יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

לא תיקח בכליך

מחר נחגוג את חג שמחת תורה ובהקשר זה מעניין לבדוק כיצד בתקופת התנ"ך התמודדו עם בעיות עוני ,פערים בחברה ,בשאלת מהי תפקידה של המדינה ומה מכל זה בכלל מיושם היום. רונן וייס חקר חלק משאלות אלה במסגרת תיזת מחקר שערך לתואר שני בכלכלה. הוא משתף את עיקרי דבריו פה.



"הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב"       (ישעיה,נה,פס' 1)
אחת הסוגיות השבות ועולות במחלוקות הכלכליות-חברתיות היא מדינת הרווחה:למעשה במידה רבה המחלוקת נוגעת למהי מידת האחריות של המדינה כלפי אזרחיה ומהם הדברים ההכרחיים המינימליים אותם על המדינה לספק לכל אזרח ללא תנאי.יש שנוהגים להבחין בין מדינת הסעד שבה המדינה מחויבת לספק אך ורק צרכי קיום בסיסיים ביותר (למשל:מזון בסיסי,לבוש מינימלי קורת גג אלמנטרית ועוד) לבין מדינת הרווחה שבה המדינה מספקת שירותים נרחבים יותר מעבר לצורכי הקיום כגון השכלה לכל (לעתים גם ההשכלה הגבוהה ניתנת בחינם),שירותי בריאות ממשלתיים נרחבים,ביטחון תעסוקתי ועוד.בחינה של כמה חוקים מקראיים הנוגעים לסוגייה של סיפוק צורכי הקיום של העניים יכולה לתת רמז לדרך בה התנ"ך מתמודד עם נושא זה.                                                                                

"שיכחה ולקט ופאת עבר" (באהבתנו/ מילים:יהודה עמיחי,לחן ועיבוד:יהודית רביץ) 

החוקים המקראיים הידועים והמוכרים ביותר שמטרתם לספק מזון לעניים הם החוקים שנהוג לכנות בשם: לקט ,שכחה,פאה.חוקים אלה מייעדים חלק מתוצרת השדה לעניים על ידי הפקעתם מבעל השדה:                                 
 "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט:וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני ה' אלהיכם"
(ויקרא,יט,פס' 9-10)
בפאה הכוונה היא ככל הנראה לתוצרת שבשולי השדה ובלקט ושיכחה מדובר כנראה בתבואה שנפלה או נשכחה בעת הקציר.בכל מקרה הכוונה ברורה-לייעד חלק מתוצרת השדה לעניים.חוקים אלה מוכרים לרובנו לא רק בזכות עצמם אלא כנראה אף יותר בזכות יישומם,והכוונה כמובן לרות המואבייה המלקטת אחרי הקוצרים של בועז (רות,פרק ב).חוקים אלה חוזרים פעם נוספת כמעט במדויק בויקרא פרק כג,פס' 22 ובשינויי נוסח קלים בספר דברים (דברים,כד,פס' 19-21). לחוקים אלה מצטרפים חוקים נוספים עם מטרה זהה:על פי ספר שמות תוצרת השדה בשנת השמיטה (השנה השביעית) מיועדת לעניים,עניין המתיישב יפה עם כך שאין קציר של התבואה בשנה זו ולכן אין אספקת מזון לעניים על ידי לקט שכחה ופאה.לכך יש להוסיף את מעשר העני שמקדיש עשירית מתבואת השדה של כל שנה שלישית לעניים (לוי,גר,יתום ואלמנה):                                                                                                                          
"מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך:ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה" (דברים,יד,פס' 28-29,מופיע עם שינויים קלים פעם נוספת בדברים כו,פס' 12-15).
למעשה,ניתן להתייחס גם למעשר הלוי כחלק מהמערכת שנועדה לספק מזון לעניים,וזאת למרות שהוא מיועד רק ללויים ולא לכל העניים,וזאת בגלל שהתוצאה היא שישאר יותר מזון לעניים שאינם לויים-כך למשל חוקי הלקט,שכחה ופאה יותירו יותר מזון לעניים שאינם לויים.הלויים בתנ"ך,יש לזכור,הם עניים מעצם הגדרתם,וזאת בגלל היותם חסרי קרקע (ענין שבחברה חקלאית כמעט בהכרח גורם לעוני) והקדשתם לעבודת האל.                                                                                                                                                              
גמישות אספקתית                                                                                                                                                
בכלכלת ימינו נהוג לדבר על 'גמישות תעסוקתית',או 'גמישות בשוק העבודה',כאשר בדרך כלל הכוונה במושגים אלה היא בסופו של דבר ששוק עבודה גמיש משמעותו שוק עבודה בו המעסיק יכול לפטר עובדים בקלות.ככל שניתן לפטר יותר בקלות עובדים כך הכלכלנים יגדירו את שוק העבודה כיותר גמיש ולהיפך ככל שיותר קשה.אותו עקרון חל גם על רגולציות נוספות כמו שכר מינימום ועוד.אכן ענין מרכזי וחשוב הוא באורתודוקסיה הכלכלית המקובלת כיום לאפשר את השוואת ההיצע והביקוש לצורך הבטחת היעילות.מתקבל הרושם שגם בתנ"ך היתה מודעות למושג הגמישות הנדרשת להבטחת התאמת ההיצע והביקוש,אם כי מנקודת מבט שונה.המשותף למערכת החוקים המקראיים שהוזכרו קודם (לקט,שכחה,פאה,שמיטה,מעשר עני) הוא שהם חוקים בעלי מטרה זהה-לספק מזון לעניים.מכנה משותף נוסף של חוקים אלה הוא שהם עשויים שלא להספיק לצרכי הקיום של העניים,וזאת בגלל שהם מייעדים כמות נתונה של מזון לעניים, והכמות אינה מגיבה לכמות הנדרשת על ידי הנזקקים,או בניסוח אחר: אינה מגיבה לביקוש.מתקבל הרושם שבתנ"ך גילו מודעות לבעיה ולכן אנו מוצאים חוק נוסף בו (ככל שניתן לשפוט)הכמות המופקעת מבעלי השדות מתאימה עצמה לצורכי הקיום של העניים,ובניסוח אחר: ההיצע מתאים עצמו לביקוש.זהו חוק קצר שעשוי להיות עם השלכות מרחיקות לכת ביותר:                                                                            
 "כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן:כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך" (דברים,כג,פס' 25-26).                                                           
בקצרה,חוק זה מתיר לאכול מתוצרת שדה לא שלך,אך אוסר לקחת מתוצרת השדה בכלים. תוצאה סבירה של חוק זה היא לאפשר לאדם לאכול במקום ככל הדרוש לקיומו,ואם אכן כך הם פני הדברים אז היקף ההפקעה בחוק זה אינו מוגבל.רולנד דה-וו ניסח זאת כך:"זכותו של כל עובר דרך לשבור את רעבו בחצותו שדה או כרם" (חיי יום יום בישראל בימי המקרא,פרק אחד עשר,1). למעשה,בחברה חקלאית להיתר שכזה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת: במצבים קיצוניים של עוני נרחב בעל השדה בעצמו עשוי להישאר עם תוצרת מעטה.זו מעין גישה של סולידריות חברתית בנוסח 'כולם בסירה אחת'- במצוקה קשה כולם יתחלקו בסבל.אפשר לטעון שלבעל השדה יש אפשרות לגדר את השדה,ועל ידי הגידור למנוע את לקיחת התוצרת מהשדה-אלא שבהקשר המקראי קשה לקבל את טענת הגידור וזאת בגלל שגידור השדה מונע אפשרות לקיים לא רק את חוק היתר האכילה בכרם/שדה אלא באותה מידה הוא מונע גם את קיום שאר החוקים הנוגעים להשארת מזון לעניים,ובמיוחד גידור סותר כנראה את קיום חוקי הלקט,שכחה ופאה.למעשה,מדובר גם כנראה באנכרוניזם שמייחס את תופעת גידור השטחים הציבוריים והדחיקה שראשיתה בימי הביניים ועיקרה במאה ה 18 והלאה במסגרת התהליכים שהובילו למהפכה התעשייתית לתקופה קדומה בהרבה.                                                                                                     
גישה חברתית כלכלית מקראית?

לא,אין כאן יומרה לקבוע מהי הגישה הכלכלית חברתית של התנ"ך,בודאי לא במסגרת הקצרה כאן.אבל כן נשתמש בטכניקה המוכרת של הקבלה לגישות התואמות בחלקם לנושאים שהוזכרו קודם,וזאת כדי לקבל פרספקטיבה מסוימת להשוואה והבנה טובה יותר-גם של חוקי המקרא ולמעשה גם של התפיסות שמשמשות לצורך ההשוואה. נתחיל בתומס אקווינס ((Thomas Aquinas,1225-1274) ,בהקשר הנוכחי דמות חשובה במה שנהוג לכנות
Early Economic Thought, שעוסק בשאלה האם ישנם מצבים בהם מותר לקחת מרכושו של אדם אחר-ותשובתו שבמצב של צורך (דחק) זה מותר כי הצורך הופך את כל הרכוש לרכוש ציבורי: 
"Whether it is lawful to steal through stress of need?..in cases of need all things are common property,so that there would seem to be no sin in taking another's property,for need has made it common [Summa Theologica,IIa-IIae,Q.66.a.7] 


