מאת: ערן הילדסהיים
מוצר שהייתם קונים בשנת 1954 בשקל אחד ,היה קרוב לוודאי עולה לכם היום בערך 145,000 ש"ח (על פי נתוני האינפלציה הרשמיים של הלמ"ס). הנה עוד כמה נתונים מטרידים מאחורי תפקודו של בנק ישראל, הגוף האמון על יציבות המחירים במדינה.והתחזית לעתיד? לא אופטימית .
ב1954 הוקם בנק ישראל ומאז כל הכסף במדינה מיוצר מחוב שמקורו במערכת הבנקאית. מאז המקור היחידי של הממשלה להכנסותיה הגיע רק מהלוואות שנלקחו מהשוק הפרטי וגביית מיסים.
עד 1985 הממשלה יכלה ללוות מהבנק המרכזי כספים לכיסוי גרעונותיה (בתוספת ריבית) על פי דרישתה. בעקבות היפר אינפלציה שהתפתחה במהלך שנות ה-80, קיבל בנק ישראל עצמאות בניהול כספי המדינה והוחלט על יצירת השקל החדש, שערכו היה כמו של השקל הישן רק עם שלושה אפסים פחות.
באותה שנה מכרו לנו את הסיפור שעצמאות הבנק היא הכרחית לשמירה על יציבות הכלכלה והמחירים, אבל למעשה מאז אותה שנה הבנק עושה בדיוק את ההפך. מאז 1985 ,תחת ניהולו ופיקוחו הבלעדי של בנק ישראל, עלתה כמות הכסף שיוצרה במשק בכ-37,000%(!) -ראו גרף למטה . המחירים עם השקל החדש האמירו באותה תקופה בלא פחות מ-2000%, וזה אם לוקחים בחשבון שהאינפלציה המדווחת אכן נכונה (והיא לא). כל התהליך הוביל בסופו של דבר לפרוץ המחאה הגדולה ביותר בתולדות ישראל ובנוסף עשרות אלפי זוגות נקברו עמוק עמוק בתוך הר של חובות לבנקים.
נגידת בנק ישראל פלוג ושר האוצר לפיד ,לעומת זאת, חושבים שהשקל לא נשחק מספיק. הם מצטרפים לכל שרי האוצר והנגידים הקודמים שלנו ב60 שנים האחרונות, ומודיעים כי מטרתם היא שחיקת ערך השקל עוד יותר. מה שאומר עוד עליות מחירים.
וזה מעלה את השאלה: האם תפקידו הבסיסי של הבנק המרכזי הוא באמת לשמור על יציבות המחירים או שבעצם לייצר אינפלציה מכוונת ביחד עם הממשלה כדי לשמור על המערכת מקריסה?
מוגש כחומר למחשבה.
מוצר שהייתם קונים בשנת 1954 בשקל אחד ,היה קרוב לוודאי עולה לכם היום בערך 145,000 ש"ח (על פי נתוני האינפלציה הרשמיים של הלמ"ס). הנה עוד כמה נתונים מטרידים מאחורי תפקודו של בנק ישראל, הגוף האמון על יציבות המחירים במדינה.והתחזית לעתיד? לא אופטימית .
ב1954 הוקם בנק ישראל ומאז כל הכסף במדינה מיוצר מחוב שמקורו במערכת הבנקאית. מאז המקור היחידי של הממשלה להכנסותיה הגיע רק מהלוואות שנלקחו מהשוק הפרטי וגביית מיסים.
עד 1985 הממשלה יכלה ללוות מהבנק המרכזי כספים לכיסוי גרעונותיה (בתוספת ריבית) על פי דרישתה. בעקבות היפר אינפלציה שהתפתחה במהלך שנות ה-80, קיבל בנק ישראל עצמאות בניהול כספי המדינה והוחלט על יצירת השקל החדש, שערכו היה כמו של השקל הישן רק עם שלושה אפסים פחות.
באותה שנה מכרו לנו את הסיפור שעצמאות הבנק היא הכרחית לשמירה על יציבות הכלכלה והמחירים, אבל למעשה מאז אותה שנה הבנק עושה בדיוק את ההפך. מאז 1985 ,תחת ניהולו ופיקוחו הבלעדי של בנק ישראל, עלתה כמות הכסף שיוצרה במשק בכ-37,000%(!) -ראו גרף למטה . המחירים עם השקל החדש האמירו באותה תקופה בלא פחות מ-2000%, וזה אם לוקחים בחשבון שהאינפלציה המדווחת אכן נכונה (והיא לא). כל התהליך הוביל בסופו של דבר לפרוץ המחאה הגדולה ביותר בתולדות ישראל ובנוסף עשרות אלפי זוגות נקברו עמוק עמוק בתוך הר של חובות לבנקים.
