יום שישי, 12 באוקטובר 2012

הרפורמה המוניטרית - עכשיו גם בעיתון מרכזי בישראל

"אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן, ועל כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן."
עבר לא מעט זמן ,כותבי וקוראי הכלכלה האמיתית היו בין הבודדים בארץ שניסו להציף את זה והנה סוף סוף גם במדיה המרכזית התחילו להבין ולהפיץ את הבעיה.. תחילתו של שינוי?



מתוך כתבה שפורסמה אתמול בכלכליסט:
הכסף שמניע היום את העולם לא קיים באמת. הוא פרי של לולאות אינסופיות של חוב, שנוצר במחשבי הבנקים המסחריים, ומנותב להזין ולשתק אלמנטים בכלכלה.
 לפי קבוצה הולכת וגדלה של כלכלנים ואנשי פיננסים השיטה המוניטרית שבה אנו חיים מתוכננת - במקרה או שלא - לעבוד באופן של הגדלת חוב על גבו של הציבור והזרמת הרווח ממנו לכיסם של מתי מעט. לפי הקבוצה הקולנית הזו שחברים בה גם כלכלנים בעלי שם בינלאומי, כל עוד השיטה המוניטרית לא תשתנה, הכלכלה לא תוכל להתאושש ולחזור למסלול של צמיחה בריאה.
על כל מטבע או שטר בארנק שלך או בחשבון הבנק, מישהו משלם ריבית. למעשה, על כל מטבע או שטר - מאות אנשים משלמים ריבית. המשמעות היא שבסופו של מעגל יצירת הכסף, כשההלוואה מוחזרת, הבנק מתעשר מעט יותר, ואני ואתה הופכים לעניים מעט יותר. וכשאתה מתרגם את זה למאות אלפי הלוואות, זה תהליך דמוי משאבה שמוצץ את הכסף מהשוק בחזרה לכיסיהם של מעטים, שמחזיקים למעשה במונופול ליצירת כסף ולא מייצרים שום ערך אמיתי לשוק במונחים של כלכלה יצרנית.
כאשר אנחנו מסתכלים היום על העולם, הכיוון שאליו בוחרים הבנקים לנתב את הכסף הוא ברור. אני ורבים אחרים שרואים את מגבלות השיטה, חושבים שיש לנו אחריות להחזיר את השליטה על ייצור של כמות הכסף בשוק לידי האזרחים, באופן שישרת טוב יותר את כולם, ולא רק כמה בעלי אינטרסים צרים. תאר לך שאת כל הכסף הזה היינו מפנים לענפי חינוך, רפואה, למחקר ופיתוח, ליצירת עצמאות אנרגתית, לאיכות סביבה ליצירת מקומות עבודה בתחומים שהם בעלי השפעה על איכות החיים של כל הציבור, ולא רק של העשירים. לדעתי זו חובתנו אם אנו רוצים להמשיך לחיות בשיטה כלכלית עמידה, חיונית ומתפקדת לטווח ארוך".

לכתבה המלאה לחצו כאן


39 תגובות:

  1. כשכל העולם צועד על עבר פי פחת אז נזכרים עיתוני העולם לציין בפני הקוראים איך הגענו עד הלום. כמו בבועת הנדלן - כשהיא תתפוצץ יבואו כל העיתונים ויסקרו את הסיבות ויחפסו אשמים.
    איפה האחריות העיתונאית - כאילו לעיתונאים אין משפחה ילדים ונכדים שיפגעו כולם מאוזלת ידם.

    השבמחק
  2. ערן, כל הכבוד.

    אתה הייתה בין הראשונים שפתח לציבור את העיניים בנושא הזה.
    מה שהציבור הבין היום אנחנו הבנו את זה בזכותך לפני המון זמן.

    תודה ושבת שלום.

    השבמחק
  3. הכתבה הכי חשובה בעיתונות הכלכלית מאז ומעולם. חשוב להגיב ה=בכלכליסט כי שתשאר ככתבה הנצפית ביותר (היא כבר הנפית והמטוקבקת ביותר החודש), אולי אז הם גם ישימו קישור ב-YNET לכתבה (כלכליסט ו-YNET הם אותם בעלים) ואז באמת הגענו לאחרית הימים...
    כל הכבוד לערן שפתח לי את העיניים לראשונה, כאילו נתן לי את הגלולה האדומה של המטריקס!!!

    השבמחק
  4. אולי צריך להדגיש שזהו שתהליך שהתחולל רק בעשרות השנים האחרונות. לפני זה לא היו הלוואות ובוודאי שלא בסדר גודל ומורכבות שכזו. התפתחות התקשורת בעולם וחוסר הרגולציה היא שאפשרה. ועדיין לא ראיתי הצעות לפתרון חלופי.

    השבמחק
  5. משהו שלא ברור לי ואשמח אם מישהו יסביר:
    אם הבנק מייצר כסף שלא קיים, למה הוא צריך לגבות ריבית? אם הבנק המציא 100 שח והלווה אותם, גם אם יחזירו לו 100 בלי ריבית או אפילו 90 (ריבית שלילית) הוא גם ירוויח.

    השבמחק
    תשובות
    1. אל תשכח שכל הלוואה הופכת בסוף לפקדון. כלומר הבנק אמנם יצר 100 ש"ח הלוואה שיקבל עליה ריבית אך בו זמנית ה100 ש"ח האלה יופקדו חזרה במערכת הבנקאית.על הפקדון הזה הוא משלם ריבית. הרווח של הבנק הוא על פער בין הריביות חובה שהוא מקבל על ההלוואה לריבית הזכות שהוא נותן על הפקדון.

      מחק
    2. ערן, אתה בטוח שזאת הסיבה?
      נראה לי שאמנם ההלוואה הופכת לפיקדון, אבל גם את הפיקדון הזה הבנק מלוואה פי 10. המעגל הזה נגמר כביכול כשמישהו מפקיד כסף והבנק לא מצליח להלוות אותו
      אבל אנחנו יודעים שבפועל היחס הלימות הון של הבנק לא באמת עולה, ככה שאין סיבה לחשוב שהלולאה הזאת נגמרת

      מחק
    3. כל הלוואה הופכת לפקדון ללא תלות בכמה הבנק מלווה. כל פעם שהבנק מלווה לך כסף נפתח לך פקדון בגובה ההלוואה.
      באופן תאורטי הלופ הזה צריך להגמר מתישהוא.באופן מעשי כמות ההלוואות שנותן הבנק צריכה לעלות באופן אקספוננציאלי ללא סוף על מנת שהמשק לא יקלע לגל של פשיטות רגל של לווים שלא מצליחים להחזיר את הריביות על ההלוואות שלהם.

      מחק
    4. לא לשם התכוונתי שתלך :)
      23:01 שאל למה הבנק בכלל גובה ריבית
      אתה ענית שהבנק עצמו יאלץ לתת ריבית על הכסף הזה כשהוא יופקד חזרה בבנק, ולכן הריבית שהוא גובה צריכה להיות גבוהה מזו שהוא נותן עבור הפיקדון

      אני אומר שאם ההלוואה הופכת לפיקדון או לא זה לא משנה לבנק
      אם היא לא הופכת לפיקדון - הבנק מקבל את החזר ההלוואה
      אם היא הופכת לפיקדון - הבנק מלוואה את הפיקדון (פי 10) ואין לו שום בעיה בעולם לתת ריבית על הפיקדון, בלי קשר לריבית על ההלוואה שיצרה את הפיקדון הזה

      אגב אתה כנראה צודק שהלולאה לא מסתיימת בפועל, וזה הבדל אדיר
      יצא לך לראות חומרים של Steve Keen?

      מחק
    5. ערן,

      קודם כל מגיע לך כל הכבוד שהיית הראשון לפני כולם ללמד אותנו קצת עובדות יסוד.

      אני עדיין לא מבין את התשובה - אם הבנק יכול להלוות פי 10 מההון העצמי שלו, מה אכפת לו מהריבית? הרי מספיק שרק חצי מהלווים יחזירו את ההלוואה - הבנק "עשה" תשואה של פי 5.

      בתודה,
      מוטי.

      מחק
    6. ערן יתקן אותי אם אני טועה, אבל כסף שמוחזר לבנק כהחזר על ההלוואה לא נכנס ל"כספת" הבנק אלא יוצא מהמערכת (נעלם)
      הבנק מרוויח רק את החזר הריבית על ההלוואה

      מחק
    7. תודה על התשובה - אשמח להבין יותר.
      מראש הכסף הזה מסומן כלא אמיתי ורק לצורך הלוואה?

      מוטי.

      מחק
    8. מוטי
      השיטה הקיימת הצליחה לבלבל לנו את המושגים בין אשראי לכסף.
      אשראי=הלוואה= חוב - מיוצר כיום על ידי גורמים פרטיים (הבנקים) ונעלם ברגע שאתה מחזיר אותו (מלבד הריבית שהולכת לכיסיו של הבנק.

      כסף - צריך להיות מיוצר על ידי המדינה, ללא חוב, והוא נשאר לשימוש חוזר פעמים רבות.

      מחק
    9. מוטי,
      הכסף הזה של ההלוואות משמש את הבנק לתשלום עבור פקדונות -אם רק חצי מהלווים יחזירו את ההלוואות מאין יהיה לבנק לשלם את הכסף עבור הפקדונות שברשותו?

      מחק
    10. ערן,

      הבנתי יותר את ההסבר של בעז הירש:
      ההלוואה נעלמת ממאזני הבנק ברגע שהחזרת אותה. הבנק מרוויח מהפער בין הריבית של ההלוואה ( כסף אמיתי שלא נעלם בסוף ההלוואה ) לריבית שמספק על פקדונות ( גם כן כסף אמיתי ).

      בתודה,
      מוטי.

      מחק
    11. בעז - אתה חושב שיש הבדל אמיתי בין אשראי לכסף?
      הרי שאם יש לך כסף בחשבון זה תמיד אשראי שמישהו(אתה או אחר) קיבל מהבנק
      (הכוונה היא לשיטה הקיימת, לא לרצויה)

      אני גם רוצה לציין משהו שהוא לא רשמי בשיטה הקיימת:
      כביכול בשיטה הקיימת כשבנק נמצא בקצה היכולת שלו לתת הלוואה על סמך ההפקדות הקיימות הוא אמור להרים טלפון לבנק המרכזי ובקש עוד כסף
      בפועל אין בדיקה כזאת באף בנק ברגע מתן ההלוואה, הבנק בודק לאחר זמן מה (תלוי בבנק) אם הוא עומד ביחס הלימות ההון שלו. ועכשיו נניח שהבנק הלווה 1000 שקל יותר ממה שהיה מותר לו לאיציק כהן. איציק כהן הפקיד בחשבון שלו 100 שקל ואת ה900 האחרים בזבז על ספא בים המלח. כשהבנק יבוא לבדוק אם הוא עומד ביחס הלימות ההון בעוד שבוע הוא יגלה שכן! הוא הלוואה את ה1000 שקל לאיציק כהן כנגד ה100 שקל של איציק כהן. (פייר, לא מגיע למנכ"ל איזה בונוס על זה?)

      כלומר, למרות שלבנק היה מותר לייצר רק פי 10 מסף הכסף שיש לו, הוא למעשה יכול לייצר אשראי(=כסף) בלתי מוגבל וגם לשמור על יחס הלימות ההון שלו! וזאת בתנאי ש10% לפחות מהאשראי שהוא מייצר חוזרים אליו כהפקדה.

      מחק
    12. הבעיה היא שהנושא הזה כלל לא ברור. Positive money נותנים הסבר מה קורה בבריטניה, אבל זה לא בדיוק מה שקורה בישראל.