כפי שראינו,גישה זו של אקווינס מקבילה בנקודות מסוימות לגישה שעלתה מניתוח החוקים המקראיים בכך שצורך קיומי מביא להיתר לקחת מרכושו של אדם אחר. אדם סמית- שבעיני רבים נחשב לאב המייסד של הכלכלה-מתייחס גם הוא לנושא של חלוקת תוצרת האדמה בין העשירים לעניים:
                                                                                                                                   "The rich..Are led by an invisible hand to make nearly the same distribution of the necessaries of life,which would have been made,had the earth been divided into equal portions among all its inhabitants…when providence divided the earth among a few lordly masters,it neither forgot nor abandoned those who seemed to have been left out in partition.These last,too,enjoy their share of all that it produces.." 
(Adam Smith,The Theory Of Moral Sentiments,Part IV,Chapter 1,10)                                              
ניתן לראות שבמסגרת הניתוח של תיאורית המוסר שלו סמית מאמין ביד נעלמה שתביא לכך שהעשירים בסופו של דבר יובלו לחלוק בתוצרתם עם העניים (זהו השימוש הפחות מוכר של סמית במושג היד הנעלמה),התנ"ך לעומת זאת,כפי שראינו קודם,סומך על היד הגלויה-רגולציה,או חוק מקראי בהקשר הנוכחי.

"Rome,like most of the other ancient republics,was originally founded upon an agrarian law,which divided the public territory in a certain proportion among the different citizens who composed the state.The course of human affairs..deranged this original division,and frequently threw the lands,which had been allotted for the maintenance of many different families into the possession of a single person….the greater part of the citizens had no land,and without it the manners and customs of those times rendered it difficult for a freeman to maintain his independency.In the present times,though a poor man has no land of his own,if he has a little stock,he may either farm the lands of another,or he may carry on some little retail trade…." (Adam Smith,An Inquiry Into The Nature And Causes Of The Wealth Of Nations,Book IV,Chapter VII,Part I)

 בציטוט המובא,אדם סמית מזכיר את רומא כדוגמא לכך שבימי קדם חסרי הקרקע התקשו לדאוג לצורכי קיומם ולכן התקשו להישאר בני חורין,מה שמביא לאפשרות שייתכן שאין זה מקרי שבתנ"ך באותו פרק ובסמיכות לחוק המתיר אכילה בשדה (ואוסר לקחת בכלים) מופיע גם חוק האוסר להסגיר עבד אל אדוניו (דברים,כד,פס' 16-17).בהמשך סמית גם מזכיר שבתקופתו (הספר Wealth Of Nations פורסם לראשונה ב 1776) ישנם מקרים בהם מותר לפגוע בזכות הקנין של בעלי הקרקעות,כמו הזכות של חסרי הקרקע לעבד גם קרקע שאינה שלהם במצבים מסוימים,מה שמראה לנו כי בכל תקופה החברה קובעת לעצמה בחוקים או בנורמות מהם התנאים ומהו האופן בו מתאפשרת פגיעה בזכויות בעלי הקרקע לטובת חסרי הקרקע.


פאת עבר-בהחלט לא הווה                                                                                                                                                
מה המוסר השכל או התובנות לימינו אנו? הבדלים רבים קיימים בין ההקשר והתקופה בה נכתבו חוקי התנ"ך לתקופה בה אנו חיים ולכן גם קשה במיוחד לקבוע מסקנות.אבל כאשר בכל זאת מנסים להקביל את המחלוקת של ימינו בנושא מדינת הרווחה והיקפה עם חוקי התנ"ך,יש לזכור לפחות הבדל עיקרי אחד: כיום אנו חיים בחברת שפע,בה לרבים מהאזרחים יש עושר הרבה מעבר הדרוש לקיום.חוקי התנ"ך,לעומת זאת,נכתבו בתקופה של חברה חקלאית, בה רוב התושבים חיים קרוב לסף הקיום. זהו הבדל מרכזי שיש לזכור כאשר מנסים להגיע לתובנה מהי הגישה החברתית המשתקפת מחוקי המקרא ולנסות להקביל אותה לגישות של ימינו.למעשה,לא רק הסביבה הכלכלית השתנתה מאז ימי התנ"ך אלא גם היהדות של זמננו השתנתה במידה רבה: למעשה ניתן לומר שכל החוקים שהוזכרו כאן איבדו את משמעותם המעשית בהלכה היהודית הנהוגה בימינו,ובכך הם חולקים גורל משותף עם רוב חוקי התנ"ך.מה שנותר,אם בכלל,הוא מעין מעשים סמליים,זכר לימי עבר-הפרשת מעשרות סימלית,למשל. או כמו שנאמר בשיר "אהבתנו" של יהודה עמיחי : "כי הטקס הוא אשר נשאר."

http://www.youtube.com/watch?v=J25E7LMRKsc





רונן וייס נולד ומתגורר במושב בית יצחק שבעמק חפר. לאחר השירות הצבאי סיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב   ולאחר מכן המשיך לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת בר אילן.רונן השלים את תיזת המחקר לתואר שני בכלכלה בנושא 'ניתוח כלכלי של חוק היובל המקראי' באוניברסיטת בן גוריון בנגב .ב 6 שנים האחרונות עובד רונן כמורה לכלכלה בבית ספר תיכון.

24 תגובות:

  1. רק דיוק קטן..
    הפועל 'לבוא' בתנך משמעותו לבוא למקום ולהשפיע בו (מכאן מובן הקשר הלשוני לפעמים שונות שמשתמשים במילה "ויבא" ואכמ"ל) לפועל 'לעבור' ישנה המשמעות, שאותה יחסת בטעות, לפסוקים הנל- פשוט לעבור במקום.
    בעקבות ההבנה הזו במשמעות המילה 'לבוא' - "כי תבוא" חזל פירשו את הדין הזה דווקא במציאות של עובד בשדה, שרק לו מותר לאכול, ותוך כדי עבודתו.

    השבמחק
  2. כל אחד יכול להכנס לשדה של מישהו אחר ולאכול כאוות נפשו? התמ"ך הגזים פרא.
    למה אני צריך בכלל לשלם מיסים למדינה? ולמה המדינה חייבת לי משהו? לגבי הגנה ומשטרה, לא מספיק שהמדינה עושה רווח ממחצבים ומפתוח אדמות? זוכרים שמנוי לסלולרי עלה הון? זה מכיוון שהמדינה מכרה ערוצים במחיר מופקע. המדינה זה אני, למה אני צריך לממן שוטר שמתיחס אלי כאילו היתי משהו שנדבק לו לנעל? אם אני עובד למה אני צריך שותפים בעבודה שלי? ולמה אני צריך לממן בטלנים שלא עובדים

    השבמחק
    תשובות
    1. "לממן בטלנים שלא עובדים"
      זה בגלל המהפכה החקלאית העלובה שהביאה רק חורבן והרס.
      בתקופת ציד ולקט לא היה דבר כזה.

      מחק
    2. אתה חושב שבשבטיי לקטים ציידים לא היו פרזיטים שאוכלים מהאחרים ? חולים מדומים תמיד היו

      מחק
    3. וכידוע,
      אחרי שנרעיל את כל הנהרות ונזהם את כל האדמות, נגלה שאי אפשר לאכול כסף..

      האדם עדיין משלה את עצמו שכסף יכול לקנות הכל.
      המין האנושי מפר את האיזון בטבע ולכן צועד בבטחה לקיצו. הטבע תמיד חוזר לאיזון בסוף.
      אבל גם זה עלול לקחת עוד הרבה מאוד זמן

      מחק
    4. אין מה לעשות פראיירים סאקרים!
      ככה זה כשראשת הממשלה שלכם היא שרה נתניהו והיא גם נבחרת לכהונה שלישית ונראה שגם תיבחר לכהונה רביעית.
      סאקרים!
      אתם חושבים שאצל אובמבה זה אחרת? סיים שיט! וגם אם זליכה היה רהמ בסוף זה גם היה נראה ככה.
      ככה זה כמובילי המדיניות האמיתיים בעולם הם בעלי ההון, ונבחרי הציבור הם רק מריונטות..

      מחק
    5. שבטים של ציידים-לקטים התקיימו בקהילות קטנות ואנשים הכירו את חבריהם כמו את עצמם לכן כל מי שהיה מתנהג לא במקום מיד היו מריחים את זה. כמובן שאחד כזה היה משמש מזון לחיות השדה ביום למחרת.

      מחק
    6. גם בקיבוצים חיו בקבוצות קטנות אבל היו הרבה פרזיטים והם לא הועפו ככ מהר. שיתוף הוא כר נרחב לפרזיטיות.
      גם בשבטי אינדיאנים של היום , אם יש פרזיט , הוא עלול לספר אלפי סיפורים ובדיות כדי למרוח את כולם או למצב עצמו כעאלק מנהיג שמתוקף תפקידו חי עח אחרים (ביבי ?).
      בנוסף , לאותו אחד יש כמובן משפחה וחברים כך שלא זורקים אותו ככ מהר לחיות.

      מחק
    7. אני מקווה שאתה אומר פרזיטים אתה מכוון לאליטה ששולטת בקרקעות ובכסף כאשר הם לוקחים לעצמם 30%-40% מהמחזור במשק ולא לאזרחים שלא שפר עליהם גורלם ומקבלים קצבה של 1000-2000 שקל בחודש (הסכום שנובורישית עלובה מוציאה על בקבוק שמפניה בארוחת צהריים)
      אצל ציידים-לקטים אחוז אחד מחברי השבט לא אכלו 30%-40% מבשר הצייד והפירות של הקבוצה.

      מחק
    8. פרזיטים זה גם חרדים או כל משפחה עם 12 ילדים שחיים מקצבאות.
      פרזיטים זה גם וועד חחי או נמלים ועובדים בכירים במגזר הציבורי או הביטחוני שמקבלים הרבה יותר מתרומתם.
      כנל גם מנהלי בנקים וחברות גדולות וכו.
      הם צריכים להיות מתוגמלים יפה אבל לא יתכן שיקבלו פי אלף מהשכר הממוצע.

