פריצת סכר השקלים

מאת: משה שלום

יש הרבה מה לומר על ההנהגה הכלכלית הישראלית. במיוחד הנוכחית, שבראשה עומד אדם אשר קיבל את משרד האוצר שלא מרצונו, ואשר ידיעותיו הכלכליות היו עד מינויו מצומצמות, בלשון המעטה. ראש הממשלה הידוע בבקיאותו הכלכלית קצת עסוק בימים אלו בדברים אחרים, ולכן נותר לנו להסיט מבט על הגורם הבא, והוא בנק ישראל.


גם שם אין בשורה גדולה. הנגידה החדשה אמנם יודעת את החומר, אך אינה מוכיחה את עצמה כדמות סמכותית במיוחד, וזאת מאז התהליך הפתטי שאותו היא עברה כדי לשבת על הכיסא המכובד ההוא.
נכון שנראו סימנו חולשה בצמיחה, בצריכה, ובייצוא לפני מבצע "צוק איתן", אבל יש לשער שהמלחמה הזו רק החמירה את המצב, כאשר לא נראה שהמנהיגות הכלכלית עושה משהו במיוחד לשפר את המצב. לפחות לא משהו שאנו יודעים עליו בצורה גלויה.

העימות הקטן בין בנק ישראל, והאוצר, סביב תוכנית מע"מ ה-0, והעיכוב של יישום התוכנית היא דוגמא של חוסר המעש המזיק. דרך אגב, התבשרנו השבוע על הקורבן הראשון של הקיפאון במכירות הנדל"ן, ויש לשער, שמתחת לפני השטח, מקננים הרבה קבלנים עם הרבה חובות שמנסים להסתיר כמיטב יכולתם את מצבם הרעוע.

את השינוי לרעה במצבה הכלכלי הבסיס של מדינתנו לא ניתן להסתיר מעיני מי שמחזיק פוזיציות אסטרטגיות. וחלק מהם אמרו את דברם דרך שוק המט"ח המקומי. למעשה, מדינת ישראל נהנתה זמן רב ביותר מהילה של "אי של שפיות כלכלית" כאשר בעולם כולו דירוגי מדינות הורדות בצורה ברוטאלית.
תוצאות המעבר של ההוצאה הציבורית לכיוון הפרטי, והצמצום הגדול של מה שנשאר (חוץ מן הביטחון) מצא תמיד חן בעיני המדרגים. נתוני צמצום הגרעון, והקטנת החוב החיצוני היו כדובדבנים על העוגה של הצמיחה הסבירה, והאבטלה הנמוכה. כל עוד המקרו היה "בריא" לא היה חשוב בעיני לוקחי הפוזיציות שהעם סבל, ושחלק גדול ממעמד הביניים (ובוודאי השכבות הנמוכות ממנו) לא גומרים את החודש.

עכשיו, כאשר חלק מן המקרו מפסיק להיות כל כך יפה, הדרך החוצה קורצת. אך כמות היוצאים נראית גדולה מפתח הדלת. זו הסיבה למהומה האחרונה בדולר-שקל. לפניכם גרף יומי של הדולר-שקל:

לא עזרה תנועתו העולה של הדולר בעולם, לא עזרו ההתערבויות חסרות המעוף של בנק ישראל, ובוודאי שלא עזרו הצהרותיו של שר האוצר על רצונו לשקל חלש יותר. מה שעשה את הטריק הוא פשוט שילוב קטלני של מקרו ישראלי גרוע, וקונפיגורציה טכנית מהממת של ראש וכתפיים, או תחתית משולשת. מה שתעדיפו לראות סביב 3.4.

אופי התנועה העולה מלמד כאלף עדים על המהות: סוג של פאניקת יציאה במצב של נזילות נמוכה. ככה זה, כאשר משאירים את הבמה של הנכס הקובע את כדאיות הייצוא לאוסף של שחקנים קטן יחסית שכל מטרתו (הלגיטימית) היא לעשות סיבוב רווחי על נכס פיננסי.
למי שרוצה לראות איך אמור להתנהל בנקאי מרכזי, או קובע מדיניות בכלל, במצב דומה של השפעה זרה, אני מציע לגלוש ולתור אחר ראש הבנק המרכזי ההודי, Raghuram Rajan.


משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל