יום חמישי, 3 במאי 2012

מה הסיבה האמיתית להקדמת הבחירות ולמה לאף מפלגה היום אין אינטרס לפתור את הבעיות הכלכליות שלנו

העיתונות בישראל גועשת ורועשת: ממשלת נתניהו עומדת לפול בגלל חוק טל. שימו לב שזה הנושא שכל הזמן מדברים עליו לאחרונה בחדשות וכמעט רק עליו :
מאהל הפראירים מחתימים חכ"ים למען גיוס חרדים,יאיר לפיד מסביר בכנס רישמי ראשון למה החרדים הם אבי כל בעיותנו, ליברמן מנפח חזה שלא יוותר להם, ביבי אומר שלא יכנע, פתאם מתפרסמים סקרים לכמה מהם משרתים וכמה לא, אפילו הכותרת שיוצאת מועידת האינטרנט,שלכאורה לא קשורה לעניין, היא של יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שאומר: "אם לא נצליח לגייס את החרדים להיי-טק אנחנו אבודים" . מי שקרא ידיעות אחרונות ביום שני גילה כי כל ששת העמודים הראשונים(!) מדברים כמעט רק על זה.
כל זה נותן לי הרגשה שיש פה מקהלה מתוזמרת ומתוזמנת שנועדה להסתיר את הדבר האמיתי:
ישראל הולכת לקראת בחירות על רקע הצורך להטיל צעדי צנע הולכים וגוברים החל משנת 2013 והלאה ולא משנה מי ישב בממשלה. כל העובדות ,הפרטים וגם הפתרונות בפנים:

אחת הבעיות הגדולות ביותר שהממשלה הבאה תצטרך להתמודד איתה היא הטלת מדיניות הצנע שעומדת להתרגש עלינו בתקציב 2013 . ממשלת נתניהו מסתכלת מעבר לים על אירופה ומגלה בחרדה שכל ממשלה שנקטה בצעדים אלה הוחלפה או שראש הממשלה שלה נאלץ להתפטר: מממשלת בראון בבריטניה דרך ממשלת ספרד ,הונגריה, פורטוגל ועד התפטרות ראשי הממשלה של יוון ואיטליה והרשימה עוד ארוכה. גם ביבי יודע שבאוירה הציבורית היום בארץ ובעולם צעדים מהסוג הזה יגזרו את דינה של כל ממשלה מכהנת -זו עובדה. רגע לפני התחלת הדיונים על תקציב 2013 החליטו פתאם ביבי וליברמן שהם לא מסכימים - לא, לא על העלאות המיסים וקיצוצים בתקציב אלא על "בעיית החרדים",כמובן. הבחירות נקבעו לספטמבר -רק לאחריה "במקרה" גם יתקימו הדיונים לתקציב.

מדיניות צנע אחרי הבחירות היא לא סוד והיא כורח המציאות כפי שאסביר בהמשך, אז מדוע כולם מצניעים את הצנע? מדוע אף אחת מהמפלגות לא מציפה את הבעיה או מציעה פתרון אלטרנטיבי שיגרום לה להיות אהודה? מדוע כולם מעדיפים להתרכז בחרדים שעלות ההסכם איתם הוא בסה"כ פחות מאחוז מכלל תקציב המדינה?
הסיבה היא שלא משנה מה הממשלה המכהנת תעשה ואיזה ממשלה תשלוט -כולם עובדים על אותה פלטפורמה שמובילה אותנו לקריסה איטית אך ודאית- הפלטפורמה היא המונופול של הבנקים הפרטיים על חלוקת וייצור הכסף מחוב עליו הם מקבלים גם ריבית יפה.
זו מערכת שבאופן שיטתי מנציחה את העוני וגובה מהאזרחים סכומים של למעלה מ 60 מיליארד ש"ח כל שנה ללא הצדקה ,אלא אם רווחי הבנקים נחשבים הצדקה.  ישראל נכנסת לשלב הקריטי (שאפרט עליו בסעיף הבא) שכבר לא תוכל לצאת ממנו ללא נזקים או הטלת מדיניות צנע, אלא אם השיטה המוניטרית תשונה והמונופול על חלוקתו ויצירתו של הכסף ששיך לבנקים ישבר. אלא שבשביל שזה יקרה צריך להתעמת עם הבנקים. הבעיה היא שהמפלגות לא יכולות להתעמת מול הבנקים מהסיבה הפשוטה שהן נשלטות על ידם.
הנה העובדות:
מפלגת העבודה של יחימוביץ' חייבת לבנקים כ40 מיליון ש"ח נכון לשנה האחרונה.
נכון לנתוני 2009 : הליכוד של ביבי חייב לבנקים כ- 35 מיליון ש"ח ,קדימה 5 מיליון ,ש"ס 8 מיליון ומרצ 12 מיליון.

ופה נשאלת השאלה: גם אם הפוליטקאים לא באמת שואפים להביא לפתרון הבעיה, גם כך סיפרו לנו שמצב המשק טוב אז מדוע פתאם צריך מדיניות צנע?
מאחר שכל הכסף בעולם ובארץ בשיטה הנוכחית נוצר מחוב אז בהכרח מישהו אחד צריך להכנס לחוב כדי שהאחר יקבל את אותם כספי חוב ויהיה בפלוס. הסיבה שהאדם מהרחוב לא מודע לכך היא כי הכסף עובר בין המון ידיים עד שהוא מגיע אליו, מה שמעניין אותו בסופו של יום זו המשכורת שהוא מקבל. מה שמקבל המשכורת לא יודע, שאותה משכורת ניתנה לו כתוצאה מהלוואה שלקח המעסיק שלו או מהלוואה שלקחו לקוחות אותו מעסיק או הלקוחות של הלקוחות. בשורה התחתונה: בשיטה הנוכחית מישהו בשרשרת הזו לקח חוב כי אחרת לא היה את הכסף הזה. 
אותו דבר גם הממשלה - הכנסותיה בנויות בעיקר מכספי מיסים של האזרח וכספי המיסים לא יהיו קיימים אם אנשים או גופים עסקיים לא יקחו חובות על עצמם.  כשהמשק בריא (עד כמה שהוא יכול להיות בריא בשיטה הזו) אותם גופים עסקיים מקורם יהיה במדינות מעבר לים. מדובר בגופים שהשקיעו את כספם בארץ או שרכשו עימו סחורות תוצרת כחול לבן, כלומר במקרה כזה אנחנו נהנים מחובות שהזרים לוקחים על עצמם.במצב כזה הרווח יהיה כולו שלנו וכאב הראש של החוב ישאר מחוץ למדינה .לא מוסרי אבל מלכתחילה כל המערכת הזאת לא מוסרית.

אבל מה קורה כאשר המדינות מחוץ למדינה נכנסות למשבר ומפסיקות להשקיע פה או לרכוש סחורות ושירותים?
אז בנק ישראל מאלץ את תושבי המדינה עצמה להחליף את אותן המדינות ולקחת חובות על עצמם. הוא לא יכול להכריח אותנו אבל הוא יכול להשתמש בכלי מאד חזק שברשותו שזה הורדת הריבית .בכך הוא יכול להפוך שוק רדום כמו שוק הנדל"ן לאטרקטיבי ומכאן להגדיל את הביקוש אליו ולנפח את המחירים שלו יחד עם ניפוח כמות ההלוואות שהציבור יאלץ לקחת כדי "לא לאחר את הרכבת". בכך בנק ישראל עם השלוחות של הבנקים המסחריים שלו יוצר בצורה מלאכותית מספיק כסף בשוק כדי שיהיה לשלם למדינה אבל בעצם פועל כגוף סרטני שהורג את המדינה לאט תוך ניצול משאביה. 

מה קורה כשהאזרחים מפסיקים לקחת חובות?
או אז  המדינה נמצאת במחסור ואז היא נאלצת לקצץ בהוצאותיה ובנוסף מנסה להעלות את רווחיה על ידי הגדלת המיסים. זו מדיניות הצנע  - כלומר הבנקים המסחריים בעידוד בנק ישראל שואבים בשלב הראשון מהאזרחים את כל משאביהם וחסכונותיהם ובשלב השני מגיעה המדינה ולוקחת עוד קצת ממה שלא נשאר.
זה בדיוק המצב היום -בנק ישראל חושף כי בשנת 2013 יחסרו לממשלת ישראל כ47 מיליארד ש"ח . וזה עוד במצב של משק בסביבה לא משברית.
מה יקרה אם משבר גדול באירופה יפרוץ? איך יראה הגרעון של מדינת ישראל כאשר חברת חשמל תאלץ להיות מחולצת מהחוב של ה60 מיליארד ש"ח שלה ,שלעולם לא תוכל לצאת ממנו ללא סיוע ממשלתי בעתיד? איך יראה הגרעון אם תצטרך ישראל לחלץ את אל-על הקורסת תחת חוב של  למעלה מ5 מיליארד ש"ח. ?
האופציה השניה בשני מיקרים אלה היא להשאר ללא חשמל וללא אפשרות לחכור מטוסים בשעת חירום ,מה שהופך אותה לאופציה שאינה ראלית.
כל זה עוד לפני שדיברנו בכלל על בועת הנדל"ן שעלולה להפיל עימה את כל המשק.

הבעיה שתיארתי אותה קיימת כמעט בכל מדינה מערבית, האם אזרחים שם מצאו לכך פתרון?
הבנקים המרכזיים לא מאפשרים קיומו של מטבע חלופי למטבעות מבוססי החוב של היום ובכך כופים על האזרח להיות משועבד למערכת שתורמת רק לבנקים עצמם.אזרחים שהתאגדו במדינות רבות מצאו לכך פתרון על ידי יצירת מערכות דמוי מטבע (רובן ממוחשבות) אבל כאלה שקשה יהיה לבנק המרכזי לנטרלן.
בעבר כתבתי פה על אחת המערכות האלה- מערכת הTEM ביוון שקמה מחוסר ברירה והפכה תוך חודשים קהילה ענייה לכזו המשגשגת אבל היא לא היחידה:
ביוון יש היום כבר כמעט 15 מערכות דומות ובכלל בעולם מדובר כבר על מאות מערכות פעילות  ,בעיקר באירופה ,בארצות אמריקה אבל גם ניתן למצא כאלה ביפן, באפריקה וגם ברשת האינטרנט כמערכת גלובלית.
באורוגוואי קיים את הC3 ובשוויץ את WIR שעובדים ברמה הלאומית וגורמים גם שם לשגשוג.
רוב המערכות האלה הן יוזמה של אזרחים שהתיאשו ומאסו ביד רוחצת יד של המערכת הבנקאית והפוליטיקאים. אזרחים שנמאס להם שכופים עליהם מטבע שאינם מעוניינים בו וכזה שקיים בן מחסור תמידי. הפתרון הכולל יגיע כאשר העקרונות של ייצור הכסף במערכות האלה ,שמבוסס על דברים ממשיים במקום פנטזיות היום, יהיה חלק מהמערכת הראשית של המדינה.

