ההסכם באירופה הוא עוד שלב בדרך לטרגדיה כלכלית

הנגיד פישר טוען כי "ההסכם בגוש האירו יתרום לשיפור ברמת הפעילות והיציבות הפיננסית באירופה", אובמה אומר כי "מדינות אירופה הניחו יסוד עליו אפשר לבנות את האמון מחדש",USA Today מצהיר חגיגית כי משבר 2008 לא יחזור על עצמו נכון לעכשיו ובורסות אירופה והעולם עולות תחת זרם אופטימיות נדיר לתקופתנו. נראה כאילו נמצא הפתרון לבעיות באירופה. 

למרות זאת כפי שתראו במאמר זה,הסכם החובות באופן אירוני לא רק שלא יועיל לאיחוד אלא עלול לשמש כזרז להתפוצצות משבר כלכלי חריף באירופה כבר תוך זמן קצר יחסית.

עקרונות ההסכם שגובש בשבוע שעבר כולל שני חלקים עיקריים: תספורת של 50% מהחוב היווני עבור לקוחות פרטיים ומינוף של קרן החילוץ האירופית EFSF.

מרבית הויכוחים במהלך מרתון הישיבות שנערך בשבוע שעבר היה סביב סירובם של הפוליטיקאים להגדיל את קרן החילוץ האירופית. התנגדות האזרחים  באירופה לא הותירה אופציה זו למנהיגהם הנלחמים על כסאם ,איש איש במדינתו שלו.

אז מה עושים במצב כזה? לווים. כלומר הרעיון הוא למנף את הקרן ליותר מפי 3 משווייה הנוכחי.

אבל פה נשאלת השאלה: האם חילוץ מדינות שקורסות תחת נטל החוב על ידי נטילת חוב עצום נוסף והפעם על גבם של שאר המדינות (גם אלו שנחשבות יציבות) הוא הפתרון? ברור שלא אבל אל לנו להפריע לאופטימיות השוררת בשווקים , אז בואו נתקדם ונראה איך העסק רק הולך ומסתבך.

עכשיו נשאלת השאלה בשביל לקחת חוב צריך שיהיה גם מישהו שילווה אותו ,גם כשהוא יודע שאת רובו הוא לא יקבל  בחזרה. המועמדת הראשית להלוות היא כמובן סין. הבעיה שגם סין מתחילה להשמיע קולות של סירוב ואף הודיעה היום כי היא אינה יכולה לקחת על עצמה את תפקיד המושיעה של האיחוד האירופי. אך ברוח האוירה הטובה נצא מנקודת הנחה ,שאחרי הכל, סין אכן תממן את מינוף הקרן וכאן אנחנו מגיעים לבעיה גדולה עוד יותר:

האם טריליון היורו ,שסין תממן, אכן יספיקו לפתור את כל בעיותיה של אירופה?
התשובה היא חד משמעית לא,הרי כשיגיע משבר החוב לספרד ואיטליה יצטרכו הרבה יותר מטריליון אירו. הטלגרף מדווח כי הצעה למינוף הקרן לסכום של 2 טריליון אירו נדחתה על ידי צרפת וגרמניה. ורק אציין פה שגם אילו היתה הסכמה על 2 טריליון האירו האלו, הרי גם אז זה לא היה מספיק כי כלל החובות של המדינות החלשות באירופה (מדינות הPIIGS) הוא כ3 טריליון אירו.

ואם כל זה עדיין לא שכנע אתכם שההסכם הזה הוא לא יותר מבדיחה גרועה על חשבון האזרחים נעבור למשמעות החמורה יותר שלו שזה החלק השני: הכרזה על תספורת של 50% ליוונים.
ראש ממשלת יוון ג'ורג' פאפנדראוס הודיע בCNBC כי ממשלתו תהיה חייבת לכסות על ההפסד הענק הצפוי של קרנות הפנסיה ביוון (באיזור 100 מילארד אירו) ולהלאים את הבנקים כתוצאה מהנזק שיגרם להם מהתספורת.
עכשיו אתם בטח שואלים מאיפה יהיה ליוון את כל הכסף לכל זה? לאף אחד אין תשובה.

כל כך הרבה מכשולים ועדיין לא דיברנו על הגרוע מכל, המסר שבעצם מעביר הסכם זה למשקיעים באירופה:
לאיחוד האירופי אין את היכולת להציל  אפילו מדינה קטנה כמו יוון ללא תספורת דרמטית בחובותיה.
אם היום אתם משקיעים באג"ח איטלקי ,פורטוגזי ,אירי או ספרדי אתם יודעים שהאג"ח שלכם יכול להיות הבא בתור במספרה האירופית מבלי שאף אחד יוכל לגבות אותו.

למעשה התספורת בחוב היווני היא סימן למשקיעים לדרוש ריבית גבוהה יותר על האגחים של מדינות הPIIGS וזה יכול להתרחש מהר מאד: למשל הריבית שנדרשה שנה שעברה על האגח היווני לשנתיים  היתה 10%. היום היא עומדת כבר על מעל 70%!
 את אות האזהרה הראשון קיבלנו כבר ביום שישי בדמות עלייה של תשואת האג"ח הממשלתיות של איטליה ל-10 שנים לרמה של יותר מ-6%, הגבוהה ביותר מזה כמה שנים.

היחס חוב -תוצר של המדינות החלשות נע סביב ה100% בכולם ,החוב הכולל שלהם הוא כ3 טריליון אירו, אין להם דרך יעילה להתמודד עם החוב שלהם מלבד להענות לתכתיבי האיחוד ליישם מדיניות צנע שמעולם לא הוכיחה את עצמה או להוריד את רמת חייהם של האזרחים שלהם לזו של הסינים. המשקיעים יודעים את זה ומפסיקים לקנות את האגחים של המדינות החלשות ,הבנק האירופי יודע את זה ולכן בהעדר הענות המשקיעים היום הוא הרוכש העיקרי של אותם אגח"ים, המנהיגים והנגידים גם הם מודעים למצב אבל מעדיפים להעביר מסר סותר לציבור ו"להרדים" אותו כדי למנוע פאניקה או חלילה לערער את שלטונם. כולם שותפים בהצגה הזאת אבל כמו כל הצגה גם זו תגיעה בקרוב לסיומה, למדינות באירופה עומדות שתי אופציות: פשיטת רגל או הזרמת כספים וריסוק מטבע היורו ,כל אופציה כזו גרועה מקודמתה בטח אם אתם לא חלק מהאליטות.
חשוב להבין: מעולם  מדינה או איחוד של מדינות לא הצליחו לשלם את חובם על ידי לקיחת עוד חוב גדול עוד יותר וזה בדיוק מה שמתגבש בהסכם שיישומו לוטה בערפל.  באופן אירוני דווקא הסכם זה עלול להיות אות הפתיחה לתחילתה של הטרגדיה הכלכלית באירופה ובעולם.

לא פלא לפיכך שזו היתה תגובת הציבור הגרמני להסכם שהתגבש:

מקור: 3bp.blogspot.com