      לכאורה הכל גלוי במסמכי בנק ישראל, אבל כשמתחילים לפשפש מגלים שאמורה להימצא עוד ערימה די גדולה של נהלים שאינם גלויים לציבור. לדוגמא:
      1) מה קורה לקרן לאחר שהלקוח מחזיר את ההלוואה? היא לא בהכרח נעלמת, כנראה שהיא הופכת להון של הבנק (לא רווח אלא הון).
      2) מתי בנק פושט רגל? זה כלל לא ברור, משום שאם לכאורה נגמרים לבנק המזומנים לכאורה הוא יכול להנזיל כסף (דרך בנק ישראל)ולספק ללקוחות שמבקשים את הפקדונות.
      3) כיצד נאכפים יחס הלימות הון ויחס רזרבה? כל כמה זמן נבדקים\מדווחים היחסים? מתי בנק מסחרי מוכרז שאינו עומד בתנאי ההלימות\רזרבה? מה הסנקציות כלפי כזה בנק?
      4) מניין מגיעים המזומנים לצורך ההלוואה של בנק ללקוח? האם הבנק יוצר אותם בו במקום? או שהוא מעביר מהפקדונות שמוקדים אצלו ללווה?

      ע'

      מחק
    13. visionaire - (חברים, מה דעתכם להזדהות בשם, לפחות פרטי?)

      בשיטה הקיימת לא קיים כסף. קיים רק אשראי. כמו שאמרנו אשראי=הלוואה=חוב. הכסף מומצא, וברגע שהוא ממומש הוא נעלם (למעט הריבית)

      במערכת הרצויה, שבה נוצר כסף על ידי המדינה ללא חוב, כסף ממשיך לשמש במערכת הכלכלית זמן רב ולא נעלם עם מימושו.

      ----------------------------------------------------------------------

      ע'

      שאלותייך מצוינות. לדאבוני, אין לי תשובות. אם יהיו לך - אנא שתף אותנו

      מחק
    14. האמת שזה פשוט חשבון blogspot שעשיתי בעבודה לצורך בדיקות אבל הוא מחובר לחשבון גוגל שלי, ואין לי כוח להירשם כאנונימי כל פעם או להחליף חשבון בגוגל כדי לענות..

      בכל מקרה תודה לע'
      הנה החלק שם מסביר בעצם מה שכתבתי
      http://www.positivemoney.org.uk/how-banks-create-money/balance-sheets/#multiplier

      עכשיו גם יש לי דרך לגבות את הטענות שלי יותר טוב :)

      מחק
    15. לבעז, נראה לי שהשם שלי פחות חשוב לעניין. אולם אם תרצה תבקש מערן באימייל והוא יעביר לך את שמי המלא. שם פרטי שלי הוא עמית.

      לגבי הכסף, זה נראה לי קצת שונה. הכסף קיים וממשי אבל באופן פרדוקסלי הוא נוצר מלא כלום. ליתר דיוק כסף נברא מלא כלום. כסף הוא בריאה שלנו, אנחנו בוראים אותו בהסכמה ובאמון שאנו נותנים בו. אומנם אופן הבריאה היום אינו מודע, ונעשה בהכוונת כוחות נסתרים, אבל עדיין זה לא מונע מאיתנו לברוא אותו. בדיוק כמו שאנחנו בוראים מלחמות שאנו לא מעוניינים בהן.
      התהליך הזה נכון לכל כסף בו נשתמש, כך שאפילו אם נשתמש באונקיות זהב, עדיין מה שנותן את הכח לאותן אונקיות זה האמון וההסכמה שהציבור נותן בהם.

      הכסף אינו בהכרח נעלם כשההלוואה מוחזרת -
      כל הלוואה יוצרת כסף במידה מסוימת. גם הלוואה\השקעה של קרן פנסיה או קרן השתלמות יוצרת כסף. משום שהחוסך לפנסיה לכאורה יכול לפדות את הקרן שלו בעוד למרות שהכספים שלו בכלל במקום אחר. זה קצת דומה לבנקאות ברזרבה חלקית. קרן הפנסיה מחזיקה חלק מהנכסים במזומן כדי לאפשר לפודי הקרן לקבל את חלקם. כשהלוואה מוחזרת לקרן פנסיה הכסף לא נעלם. הוא עובר הלאה.
      המצב שונה בבנק, ברגע שהבנק מלווה (עד כמה שאני מבין) הוא יוצר את הכסף בו במקום ומעביר אותו הלאה. השאלה המעניינת היא מה קורה לקרן כשההלוואה מוחזרת? להערכתי הקרן עוברת להון של הבנק. אבל אין לי סימוכין לזה, זה ניחוש.
      הריבית של ההלוואה נכנסת לטור הרווחים של הבנק. זה קצת אבסורדי, כי הריבית מעולם לא נוצרה. מה שמייצרים הבנקים זה רק קרן. הסכום שנכנס לטור הרווחים של הבנק בתור ריבית, זה קרנות של הלוואות אחרות. מכאן הצורך הגידול מתמיד (ואקספוננציאלי) בכמות ההלוואות במשק.

