יום שלישי, 29 באפריל 2014

מדוע הרפורמה להגבלת השימוש במזומן תחזק את השליטה הבנקאית בשוק האשראי?

מאת: צחי בן יוסף.

בשבוע שעבר פורסמו בדה מרקר עיקרי הרפורמה החדשה שמטרתה להביא לצמצום השימוש במזומן בישראל. עד כה דובר פה רבות על ההשלכות השליליות בהגבלת השימוש במזומן. אולם על פי הידיעה, הרפורמה תכלול בין היתר גם את ביטול השימוש בצ'קים סחירים. לבנקים תינתן הרשות להנפיק אך ורק צ'קים בעלי חותמת למוטב בלבד. מדובר בצעד טכני לכאורה אך כזה שהולך להעלות חיוך גדול אצל הרבה מנהלי בנקים על חשבון לא מעט עסקים קטנים ובינוניים בישראל.



אז מה הבעיה עם ההחלטה הזו?
אז קודם כל  רקע קצר על שוק האשראי בישראל:
קרטל הבנקים ומצוקת האשראי הכללית במשק הביאו לצמיחת שוק פורה של אשראי חוץ בנקאי אשר ניתן ע"י חברות אשראי חוץ בנקאיות מוכרות. החברות מספקות אשראי מתחרה לבנקים ומהווים בלון הצלה בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים. למען הסר ספק, לא מדובר ב"שוק אפור" אלא בשוק לגיטימי צומח. כיום אף ניתן למצוא ברשימת הבורסה באחד העם שתי חברות כאלו אשר נסחרות בבורסה(נאוי ואופל באלאנס), והם חלק מ2,323 בעלי רישיון לנותן שירותי מטבע (נש"מ). לפי משרד האוצר היקף הפעילות בשוק החוץ בנקאי לנכיונות צ'קים ופעולות בנקאיות נוספות (הלוואות בלון והעברות כספים למשל) הינו כ100 מיליארד ש"ח בשנה.

איך זה עובד?
כיום עסקים רבים הזקוקים לכסף נזיל לצורך מימון פעילותם , פונים לנכיון צ'קים בעלי תאריך פרעון עתידי הנמצאים ברשותם. זאת במקום לבקש הלוואה מהבנק או להכנס לאוברדרפט שיאלץ אותם לשלם ריבית או עמלה גבוהה יותר. החברה החיצונית שמנכה את הצ'ק מעניקה מעין "הלוואה בטוחה" לבעל העסק. ההלוואה נושאת ריבית הנקבעת בהתאם לזמן שנותר עד תאריך פירעון הצ'ק.
לאור העובדה שבשנים האחרונות הבנקים הפנו את מרבית מקורות האשראי שלהם לטייקונים ותאגידים גדולים, סבלו העסקים הקטנים והבינוניים ממצוקה אמיתית של אשראי. לואקום שנוצר נכנסו בתי אשראי החוץ בנקאיים ,שהחלו לנכות גם הם צ'קים. היום רוב האשראי הניתן על ידי חברות האשראי החוץ בנקאי מתבסס על נכיונות צ'קים סחירים. כל זאת על פי חוק ובפיקוח משרד האוצר והרשות להלבנת הון. סך כל הפעילויות של נותני שירותי המטבע החלו לכרסם אט אט בנתח האשראי שנותנים הבנקים והיום הם מהווים כבר כ15% ממנו.

בנקים, אוהבים תחרות?
הבנקים לא היו אדישים לכרסום בהכנסותיהם. אט אט החלו לצוץ תקנות בנקאיות בלתי כתובות אשר עומדות בניגוד לתקנות בנק ישראל, מתוך מטרה להקשות על פעילות נותני שירותי המטבע. כיום המצב הוא פשוט וברור - אין פתיחת חשבונות נש"מ חדשים בבנקים בישראל. מדובר בחשבון מיוחד לחברות הפרטיות אשר נותנות שירותי מטבע שונים. לא מאמינים? גשו לסניף הבנק שלכם וכנסו לרגע למנהל הסניף. ספרו לו שאתם רוצים לפתוח חשבון נש"מ ולהתחיל לתת הלוואות לעסקים וחברות באופן עצמאי, ותראו איך הוא יגיב.
היות ואין מידע בנקאי רשמי אודות מספר חשבונות הנש"מ, ניתן רק להעריך כי רוב החברות הפעילות בענף מבצעות את פעולות האשראי בחשבון עסקי רגיל, מה שכמובן אסור על פי החוק.

נחזור לבעיה
כדי לבצע את הליך ניכיון הצ'ק, עליו להיות סחיר. מדוע? כי למעשה ניכיון הינה פעולה של סחר בחוב. אם כתוב על השטר חוב(צ'ק למשל) למוטב בלבד, הרי שהוא אינו סחיר ולא ניתן למכור אותו או לנכות אותו. כפועל יוצא, עסקים וחברות לא יוכלו יותר לנכות צ'קים בחברות אשראי חוץ בנקאיות. חשוב לציין שגם הבנקים משתמשים בנכיון צ'קים ככלי נפוץ ושכיח למתן אשראי עסקים וצעד זה ישפיע גם עליהם. יחד עם זאת, בניגוד לחברות החוץ בנקאיות לבנקים ישנה הסמכות והיכולת להעניק אשראי במגוון כלים נוספים.

ומדוע צעד זה בכל זאת טוב לבנקים?
כשלקוחות הבנק מנכים היום צ'קים גם ממקורות חוץ בנקאיים, הרי שהעסק מגדיל את המינוף שלו ואז הבנק נפגע כי הסיכון שלו גדל. לעיתים, בוחרים עסקים שלא לנכות צ'קים בכלל אצל הבנקים אלא רק בחברות חוץ בנקאיות- הן כי המחירים בחוץ על הניכיון לעיתים זולים יותר, והן מהסיבה שכך הם יכולים לקבל אשראי נוסף מהבנק בדמות הגדלת מסגרת עו"ש או קבלת הלוואה לטווח ארוך למשל- כלי אשראי שלחברות החוץ בנקאיות אין יכולת לתת.לפיכך אם הרפורמה החדשה תיושם היא תחזק את השליטה של הבנקים בשוק האשראי. מנגד תעמיד חלק מהעסקים הקטנים והבינוניים במצוקת אשראי גדולה.

פרסום הרפורמה הרישמית צפוי להתבצע בשבועות הקרובים והיא תשפיע על שוק אשראי אשר כיום מגלגל כ1.2 טריליון ₪ בשנה. נכון לעכשיו, "רק" 63% משוק זה נמצא בידי קרטל הבנקים.
הכותב הוא כלכלן לאשראי עסקי

22 תגובות:

  1. מאמר חשוב ביותר.
    מישהו צריך עוד הוכחה לעובדה שמאחורי פרצופה ה"צופה אל העתיד" בחיוך קל ובטוח של הנגידה ושל קודמה בתפקיד יש רק תאגידים סרטניים ורקובים?

    השבמחק
  2. ברור שסו מזימה של חברות האשראי (והבנקים , בעליהן של חברות האשראי) כדי לנפח את רווחיהן ולשלם עוד משכורות עתק לבכירים. וכל זאת במסווה של מלחמה בהעלמות מס ובהון שחור

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון מאוד חייבים לא לתת לזה לקרות!

      מחק
  3. זה ייצור בעיה קשה בתשלום לנערות ליווי
    ובתשלום על בילויים עם המאהבת

    השבמחק
  4. יש הרגלים שכבר מובנים מאליהם לא חושבים עליהם.
    זה ברור - מובהק - למשל לצחצח שיניים.
    אף-אחד לא שואל את עצמו יותר אם זה נכון או אם צריך את זה.
    או למשל להפיץ את מה שמפורסם בבלוג של ערן הילדסהיים.
    אין מה לחשוב.
    זה מובהק וברור.
    פשוט להפיץ הלאה. זה הכול.

    השבמחק
  5. ההגבלה על המזומן נובעת מהתמוטטות עולם הבנקאות אשר בציפורניו מחזיק את בועת הענק במקומה
    משם בא חוק הלבנת הון ולא כהגנה מטרור
    חוק הלבנת הון וחוקים אחרים כגון הגבלת המזומן נועדו לשעבד את בני האדם בטענה שאין דרך אחרת
    וכל זאת בכדי לרצות את הגולם

    השבמחק
  6. להציג את חברות נכיון הצ'קים כחברות שאין עימן בעיה זו הצגה מוטעית. צ'ק שהוא לא למוטב בלבד והוא סחיר הוא מאוד בעייתי.
    צ'ק ניתן כנגד עיסקה, למשל סחורה עתידית. אם הסחורה לא נמסרת בסופו של דבר, נותן הצ'ק רוצה לבטל את הצ'ק. הרבה פעמים אנשים שוכחים לרשום על הצ'ק שהוא "למוטב בלבד", או שמשתכנעים מבעל העסק שלא לרשום "למוטב בלבד" על הצ'ק ולאחר מכן הסחורה לא נמסרת להם, אך הצ'ק שלהם התגלגל על ידי בעל העסק לחברת נכיון צ'קים.
    בעל העסק שלא מסר את הסחורה קיבל את הכסף עבור הסחורה בכך שמכר אותו לחברת נכיון הצ'קים ואילו נותן הצ'ק נרדף בהוצאה לפועל על ידי חברת נכיון הצ'קים והוא אינו זכאי לטעון נגדה דבר, כי מולה אין לו טענות.
    כלומר - צד א' נתן צ'ק סחיר לצד ב'. צד ב' לא סיפק את הסחורה אבל מסר את הצ'ק לצד ג' - חברת נכיון הצ'קים. חברת נכיון הצ'קים נתנה כסף תמורת הצ'ק לצד ב', כך שצד א' לא יכול לטעון נגדה דבר.
    הרבה מאוד אנשים נפלו קורבן למזימות כאלה - ולכן כל סיפור הצ'ק שהוא סחיר ופתוח ל"גלגול" הוא מאוד בעייתי. עדיף שהצ'קים יהיו למוטב בלבד, ולא יוכלו להתגלגל לצדדים ג'.
    עדיף שתשלום ינתן במזומן או כרטיס אשראי מהמשלם לבעל העסק, בלי יכולת שהתשלום יתגלגל לצד ג' (חברת נכיון צ'קים) ובלי יכולת לבטל את התשלום אם הסחורה לא שולמה.
    כנ"ל במקרים בהם הצ'קים נגנבים והחתימה עליהם מזוייפת והם מתגלגלים לחברות נכיון צ'קים - ונותן הצ'ק שחתימתו זויפה צריך ללכת לבית משפט ולהוכיח שהחתימה זוייפה ובינתיים רכושו מעוקל בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו על ידי חברת נכיון הצ'קים.
    צ'ק - הוא יציר של פקודת השטרות מלפני קום המדינה שנותרה בתוקפה עד היום. אולי הגיע הזמן להפסיק להסתמך על חתיכת נייר חתומה ככסף??. לא עדיף בימנו שכסף יהיה משהו אמין יותר מנייר שניתן לגלגל אותו לצדדים ג' ללא פיקוח ובקרה.
    הכתבה הזו מציגה את הבנקים כ"רעים" ואת חברות נכיון הצ'קים כ"צדיקים". זו טעות. הבנקים נתונים לפיקוח של המפקח על הבנקים ולפיקוח בתי המשפט בפסיקות שונות שמחייבות את הבנקים לכללי התנהגות. אבל מי מפקח על חברות נכיון הצ'קים??? אף אחד.
    לא צריך לתקוף את הבנקים תמיד ובכל מקרה. לפעמים גם אם הם נהנים מפעולה מסויימת כמו צמצום הצ'קים הסחירים, זה עדין לא אומר שהם הרעים בסיפור. חברות נכיון הצ'קים הרבה פעמים מוחזקות על ידי גורמים כוחניים ודורסניים הרבה יותר מהבנקים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אוקיי, יפה. זו אכן בעייה.
      אבל גם כשנותנים כסף מזומן ולא רוצים לרשום את העסקה אז אין עדות אובייקטיבית לקיומה וגם אז אפשרי שצד לא ייספק את הסחורה שתמורתה שולמה לו. אז בוא ונאסור על מזומן כדי שכל עיסקה תתועד ואז נפתור את הבעייה. כמובן שצעד כזה יהיה טעות.
      אם אדם נותן צ'ק לא למוטב בלבד, הוא מסתכן. גם אם הוא יישר דרך, החיים קשים וכל אדם צריך לקחת אחריות על מעשיו. ולכן, לדעתי, הבעייה שתיארת (ותיארת יפה) צריכה להיפתר במישור האישי. אנשים צריכים לקחת אחריות וללמוד להיזהר. אתה הרי לא באמת מאמין ש"האח הגדול" קרנית פלוג רוצה רק לשמור ולהגן על המיסכנים שלא כותבים צ'ק למוטב בלבד, נכון? כל דבר שגוזל את חירותינו נעשה ע"י שכמותה בשם ערכים נעלים כאלה או אחרים. פטרנליזם מהסוג הזה הוא אף פעם, אבל אף פעם, לא טהור בכוונותיו.

