תוכנית התמריצים. איך זה עובד,מי המרוויח הגדול ממנה ומה המשמעויות החמורות שלה?

אתמול הודיע יו"ר הפד בן ברננקי על תוכנית תמריצים חדשה: רכישת אג"ח לטווח בינוני-ארוך בהיקף של 400 מיליארד דולר עד סוף יוני 2012. . 
גם אם לטענת הפד הפעם רכישת האג"ח ארוך הטווח תמומן על ידי מכירת אג"ח קצר ,זו עדיין הזדמנות מצוינת להבין איך המנגנון של תוכניות התמריצים עובד מאחורי הקלעים ומדוע התוכניות האלו הן לא יותר מהונאה שהופכת את הפדרל ריזרב לנושה הגדול ביותר של אזרחי ארה"ב.

ההערכה בעולם העסקים ,לפחות זו המוצגת בתקשורת, מדברת שככל שיותר כסף מוזרם למשק ככה יהיה גם יותר כסף שיופנה לרכישת מניות וסחורות שמחירם יעלה כתוצאה מכך ,מה שאמור להמריץ את הכלכלה. האמת הזו נכונה אבל לא בכמות הכסף האדירה שמונפקת בארה"ב ובעולם - במקרה זה המניות והסחורות לא באמת עולות, פשוט ערך הכסף יורד. זה לא נותן יותר מהרגשת עושר מזויפת. 

אני אתן דוגמא:  אם למשל הפדרל רזרב היה מנפיק מיליון דולר באי בודד עם 1000 קוקוסים אז כל קוקוס היה עולה 1000 דולרים. אילו יזרים הפדרל רזרב לאי הבודד עוד מיליון דולר יעלה כל קוקוס כבר 2000 דולרים, כביכול מוכר הקוקוסים יכפיל את הונו אך למעשה  הערך האמיתי או כוח הקניה של אותו הון השייך לו, לא באמת השתנה.  כך באותה מידה עולות המניות או הסחורות אם כי שוויים האמיתי לא משתנה אבל המחזיקים בהם מרגישים יותר עשירים. 

ובכן, מטרת תוכנית התמריצים של הפדרל רזרב לפיכך היא להזרים כסף לשוק ,איך זה עובד ואם זה לא עוזר לכלכלה אז למי זה כן עוזר?

אז מה עשה הפדרל רזרב בתוכניות התמריצים שלו? 

הוא החליט לקנות חובות מדינה של ארה"ב בסכום כולל של בסביבות 1.5 טריליון דולר (כך לפחות על פי המספרים הרשמיים) .

איך בדיוק תהליך זה מזרים כסף לשוק? 

כדי לדעת איך מוזרם כסף לשוק צריך להבין קודם איך בכלל יוצרים את אותו כסף שמזרימים:

למרות הדעה הרווחת לא המדינה מזרימה כסף לשוק ויותר מזה על פי השיטה הנוכחית אין לה סמכות גם ליצור/להדפיס כסף. הבנק המרכזי הוא הגוף היחידי שיכול ליצור כסף והדרך היחידה שלו לעשות זאת זה רק על פי כמות החוב שהוא רוכש. כלומר על כל דולר או שקל שאתם לווים מהבנק, הבנק מוסיף/יוצר במאזניו יש מאין עוד דולר או שקל חדש.

אז אם הדרך היחידה של הבנק המרכזי ליצור כסף בשביל להזרים אותו לשוק זה רק על ידי מתן הלוואות אז כדי להשלים את המשוואה הזו צריך שיהיה מישהו בצד השני שיבקש הלוואה. אבל איזה גוף יכול לקחת על עצמו הלוואת ענק בשווי 1.5 טריליון דולרים ? 

התשובה היא כמובן הממשלה,על חשבון משלם המיסים. אבל כאן נוצרת בעיה אחרת - מדובר בעצם בהזרקת (הדפסת) כסף של הבנק המרכזי ישירות לשוק מצד אחד,מה שיוצר אינפלציה, בעוד שהמצד השני המדינה מגדילה את חובה.על מנת למנוע את המצב הבעייתי הזה הוטלה מגבלה בה אסרו על הבנק המרכזי בארה"ב ובהרבה מדינות אחרות (כולל ישראל) לרכוש חוב ישירות מהמדינה. 

אז איך הפד בכל זאת רוכש את החוב של ארה"ב?

מתחיל תהליך שהוא נע על הגבול של חוקי אבל מסריח , כל כך מסריח שבארה"ב כבר הריח יותר מזכיר ריח של רקבון:

1. המדינה מנפיקה אג"ח ממשלתי ומוכרת אותו לגורמים בשוק: זה יכול להיות גופים ממוסדים ,בתי השקעות וכו'

2. הפדרל רזרב נכנס לשוק תוך זמן קצר בתזמון "מופלא" אבל כזה שידוע למשקיעים (בפעמים הקודמות זה היה עשרה ימים אחרי ההנפקה) ובמין הסכם שבשתיקה רוכש מהגופים את האגח"ים.

בעזרת המנגנון הזה יכול הפדרל רזרב למעשה להזרים כספים לתוך השוק ובכך לגרום לכמה תהליכים מדאיגים:

1. הוא גורם לבתי ההשקעות להתעשר על ידי גזירת קופונים על המכירות/קניות אגח"ים האלו.

2. הוא גורם לעם להיות עני יותר שכן ערך הכסף שבידיו יורד ככל שיותר כסף מוזרם לשוק -ראה דוגמת הקוקוסים.

3. הממשלה מגדילה את החוב שלה שאת רובו מחזיק הפדרל רזרב. כלומר הפדרל רזרב הופך להיות לנושה הגדול של החוב של הממשל האמריקאי שאותו יצטרכו להחזיר אזרחיה.כיום מחזיק הפד כ2.8 טריליון דולר של חוב אמריקאי ומאחר שהפדרדל רזרב הוא גוף פרטי זה אומר שבמקרה שהממשל יפשוט רגל יוכל הפד לעקל נכנסים של ארה"ב לטובתו. כן זו לא בדיחה ,זה כבר קרה אי שם בשפל הגדול של שנות ה30.

4. מחירי הסחורות ובעיקר הזהב עולים ביחס לדולר.

אז איך מונעים את הנזקים של תוכניות התמריצים?

הפתרון פשוט עד כדי הרגשת החמצה גדולה שהוא לא מיושם: מאפשרים למדינה להדפיס כסף ללא חוב וריבית. אם ההדפסה תעשה בצורה מבוקרת ביחס שווה לגדילת האוכלוסיה או המוצרים , זה ימנע אינפלציה כפי שהיא נגרמת בשיטה הקיימת היום ובתי ההשקעות והבנקים לא יתעשרו על חשבון העם שמאבד אט אט מערך כספו.

החומר הכלול במאמרים בבלוג זה ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.