זה תהליך ארוך אבל דורש מאיתנו להיות מעורבים ולא רק להקשיב ללא ניסיון להבין,לשאול או לבקר גם פרופ' לכלכלה שאיש אינו יודע את מי באמת הוא מייצג.
עלינו להפסיק לסמוך על מפלגות השמאל,המרכז או הימין -כולן משועבדות לחובות מול הבנקים ומובילות אותנו לאותו מקום- עלינו לחקור וללמוד מה הדרך הכי טובה שלנו כקהילה לצאת ממעגל הקסמים הנוכחי.
כשיהיה לנו מספיק ידע ורצון נוכל אנחנו להצביע אי אמון במערכת הקיימת ולכפות על הממשלה ועל המערכת הבנקאית את מה שטוב לנו, במקום לחכות לפתרונות ממפלגות וגופים ששבויים בתוך השיטה שהמציאו או שנכפתה עליהם.
הידע שלנו הוא האויב הגדול ביותר של ההנהגה.

93 תגובות:

  1. חובות היו גם כשהבנקים סחרו במטבעות זהב. אם אתה מציע לבטל את מערכת הבנקאות ולעבור למערכת של תכנון מרכזי דמוקרטי, אני בעד. TEM, כסף-סיגריות כמו בכלא 6 וכו' לא יעבדו בקנה מידה גדול.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה הדבר שחסר בבלוג הזה. תכנית חלופית קוהרנטית. אילתורים של קהילות בנות כמה אלפיי, ואפילו עשרות אלפיי, אנשים, לא יוכלו לעבוד לאורך זמן במודלים של מליונים, או אפילו מליארדים של אנשים. סחר חליפין לא ממש ריאלי, כי אני לא רואה אנשים חוזרים לשלם בכבשים וגמלים במכולת.

      ברור שצריך שיטה מוניטרית חלופית, וברור שהיא צריכה להיות תלויה בקצב הצמיחה של המשק, ולייצג לעולם את העוצמה הכלכלית האמיתית של המשק ממנו מגיע המטבע (בניגוד לשיטה היום בה ערך הכסף והצמיחה הם נגזרות של יכולת המשק לגייס ולגלגל חובות).

      מישהו כתב פה פעם שכסף הוא בעיקר עניין של אמון. הסיבה שכולנו מסתובבים עם שקלים בכיס, היא שאנחנו מאמינים שכמות נקובה ידועה מהנייר הזה תשים אוכל על שולחננו בסופו של יום. כדי שהמערכת הזו תתבטל, צריכים לקרות שני תהליכים מקבילים: אבדן אמון כללי של האזרחים במערכת המוניטרית הקיימת, וצמיחה של מערכת חדשה- אמינה, יעילה וקלה לשימוש. אבדן אמון יבוא מאליו ביום בו המערכת תקרוס, וכמות נקובה נתונה מהשקל כבר לא תהיה ערובה לאיכות חיים. הבעיה היא בצמיחה של מערכת חלופית.

      כדי שאני אאמין במערכת כסף חדשה, אני רוצה להבין איך היא פועלת. מה קורה כשנותנים אמון עיוור במערכת מוניטרית כבר למדנו על בשרנו כמה פעמים לאורך ההסטוריה. אני עדיין לא שמעתי על אלטרנטיבה, שתהיה אמינה, יעילה, נוחה לשימוש ומסוגלת לעבוד במודלים עצומים.

      מחק
    2. צודק.
      וגם אם (וראוי שכותב הבלוג ישים לב ש"אם" אינו "עם") תקום מערכת בנקאית חדשה, מה יעשו עם החוב שיש לכל כך הרבה אנשים/חברות ואירגונים/מדינות?
      אם מדובר על כניסה הדרגתית ואיטית מאוד של מערכת אלטרנטיבית (ולדעתי לא זה המצב) עד לביאור החובות הקיימים (משכנתאות, הלוואות, חבות של מדינה לאזרחיה) אפשר יהיה לבסס שיטה כלכלית עדיפה.

      אם לא נותנים מענה לכל כך הרבה חורים - עדיין הגבינה היא אותה גבינה.

      גם קשה לי להבין את ההתלהבות מרעיון ה TEM ודומיו.
      למה ללכת רחוק כל כך - צא לקיבוצים (יותר נכון, לקיבוצים כפי שהיו לפני עשרות שנים) או לקהילות חרדיות ותראה שבבסיסן, הן יישמו רעיון מאוד דומה.
      זה עובד מעולה בקהילות קטנות יחסית אבל כדי שדבר כזה יעבוד בכל העולם, צריך כל העולם לרקוד לצלילו של אותו חליל.
      (when hell freezes over - ואולי אנחנו כבר כמעט שם מבחינת אקולוגית ... ?)

      מחק
    3. שלום לאורן,
      א. הבלוג הזה לא קם להכתיב פתרונות אלא להציג אותם ואת הבעיה.מי שצריך להכתיב את הפתרון זה הציבור אם יחליט לעשות זאת.
      ב. בבלוג מוצגים פתרונות רבים הן בכתבה הנוכחית (גם ברמות לאומיות ובינלאומיות) והן במדור השיטה המוניטארית ובעוד מאמרים רבים אחרים והתנהלו על כך דיונים רבים ומרתקים פה.אתה גם מוזמן לקרא לחקור ולהעלות ביקורות או לפתוח דיונים פה. יתכן שלא תקבל את הפתרונות האלה אך אי אפשר להגיד שהם לא קיימים בבלוג.
      ג. לאנונימי - תודה על תיקון הטעות ועל השיעור הקצר בלשון.

      ערן

      מחק
    4. היי ערן
      איזה עוד פתרונות הצעת כאן חוץ מפתרון המטבע ללא חוב?

      מחק
    5. מטבע מבוסס על חוב הוא חסר כל הגיון כלכלי וחברתי,בטח כשמדברים על צדק חברתי. יש לו אינספור חסרונות ויתרונות בודדים בלבד אם בכלל ולכן כל פתרון שלא יהיה על פי השקפתי צריך להיות מבוסס מטבע שלא מבוסס על חוב. על מה כן? העלתי כמה פתרונות שחקרתי עליהם ויושמו כבר בעבר די בהצלחה והן ברות יישום גם אצלינו. הידע הוא כמעט אינסופי בתחום ולכן אני ממשיך ואמשיך לחקור וללמוד על עוד שיטות ואשמח לשמוע גם ממך או מאחרים אם יש עוד פתרונות שאולי לא חשבתי עליהם. יותר מכך ,אם הפתרון הזה יהיה טוב אשמח גם לפרסם אותו אצלי באתר.
      כמו שאמרתי ככל שנחקור יותר כך נוכל להגיע לשיטה הכי אופטימלית בשבילנו עד כמה שאפשר כמובן.

      ערן

      מחק
    6. לאלמונימי מ-10:42 - ראוי כי תשים לב ש-"ביעור" אינו "ביאור"... 8-)

      אחרי הכל, ביאור החובות הקיימים מוצג בבלוג זה מזה זמן רב.

      יניב.

      מחק
  2. היי ערן,

    אני לא מאמין שתבוא ישועה למערכת הקיימת בזמן הקרוב, עם או בלי קריסה, השקל כבר קרס פעמיים וכלום לא השתנה.

    אם אני יושב על מזומן, חוץ מאובדן ערך לשקל, יש עוד משהו שהצנע יכול לפגוע בי?

    השבמחק
    תשובות
    1. אם אתה יושב על מזומן וערך השקל נשחק, מה עוד אתה רוצה שיפגע בך? הרי אתה יושב על ערימה של נייר חסר ערך.

      מחק
  3. Why on earth is it necessary to go to election at this point? Unless someone enlightens me I see this as yet antother symptom of corruption, given that the total cost to the economy is ~ 1000000000NIS..how come the supposed "social justice" groups fall silent..how far can this sum go towards helping those in need that they supposedly care about.
    - Eran

    השבמחק
  4. לא כל הכסף בעולם נוצר מחוב ואפילו לא רובו, הכסף היחיד שנוצר מחוב הוא הריבית הנגבית בגין החוב, שאר הכסף נוצר ממוצרים ושירותים שאנשים, גופים עסקיים וממשלות רוכשים.

    בך כל הכסף בכל שוק שווה לערך סך כל המוצרים והשירותים באותו שוק, אינפלאציה נוצרת כאשר קצב צמיחת כמות הכסף גבוה מקצב צמיחת השוק בו מדפיסים את אותו כסף. לצורך המחשה הנה הסבר מספרי: אם בשוק מסויים יש 10 יחידות כסף שווי כל המוצרים והשירותים שבו הוא 10 יחידות כסף, אם בשנה שלאחר מכן יצרו פי 1.1 יותר מוצרים וסיפקו פי 1.1 יותר שירותים שווה סך כל המוצרים והשירותים בשנה החדשה ל11 יחידות כסף במונחי השנה שקדמה לה, אך אם בשנה החדשה נוספו 2 יחידות כסף במקום אחת הרי שערכה של יחידת כסף בשנה החדשה שווה ל11/12 יחידות כסף מהשנה שקדמה לה, כלומר ערך כל יחידת כסף ירד, זו אינפלאציה, לעומת זאת אם לא היו נוספות יחידות כסף בשנה החדשה היה ערכה של כל יחידת כסף בשנה החדשה 1.1 יחידות כסף של השנה שקדמה לה, כלומר ערך כל יחידת כסף עלה, זו דפלאציה.
    בשיטה הנוכחית ברירת המחדל היא אינפלאציה ובהתאמה להסבר המספרי שנתתי הסיבה שהתווספו 2 יחידות כסף בשנה החדשה במקום 1 היא שאנשים/גופים עסקיים נטלו חוב והיה צורך לספק עבורם יחידת כסף שלא גובתה במוצרים ושירותים. יחידת הכסף ה11 גובתה ע"י מוצרים ושירותים (שהרי היצור גדיל פי 1.1 וסופקו פי 1.1 יותר שירותים) ולכן לא נוצרה מחוב, היחידה ה12 נוצרה מחוב, לכן חובות יוצרים אינפלאציה.

    לומר שכל הכסף בעולם נוצר מחוב זו דמגוגיה זולה.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אנונימי,
      חוק בנק ישראל כמו שאר חוקי הבנקים המרכזיים מעגן את יצירת הכסף בכל העולם מחוב. זה לא תאוריה או המצאה -זו עובדה ,שגם הנגידים לא מתנגדים לה.
      גם בכסף שנוצר מחוב יכולה להתרחש אינפלציה, דיפלציה או יציבות מחירים - יש לכל מצב כזה משמעות דרמטית על חיינו.
      ממתי אגב יצירת מוצרים או מתן שירותים יוצרים כסף? האם ראית פעם נגריה או חקלאי עם מדפסת שמייצרים כסף חוקי? האם אורנג' על השירותים שהיא נותנת היא מייצרת או מדפיסה כסף? גם הנגר,גם החקלאי וגם אורנג' מקבלים כסף עבור הסחורות והשירותים-כסף שנוצר מחוב על ידי המערכת הבנקאית אבל הם לא מייצרים אותו. יותר מכך אם הבנקים יחליטו מחר להפסיק להלוות- במקרה כזה לא משנה כמה חבילות תייצר אורנג' וכמה ארונות יבנה הנגר כי אם כסף לא יהיה בשוק הם יפשטו את הרגל - מזה חושש הבנק המרכזי ולכן הוא מגדיל ללא סוף את כמות הכסף.

      ערן

      מחק
    2. ספקי המוצרים והשירותים לא מדפיסים את הכסף אבל אם כמות הכסף שתודפס תתאים בדיוק לצמיחת התוצר לא תהיה אינפלאציה. הסיבה לאינפלאציה היא שכמות הכסף שמודפסת גדולה מצמיחת התוצר.

      כסף הוא אמצעי חליפים, מוצרים ושירותים שווים כסף בהתאם לערכו של הכסף בזמן הנתון בו הם נמכרים/ניתנים. תמיד סך כל הכסף בשוק שווה לסך כל המוצרים והשירותים. כסף שמגובה במוצרים ו/או שירותים הוא כסף שמקורו בפעילות כלכלית וכסף שמודפס מעבר לפעילות הכלכלית מקורו בחוב.

      הבנק המרכזי מגדיל את כמות הכסף מעבר לנדרש ולכן יש אינפלאציה מתמידה, זה לא שאינו צריך להגדיל את כמות הכסף, אלא שהוא צריך להגדיל אותה בהתאם לצמיחת המשק, לא פחות ולא יותר.

      מחק
    3. לאנונימי שלום,
      למעט המטבעות האלטרנטיביים, מקור הכסף הוא אך ורק חוב, שכן כל שקל שמגיע למשק הוא שקל שנוצר בהלוואה. הלוואה של הבנקים המרכזיים לבנקים המסחריים או הלוואה של הבנקים המסחריים לאזרחים או הלוואה אחרת.

      אם אתה טוען שחלק מהכסף לא נוצר מחוב, אז אתה צריך להסביר כיצד הוא נוצר.
      המשפט שכתבת:"כסף שמגובה במוצרים ו/או שירותים הוא כסף שמקורו בפעילות כלכלית" - אינו מסביר כיצד נוצר הכסף. פעילות כלכלית אינה מייצרת כסף. כשאני משלם לחנווני עבור שקית חלב, לא נוצר שום כסף. כשאני כשהחנווני משלם לרפתן עבור שקית החלב לא נוצר שום כסף. הכסף רק עבר ידיים.

      לעומת זאת כגברת כהן מפקידה את הכסף בבנק, והבנק נותן אותו למשה כמשכנתא נוצר כסף חדש. משום שלגברת כהן יש את הכסף שהפקידה, ולמשה יש כסף לקניית דירה.

      הבנק המרכזי מגדיל את כמות הכסף מעבר לדרוש (בעזרת שערי ריבית, הלוואות, והתערבות ישירה בשוק הכסף), לא משום שהוא שלומיאל או בעל מטרות רעות. אל משום שהריבית מכתיבה גידול מעריכי (אקספונניציאלי) בכמות הכסף, והמשק לא גדל בקצב מעריכי. מאחר והמקור של כל הכסף, בחוב, יש על כל הכסף ריבית, ומכאן מקור האינפלציה.
      הבנק המרכזי לא יכול להגדיל את כמות הכסף לפי קצב גדילת המשק, משום
      שאז יחסר כסף לשלם את הריבית, ויתחיל גל של פשיטות רגל.

      מקווה שעזרתי. בכל אופן אם אתה טוען שהכסף לא נוצר מחוב, אנא הסבר בדיוק כיצד הוא נוצר.

      בברכה.

      ע'

      מחק
    4. לאנונימי

      אתה מתבלבל בין כסף להון:

      הון נוצר ממוצרים ושירותים
      חוב נוצר מחוב
      נכסים = הון + חוב

      כסף בשיטה המוניטרית שלנו נוצר מחוב.

      מחק
  5. לא נאמר באף מקום באתר שכל הכסף נוצר מחוב, אלא השיטה המוניטרית מבוססת חוב.
    ברור שסך כל המוצרים בעולם שווים סך כל הכסף בעולם ככל שיתווסף יותר כסף כך המוצר יהיה שווה יותר כסף אך כתוצאה מזה ערך יחידת כסף תהיה שווה פחות.
    ככול שהחוב צומח כך ערכו יורד ומתי שהוא תהיה התפוררות וקריסה כמו הר בזלת שעם הזמן מתפורר לחלקים קטנים ואז ההר קורס.
    לנו הקטנים אין מה לעשות לפתרון הכלכלי מעבר להשתעשע ברעיונות מחשבות והחלפת דעות.
    יחד עם זאת כבר ערן אמר לא פעם כל אחד חייב לדאוג לחלקת האלוקים הקטנה שלו, כמו אגירת מזון יבש ומים בבקבוקים ציוד חירום גנרטור קטן ותנאי מחייה בסיסים ללא תלות ברשויות, להוציא סכומי כסף מהבנק לתקופת מחייה של כשנה.
    מי שיעשה זאת יציל את משפחתו ממצוקה קיומית.
    עם קריסות הכלכליות הממשמשות ובאות יבואו חוקים דרקונים נוקשים ובמקביל מלחמות אזוריות קטנות עד גדולות.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אבי, תקן אותי אם אני טועה, אבל לא ראיתי בשום מקום שערן אמר לאגור מזון יבש, מים, וגנרטור קטן לתקופת מחייה בת שנה.


      ע'

      מחק
    2. שלום אבי,
      בעבר הצגתי קבוצה עולמית לא בהכרח מאוגדת הנקראים
      ThePlanners שהם אכן אוגרים מזון וציוד וזה כחלק מהסבר שנתתי על ההכנות למשבר.במסגרת הסבר זה אמרתי שיש כאלה שלא עושים כלום עד אותה קבוצה שמתכוננת לרע ביותר אבל מעולם לא אמרתי שכך צריך לנהוג.מאחר שמעולם לא עמד העולם על סף משבר מהסוג שהוא הולך לחוות קשה לדעת איך להתכונן אליו ולכן כל אחד על סמך הערכותיו והידע שלו צריך להחליט איך לנהוג ואיך להתכונן. מה נכון לעשות ומה לא זה נדע רק אחרי מעשה.

      ערן

      מחק
    3. ערן, איך אני יכול לייצר מטבע גלובלי חדש?
      אני רוצה לבנות מערכת שעל כל מוצר תקבל IM = internet money
      לדוגמה מתכנת זה שלושה איי אם לשעה וכו..

      מחק
  6. תודה ערן על עוד כתבה נפלאה,
    האתר הזה פשוט פותח עיניים, יש לי תואר שני במנהל עסקים, למדתי מספר לא מועט של קורסים הקשורים לנושא הנ"ל, אבל האתר הזה עלה על כולם.

    2013 בהחלט הולכת להיות שנה לא קלה.

    השבמחק
  7. למה שלא נעשה מעשה ונתאגד בתור קבוצה וניצור בעצמנו מטבע בדיוק כמו שעשו במדינות אחרות.

    אנחנו נקבל הד תקשורתי כתוצאה מהעניין וזה יפתח נושא דיון ציבורי שאולי יעיר את הציבור. אולי אפילו הממשלה תיבהל שהאזרחים מאסו בשקל החדש ותבצע פעולות שיחזירו את האמון בשקל.

    אני חושב שזה רעיון טוב ,בצורה כזאת נוכל לעלות דיון ציבורי ולעלות את המודעות של הציבור שאולי יפקחו עיניו. אם נצליח לכוון את המחאה הבאה לשורש העניין שזה מטבע מבוסס על חוב יכול להיות שהמחאה הבאה תתמקד ביציאה מהשיטה ההומניטרית במקום במחאה על הקוט'ג.

    מה אתה אומר ערן ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מצטרף! זרקו כיוונים ונתאחד.
      אני כבר בדרך לביצוע הרכישה הראשונה בביטקוין :-) (תמיכה באתר של יוצר פודקאסטים ישראלי).

      מחק
    2. אני באמת חושב שרעיון כזה יכול לעבוד.
      נוכל להראות לאנשים מהו כוח קניה אמיתי של כסף ולמה כול החיים הם רודפים אחרי הכסף.


      אם הולכים למהלך כזה אנחנו צריכים עזרה ממשהו שיודע איך מערכת כזאת עובדת ובגלל זה צריך אותך ערן ,אתה יודע איך להקים כזה דבר

      מחק
    3. דור, כנס לפורום של occupy bank of Israel בפייסבוק. חלק מהחברים שם התחילו להגדיר מטבע חלופי. אתה מוזמן לתרום.

      http://www.facebook.com/groups/302760609737855/

      ע'

      מחק
  8. לגבי חובות חברת החשמל - המדינה לא תצטרך לעזור במקרה זה. חברת החשמל היא מונופול עם הכנסות מעל ל-30 מיליארד שקל לשנה. מספיק להעלות מחירים ב-10% (ועדיין המחיר יהיה לא גבוה במושגים בינלאומיים) פלוס הירידה בעלויות כששדה תמר יתחיל לפעול.

    השבמחק
    תשובות
    1. בשורה התחתונה מסתכלים על רווח נקי אחרי הוצאות והרווח הנקי של חברת החשמל ממש לא 30 מיליארד שקל.

      השורה התחתונה שמפה או מפה הציבור יוצא נפסד.
      אם יעלו את מחירי החשמל הציבור יפגע ואם הממשלה תתערב הציבור יפגע
      LOSE VS LOSE

      מחק
    2. לקחת בחשבון הוצאות? גם שוטפות על קניית חומרי גלם ומשכרות עתק וגם חובות חיצונים של החברה? כמה החברה מוציא רק על תפעול? כמה שנים הם כבר לא סיימו שנה תקציבית עם עודף?
      למה לישען על מקורות אנרגיה מתכלים? למה לא לקחת את כל החברה מהטכניון להשקיע 60 מיליארד ולפתח מקורות אנרגיה חלופיים לנפט ופחם? ע"י המדינה ולא ע"י חברה אינטרסנטית. וגם למקור את זה לכול העולם ובכך לפתור את העולם מהנפט הערבי. שתי ציפורים במכה.

      ליאור

      מחק
    3. ז'ואאו מריפוסה3 במאי 2012 בשעה 20:02

      למכור

      מחק
    4. סקינסי בריסטול3 במאי 2012 בשעה 22:23

      לאנונימי (ליאור) , אולי משכורות גבוהות מידי , אבל תהיה בטוח שזה עדיף על שליטה בידי טייקון שיעלה את מחיר החשמל (מחיר החשמל בישראל נמוך מאד)ו10000 עובדים ירדו למעמד של עובדי קבלן .
      לגבי אנרגיה מתחדשת - כרגע היא מתקיימת רק בגלל סובסידיה של המדינות -לא כלכלית , לעומת זאת השימוש בפחם התקדם מאד , וכמות המזהמים שחשמל פחמי מייצר קטנה מאד ביחס לעבר.

      מחק
    5. לדור
      תוספת של 10% למחיר מתקזזת במלואה מול תשלום החוב שהוא הוצאה מוכרת.

      מחק
    6. לסקינסי בריסטול- קראת את התגובה עד הסוף? הבנתה את הרעיון שלי? או שאתה סתם "מתנגד" בסביל ההתנגדות? אני מציע פה מדינה בלי נפט ואתה שואל אם יפטרו עובדים או לא- זה דמגוגיה בשקל- אם למדינת ישראל- בדגש על מדינה - היה טכנולוגיה ליצור חשמל לא ע"י חשמל ונפט נהפוך להיות המדינה הכי עשירה בעולם. האם אתה מבין את זה?!

      ליאור

      מחק
  9. תודה על המאמר המרתק!
    איך האזרח הפשוט אמור להתמודד מבחינה כלכלית מין הבשורות על צנע וקיצוץ בתקציב? ערן כתבת בנושא הזה בעבר שלהיתנהג רגיל ולהימנע מהתחיבויות והלוואות! החשש שלי והשאלה שלי מתמקדת יותר בנושא חסכונות פקדונות ירידת ערך המטבע, תתקנו אותי אם אני טועה, אבל במקרה של ירידת ערך המטבע ואנפלציה ב"י יהיה חייב להעלאות ריבית מחשש לאנפלציה גבוהה, סליחה שאני נשמע קטנוני אבל גם על הפקדונות והחסכונות שלנו יקבלו יותר ריבית

    תודה
    רונן נ.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם הפקדונות שלך צמודדים למדד אז כן תקבל ריבית לפי המדד
      אם הפקדונות שלך על פי ריבית קבועה לא תקבל ריבית גבוהה יותר ברגע של עליית המדד.

      אל תסתמך יותר מידי על המדד הוא אינו משקף את המציאות.
      המציאות היא שאנחנו הרבה מעבר לאינפלציה של 3%.

      בזמני אינפלציה חשוב להצמיד את הכסף למוצרים פיזיים כמו זהב ,כסף ,דיור (יש לקחת בחשבון אם יש בועה בדיור). בצורה כזאת תוכל להגן על הכסף שלך.

      מחק
    2. שלום רונן,
      בתור מי שאינו יועץ השקעות ומי שאינו מכיר את מצבך אני מנוע מלהגיד לך או להמליץ לך מה לעשות.
      לדבריך:
      אני לא אמרתי שצריך להתנהג כרגיל ובכלל לא אמרתי איך צריך להתנהג. כן אמרתי שכדאי להמנע מהלוואות ככל האפשר-זו תמיד עצה טובה במיוחד כהכנה למשבר. אם אתה חושש מאינפלציה גבוהה הדרכים שהעלה דור הן בהחלט דרכים שידועות ככאלו שמגנות מאינפלציה גבוהה.

      ערן

      מחק
  10. היי ערן
    שאלה טובה של חבר שלי:
    במערכת נטולת חוב, מה יהיה עם הפנסיה שלנו?
    הרי היום הפנסיה זה בעצם כסף שיושב ומושקע בכל מיני אפיקים ובונה על הריבית שיקבל מהם
    מה יקרה אם נוותר על זה?

    השבמחק
    תשובות
    1. אין כול קשר בין קבלת ריבית מאג"ח או תשואה ממניות לבין הדפסת כסף שמבוסס על חוב. ההפך ברגע שיפסיקו להדפיס כסף שמבוסס על חוב הכסף שלך בפנסיה יהיה שווה יותר.

      תוכל אפילו לפתוח תוכנית חיסכון פנסיונית פרטית ללא צורך להשקיע את הכסף שלך באפיקים כאלה ואחרים ללא חשש שהכסף יגמר לך לאט זיקנה.
      כול זה מכיוון שהכסף שלך לא יאבד מערכו במהלך 40 שנות עבודתך.

      מחק
    2. דור צודק ,
      הבעיה היום שערך הכסף שלך מאבד מעצמו בכל שנה כמה אחוזים וכך כמעט כל שנה. הסיבה שאתה מסכן את הפנסיה שלך אצל טיקונים שספק גדול אם יוכלו להחזיר לך את ההשקעה ,היא בגלל שאתה חייב לשמור על הערך של הכסף ולהשיג תשואה של לפחות בגובה האינפלציה.
      כשכסף לא יבוסס על חוב תוכל לשים אותו מתחת לבלטות - ערכו יובטח לך בגיל הפנסיה ללא סיכונים או הרפתקאות שאתה נאלץ לעבור היום. החשש היחידי שיהיה לך זה שלא יפרצו לך הביתה וירימו לך את הבלטה

      ערן

      מחק
  11. היי ערן,
    אני קורא נלהב של הבלוג שלך מאז ששמעתי עליו לראשונה. הרבה דברים חדשים ומעניינים למדתי כאן
    אממה-מה,
    הרבה פעמים אני מקבל תחושה של בילבול וחוסר התמצאות בהסבר של "למה" כל זה קורה, כמו למשל למה תהיה כאן מדיניות צנע אחרי הבחירות?? לא הבנתי.
    למה צריך כ"כ הרבה טקסט?
    תוכל לתמצת את מה שאתה אומר למשפטים בודדים יהיה יותר טוב.
    משפט בודד - מראה על הבנה גבוהה אוד של מה שאתה אומר.

    השבמחק
    תשובות
    1. משפט בודד זה סתם סלוגן- "ארבע רגלים טוב שתי רגלים רע".
      אבל הינה אחד "כל עוד כסף מיוצר מחוב תמיד היה חסר כסף, החוב החיצוני של מדינת ישראל הוא_____ החוב פר משפחה הוא____ הריבית השנתית היא____
      זה כסף שלנו!"
      -אם הגעתה כבר לאתר הזה את חייב לפתוח את הראש קצת ולהיות מסוגל להסתדר עם הרבה חומר. גם בקריאה וגם סרטים יש את "החלום האמריקאי מתורגם לעברית" ו"הקוסם מארץ עוץ" של ביל סטיל. המטרה פה היא להרחיב את הידע של הציבור לא להגיד לו עם להשקיע בנדל"ן או לא. בהצלחה.

      ליאור

      מחק
    2. זואאו מריפוסה3 במאי 2012 בשעה 20:03

      אם להשקיע בנדל"ן

      מחק
    3. אני אלוף בהסברים קצרים.
      תהיה מדיניות צנע כי יש הרבה חובות למדינה וצריך להגדיל מיסים בצורה משמעותית ולצמצם בהוצאות הממשלה אחרת המדינה תגלוש לאיטה לפשיטת רגל.
      הדרך השניה בשיטה הכלכלית הנוכחית להגדיל את המיסים זה להוריד את הריבית אבל הנגיד לא רוצה כי זה יעלה מחירים של הרבה מוצרים וגם לא בטוח שיגדיל את הכנסות המדינה.

      מחק
  12. ומה יקרה אם כשבנק מדפיס את קרן ההלוואה הוא ידפיס גם את הריבית ויזרים אותה למשק כמס לממשלה
    במקרה כזה תמיד יהיה מספיק כסף בשביל שכולם יחזירו את החובות שלהם

    השבמחק
    תשובות
    1. אמנם במקרה זה תמנע הרבה פשיטות רגל אבל במצב זה גם קצב ייצור הכסף יהיה כגובה הריבית ומנותק מקצב צמיחת המשק- ופה אתה חוזר לתחלואי השיטה הקיימת שהיא כמות כסף בשוק שגדלה בצורה מעריכית (ריבית דריבית) שגורמת שוב לאינפלציה על בסיס קבוע כחלק מובנה של השיטה שתסתיים בהכרח בהיפר אינפלציה ובאובדן ערך המטבע.