      מחק
    2. העלת מספר טענות נכונות, שאכן מציגות בעיתיות בשימוש בצ'קים. אבל חשוב מאוד להתייחס לסוגיה נוספת והיא היכולת של עסקים קטנים ובינוניים לגייס אשראי ממקורות שונים. בעוד שחברות גדולות יכולות לפנות לבורסה, למשל, ככלי יעיל מאוד לגיוס אשראי, לעסקים אין אפשרות זו. היות ובנקים לא משחררים אשראי בתנאים נוחים לפלח שוק זה, הם נקלעים למצוקה ומשתמשים בנכיונות צ'קים כפיתרון בחברות חוץ בנקאיות.
      רק שעכשיו, סוגרים להם את הבלון חמצן הזה והם שוב נאלצים להתמודד מול הבנק כדי לנסות לגייס אשראי למימון פערי תשלום או גידול בעסק.

      מחק
    3. אם שני אנשים מחליטים באופן ולנטרי לבצע עסקה עם צ'ק סחיר, מזומן או ביצים קשות לאף אחד אין זכות מוסרית להגיד להם לא לעשות כן.

      נכון, לצ'ק סחיר יש בעיות אבל גם למזומן ואשראי יש חסרונות. ואם מי שנותן צ'ק לא מבין את ההשלכות של צ'ק סחיר זו בעיה שלו. אף אחד לא צריך "חוק" שימנע מכולם להשתמש בצ'קים סחירים בגלל שיש מישהו שלא מבין מה הוא עושה.

      אותו דבר לגבי חברות נכיון הצ'קים. אם מישהו חושב שהם בעיתיות שלא ישתמש בהם. כל עוד אנשים משתמשים בהם באופן ולנטרי אין שום זכות מוסרית להגביל אותם.

      מחק
  7. "כשלקוחות הבנק מנכים היום צ'קים גם ממקורות חוץ בנקאיים, הרי שהעסק מגדיל את המינוף שלו" (שורה ראשונה, פסקה לפני אחרונה).
    לא הבנתי למה?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה פשוט מאוד. ניכיון צ'קים זו אחת הדרכים לקבל הלוואה.
      אם היה לו אשראי מהבנק בהיקף מיליון, וכעת הוא מנכה בנוסף צ'קים בחוץ בהיקף 200 אלף, אז המינוף שלו גדל ב200 אלף..

      מחק
  8. מי שמחזיק במונופול על ייצור הכסף רוצה לחנוק כל אלטרנטיבת אשראי אחרת ומסיבות ברורות. כל התמימים בתוכנו המאמינים שאפשר לשבור את המונופול של החזירון העליון ב 'היגיון' של טובת הכלל הם קצת איך לומר חסרי היגיון.אם לא נפעל יחנקו אותנו.

    השבמחק
  9. צחי וערן תודה על הכתבה מאירת העיניים.
    הבעיה שמועלית כאן היא עוד היבט של השיטה הכלכלית המעוותת שמאפשרת לגורמים פרטיים לשלוט על ייצור הכסף ועל חלוקתו. בשיטה הנוכחית הבנקיפ לא רק מייצרים את הכסף אלא גם קובעים למי יינתן. כך הם מעדיפים לתת אשראי לתחומים לא יצרניים (זה פחות מסוכן עבורם) מאשר לעסקים קטניו ובינוניים, שהם מנועי הצמיחה האמיתחים של המשק.

    הפתרונות שעלו באתר זה ושאותם מקדמת התנועה לשינוי מוניטרי מדברים על הפרדה בין ייצור הכסף (עי המדינה) לבין מתן האשראי (עי הסקטור הפרטי ברזרבה מלאה) יצמצמו מאד את הבעיה.
    בשיטה המוצעת הכסף (לא אשראי) יזרום ללא חוב לשוק בארבע דרכים
    - דרך הוצאות הממשלה
    - כדיבידנד לכלל האזרחים
    - הקטנת המיסוי
    - הדפסת כסף מבוקרת בהתאם לגידול האוכלוסיה.

    באמצעות אמצעים אלו יגדל הכסף הפנוי בידי האזרחים ויקטן הצורך באשראי.

    האשראי שעדיין יידרש, יסופק על ידי הסקטור הפרטי )בנקים וגופים אחרים ברזרבה מלאה). כסף זה יבוא מפקדונותיהם של אזרחים וחברות שיאשרו לבנקים להלוותו.

    מי שרוצה להרחיב עוד על פתרון זה יכול להיכנס לאתר posotive money וללמוד יותר לעומק

    השבמחק
    תשובות
    1. לממשלה אין כסף. כלומר היא לא מיצרת שום דבר שמישהו מוכן לשלם עליו. לכן, יש מספר דרכים שהממשלה יכולה לממן את עצמה: מיסוי, הלוואות ואינפלציה (כלומר הדפסת כסף). כיום השיטות השולטות הן מיסוי והלוואות. הפתרון שאתה מציע שואף להחליף הלוואות באינפלציה.

      בואו נתעמק בדרכים בהם יזרום הכסף (ללא חוב) לשוק:
      - דרך הוצאות הממשלה: גם היום הממשלה מוציאה כסף ומזרימה אותו לשוק. פשוט בפתרון החדש לא נשלם ריבית על הלוואה אלא נשלם "מס אינפלציה". גרוע מכך, הראשונים לקבל את הכסף מהממשלה יסבלו מפחות אינפלציה. אין שום סיבה להאמין שהממשלה תהיה מוסרית פתאום ולא תחלק כסף למקורבים. לכן, המצב יהיה זהה להיום ואנחנו נשאר עם האינפלציה (במקום עם החוב)

      - דיבידנד לכלל האזרחים: הייתי בטוח שכבר כולם מבינים שאם תתן לכולם עוד 100 ש"ח האינפלציה תבטל את היתרון בזה. יתרה מכך, כולנו מכירים את הממשלה. לכן יהיו "סטנדרטים" לקבלת דיבידנד. אין סיבה להאמין שהמצב יהיה שונה מהיום - כלומר, אם אתה עובד תקבל מעט - אם אתה קבוצת לחץ תקבל יותר

      - הקטנת המיסוי - היו הרבה שינויים כלכלים במהלך ההיסטוריה. מעולם לא הופחת המס באופן משמעותי. הקטנת המס היא משאלת לב שלא מתבססת על שום עובדה

      - הדפסת כסף מבוקרת - שוב, אינפלציה. לא משנה אם ידפיסו כסף לפי האוכלוסיה או לפי כמות השערים של מנצ'סטר יוניטד. אם יש לך 100 ש"ח ומוסיפים לשוק עוד כסף כוח הקנייה שלך יורד - נקודה. שוב מי שיריוחו הם המקורבים.