נגידת בנק ישראל פלוג ושר האוצר לפיד ,לעומת זאת, חושבים שהשקל לא נשחק מספיק. הם מצטרפים לכל שרי האוצר והנגידים הקודמים שלנו ב60 שנים האחרונות, ומודיעים כי מטרתם היא שחיקת ערך השקל עוד יותר. מה שאומר עוד עליות מחירים.
וזה מעלה את השאלה: האם תפקידו הבסיסי של הבנק המרכזי הוא באמת לשמור על יציבות המחירים או שבעצם לייצר אינפלציה מכוונת ביחד עם הממשלה כדי לשמור על המערכת מקריסה?
מוגש כחומר למחשבה.
כמות הכסף במשק (M1) מאז קיבל בנק ישראל עצמאות ב1985
 |
| מקור: בנק ישראל |
ערן גדול !!! כמה חיפשתי את זה לעבודה הסמינריונית שלי =)) תודה !!
השבמחקבחינה מדוקדקת של הטבלה האחרונה מספרת את כל הסיפור של בועת הנדל״ן המטורפת שהשאיר לנו ״הגאון״ לפני שברח בחזרה למולדתו. בשנים 2009-2010 עלתה כמות הכסף בחדות.
השבמחקהעלייה נותבה רובה ככולה למגזר הנדל״ן בהכוונת גאון הדור שהוריד את הריבית לרמה שלילית ובתפעול של המוסדות המכונים בנקים שייצרו את הכסף וחילקו אותו לכל מי שאמר דירה.
זו הסיבה שבשנים אלה הייתה הרגשת רווחה בישראל. כמות הכסף גדלה משמעותית ,היה מספיק כסף ברחוב ובמשק וכולם נהנו.
הבעיה הייתה כמובן שהכסף יוצר כחוב והופנה למגזר אחד , מצב שגרם כמובן להתנפחות בועת מחירים באותו מגזר הנדל״ן .
אפשר גם לראות איך בשנים אחר כך בעיקר בשנת 2012 לא הצליחו הבנקים לייצר מספיק כסף. כמות הכסף נשארה פחות או יותר זהה לשנה הקודמת מה שגרם לתזוזה בלתי רצונית של כמה בכירים בבנק ישראל שהבינו את הבעיה. שתהיה אם המגמה תימשך.
הפתרון ניתן במהרה הורדה חדה של הריבית , שוב, הפעם ללא סיבה נראית לעין הציבורית כמו קריסה פיננסית בעולם . כך הצליחה המערכת לייצר שוב כספים חדשים בכמות מספיקה בשנת 2013 שמסתיימת בקרוב.
ומה יעשו בשנה הבאה. יורידו את הריבית אל מתחת לאפס......
ואתה חושב שהוא עשה זה,כי.... ?
מחקהוא מרושע ?
הוא לא מבין בכלכלה כמו ערן,הגאון בעיני עצמו ?
הוא לא שם לב ?
עלתה בדעתך האפשרות כי במצב שנוצר,כל האפשרויות גרועות ולא נותר אלא לבחור
בפחות גרועה ?
מה שמציע ערן זה מה שהציעו הבולשביקים לפני המהפכה "הבה נעשה ניסוי שיניב גן עדן
עלי אדמות".
לא במקרה גן העדן מובטח ע"י הדתות רק לאחר המוות.עצם הנסיון לייצר גן עדן,ללא קשר
למידת הצלחתו,יניב בהכרח אסון כשלעצמו
ערן, מה היה לפני 1954?
השבמחקמי ייצר את הכסף בישראל ואיך?
בגדול זו היתה הממשלה שהיתה אחראית על ייצור הכסף וכיאה לקליקה סגורה ששלטה אז במדינה גם חילקה חלק גדול ממנו בעיקר בין החברים. בשלב מאוחר יותר החל לחץ מטעם קרן המטבע שישראל תקים בנק מרכזי.
מחקיש עבודת מחקר גדולה בנושא של כלכלן ישראלי - אני מקווה להשיג ממנו אישור לפרסמה פה.
הנתון כשלעצמו מחריד.
השבמחקומסביר לנו כמה החיסכון שלנו בבנק או לפנסיה באמת שווה.
צריך רק להשוות את העליה בגובה השכר הממוצע במשק כדי להראות כמה קשה יותר אנחנו עובדים.