      נשמע עקום לגמרי? גם לי. אבל זו המציאות המוזרה שאנו תומכים בה.

      ע'

      מחק
    16. עמית
      (תודה. השם שלך הוא חשוב, יותר נעים לכתוב למישהו שאני יודע את שמו והוא את שמי - מוזרות שלי).
      לעניינו, אני בכל זאת חושב שהמבחן עם כסף קיים הוא מה קורה כאשר מחזירים אותו. אתה צודק שהמערכת הבנקאית איננה שקופה ולכן איננו יודעים אם הוא באמת נעלם כאשר מחזירים אותו, או לא. לדעתי, כיצד מתבצעים הרישומים הטכניים לא מאד חשוב. מכיוון שכסף הוא כח חברתי מופשט, ייתכן שהדיון הזה הוא פילוסופי יותר מאשר כלכלי.
      אני חושב ששורש הבעיה היא במה שאתה כותב "כסף הוא בריאה שלנו, אנחנו בוראים אותו בהסכמה ובאמון שאנו נותנים בו".
      ה"שלנו" וה"אנחנו" כיום זה הבנקים!! אני (לצערי או לשמחתי) לא חלק מהם והם לא חלק ממני.
      השיטה צריכה להעביר את הכח מהם לכלל החברה, שהמייצג שלה כיום הוא המדינה.

      באשר לאונקיות הזהב - אנחנו לא "נותנים להן את הכח" והציבור לא נותן להם "אמון והסמה". זהב הוא בסך הכל מחצב טבעי (שהסטורית היו חברות שהצמידו את ערכו לכסף שלהם). כל סחורה טבעית היא יכולה להחשב כהשקעה (טובה או גרועה) ופועלות עליה מניפולציות של שווקים "חופשיים". כסף איננו יכול להיות צמוד לסחורה - מה יקרה כאשר היא תיגמר?


      השיטה הקיימת באמת עקומה, לפחות בבלוג הזה יש רבים שאינם תומכים בה.

      מחק
  6. הבנתי תודה. עוד שאלה קטנה: כיוון שכמות האוכלוסיה גדלה גם כמות הכסף צריכה לגדול. מאיפה נשיג את הכסף הנוסף אם לא ע"י יצירת כסף חדש? זאת אומרת שכמות הכסף צריכה לגדול גם בהתאם לגדילת האולוסיה ולא רק בהתאם לגדילת המוצרים והסחורות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אמרת נכון. כסף חדש חייב להיות מיוצר אבל באופן מבוקר לפי קריטריונים שונים שיכולים להיות מתאימים לגודל האוכלוסיה או גדילת המוצרים והסחורות או לפי כמות עבודה.. יש כמו שאתה רואה כמה אופציות.
      ערן

      מחק
  7. אז איך בדיוק נוצר הכסף באמריקה לפני שהקימו את הפדרל ריזרב? אל תשכחו שהסיבה להקמתו הייתה ההתמרמרות של הציבור על קבוצת בנקים עשירים ששלטה בכלכלה באותה תקופה.

    השבמחק
    תשובות
    1. ראה הסבר מפורט בסרט "הסוד מארץ עוץ" - נמצא במדור "השיטה המוניטרית".
      כדאי לראות את הסרט כולו, הוא מאלף. ההסבר הספציפי מתחיל בסביבות דקה 25

      מחק
  8. ערן

    ראשית, תודה על האתר שלך ועל תשומת הלב שהפנית לנושא.
    אני מנחש שהפרסום בכלכליסט הגיע בעקבות האתר שלך.