      ערן

      מחק
  13. מה זה המושג הזה "כסף שמיוצר מחוב"? המונח הזה נשמע לי קצת ניוספיק. יש כסף פיאט שאפשר להדפיס ממנו כמה שרוצים (ולקבל בתמורה אינפלציה משובחת) ויש חובות, הלוואות ואשראי. הביקורת שלך היא שהבנק ישראל מדפיס יותר מדי כסף? שצריך לחזור לתקן הזהב? שהבנקים נותנים יותר מדי הלוואות? מה בדיוק הסיפור כאן?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה יעשה לך סדר:
      http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/blog-post.html

      מחק
    2. אני מצטער, קראתי ולא בדיוק הבנתי. אולי אתה יכול להפנות אותי למאמר באנגלית בנושא.

      מחק
    3. כסף שמיוצר מחוב זה פשוט כסף שנוצר בהלוואה. כשבנק ישראל מלווה לבנק מסחרי כסף, כשבנק מסחרי מלווה ללקוח כסף, כשאדם א' מלווה לאדם ב', בכל המקרים האלה נוצר כסף. ככה נוצר כל הכסף בעולם, למעט מטבעות אלטרנטיביים, אין שום שיטה אחרת לייצור כסף.

      ע'

      מחק
    4. תקרא את שתי התשובות בראיון הזה
      http://cafe.themarker.com/post/2360776/?last_method=create

      "כשבנק המרכזי מלווה 100אלף הוא מצפה ממך להחזיר 200אלף בסוף 20 שנה, אבל הוא לא יוצר את ה100אלף הנותרים!!! אתה חייב להילחם כל חייך עם שאר השחקנים כדי לקחת ב100אלף מהם!!! כדי להחזיר את הריבית על המשכנתא שלך אתה חייב לקחת את "הריבית" ממני ואותו דבר אני.

      ליאור

      מחק
  14. אני מצטער, קראתי ולא בדיוק הבנתי. אולי אתה יכול להפנות אותי למאמר באנגלית בנושא.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני יכול להסביר:
      למעשה, הממשלה לא באמת יכולה להדפיס כסף חופשי. אם זה היה המצב היא באמת הייתה עושה את זה (כי כל מיני פוליטיקאים פופוליסטים נותנים הרבה הבטחות לחינוך/בריאות/דיור חינם וכו' וצריך לשלם על זה איך שהוא), והיינו מקבלים אינפלציה לפנים.

      כשהקימו את השיטה של כסף פיאט, כדי למנוע מצב שמדפיסים חופשי החליטו שיהיה בנק מרכזי שהוא יוכל להדפיס כסף (ולא הממשלה), והוא ייתן את הכסף לממשלה רק עם ריבית. ככה, כמו שאדם חושב פעמיים אם לקחת הלוואה מהבנק (כי יש ריבית), אז גם הממשלה תחשוב טוב לפני שהיא תבקש מהבנק המרכזי כסף.
      מעשית זה פשוט לא עובד כי פוליטיקאים ממנים את הנגיד ולוחצים עליו להדפיס.

      אבל הבעיה האמתית היא לא הריבית, אלא עצם זה שאפשר להדפיס כסף. ברגע שמדפיסים יותר ממשהו, הערך שלו יורד. לכן כל התחליפים לא יעבדו חוץ מתקן הזהב (כי זהב אי אפשר להדפיס).

      ההסבר עזר?

      מחק
    2. לאנונימי מ11:41 תיקון קטן,
      לנגיד יש כוח גדול יותר משל הפוליטיקאים - לממשלה אסור להתערב בהחלטותיו בשום צורה . את הסיבה למה נוצרת אינפלציה תוכל למצא במאמר מצד ימין למעלה פה באתר:
      איך כסף נוצר בעולם.

      מחק
  15. לא ברור לי למה כותבים שלא מציעים פה פתרונות. פתרונות יש המון ואת כולם אפשר ליישם במקביל. התנאי הראשון לכך הוא שיחרור אספקת הכסף ממונופול הבנקים ובראשם בנק ישראל - זו דרישה אחת קונקרטית וברורה שכולם יכולים לדרוש יחד, בקול אחד: מסוציאליסטים ועד ליברטריאנים, קפיטליסטים ודרך כל דורשי הרפורמה המוניטארית ביניהם. כשזה יקרה אפשר לאפשר לממשלה להדפיס כסף לתשלום הוצאותיה - ללא חוב (זה לא שונה עקרונית ממה שקורה היום בהבדל אחד - לא יהיו חוב וריבית), וגם לאפשר קיום מטבעות קהילתיים ומקומיים לצרכים מקומיים ברמה של קהילות וישובים.

    למי שעדיין לא קלט, כסף בנקאי הוא כסף פיאט - אין לו תוקף אלא זה שהרשויות נותנות לו, ובנק ישראל הוא רשות שלטונית לכל דבר.

    דרך אגב כשיוון תהיה כאן, אנשים יקימו מערכות מקומיות ולא יעניין אותם חוק בנק ישראל, לא יעזרו המילים הגבוהות של כל המבינים הגדולים - יהיה צורך ויהיה מי שימלא אותו. כמו שמישהו אמר לי השבוע, "המציאות חזקה מכל להג".

    השבמחק
  16. המודלים האלה יכולים לעבוד בקבוצות קטנות ולזמן מוגבל. בראייה כוללת צריך להיות גוף שמרכז ומפקח על כמות הכסף המיוצר. הרעיון של לתת לממשלות להדפיס כמה שירצו, הוא במקרה הטוב נאיבי. גופים פוליטיים לא יציבים ואחראים מספיק כדי להחזיק ביד עוצמה שכזו. תן לממשלה רשיון להדפיס כסף בלא הגבלה, ומהר מאד תקבל היפר אינפלציה.

    בנק מרכזי הוא רעיון טוב, אבל הבעיה היא שהכסף לא מייצג דבר. צריך גוף מרכזי, שידע להתאים את כמות הכסף לכושר הייצור/כמות הסחורה/כל מודד אמיתי מוסכם אחר. הגוף הזה לא יכול להיות הממשלה.

    הרעיון שלכל קהילה יהיה מטבע נפרד, יצור כאוס מוחלט. מי יחליט כמה שווה זוז אשדודי בראש פינה? או דולר תל אביבי בנתניה?

    השבמחק
    תשובות
    1. אורן, נניח לרגע את שאלת היעילות בצד.
      נניח שאני מנפיק את השקל שלי ואני קורא לו ע'. השרברב שמתקן לי את הסתימה בג'ורה מסכים לקבל אותו כתמורה לעבודתו.
      באיזה זכות אתה אומר לי ולשרברב להשתמש בכסף מרכזי ששנינו לא חפצים בו?

      בברכה.

      ע'

      מחק
    2. לא משנה איזה גוף יהיה אחראי על הדפסת הכסף שיתאים לכושר ייצור המשק ,חשוב רק שאותו גוף יהיה גוף נבחר .בנק ישראל הוא לא גוף נבחר ולתת כוח כל כך גדול לגוף לא נבחר זה לתת את הכוח הכי גדול של המדינה לקבוצה קטנה של אנשים.

      אולי צריך להיות גוף שמפקח מפני שחיתויות או רמאויות אבל למה צריך גוף שיכפה עצמו על כולם?
      אני לא מקבל את טענתך שאם לכל קהילה יהיה מטבע משלה יהיה כאוס - באותה מידה היה אפשר להגיד שאם לכל חברת אשראי יהיו נקודות שהיא תתן משלה או שאם יהיו תווי קניה למינהם מכל מיני חברות זה גם יגרום לכאוס. בכל מקרה, זכות הבחירה תהיה בידי האזרח באיזה מטבע לבחור- אם הוא יחשוש ממטבעות מסוימים שהם יביאו לכאוס הרי תהיה להם זכות הבחירה לחזור למטבע של המדינה או לעבור למטבע אחר. גם היום אם אתה חושש מגוף מסוים שהוא יפשוט רגל אתה תעזוב אותו לטובת משהו בטוח יותר.

      ערן

      מחק
    3. לע': בזכות היותי (לצורך הדיון, נניח שזה אני) הריבון. אם אתה והשרברב תפעילו מטבע, והקצב יפעיל מטבע נוסף, והסנדלר יחד עם הנהג ימציאו מטבע משלהם, מהר מאד יהיה פה כאוס. מערכת מוניטרית אחודה היא רעיון מבריק, שמקל על היום יום של כולנו. הבעיה היא בשיטה בה מיוצר הכסף.

      לערן- אני מסכים שהגוף המפקח צריך להיות מפוקח ושקוף מטעם הציבור.

      אתה לא יכול להשוות נקודות של ויזה, למטבע. גם נקודות של ויזה נאמדות בערך שקלי. המצב בו כל אחד יכול להחליט לקבל או לא לקבל מטבע, ובמקביל להנפיק מטבע כראות עיניו, הוא עולם אנרכיסטי, בו חצי מהזמן תנסה לשכנע את סוחר הרכב, שהנייר שהרגע הגשת לו, שווה בערכו למרצדס, ובחצי השני, תנסה לברר אם הנייר שקיבלת בבוקר, באמת שווה קילו סוכר. ברדק שלם.

      מטבע אחוד הוא רעיון טוב. השאלה על מה הוא נסמך.

      מחק
    4. אורן, מה הביסוס של זכות הריבון לכפות שיטה כלכלית על ה"נתינים"?
      לעניות דעתי, הזכות לפרטיות, הזכות לפרנסה, והזכות ליחסי מסחר בין שני צדדים, גוברת על זכות הריבון להכתיב כסף כזה או אחר.
      כאוס, זה לא נימוק להפרת זכויות פרט. בנוסף, זה מצב שקשה עד בלתי אפשרי להגדיר במערכות חברתיות.
      לריבון (בהנחה שאנחנו רוצים להכניס כזו פונקציה לחיים שלנו), יש זכות התערבות במידה ו"נתין" א' פוגע ב"נתין" ב'.
      מאחר וההעברה הכספית ביני ובין השרברב אינה פוגעת באף אחד, הרי שאין זכות התערבות לריבון.
      כפיית כסף באמצעים אלימים, היא לא יותר מהפרה של שורה של זכויות בסיסיות: לקיום בכבוד, לפרנסה ולפרטיות.
      מעבר לכך האידאה שלי לתפיסה של ריבון ונתין היא הפוכה, האזרח הוא הריבון, והשלטון הוא הנתין. גישה הפוכה מובילה לדיקטטורה.