בעבר מפרנס אחד היה מספיק.
היום גם שני מפרנסים זה לא ממש מספיק.
ברור שיש שחיקה אבל אין לי מספרים להוכיח את זה.
ערן כל הכבוד לך על הכתבה.
ושאפו על הנתונים שאין לי מושג מאיפה ואך השגת!
ערן שלום
השבמחקשכחת לציין שבשנת 1985 שלחה ארה"ב מומחה שיסביר לנו עד כמה ממשלות לא יודעות לטפל בייצור הכסף ולכן כדי שהבנק המרכזי יבצע זאת כמו כן עד אז השכר במשק היה צמוד למדד באופן אוטומטי כך שלא היינו צריכים להסתפק בפירורים שמאשר לנו משרד האוצר וכמובן למי שלא ניחש שם המומחה היה סטנלי פישר בעצם בשנת 2013 הוא סיים את העבודה שהתחיל בשנת 1985
ace
"לקראת הקמת המדינה הוחלט כי בנק אנגלו פלשתינה של הסוכנות היהודית ינפיק את שטרות המדינה, במקום "מועצת המטבע" של המנדט."
השבמחקויקיפדיה
מה באמת הסיבות לאינפלציה העצומה שהייתה בשנות ה-80? האם זה רק בגלל התערבותו של בנק ישראל, או בגלל גורמים משמעותיים נוספים?
השבמחקדבר נוסף - האינפלציה מאז שנת 85 לערך נמצאת במגמה ירידה ברורה ביחס למה שהיה לפני כן. אם כן, כיצד ניתן "להאשים" את בנק ישראל ביצירת אינפלציה גבוהה אם מה שקרה זה בדיוק להיפך?
השבמחקהאינפלציה לא נמצאת בירידה. פשוט שינו את שיטת המדידה כדי לעשות כאילו.
מחקהנה אנקדוטה מהירה לערכת האינפלציה האמיתית. כמה שווה הדירה בה אתה יושב עכשיו? כמה היא הייתה שווה לפני7 שנים?
אם המחירים עלו ב 2000% וכמות הכסף ב 37000% זה לא מראה גידול ברווחה? הרי כמות הכסף גדלה יותר מהמחירים, מה שאמור להראות שלאזרחים יש יותר כסף ביחס לעלויות..
השבמחקלא. העלויות נקבעות ע"י כמות הכסף.
מחקזה הגיוני מה שאתה אומר, אבל צריך גם לקחת בחשבון לאן כל הכסף שמיוצר הולך.
מחקאם הוא הולך לעשירים אז הוא לא באמת מתחלק באופן שווה בין כולם והתוצאה הסופית היא שבכל זאת יש ירידה ברווחה.
כסף לא בהכרח אמור להיות מחולק באופן שווה בין כולם - בני אדם מנהלים אותו, זה בחיים לא יקרה, לפחות לא בזמן הזה. הבעיה הגדולה היא שעוד ועוד כסף נכנס למערכת בלי הבחנה. זה לא שונה מכסף מזויף שמוזרם למערכת ואם לא יפסק הדבר התוצאה בהתמוטטות המטבע, ומכאן, מאחר והחוק אינו מותיר שימוש במטבעות אלטרנטיביים ואף מכריח את כולם לקבל את השקל בכל עסקה ולשלם באמצעותו מיסים - הכלכלה בכללותה תתמוטט. אולי קומץ ברי-קיימא יסתדרו טוב יותר... הרוב יטבעו.
מחקזה רק עניין של זמן.
את הנתונים אפשר להשיג פה - הייתי בתחילת פוסט דומה והקדמת אותי :-[
השבמחקhttp://www.bankisrael.gov.il/he/DataAndStatistics/Pages/MainPage.aspx?Level=2&Sid=7&SubjectType=1
תקציר הפוסט שכבר לא ייכתב: תשים את גרף עליית המחירים של הלמ"ס על הגרף הנ"ל (אני מעדיף את M2 האמת) מ2000 ואילך... זה כמעט אחד לאחד לאורך כל תקופת העליות עד 2012.
הכלכלה כל כך מורכבת היום וקשה להסיק מנתון אחד מסקנות, היום אתה משלם על אינטרנט ובעבר שלמת על עיתון - לך תשווה…
השבמחקערן,
אני מבין שייצור כסף בחוב יוצר בעיות ואפילו משעבד אותנו לכסף אך זה לא מספיק כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות במיוחד שלא כל הקהל מבין את המשמעות ואף יותר מההבנה הקהל מתנהג הפוף מה שמאפשר לשיטה להמשיך.
נניח ואנשים לא היו לוקחים הלוואות מה היה קורה?
ערן,
אני חושב שמאמרים על התנהגות נכונה בשיטה הנוכחית יכולים להעצים את ההבנה והמסר שלך, במיוחד אם יתחבר לבעיות היומיומיות.
אנחנו מקבלים הרבה מסרים שליליים בעיתונות הכלכלית, בועת נדלן, אבטלה, ירידה מהארץ….חסרים בעיני מסרים חיוביים ויש כאלה. צעיר שיכלכל את צעדיו יוכל לממש חלומות אם יבין שהלוואה מכסף שמיוצר בחוב משעבדת אותו…ועכשיו שההבנה שהלוואה משעבדת אותו ויש אפשרות לרכוש חדר תינוקות מיד שניה ללא מעבר בשילב…
תובנות קטנות עושות שינוי גדול
רון
יש כבר אתרים לחיסכון
מחקאתרים לספקולציות ממונפות - השקעות ממונפות
אתרים להשקעות טובות
האתר הזה מוקדש לשינוי השיטה הכלכלית.
אם אתה רוצה להתעסק עם פיננסים תשתשמש בברטר כמה שיותר.
שלום,
מחק1. למה ההשוואה בין עיתון בעבר לאינטרנט היום? תשווה מחיר דירה, אם להשכרה או למכירה, בעבר והיום ומול זה תציב את גובה המשכורות. העיתון או האינטרנט זה לא מה שישבור את העם.
2. אם אנשים לא ייקחו הלוואות - לא יהייה מספיק כסף, שזה גם בלוף או אשלייה, פשוט שהכסף שכבר קיים נניח, מוחזק ברובו אצל בעלי הון. יש מלא כסף. מעניין.. - לדעתי אם אנשים לא ייקחו הלוואות תהייה דווקא קפיצה מעלה במחירים. אם כן ימשיכו לקחת, תהייה עלייה מתונה ואז אם וכאשר יבוא משבר - תגיע הקפיצה. כך או כך, כל עוד הפער בין עניים לעשירים הוא כה קיצוני המחירים ימשיכו לעלות.
3. למה אתה קורא התנהגות נכונה בשיטה הקיימת? יש את התשובה שכתב לפני אנונימי 11:59. בנוסף, אם תשקיע בבורסה ובנדל"ן תצטרף לחבורות שמייצרות כסף מכלום ואולי תרוויח כסף לעצמך אך תתרום לשיטה ששואבת מאלו שמייצרים באמת. אם תעבוד, תחסוך, לא תיקח הלוואה, תגלה שאתה רק עובד יותר ויותר וכל החסכונות שלך בסיכון וערכם יורד בקצב הולך וגובר עם השנים.
קשה לומר מהי התנהגות נכונה בתוך שיטה מעוותת מיסודה. כל פעולה בתוכה מזינה את אותה השיטה אפילו אם רק במקצת. מה שכן אפשר להזין אותה כך שתגווע אך זה דורש סיבולת והתמדה במובן מסויים. קצת כמו עם הגוף שמעלה את החום כדי להלחם בחיידקים, זה לא נעים אך מביא לריפוי ואף מחזק.
4. אני רואה את המסרים פה כחיוביים. תסלח לי, אך קריאה שטחית תראה זאת כמסרים שליליים בלבד, לפחות חלק מהדברים. מתוארות כאן עובדות/דיעות שהן שליליות רק במובן מסוים.
5. צעיר שיכלכל את צעדיו בתוך השיטה הנוכחית משמע מי שמצטרף לשיטה של להרוויח יותר ולעשות פחות ועדיף בכלל לא חוץ מלספור... אפשר לקנות חדר תינוקות מיד שנייה ללא מעבר בשילב. תנסה לקנות בית (דווקא יד שנייה יעלה יותר, שלישית עוד יותר וכן הלאה..) בלי לעבור במס הכנסה, מס רכש, מס קרקעות, אגרות כאלה ואחרות, אחוז מזה ומזה, אתה בטח יודע על מה אני מדבר. תברר אולי אפשר להתחבר לחשמל או מים יד שנייה, שם הם יעלו פחות ולא יעלו כל כמה חודשים. בטח כבר הבנת שאני מדבר על קיום בסיסי שמחירו הלא נורמלי נכפה עלינו, ולא על מותרות אף במקצת.
אני מוכן לגור באוהל, וכך עשיתי. היו כאלה שהתנגדו ופינו אותי. משטח פרטי של 3 דונם אותו שכרתי. נראה לך שבאמת הפריע למישהו שגרתי באוהל בתוך שטח שהוא בעצם החצר של מישהו?
אין לאן לברוח. אתה חי במדינה (ובעולם) שכופה עליך איך איך לחיות, מה לעשות, מה לקנות, מה ואיך לחשוב, וכמו עם החיידקים, זה הופך אותנו חולים.
או שנעלה קצת חום ונפטר מהמחלה, או שנקח אקמול, נעמעם את הכאב, ונמשיך לחשוב שהכל בסדר. לבחירתך.
שאלה למחשבה על דרך החיוב:
איך אני פועל בתוך השיטה לשינוי השיטה, ועד כמה שאפשר (ואפשר) להיות חופשי ממנה בצורתה הנוכחית?
לא מסתדרים לי המספרים בפוסט.
השבמחקשחיקה של 99 אחוז?
לפי הטבלה יש היום 140 מליארד שקל? זו כמות הכסף?
ישנה כאן דיקטטורה כלכלית שבסיסה ייצור הון צבורי וחלוקתו באופן שמעצים את מקבלי ההחלטות הכלכליות במשק אשר משצשים בסיס איתן לבחירת מקבלי ההחלטות הפוליטיות
השבמחקאין ספק שכל עוד ההמונים ינסו להמשיך "להסתדר" המבוך ילך ויעשה צר ומפותל וחשוך יותר
יש רק דרך אחת - כנראה - להרוס ולשרוף את המערכת הזו ולהקים אותה מחדש
המערכת הזו קיימת רק בגלל סיבה אחת - לנהל נכון את המשאב הצבורי ולטובת הצבור - ומרגע שאיבדה את ההבנה הזו יש להעבירה מן העולם.
ומה תקים במקום ?
מחקאני מנסה לחשוב על מהפכה אחת בתולדות האנושות שלא נכשלה בצורה מוחלטת
ולא מצליח לחשוב על אחת.
לא צריך להרוס שום דבר.המערכת תפול לבד ומה שיקרה יקרה.
הגיע הזמן להפסיק לחשוב במונחים של רבולוציה ולחשוב במונחים של אבולוציה.
התפתחות איטית של עשרות או מאות שנים שבה כל צעד הוא הפיך ומהווה שינוי מתון
לעומת מה שהיה קודם.
כל מהפכה לא עושה דבר מלבד החלפת השכבה המשעבדת בשכבה משעבדת חדשה :
אלה שעשו את המהפכה וצאצאיהם.
שניכם טועים ברמה היסודית ביותר. האמת היא שמה שאנחנו צריכים זה פחות כפייה ואלימות ויותר חופש ושלווה.
מחקאפשר להתחיל בלהפריד כלכלה ממדינה (לא לתת לאוסף הליצנים לשלוט בריבית ובכסף). ריבית תקבע בשוק החופשי וכל אחד יכול להשתמש באיזה מטבע שהוא רוצה
אי אפשר לפתור בעיה באותה דרך מחשבה שיצרה אותה.
מחקיש דרך אחרת: פרויקט ןנוס..
http://www.emetaheret.org.il/2013/10/28/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%a1-%d7%90%d7%95%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%92-%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95/
לגבי הגידול בכמות הכסף - צריך להביא בחשבון שהיה גם גידול עצום באוכלוסייה. באמצע שנות ה-80 דובר על 4 מיליון תושבים בישראל בערך (לא כולל פלסטינים בגדה וברצועה). היום מדובר על קרוב ל-8 מיליון. האוכלוסייה כמעט הוכפלה. קשה לאמוד את הגידול באוכלוסייה הפלסטינית בגדה וברצועה, והיא רלוונטית, כי הם משתמשים בשקל החדש כאילו היו ישראלים (בנק ישראל משרת גם אותם, אף על-פי שהם אינם ישראלים). כשיש יותר אנשים צריך יותר כסף, בדיוק כמו שצריך להנפיק יותר תעודות זהות, יותר דרכונים, יותר פתקי הצבעה בבחירות וכו'.
השבמחקהגידול באוכלוסייה זה לא כל הסיפור, כי גם רמת החיים עלתה (אולי לא מספיק, אולי לא באופן שוויוני, אבל עלתה). כשרמת החיים עולה יש צורך ביותר כסף. הכסף הרי משרת פעילות כלכלית שתלויה מאוד ברמת החיים. בקיצור, הסתכלות רק על העלייה בכמות הכסף אינה מלמדת דבר.
לגבי השחיקה של המטבע הישראלי - היה בישראל משבר אינפלציוני חריף בתחילת שנות ה-80, ועדיף להתעלם משחיקת המטבע בתקופה ההיא. באנלוגיה גסה לתחום הרפואה: כשרופא בודק את לחץ הדם או הדופק של אדם לאורך זמן, הוא ינכה מהסטטיסטיקה את התקופות שבהן האדם היה חולה בשפעת חריפה או בדיכאון עמוק, כי מהתקופות הקיצוניות והמורבידיות האלה אי-אפשר ללמוד על המצב הרגיל, הנורמלי, לאורך השנים.
אגב, המטבעות של ירדן ושל ישראל התפצלו מאותו מטבע - הלירה הארצישראלית/פלשתינאית המנדטורית (שהייתה שווה בדיוק ללירה סטרלינג בריטית). שקל חדש שווה נומינלית 10,000 לירות של הימים ההם. דינר ירדני שווה נומינלית בדיוק לירה אחת. דינר אחד שווה היום כ-50,000 לירות ישראליות (5 ש"ח). לירה סטרלינג שווה קרוב ל-60,000 לירות ישראליות (קרוב ל-6 ש"ח). הפער העצום הזה נוצר בעיקר בשנות ה-80.
לגבי הרישא - לא בהכרח מוכרחים להגדיל את כמות הכסף בשל גידול בכמות האוכלוסייה. אם נשאר ברמה התאורטית בה יש מספר קבוע של כסף, אז במקרה של גידול באוכלוסייה המחירים פשוט יורדים (כן, שקל שווה 100 אגורות, אפשר לעבוד גם איתן...). בכל מקרה, הגידול של הכסף ממש לא תואם את גידול האוכלוסייה ובטח שלא את פיזור הכסף באוכלוסייה.
מחקתאורטית אתה צודק, אבל זה לא מה שקורה בפועל. מה שקורה בפועל הוא שאם לא מגדילים את כמות הכסף כשהאוכלוסייה גדלה, נוצרת מצוקה ודווקא בקרב אנשים שלא מרוויחים הרבה כסף. הלחץ להוריד מחירים לא פועל על כולם במידה שווה. ערך הכסף יעלה כי יש פחות כסף לכל נפש, יהיה לחץ על אנשים מסוימים להוריד מחירים או לעבוד תמורת סכומים קטנים יותר, ולעומת זאת, מי שנתון לפחות לחץ ישאיר את המחירים בעינם וירוויח מעליית ערך הכסף. סחורות ושירותים מסוימים יהפכו לבלתי-מושגים לאנשים הפשוטים. בקיצור, משמעת חמורה של כמות הכסף היא לא פתרון מעשי.
מחקעלתה בדעתך האפשרות שעליה ברמת החיים היא דבר רע ?
מחקשעליה בתוחלת החיים היא דבר רע ?
לא רק שהאוכלוסיה גדלה מאד (ללא קשר לילודה אגב),אלא שהביקוש למקומות עבודה
הוכפל בשם הטמטום ששמו פמיניזם (טמטום מהסוג הקומוניסטי.טמטום שגורם למוח לחדול
מלעבוד עם השמע מילת הקסם "שוויון").
ובנוסף,האוכלוסיה גם הזדקנה מאד,הגנטיקה שלה נדפקה קשות (זו של המערב) והיא גם
הפכה מפונקת מאד.ואלה שלא,רואים בטלויזיה כיצד חיים במערב ועיניהם יוצאות מחוריהן משנאה וקנאה.....
יש למישהוא רעיון אחר????????????
השבמחקhttp://mcm.org.il/
מחקלא הבנתי דבר אחד . מה היה לפני 1954?
השבמחקלדרור ק. הפער שאתה מציג הוא בערך המטבע (Currency). ערך הכסף (Money) ,שמהווה יחידת מידה לזמן העבודה שלך, נשחק הרבה ביותר החל מ-1954, כמו בכל מקום בעולם מרגע הקמת בנק מרכזי תחת השיטה המוניטרית הנוכחית.
השבמחקאדי.
כן ברור. ההדגמה הזאת מראה רק איך הערך של המטבע הישראלי השתנה בהשוואה למטבעות שהוא התפצל מהם ב-1948, לא איך השתנה ערכו באופן אבסולוטי. אבל השחיקה המטורפת לעומת ערך הדינר הירדני והלירה סטרלינג היא תוצאה של משבר, שעדיף להתעלם ממנו אם רוצים ללמוד איך עובדת המערכת בתנאים רגילים.
מחקהשאלה היא בכמה היה נשחק ערך השקל ללא בנק ישראל ;)
השבמחקאח שלנו את עושה עבודת קודש
השבמחקארז
לא ברור כיצד כמות הכסף במשק הכפילה עצמה בין אמצע 2007 לאמצע 2009 והאינפלציה נותרה שם למטה בין 3.5 ל- 4 אחוז...
השבמחקהסיפור האמיתי הוא הגרף מאז 2008
השבמחקסליחה רגע, חוק אי ההדפסה מ85, שנועד להפסיק את הדפסת הכסף של בנק ישראל לצורך כיסוי גרעונות הממשלה, מאיפה המידע שהיה מדובר בהלוואה בריבית? אני מבקש לראות את זה מפורש, לא מצאתי על כך מידע בשום מקום.
השבמחקחוק בנק ישראל 1954
מחקסעיף 45 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) הבנק רשאי לתת לממשלה, לפי
בקשתה -
(2) הלוואה בדרך של רכישת איגרות חוב שהנפיקה הממשלה
לשם מימון עודף הוצאותיה במטבע חוץ על־פני הכנסותיה במטבע
חוץ;
איגרות חוב שתמכור הממשלה לבנק לפי סעיף קטן (ב)(2) יהיו
מאחד הסוגים הסחירים הנמכרים לציבור לפי חוק מלווה המדינה, התשל"ט-
1979, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם הנגיד, והוראות החוק האמור
יחולו עליהן, ואולם המגבלה על יתרת סכום המלווה שבסעיף 1 שבו לא תחול;
איגרות החוב יימכרו במחיר השוק כפי שיוסכם בין שר האוצר לבין הנגיד;
תוספת שלי: כל אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בשוק נושאות ריבית
ערן
מה קרה ב2008 שהגרף עולה בצורה כזאת?
השבמחקרכישת הדולרים ע"י בנק ישראל
השבמחקמישהו יודע מה המשמעות של איפוס מטבע? מי מרוויח מזה? מי נפגע מזה? והאם יש לזה משמעות מעבר לתיקון הטכני של צמצום במספר האפסים?
השבמחקאיפה ההתייחסות לגידול בתוצר באותה תקופה שהוביל לגידול בביקוש ליתרות נומניאליות ? ואיפה ההתייחסות לגידול בתוצר לנפש באותה תקופה שמשפיע אף יותר על הביקוש לכסף ? איפה ההתייחסות לשיווין כוח הקניה במונחי מטבע מקומי ? על מה ניתוח חלקי מעיד יותר - הכותב או על קוראיו ? אגב, להתחזקות השקל יש תוצאות כלכליות הרות אסון לא פחות כמו גידול באבטלה ... אבל למה לתת לעובדות לבלבל אותנו .
השבמחקבהצלחה
נועם
מחקאיפה ההתיחסות שלך לבמה תורמת הגדילה בתוצר לנפש על רווחתו של האזרח (רמז: אין קשר)? האם אתה לא מרגיש שכח הקניה שלך פחת -אם לא לך תבדוק כמה הלוואות היום נלקחות לעומת מה שנלקחו לשנים הקודמות? על מה השאלות החלקיות האלה שלך מעידות יותר -על שאתה כלכלן או שאתה סתם שטוף מוח של כותרות העיתונים? אבל למה לתת לעובדות שמופיעות בדוחות להשפיע על מה שקורה לנו באמת בחיים?
בהצלחה
כדי לקבל תמונה רצינית צריך לשים גרף משולב של כמות הכסף, כמות האנשים ואולי גם רמת ההשכלה הממוצעת.
השבמחקזה ייתן תמונה חלקית של הסבירות של כמות הכסף
תיאורטית אתה (אולי) צודק.
מחקאבל- איך תסביר את הגידול המשמעותי בשנים 2007-2010?
ולמה לא ראינו תופעה דומה דווקא בשנות ה-90? שם הייתה עליה משמעותית מברית המועצות, שם היה גידול באקדמאים (עולים), שם נפתחו מכללות (גידול באקדמאים שוב), שם נחתם הסכם שלום (או מתווה שלו) ושם בוטלו הרבה מכסים.
במילים אחרות- ההשפעה היא השפעה מוניטרית בעיקרה.
"עלתה כמות הכסף שיוצרה במשק בכ-37,000%(!) -ראו גרף למטה . המחירים עם השקל החדש האמירו באותה תקופה בלא פחות מ-2000%"
השבמחקהאם המספרים האלה מספיקים כדי לנבא פשיטת רגל כלכלית?
מודל:
נניח מצב התחלתי: מוצר עולה 10 ש"ח ולאדם יש 10 ש"ח.
מגדילים את כמות הכסף שלאדם ב 1000%, כלומר פי 100. בכמה צריך לעלות מחיר המוצר?
אם היחס בין כמות הכסף למוצר נשמר קבוע, אז מחירו צריך לעלות פי 100, כלומר 1000 ש"ח.
נניח שעלות הייצור של המוצר פחתה מאוד בגלל התפתחות טכנולוגית.
נניח שעלותו פחתה מ 10 ל 0.5 ש"ח. לאחר גידול של פי 100 בכמות הכסף מחירו צריך להיות פי 100, כלומר 50 ש"ח. כלומר, עליית מחיר בשיעור שקטן מהגידול בכמות הכסף.
נניח שכמות האנשים גדלה פי 2. כלומר העליה הממשית בכמות הכסף איננה פי 100 אלא פי 50.
לאחר שההנחות הנ"ל מובאות בחשבון יוצא שעלית המחיר היא פי 5 (50:10), בזמן שהגידול היחסי בכמות הכסף הוא פי 50. כלומר שעליה פי 50 בכמות הכסף גרמה לעליה פי 5 ברמת המחיר, כלומר היחס בין העליות הוא 50 ל 5, כלומר 10:1 . (וללא הנחות 1:1)
הערה: המודל הזה מתאר התפתחות טבעית של מצב הענינים.
לפי הנתונים כאן באתר עליה פי 370 בכמות הכסף גרמה לעליה פי 20 ברמת המחיר.
היחס ביניהם הוא 18.5:1.
עדין ההסבר איננו מספק.
נניח הנחה מתקנת:
היה גידול באוכלוסיה פי 2, אבל החלק שנוסף כמעט שלא קבל הקצאת כספים מהכסף החדש שיוצר.
החלק הזה הוא העניים ובעלי השכר הנמוך.
נבטל את הגדול באוכלוסיה שהונח כפי 2. כמות הכסף גדלה פי 100 (1000 ש"ח). מחיר המוצר 50 . מחיר המוצר גדל פי 5 (50:10), בזמן שכמות הכסף גדלה פי 100.
היחס בין העליות הוא 100:5, כלומר 20:1.
כעת המודל מתאים למציאות.
המסקנה היא שהנתונים של בנק ישראל מבחינת הקשר בין מידת הגידול בכסף למידת הגידול במחירים משקפים התפתחות טבעית.
האם ההבנה הזאת מספיקה כדי לנבא פשיטת רגל כלכלית של מוסדות המדינה והבנקים? כנראה שלא!
מה שכן ניתן לראות בברור הוא את הפגיעה העצומה ב 50% מהאוכלוסיה הסובלת מהעדר תעסוקה או ניצול.
האוכלוסיה הזאת היתה צריכה לקבל שכר שגבוה פי 2 משכרה הנוכחי.
-
תיקון :
מחקכתוב "מגדילים את כמות הכסף שלאדם ב 1000%, כלומר פי 100."
תיקון: "מגדילים את כמות הכסף שלאדם ב 10000%, כלומר פי 100."
ההמשך ללא שינוי ונכון למרות התיקון.
כשהממשלה נותנת הוראה לבנק ישראל להדפיס כסף ,כלומר לנפח את מחזור הכספים, ובאותה עת מפחיתה את גובה הריבית, עד למינימום האפשרי. בנוסף לכך מנפחת את מנגנון השירותים הציבורים, בכך שנוצרת בתוכו אבטלה סמויה.
השבמחקגורם נוסף, במקום ליזום פרויקטים לפיתוח המשק ואספקת עבודה לדורשי העבודה, נותנת "עבודות יזומות למובטלים. פעולות כאלה מצד הממשלה יכולות לגרום לאינפלציה מתקדמת. בחברה ישנן אליטות וקבוצות כוח שיכולות להפעיל לחצים על הממשלה ולגרום לה לבצע פעולות שתואמות את האינטרסים שלהן, כמו למשל חברות הגז ואחרות. גם כשתופעת השחיתות, "המעטפות" והמעילות למיניהן מתפשטת יותר ויותר, הדבר פוגע בכלכלת המדינה, בחוזקו וערכו של המטבע המקומי, וביכולת הקניה שלו.