      מחק
    9. פרזיטים זה גם ערבים או כל משפחה עם 12 ילדים שחיים מקצבאות??? מדוע יש בכלל קצבאות??? מדוע גובים ממך וממני וממקבלי הקצבאות דמי ביטוח לאומי ??? מדוע כספי הביטוח הלאומי שנאספו מתחילת המדינה על מנת שנקיים פה בכבוד אחד את השני נגנבו בידיי ביב שטיינץ ופישר ושמשו לתרגיל בכלכלה הכי לא יוצלח שקרה אי פעם באיזה קדנציה? הם ייתכן לא רוצה לשלם מיסים לעירי וגם לכנסת שממילא לא מוציאה כסף על העם אלא מבזבזת את כספי משלם המיסים על כל מיני גחמות שכל עיר תנהל את עצמה אין לי צורך בממלה שמייצרת גרעונות ואני אל רוצה לקבל קצבה על ילדים ולא לשלם ביטוח לאומי ומס הכנסה וארנונה ומחירים מטורפים על מים כי האו נהפך לתאגיד על מנת שהוא יהיה ריווחי אני צריכה למות?

      מחק
    10. 13:19

      מסכים איתך!

      המדינה צריכה לדאוג לכל האזרחים רק לביטחון פנים וחוץ, רפואה וחינוך. כל זה כמובן ללא יכולת להיכנס לגרעון.
      השליטה על הכסף ועל הקרקעות צריכה להיות תחת קהילות וידיים פרטיות בלבד!
      מאז שהמציאו את השלטון של המלך שהפך לימינו למדינה הגוף הזה תמיד סבל משחיתות ובזבזנות לכן צריך לצמצם אותה כמה שיותר ולהעביר את הכוח לקהילות וידיים פרטיות שיפעלו באופן חופשי.

      מחק
  3. הסביבה הייתה ללא סופר מרקטים וללא רשתות שיווק - כל משפחה זכתה לקרקע עליה יכלה לגדל אוכל. בהכללה שבטים שקיבלו קרקע פוריה זכו לשטח קטן יותר, שבטים שקיבלו שטחים צחיחים זכו לשטח גדול יותר.

    במציאות כזו זה הגיוני שאם בן אדם הולך בשדה הוא יוכל לקטוף ולאכול, גם אם אין לו כל כסף. כמובן שאם ינצלו את זה לרעה ויבואו חבורות גדולות בכוונה כדי לפגוע משמעותית בתוצרת של משהו, תהיה לו זכות להתגונן מפני זה ולבקש תשלום.

    זה שמאפשרים למטיילים לאכול בשדות של אחרים, גם ללא תשלום במידת הצורך, מאפשר גם לעניים ביותר ליסוע ברחבי הארץ. ברומא ללא מטבעות אי אפשר היה להסתובב, ללא חשש שתמכר לעבדות. הרעיון הבסיסי יפה והגיוני - רק צריך לפקח שלא יהיה ניצול לרעה שלו.

    בקשר למסקנה, אני חולק משתי סיבות.
    א. "ההלכה המעשית" לא שונתה עד ימינו, והיא עדיין מדברת על שמיטה, יובל, לקט, שכחה ופאה. זה שלא מקיימים את "ההלכה המעשית" לא אומר שהיא שונתה - היא לא. בדיוק כמו שהלכות בנושאים אחרים לא שונו, אך לא מקיימים אותם.
    ב. האם החוקים האלו באמת לא רלוונטים? תעשה סקר בקרב הישראלים הצעירים שברובם חסרי דירות וממון. כמה היו מתנגדים לרעיון שלכל משפחה תהיה נחלה מובטחת ע"פ החוק, בלי משכנתא והשתעבדות לבנק. הנגב, הגליל והגולן היו מיושבים במשפחות צעירות. מי שהיה רוצה היה יכול לפתח את הארץ ולעסוק בחקלאות, הצעירים לא היו דואגים שלא תהיה להם קורת גג אם הם לא מיליונרים. אז שמי שעובר בכרם יאכל כמה ענבים - ביג דיל.
    כן, זה לא כל כך פשוט וכן, צריך להתאים את הדברים לעולם המודרני, אבל אם אני צריך לבחור בין החלוקה לנחלות של יהושע מול בועת הנדלן הנוכחית - אני מעדיף את יהושע.