    אבקש תשובה לשאלה הבאה, שלא ברורה בכתבה:
    כאשר בנק נותן הלוואה, האם הכסף שהוא מעביר למקבל ההלואה הוא "כסף חדש", קרי שורה חדשה שנוצרה במאזן הבנק או שהוא יכול להעביר רק כספים של לקוחות שהפקידו אצלו (או כספים שהוא לווה מבנק ישראל)?

    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. ערן,
      האם תוכל לענות על שאלתי?

      מחק
    2. מצטרפת לשאלה, ורוצה להוסיף שאלה משלי:
      נגיד שבנק חייב לשמור על יחס רזרבה של 1:9.
      בבנק מופקדים 1000 שקלים. איזה מהאפשרויות הבאות נכונה?
      1) הבנק יכול להלוות 900 שקלים ו-100 להשאיר אצלו?
      2) הבנק יכול להלוות 9000 שקלים (שהוא "ממציא") ולהשאיר את ה1000 שקלים אצלו?
      תודה!

      מחק
    3. דיון דומה(עם תשובות לשאלות) מתחיל פה למעלה:
      http://kalkala-amitit.blogspot.com/2012/10/blog-post_12.html?showComment=1350157404098#c4986427545599367338

      מחק
    4. מצטערת אבל לא הבנתי מהדיון הנ"ל אם התשובה הנכונה היא אפשרות מספר 1 שהצגתי או אפשרות מספר 2 (אני חושבת שאפשרות מספר 2 היא הנכונה אבל אני כבר לא בטוחה, כל הדיונים האילו הצליחו כבר לבלבל אותי לגמרי!!!)

      מחק
    5. אני אנסה לענות:

      התשובה הנכונה היא שככל הנראה אף אחת מהן לא נכונה - הבנק לא צריך בכלל הפקדות כדי להלוות כסך. הוא פשוט יוצר כסף לצורך ההלוואה ושם אותו בחשבון.
      אבל זה תלוי במדינה ויכול להיות שזה פועל שונה במקומות שונים בעולם

      הדוגמה שאני מכיר שמסבירים היא (1)
      אבל צריך לזכור שגם אם לוקחים את המודל של (1) אז מגיעים ליחס של 9 בריבוע - הבנק מלווה 900 שקלים, אלא מופקדים בחשבון אחר ומתוכם הבנק מלווה 810, אלא
      מוקפדים בחשבון וכך הלאה עד ל0.

      גישה (2) לא ממש אפשרית כמודל תיאורטי כי אם הבנק הלווה 9000 שקל למישהו ואלה הופקדו בחשבון אחר עכשיו הבנק מלווה 81000000 שקל ללקוח הבא. טור הנדסי שמגיע מהר מאוד לאינסוף מכל שקל שיוצר הבנק המרכזי :)

      מחק
    6. אנונימית מ 20:48
      מצטער אם אני מוסיף לבלבול - אבל לדעתי 2 התשובות נכונות. אנסה להסביר:
      בנק יכול ליצור כסף ב-2 צורות:
      1. אם אני מפקיד בבנק 1000 ש"ת - הבנק צריך להשאיר אצלו 100 ויכול להלוות 900.
      2. אם לבנק יש הון (עצמי או אחר) של 1000 ש"ח - הוא יכול להפקיד אותם בבנק המרכזי ועל סמך הפקדה זו לתת הלוואות בגובה 10000 ש"ח. בכך הוא שומר על יחס של 10%. עניין זה מודגם יפה בסרט "כסף כחוב" (מדקה 13:30 ואילך) במדור "השיטה המוניטרית" כדאי לראות.

      מחק
  9. ההסבר של ערן מאיר כיצד הבנק מרוויח מכל הלוואה שהוא נותן ומהחירות לתת הלוואות כמעט ללא הגבלה. הוא גם מסביר בפשטות מדוע התרחש המשבר בכלכלת ארה"ב ובעולם כולו בעקבות קריסת הבנקים למשכנתאות בארה"ב. אבל הבנקים הם לא הבעיה, הבעיה היא היעדר פיקוח והתפישה של כלכלה חופשית שמשמעה חירות לזול.

