אירופה בצומת דרכים: דיקטטורה או פירוק הגוש

בשבוע שעבר העבירו החברות באיחוד האירופי פה אחד את ההחלטה להרחיב את קרן החילוץ האירופית. ההחלטה לא התקבלה ב 16 המדינות החברות בה אלא רק ב16 בתי הפרלמנט של אותן מדינות, וכן יש היום יש הבדל ברור בין הפרלמנט לעם שהוא מיצג הודות לאיחוד האירופי. קרן המטבע ,הבנק העולמי והאיחוד הארופי בין אם במכוון ובין אם לא, החלו בתהליך השתלטות על ריבונות של מדינות בתוך הגוש תוך העברת ההון מאותן מדינות לגופים פרטיים. איך זה קורה? מה המנגנון? איך כל זה מוביל לדיקטטורה שקטה? 


כך מועבר העושר באירופה מהאזרח לבנקים ולשוק הפרטי.
הלוואת או חבילות החילוץ שמנפיק הבנק האירופי וקרן המטבע העולמית בחסות ראשי האיחוד אינן יותר מעוד מלכודת דבש למדינות המחולצות. הרי מה הן אותן חבילות סיוע? לא מדובר בסיוע לאזרחים חלילה אלא בעוד חוב שהמדינות החלשות נאלצות לקחת כדי להחזיר חוב קודם לבנקים.
מאחר ששום דבר יסודי באותן הכלכלות הכושלות לא ישתנה הרי ברור שגם את החוב החדש הן לא יוכלו להחזיר וכאן מגיעה דרישה של בעלי החוב (הבנקים וקרן המטבע) לאותן המדינות- אין לכם כסף להחזיר את החוב אז מיכרו נכסים. מאחר והמדינה נמצאת בפשיטת רגל היא נאלצת למכור את נכסיה במחירי סוף עונה (או סוף מדינה) ,תוסיפו לזה שהמטבע של אותה מדינה נחלש דרמטית ובכך מחירי נכסיה הופכים לגן עדן עבור חברות ,בנקים ותאגידים פרטיים בשאר העולם ,שרק נותר להם לאסוף ולהשתלט עליהם במחירי רצפה.
בין אם במכוון ובין אם לא נוצר תהליך בה ראשי המדינות המחולצות שבויות וכפופות לכל החלטה של קרן המטבע והבנק האירופי בגיבוי ראשי האיחוד- הן הרי מאוימות בפשיטת רגל וסנקציות ואיזו ממשלה תרצה שדבר כזה יקרה במשמרתה? האיחוד כופה על הממשלות השבויות תחת חובן להטיל מדיניות צנע שמשמעותו חליבת כספי האזרחים כתוצאה ממכירת נכסי מדינה, פיטורים המוניים והעלאה דרמטית של שיעורי המס. הכסף מועבר לבנקים ולתאגידים הפרטיים.
כל פעולות הצנע האלה רק מגבירות את מצוקתה הכלכלית של אותן מדינות ואז במין מעגל קסמים הן זקוקות לקחת על עצמן עוד חוב.. עוד חוב פירושו עוד מדיניות צנע ומכאן מואץ התהליך בו בעצם בה הדמוקרטיה באותה מדינה מוחלפת בדיקטטורה המבוססת על חובות עתק. כשאני אומר דיקטטורה אני לא מתכוון לזו כמו של איראן או צפון קוריאה - אין צורך בהפעלת משטרות חשאיות והטלת טרור  בדיקטטורה הזו- מספיק לשלוט על מרבית מנכסי אותה מדינה ועל מנהיגה באמצעות אותו חוב שצברה-זה לכשעצמו מעניק כוח כמעט בילתי מוגבל לשולטים.
וכאן נשאלת השאלה : אם הפרלמנט או אזרחי אותה מדינה יחליטו להתנגד לקבלת הסיוע מה אז יקרה. על כך אענה בחלק הבא.