      ע'

      מחק
    5. האזרח הוא הריבון- אמת. אבל הוא ממנה ריבון מייצג הפועל בשמו לתקופה קצובה. זו הדמוקרטיה. אם ניתן לכל אדם זכות לפעול כראות עיניו, מהר מאד נידרדר לאנרכיה. הרבה פעמים מתבלבלים בין הדברים.

      אבל עזוב הגדרות. בתשובה לערן ולך נתתי דוגמא פרקטית, למה יקרה בכלכלה בה כל אדם מוסמך לייצר לעצמו כסף כראות עיניו. מהר מאד לא נראה כל פעילות כלכלית במשק כזה, כי ברגע שאין ערך בסיס, אין אפשרות למסחר.

      במילים אחרות- זה שאתה והשרברב הסכמתם על מטבע, לא מחייב את הטכנאי. ברגע שהוא לא יסכים לסידור הזה, הכל יקרוס.

      מחק
    6. שלום אורן,
      האזרח ממנה ריבון. אולם נדבך מרכזי בכל חברה מתוקנת הוא זכויות הפרט. אין להפר את זכויות הפרט ללא נימוקים כבדי משקל.

      לגבי הדוגמא שהבאת, אני חושב שיש צורך לקיים מטבע מדינה לתקופת מעבר שיכולה להתפרש על כמה עשרות שנים. למוסכניק שאינו מסכים לקבל מטבע אלטרנטיבי נשלם במטבע שהוא כן מוכן לקבל. גם היום לא כל החנויות קבלות כרטיס אשראי אז משלמים במזומן. נכון שזה מגדיל את הבירוקרטיה אבל עדיין זו לא סיבה להפר את הזכות לפרטיות, הזכות לפרנסה, והזכות לקיום בכבוד.
      המטבע של היום (מבוסס החוב) מפר את הזכות לקיום בכבוד משום שהוא מחייב שחלק גדול מהאנשים והפירמות יהיו בחוב. לפיכך הם נאלצים לחזר על הפתחים.

      בנוסף, אני מעריך שרוב האנשים יעדיפו להשתמש במטבע אחיד והוגן שאינו מבוסס חוב. משום שהשימוש במטבע שקבוצה קטנה מנפיקה הוא בעל חיסרון אנהרנטי - קשה להשתמש בו.

      ע'

      מחק
    7. שוב- אין בינינו ויכוח על הבעייתיות (הקטלנית) שבכסף מבוסס חוב. אני בהחלט חושב שצריך למצוא חלופה. אנחנו לא מסכימים על הרעיון לפיו לכל אדם מותר להנפיק אמצעי תשלום, ובלבד שיימצא ולו אדם אחד שיסכים לקבל אותו.

      גם אתה מבין שהשיטה הזו תיצור כאוס, ולכן מציע לקיים לצידה מערכת מטבע לאומית, לא מבוססת חוב. גם אתה מבין, שבאופן טבעי, רוב רובן של העסקאות במשק יערכו במטבע הלאומי החדש (נקרא לו שלח- שקל ללא חוב), וגם המעט שיבוצעו במטבעות מקומיים חלופיים, יוצמדו, או יתייחסו, לשלח.

      מה בעצם יקרה? נקים ונתחזק מערכת, שתייחס עשרות ומאות מטבעות מקומיים לשלח, ואת השלח הלאומי, למטבעות בינלאומיים. המערכת הזו תיקבע את היחס בין שלל המטבעות וצורות התשלום, תסדיר את המסחר בין המטבעות ותגבה עמלות- עוד עמלות- על פעילותה. פעילות, שכל תכליתה, אינה תוצאה של צורך כלכלי אמיתי, אלא תולדה של הרצון שלנו להגן על חירות הפרט. אתה כותב בעצמך שמדובר בהר של ביורוקרטיה. מה ששכחת לציין, זה שביורוקרטיה עולה הרבה מאד כסף. אז אם כבר ייסדנו את מדינת אוטופיה, ושיפרנו את שיטת הצמדת הכסף, למה לפרנס את העז הביורוקרטית (החדשה) הזו?

      לא פעם הריבון הממונה לוקח לידיו, בשם טובת הציבור הממנה, את הזכות להגביל את חירויות הפרט, למען טובת הכלל. כך אתה נאלץ לחגור חגורת בטיחות, לשלם מסים ולציית לחוק. אם נגן באופן מוחלט על זכויות הפרט, מבלי להתייחס למחיר שנשלם על זה כחברה, נחיה באנרכיה. תפקידנו, כחברה, הוא להחליט איפה טובת הכלל גוברת על חירות הפרט. הקביעה לפיה יש מערכת מוניטרית אחודה, היא דוגמא מצויינת לכך.

      כדאי לשים לב ולהזהר, שבלהט הרצון להציג את תחלואי השיטה הנוכחית, לא להתעלם ולהתנגד באופן גורף, לצדדים הטובים שיש במערכת הזו (וסליחה על החפירה, אבל ההערה הזו יכולה להתייחס גם לדיון שלנו בשאלת הכלכלה הנאצית).

      מחק
    8. אורן, אני בהחלט חושב שאין זכות לשוטרים לתת לי דו"ח על חגורת בטיחות. לדעתי זו הפרה בוטה של הזכות לפרטיות. זה לא עניינו של השוטר או המדינה אם אני חוגר או לא.
      לגבי מיסים צריך לבדוק לגופו של עניין.
      אני בהחלט חושב שמערכת שהיא נפוצה בעלת יתרונות בולטים, ובשל כך אני גם חושב שתישאר כזו מערכת בעתיד הנראה לעין. לפיכך גם אין צורך לשלול את חירות פרט בשביל לקיימה.
      מצד שני אם יקומו מאות מערכות מטבע, הרי שזה יהיה בשל סיבה מסוימת, לדוגמא שחיתות במערכת האחודה. דווקא במקרה כזה הכפייה תיהיה בעוכרנו. הדוגמא הקלאסית מתקיימת בימים אלה שכופים עלינו מערכת מושחתת ומשחיתה.
      כבר אמרו שכח משחית בפרופורציה לעוצמתו, והכח להנפיק את הכסף הוא כח גדול מאוד.

      ע'

      מחק
    9. אורן,אני נוסע המון זמן בלי חגורת בטיחות ואני חושב שהצידוק הממסדי לחגורת בטיחות היא שמירה על הקופה הציבורית.
      כיון שיש ביטוח לאומי וכדומה המדינה טוענת שהנכות שלי בגלל תאונה
      תוחמר בגלל זה שאין לי חגורת בטיחות(לא הוכח אבל לא משנה)
      ולכן היא תשלם יותר הוצאות לשיקום/טיפול.
      (אם מישהו מת מתאונה אז ההוצאות הרבה יותר נמוכות,סטטיסטית, מאשר נהיה נכה וזה עוד סיבה נגד הדיקטטורה של חגורות הבטיחות(והקסדות).
      פעם לא היה חגורת בטיחות והכל היה סבבה.
      דרך אגב המדינה לא "טוענת" כלום כי אני לא חושב שמישהו הגיש עתירה לבטל חובת חגורת בטיחות.

      לגבי הכסף של החשמלאי והשרברב ששיך רק להם ויוצר בעיות יש בזה משהו,אבל אתה שולל התפתחות טבעית של המערכת:
      עם הזמן מטעמי נוחות יש התכנסות במערכות הכספיות...
      כמות המערכות יורדת וגודלן עולה.

      מחק
    10. לע': כמו שאמרתי- תפקיד הריבון להגן על הפרט. גם אם זה מפני רשלנותו של הפרט עצמו. אגב- מאחר וכפיית חגורת בטיחות נועדה לשמור אותך חי, ומאחר ולגופה אין פרטיות, הרי שאפשר לומר שהחובה לחגור חגורה- היא הגנה על פרטיותך...

      לאלדד.
      נו- אז אתה גבר גבר...

      לגבי דעתך על הצידוק לכפיית חגורת הבטיחות, הרי היא שגוייה, שכן מי שמממן את הטיפול בנפגעי תאונות דרכים, היא לא המדינה, לא המל"ל (מוסד לביטוח לאומי), אלא חברות ביטוח פרטיות. זה הביטוח חובה שאתה משלם- ר' חוק הפלת"ד. גיגול מהיר יסביר לך איך זה עובד באמת. אגב, מעניין שאתה מצד אחד חושב שלמדינה אין זכות להגן על חייך, אך מצד שני, חושב שחובתה לפצות אותך על הפקרת חייך.

      למדינה אין אינטרס כלכלי ישיר בעניין הזה- הרי חגירת החגורה כשלעצמה לא מונעת את התאונה, ולא פגיעה היקפית בתשתיות- מלבד הקטנת הפגיעה הגופנית בך (מה שדווקא כן הוכח, אבל לא משנה). המתחכמים יטענו, שזה נובע מהצורך של המערכת לשמר אותנו במצב בריא, עובד ומשלם מיסים, אבל זה כבר ממש מופרך.

      לגבי ההתפתחות הטבעית (מה זה?), הרי שאפשר לטעון שהמערכת הקיימת היא היא התוצר הטבעי של שיטת המטבעות. מה יותר חוק הטבע מזה: החזקים מצאו את הדרך הטובה, היעילה, המהירה והבטוחה לעשות הרבה כסף קל ומהיר ע"ח החלשים. כסף מכלום. אני לא חושב שצריך לתת לטבע לעשות את שלו. למדנו דבר או שניים מהכשלון של כסף הפיאט, תקן הזהב וכו'. אפשר להיות קצת יותר חכמים הפעם.

      בקיצור- שימו לב לא להסחף לטיעונים אנרכיסטיים בשם חופש הפרט.

      מחק
    11. אלדד, אני תמיד חוגר חגורת בטיחות. אבל בשום פנים ואופן אין שום זכות למדינה לכפות את זה.

      אורן, הדרך שלך מובילה למדרון חלקלק. היום זה חגורת בטיחות, מחר יכריחו אותי להתחסן, מחרתיים יגידו לי מה לאכול ומתי ללכת לישון ובאיזה תוכנית לצפות. איפה הגבול אורן? אתה מוכן שיגידו לך באיזה תוכנית לצפות בטלוויזיה ולאיזה אתרים להיכנס באינטנרט? הרי תמיד ניתן לנמק את הדברים בשמירה עליך.
      במדינה טוטאליטרית סביר שבשם ההגנה עליך בכלל לא היית יכול לכתוב בפורום הזה.

      ע'

      מחק
    12. אני חושב שלהשוות את הסיכונים הכרוכים בנסיעה ללא חגורה, לצפייה בטלוויזיה זה קצת דמגוגי. יש מרחק עצום בין הקצוות האלה.

      כעובדה, יש הגיון בכפיית שימוש בחגורת בטיחות, והמדינה כופה את זה, ואין הגיון בכפיית צריכת תכני בידור, והמדינה לא נוטה להתערב בזה. הנה- כמו שאמרת: אני יכול לכתוב פה, אז כנראה שהריבון בארץ אולי אדיוט, אבל עדיין הגון...

      אגב, החובה להתחסן, בטח כנגד מחלות מידבקות, היא סבירה, כי פה אתה לעתים מסכן לא רק את עצמך, אלא את הזולת, ולזה אין לך זכות.

      מחק
    13. אורן,
      אתה בן אדם מפחיד.
      זה שאין לך בעיה שתופעל אלימות בשמך על ידי "הריבון" כנגד אנשים שחושבים אחרת ממך - זה פשוט מפחיד.

      אווווו אנרכיה איזה פחד.....
      יש לך מושג מה זה אנרכיה בכלל, שאתה כל כך חושש ממנה?

      מחק
    14. אוי, נו... די עם הדמגוגיה בחייכם. בנאדם מפחיד. זה אפילו לא מצחיק.

      אל תיכנס אתי לדיוני ודקדוקי הגדרות של שיטות משטר. צא מנקודת הנחה שאתה מתדיין עם אדם שיודע על מה הוא מדבר.

      מצד שני, אם אתה חושב שאלימות היא כפיית שימוש באמצעי הגנה על חייך, אולי תבדוק אתה אם אתה יודע מה זו אלימות.

      עוד נקודה לבירור, היא שאלת מי הוא אותו "הריבון" שמפחיד אותך כל כל. מאחר והריבון, לפחות בישראל, הוא נציגך הנבחר, הרי שהריבון הכופה עליך, הוא אתה עצמך. כך שאותו "ריבון" נורא ואיום, הוא הדבר הכי קרוב לממוצע הרעיונות שלי, שלך ושל כל הציבור בעצם. אולי אתה לא מרוצה מזה, אני לא מרוצה מזה, אבל הרוב, כנראה שכן. אז לפני שאתה שואל אותי מה היא אנרכיה, וודא שאתה מבין מהי דמוקרטיה, מה החלופות, ומה קרה במדינות שניסו את האלטרנטיבות.

      ושוב- מה שמעניין, זה סגנון התגובה של אלדד למשל, שטוען שלמדינה אין זכות לכפות עליו את חובת הזהירות, אבל יש לה חובה לפצות אותו על תוצאות הרשלנות שלו.

      מחק
    15. כרגיל הכשל הלוגי:
      ניסינו חלופה הרבה יותר היררכית מדמוקרטיה אז המסקנה היא שאנרכיה זה רע...


      יפה אורן. אתה מבריק.

      מחק
    16. תחליט... מבריק, מפחיד... מזמן לא קיבלתי כל כך הרבה מחמאות. לא קיבלתי תשובות ענייניות, אבל לפחות אתה מקפיד להחמיא לי בכל תגובה. גם זה משהו.

      מחק
  17. זה שאם תושבי העיר שלי יפסיקו להשתמש בכספי המדינה, ויתחילו לסחור בינם לבין עצמם במטבע מקומי, יהיה להם יותר כסף ומצב מקומי וזמני של "שגשוג"- זה מובן מאליו.
    אבל בתנאים כאלה אף אחד לא יוכל לקחת מהם מיסים לתקציב הבטחון, לרווחה לטובת אלה שלא עובדים, לסלילת כביש לעיר השכנה.
    מערכת כזו תשגשג כטפילית על המערכת המרכזית, כל עוד אינה גדולה מדי עד שהטפיל יהרוג את המארח.
    למעשה, החרדים (ובמידה מסויימת,הערבים) כבר מקיימים מערכת כזו באופן חלקי תוך התבססות על עבודה ב"שחור". מערכת הגמ"ח-ים, היא סוג של עסקת בארטר סיבובית שבה שווה כסף מחליף ידיים, בלי מעורבות המדינה ובלי מיסוי.
    בשבילם זה עובד מצויין, רק שהעיריות שלהם בקריסה כלכלית ומקבלות את הכסף שלך כסיוע חירום מהמדינה.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אלון,
      המס במקור של השכירים היום במעמד הביניים לא הולך לתקציב הבטחון, לרווחה לטובת אלה שלא עובדים או לסלילת כביש לעיר השכנה. כולו הולך לתשלום הריבית על החוב של המדינה ,שלא היה קיים אילו היתה המדינה מייצרת את הכסף שלה ללא חוב. מדובר נסכום עתק של 35 מיליארד ש"ח! שאין בו שום קשר לרווחתנו. תבדוק את זה (כל הנתונים קיימים בדוחות משרד האוצר).
      היוונים לא הקימו מערכת אלטרנטיבית כדי להתחמק מתשלום מיסים אלא מצורך בסיסי של השרדות.המערכת הזאת כבר מזמן הפסיקה לשרת אותם (וביננו היא גם לא משרתת אף אחד חוץ מהבנקים) - המיסים שהם שילמו הלכו בעיקר לכיסוי חובות הבנקים ולכן כבר לא שירתו אותם או תרמו לרווחתם. אם אתה חושב שמדובר רק בגורל האכזר שלהם שווה להמתין כמה שנים כדי לראות שהם לא לבד (אירלנד,פורטוגל ,איטליה וספרד כבר עושות צעדים גדולים לכיוון והם בטח לא האחרונים)

      ערן

      מחק
  18. מערכת אלטרנטיבית שכזאת יכולה להיות bitcoin.
    קצה הגדילה שלה תלוי במשאבים שמספקים את הרשת ולא בהכרח קשור לצמיחה כלשהי, אך הוא קצב איטי שלב יפריע למערכת להתבסס ולהתייצב כמערכת מוניטרית חלופית.

    אין בנק/רשות מרכזית שמנהלים את העסק, הרשת הזאת גדלה מעצמה ואף אחד לא יכול להתערב בה.

    כל הכסף "קיים" וירטואלית ברשת האינטרנט, אך ניתן גם לייצג אותו בצורה פיזית, למשל באמצעות השירותים הבאים:
    https://www.casascius.com/
    http://bitbills.com/
    אלה מטבעות/שטרות שמכילים בתוכם את המפתח הפרטי של ארנק ב-bitcoin שמכיל כמות כסף זהה למה שמיוצג בשטר. בכל רגע ניתן להרוס את המטבע/שטר, להוציא מתוכו את המפתח הפרטי ו"לפרוע" אותו באינטרנט, אך באותה מידה גם ניתן להשתמש בו כשווה ערך וכמטבע פיזי שעובר בשוק.

    מה דעתכם?

    השבמחק
    תשובות
    1. הנה משהו שכתבתי בדיוק על זה:

      http://greatexpec.wordpress.com/2012/02/05/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/

      http://haemori.wordpress.com/2012/03/01/aftercoins/

      מחק
  19. הדרך הכי קלה להפיל את הבנקים היא ע"י משיכת כספים המונית מהבנקים.
    לרושש את הבנקים ע"י משיכת מזומנים המונית של מיליונים בישראל.

    הנה הקישור להסבר:
    http://www.youtube.com/watch?v=fnn89E8MSco

    השבמחק
  20. שאלה

    לפני עשר שנים קרס הבנק למסחר לאחר שאתי אלון גנבה ממנו רבע מיליארד שקלים. לכאורה המדינה הייתה אמורה לפצות את החוסכים ברבע מיליארד שקלים אבל בפועל העלות הייתה חצי מיליארד שקלים.
    http://www.themarker.com/markerweek/1.1700234

    האם זה שהפיצוי כפול מגודל המעילה קשור לאופן שבו בנק יוצר חוב, כפי שמתואר בבלוג זה?

    השבמחק
  21. לערן ולשאר קוראי הבלוג,

    נראה לי שיש לי פתרון או כיוון לפתרון למערכת מסחר שאינה תלוית מטבע. הבעיה היא שישנו משבר אמון כללי בדבר הזה שנקרא מטבע מכיוון שאלו שמדפיסים את ההתחייבות הזו המגולמת בשטר עושים זאת בחוסר אחריות ובהיעדר גיבוי מהכלכלה הפיסית ועושים זאת תוך יצירה והתבססות על חוב ועל ריבית שמשעבדים את כולנו(זה הסיכום הפרימיטיבי שלי)

    כדי לפטור את עצמנו מהבעיה הזו עלינו ליצור מערכת שתתן מהות חדשה למושג אמינות והתחיבות לעמידה בחוב , מערכת שתחליף את ההתחיבות שעד עתה גולמה בכסף הפיאט. אז איך המערכת תפעל?

    דוגמא: נניח יוסי רוצי מדוד שק בצלים, אבל ליוסי אין כסף או משהו אחר לתת לדוד בתמורה לבצלים. הפתרון הוא מערכת קרדיט שתדרג את יוסי ותאפשר לו לקבל את הבצלים בתמורה להבטחה להחזר החוב לדוד שתחתם בין דוד ליוסי ותהיה גלויה (זמן עד ההחזר, מהות ההחזר) ההבטחה להחזר כמוה שטר חד פעמי שאינו ניתן להעברה , צבירה או מסחר מכיוון שהוא מהווה הסכם חד פעמי בין שני הצדדים.

