אנגלה מרקל מתריעה שאירופה תיפול למשבר כלכלי אם הסדרי החוב לא יאושרו. ג'ורג' וו. בוש התריע ב-2008 שחייבים לאשר את הסדרי החוב כדי למנוע קטסטרופה כלכלית.
והשאלה הנשאלת מה הקשר? נניח שהבנקים יקרסו, נניח שמדינות והשווקים הפיננסים יפשטו רגל אז מה? החיטה עדיין גדלה באדמה, הפועלים עדיין יכולים לעבוד, המשאיות עדיין יכולות לקחת את המזון לשווקים, ניתן להמשיך לבנות בתים. מה זה איכפת לנו בכלל?
והשאלה הנשאלת מה הקשר? נניח שהבנקים יקרסו, נניח שמדינות והשווקים הפיננסים יפשטו רגל אז מה? החיטה עדיין גדלה באדמה, הפועלים עדיין יכולים לעבוד, המשאיות עדיין יכולות לקחת את המזון לשווקים, ניתן להמשיך לבנות בתים. מה זה איכפת לנו בכלל?
אבל זה מאוד איכפת לנו. מדוע? משום שהעולם שלנו עובד בצורה שתלויה בכסף אבל אנחנו עשינו איתו טעות גדולה שרובנו משלמים עליה מחיר כבד.
אחד המניעים העיקריים לעבודת האנשים הוא התמורה. אחד מהאמצעים המקובלים להעברת התמורה, ואולי החשוב ביותר הוא הכסף. ללא הכסף שנתפס אצלנו כתמורה לעבודה שלנו, קשה להניע אנשים לצאת ולעבוד, וקשה ליצור את המוצרים הדרושים למחייתנו.
בעולמינו לכל אדם יש התמחות צרה בתחום ספציפי. רק כשכולם עובדים יחד בשיתוף ובתיאום, ניתן להפיק את המוצר הסופי. הכסף מאפשר את העבודה המשותפת והמתואמת משום שהוא מאפשר לכל שותף בשרשרת לקבל תמורה עבור עבודתו שאינה נדרשת כשלעצמה.
האיכר לפני 1000 שנה יכול היה לגדל חיטה, לקצור אותה, לטחון אותה במרכז הכפר באבן רחיים, ולאפות מימנה לחם. היום ישנה התמחות לכל תחום - ישנן חברות שמייצרות את הזרעים, ישנן חברות שמייצרות מכונות לזריעה, להשקייה, לקצירה, לטחינה וכיו"ב. האיכר מנהל את כל התהליך, ונעזר במאות אנשי מקצוע באופן ישיר או עקיף. את התוצר שלו - גרגרי החיטה הוא מוכר לשרשרת נוספת של פירמות על מנת ליצור לחם שחור שיגיע למרכולים. כל אחד מהשותפים בשרשרת תורם חלק קטנטן אבל חשוב למוצר הסופי - הלחם. כל אותם מאות אנשי מקצוע תורמים ממומחיותם הצרה ליצור הלחם, ומקבלים בתמורה כסף. אם נעלים את הכסף, השרשרת תפסיק לפעול. לא ניתן לייצר לחם.
תפקיד חשוב נוסף של הכסף הוא שימור החסכונות והחובות שלנו לעתיד. אנחנו חוסכים וחייבים במטבע המקובל. לזעזועים בערך המטבע המקובל (הכסף) ישנה השפעה רבה, משום שמנגנוני הפיצוי על שינוי הערך (ריבית), אינם מפצים בשלמות. לדוגמא היום ריבית על פק"מ נמוכה מהאינפלציה.
אבל אוי ואבוי, דווקא בהנפקת האמצעי בעל החשיבות הרבה (הכסף) - עשינו טעויות נוראיות.
טעות מספר 1 – ביססנו אותו על חוב! כל שקל, כל דולר, כל יורו שמונפק – מונפק כנגד חוב באותה המידה. מדוע? מישהו יכול להסביר לי מדוע? זו אחת ההנחות הבסיסיות בכלכלה מודרנית, ועדיין אף אחד לא מנמק אותה. אולי גדולי הכלכלה הפרופסורים ומובילי המשק יסבירו מדוע??? אני לא מצאתי כל היגיון בכך, משום שביסוס הכסף על חוב מביא לגידול אקספוננציאלי בכסף, וכופה עליות מחירים ואינפלציה.