    השבמחק
  4. אם אני מבין נכון החוקים המקראיים האלה היו הוראות מ"למעלה", האם הם נאכפו באמת או שהיוו קודקס אתי ללכת לאורו? כלומר האם היו וולנטרים או לא?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה היה תלוי בהנהגת המדינה.

      galgal21

      מחק
  5. בתנ"ך היה גם חלוקת קרקעות כל 50 שנה. אדם עשיר יכל לקנות קרקעות משכניו העניים אבל הקרקעות לא נשארו אצלו לנצח. אחרי 50 שנה היו לוקחים את האדמות של כולם ועושים חלוקה מחודשת של הקרקעות. כלומר העשירים לא יכלו להשתלט על משאב יקר כמו קרקע לצמיתות. ליתר דיוק משאב זה היה ניתן לחכירה בלבד ולא לקניה. כמו כן ערכו של משאב זה היה הולך ויורד ככל שמתקרבים לתאריך החלוקה מחדש.

    השבמחק
  6. מישהו מכם קרא את מגילת רות לאחרונה? רק בני המשפחה העניים או הקרובים לבעל השדה יכלו לאסוף את השיכחה והפאה, הזרים חטפו מכות. כל החוקים היפים האלו שאתם קוראים היו ספק בגדר המלצה ספק בגדר אוטופיה. החיים היו קשים ביותר ואורך החיים הממוצע היה בין 21 ל 28 (תלוי עם מחשבים תמותת תינוקות) הנשים היו מחותנות בגיל 12 סבתות בגיל 25 אם היו עד אז בחיים, לא היה ביטוח רפואי לא אוניברסיטאות אנשים היו מתים מרעב מדיזנטריה החיים היו כמו אפריקה. כל מה שאנחנו קוראים בתנ"ך זה המצאת מסורת. כשהיהודים הקימו מדינה ב 48 הם היו צריכים להמציא את עצמם מחדש, זו לא מדינה שהתשחררה מעול זרים כמו אצל כולם, זו מדינה שלא התקיימה 2000 שנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. התנך זו המיתולוגיה היוונית שלנו.
      רק שרוב הסיפורים יותר הגיוניים מהמיתולוגיה , אז זה נשמע כמו היסטוריה אמיתית.
      סיפור המבול וקין והבל למשל מופיע בכל התרבויות העתיקות בוורסיות שונות. אלה אגדות עם מוסר השכל.
      אין ממצאים ארכיאולוגיים מספיקים להוכיח שדוד היה מנהיג של ממלכה כה גדולה. יתכן והיה מנהיג שיבטי קטן.
      יציאת מצריים כנראה התפרסה על מאות שנים..

      מחק
    2. 10:16
      אל תבאס !
      הוא עשה על זה דוקטורט ואנחנו גם שילמנו על זה (בצורה זו או אחרת)

      מחק
  7. מעניין מאוד אבל מה קשורה המדינה לכאן?
    שימו לב שבאף אחד מהציטוטים במאמר לא מוזכרת המדינה או רשות ממשלתית כלשהי. מדוע מתעקש כותב המאמר להכניס את המדינה לכאן? מדוע מתעקשים כולם לחשוב שיש רק שתי אפשרויות לניהול המדינה והכלכלה: "כל הישר בעיניו יעשה" (קפיטליזם) או ניהול הכלכלה על ידי המדינה (סוציאליזם)?

    שימו לב שמי שנותן כאן לעניים ישירות הוא המגזר הכלכלי עצמו, במקרה זה החקלאים. אין כאן שום צורך במעורבות ישירה של הממשלה, מלבד אולי בתחום של פיקוח.

    דרך אגב זה לא מדוייק גם לאמר שהיום השיטה הזו לא יכולה להתקיים. מידי שנה מושמדות טונות של תוצרת חקלאית בגלל חוסר כדאיות כלכלי ל שווק אותה. מצד שני ישנם אלפי רעבים. אפשר בהחלט לאפשר לארגונים שונים של חברה אזרחית גישה לעודפים אלה על מנת שיחלקו אותם לנזקקים.

    מה שמביא אותי למוסד החברתי שבאמת לוקח חלק בתהליך הזה: לא המדינה כי אם "המגזר השלישי", חיי הרוח והתרבות (שאמורים להיות אלה שנותנים את התוכן הערכי והמוסרי לחברה - כפי שמודגם במקרה הזה), החברה האזרחית.

    לפרטים נוספים:

    http://socialtriangle.org.il/

    השבמחק
  8. התיאוריות הכלכליות שביבי גדל עליהן מעלות עובש, והורידו את המערב לברכיים.
    הקריסה התחילה ב-2003, כשביבי "הציל" את המשק, ובעצם חפר את הבור שמעמד הביניים חי בו כרגע. ההקלות במיסים,(לבעלי ההון) הורדת הרגולציה, ההפרטה, כולן הביאו לכך שהמשק הפך ליותר ריכוזי, פחות תחרותי, וכל הכסף למעשה זלג למעלה, ולא למטה.
    התפיסה של הזליגה למטה הוכיחה את עצמה כסכנה הגדולה ביותר לכלכלה המערבית והגדילה את הפערים בצורה בלתי נתפסת. אי אפשר כבר להחזיר את הגלגל אחורה, וגורל ישראל כבר נחתם. אנחנו נתדרדר - מהר יותר או פחות - על עבר שאר מדינות העולם השלישי, כאשר רוב העם נחשל, עני ולא משכיל, ושכבה דקיקה למעלה חיה כמלכים.
    החלום הציוני נגוז, האידיאולוגיים מימין הרגו אותו. נתניהו ריסק את המדינה, והגביר בצורה מטורפת את הזרמת הכסף מהציבור לעשירים.
    נתניהו הוא פושע כלכלי מסוכן שהרס את המדינה ומכר אותה לחבריו.
    ביבי חתום על עליית מחירי הדיור, על עליית יוקר המחיה בכלל, ועל הגרעון. נהנתניהו קבר את הכסף שאמור להניע את הכלכלה בקירות של זוגות צעירים ששיעבדו עצמם לבנק והרע עוד לפנינו. ביבי מחסל את המדינה וכל רגע שהוא יעלם מהמפה הפוליטית לפנסיה שקטה בקסריה רק ייטב לעם ישראל ועתידו

    השבמחק
  9. אם בחשיבת היהדות הבסיסית עסקינן.
    אז הנה כמה פנינים.

    משלי פרק ו

    (ל) לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב: (על פי צוו הקטגורי של קאנט אין לא תגנוב במקום שיש רעב)


    רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק א

    כל מתנות עניים אלו אין בהן טובת הנייה לבעלים, אלא העניים באין ונוטלין אותן על כרחן של בעלים ואפילו עני שבישראל מוציאין אותן מידו.

    והולכי דרכים אפי' עשירים אוכלים מהשדות עראי.

    היסוד העומד מאחורי החשיבה הבסיסית של היהדות, היא, שאין שום מוסר וערך (כמו זכות הקניין ולא תגנוב שהיא - לא תגנוב - תוצאה של המצאת הקניין) אנושי קבילה כל זמן שלא דאגנו שלכל נולד יש נחלה = דיור ומקור פרנסה. ואי אפשר למכור את הנחלה לצמיתות.
    וכמובן שמיטת חובות כספיים כל כמה שנים אחרי המצאת הכסף. כלומר אפשר להכיר בהמצאת הכסף בתנאי שהיא לא שוללת את חירות האדם. ואייך ? אך ורק בשמיטת חובות !!
    הסיבה היא שהכסף היא חליפין לא צודק כי כל חליפין טבעית נאכלת או נכחדת. מה שאין כן המצאת הכסף היא נצחית ולא טבעית וזאת הסיבה שדבר נצחי יכול לקנות את כל בני אנוש לעבדים. כי כל מה שהאדם עושה ועובד בטבע ? הכל לא נצחי ! אז לעולם ההתחרות בינו (עמלו) לבין הדבר הנצחי ? הנצחי ינצח !!

    ביסוד התורה חושבת שאין כוח עליון שיכול לנצח את רוח האדם. כל מי שנכנע לכזה כוח נקרא ביהדות, עובד אלילים. למשל "היד הנעלמת" היא סוג כוח אלילית שהיהדות נלחמת בה בכל תוקף. וכן טענת נער האוצר "אבי שמחון" שאחוזי הבטלה שהשיטה מחייבת היא בעיה של ברירה טבעית ואין מה לעשות מול הברירה הטבעית ?! זאת גם טענה אלילית כאילו יש ברירה טבעית שמדובר בבני אנוש וחוקיו.
    התורה מחשבתית טוענת שהאדם התבוני הראשון ניצח את הברירה הטבעית וראה בכל קללות האדם כרע שהאדם הביא על עצמו ויכול הוא להינצל ממנו עם התפתחות התבונה.

    ולכן התורה מצווה "אפס כי לא יהיה בך אביון"
    לא משום רחמים או מה. רק משום שכל תוקף מוסר וערך אנושי כנ"ל לא קבילה כל זמן שיש אביון אחד ביקום.
    כל חיזויי נביאינו לא היית כוח נבואי מיסטי. רק תבונה טהורה שהבינו שכל זמן שלא נכיר בכך שאין מוסר וערכים בלי הבסיס (של הלל לגר או הצוו הקטגורי של קאנט) אז פשוט בכל דור ודור תהיה לנו מלחמות חברתיות ומלחמות בין העמים.

    בניגוד לאחד מהמגיבים כאן שבני אנוש צריכים לחזור להיות לקטים. החשיבה היהודית טוענת שהחקלאות היא צורך שרידותית. כי רק הפרדת האדם משאר בעלי חיים מבטיחה את שרידותו האישית. כי אין להאדם משיכה מינית דטרמיניסטית לבת\ן מינו. זאת הסיבה היחידה שהאדם המציא את השפה ואת החקלאות וחוקי המשפחה.
    הויכוח הנצחי בין היהדות לבין האומות היא האם מספיק חברה כללית לשרידות אישית של כל פרט. או צריכים חברה טבעית. כלומר הפרט וצאצאיו ונחלתו הם סגולת הנצחיות האבולוציונית של כל פרט ביקום.
    היהדות טוענת שכל חברה כללית חושבת את טובת הרוב. במילא אין מנוס למהפכות חברתיות, כי בכל דור ודור יבואו המיעוט לרוב ויכבשו את החברה. דווקא חשיבת הפרט וצאצאיו ונחלתו יכול להביא לחברה בריאה.

