יום ראשון, 3 באוגוסט 2014

סכנות ליציבות הכלכלה העולמית

מאת: משה שלום

שבוע עמוס נתונים כלכליים היה לנו השבוע. מההחלטה של הפדרל רזרב להמשיך בצמצום ההרחבה הכמותית ל-25 מיליארד דולר לחודש ועד סיום שבוע התעסוקה שתמיד מהווה מרכז התעניינות לסקרנים.  אבל הדרמה הגדולה והפחות מדוברת נמצאת רחוק מכל זה.

 לאותם הסקרנים הייתי מציע להפנות מבט אחד לכיוון מזרח אירופה או ליתר דיוק לכיוון הדוב הרוסי. מה שקורה סביב הזירה האוקראינית והסנקציות על רוסיה כתוצאה מן ההתפתחות שם מתחיל לתת את אותותיו על הזירה הגלובלית.

לפני פרסום התוצאות העסקיות של טוויטר (ממתי זה עניין כה חשוב?), ראינו את שוק המניות לוקח ממש קשה את המכות שהממשל הטיל על בנקים רוסיים מסוימים וזאת במסגרת גל הסנקציות האחרות. כאשר נזכרים באירוע הקריסה של ליהמן בסתיו 2008 קשה להתעלם מן החשש שטריגר פוליטי כזה יכול לחולל אי יציבות הפיננסית. מאות מיליארדי דולרים של חשיפה צולבת קיימים בין בנקים רוסיים, בנקים אחרים בעולם ובמיוחד כאלה אירופיים. על פי נתוני הBIS, הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים , 74  אחוז מן ההתחייבויות החיצוניות של הבנקים הרוסיים ברבעון הראשון של השנה כתובות כנגד בנקים אירופיים. לדוגמא: לבנקים צרפתים – 47 מיליארד, איטלקיים – 26 מיליארד, וכו...
לצורך השוואה רק 27 מיליארד מההתחייבויות נעשו כנגד בנקים אמריקאיים.
למעשה איטליה מהווה את המדינה הפגיעה ביותר יחסית. כאן נוכל לצטט את ולדימיר פוטין עצמו, כאשר הוא נשאל על הסנקציות באופן כללי:
"במקרה של סנקציות קשות כנגדנו, הנזק שייגרם למערב יהיה גדול מאשר לנו".
בזמנו חשבו שהוא מדבר בעיקר על הצד האנרגטי של המשוואה אבל מתברר שפגיעה במאזני בנקים אירופיים המביאים לירידות בוול-סטריט ולחשש של Counter Party Risk, נראה לי כמאיים פוטנציאלי לא פחות קשיח.


ומן הצד השני של העולם: ארגנטינה.
לא סתם ארגנטינה, אלא ככזו הנכנסת רשמית למצב של חדלות פירעון חוב, זו הפעם השנייה ב-13 השנים האחרונות. תשלומי ריבית של כ-539 מיליון דולר הצליחו לגרום לכך. חברת הדירוג S&P קטלגה אותה עכשיו כ-Selective Default ותושביה מחזיקים חזק את פינות מושביהם לאור הזיכרון הרע מאירוע חדלות הפירעון הקודם. זה של 2002.

תוסיפו לכך את:
ההפתעות האחרונות מן הבנקאות הפורטוגזית (Banco Espírito Santo), מדיניות צמצום הנזילות העקבית של הפד
והמאמץ של מריו דרגי להכריח את הבנקים האירופים לקחת סיכונים בכלכלה האמיתית (במקום ללכת על בטוח, ולשחק עם הכסף בספקולציות חסרות הסיכון) והנה קיבלתם קוקטייל די נפיץ של הצד הפיננסי בעולמנו.

כנראה שהולך להיות קיץ וסתיו חמים באותה זירה פיננסית ואני חושב שה"תיקון-מימוש רווחים" המצופה כבר זמן די רב במדדים אוסף טריגרים פוטנציאלים במהירות מתגברת.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

9 תגובות:

  1. ספקולציות חסרות סיכון?!

    השבמחק
    תשובות
    1. בעולם שלנו הכל יחסי :)

      מחק
  2. אז הגיע הזמן לממש את הפיתרון הבלתי נמנע שממשלים יקחו לעצמם את תפקיד מדפיס הכסף מהבנקים המרכזיים וילאימו בנקים תוך שמירה על זכויותיהם של בעלי הפקדונות בלבד במתכונת שנעשתה בעת פשיטת הרגל אצלנו של הבנק לפיתוח התעשייה

    השבמחק
    תשובות
    1. אז העברת את השליטה בכסף מחבורה א (בנקים), לחבורה ב (מושלים חמושים). מה מונע בעדם להמשיך באותו קו ולהדפיס כסף למטרותיהם האישיות?

      מחק
    2. מסכים עם אנונומי. זה לא משנה למי תתן את הכוח ליצור כסף, זה שנתת למישהו את הכוח הזה זה כבר טעות.
      רק ביטקוין נותן פיתרון לזה.

      מחק
  3. אז מה הפתרון במקרה הזה? לברוח לזהב ? נראה לי שגם מחירו גבוה

    השבמחק
    תשובות
    1. ביטקוין - שהוא דומה בעצם לזהב דיגטלי, ומאפשר לעשות עיסקאות מכל קצה בעולם בצורה קלה ונוחה.

      מחק
  4. אשמח אם כותב המאמר ישכיל אותי ואת הקוראים ביחס לביטוי הכל כך שגור, אך הכל כך בלתי מובן לציבור הקלה כמותית. תודה

    השבמחק
  5. הקלה כמותית זה שם מכובס לכך שה"רזרבה הפדרלית" כמו שנקרא בנק פרטי באמריקה שמספר לכל העולם שהוא הבנק המרכזי של ממשלת ארהב ויש לו הזכות הבלעדית להדפיס דולרים (שהם בעצם ניר של הרזרבה הפדרלית ולא כסף) קונה כמויות עצומות של שטרי חוב של ממשלת ארהב מידי בנקים ומוסדיים שמחזיקים שטרי חוב אלה כדי למנוע את פשיטת הרגל של ממשלת ארצות הברית ושל אותם בנקים ומוסדות פיננסיים אשר נמצאים במצב קרוב לפשיטת רגל עקב הימורים ונולויות לא נתפסים דוגמת משבר המשכנתאות שנתנו למליוני אנשים שאינם יכולים להחזירן בעת משבר הסב פריים

    השבמחק