      בקיצור, הפתרון נשמע יפה וסקסי אבל הוא נאיבי וחסר משמעות לטווח הארוך (כי הוא פשוט מתעלם מהעובדות בשטח)

      מחק
    2. אפשר לחשוב מטענותיך שאין איפלציה היום...

      מחק
    3. אני לא טוען שאין אינפלציה - להפך יש אינפלציה, המטבע הישראלי (לירה\שקל\שקל חדש) יותר מ95% מכח הקנייה שלו מאז יסוד בנק ישראל. זה רק מחזק את העובד שהפתרון לא יעבוד - כל מה שהוא יעשה זה יעביר את מוקד הכח מקבוצה אחת לקבוצה שנייה, אבל ישאיר אותו עדיין בתוך מעגל השלטון.

      מחק
    4. זה לא יעבוד אם המבחן שלך לעובד או לא זה קיומה או חוסר קיומה של איפלציה.
      בהינתן שני פתרונות ששניהם אינפלציונים, אינפלציה היא לא המבחן.
      אין מערכת חסינה, אבל בהינתן ממשלה עם תאבון לבזבז, אני מעדיף שתייצר את הכסף שלה במקום ללוות אותו ולחסוך את אלמנט הריבית, אתה יכול להגביל את יכולת הממשלה להדפיס כסף חוקית או חוקתית, זה כמובן לא מבטיח עבודה תקינה, אבל שום דבר לא מבטיח את זה במערכת הנוכחית.
      ההגיון אומר שעדיף אינפלציה ללא מחיר של ריבית, מאשר אינפלתיה שעולה 40 מיליארד (רק ריבית, ללא קרן) בנוסף.

      מחק
    5. שיחרורון

      אתה טועה בניתוח שלך בכל ארבעת המרכיבים:
      - במערכת החדשה תיוצר אותה כמות כסף כמו היום, רק שהיא תיוצר ברובה ללא חוב. מדוע שעל אותה כמות כסף תיווצר יותר אינפלציה? ההגיון אומר שהאינפלציה תיקטן.

      - דיבידנד לכל האזרחים - מדובר על הכנסה בסיסית לכל האזרחים ללא תלות בכל פרמטר (תעסוקתי או אחר). שוב אני מזכיר, כמות הכסף לא תיגדל אלא רק אופן חלוקתו. עשרות המליארדים שמיוצרים היום במערכת הבנקאית הפרטית, ייווצרו ע"י המדינה ללא חוב (על פי רוב) ויחולקו בצורה מפוזרת יותר.

      - הקטנת המיסוי - אינני יודע מאיפה לקחת את הנתון שלא היו הפחתות מס משמעותיות בהסטוריה. בישראל עד לפני שלוש שנים היה מתווה של הורדת מס חברות מ-39% ל-18% (זה נפסק בגלל המחאה ב-2011). דוגמא משמעותית הרבה יותר היא מערכת המיסוי בארה"ב - משנות ה-20 ועד שנות ה-70 של המאה הקודמת מדרגת המס הגבוהה שם עמדה על סביבות 70-75% ובשנות מלחמת העולם השניה אף הגיע לרמה של 91% (כן, כן). היום זה עומד על 39%. אם זה לא הפחתת מס משמעותית, אני לא יודע מה כן.

      - הדפסת כסף מבוקרת - דווקא מנצ'סטר יוניטד לא משהו השנה. מילא היית אומר ריאל מדריד:)
      אין כאן סכנה של אינפלציה . נהפוך הוא. היום הבנקים מגדילים את כמות הכסף בכ-5 עד 7 אחוז בשנה בממוצע. בשיטה החדשה כמות הכסף תגדל בכ-2% לשנה, ע"פ גידול האוכלוסיה. זה מרסן אינפלציה לא מגביר אותה

      מחק
    6. "ייווצרו ע"י המדינה ללא חוב (על פי רוב)"