מה קורה למדינה שאיננה מסכימה עם ראשי האיחוד?
ראשי האיחוד מצליחים להעביר כמעט כל החלטה שהם מעלים כמעט בכל המדינות החברות בה. קצת מוזר הדבר בהתחשב שחלק מהמדינות החברות בגוש הן בעלות אוכלוסיות אתניות שונות בעלות מנטליות ודעות אחרות ולפעמים אף הן מדינות המתעבות זו את השניה.
אז איך בכל זאת מצליח האיחוד לייצר כזו אחדות בין כולם? התשובה היא שהוא לא מייצר אחדות, הוא פשוט כופה אותה-  הוא מציע הצעות חוק "שלא ניתן לסרב להן" תוך שימוש בשיטת 'הצביעו כמה פעמים שצריך עד שתקבלו את ההחלטה "הנכונה"'. כך ב2009 אזרחי אירלנד אולצו להצביע פעמיים במשאל עם על אמנת ליסבון עד שהצביעו בעדה. כך קרה החודש בסלובקיה שדחתה את השתתפותה בקרן הסיוע האירופית ואולצה להצביע שוב עד ששינתה החלטתה וכך קרה בפרלמנט האוסטרי שראשיה דחו את מועד ההצבעה על אותו נושא (שהיתה נופלת אילו התקיימה במועדה) וזאת עד שהיה להם רוב בעדה. אגב למי שעדיין מאמין שיש באיחוד האירופי דמוקרטיה- בסקרים שונים שנעשו נמצא רוב בכמה מדינות נגד אותה קרן סיוע שכל הפרלמנטים של אותם אזרחים הצביעו בעדה.

לאן כל זה מוליך את אירופה?
אזרחי אירופה נמצאים על צומת דרכים - שום מדינה שם היום לא מחוסנת כנגד משבר החוב. גם גרמניה החזקה תקרוס תחת החוב ברגע שהמדינות שאמורות להשיב לה את החוב יקרסו ולכן מדיניות ההשתלטות על ידי עוד הלוואות ועוד עיקולים של הבנק האירופי וקרן המטבע בחסות האיחוד האירופי צפוי להתרחב ולהתפשט לכל היבשת.
מנגד תנועות קיצוניות המתנגדות לאיחוד האירופי ולמהלכיו כבר מתחילות להתארגן ולצבור כוח רב. לדוגמא :
בפינלנד ובהולנד תנועות ימין קיצוני כבר נכנסו לרשימת התנועות הגדולות באותן המדינות.אני יודע שימין קיצוני מעלה לכולנו בראש אסוטסיציה של מפלגות נאציות אך במקרה זה יש בינהם גם תנועות שהן פרו יהודיות מובהקות. מנהיג התנועה בהולנד ,חירט וילדרס, הוא לדוגמא פרו יהודי מובהק ואף היה פה בעבר חבר קיבוץ.
הסיבה שתנועות אילו קמו בארצות עשירות יחסית היא כתוצאה מההתנגדות של אזרחיה להציל מדינות חלשות מכספי המיסים שלהם, שכן גם הם בשיתוף קרן המטבע שותפים בחילוץ המדינות החלשות.
מנגד במדינות החלשות קמים גופים המתנגדים למדיניות הצנע. דוגמא מצוינת לכך היא יוון  שם מזמן כבר הפסיק הפרלמנט לשרת דעת הרוב והוא בעיקר עסוק במילוי דרישותיו של האיחוד האירופי להטלת גזירות על הציבור.

מה צופן העתיד?
המגמה ברורה: ככל שהמשבר יתגבר כך  יגבר הצורך "לחלץ" עוד מדינות מה שימשיך את התהליך מצד האזרחים בו הימין או השמאל הקיצוני יצברו כוח ואהדה וההפגנות רק ילכו ויעשו אלימות יותר ויותר וכך צפוי לנו מאבק מעניין מאין כמוהו בין ההון להמון שבסופה נקבל את התשובה: האם האיחוד ישתלט על כל אירופה או שמא האזרחים יכפו על מנהיגהם לפרוש מהאיחוד הכובל?

דוגמא למה שעוד צפוי לנו ניתן לקחת מההפגנות שהתחוללו אתמול ביוון ואמורות להמשך גם היום: