמוצג כאן יביא :

    - צמיחה כלכלית אמיתית ולא צמיחה מאולצת/מהונדסת שמשרתת רק אחוזים בודדים מן האוכלוסיה
    - גידול בתעסוקה משום שצריכת מוצרים ושרותים תעלה
    - יקטן באופן משמעותי מספר חסרי הדיור/רעבים/ענים משום שכל אזרח (לא משנה אם הוא מועסק או לא) יקבל קצבת קיום בסיסית שיהיה עליו לצרוך אותה בזמן נתון.
    - יקטן באופן משמעותי אי השוויון בהכנסות שהוא מקור לצרות חברתיות רבות.

    מעמד הביניים - כפי שאנו קוראים לו - איננו מעמד ביניים במובנו הקלאסי. כיום, מלבד 5% האחוזים העליונים כול השאר מתמודדים עם בעיות קיום לא פשוטות.

    רפורמה מוניטרית שתגרום לייצור והקצאת הכסף ע"י המדינה במשולב עם אבטחת הכנסה בסיסית הוגנת לכל האוכלוסיה תביא שגשוג ושפע במקומות רבים שהם אינם קיימים כיום ותהפוך את ישראל לכלכלה טובה ומאוזנת יותר ולחברה שטוב יותר לחיות בה

    השבמחק
  24. 2800$ זה 10000 ש"ח.
    אתה רוצה להגיד שבשוויץ יחלקו לכל משפחה בת 4-5 נפשות סכום של 40-50 אלף ש"ח לחודש כהכנסה בסיסית בלבד (כלומר זוהי הכנסה מינימלית למשפחה)?
    ובנוסף לכך זה ינתן לכל משפחה ללא תלות ביתר הכנסותיה?

    galgal21

    השבמחק
  25. 2800$ לחודש זה 33600$ לשנה.
    תכפיל ב-8 מליון שזה מספר תושבי שוויץ ותקבל הוצאה של בערך 270 מיליארד דולר. איך בדיוק ממשלת שויץ תוכל להוציא סכום כזה?

    galgal21

    השבמחק
    תשובות
    1. בשוויץ מתקיים תהליך של משאל עם.כל אזרח יכול להציע רעיון, לאסוף 100 אלף חתימות ואז מתקיים קמפיין שבסופו מתקיים הליך של משאל עם. זה תהליך שיכול לקחת מספר חודשים. גם אם הוא לא יעבור, הוא יעלה את הנושא לסדר היום הציבורי בשוויץ. גם זה חשוב.
      לפרטים נוספים על תהליך משאלי העם בשוויץ ואיזה משאלים בוצעו שם בשנה האחרונה אפשר לראות כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Swiss_referendums,_2012

      מחק
  26. דרך אגב, יש לי שאלה אם יקחו מהבנקים את הכושר להדפיס כסף זה לא יוביל לקריסה מחירי הדיור, הרי הסיבה העיקרית שהמחירים היום כלכך גבוהים. היא מכיוון שהבנקים יכולים להלוות כלכך הרבה, כי הם יכולים להדפיס- אם אנשים לא יוכלו ללוות אז המחירים יקרסו בסופו של דבר, לא?
    גבי.

    השבמחק
  27. גבי במצב הקיים היום, אם הבנקים יצמצמו הלוואותיהם, היקף היצע הכסף במשק יקטן בהתאם, ואכן תתרחש קריסה של מחירי הנדל"ן ושוק ההון - דבר שבכל מקרה יש לצפות שיקרה במוקדם או במאוחר, כי בשיטה הקיימת טבען של הבועות להתנפח ואחר כך לקרוס. לעומת זאת בשיטה המוניטארית המתוקנת, האשראי הבנקאי לא יצומצם, כי הממשלה עצמה תייצר כסף ותלווה אותו לבנקים כסף אך יהיה זה כסף בר-קיימא, כלומר כסף קיים ועומד ושאינו תוצר של הלוואות ומשמעותו היא שכשאנשים יפרוע את חובותיהם, או יקחו הלוואות, היצע הכסף לא ישתנה. משמעות הדבר היא יציבות במחירי הנדל"ן, יציבות בהיצע הכסף, אינפלציה השואפת לאפס. תגיעו להרצאה מחר החל מ19.30 ההרצאה על אהב"ה מ20.30 במועדון בר-קיימא רח' המשביר 22 ת"א.

    השבמחק
  28. איזה יופי - שוויץ למדה מישראל, מיסים נמוכים ומשכורת ממוצעת נוספת כבונונס חודשי לכל אזרח ללא קשר אם הוא עובד או לא :)

    השבמחק