      איזה כסף יווצר עם חוב? הלא הבנקים אמורים לעבוד ברזרבה של 100%

      מחק
  10. בועז ידידי,

    - אף אחד לא יודע מה יהיה כמות יצור הכסף. זה שמישהו אומר שיבקרו את יצור הכסף זה לא אומר שזה מה שיקרה במציאות - אבל זאת לא הבעיה שלי. הבעיה היא שהתרגלנו להשלים עם קיום אינפלציה. אינפלציה היא תוצאה של הדפסת כסף. הדפסת כסף היא פשוט זיוף. זה סוג של גניבה מוסדית מהאזרחים, משהו שעד לפני 100 שנה היו נתלים בגינו. במילים אחרות, כל עוד אני חייב להשתמש בכסף הזה והממשלה מזייפת אותו זה גניבה.

    - דיבידנד לכל האזרחים - מי מבטיח לך שלא יהיה תלות בשום פרמטר? מי מבטיח לך שלא ידפיסו כסף לצורך זה? הרוב המכריע של הדוגמאות מעיד אחרת. כל פעם שמחלקים כסף (או הטבות), הנהנים הכי גדולים הם קבוצות לחץ. חלוקת כסף היא למעשה קניית קולות. זה שאתה לא מכיר בזה זה פשוט עצימת עיניים. הנה אתגר: מצא דוגמא אחת בה הממשלה חילקה הטבות באופן שווה והוגן. גם אם יקרה נס והם באמת יהיו הוגנים, זה עדיין לא מוסרי. אם אתה רוצה לממן נזקקים תרום לעמותה, אל תשלח בריונים לקחת את כספי.

    - הקטנת המיסוי - זה נחמד להסתכל רק על מספר אחד ולסיק מסקנות גורפות. נטל המס הולך ועולה בהדרגה (זה כולל מס הכנסה, מע"מ, מכסים, מס פנסייה, מס קנייה, מס מכירה וגם אינפלציה). ב 1967 נטל המס היה 25% כיום נטל המס (הרשמי) הוא סביב ה 40%. נטל המס הלא רשמי גבוה בהרבה. אותו מגמה נכונה גם לארה"ב

    - קצת נאיבי מצדך להאמין שהממשלה באמת תעמוד בהגבלה הזאת (ועדה "עצמאית" היא גם חלק מהממשלה). מדובר בבני אדם, וניסיון העבר של כולנו מלמד שבני אדם מנצלים את כוחם לרעה. הטיעון שלך זהה לאמונה שאם תקפוץ מהגג רק הפעם כח המשיכה לא יעבוד.

    השבמחק
  11. שחרורון

    אני לא מבין לאן דבריך מובילים? מהו הפתרון הכולל שאתה מציע?

    מי לדעתך צריך לייצר את כסף המדינה (בישראל - שקלים)? כיום הבנקים הפרטיים מייצרים את הכסף? האם זה טוב בעיניך? אם לא, מי כן צריך לייצר אותו?

    הכנסה בסיסית לכל - אף אחד לא מבטיח לי. זו ההצעה שלי - חלק מן הכסף שייכנס למחזור יהיה באמצעות הכנסה בסיסית לכל האזרחים ללא תלות בשום פרמטר. פשוט בגלל שהם אזרחים במדינה.

    - הקטנת המיסוי - שינוי שיטת ייצור הכסף בדרך שאני מכוון אליה תקטין את החובות ועל כן יקטן הצורך במיסוי. כאמור כפי שאמרתי, נטל המס היום בארה"ב וגם בישראל הוא נמוך יותר מבעבר על השכבות העשירות. אתה צודק שהוא גבוה יותר על רוב האוכלוסיה, אך לא על רוב הכסף! (שנמצא בשכבות העשירות).

    - תמימות איננה תכונה רעה. אני בוחן מה טוב לדעתי לרוב שכבות החברה ומכוון את עצמי לשם. מצטרף?

    בוא תשתחרר מן הכעס ומחוסר האמונה. את ה"לא" כבר יש לנו. בוא נחשוב מה "כן" ניתן לעשות כדי לשנות את המצב

    השבמחק