טעות מס 2 – נתנו לבנקים מרכזיים להלוות את הכסף. מדוע? למה שהממשלה לא תנפיק את הכסף הנוסף הדרוש ללא חוב ותשתמש בו במקום מיסים? אינפלציה לא תגרם ככל שהכסף שיונפק יהיה בפרופורציה לגידול הכלכלי. נהפוך הוא, היום נוצרת אינפלציה כי הריבית דריבית על החוב מחייבת אינפלציה.
טעות מס 3 – נתנו לבנקים המסחריים ולמוסדות הפיננסיים להלוות את הכסף שמופקד אצלם. מדוע? מה ההיגיון לאפשר לבנק להלוות כסף, שבעליו לא היו מלווים אותו? בפרט לחברות מפוקפקות שפושטות רגל. אני מתכוון ללווים הגדולים שנחשבו "למכובדים" במשק - כן הם חברות מפוקפקות שלבעליהן אין מושג בניהול וגם לא ממש איכפת להם מה יקרה לכסף שהלוותם להם. ממילא הסיכון הוא רק עליכם. מעבר לזה בכל פעם שהבנקים מלווים את הכסף הם גוזרים קופון (פער תיווך) על חשבון האזרחים, ללא שום הצדקה. מאחר והבנקים מייצרים למעלה מ-90% מהכסף הם גוזרים פער תיווך כמעט על כל הכסף שמסתובב בעולמינו.
כשמצד אחד מביאים בחשבון את שלושת הטעויות האלה, ומצד שני מביאים בחשבון את תפקידי הכסף, אז מתבררת ההשפעה של המשבר הכלכלי. בעת קריסת בנקים - היצע הכסף יהיה נתון לזעזועים. לדוגמא בעת שבנק פושט רגל, הפקדונות נמחקים וכמויות עצומות של כסף נגרעות מהמשק בזמן קצר, התוצאה - עליית ערך הכסף (דפלציה). אולם האפשרות הזו בדר"כ תיאורטית, משום שהבנק המרכזי מתערב ומזרים כמות גדולה של כסף לבנק כדי לגבות את פקדונות האזרחים. אבל אז לפתע כמות הכסף במשק עולה דרמטית, וערך הכסף יורד במהירות - דהיינו מתרחשת היפר אינפלציה. היפר אינפלציה גורמת לשווי החסכונות והחובות להצטמק במהירות, משום שהריבית שמשולמת בגינם אינה מדביקה את קצב הגידול של הכסף. האזרחים והפירמות יחפשו נכסים במקום כסף כדי לשמר את העושר שלהם, והדבר מביא לרכישת יתר של מוצרים הנחשבים כבעלי ערך. הכסף שמאבד את ערכו במהירות מאבד את יכולתו כאמצעי להעברה ושימור ערך. כשהאמצעי להעברת הערך נפגע נפגעים גם שיתופי הפעולה המורכבים הדרושים לייצור מוצרים (כמו הלחם מהדוגמא), והתוצאה מחסור במוצרים וירידה ברמת החיים.
למה נעשו הטעויות שתוארו בניהול הכסף? המשפט אומר Follow the money – יש מי שמרוויח מהם. ויש גם מי שמפסיד מהם ולא איכפת לו מספיק כדי לברר את העניין ואת זה מנצלים המרוויחים מהשיטה.
כל עוד השיטה הכלכלית המשונה הזו תימשך, אזרחי העולם יהיו נתונים לגחמות שוק ההון. שוק שאפילו אם אין לכם שום רצון לזיקה כלפיו, עדיין יטלטל אתכם כהוגן, בכל פעם שיפרוץ בו משבר, אינפלציה או דפלציה, או כל מחלה כלכלית אחרת.
"אירופה חילצה את הבנקים שלה על ידי לקיחת חובותיהם, ובכך למעשה העבירה את הבעיה דורות קדימה", פתח יהודה לוי, מנכ"ל HSBC בישראל, היום (ב') בפורום CFO שהתקיים באילת. "אין סנכרון בין הגידול בחוב באירופה לגידול בתוצר שלה כאשר מבט על יחס החוב-תוצר באיחוד האירופי כולו גדל מהותית בעשור האחרון, גם בכלכלות המובילות דוגמת גרמניה, בריטניה וצרפת".
השבמחקhttp://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000681648