    ולמה שדוד יסמוך על יוסי שלמרות שפרטיו גלויים הוא יכול להיעלם לבלי שוב? התשובה לכך היא שרשת האשראי הזו תעבוד כמו רשת חברתית, מעבר לפרטים האישיים הגלויים יוסי יזדקק לתת לדוד שמות של ערבים להתחייבות שיאשרו שבמקרה ויוסי לא יעמוד בהתחייבות לעסקת הבצלים הם, במקומו יספקו את תוכן ההתחייבות, ככל שיוסי יעשה יותר ויותר עסקאות רמת האמינות שלו תעלה וכך גם הדירוג שלו, הוא יוכל לצבור עוד עסקאות , להגדיל אותם ולהגדיל את רשת הערבים שלו. המערכת תתבסס ישירות על אמון ובכלל לא על שום סוג של מטבע נצבר. יהיה ניתן לבצע במערכת תחלופת ברטר או תחלופת סחורה על בסיס אשראי, משתתפים שלא יעמדו בהסכמים "יזכו" לניקוד נמוך יותר ויותר ויצטרכו להיסמך על ערבים עם ניקוד גבוה וכך הלאה. העקרונות הם : שקיפות, רשת חברתית, היכרות, מסחר ישיר ולא מרכזי והיעדר מטבע. מה דעתכם?

    השבמחק
  22. דרך אגב, קוראים לי גדי, ואשמח לשבת ולפתח את המערכת הזו אם מישהו מעוניין להרים את הכפפה ויש לו ידע בתיכנות (גם למי שאין מוזמן להצטרף)

    מי מעוניין?

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום גדי, אתה מוזמן לפורום בפייסבוק
      http://www.facebook.com/groups/302760609737855/

      אנחנו מעוניינים להגדיר מערכת מטבע חלופית.

      ע'

      מחק
  23. יש לי רעיון איך לפתור את השיטה המוניטרית תלוית חוב, שגורמת לירידת ערך מערכית של הכסף:
    אם יש לישראל נניח 10 טון זהב, אז בנק ישראל מדפיס בתאריך נתון נניח ב 1.1.2013 כמות שקלים בהתאם לכמות הזהב ועליהם כתוב צמוד זהב ללא חוב.
    בשלב ראשון כל הפנסיות הופכות להיות צמודות זהב ויש להוציא את הפנסיות מחברות הביטוח למשמרת בבנק.
    בנקים יקבלו כסף מסוג זה על מנת להעבירו לפעילות הנזילה של הציבור ואסור לתת לבעל חשבון יותר מהשכר הממוצע במשק בחודש.
    במקביל בנק ישראל ידפיס כמה שקלים שהוא חושב שצריך שעליהם כתוב שהשקל צמוד חוב.
    עכשיו כאשר משהו צריך הלוואה הוא יכול לקבלה מול הכסף צמוד חוב.
    כל אחד שרוצה לקנות מוצר ישלם בהתאם להסכמת המוכר כלומר אם המוכר מסכים לקבל כסף צמוד חוב זה בסדר אך הוא זכאי גם לא להסכים ולדרוש כסף צמוד זהב, אחרת לא ימכור את המוצר. כרטיסי האשראי יהיו 2 אחד צמוד זהב והשני צמוד חוב.
    אשמח לשמוע מה דעתכם.
    לדעתי זאת אחת הכתבות עם הכי הרבה תגובות וזה אומר שהאתר עולה על דרך המלך.
    יש להפיצו בפייסבוק. אצלי הוא רץ כבר חודשיים בפייסבוק ויש התייחסויות מאוד חיוביות מחברים.

    לדעתי לאט לאט המצב המוניטארי בארץ יתחיל להתאזן ומי שאין לו כסף צמוד זהב יאלץ לחיות בצמצום ורק בהתאם ליכולת האמתית הכלכלית שלו.

    השבמחק
  24. גדי אחת הבעיות שהציבור לא מאמין אחד לשני ולכן רק כסף/מוצר מול מוצר מוכיחים את הערך של המוצר.
    מכיוון שערך המוצרים משתנה בהתאם לרמת ביקושם אז דוד ויוסי יתקשו לעשות מסחר ביניהם על פי שטר חוב שלא ניתן להעברה.
    גדי מה דעתך על שתי שטרות כסף אחת צבועה זהב והשנייה צבועת חוב והמסחר מתנהל בהתאם לשוק החופשי בו צריכה להיות הסכמה של שני הצדדים (מוכר/קונה) עם איזה סוג של כסף לבצע את העסקה. ברור שהשאיפה של שני הצדדים לבצע עסקה עם כסף צמוד זהב, אך בהחלט לגיטימי לבצע גם בכסף צמוד חוב אך תמיד יש לשלם רבית פריים בשלב הקנייה. לדוגמה אם אתה קונה אוטו ב 100000 ש"ח צמוד זהב אז אם תקנה ב100000 ש"ח צמוד חוב אז יש להוסיף עוד 2.5% רבית הפריים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אבי ג- ויכוחים בין קונה ומוכר תמיד היו. אני לא יודע אם כבר קנית דירה או לא אבל אני מבטיח לך המון ריבים וצעקות בבית ולא משנה איפה תקנה בסופו של דבר וכמה משכנתא תיקח. תמיד היה מישהו "חכם" במשפחה שיגיד- חבל שלא קנית לפני 5 שנים, או חכה עכשיו המחירים הולכים לרדת.
      אין מחיר קבוע אלה עם כן הממשלה קובעת. גם מחירון "לוי יצחק" הוא הערכה ולא המחיר הסופי. יש אנשים שמנסים כבר שנה-שנתים למכור את הדירות שלהם ויש אנשים שכבר שנה שנתים מנסים למצוא מחיר נורמלי לדירה. אם אתה רוצה להבין יותר על "יצירת מחירים" זה מה שקרנות הגידור עושות. הן פשוטו כמשמעותו עושות מניפולציות בשווקים.

      הרעיון עם הזהב הוא טוב אבל רק עד גבול מסוים. יש כמות מוגבלת של זהב בעולם.

      ליאור

      מחק
    2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    3. לדעתי השיטה שאני חושב עליה יכולה לעבוד הן מכיוון שהיא מעודדת אמון ואמינות והן מכיוון שהיא מקצצת את התיווך של המטבע ובכך מונעת צבירה שלו , בנוסף אפשר לעקוב אחרי מי עשה איזו עיסקה עם מי באיזה תנאים וכו וכו....הכוח כאן הוא שקיפות ואמינות. עוד משהו, רשת ערבים תוכל לסחור מול יצרן או מול רשת אחרת על מנת להציע שלל מוצרים ולהגדיל את היכולת לבצע עסקאות גדולות.

      יש ברעיון הזה המון דברים חיוביים אבל גם כמה צדדים מורכבים שחובה לחשוב עליהם ולשייף אותם....כמו שאמרתי , אשמח לסיעור מוחות מצד מי מהנוכחים.

      מחק

      מחק
  25. מה דעתכם על פרויקט: הקמת אתר בסגנון יד 2 שיציע סחורות ושירותים תמורת סחורות ושירותים אחרים?

    זה מזכיר לי סיפור די מדהים על בחור צעיר שהחליף טלפון נייד ישן בשרשרת החלפות עד שהשיג מכונית פורשה!!! http://www.themarker.com/hitech/1.592817

    מי מוכן להצטרף לפרויקט כזה? הקמת אתר אינטרנט זה החלק הקל, לשכנע את האנשים זה כבר קשה יותר.

    לתגובות והצעות ניתן לפנות אל: guyhof@ornet.net

    השבמחק
  26. אם המערכת הכלכלית מבוססת חוב שלעולם לא ניתן לכסות באמת בגלל הריבית, אז איך זה שבשנת 1835 החוב האמריקאי שולם במלואו?

    השבמחק
    תשובות
    1. מערכת כלכלית שמבוססת חוב כפי שהיא היום קיימת רק 100 שנים מ1913 אז הוקם הפדרל ריזרב. לפני כן המערכת היתה מבוססת בעיקר על תקני הזהב והכסף.
      ערן

      מחק
    2. ל-J שלום,
      ב1935 הנשיא אנדרו גקסון נלחם בבנק הפדרלי הראשון ולא נתן לו חידוש אחרי 20 השנה של זיכיון הראשון. בתקופה שלו ממשלת ארה"ב הדפיסה את הדולר ללא ריבית, ולא הבנק הפדראלי!!!! וכך בתוך 4 שנים ארה"ב חיסלה את החוב החיצוני. תראה את הסרט הסוד של הקוסם מארץ עוץ במדור "השיטה המוניטארית"

      ליאור

      מחק
  27. כל שנה המדינה משלמת ריבית על החוב, אבל משלמת אותו דרך חוב חדש שהיא מגייסת, הגדול מהחוב ששילמה באותה השנה. כך, בין היתר, נוצרת אינפלציה.
    אם כך, האם המדינה באמת משלמת ריבית או שמחזיקי האגח משלמים ריבית על הדור הקודם במעין הונאת פונזי ענקית?
    אם כך, האם לקחת חוב נוסף וגדול יותר מהבנק המרכזי שקולה ליצירת כסף ללא חוב מהבנק המרכזי "החדש" ?

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. המדינה משלמת ריבית אבל מממנת את חלקו או רובו כמו שכתבת מחוב חדש
      2. כשהממשלה לוקחת חוב מהבנק המרכזי היא אכן מייצרת כסף חדש - אלא שהוא היום בשיטה הנוכחית נושא ריבית.
      ערן

      מחק
  28. איך אתה מסביר את ביטול הקדמת הבחירות?
    זה אומר שהבחירות יהיו בנובמבר 2013
    אם הממשלה המורחבת באמת תעביר צעדי צנע בתקציב של 2013 אז איך נתניהו ייבחר שוב? איך זה מסתדר עם התאוריה שלך?

    השבמחק
    תשובות
    1. ביבי הולך לקראת תקציב קשה ולא פופולארי בלשון המעטה- הוא יכל ללכת ולקבל את הלגיטימציה לצעדים כאלה מהעם או מסתבר שהא חשב שהוא יכול לקבל את אותה לגיטימציה מממשלת אחדות. כשממשלת אחדות באה ומטילה צעדים קשים ועוד קוראת לזה בשם מפוצץ של "תקציב חירום לאומי" ,זה יכול אולי לפי נתניהו לעדן את המכה.
      בפוליטיקה קשה לדעת מה יוליד יום אבל "הקבלת פנים" של התקשורת בהחלט לא מבשרת טובות לצעד הזה
      ערן

      מחק