    לצערינו. לא החרדים ולא הדתיים ולא חוקר יהדות באקדמיה עוד לא ירד לסוף דעתה של חשיבת התנ"ך והנביאים.

    בברכה
    max maxmen

    השבמחק
  10. כבר הרבה זמן לא ראיתי אוסף של שטוית במקום אחד:
    1. אין דבר כזה בתורה להכנס לשדה ולקחת ממישהו אחר, להפך זה נקרא גזל או גניבה - וזה לא משנה אם אתה עני או עשיר.
    2. לעומת זאת יש בתורה, חובה דתית להשאיר לקט שכחה ופאה, שזה דבר מוגבל בגודלו המיועד לעניים. וכמובן שמי שקורא מגילת רות רואה שזה נכון, ונתנו לכל העניים ללא יוצא מן הכלל ולא רק לקרובי משפחה!!
    3. כמו כן, יש גם חובה דתית של תרומות ומעשרות ללוי לכהן ולעני, ולא נכנס לפרטים.
    4. יש עוד מתנות כהונה, כגון זרוע לחיים וקיבה ולא נכנס לפרטים
    5. יש שנת שמיטה שבה הכל הפקר אסור למנוע ממישהו להכנס ולקחת את הפירות שלך, וכמובן אסור לך החקלאי לעבוד את השדה באותה שנה. יש גם שמיטת כספים בה החובות בטלים ולא נכנס לפרטים
    6. יש גם יובל, שחוץ מאותו רעיון של שנת השמיטה, גם משחררים עבדים ומחזירים שדות לבעליהם הראשונים
    7. לפועל שעוסק בפירות שנגמרה מלאכתן והן ראויים לאכילה, מותר לאכול אך לא לקחת הביתה
    8. כמו כן, לבהמה הדשה אסור לחסום פיה אלא לאפשר לה לאכול תוך כדי, לא תחסם שור בדישו
    9. כל הנ"ל נהוג וקיים גם היום, הלכה למעשה, בשינויים המותאמים להיום שאין בית מקדש ואין רוב עם ישראל בארצו. כאשר נגיע למצב בו רוב יהודי העולם יגורו בארץ, וזה לא משנה אם שומרים מצוות או לא, יהיה מהפך בהלכות האלה למעשה.
    10. יש מצווה גדולה לעזור לעניים, החל מלתת להם עבודה שזו הצדקה המעולה ביותר ועד הנתינה של הצדקה, הממון בפועל. החל בעניי עירך או קרוביך ועד לכל עני באשר הוא

    השבמחק
  11. לאנונימי מעלי: יש הרבה שיודעים לצטט הלכות בלי להבין כלום וכך יימשך גלותינו מיליוני שנים. חמורי נושאי ספרים בכל אלפי שנות גלותינו זה לא חידוש גדול. מזה "יש חובה דתית" ??? מה הבסיס לחובה הזו והזו ?? מה הקשר אם רוב יהודי העולם בארץ או לא לעצם שליהודי ארץ ישראל יש להם בחירה לבחור להתקיים בארצינו כפי השקפת התורה. איזה מן ליצנות זאת להקריב את החיים בצבא למען ארץ ישראל בזמן שאין הבדל בין ארץ ישראל לשאר הארצות הקפיטליסטיות ששם הקניין והכסף הם קניינך. לגבי למות למען ארץ ישראל אתה לא נזכר ברוב יהודי העולם או בבית המקדש, רק בנושא קניינים וכסף, שמיטה ויובלות ושמיטת כספים, חלוקת הארץ לכל יושביה חינם ?! פתאום אתה נזכר בבית המקדש או ברוב יהודי העולם ?? בית המקדש או רוב יהודי עולם היא רק לומר שבמצב כזה אפשר להנהיג את הסדר החברתי של התורה. אבל גם במצב של שילטון יהודי כמו היום אותו דבר בעצם ולא צריך רוב יהודי העולם ולא בית המקדש. בכל אופן מצוות ישוב ארץ ישראל רלוונטי אך ורק בכדי לקיים את מצוותיה ולשחרר את האדם מעול הכסף והקניינים. אם אתה עבד לקניינים ולכסף כמו בשאר הארצות ? אז אין הבדל בין ארץ ישראל ולשאר הארצות. לסיכום: הולכי דרוכים אוכלים עראי בשדות ומתנות עניים לוקחים בכוח והכל על הבסיס כי "לי הארץ" ואין באמת קניינים בארץ ישראל.

    השבמחק