יום רביעי, 23 באפריל 2014

חמישה מיתוסים בנוגע לעוני

מאת: בן ויינברג, המשמר החברתי

חג הפסח היווה הזדמנות לעסוק בעוני בישראל: לצערנו, זה נעשה דרך כתבות צעקניות בתקשורת או הכרזות מבטיחות של פוליטיקאים. ישנה אמנם אמת אחת עליה יש הסכמה – עוני בחברה הוא דבר שלילי – אך על כל השאר (ובמיוחד על הנתונים והממצאים) ממשיך הוויכוח. בתוך סבך ההצהרות והסיפורים ניסינו להבהיר חמישה מיתוסים פופולריים בנוגע לעוני.



1. "הבעיה היא באבטלה – רק צריך להכניס אנשים למעגל העבודה והעוני יעלם"
המשפט הזה נכון לחלוטין – אם אתם חיים בשנות השישים של המאה הקודמת. בתקופה ההיא, מקום עבודה אכן היווה תעודת ביטוח טובה כנגד עוני, בעיקר בזכות תנאים סוציאליים, בטחון תעסוקתי ומשכורת סבירה. בשלושים השנים האחרונות, לעומת זאת, התדרדר ערך העבודה משמעותית. עבודות זמניות בשכר מינימום הפכו נפוצות בכל העולם המתועש, איגודי עובדים איבדו את כוחם הפוליטי ואכיפת חוקי עבודה הלכה ונעלמה. כלכלנים מכנים זאת מצב של שוק עבודה דואלי – בצד אחד עומד שוק המעניק משכורות גבוהות, תנאים טובים, יציבות, הוגנות וסיכויי קידום; בצד השני ובהפרדה מוחלטת, עומד שוק עבודה המציע עבודות חלקיות, לא אטרקטיביות, הדורשות משמעת גבוהה, תנאים רעים והעדר יציבות תעסוקתית. בישראל אנו רואים זאת היטב בעולמם של עובדי הקבלן.

ההבדל בצורות ההעסקה מפחית מחשיבות שיעורי האבטלה – מה זה משנה שהאבטלה בירידה אם העוני רק הולך וצומח? נתוני האבטלה הנמוכים רק מסתירים את שיעורם הנוסק של ה"עובדים-העניים" (Working Poor), שהפכו לרוב בקרב משפחות עניות. העבודות המוצעות לשכבות הנמוכות נמצאות רובן בשוק העבודה המשני, הלא אטרקטיבי, ואינן מעניקות נקודת זינוק מספקת כדי לעלות במעמד החברתי-כלכלי. פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, כינה הצטרפות כזאת למעגל העבודה כ"הנצחה של מצב לא חיובי בכלל".



אינפוגרפיקה אחת שווה אלף מילים. מתוך כלכליסט

2. "הנתונים הכלכליים מוכיחים שאנחנו בצמיחה – המדינה במצב טוב יותר"
אכן, בשנים האחרונות גדל ההון במדינת ישראל – יש יותר כסף, יותר סחורות, יותר עסקאות. הצמיחה עומדת בראש מעייניה של הממשלה (כפי שאפשר להבין מהרמיזה הדקה של נתניהו ביוני 2013: "היעד המרכזי – צמיחה, צמיחה ועוד פעם צמיחה"). אבל כל שהצמיחה מעידה עליו הוא על גודל העוגה – ולא על אופן חלוקתה בין האזרחים. רובה המוחלט של "הצמיחה" זורם לכיסי העשירים ביותר ("יוצרי מקומות עבודה") ולא מגיע לשכבות הנמוכות, בטח שלא לעניים ביותר. בעשור האחרון, למשל, גדל חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית ב-35%, בעוד שחלקם של המעסיקים גדל ב-160%; העובדים בישראל איבדו למעשה 40 מיליארד שקלים שעברו למעסיקים. אם לומר את האמת, התפיסה לפיה ההון של עשירים יחלחל מטה אל שאר האוכלוסייה (Trickle Down Theory) הופרכה וגונתה כל כך הרבה פעמים, שנראה שכבר אין מה להכניס אותה לרשימת מיתוסים.

אבל מיתוס צמיחה אחד בכל זאת נשאר בישראל, והוא מיתוס צמיחת ההיי-טק – "הקטר של המשק". היום כבר ברור שאומת הסטרט-אפ אינה מעניקה תרומה ממשית לרווחה הכלכלית של כל אזרחי המדינה. לפי מרכז אדוה, ענף ההיי־טק אחראי לכמחצית הייצוא התעשייתי בישראל – אבל מעסיק לא יותר מ-9% מהעובדים. תעשייה שמתמחה ברווחים גבוהים עם עובדים מעטים ושמתאפיינת בתוחלת חיים קצרה שבסופה המשאבים, המסים והקניין עוברים לחו"ל – אינה יכולה להועיל לצמצום העוני בישראל.

3. "עבודת עמותות הצדקה היא סימן לחוסנה החברתי של החברה בישראל"
פסח הוא בהחלט חג עמותות הצדקה, ופעילותן מגיעה בו לשיא. עשרות מיליוני שקלים וטונות של מוצרי מזון נאספים מהציבור הישראלי ומחולקים לנזקקים, בנוסף למיליונים נוספים המועברים כתמיכה מהממשלה. יש הרואים זאת עדות לסולידריות חברתית במדינה, שבה "כל ישראל ערבים זה לזה". אולם במציאות העמותות אינן מגיעות לכולם – הן פועלות על בסיס מקומי או קבוצתי, נעדרות קריטריונים אחידים לחלוקה ומחליטות בעצמן מי יקבל תמיכה – ללא קשר למדיניות התכנון הממשלתית (אגב אם מישהו נתקל באחת כזאת, נא לדווח). כפי שצויין בדו"ח מבקר המדינה בשבוע שעבר:
"התמיכה באוכלוסייה נזקקת שמתגוררת במקום מסוים ניתנת לא לפי קריטריון של רמת אי הביטחון התזונתי באותו מקום, אלא לפי יכולת ההתארגנות של האוכלוסייה המתגוררת במקום להקים עמותה שתעמוד במבחני התמיכה או לפי רצון עמותות המזון לסייע לאותה אוכלוסייה".
במילים אחרות – דווקא לנזקקים ביותר, חסרי רשתות חברתיות חזקות, יהיה קשה יותר לקבל תמיכה מעמותות. המצב האבסורדי הזה מתגלה בגדולתו בחברה הערבית, שם שיעורי אי הביטחון התזונתי מתקרבים ל-50% מהאוכלוסייה, אבל אין אפילו עמותת מזון אחת הנתמכת על ידי משרד הרווחה.
ההתמודדות עם העוני באמצעות מדיניות של צדקה זלגה כבר מחוץ לפעילות העמותות הפרטיות אל תוך עבודת משרד הרווחה, שהרחיב את חלוקת מוצרי המזון על חשבון מתן קצבאות. כפי שאיבחן אצלנו יפתח בריל, מעבר כזה – מרווחה לסעד – תואם לתפיסות שהיו מקובלות במאה ה-19 וראו את העניים כאנשים חסרי אחריות ועצלים שיבזבזו כל כסף שיינתן להם.

4. "הממשלה הזאת עובדת – הוועדה למלחמה בעוני היא צעד היסטורי"
על כך נאמר רק "הלוואי". בינתיים, קשה להאמין שהשינוי יגיע מוועדה שמוציאה 50 אלף שקלים על יח"צ אבל לא מקבלת מסגרת תקציב ליישום המלצותיה. ההכרזות הבומבסטיות שליוו את פתיחתה התחלפו בשורה של סיפורים מביכים, וכרגע נראה שהיא בדרכה למגירת ה"טרכטנברגיות" בארכיון הוועדות הלאומי. לא זכור כי התכנסו ועדות ענק לפני החלטה על הקיצוץ בהוצאה הממשלתית האזרחית עד לרמה השנייה הכי נמוכה ב-OECD, כפי שהיא היום. ועדות מוקמות במקרים בהם השלטון לא באמת רוצה להוציא את המשאבים הנדרשים כדי לפתור בעיה.

אלאלוף בדרך לעוד טרכטנברג? (איור: פרץ ויינריך)

האם הממשלה הזאת עובדת? זו כבר שאלה אחרת. רמזים לכך ניתן לקבל מהציון שמקבלת הקואליציה הנוכחית במדד החברתי. דווקא לאחר כינון הממשלה נראו בכנסת רוחות של שינוי, כשלראשונה מזה זמן רב זכו סיעות הקואליציה בציונים גבוהים על אופן הצבעותיהן, בעיקר הודות לשורת הח"כים הצעירים שנכנסה לראשונה למשכן. אבל מאז חלפה האופטימיות-של-אחרי-בחירות. המדד החברתי לכנס החורף מצא שהתמונה התהפכה לחלוטין – 10 מתוך 15 חברי הכנסת של יש עתיד זוכים לציון נמוך (10 נקודות ומטה) ו-29 מתוך 31 חברי הליכוד ביתנו. גם חברי הממשלה, במקרים הנדירים בהם הם טורחים להגיע וממש להשתתף בהצבעות במליאה – נוהגים להצביע באופן לא חברתי.

5. "הממשלה מפקירה את אזרחיה"
המיתוס האחרון בנוגע לעוני מגיע דווקא מכיוונם של אלו המוחים על הדרך שבה מתמודדות ממשלות בימינו עם הסוגייה. לפי מיתוס זה, הממשלה זונחת, הממשלה מפקירה, הממשלה נוטשת – והאזרחים נותרים זנוחים, מופקרים ונטושים. אבל לחרוץ משפט כזה עלול ליפול לפשטנות. מומחים דנים בשנים האחרונות בהתפתחות "המדינה המשגיחה" הפועלת לצד "המדינה המפקירה". בזמן שאחת מצמצמת את השירותים המוענקים לציבור, האחרת מגבירה את יכולת הפיקוח והשליטה על תהליכים חברתיים; כשהאחת שוכחת את העניים, האחרת מתערבת בהתנהגותם.

כך הממשל המרכזי מתעלם מהמצוקות הכלכליות של הרשויות המקומיות ומפחית מהתשלומים המועברים להן, אך גם מדיח ראשי עיר נבחרים וממנה אחרים במקומם. שני התהליכים מתרחשים במקביל, במיוחד בקבוצות אוכלוסייה שערכן הכלכלי נמוך ושנמצאות בתחתית ההיררכיה החברתית. אם כן, המיתוס האחרון מזכיר לנו שמעשה "ההפקרה" אינו אחיד לאורך כל המנגנון המדינתי – המדינה לא באמת משאירה את האזרח לחיות את חייו, לטוב ולרע. היא נוטשת את אזרחיה החלשים כשהם זקוקים לה, ומתעמרת בהם כשאינם רוצים אותה.

שלא כמו מטרות פוליטיות אחרות, המאבק בתופעת העוני הוא בלב הקונצנזוס בישראל – אין אחד שמתנגד לו ואין פוליטיקאי שלא מכריז על תרומתו לו. ובכל זאת, העוני מחריף; משהו כאן לא נעשה כראוי. למיתוסים כאלו יש תרומה משמעותית לכך – הם מאפשרים להמשיך ולדבר על העוני ובאותה העת להתעלם ממנו לגמרי.

35 תגובות:

  1. כל שנה משקיעים יותר בתוכניות מלחמה בכוני ובכל שנה יש יותר עניים.
    כל שנה משקיעים יותר בכוחות משטרה לתפיסת סמים ובכל שנה מגלים שיש יותר מעשנים.
    כל שנה ממציאים שיטות דיאטה חדשות וקוצ'רים למלחמה בהשמנה ובכל שנה יש יותר שמנים.

    כל עוד נמשיך להאמין שאנו עושים את הדבר הנכון התופעות יילכו ויתעצמו.

    השבמחק
  2. כל עוד אנשים ימשיכו לקוות שיש ממשלה שתתדאג להם המצב לא ישתנה
    יותר ויותר שיטת מדינת הלאום הנשלטת על ידי נציגים נבחרים מתגלה כלא רלוונטית.

    הפתרון דווקא יגיע מההיטק בצורה של מערכת שלטון מבוזרת בו לכל אזרח יש ממשק בו הוא יכול להעלות חוקים או להצביע לחוקים מוצעים. כל אזרח יקבע את רמת המעורבות המתאימה לו. זאת תהיה דמוקרטיה במובן האמיתי השקוף והטהור של המילה

    אורי

    השבמחק
    תשובות
    1. רעיון יפה. עכשיו נותר להסביר ל'שכבות החלשות' באמת, מהו ממשק וכיצד משתמשים בו...

      מחק
    2. רעיון יפה. עכשיו נותר להסביר ל'שכבות החלשות' באמת, מהו ממשק וכיצד משתמשים בו...

      מחק
    3. עליזה -
      יקח פחות זמן להסביר ל'שכבות החלשות' מהו ממשק ואיך משתמשים בו, מאשר להסביר ל'שכבות החזקות' למה זה כ"כ חשוב ולמה גם הם היו רוצות ומעדיפות את הפתרון הזה..
      הלוואי שנזכה לראות את זה מתיישם בימינו..

      מחק
    4. יצא לך להכנס לפייסבוק לאחרונה ולראות מה קרה שכל אידיוט קיבל במה לדבריו? השם ישמור איך סכרי הטמטום נפתחו ברגע וכל הטיפשות, בורות, גזענות, אטימות יצאו לאור.
      הם אותם אנשים? שלהם יהיה יכולת השפעה ישירה??? יש סיבה למה אפלטון דיבר על מלכים פילוסופים בוא לא נשכח שכל האספסוף הוא זה שהביא אותנו למצב הזה מלכתחילה

      מחק
    5. למה עוני הוא דבר שלילי ?
      ראשית,כל אלה שמדברים על "מלחמה בעוני" מייבאים מאות מליוני עניים
      ביד השניה.
      נכון,הם עושים את זה כדי לייצר רוב אלקטורלי אוטומטי למפלגות הבוגדים הסוציאליסטיות
      אבל לא מעט אחרים מרוויחים מיבוא העניים המאסיבי הזה.
      האמת היא שעניים הם דבר הכרחי וחיוני שאין קיום בלעדיו.
      עניים מתרבים בקצב מספק,הם אלה שהולכים להלחם והם אלה שעושים את העבודות
      האמיתיות (אלה שלא כרוכות בהזזת ניירות או רביצה במשרד)

      ברמה האקולוגית,עוני הוא הדרך הנכונה והבריאה לחיות.
      ברמה הביולוגית,יש את התובנות של דרווין.התובנות שלו אולי לא נכונות בהקשר
      של מוצא המינים,אבל בהחלט נכונות בהקשרים אחרים.
      אחת התובנות המרכזיות שעולה מהממצאים שלו היא :
      המחסור הוא תנאי הכרחי להתפתחות בעוד השפע הוא מתכון וודאי להתנוונות.

      אלפטון דיבר על משטר דומה לזה שיש היום.כנופיה של בטלנים אקדמאים ששולטת בכל.
      אפלטון חשב שניירות מהאוניברסיטה הופכות אנשים לחכמים.
      אז הוא טעה ובגדול.
      מה עוד,שאפלטון לא דמיין לעצמו את הסוציאליזם,שעושה למדינות ועמים את מה שכלבת
      עושה לבע"ח.

      אתונה הדמוקרטית חרבה בדיוק כמו ברה"מ.
      הדמוקרטיה נכשלה בדיוק כמו הקומוניזם.
      למרות שמה שיש במערב הרבה יותר דומה למה שהיה בברה"מ מאשר למה שהיה באתונה.

      מחק
    6. אורן -
      עליך בדיוק התכוונתי כשכתבתי 'השכבות החזקות'. תכל'ס - אתה לא יכול לדון את כושר קבלת ההחלטות של השכבות החלשות בזמן אמת, ע"פ ההחלטות שהם לוקחים כשאין להם שום משמעות. תנסה להסביר לעצמך מה הבעיה שאתה רואה בהצעה של אורי, ותראה שכמעט כל מה שכתבת לא רלוונטי לעצם העניין.
      ביחד עם כל הדברים שמנית (ושלדעתך שליליים ולא לגיטימים, אני לא בטוח שאני מסכים עם זה..) יצאה גם המון-המון יצירה עצמית ובריאה, מהפכות שונות ומשונות, מחאה חברתית (שלא הועילה כלום, בינתיים) וממשק דיונים פורה מאוד-מאוד בין כל חלקי האוכלוסיה. חושב שזה לא טוב?

      מחק
  3. בטח שלא מסבירים איך פותרים אותו - הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הנוכחית...
    כדי לפתור אותו צריך להיפטר מהמערכת ולהתקין חדשה.
    אבל זה לא רווחי לבעלי הכלכלה - זה יבטל את כל הרווחים שלהם, את כל הכוח, ואת כל השליטה שלהם.

    השבמחק
  4. "ותר כסף, יותר סחורות, יותר עסקאות"
    לא מוסבר איך זה מתרחש.
    אם היקף המשרות יורד, אז זה סותר לכאורה את הממצא הנ"ל.
    מה הדינמיקה שמובילה לעלייה בפעילות הכלכלית, מה זה בכלל פעילות כלכלית.
    מה מקור הבלוף כשמצד אחד אומרים שהמשק פרודוקטיבי יותר ומצד שני ברור שכולם מרוויחים פחות. האם זה נעוץ במכונות שמחליפות את העובדים? אם בכל מפעל מפטר חלק מעובדיו ומקצץ משכורות של השאר, אז איך הוא מעורב בעסקאות עם יותר כסף?

    השבמחק
    תשובות
    1. כתבת בציניות?! אם כן - תתעלם ממה שאכתוב..
      "יותר כסף וכו'" - זה בכללות קיצור השיטה הקפיטלסטית על רגל אחד. כשיש יותר כסף לאנשים - הם יכולים לרכוש יותר סחורות, שבתורם מיוצרות ע"מ לספק את הביקוש, וממילא יש יותר עסקאות וממילא - יותר כסף וכו'. במין מציאות מעגלית שבה הרווחה שלי מייצרת גם רווחה לך.
      נשמע טוב? יופי. זה לא ממש קורה כי הבעיה היא במציאות. הכסף זורם בעיקר לכיסי המאיון העליון שבתורו מעדיף (באופן כללי) להשקיע אותו בשוק ההון ולא בייצור סחורות. (לא זוכר את המקור, אבל פעם קראתי שהיחס היום בין פעילות כלכלית ריאלית לבין פעילות פיננסית הוא בערך 97:3) לכן, למרות הצמיחה הכלכלית ונתוני הרוח של המפעלים - היקף המשרות יורד (ביחס כמובן למאזני המפעלים. ברור שמספר המשרות במשק נמצא בצמיחה. במילים אחרות - היקף המשרות ה'ריאלי'), והמשרות שנשארות - הם משרות עניות.
      פעילות כלכלית היא פשוט תנועה של כסף. שטר של 100 שעובר בין עשר אנשים משקף פעילות של 1000 ש"ח.
      כל מה שכתבתי זה במקרו.

      מחק
    2. לא כתבתי בציניות.
      אם המאיון העליון משקיע את כספו בשוק ההון אז "יותר סחורות" לא מובן.
      רק "יותר כסף" ו"יותר עסקאות".
      כמות הסחורות דווקא צריכה לרדת, אלא אם כן הסחורות הן זולות יותר, או פיקטיביות במובן כלשהו.
      המאמר לא מפרט בנושא זה. הוא חוזר על מנטרות עבר ולדעתי הוא חסר ערך בפני עצמו.
      יכול להיות שמאמר זה הוא "סחורה" שכמותה עולה (יש מאמרים רבים מספור באתר זה שחוזרים על המנטרות ללא הסבר מדעי מעמיק) אבל ערכה נמוך.

      מחק
    3. המאיון העליון
      גם מקים עסקים ומפעלים
      אך עם יותר ויותר עובדים בשכר מינימום ויותר ויותר עובדי קבלן משוללי זכויות וכך הפערים מעמיקים..

      מחק
    4. כלומר המפעל מפחית בהוצאות עובדיו אפילו יותר מאשר הקיצוץ ברווחיו?...
      ואם נמשיך את הקו הזה אז מפעל כזה באמת ירוויח יותר, ויעשה יותר עסקאות עם סחורות.
      לכן ככל שמפעל ירוויח פחות, יפטר ויקצץ משכורות, הוא ירוויח יותר ויסחור ביותר סחורות.
      עד שבסוף הוא יפסיק להתקיים מרוב שגשוג.
      ועכשיו ברצינות. בחברה שכושלת מבחינה כלכלית אין על פניו שגשוג במסחר של סחורות. ואם יש, אז הסיבה המעמיקה צריכה להיות מוסברת. אחרת אין לכתיבה כזו שום ערך.

      מחק
    5. אנונימי -
      המציאות מורכבת, וכל התשובות שכתבת נכונות. יותר כסף = יותר עסקאות = עוד טיפה סחורות. ע"פ היחס שכתבתי לך (בלי מקור..) 3:97 - 97 אחוז מהכסף לא הופך להיות סחורה. רק נייר ערך/ התחייבות/ מניה כלשהיא. (גם אם אני טועה בדיוק הנדרש - זה עדיין איזון הזוי ועליו אמר מישהו ש"הזנב מקשקש בכלב..")
      הסחורות היום באמת 'פיקטיביות' במובן כלשהוא. לא סתם מכונת כביסה/מכונית של פעם החזיקה 30 שנה ו10 שנים למכונה מודרנית זה חידוש..
      חלק גדול מהמאמרים באתר מבוססים ברמה כזו או אחרת על ידע קודם. (אי-אפשר להסביר כל פעם מחדש הכל.) יש את ז'אנר "ביה"ס לכלכלה". תנסה לתפוס בסיס שם.
      אגב, התיאור המשעשע של המפעל שנתת מתאים - באופן משעשע אף הוא - לכלכלה הגלובלית המודרנית, כלכלת החוב. כמה שהמפעל יקח יותר הלוואות ככה הוא יהיה יותר ב"צמיחה כלכלית".

      מחק
    6. המאמר טוען שהעובדים אמנם מרוויחים יותר מפעם, אבל הבעלים/בוסים גדולים - הרבה יותר מפעם, ולכן זה איום ונורא. אבל אין שום הסבר לקביעה זו. על פניו במצב זה לכל עובד יש יותר כסף, ואז מה זה משנה לו אם העשירים הופכים עשירים יותר. אבל יש כאן בעיה כלשהי. מהי? האם התעשרות העשירים בקצב מוגבר מרמזת על כמות כסף מוגברת, ולפיכך על ירידת ערכו, ולפיכך על ההדרדרות הריאלית (ולא הנומינלית) במצבו של העובד? כמו כן למה לא להצביע באופן מדוייק על הרמייה במדדי הלמ"ס, שרק טוענת כל הזמן שהמצב מעולם לא היה טוב יותר?
      כמו כן למה לא להצביע על הסיבה שפערים כלכליים גדולים לא מאפשרים מצב של מעמד נמוך שאינו עני?
      אלה שאלות שהתשובה "תנסה לתפוס בסיס" היא לא בדיוק מתאימה עבורן (יכול להיות שכבר מזמן "תפסתי בסיס" ועדיין שאלות אלה מעסיקות אותי, או יותר נכון איכות התשובה עבורן). כותב המאמר רחוק לדעתי מלהבין לעומקם את התהליכים שהוא מדבר עליהם, ותחושה זו היא ברורה לדעתי מקריאת המאמר, ועל כן מתחתי ביקורת. בכל אופן תודה, אריאל, על תשובותיך המושקעות והנחמדות (מידידך הוותיק, אמיר..)

      מחק
    7. אהלן אמיר -
      אני מצטט לך מאחד מהלינקים שהובאו במאמר, כתבה מדה-מרקר - http://www.themarker.com/markerweek/1.2288108
      "העובד הממוצע בארה״ב ב–1978 השתכר כ–48 אלף דולר בשנה (בהתאמה לאינפלציה). ב–2010, לעומת זאת, אותו עובד השתכר 33 אלף דולר בלבד. במאיון העליון, לעומת זאת, השכר הממוצע ב–1978 היה קצת יותר מ–390 אלף דולר (שוב, בהתאמה לאינפלציה). 
וב–2010? אותו איש על פסגת העולם הרוויח פי שלושה: 1.1 מיליון דולר. "
      זה לא ממש מקור במובן הקלאסי, רק ראיון עיתונאי עם אחד רייך, אבל מילא..
      זה מצביע על: התדרדרות בערך העבודה של אותו עובד, ובמצבו, ובשעות הפנאי שלו, וביכולת של משק בית להתקיים ממפרנס יחיד - יכולת שכמעט ואבדה, ועוד הרבה דברים לא ממש חיוביים, כשאתה מסתכל מהצד הלא-נכון של יחסי עובד-מעביד.. (סליחה! בעקבות החוק הגאוני החדש של בנט - 'יחסי עובד-מעסיק'..)
      הלמ"ס גם טוענת שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר כי הנתון הוא ש -
      "• במהלך שלושת העשורים האחרונים חל גידול מרשים בשיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה: שעורן עלה – מ- 45.2% בשנת 1980 ל- 67.4% בשנת 2009 ".
      עם מי שטוען כזה דבר - אתה לא יכול להתווכח, ועם מי שלא קולט את הרמיה - אין לך צורך להתווכח..
      אני מודה - את ה'פילוסופיה של העוני' גם אני לא מבין. ואני חושב כמוך, שגם כותב המאמר לא ממש מבין. מהו כרטיס הכניסה המדויק למועדון העניים? אני עובד בבנין, לא חסר לי כלום, וגומר חודש במאזן נקי. זה אומר שאני עני? דבר אחד אני יודע - נתוני העוני הם נתונים ממשלתיים/ סמי-ממשלתיים וככאלה הם נתונים למניפולציות ואינטרסים שונים ומשונים.
      אתה צודק כמובן שתשובת 'לתפוס בסיס' לא מועילה במקרה של שאלות שמתחדשות ומעמיקות כל תגובה. לא ידעתי עם מי אני מתעסק..
      עכ"פ - מסכים איתך שהמאמר לא מספק מספיק בשר להסבר הטענות שלו. כשל מקובל במאמרים בעלי הגבלת-מילים. בשביל זה יש טוקבקים.. לא הבנתי שאתה מאתגר את הכותב. חשבתי שזה שאלות של הבנה.

      מחק
    8. אריאל,
      הגעתי לבלוג של ערן בזמנו עקב הקלדת המלים "רון פול" בעברית. ערן היה כמעט היחיד שכתב עליו, וכך התחלתי לקרוא את הבלוג.
      אני לא כלכלן, אלא פיזיקאי. אבל אספקטים תיאורטיים בכלכלה מעניינים אותי, ובגלל רון פול, שאותו אני מעריץ (כן, ממרום 39 שנותי, רק אותו...) נסחפתי לעבר מחוזות הכלכלה האוסטרית. לכן אני אמליץ לך על אתרים/ערוצים שאני אוהב. לא תמיד הם כל כך נהדרים, אבל לפחות הם מעניינים כשמחפשים משהו אחר לעשות חוץ מלהסתכל בטלוויזיה...
      http://mises.org/daily/
      https://www.youtube.com/user/gcelente
      (עצבני וחד. אין עליו)
      http://theeconomiccollapseblog.com/
      http://rt.com/shows/keiser-report/
      https://www.youtube.com/channel/UCC3L8QaxqEGUiBC252GHy3w
      https://www.youtube.com/user/SchiffReport
      זהו, פחות או יותר, וכמובן zerohedge שגם נעזר בחלק מהם לעתים קרובות.
      להת'
      אמיר

      מחק
  5. קוראים לי זיו,
    אני לא מהמאיון העליון, וגם לא הבינוני, אבל אני יודע דבר אחד: איפה שיש עשירים העניים הם יחסית עניים פחות. רמת העוני וההגדרה שלה משתנים. לא כולם יכולים לנהל מפעלים כמו שלא כולם יכולים להיות ציירים וכמו שלא כולם יכולים להיות מנהיגים, זה כישרון שלא מחולק באופן שווה בטבע לכולם.
    האם תעיזו לחוקק חוק שכל הציירים צריכים לפי החוק לצייר פחות יפה או שכל הזמרים חייבים לשיר בזיוף כי יש כאלה שלא יכולים לצייר או לשיר. האם תאסרו עליהם להרים הופעות ולהוציא דיסקים? הם מממשים את הכישרון הטבעי שלהם לעשות את זה.
    במצב אוטופי אנשים לא יעבדו למען עצמם אלא למען החברה. הלוואי ונגיע למצב הזה. אבל כבר הוכח מעל לכל ספק שקומוניזים לא עובד בכפיה. אם לוקחים מהאדם את המניע להביא את הכישרון הטבעי שלו לשיא המיצוי דרך עליה על כולם ורמיסה שלהם, הוא פשוט לא יפתח את הכישרון הזה.
    כרגע העשירים הם די מדוכאים, תאמינו לי, הם פועלים במסגרת החוק שלא נותן להם להביא את השליטה והאכזריות הטבעית שלהם לידי ביטוי מלא, למזלנו.. אבל אסור לנו, אלה שאין להם בכלל את הכישרון הזה, לחסל אותם לגמרי ולקחת מהם את היכולת להתנשא מעל כולם בעזרת המיצוי שלו, ממש כמו שכל צייר או זמר או שחקן כדורגל או מהנדס בעבודה שלו עושה - הם כמו כולנו.
    אם החלטנו אמפירית שכפיה של מיצוי הכשרונות למען החברה לא עובד, אולי צריך לנסות חינוך או תעמולה, אבל כל עוד אמפירית אנחנו דוגלים במיצוי הכישרון למען חיזוק העצמי, אסור לנו לחסל אותם יותר מידי מפני שאין הרבה כמוהם בחברה, הם נדירים, ממש כמו אומנים.
    חברה חזקה כלכלית נמדדת במספר האנשים האלה שקיימים בה, ולמזלנו בעם היהודי יש משום מה מספרית די הרבה כאלה. חברות שיש בהם יותר כאלה והם חופשיים יותר למצות את כשרונם עד מיצוי במינימום מגבלות הן חברות חזקות ועשירות יותר - וגם העניים בהם הם לא עניים של אפריקה אלא עניים יחסיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. ברו הבא זיו
      כתבת הרבה דברים לא מבוססים כמו למשל "איפה שיש עשירים העניים הם יחסית עניים פחות" - יצא לך למשל פעם אחת לקרא מה הולך במדינות אפריקאיות מסוימות?
      כל מה שכתבת פה היה נכון אילו היה בעולם שוק עם שוויון הזדמנויות אמיתי. הנה מחקר שפורסם בשבוע שעבר שקצת סותר את ההנחה שלה שעשירים "מדוכאים על ידי חוקים":
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4510843,00.html

      מחק
    2. תודה, ברוכים הנמצאים,
      הדוגמאות מאפריקה ומדינות ערב הם דווקא דוגמאות מצויינות שמוכיחות את הנקודה שלי:
      שם האנשים בעלי הכישרון לשלוט והפוליטיקאים, מיצו את הפוטנציאל שלהם עד הסוף ורמסו את כל יתר הכישרונות, ולא היה חוק שיגביל אותם מלעשות את זה.
      עכשיו הם לקחו את כל העושר של המדינה אבל יכולת הניהול שלהם אותו היא עלובה ובגלל זה אפריקה נראית כמו שהיא נראית, כל מעמד המנהלים ויוצרי מפעלים ועושר לא קיים שם. אם תחסלו אצלנו את המעמד הזה או תחלישו אותו או את המניע שלו לעשות דברים אתם תחלישו יחד איתו את כל החברה שלנו.
      במדינות ערב במפרץ המעמד השליט מצא אחלה פתרון: הם מדכאים את המעמד של העשירים הטבעיים אצלם (מקימי מפעלים, סוחרים ויוזמים) כי הם מפחדים מהם, אבל הם לא רוצים להיות אפריקה לכן הם מיבאים את המעמד הזה מחו"ל, ממדינות המערב ונותנים להם להיות מקימי המפעלים ומארגני המסחר והעבודה - ככה הם לא מאיימים עליהם והם מתעשרים במקום המקומיים בעלי הכישרון לזה שיכלו לעשות את זה אצלם, וחיים להם רחוק מהם בחו"ל.
      כשאתם מורידים לחברה האלה בארץ שלנו את היכולות להשתמש בכישרון שלהם ולמצות אותו עד תום אתם תחלישו גם אותנו ותהפכו אותנו לאפריקה. הפוליטיקאים ובעלי הכישרון להנהיג ימלאו את הואקום הזה וישתלטו בחוסר כישרון על התחום הזה ואנחנו נמות כלכלית.

      מחק
    3. זיו
      ככל העשירים עשירים יותר כך העניים יהיו עניים יותר. העושר נבנה על עושק האחר.
      משכורתה של רוסק עמינח בגובה 6 או 8 מיליון שח בשנה באה על חשבון מישהו , היא לא מהאוויר
      כנל הפנסיות התקציביות בגיל 45 לטובי רסריי הקרייה.

      מחק
    4. זיו
      היום בשיטה הקיימת אדם יכול להיות בפלוס רק אם האחר נמצא במינוס (קרי לקח על עצמו חובות). אם לתשובה יש בחשבון הבנק מאות מיליוני שקלים זה אומר בהכרח שמישהו או כמות אנשים נושאת על גבה חוב בסכום דומה. אז נכון שבעולם המעוות הזה יש עשירים שבנו עצמם מאפס תוך עבודה קשה אך מנגד יש אחרים שלא עשו זאת מתוך כשרון גדול במיוחד אלא מתוך קשרים רבים ויכולתם לנצל את הדבר לקחת חובות עתק שבמקרה של כשלון נופלים בסופו של דבר על החוסך הקטן. במקרה הזה לא רק שאינם תורמים דבר לשאר העובדים (במה תרם דנקנר לעניים?) אלא הם מקבעים את העוני בהשתלטות על עוד ועוד נתחי שוק המאפשרים להם לשלוט על המחירים ובדרך כלל מונופול לא יפחית מחירים מרצון.
      חשוב שתבין: אין לאף אחד בעיה עם עשירים כל עוד עשו זאת תחת כללי משחק הוגן .

      מחק
    5. עוני זה מצב מנטאלי ולא ענין של כמות הממון.לכן כל עוד אנשים חיים בעוני רוחני ובחברה שמיצרת שממה רוחנית אנשים ולא משנה כמה נכסיהם עצומים ימשיכו לחשוב שהם עניים.

      מחק
  6. ערן
    לגבי מגדי חלבי
    מן הסתם למדינה לא ככ פשוט להוכיח שמומאי הגופה שותפים לפשע
    ואם היה פשוט הם מזמן היו במאסר ומשפט.
    סביר בהחלט שעל רקע זה המדינה לא תרצה לתת להם פרס , מכיוון שאין הוכחות אך יש חשד כבד , סביר ביותר שהמדינה "תתחמק" מהתשלום בטיעונים כלשהם.

    השבמחק
  7. ערן
    עוני הוא מושג פופוליסטי וחמקמק
    מה עם עניים מבחירה ? שבוחרים להביא המון ילדים וכך להיות עניים ?
    מה עם מישהו שבקושי מפרנס את ילדו אך מביא עוד אחד ?
    למה אתה ואני צריכים לממנם ?
    מה עם "עניים" המחזיקים דירות להשכרה אך מקבלים קצבאות עוני מהמדינה ?
    עניי ארצנו יחשבו כמעמד ביניים לגיטימי בעזה.
    יש לתמוך בקשישים , נכים , חולים או חולים נפשית.
    כל השאר , אין שום סיבה שלא יפרנסו את עצמם. מי שלא יכול לפרנס ילד , שלא יביא ילד. אין שום סיבה שאתה ואני נממנו.
    הביא בכ"ז ? זבשו.

    השבמחק
    תשובות
    1. שמעון
      המאמר הזה לא דן בשאלה "מיהו עני?" שכמו שכתבת היא שאלה בעייתית . המאמר של בן מתיחס לשאלה איך מוציאים מהעוני את הX אנשים שמגודרים כעניים,

      מחק
    2. ערן
      אין שום סיבה להוציא מהעוני עניים מדומים או עניים מבחירה
      לכן המדינה צריכה לדאוג רק לחולים קשים או נכים פיזית או נפשית וכן לקשישים מעוטי יכולת.
      לקשיש בן 80 שהוא 70% סעודי אני ממליץ על המתת חסד. למה לשרוף את כל כספו על בית אבות וקטטרים ?
      לבן 40 שהוא 100% נכה וסעודי אני גם ממליץ על המתת חסד.
      אני אישית לא מתכוון לעבור את גיל 85 ואם בגיל 70 אהיה חולה מאוד אז גם זמן טוב להחזיר מפתחות..
      שמעון החש

      מחק
  8. הפיתרון היסודי לבעיית העוני אינו בתעסוקה, כפי שמאמר זה מיטיב להמחיש, כי אם באהב"ה כלומר אבטחת הכנסה בסיסית הולמת. לאלה המשתכרים יש להנהיג מס הכנסה שלילי, שישלים את הכנסתם עד לאותו מינימום של הכנסה בסיסית הולמת, ולאלה שאינם משתכרים, אבטחת הכנסה בסיסית הולמת. אולי גם כדי למנוע בירוקרטיה אפשר להנהיג אהב"ה לכל האזרחים מבלי להידרש לחקירת רשויות מושחתות בעצמן ביחס להכנסתו של אדם. אהב"ה במידה ותגובה גם במלחמה בשחיתות המונופוליסטית והמערכתית, לרבות העושק של יצרני הכסף הפרטיים, תאפשר גם הגדלת התמ"ג כיוון שכוח הקניה של האוכלוסיה יגדל וגם שיפור מצב העסקים ביחוד הקטנים וביעור העוני. זוהי כל התורה כולה על חצי רגל.

    השבמחק
  9. אם יותר לי אציע קריקטורה במלים: כמו החתול ששייר מעולם הפלאות, שהתחיל כחתול והסתיים כשרק החיוך נותר, כך נראה שהמימשל שלנו - חתול שמן מאד - ככל שישמין יותר כך יוותר ממנו רק ה"דיבור". לצערי, דיבור נטול חיוך.

    השבמחק
  10. "שלא כמו מטרות פוליטיות אחרות, המאבק בתופעת העוני הוא בלב הקונצנזוס בישראל – אין אחד שמתנגד לו ואין פוליטיקאי שלא מכריז על תרומתו לו. ובכל זאת, העוני מחריף; משהו כאן לא נעשה כראוי."
    למשהו הזה קוראים 'תהליך ההתרוששות המוחלטת'. והמשהו הזה לא הולך להעלם מעצמו. הקפיטליזם החזירי אינו מאויים כיום על ידי שום גורם לבד ממרד פוטנציאלי של האריסים. חלומו הרטוב של האלפיון הוא דילול האוכלוסיה עד שישארו רק העבדים הדרושים לשימור רווחתו ואורח חייו. תקוותנו היחידה היא שנבין כי לא ירחק היום ובמקום שעומדים העניים נעמוד גם אנחנו. ואם יימשך התהליך באין מפריע הגדרת העוני של היום כחלום ורוד ורחוק תחשב. מייקל רופרט התאבד ושמעון החשמלאי כבר איבד בורג. מה איתכם?

    השבמחק
    תשובות
    1. יישר כוח
      אחד העם
      המתת חסד זה חסד ומעשה הומאני שיש להשתמש בו
      מיליוני אסקימוסים לא טועים
      אדם הגיע לגיל 80 והוא נטל על החברה.... יצא לקרח להתייחד עם בוראו.

      שמעון החש

      מחק
    2. רוב הסיכויים שמעון שבגיל 80 - 90 תעדיף את אבישג השונמית
      אם כנופיית שלטון החוק תתנהג כמו שלטון החוק, יש סיכוי סביר שיהיה כסף לממן לך את השונמית או לפחות חשמל ותנור. נראה לך כל כך מוגזם או אולי אתה כותב פה לפרנסתך ואת זה אני דווקא מעריך מאוד. ומקווה שאתה לא נזקק למס הכנסה שלילי...
      הבעיה העיקרית אם האנשים הפחות מוכשרים, היא גובה המשכורת שהם מקבלים שלא מספיק לקיום וגם בעיה מנטלית זה נכון, כי משהו טרח ליצר פה גבעונים והיום כבר אין מה לעשות עם גבעונים. בכל אופן עדיף לסגור מפעלים מטופשים שלא מביאים פרנסה ואחרים שווים יקומו במקומם.
      משכורות מינימליות מוציאות חצי מהציבור מאורגיית הקניות וסך הכסף במשק הולך ומצטמצם.
      אולי כדאי לשוח לקח את כל הלא יוצלחים, תשאל את סטלין...

      מחק
  11. שמעון היקר הצלחת להוביל את מנגנון ההזדהות עם התוקפן לשיאים חדשים. תקוותי היא שתשאיר בידנו את ההחלטה אם להצטרף אליך ולישישים אסקימוסיים או לפעול למיגור התנאים הארקטיים.

    השבמחק
  12. בשולי הדברים ולפני שאתה מצטרף לאסקימוסים ראה הכתבה על רובין הוד הספרדי של הבנקים - אנריק דוראן בהארץ. חכם ואמיץ ובודאי מעורר כבוד הרבה יותר מזחילה על הקרח.

    השבמחק