    השבמחק
  10. המשפט "כל עוד השיטה המוניטרית לא תשתנה, הכלכלה לא תוכל להתאושש ולחזור למסלול של צמיחה בריאה." דומה למשפט
    "כל עוד לא נפסיק לצרוך סמים, הבריאות לא תוכל להתאושש ולחזור למסלול של גידול סרטני בריא".

    צמיחה מתמדת של האוכלוסיה או של התוצר לנפש היא לא אפשרית בעולם סופי, ולא אפשרית בייקום סופי. החזון של הצמיחה האינוספית הוא דבר הכרחי לשם המשך קיום של אמון בצמיחה אינוספית. האמון בצמיחה אינסופית הוא אמון בכך שמחר יהיה יותר. זהו הבסיס לאמון שלכסף מבוסס חוב יש ערך - שכן מחר נוכל להחזיר גם את הקרן וגם את הריבית.

    אבל אף אחד לא עדכן את היקום בתוכנית המטורפת הזאת, שדות דיג, יערות, מחצבים, מערכות אקולוגיות, מחזור הפחמן הזרחן והחנקן, כמות הקרקעות החקלאיות שלנו, איכות הקרקעות האלה, שטחו של כדור הארץ ואפילו מסת הייקום - לא גדלות לא בקצב של גידול האוכלוסיה ולא לפי הקצב של גידול בכמות הכסף או ה"צמיחה הכלכלית". (רובם לא גדלים בכלל אלא מתכווצים או קיימים בגודל קבוע ובאופן אידאלי בכלכלה בת קיימא יכולים להשאר בגודל קבוע או לגדול בקצב מאד איטי).

    צריך כלכלת מצב יציב = שגשוג ללא צמיחה. הבועה של הכסף היא רק בועה שרוכבת על בועה גדולה ומהותית יותר של כלכת בני האדם שרוכבת על אוברדרפט אקולוגי.

    השבמחק
  11. בבלוג האונה, שמתעסק גם הוא בכלכלה ופוליטיקה מזווית קצת אחרת, פורסם מאמר תגובה לכתבה בכלכליסט ובכלל לבלוג המעניין הזה, אשמח אם חבר׳ה שמבינים יוכלו להגיב לו

    www.haoona.com

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה תסלח לי אם לא קראתי את כל המגילה, כי כבר בהתחלה נראה שהכותב לא טרח להבין כלום

      אם מופקד בבנק 100 שקל, ויחס הרזרבה הוא 10%, הבנק לא מלווה פי 10 (כלומר 10,000) שקל, אלא מלווה 90 שקל ו"שומר" אצלו 10. הסידרה מתכנסת למספר סופי ולא לאינסוף.

      בפועל נראה שאפילו זה לא קורה ובנקים פשוט יוצרים את הכסף בלי כל קשר ליחס הרזרבה שקובע הבנק המרכזי.

      אם אדם כזה נראה לך שווה התייחסות, אתה מוזמן לשלוח לו את זה:
      http://www.positivemoney.org.uk/how-banks-create-money/balance-sheets/

      מחק
    2. קודם כל אתה לא צריך להתנצל או לקרוא, זו בחירה שלך

      אני לא פוסל את דעתו של אורי כפי שאני לא פוסל את דעתו של ערן ותומכי הבלוג, אני מתעניין בתחום הכלכלי לכן שמתי את ליבכם לרשומה, יש שם בערך 90 תגובות שמתייחסות גם לכסף חיובי, גם לבלוג וגם לרשומות אחרות בבלוג, עיין ערך הכלכלה הנאצית, מי שרוצה להצטרף ולהעשיר את הדיון בכיף, מי שלא, לא

      מחק
    3. ניר
      תודה שהבאת לידיעה את הבלוג האונה. הוא מלמד, אם כי אני מסכים עם איש החזון שמעליך כי הוא חוטא בשטחיות מסויימת ובחוסר נכונות להיפתח לדעות שונות ולא שגרתיות. תודה

      מחק
    4. אני קראתי תגובה עכשיו של אורי (כותב המאמר) שאין קשר בין אינפלציה לבועות כלכליות שזה מקביל לכך שאין קשר בין המשקל שלי לכמה אני אוכל..
      זה נראה במאמר שהוא סימן מטרה עוד לפני שחקר מה הבעיה

      מחק